הדף היומי מסכת שבועות דף מח

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת שבועות דף מח

[מוזיקה] שבועז דף מח מתחילים בסיעתא דשמיא שורה שביעית ראינו במשנה אומר לכן ווני תן לי בדינו פירוס וכולו אז ראינו מחלייקס בין רבי יהודה לחכומים באופן שהוא סיפק לו את הפירות וכעת נוצר ויכוח בין החווני ללוקח הלוקח טוען כבר שילמתי לך את הדינר וכן וני טוען עדיין לא קיבלתי תנקמה מפוסק שבלבי צריך להישבה שהוא נתן לו את הדינר ורק אז הוא נפטר רבי יהודה אומר לו כל שהפירוס ביודוי יודע לא אליונו כיוון שהפירות כבר ביד בעל הבית הוא נאמן ליטון שהוא כבר שילם והוא לא צריך להישבה מביאה הגימור תניה בבריסה אומר רבי יהודה אימוס אני מודה לדעסנקמה שבלב ציך לישבה שהוא כבר שילם בזמן שהפירוס צבורין ומוכין הפ הפירות מונחים בו שוסורבים ושנין אויררנלין שניהם טוענים דהיינו בעל הבית טוען שם שלו כבר שילמתי ואכן בוני נתן לי את הפירויס וקניתי אותם באגבוהה או במשיכה והנחתי אותם כמבוש רבים אכן ולטוען נכון שכבר עשית קניין אבל עדיין לא שילמת לי אז באופן זה אני מודה את הנקמה שנכון שגם החנובוני מודה שכבר שייה ח לביס אבל הוא לא ממש מורזג בהם כי הרי הם מונכים בושסורבים לכן חיוך החומ את בעל הבית לשבה זה שבועס אס שכבר הייתה בזמן המשנה ורק אז הוא נפטר אבול אומר רבי יהודה שילום בקופוסלחוב הביסק כמ הכניס את הפירות לסל שלו והוא הפשיל את הסעל לאחוריו ואז החבוני טוען שעדיין לא שילמת המויצי מחבי אולי כיוון שבל הבית מורזק ממש בפירות אז החבוני שבא להוציא ממנו הוא צריך להביא ראיה וכל זמן שלא מביא ראיה שהוא עדיין לא שילם לו אבל הבית פטור וגם לא צריך להישבה ובאופן זה אומר רבי יהודה זה מה שאמרתי במשנה שכל שפרס ביו יודה לא עליונו מה ראינו בהמשך המשנה אותם לא יקס לגבי שולחוני אומר לשולחוני תיני וכולו הוא אמר לשולחוני טילי בדיין המויס הוא נתן לו את המאות וכעת ת נוצר ויכוח האם הוא כבר שילם לו את הדינר או לא בלב טוען שכבר שילמתי לך והשולחוני טוען שעדיין לא שילמת אז בלב צריך להישבה אומר רבי יהודה לא אין דרך שולחוני סרת שיט דינר ובלבית נאמן בלי שבועה אומרת הגמורה וצריכי וצריכו רבי חכוים לחלוק בשתי האופנים לא הייתי לומד אחד מחברו ישמפיננו כמיסה אם היה משמיע לנו התנק את האופן הראשון של הביכוח בפירות הייתי אומר באך כעמר רבונון שבל צריך להישבה משום דפירה דמרקווה פירות יכולים להירקב וכדמרקמהשולי החווני לא רוצה להשות אצלו פירות ולכן ברגע שבעל הבית אומר לחםני שמעוניין לקנות את הפירות אז הוא ממהר להשליחם לתוך כהיליו לפני שהוא לוקח את הכסף כדי שלא יחזור בו ולכן אני שומע את טענה שלכם בוני שהוא עדיין לא קיבל את הכסף וצריך בא לבית לישבה שהוא כבר שילם אבל מוז דלא מרקווה אי ממודל לרבי יהודה שאנחנו לא שומעים לטענתו של השולחוני כן דרך שולחוני ליתני שרת שיטולדינו ובעלבית לא צריך להישבה מצד שני ויתמבו אם התנה שונה את המחלוקס רק באופן של שולחוני הייתי אומר בהווקא אומר רבי יהודה שבעלבית לא צריך להישבה כך לא שומעים לטענתו של השולחוני כיוון שאין דרך מאות להירכב לא ממהרים לתת אותם לפני שמקבל מקבלים את מורתם אבל בהר בפרירס אם מודל רבונון שכיוון שהם נרכבים אז החם מהר לשליחהם לפני שמקבל את הכסף צריך שגם בזה הם נחלקו מה ראינו במשנה כשם שאומרו הפריגמס כסובוסו וכולו כל אלה נוטלים רק בשבועה וכןסימים לא ייפורו אלא בשבועה א הגמורה מביאה כת מה שראינו בדף הקודם ממן מ20 ממגובים רק בשבועה לימלא לא עצמו איך ייתכן