העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף ט עמוד א
העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף ט עמוד א
עירובים דף טס השיעור מתחיל בעזרת השם שלוש וחצי שורות אחרונות של הדף הקודם בוא מני רומה בר חומה מרב חסדה אדם שבמקום להניח את הכורה על כתלי המובי הניח את הכורה מבחוץ איך הוא עשה זאת נועץ שתי סידו שתי מסמרים בי שני למו מבחוץ והניח קוירו על גבין והקורה נוגעת בכלי המוב מבחוץ מהוא האם זה מתיר טלטול במובי או לא אומר לי ענה לו רב חסדה זה תלוי במחלוקת של למדנו בשיעור הקודם למדנו מוקס אדם שהניח קורה על המובי האם השטח שתחת הקורה גם מותר בטלטול או לא לדברי טר להשתמש תחקרו למה הסברנו בהסבר האחרון כוא סובר שחוד חיצו של הקו ד וסם אז כאן יהיה אסור למה כי חודו החיצון של הקורה שיורד וסותם הוא רחוק מכותלי המובי אומר רשי אפילו שאין מרחק ביניהם של שלוש תפוחים הכל הקורה היא סך הכל טפח אז נאמר לבוד אומר רשי לווד אומרים למחיצה ממשית אבל למחיצה ווירטואלית מחיצה שמדמיינים אותה כאילו ירת סיסם לכזו מחיצה שרק מדמיינים אותה לא אומרים לבוד אבל לדברי ויסו להשתמש תחס הקוו למה כי הוא סובר שחוד הפנימי של הכוו י וסוס ולכן תחת הכורה עצמה אסור להשתמש אז כאן יהיה מותר למה כי חודה הפנימי שיורד וסוסים הוא צמוד לכוס לימו ומבחוץ אז הוא מתיר את המבוי כך סובר רב חסדה רב אומר לדברי נס למה בנן צריך שהקו תהיה עלג מובו הג כות הובו ולק וכאן זה לא מתקיים כי אפילו שיורד וסוס אבל הכל מחוץ לכותלי ע ורסל מברי משוו משו מרשי משמע רוקו מקסול אז הגמור הבינה שמונח מבחוץ על גבי הדות תלוו או שראשיה אינם מונחים על גבי הכתלים אלא תלויה באוויר כמו שרשי מצייר ששמו יתד דק באמצע פתח המובי ול תד תלו קורה שהקורה רחוקה משני צידיה מקולי המוב באלו שתי האופנים פוחס מג אם הרווח אם הפער בין הקורה לקוטל המוב הוא פחות מג תפוחים אין צורך לוב ק אחרס אומרים לבוד וכאילו זה שזה לכס וב אבל אם זה ג צחר כדי להתר את המוב ר ש גלי מדפים אין צורך ק אחרס הוא סובר שעד ארבות פם אומרים לבוד לא רק ע שש כמו שח סוברים אם זה רחוק ד צורך לק אחרס עכשיו כך מה אליו מה הכוונה משוו או תלוו משו מבחוץ שמונחת הגבי ד מבחוץ הלו מבפנים כמו שציירנו ואז תהיה קושיה על רוב וגם על רב חסדה כי כאן רואים שאפילו שזה רחוק עד שלש וכ אומרים לאבוד אונה הגמור לו איד ואיד שהקורה מונחת מבפנים ומה הכוונה משוו היא תלוו משוו מרוח אכס שהקורה מונחת מצידה אחד על כותל המבוי המצד שני היא לא מגיעה עד הקול היא תלוייה באוויר ושם יש הבדל יש שיעור של ובד אין שיעור של אובוד כל אחד פי שיטתו הוא תלו משתי רוחוס שהי מונחת על יתד באמצע ומה החידוש למה צריך לומר תלוי אחרי שאמרנו משוו כ אם היינו אומרים רק משוח הייתי סובר מהוד מרוח אמרין לבוד מצד אחד צריך לומר לאבוד אומרים המשתה רוחו בתלוה צריך לומר משתי רוחוס לווד עלי לא אומרים לאימרי לבוד קומה שמ שגם משתי רוחות אומרים לבוד רבש הוא לא רצה לתרץ כך כ הוא סובר אין הבדל בין רוח אחת לשתי רוחות אם אומרים לאבוד אומרים לבוד לכן הוא מתרץ שמשו תלוי הכוונה לאופן אחד מסוים לא לשתי אופנים המפורש מתקשים לפי זה מה זה הלשון אוי תלוו ו מיישבים זאת רבש אומר משוו והיא תלוו לקורה הזו יש שתי חסרונות וכדומה מה זה נקרא גם משוכה גם תלויה כגון שעץ שתי קומס כמו שמצויר כאן ברשי על שני למו שאין בגוון ג בפער בגובה שבין כולי המבוי למקום של הקורה אין בזה יש בזה פחות מג פוכים פי רשב פחות מד פוכים וגם קוסון ג וגם קומית של היתד גם יש פחות משלוש פו זאת אומרת שהפער ברוחב הוא בין הקורה לכותל המבוי הוא גם פחות משלו אישו ובזה אומרים שתי הלכות איזה שתי הלכות אומרים קודם כל צריכים לומר שהקורה מונחת על כותלה המבוי כי היא צריכה להיות מונחת על גבי הכתלים איך אני אומר זאת ברגע שפחות מגמל פער בגובה אני אומר חווית זה גם לוחמ ש מסינה כמו שש אלמש מסינה אומרים לווד יש חווית אני משפיל את הקורה כאילו שהיא מונחת על גבי הכתלים אבל אפילו שאני השפלתי אותה הרי יש גם רווח ברוחב שם זה גם פחות מגמל אני אומר לווד מה החידוש לקטו את שתי החידושים ביחד לומר מהומה אויו דמרן אוי חבוי תמרין או בקורה ארוכה שצריך ק לומר חווית או בקורה קצרה א שצריך לומר רק לווד היא מונחת כנגד הכתלים אבל לווד וחווית אולי לא ירנן קומש מלון שגם את שתי הלכות ביחד אומרים מביאה הגמור רב זק כמ רבי חן רב זק שנה י לפני רבי חן בי לים ותח ד קרמס למדנו בשיעור הקודם תחת הכורה מותר להשתמש או ששם זה כרמליס שם זה מקום שאסור לטלטל בו מד רבון אז כאן כתוב בבריה שעשו אותו דבר ללמדנו שבין לחיים תחס למדנו מחלוק בין לחומרת במקום של הלכי בין הלכי לכותל שתיקנו אותו בלחי לא בקורה לכול אסור להשתמש שם כך למדנו בשעור הקודם כאן בברייס כתוב בשתי האופנים המקום הזה או המקום שתחת הקורה במו שמתוכן בקורה וכן במובי ש מתוקן בלחי במקום של הלכי הוא נדון כק אסור לטלטל שם מד רבון כך שנה רב זקה לפני רבי חנן אומלי אמר רבי יוחנן לרב זקא פוקטו לברו את הבריה הזו תשנה מחוץ לביס מדרש היא לא נכונה עכשיו נחלקו המרים כך מסביר הריוו וכך משמ מלו שרשי שהב ורוב נחלקו מה רבי יחן התכוון איזה חלק בברסה הוא סבר שזה לא נכון האם כל הברס א רק חלק אחד אומר הבס מרבן תק תקו מותר להשתמש לא כמו היס הוא ס כשי המ תקו אבל בין לחיים גם רבי ד שוו והחלק הזה של הבריה הוא כן הסכים עם זה ורב הוא אמר בין לחיים נ מותר אמילו שגם בח מותר רבד אומר רבי יחנון זו הלכה שהזכרנו כמה פעמים מסכת שבס מוקים ש בד עד יש עמוד שמונח בין רשו רבים לרוס היחיד והן בו שיעור של ד לד פוכים אז זה לא שיעור שיש בו רשו בפני עצמו אז אי אפשר להחשיב אותו כרמליס ולא כרוס היוד כמובן מות לבני רובים לבני רשו היוד לקפ זה נקרא מוק פטור מקו פטור אז גם לבני ר שסורב מותר להניח שם מסעות כי זה לא נחשב למוצ רוס לרוס כ זה מרוס רבים למוק פטור מותר להניח את המסע כדי לקטב זאת וגם לרוס ה מותר לעשות זאת ובלבד שלא יחליפו לא חליפו זאת אומרת לקחת מסע מרשו רבים להניח על העמוד הזה חר כך לקחת את המסע מעמוד ולהניח אותו בשוחד זה מד אין שום איסור לעשות זאת כ למעשה עושה כאן שתי הקיר נוכס הקיר אוקפור אחר כך הקיו בשו המדרבן רו זא גזרו שמה הוא יבוא לטלטל בבת אחת מרשו הררו היחיד או להפך אז רואים שמוקם שאים בוד עד שאין בו חשיבות והוא בין רשו יוחד לרובים אז הוא בטל לשתי המקומות והוא מוקם פטו אז גם כאן מקום של הלכי שהוא בין המוב ש רשו היחיד שמתוק עדי הלכי והוא בין רשו סרבים אז הוא אין לו שיעור להחשיב אותו בפני עצמו אז הוא מוקם פטור ולא כרמליס מותר לטלטל שם כך רובה טעם והבה מה הוא עונה על זה אוסום בגוב ג שם מדובר בעמוד שגבוה לפחות של פוכים ואז ניכר הוא ניכר כשטח בפני עצמו ולא יבוא לטלטל גם ברשו סרבים אבל זה הן לחיים הוא קרקע הוא לא גבוע ג מהקרקע אז לא ניכר ואם תתיר לו שם הוא יבוא גם ברשו סבים לטלטל אומר הבי מנו מנלו שהשטח שבין לחיים כן אסור בטילט דומה רב חומ ברגו ור אומ רב תויח פסח צורך לכי אחר תוי מה הכוונה אומר רשי תוך פסח כגון מבוי שיש צימים רובים לפיס חוי מכאן ומכאן בשתי הצדדים של המובי בפתח יש קירות שבולטות כלפי פנים ואז לא צריך לעשות לכי למובי כי זה עצמו משמש לכי למובי אבל השטח הזה שבין שתי הקירות שבולטות פנימה השטח הזה השטח של הלכי עצמו צריך לכי אחר להתירו לשים מקל בפתח ממש ואז יהיה מותר לטלטל גם בשטח שבין שני הקירות האלו אם לא יהיה אסור לטלטל שם כי זה קרמס אז רואים שבין לחיים אסור בטלטול וכי ת בדל דלד שם מדובר שהפסים האלה הכתלים האלה רחבים יש שמה שיעור של ד ד על ד פוכים אז זה מקום חשוב ואז זה נחשב לקרמס אבל אם זה פחות מד על ד אז זה בטל לרשויות שלידו עכשו למו כם פטו זה לא כך ואומר רב חוני ברו אמר רב תויח פסח אף על פי שם עלד בשטח הזה גם כן צריך לך החלתי רוי אז רואים כמו הביל לא כמו רוה ורובה מה הוא יענה על זה ונה הגמור הוא באמת מודה שאם יש בשטח שבד לחיים דד ד' אז נכון שהוא כרמליס כל הטענה של רובה היייתה כשאין בו ד על ד כמו שהוא הביא כמו מעמוד אין בו ד על ד אין בו שיעור מקום חשוב אז הוא בטל לשת רשויות אוקטו מה הבאת הבאת שרב חוני ברוב אומר בשם רב שתוך הפסח אף על פי שאם בדד צרך לכחל התירו שם מדובר באופן מסוים אוסום דפסח לקרמס שהמוביל נפתח לרש ורבים המוב נפתח לקרמס ואז גם בין המקום של התוך הפסח בין אחיים גם נחשב לקרמס אבל שוסב של את הגימור המובי פתח לו שסורב מה שורה כן מותר לטלטל בשטח שב הלכי יציב ב ג בשמיה זה פתגם ידוע האזרח הוא בארץ והגר הוא בשמי שמ זאת אומרת ככס יותר חמורה מקמ הסור ב קמס אסורה רק מדרבן אתה אומר בקרמס יהיה אסור יהיה מותר איך יכול להיות אונה הגמן מצו מס הכוונה כך המקום הזה שבן הלויים הוא מקום ח הוא לא מקום חשוב בפני עצמו כין בו ד על ד אז אני אומר הוא בטל לשתי הרשויות אז אם מצד אחד יש את המוב שושו יוחד מצד שני יש את רשו ורבים אז הוא לא שייך לא לכאן לא לכאן הוא נשאר מקום בפני עצמו ואין בו שיעור מקום חשוב כי אין בו דד על ד אז הוא מוקם פטור מותר לטלטל בו אבל אם לידו יש כרמליס אז הכרמלי והוא גם אילו היה בו דדד הוא היה כרמליס רקם בו שיעור של כרמליס אז הוא נפגש הוא מצא מין את מינו הוא נפגש עם הכרמלי של צידו וגם גם הוא נפח לקרמס ולכן יצא שיותר חמור אם הוא נפגש עם רשו סרבים אז אין בו שיעור והוא לא יכול להתחבר ע רשו סרבים אז הוא נשאר מקום בפני עצמו מוק פטור אבל אם לידו יש קרמס הוא מתחבר לקרמס וגם הוא נחשב לקרמס ולכן אם רוצים לטלטל בו צריך לכי אחר להתירו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה