הלכות חנוכה תשפ"א

קיצור כל הלכות חנוכה, בצורה בהירה ומסודרת, מאת הרב משה ביגל שליט"א, רב הישוב מיתר

דינים ומנהגים לחנוכה התשפ"א

כל השמנים כשרים לנר חנוכה. (שו"ע תרע"ג א )  ללמדך שכדי להאיר את אורות החנוכה אין צורך דווקא בשמן מיוחד ומיוחס אלא כול אחד מעם ישראל כשר לכך. ביחד עם כל עם ישראל מדליקים את הנרות. במיוחד בתקופה זו בה כולנו נמצאים ביחד במגפת הקורונה עלינו להתאחד לאור אחד גדול ומשותף ובכוחות משותפים נצליח בע"ה להתגבר על הקורונה.  בתקופה זו בה העם סובל מקיטוב עם שסעים חברתיים רבים אנו חייבים לפעול להרבות אור של חום ואהבה ולגרש את חושך הקיטוב והשנאה בעם. זו חובתו של כל אחד למען כולם.

מנהגי חנוכה

• ימי החנוכה הם ימי שמחה , לכן: לא מספידים בחנוכה אלא לחכם גדול בתורה בלויה. ואין אומרים צידוק הדין, יחד עם זאת דיני אבלות בחנוכה כרגיל.
• עושים סעודות אזכרה בחנוכה, רק במסגרת משפחתית מצומצמת ולפי כללי הריחוק ואמרים בהם דברי תורה, אולם לא מספידים. בחנוכה יש נוהגים שכלל לא עולים לבית העלמין לאזכרת יא' חודש או יארצייט (אזכרת השנה, בין בשנה האשונה ובין בשאר השנים), אלא מקדימים את העלייה לקבר לפני חנוכה, וכן נוהגים רוב האשכנזים ויוצאי עדות המזרח. אבל לאזכרה של השבעה והשלושים עולים לבית העלמין.
• נהגו שהנשים לא עושות מלאכה בזמן מצוות הדלקת נרות חנוכה, היינו למשך חצי שעה מהדלקתם. האיסור הוא בעשיית מלאכה ממש כגון תפירה סריגה וכד', ועוד מלאכות גמורות האסורות בחול המועד. אמנם מלאכה פשוטה כהכנת אוכל בין בבישול, בין באפיה בין הטיגון

כל זאת, בשל גודל מעלתן של הנשים בימים אלו, ואינם שייכים לגברים כלל, ולכן הגברים יכולים לעשות מלאכה גמורה בכל ימי החג גם מיד לאחר הדלקת הנרות⁽  שו"ע, או"ח, סימן תרע', סעיף א' ⁾

• סעודות בחנוכה  אינן סעודות מצווה, מאחר והנס הגדול היה קשור למאבק רוחני של עם ישראל ולא מאבק גשמי . אמנם יש אומרים שיש קצת מצווה להרבות בסעודות בימים אלו, ולומר בהן דברי תורה זמירות ותשבחות לה', ואז גם סעודות אלו נחשבות כסעודות מצווה. (שו"ע, או"ח תרע סעיף ב'. משנה ברורה, ס"ק ו', ט')

הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת

• מדליקים את נרות החנוכה בבית הכנסת מפני פרסום הנס, ואומרים את כל הברכות (שלוש הברכות ביום הראשון, ובשאר הימים את שתי הברכות הקבועות). בכל מקום שמדליקים נרות חנוכה הספרדים מוסיפים פרק תהילים: 'מזמור שיר חנוכת הבית לדוד', ונהגו כל העדות לשיר 'מעוז צור'
• גם מי שהדליק בבית הכנסת יברך שוב על הדלקת הנרות בבית. אמנם אם בירך 'שהחיינו' בבית הכנסת לא יחזור לברך אותה בביתו שנית, יש הסוברים שבמקרה זה הטוב ביותר ששאר בני המשפחה יברכו שהחיינו לעצמם והוא לא יברך, וטוב לנהוג כך.
• גם אבל, חייב בהדלקת נרות בברכה, ויברך גם את ברכת 'שהחיינו'. אמנם אונן (=אדם שנפטר לו מת שחייב להתאבל עליו ועדיין לא קברו אותו), ידליק בלא ברכה, וטוב יותר שידליק על ידי שליח והשליח יברך את ברכת 'שהחיינו'
• יש להתחיל להדליק את הנרות אחרי כל הברכות, כדי שיהיו הברכות עובר לעשייתן וגם אם יאמר הנרות הללו אחרי שסיים להדליק כיוון שעדיין קשור למצווה יוצא ידי חובה. אמנם יש נוהגים להתחיל את הדלקת הנרות מיד לאחר הברכה הראשונה (להדליק נר חנוכה) ולהמשיך להדליק את שאר הנרות תוך כדי אמירת הברכות הבאות ו'הנרות הללו', על מנת שכשיאמר 'הנרות הללו אנחנו מדליקין' יהיה עסוק בפועל בהדלקה.
• מי ששכח לברך שהחיינו ביום הראשון יכול לברך ביום השני , וכן בימים הבאים. (שו"ע או"ח תרע"ו א)

זמן הדלקת נר חנוכה

• יש הנוהגים להדליק את הנרות עם שקיעת החמה, (מנהג על פי הגר"א). ויש הנוהגים להדליק את נרות החנוכה מיד בצאת הכוכבים, וכן נוהגים הספרדים ורוב  האשכנזים,
• חייבים שהנרות ידלקו לפחות חצי שעה אחרי צאת הכוכבים, ולכן המדליקים נרות בשקיעה צריכים לשים כמות שמן רבה יותר או נרות גדולים יותר על מנת שיבערו לפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.
• בערב שבת, לא מדליקים בשקיעת החמה, וכל שכן שלא מדליקים בצאת הכוכבים, אלא לפני זמן כניסת השבת, לכן, חובה לדאוג שהנרות ידלקו לפחות חצי שעה אחרי צאת הכוכבים, היינו למשך כשעה וחצי מהדלקתם.

 נרות החנוכה הרגילים אינם דולקים יותר מחצי שעה, לכן הם כשרים לכל ימי החנוכה אבל לא לערב שבת.

• במוצאי השבת חובה להדליק את נרות החנוכה רק לאחר צאת השבת. בבית יש לעשות קודם הבדלה ואחר כך להדליק נרות, בעוד שבבית הכנסת נהגו להדליק ואחר כך לעשות הבדלה, אבל רק מי שאמר 'אתה חוננתנו' בתפילה , או אמר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול" רשאי לעשות כן.
• רצוי להתפלל תפילת ערבית לפני הדלקת הנרות, בשל הכלל תדיר ואינו תדיר – תדיר קודם.
• בבית הכנסת מדליקים נרות לפני תפילת ערבית, וזאת כדי שלא לעכב את הציבור לאחר התפילה, וכן כדי שיהיה פרסום הנס גדול יותר (שו"ע או"ח תרעא ז)
• נוהגים להדליק נרות חנוכה (ללא ברכה) בבית הכנסת גם בזמן תפילת שחרית לפרסם את הנס יותר.
• סוף זמן הדלקת נרות בברכה הוא 'עד שתכלה רגל מן השוק', היינו שניתן להדליק בברכה כל זמן שאנשים מסתובבים ברחוב, שהרי מטרת הדלקת הנרות היא פרסום הנס גם לאחרים. זמן זה אינו שווה בכל המקומות, שהרי ישנם מקומות מרכזים שבהם גם בשעות מאוד מאוחרות אנשים עדיין מסתובבים ברחובות, ויש מקומות צדדיים יותר, שבהם כבר בשעות מוקדמות יותר של הערב אנשים לא מסתובבים בדרך כלל ברחוב.
• מי שצריך לנסוע מחוץ לביתו ואין מי שידליק את החנוכיה בביתו בזמן ההדלקה, יכול להקדים ולהדליק מפלג המנחה  (בערך בשעה 15:45)  (לכתחילה יתפלל מנחה לפני הדלקת הנרות), אין להדליק לפני כן
• מי שלא נמצא בביתו בזמן הדלקת נרות, ואין מי שידליק את החנוכיה בביתו בזמן ,  כגון שצריך לנסוע מחוץ לעיר לפני פלג המנחה ויחזור לאחר שכלתה רגל מן השוק . צריך להדליק מאוחר כאשר יחזור לביתו אם יהיה משהו מבני הבית ער שהרי בכל מקרה יהיה פרסום הנס לבני הבית.

מקום הנחת נר חנוכה

• בחסד ה' עלינו,  שבנו לארצנו הקדושה, ואיננו חוששים מפני הגויים, עלינו להדליק נרות חנוכה בחוץ, לפרסומי ניסא, כפי שתקנו חכמינו .  ההדלקה במיתר, בכניסה לחצר הפונה לרשות הרבים.  כשמדליק בחוץ יש להניח את החנוכייה בכלי זכוכית על מנת שהרוח לא תכבה את הנרות, ויניח אותה במקומה לפני הדלקת הנרות. אם חושש שהחנוכייה תיגנב אינו צריך להדליקה בחוץ וידליק בתוך הבית, וצריך להניחה במקום שיהיה פרסום הנס גם לעוברים ושבים, וכגון להדליקה על אדן החלון
• חז"ל אמרו שמעל 20 אמה (כעשרה מטרים) העין לא שולטת, ולכן אין משמעות לפרסום הנס בגובה זה. אמנם אם מול הקומה בה מתגורר ישנם שכנים מבניין אחר היכולים לראות את חלון הבית, ידליק בחלון, שלכל הפחות יש בזה פרסום הנס לאותם הדרים בגובה.  יש אומרים שבבניין משותף עדיף להדליק את נרות החנוכה בכניסה לחדר המדרגות,. בבית מלון מדליקים בלובי שהוא רשות הרבים לכל באי המלון
• יש להדליק את נרות החנוכה למעלה מג' טפחים מהקרקע, היינו שגובה הלהבה יהיה מעל 24 סנטימטר מהקרקע, ומצווה להניח את החנוכיה למטה מעשרה טפחים, הינו שגובה הלהבה יהיה פחות מ-80 סנטימטר. לפי המקובלים נוהגים להניח את החנוכיה בגובה של שבעה טפחים, היינו שגובה הלהבה תהיה 56 סנטימטר מהקרקע. אמנם בבית הכנסת נהגו להניח את החנוכיה למעלה מעשרה טפחים כדי שכולם יראו את הנרות בכל מקרה אין להניח את החנוכיה מעל גובה של עשרים אמה (9.6 מטרים) מקרקע המקום שמדליק בו.
• יש לעשות את כל המצוות בימין, ולפנות תמיד לימין, שנאמר: 'יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל'. לכן המדליק יעמוד מול החנוכיה וביום הראשון ידליק את הנר הימיני ביותר. למחרת יתחיל מהנר השני, שנמצא משמאל לראשון, ואז יפנה לימין וידליק את הראשון, וכן יעשה בכל יום, עד שביום השמיני יתחיל מהנר השמאלי ביותר ויסיים בנר הנמצא בצד הימני^[1]. המדליק בפתח הבית, יניח את החנוכיה בכניסה מצד ימין של הנכנס, ואם יש מזוזה בפתח, יניחנה בשמאל הנכנס^..
• אדם החולה  או בבידוד, ימנה שליח שיברך וידליק את החנוכיה עבורו. למרות שמהדין אדם יכול לברך בעצמו והשליח  ידליק את חנוכיה במקום הנחתה, הטוב ביותר במקרה זה שאשתו תדליק את החנוכיה בברכה במקומה
• ניתן לכבות את הנרות ביום חול אחרי שדלקו חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. יש אומרים שצריך להתנות על כך לפני ההדלקה.
• בבית הכנסת ניתן לכבות את הנרות ביום חול אפילו לפני מלאות חצי שעה .במוצאי שבת שמדליקים רק אחרי תפילת ערבית, והולכים מיד אחרי ההבדלה לביתם, ניתן לסמוך לכתחילה על התנאי, שכן אם ישאיר את הנרות דולקים ללא השגחה, יש חשש שתיגרם שריפה וכד'. אם לא עשו תנאי לפני ההדלקה נחלקו הדעות, ולמעשה אין לכבותם לפני שידלקו לפחות חצי שעה אחר צאת הכוכבים

החייבים בהדלקת נרות חנוכה

• כולם חייבים בהדלקת נרות חנוכה, בין גברים ובין נשים. אמנם אישה נשואה יוצאת ידי חובה בהדלקת בעלה, ואף שיש הסוברים שעדיף שתדליק בעצמה ורשאית לעשות כן, טוב יותר שתצא בהדלקה של בעלה ^.
• אישה המתגוררת לבדה כגון אלמנה, גרושה, או רווקה שאינה סמוכה על שולחן הוריה חייבת להדליק נר חנוכה בעצמה ותברך עליו את כל הברכות כרגיל
• מנהג הספרדים: ילדים הסמוכים על שולחן הוריהם יוצאים ידי חובה בהדלקת אביהם. רק אחד מבני הבית מדליק בברכה.

מנהג האשכנזים: בנים אחרי בר מצווה מדליקים בברכה, גם אם סמוכים על שולחן הוריהם

• ילד קטן מבר מצווה יוצא ידי חובה בהדלקת הנרות של אביו, אולם טוב לחנכו ולהרגילו במצווה נאה זו של הדלקת נרות חנוכה. הן למנהג הספרדים והן למנהג האשכנזים. יכול אף לברך על הדלקה זו מדין חינוך למצוות  לעניין זה אין הבדל בין בנים לבנות.
• אפילו עני המתפרנס מהצדקה חייב בהדלקת נרות חנוכה, וחובה עליו להתאמץ ולהשיג כסף עבור קיום מצווה זו. לפחות נר אחד להדלקה לכל יום,
• עיוור חייב בהדלקת נרות חנוכה. אולם לא יכול לברך עליהם שכן לא רואה אותם, וכן לא יכול להוציא אחרים בהדלקתו. לכן אם הוא נשוי, אשתו תדליק ותברך. אם הוא מתגורר עם אחרים ישתתף איתם בהוצאות ההדלקה והם יברכו ויוציאו אותו ידי חובה. אם הוא מתגורר לבדו ידליק בעצמו או בסיוע של אחרים, אך ללא ברכה

דין אורח

אדם המתארח וישן אצל אחרים, ולא מדליקים עליו בביתו.

מנהג הספרדים: צריך להשתתף עם בעל הבית בהוצאות הדלקת הנרות או השמן, ובעל הבית יוציאו ידי חובת המצווה, ועל האורח להתכוון לצאת ידי חובת הברכות והמצווה אמנם אם לאורח יכולת להדליק נרות בעצמו עדיף שיעשה כן

מנהג האשכנזים: האורח מדליק חנוכיה משלו.

אכילה, שתיה ומלאכה לפני הדלקת הנרות

• משהגיע זמן הדלקת נרות חנוכה חייבים להדליק מיד את נרות החנוכה, ואסור לקבוע סעודה או לעסוק במלאכות שיכולות להימשך זמן רב. יש אוסרים לעסוק במלאכות אלו כבר חצי שעה לפני ההדלקה, וטוב לחוש לדעה זו
• אכילה האסורה לפני הדלקת הנרות הינה אכילת קבע, היינו יותר מכביצה (56 גרם) פת, אבל מותר לאכול פחות מכן, וכן מותר לאכול פירות וכד'. בזמן זה אין לקבוע סעודה על תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן, וכגון קוסקוס, מקרוני, פתיתים, גריסים, בורגול וכד'
• משהגיע זמן ההדלקה, אין ללמוד תורה שמא יימשך בלימודו. גם כשמתקיים שיעור קבוע לרבים אחרי ערבית יש להעדיף את מצוות ההדלקה בזמן, היינו להתפלל ערבית ואז לחזור לשיעור, אולם אם נראה למגיד שיעור שלא יחזרו לשיעור ועל ידי כך יתבטל השיעור יש אומרים שיקיימו את השיעור כרגיל, ואחר כך ידליקו נרות, ויש אומרים שעיקר מצוות חנוכה היא ההדלקה בזמן ואפילו במחיר של ביטול השיעור, ויש אומרים שיבטלו את השיעור רק אם המשתתפים לא יוכלו להגיע לביתם בזמן שעוד לא כלתה בו רגל מן השוק לפי מקום מגוריהם. למעשה, נראה שטוב להפציר באנשים להדליק בזמן ולחזור לשיעור, ואפילו אם חלקם לא יחזור, עדיפה ההדלקה בזמן, שלצורך מצוות פרסומי ניסא מבטלים תורה

דין השמנים והפתילות

• כל סוגי השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה, ואפילו אינם מאירים יפה. אמנם אם אינם בוערים טוב לא ידליקו בהם. מצווה מן המובחר להדליק בשמן זית, שבו נעשה הנס ובו היו מדליקים את המנורה

אם לא ניתן להדליק בשמן זית, יש עדיפות להשתמש בשמן מאכל רגיל, על פני נר שעווה או פראפין, אמנם גם נרות אלו כשרים לכתחילה לנר חנוכה 

• אין צורך להחליף את הפתילות בכל לילה, וניתן להשתמש בהם גם להדלקה בלילה הבא, אולם יש המחמירים לקחת את הפתיל של נר החיוב, היינו הנר הראשון שהדליקו אתמול ולהניח אותו בקן הבא, היינו בנר הראשון שידליק היום, שאם לא כן מוריד את השימוש בפתילה מקדושה גבוהה (נר של חיוב) לקדושה קלה (נר הידור בלבד). למרות האמור, יש נוהגים להחליף כל ערב את הפתילות כמו שנהגו בבית המקדש לחליף כל יום לפתילות חדשות, וטוב לעשות כן אם אפשר, ובפרט אם האש נמשכת טוב יותר בפתיל חדש, וכגון ברוב הפתילות בזמננו 

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

• יש להניח נרות גדולים או שמן רב על מנת שידלקו למשך חצי שעה אחרי צאת הכוכבים. אם אין לו מספיק שמן או נרות גדולים לכל החנוכיה, יעשה כן לפחות לנר ראשון שמדליק, והוא יהיה נר החיוב. אם אין לו להשיג מספיק שמן או נר גדול לפחות לנר אחד, ומשתמש בנר שבוער חצי שעה בלבד, כמו הנרות הצבעוניים הקטנים, ידליק בלי ברכה
• אם האיש מדליק את נרות החנוכה והאישה את נרות השבת, אין היא צריכה להמתין עם נרות שבת עד לאחר הדלקת נרות חנוכה. אם האשה מדליקה נרות חנוכה (מפני שגרה לבדה)  עליה להדליק נרות חנוכה לפני נרות שבת, כי בהדלקת נרות שבת קבלה על עצמה את השבת.
• למרות האמור, במקום צורך ניתן לאחר את הדלקת נרות השבת עד כעשר דקות אחרי הזמן שמופיע בלוחות, וכגון שלא הספיקו להקדים את הדלקת החנוכיה,.
• לכתחילה, יש להתפלל תפילת מנחה לפני הדלקת נרות החנוכה, שהרי הדלקת נרות החנוכה היא מצווה הקשורה ללילה, ותפילת מנחה קשורה ליום שישי, והרי שתי מצוות אלו הן כתרתי דסתרי. וכן תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. כיוצא בזה, כאשר מקדימים להדליק נרות חנוכה מפלג המנחה גם בשאר ימי החג יש להתפלל תחילה תפילת מנחה, ולא להדליק מוקדם ורק אז להתפלל
• אם לא הצליח להתפלל מנחה בציבור לפני הדלקת נרות החנוכה יש אומרים שיתפלל ביחידות, ידליק נרות חנוכה, וילך לבית הכנסת לענות קדיש קדושה ואמן של ברכות יחד עם הציבור ויש אומרים שילך להתפלל מנחה בציבור כרגיל, והנוהג כדעה זו יש לו על מה שיסמוך
• החנוכיה הינה מוקצה לכל השבת גם לאחר שכבו הנרות, ועל כן יניח אותה במקום שלא יצטרך להשתמש בו כל השבת כולה.
• אם נרות החנוכה כבו לפני השקיעה והאדם עדיין לא קיבל עליו שבת, ידליקם שנית ללא ברכה, מאחר שיש הסוברים שכל עוד לא שקעה השמש לא יצא ידי חובה כלל בהדלקתו
• הספרדים לא אומרים  "במה מדליקין" בליל שבת חנוכה, והאשכנזים הנוהגים לומר משניות אלו כל השנה יאמרו אותן גם בשבת זו ללא שינוי וכן האומרים כגוונא .

דין שאריות הפתילות והשמנים

• כשקונה שמן או נרות לחנוכה לא יאמר שמן זה או נרות אלו לחנוכה, כי יש הסוברים שבכך הקדיש את כל מה שקנה למצוות הדלקת נר חנוכה, ולא יוכל להשתמש בזה לצורכי חול. לכן טוב שכל אדם יעשה תנאי ויכוון שאין כוונתו להקדיש את כל השמן לחנוכה או את הנרות, אלא רק את מה שצריך, אמנם גם ללא תנאי זה יכול להשתמש בנרות או בשמן לצורכי חול, ובלבד שיש לו מספיק שמן או נרות להמשך החג
• שאריות השמנים והפתילות: הוקצו למצוותם, ולכן לא ניתן להשתמש בהם לשימוש חול, אבל יכול להדליק בהם נרות חנוכה אחרים כמבואר לעיל. לאחר החנוכה צריך לשרוף את כל השאריות, ולא יכול להשתמש בהם שהרי הוקצו למצוות הדלקת נרות חנוכה.

דיני התפילות בימי החנוכה

• החל מערבית של ליל כה' בכסלו, , אומרים 'על הניסים' בתפילה וכן בברכת המזון
• מי שטעה ולא אמר על הניסים במקומה ינהג לפי הסדר הבא:

*נזכר לפני שאמר את המילה 'ה' בחתימת ברכת הטוב שמך, יחזור ויאמר מתחילת על הניסים וישלים את הברכה עד סופה, ואפילו אם כבר אמר ברוך אתה, כל עוד לא אמר את שם ה' חוזר.

*נזכר שלא אמר על הניסים וכבר הזכיר שם ה' לא חוזר, אולם טוב לומר את תפילת על הניסים אחרי פסוק 'יהיו לרצון' הראשון שבסוף התפילה או לפני שיאמר את 'יהיו לרצון' השני, ובמקרים אלו יקדים ויאמר בנוסח הבא: מודים אנחנו לך על הניסים וכו'.

*נזכר שלא אמר על הניסים בברכת המזון, ישלים בבקשות הפותחות ב'הרחמן', ויאמר: 'הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי מתיתיהו בן יוחנן...'.

*סיים את התפילה או את ברכת המזון ולא הזכיר כלל על הניסים – לא חוזר ^.

• אומרים הלל שלם בברכה כל ימי החנוכה. באמצע ההלל ניתן לענות לקדושה ולחצי קדיש .
• כל ימי החנוכה לא אומרים וידוי ותחנון, 'לַמְנַצֵּחַ...יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה', וכן תְּפִלָּה לְדָוִד' שאחרי 'וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל'
• אומרים מזמור שיר חנוכת הבית שנית אחרי שיר של יום. או בסוף התפילה .
• בקריאת התורה: הספרדים נוהגים להוסיף מספר פסוקים בענייני נרות לפני הוצאת ספר התורה כמו שמופיע בסידורים, אולם אינם נוהגים לומר 'בְּרִיךְ שְׁמֵהּ' בימי החול הרגילים, ובשבת ובימי ראש חודש טבת אומרים.

האשכנזים נוהגים לומר 'בְּרִיךְ שְׁמֵהּ' בכל הימים שמוציאים ספר תורה לקריאה בציבור.

חנוכה שמח,

חנוכה של אורה, שמחה ובריאות לכל עם ישראל

משה ביגל

הרב המקומי מיתר - כרמית

---