אבין אבא שלהם שוקיל בלא ישבו על ידי השטר שבידו והינו שם השר הם צריכים לשבוע בשבוע לא מסתבר אומרת הגמרא קומה וכן המים מן היסימים הלוי והמל מעמל ושניהם מתו וישוים מהמל ובאים לקבות מסים לו לא ייפורו אלו בשבועה ועל זה אמרו רב ושמואל דאמר תריוו כמו שהזכרנו בדף הקודם לא ישונו שבשבו הם נוטלים אלו שמס מלווה בחי לוה קודם כל מתמלווה אז היורשים שלו יכלו לגבות מהלוי ולישבואה אז כעת שהלוויה מת אז הורשים שעל המלווה גובים מיורשה לוה ושבועס היוורשים אבל מס לאיבה בחי מלווה כבר נסחב מלווה לבני לוי שבוע בלי להישבה שהוא לא קיבל כלום הוא לא יכול לטבוע מהם כי הנפר מן השרים אפילו בשטר צריך יך להישבה כמו שראינו במשנה ממילא כעת שהוא מת ואנדו מיריש שבוע לבונוב אדם לא מוריש לבניו ממון שהוא יכל לגבותו רק בשבועה והבנים הרי לא יכולים לשבוע השבועה הזו שהאבא שלהם מתחייב ה לא יכולים להשבוע שברור שהאבא לא קיבל את הכסף הם יכולים לשבע רק שהוא עשה יורשים וזה לא מספיק והגמור שולחו כמרב לוזו שבוזו שהם חייבים מה טיבו להבקיע ממונם שולח להו באמת לא כמו רב שמואל אם השר לא יכולים לשבע את אותה שבועה ממש יורשים ישבו עם שבועסיורשים הם נשבעים שבוע של פוקד נועה בו וכולי וזה מספיק ונוטלין אפילו שמס לאיבה בחי מלווה אז לפנינו מחליקס רב שמואל ורבי לוזו באופן שמסלב בחי מלווה האם הם יכולים לקבות בשבועס היורשים או לא מביא הגמור שולחו רבי רבי ימ שלחו לרבי ימ לשאול אותו שאלה אומר כולה שלחלוזלה שולחים שוב ושוב לשאול השקחי נבותי לשלחינלו אם יהיה לי טעם לענות להם לא הייתי שולח אבל בסוף הוא אמר אלומר רבי ימיל ועוסה לידודו שהגיע לידינו שאלה זו ניבו מלסה והוא בא ועושה כזו פשרה אומד בדין ומס המלווה הוציא את השטר על יסים מהלוי ואמרו לו בזן תשבה ואז תיטול כך הדין ואחר כך הוא אז כסבני שבז ושבו מה קורה מסיבה אבל די לאדמל בדין עם יושב ולא תחייב ש בבז ואז יושב שלא פקד וכולי ושף לו רב נחמן בדחשב בזמים את השבוע מעדות אותו זמן שהלוו אי חייב למלווה לבני לוי ושוה מיד חל הדין שאם המלווה רוצה לפרוע את החוב הוא חייב להישע לפני שהוא גובה את החוב מבני הלוי וממילא אינו דומירש לבונוב אלמר רב נחמן אם איסלדר ודשמואל אם נכון מה שרב ושמואל אמרו שאינו דומשוא לבונובסה אז תמיד ככה הלכה בין עמד בדין בחייו בין לא עמד בדין לסה ואם לא ננקות להלוכ רב שמואל לסא בינומד בין לא יאמד הוא לא מקבל את הפשרה של רבי ימ הוא אומר או כמו רב שמואל או כמו רבי לוזו אומרת הגמורה מה אנחנו רואים מדברי רב נחמן על ממספקלי שהוא הסתפק האם הלכה כמו רב שמואל או לא אומר אם מיסה אז כך אם לאס אז כך רב נחמן הסתפק ואומר רב יוס בר מניומי ראינו זאת ליל אובד רב נחמן אובדחלוקו הטובע והנדבא שניהם היו חשודים הנטבע לא אכל להישבה ושכנגד נשב ונוטל גם לא יכלו לעשות כיוון שהתובע גם חושוד אז הוא פסק כמו שרב יויסי אומר לפי גרסתו שיחלו למשל מידה במקצס על 50 אז משנה 25 זה ממש דומה לנידון שלנו ששניהם לא יכולים להישבע לא יורשמלוה לא יורשה לאיבוה ומה צריך לעשות בכזהו אופן יחלוקו לא כמו שרב ושמואל אומרים שהם לא גובעים כלל אונה גמורה לדבור דרבי מאיר קומר מה שרב נחמן אמר שסמים אז אם כרב שמואל אז תמיד לא גובים ואם לס זה הכל לשיטסרמ שראינו לאל שבאופן ששניהם חשודים חוזר שמואל עם קומו ואי אפשר לגבות אבל ולי הוא עצמו רב נחמן לא הסביר אליי כי הוא פוסק כמו רב יויסי שבשניהם חשודים יחלוקו אז גם ב-20 ממני 20 שאי אפשר לשבוע את השואה המקורית שאבא התחייב יחלוקו מקשה הגמור על רב ושמואל מוסיף רב ישיה למדנו מישמסכס כסובס מיסו על מונה שלא גבותה את כסובוסו והיא מתה יורשאו מזכירין הם מזכירים וטובים את כסובוסו עד 25 וחמש שונים מאז שמת בעלה אם עברו כבר 25 שנה בלי לטבוע הפסידו את הכסובה רשי מביא משנה מסכס כסובס כל זמן שהרמנה בבית אביה היא לא מקבלת מזון לפני השרמים יכולה לגבות קצתה עד חפי שנים אם לא תבע עם מחלה הקופונים מה רואים כאן שבאופן שהייתה עלמונה בעלה מת בחייה אז כשהיא הייתה גובה את הכסובם היורשים של בעלה היא הייתה צריכה להישבה הניף מניסים לאיפור לבשבוה בכל זאת כשהיא מתה היא מורישה את כסובוסו ליושיה והם יכולים לגבות את כסובוסו איך הם יגבו בשבועס יורשים שלא שמענו מימינו שהיא קיבלה את הכסובה אז רואים שאפילו מסוי בכי מלווה אפשר לקבות אומר הגמורה אוכסינן שנישבו מיסו לפני שהיא מתה ידיים כבר הספיקה להשבה שהיא לא קיבלה את כסובוס ולפני שהספיקה לגבות היא מתה אה אז היא כבר נשבעה את השבוע אז היא הורישה את הכסף להורשים שלה שהם גבוזות אבל אם היא לא הספיקה להישבה והם הרי לא יכולים לספק את השבוע שהיא נשבעה הם לא מקבלים כמו שרב ושמואל אמרו תושב במשנה אחר דמסובס נוסו ראשון אדם נשא אישה ומיסו חכך נוסו שניו ו מיסו ובאים הבנים של הראשונה והבנים של השנייה להתחלק בירוש של אביהם אומרת המשנה שניו אם היא עדיין חיה או אם היא מתה ויורשהו כידמין לורשו רישונו קודם כל השנייה או היורשים שלה גובעים את הכסובם הנחוסים של בעל כי קודם כל צריך לקבוט את החובות אחר כך מתחלקים בירושה בני הראשונה באים לקחת ירושה אז קודם כל משמים את החובות ואז מחלקים מה שנשאר מה רואים אפילו שהוא מת ואחר כך היא מתה שניו וורשאו אז היורשים שלה גובים את הכסובה לא כמו רב ושמואל אונה הגמרא חנמה כמו שאמרנו שנישבו ומיסו אז היורשים שלה גובים את הכסוב לפני שמתחלקים הירושם יורש הראשונו תורש מה רש"י מביא את הרשע של המשנה מסכס כסובס אדם שכתב לאשתו נדר ושבואה אליי אוליך ועל יושיך כשאתה היושם שלך יבוא לגבות כסובה אני לא יוכל להשביע לא אותך ולא אותם שעדיין לא נפרט אז באמת כשהיא באה לקבוות את הכסוב ממנו אז אולי לא יכול להשביע אותה כמו כן הם היושים שלה באים לגבות הוא לא יכול להשביע אותם אבול אומרת המשנם כמו שהגמרא מביאה כעת ירשוב אם הוא מת ויבא האלמונה לטבוע מהם את הכסובה משבין אויסו ואסורשו אם היא מתה והם באים לגבות את כסובוסו וסבם ברשוסו היא מכרה את הכסובה שלה לאדם אחר והוא בא לקבוט מהיורשים של בעלה הם יכולים להשביע כדין הנפרא מן היסואימים כי הבעל התחייב שהוא לא ישביע אותה אבל היורשים כן יכולים להשביע הקופוני מה רואים מדובר באופן שהיא לא נשבעה כי כתוב משבין אויסו ובכל זאת כתוב שאם היא חיה והיא באה לגבות מהיסוימים אז היא נשבעת ואם היא כבר מתה אז היא יורשיה אין נשבע שעשה יורשים אז רואים עודומרישבו לבונב לא כמו רב ושמואל אומר רב שמאי לצדוד קותונ מה שכתוב אוסוב ס יורשו לא מדובר באותו אופן אויסו באלמונו וורשאו בגרושו מה שכתוב שהיורשים של הבעל משביעים אותה זה מדובר גם בגרושו כמובן אבל גם באלמונו אפילו באלמונו כי היא עצמה ודאי יכולה להשע שהוא הזבורי שלו נפרעה אבל היורשים של האלמונה הם לא יכולים לגבות את הכסובה אפילו שישבו כי הם נשבעים רק שועס יורשים וכיוון שהבעל מת בחייה והת והתחייבה שבוע לבניו אינו דמוי שבוע לבונוב וסיורשו מה שכתוב בהמשך זה רב שמואל יעמידו רק בגרושו דהיינו שהבעל גירש את אשתו הוא התחייב לתת לה כסובה בלי שבועה כרוא פתר אותה מהנדר והשבואה אחר כך היא מתה בחייו ואחר כך הוא מת אזמס מלווה בחיי לו אז כשהיא מתה יש לה ממון גמור עליו בלא שבוע ורק אחר כך הוא מת היא כבר הורישה את הממון לבניה אז אחר כך הוא מת ויורשה שבהם לפרע מיורשיו מספיק שישבו שסיורש כמו שראינו במשנה שמסמל בכי אלוה אז ודאי אפשר להיפרה בשבועסים אז אין קושיה על רב ושמואל מוסיף רב נוסעי על רב ושמואל מברייסה הברייסה אומרת יופי קויח הבן של המלווה מכויחיו דבר מעניין יוצא שהבן של המלווה יופה כוחו מאהב מהמלווה עצמו מה הכוונה שהבן גוי בן בשבוע ובין שלא יהיה בשבועה לפעמים הוא צריך להישבה כשהוא בא לגבות מהיסרים של הלוי מתי כשאין לו עדים שאבא אמר בשס מסוסרי שהשטר הזה לא פרוע או צריך להישבע שבועסיורשים ובן שלא יבשו לפעמים אם הוא לא צריך להישבה כמו שראינו במשנה שרב שם גמליאל אומר שאם יש עדים שמעידים שהאבא אמר בשס מסוסוי שהשטר הזה עדיין אינו פרוע אז יורשי המלווה גובים יורש לוי ובלי שועה מה שאין כן והאב המלווה עצמו לעולם אינו גויורשים של הלוה אלא בשבועה שעדיין הוא לא נפרע כי מן הישראלים לאיפור אלא בשבואה ככה אומרת הברייסה עכשיו כך איךדומה באיזה אופן מדובר בברייסה בהכרח מדובר באופן דמסוי ובחמלווה כרי כתוב שהאבא גובר רק בשבואה באיזה אופן גובר רק בשבועה כי הלוי כבר מת והוא עדיין חי המלווה הוא בא לקבוט מהיורשם של הלוויה אז רק בשבוע יכול לקבות וקותו שבאופן זה שהבן גוי בן בשבוע בן שלא יהיה בשבועה ומה הכוונה בשבוע שבוע הסיורשם קשה אין לו עדים שלא יהיה בשבועי קרב שם גמליאל באופן שיש לו עדים שאבא אמר בשס מסוס שהשטרה לא פרוע ובאותו אופן האבא אם היה קיים היה צריך להישבה ובכל זאת הבן גובה בשבועה אז עוד שמואל בו לא כמו רב שמואל אומר רב יוסף נכון אבל זה לא קושיה אומהני כדעת מי שנויה בריזו בסמי דמר שטרגב כגובדומה מה הכוונה אז רשי מביא סויטה אישה שבעלה כנה בה דהיינו הזהיר אותה אל תסתרי פלוני והיא נסתרה עם פלונית התייחדה איתו כתוב בתוירת צריך להשכותה ולברר את העניין אם היא זינתה או לא מה קורה אם בעלה מת לפני שהוא הספיק להשקות אותה אז אי אפשר להשכוט אותה לברר את העניין כי כתוב בפסוק ואיבי או אישסטוי מה קורה עם הכסובה שלה היא באה לגבות כסובה מהיסוימים מיושי בעלה כדין עלמונה אבל אם היא זינתה תחת בעלה אז היא הפסיד את כסובוסו אז בסידל אומרים כיוון שהסמים הם מורזקים והיא באה להוציא מהם המועצה ולא אומרים ששתועים מדליק בוזכוב דומה א בשמה סוברים לא כשיש לנו ספק פק אז מי שמשועבדים להנחוסים ידוע לעליונה כיוון שיש לה שטר כסובה והנחוסים משועבדים לכסובוסו אז כאילו שהיא כבר גבותה את הנחוסים והיא מוחזקת בהם וכשהיורשים של בעלה באים להפקיע את כסובוסו הם המוצאים ועליהם להביא ראיה שהיא זינתה כדי להפסידה כתובתה גם בעניינינו זה יהיה תלוי באותה מחלוקס רב ושמואל הם סוברים כמו בסילל ששת רואים את ליג בויס לאו כגובד דומה ולכן באופן שלפנינו שהאבא כבר התחייב שבועה ליורשי הלוויה והבנים שלו אחרי שהוא מת המלווה לא יכולים לספק את השבוע הזו אז מה אומרים כמו שראינו במשנה חוזר שבוע לסיני אי אפשר להישבה ואי אפשר להוציא כסף אז זה נשאר אצל המורזק אומרים רב ושמואל הכסף נשאר ביד יושויה מה שאין כן בריסזו סוברת כדעז בשמיים ששת רואה מדליק בוזכה גוב ויאה אז מי נחשב כמורזק יור שעמל והם מורזקים בחוב ולכן הם יכולים לגבות בלי לספק את השבוע שאביהם היה נשבע אומנם חכום חיבו אותם לשבה לכל הפוך שבועסיורשים שהם לא יודעים שהחוב הזה פרוע ממילא אין קושיה על רב ושמואל כי בריסזו כבי שמאי והם פוסקים כדעז ביסילל מספרת הגמורה איקלה רב נחמן לסורה רב נחמן הזדמן לעיר סורה ולגבי נכנסו אליו רב רב חיזה ורב ברבונה אומרו לי אמרו לרב נחמן לי מר שיבוא הרבי נעקר לוד הרב שמואל נעקור את דין רב שמואל ונפסוק רבי לוזור שגם ממס לאיבקך מס מלווה גבו היורשים מהורשים של הלוי בשס יורשים אומר לו התבטה רב נחמן איכפלסוי קולן פרסה טרכתי ובאתי למקומי את כל המרחק הזה של הפרסאות למעקרי לוד הרב ושמואל כדי להקור דברי רב ושמואל לא אני לא אעכור אותם אלו זה כן הובו הזמינו עצמכם דלא לאיסיף לא להוסיף על דבריהם לא ללמוד למקומות אחרים דהיינו רב ושמואל אמרו את הדין שלהם בהשבוע של הבו ליפור מניכסי יסוימים שאם אדם כבר התחייב שבוע זו אחר כך הוא מת הוא לא מוריש לבניו אם מס לא בחי מלווה אחר כך מס המלווה היורש לא הולכים לגבות את החוב אל תלמדו מזה לגבי מי שמחויב שבועה אחרת שגם אז הוא לא מוריש את ממון לבניו מה למשל מפרשת הגימורה לא רב נחמן עצמו כ היה הרבה לפני רב פופה כגון מי דומר רב פופה הפויגמס שטורוי אז כמו שראינו במשנה אדם שפוגם את שטרה הוא בא לחברו אומר לו יש לי שטר שאתה חייב לי 1000 זוז אבל 100 כבר פרטת לי אתה חייב לי 900 והוא טוען כבר פרטי לך הכל אז כיוון שהוא עצמו פוגם את שטרות צריך להישבע שעדיין לא נפרע את ה-900 וס אם הוא מת יורשים לשבוע עם שבועס יורשים שהם לא יודעים שהמפראו ונוטלים ולא אומרים כמו שרב ושמואל אמרו שנדמור שוואל לבונוב כי אובודו דללאסיפלו הם דיברו בשבועסורשים ולא בשבוע שנוטל מנורשים ולא בשבועס פוגם מביאה הגמור מעשה שהיה ההודשוכיב היה אדם שמת ושובק ארוה אז רש"י מסביר ראובן לו לשמעון בשטר והוא החתים את לוי להיות ערב ושמו מס בחיירוב מסוי בחי מל ההתחייב המלווין שבועה כדי שיוכל ליטול את הממון אחר כך מיס המל ורובן ובאמים לפרה מליבי מערב סוב הרב פופלמר הונמ דלאסיףו כמו שרב נחמן אמר שלא מוסיפים על דברי רב ושמואל הם דיברו בסימים שבין פרעה מהיסמים אבל כאן שבין מיפר מהעורב הם כן יוכלו להיפרע אומר לרבונבר רבש הרב פופה אוטו ארלבוסס מאוזיל כשהרב יפרא את החוב מה הוא יעשה אחר כך הוא ילך אל היורשים של הלוי ואיתן אני פרעתי את חובכם תביאו לי תחזירו לי מכסף ממקרקות שירשתם אביכם אז בסוף בשורה התחתונה יש כאן גבייה שסוימים שעל זה אמרו רב ושמואל שאי אפשר לגבות בכזה אופן שמס לווה בחי מלווה עוד מעשה שהיה ההוא שהיה מסבחי ומלווה חקר דשוכיו גם המלווה מת בלי בנים ושובה ככה הוא הניח אח והאח היורש הוציא את השטר לגבות מהיסים של הלבה סובמחומ למר הונמדלא סיפלו הם דיברו אב שמואל בשרימים שבאים לפרע מן ה-20 הוא לא יתום הוא אח אז אולי באח לא נאמרה הלכה של רב שמואל והוא כן יכול לקבות על ידי ישועה סיושים שהוא ישבע שלא פקד לי אחי שהחוב הזה פרוע והוא יפרע אומר לרובה מה לי שלא יפוקד נהיה בו הוא מלי שלא יפוקד ניוכי זה אותה שבועה ממש רב ושמואל דיברו על שבועה שיוורשים ישבעים לעיתון מיושים אז מה זה משנה אם זה יושבן שהוא נשבע שלא פוקדני אבו או זה יושך שהוא נשבע שלא פוקדני אויוכי זה ודאי גם כלול בדינם שרב ושמואל אומר רב חומה אשתעת דלא יתמר שלא שנינו אילכסה לא יקרבו שמואל שמס לא ובחי מלווה אי אפשר לקבות ולא יקרה בלא זו שכן אפשר לגבות דעובד קרב ושמואל והוא קרא את השטר עובד הפסק שלו קיים דעובד קרא בלוזו והוא השביע שועסיורשים והוא כתבה את הכסף מיש של הלבישי המלווה עובד הדין קיים ולא מחזירים את הכסף אומר רב פופה שתורה דיסמ שמס לבחי מלווה ויש לורשים של המלווה שטר ביד לא עם מקר קרינלה לא קורעים את השטר ולא יעקבו מגבי ולא גובים איתו הגבו אלו מגבינבי דיל מסביר לון קרבו שמואל שאי אפשר לגבות כזה חוב אבל מצד שני ומקר לא יקרלי דהי די דובד כרביזור עובד בשמה יבוא לפני דיין שידום כרביזור והדין יהיה קיים מספר את הגמורה ההוודיונה דובד קרב לוזו היה מקרה שמסלב בחי מלווה ורבי לוזו פסק שיוורש המלווה ישבוש לפוקדבו וכולי וורשה לא ישלמו להם אבצו ומרבונו במוס עושה היה שם תמיד חוכם בעירו אומר לי אמר לה דיין איסינה הגרת ממרובה אני אביא איגרת מארץ ישראל דלסי חסקר בלוז תחזיר את הדין אומר לי אמר לו הדיין לכיתס כשתביא את מכתב נדבר עושה לקמד רב חומה הלך עצור מרבונון לפני רב חומה הוא סיפר לו מה קרה אומר לי מה אתה רוצה אי דינדובד קרבוזר אובד ולא מחזירים את הדין מה ראינו בהמשך המשנה ואינו נשבון בלי טענה השוטפים וכולי משמע שאף אחד לא טובע אותם הם נשבעים שואלת הגמרא אותו בשופט תנסכינן בחוסקים במשוגעים מי נשבע בלי שיטבעו אותו אומרת הגמרא אוכל קומה ואלו נשבעים שלא י בתינס בורי אלא בתינס שמו כדי להשביע צריך שתהיה תנס בורי אדם טוען לחברו אתה חייב לי 100 והוא אומר אני חייב לך 50 אז יכול להשביע אותו שועס מוד מקצ כמו כן שועסיד חודש שוס כאן יש אפילו בטינס שמו מי זה השוטפים הריס וכולי וכתוב שם גם בן ביתינו אם האב מת והוא הותיר ירושה ואחד האחים הוא התעסק בנכסים אחר כך שמתחלקים בירושה טוענים עם האחים אולי לקחת משלנו אז תשבה אבל צריך להישבע אפילו בתינשמו טונה בן בייס שאמרו לאיש נכנס ויוצא ברגל לבוא רק מסייר הוא שומר על הנכסים אלא דווקא אם מתעסק ממש מכניס לו פוויים לנכסי האבא הוא מועצלפל מפטר אותם מה הכניס לוי פירוס מוץ ליפוס מתעסק או מוכר וקונה אז הוא צריך להישבה ומה ישנה באמת שהטילו עליהם שבו אפילו בתינה שמו שום דמוטירה כיוון שהם תורכים בנכוסים השותף תורח בנכסים בנכסים של החלק השני גם האוריס תורער בשדה של בעל הבית כמוכם כם בן הבייס כל השער ששנינו אז הם אומרים לעצמם יותר מותר לי לקחת שכר על זה שאני עובד אז משביעים אפילו בתינס שמו שיזהרו לא ליטול ממון לא שלהם אומר רב יוס בר מניומי אומר רב נחמן והוא ששתינ ביניו שתי כסף הוא טוען כך כל מה שלמדנו שאפשר להשביע בטינס שמו זה רק באופן שאם הייתה תינס בורי הייתה כאן שבועדיריסה דהיינו הוא למשל בשותפים אחרי שמתחלקים אומר שותף אחד לשותף השני שהתעסק בנחוסים אני חושש שמה הקבת בשלי שתי כסף והוא אומר נכון לקחתי קצת אבל לא שתי כסף אז אם הוא היה טועם בבורי שלקחת שתי כסף והוא מודה במקצה אתה היה צריך שבה שבועדיריסה כאזרק טינס שמו שבוע דירהיסן אבל יש את השבוע שתיקנו חכומים אבל אם הוא לא מודה במקצ הוא כועפרק או שכל התביעה היא פחות משתי כסף שאז אין שבועסמים מקצ כמו שלמדנו לאיל אז אין גם שבועי זו אומרת הגמורה כמן כדעת מי אמר רב נחמן שמספיק שכל התביעה תהיה על שתי כסף כשמואל ואותו נרפח לסלב בפרק שועה סדיון אם למדנו מחלוקת ברב ושמואל רב סובר שהכפירת צריכה להיות על שתי כסף שמואל אומר שמספיק שכל הדין טויר הוא על שתי כסף והרי שנינו ברייסר הבחי שנה ברייסה כמו רב אז הלכה כמו רב אז איך אמר רב נחמן כמו שמואל אומרת הגמרא אם תתקן דברי רב נחמן והוא שיש כפי סתי נקרב דהיינו שהוא טובע אותו לפחות שמה הקבת משלי שתי כסף ופרוטה והוא אומר שתי כסף מה פתאום פרוטה אחת הקבתי אז אילו ה הייתה תנס בורי יש כאן שבוע שמי מקצד דריסה בתינס שמו יש תקונס שבואה שדרבונו מה למדנו חול כושותפים והריסים ובשעת החלוקה הוא לא השביע אותו הוא לא יכול אחר כך להשביע אותו אבל אם נזדמנה שבועה אחרת לו דין תויר אחר עם האוריס שלו עם השותף שלו הוא התחייב לו שבועה יכול לגלגל עליו גם שבועי זו שלא הקבת אז משלי כלום איבולו מסתפק את הגמורה מהו לגלגל בדרב בונון האם גלגל שבועה זה שאלה עקרונית תמיד על גלגל שבועה לא רק בשבוע הסעריסים כמו שנראה מהגימור בהמשך אלא תמיד מה שאומרים שיש גלגל שבוע שברגע שאדם משביע את חברו שוא יכול לגלגל עליו שבוע על עוד דברים של על זה עצמו לא יכול להשביע האם מדובר דווקא שהוא התחייב שבוע דויריסה למשל שאחר כך היה דין טויר בני והיה מוידה במקצס הוא חייב שבועדרייסה אז זה יכול לגלגל עליו גם למשל תשבה לי שכשהיית הריס שלי כשהיית שותף שלי לא לקחת משלי אושמה גם כשהוא מתחייב לשוע דרבונון למשל הוא בא בתקופה אחרת ואומר לו אתה חייב לי 100 זוז והוא אומר לו אני לא חייב לך כלום הוא כפר הכול פיריס הוא פטור משועל יש שס אס כמו שדיברנו רב נחמן אמר אז האם גם על שועס אס יכול לגלגל עליו שהיא תשבה לי גם שכשהיית האריץ שלי לא הכבת משלי או שמתחייב לו שער שבוע דרבונו שואסנו אתשרנו במשנה האם גם בשבוע דרבוננו יש גלגל שבועה נסה הגמורה לבשות תושמ מה למד מבריסה לא בוא עמנו ערב שביס לפני השמיטו לבא אצלו כסף ולמוצי שביס אחרי שעברה השמיטה נסלו שוטף אויוריס ובשעת החלוקה הוא צריך להישבה הוא נשבע שלא הקבת משלי כשהוא רוצה עכשיו לגלגל עליו תשבע גם על ההלוואה של ערב שבי שאתה כופר שאתה לא חייב לי את ההלוואה הזו והמשנה הזו מדברת לפני זמנו של רב נחמן בזמן הבריסה הברייסה הזו ובש 100 תנועים עדיין לא תיקנו שבועסס אז הוא לא יכל להשביע אותו על ההלוואה עצמה אבל כעת שהוא מתחייב לשבוע דרבונון בשעת חלוקת השותפות או האריסוס הוא רוצה להשביע אותו גם על ההלוואה אומרת הברייסה אין מגלגלים כהרי אברה שמיטה אז גם הוא היה חייב לך החוב נפקע אז מה אתה רוצה להשביע אותו מה רואים כאן תימדלובמנו ערב שביס דעסי שביס אבקתה בפקיע את החוב או שער שני שבוע מגלגלים אם זה יקרה בסתם שנה שהוא טוען שהוא ילווה לו כסף והוא כפר הכול צריך לשבע לו ואחר כך הוא נעשה הריס שלו השותף שלו והוא מתחלק והוא משביע אותו בטין אז שם או שמה הקבת משלי הוא כן יכול לגלגל עליו תשבע לי גם שאתה לא חייב לי את החוף שאתה כופר בו אז רואים שמגלגלים בדרבונון שהוא חייב להשבו את דרבונון של שוטף פויוריס מגלגל עליו גם את החוב אז קר גם לאפ הפך אם הוא מתחייב לשועס אס למשל יכול לגלגל עליו שלפעם שהיית אריס שלי לא הקבת משני אומרת הגמור לא יתי מאושר שני שבוע מגלגלים אל תדייק כך כי גם בשער שני שבוע לא מגלגלים על ידי ישועה שבוצי דרבונון שבועה אחרת כעל שבוע דרבוננו אי אפשר לגלגל ומה שאתה ננקת שביס זה לא להפו כשער שני שבוע אלו אימה כדי שתדייק שדווקא באופן זה שהייתה עלבוא ערב שביס ביצו שביס הוא נעשה לו שוטף ואם להפך נעשה לו שוטף או יוריס ערב שביס והתחלקו והוא לא ישבע אותו בשס החלוקה ולמוצמנו והוא התחייב לו שהוא אדו למשל הוא טע לו הלותי לך 100 והוא אומר לתלות לי רק 50 הוא צריך להשבע לו שועה שמאל ומקצ מגלגלים גם שותפים והריסים של ערב שביס ומהחי חידוש שאפילו שעברה שמיטה זה לא משמט את שועס השוטפים ולא את שועס השוטפס כי זה לא הייתה הלוואה זה הייתה גנבה אם הוא עיקב משלו ורק הלוואה נשמת שומו את כל בעל מה שיודעים זה מה שהברס רוצה שנדייק מ הגמורה לא ייתכן או החידוש הזה בהדק אותו לא הבריסה ממשיכה מה כתוב בסיפה של הבריסה מה קורה אם היה להפך נסלו אישט אפיוריס ערב שיס והתחלקו בלי להשביע לו בצו שביס לאמנו ויתחייב לשבוע דיריסה מגלגלים כעת גם את השבוע של אוריס שוטף אז זה כתוב בסעיף המפורש אז לא ייתכן שזה מה שהתכוונה הבריסה שתדייק מהדיוק של הרישה אלא בהכרח שהדיוק של הרישה הוא כמו שאמרנו בהתחלה שדווקא אם לא בערב שביס בצוי שביס נעס ושות שוטף אי אפשר לגלגל כעברה שמית אז החוב נפקע והשבו נבקע מה שאם כן אם זה היה בסתם בשער שני שבוע הוא התחייב לו שבועי דרבונון בשעת חלוקת השותפות או הריסוס יכול לגלגל עליו שבועי גם על החוף שהוא כויפר זאת אומרת שמאמינו מגלגלים בדרבונון גם מי שמתחייב שבוע דרבונו אפשר לגלגל עליו שאר השבועות שמע מינו אכן נפשטה היא בויה אומרת הגיבור אמר אבונה לכה מגעל גלין כמו שסיכמנו כעת כל מי שמתחייב שהוא דרבונון אפשר לג גלגל עליו שער השבועות חוץ מסוכר שאין מגלגלים אדם שהוא צריך להשבע שהוא הסוכר שהזכרנו לאיל אחד משועסנוטלים אדם הבדל אצל חברו הוא בא לטבוע את המשכורת שלו בעל הבית אומר כבר שילמתי לך אז למדנו שסוכר נשבע בנוטל אומר לו בעל הבית אתה נשבע שעדיין לא שילמתי לך כדי לקבל את הכסף בינתיים תשבע לי על שאר תביעות שיש לי עליך לא מגלגלים למה אומר רשי כמו שלמדנו בדף מ בעצם היה צריך לקבל את הכסף בלי שואל כל מה שתיקנו שו זה רק לאופיס דיט שבבייס אז על כזו שואל לא מגלגלים שער שבועס אבזדו אמר בנוסח אחר לכול על כל שבועס דרבונון אין מקילין שלא לגלגל אלא כן מגלגלים שאר שבועות חוץ מסוכד המקילים שלא לגלגל מבררת הגמורה מהי בניו מה ההבדל מרב הונה לרב חיזדה כל אמר כל אחד אמר בנוסח אחר אומרת שיש מחליקס ביניהם אונה הגמור כבניו לפתוח לו אם הטובע לא טען שלגלגלו עליו שאר תביעות שיש לו עליו שהוא לא יכול להשביע על זה עצמו לפי רב הונה שמעל הכהיל מגלגלים זאת אומרת שבזן עצמם אם הוא מתחייב בבזן שבוע דרבונון אז בזן אומרים תשבע בינתיים גם על שאר תביעות שהוא טבע לך שהוא לא יכל להשביע אותך על זה עכשיו תשבע על זה אבל למען דומה על הכוין מקילן לפי רב חיזדה אין מקילים שלא לגלגל אם הוא טעם אבל אם הוא לא טען הוא לא ביקש שיגלגלו על הפשרוס אנחנו לא פותחים לו מה ראינו בהמשך המשנה בסיום המשנה והשביס משמתס וכולו דהיינו אדם מתחייב שבו על חוב לפני שמיטה ועברה שמיטה כבר לא יכול להשביע אותו על זה מנמילה שהשביס משמטת את חוב השבועה אומר הרב גיד לומר דומקרוב וזה דבר אשמיתו מה זה דבר ואפילו דיבור משמטת לא רק את החוב עצמו אלא גם את חיוב הדיבור תשבו של נעשה בדיבור גם זה השמית משמטת וכאן מתעוררת קושיה שכל אחד שואל הראשונים שואלים למה צריך פסוק לזה הרי ברגע שאנחנו אומרים שהשמיטה משמטת את החוב אז אפשר לחייב אותו שבועי על החוב כרי גם אם הוא יודע הוא לא צריך לשלם מה שייך להשביע אותו על חוב שהוא לא חייב שכבר נפקע מסבירים הראשונים מדובר שהמלווה הוא בעל הלוי לפני שהבקיע השמיט את החוב אמר לו אתה חייב לי 100 הוא אומר לא אני חייב לך רק 50 אז 50 שהוא כופר זה לא נשמעת בשמיטה כי שמיטה סוף כתוב בתר לא איגוס אז זה רק חוף שיכול לנגוז בו 50 שהוא כופר ובאזן לא חיובו אותו עדיין הוא לא יכול לנגוז בו ממילא אם אחרי שעברה שמיטו יאמר לו אתה יודע שיכרתי אני כן חייב לך 100 אז 50 אילו הוא אצטרך לשלם לו כיוון שהשמיט אלוהי שמיט הזאת אבל אם הוא לא מודה אלא הוא עומד בכפיר ירתו אני לא חייב לך עוד 50 אז הוא לא יכול להשביע אותו כי זה דבר השמיטו השמיטו היא שמיטה את חוי ועשה השבועה אדרון הלוך כל הנשבועין עד כאן דף خس
לצפיה בתכנים נוספים: