הדף היומי מסכת שבועות דף מג

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת שבועות דף מג

[מוזיקה] שבועז דף מג מתחילים בסיעתא דשמיא שורה אחרונה בדף הקודם ראינו במשנה שמחינום אינונישבה על קרקוס בודים שטוריס והקדש מנמילה מביא הבריס רש"י מציין שיש שלוש פרשיות לגבי שימר שנאמרו בפרשתס משפוטים הפרשה הראשונה נאמרה בשם החינום השנייה בשם אוסוכו שמקבל כסף על שמירת ושלישיז בשול כמו שהגמורה מומצים מבארת ולגבי שהם הכינו בפרשה הראשונה כתוב בתויר רק שבועה שאם הוא טוען שזה נגנב ונאבד ונקרא בעל הביס אלוקים אם לא שלח יוד צריך להישבה אז תונו רבונון כתוב בתחילת הפרשה כך כי תיני של ראיו כלל משהו רק נתן לו אחר כך כתוב כסף אוקיי פרט להישמורר חוזר וכל על כל דבר שטעון שמירה כלל ופרט וכלל אי התודון אלו כן הפרט מה הפרט מפורש דבור המטלטל וגופו מומן כסף וכלים זה דבר שאפשר לטלטל וזה עצמו מומן אף כל דובר המטלטה בגוף הממו נאמרה בו פרשת שמחנום שעל זה נאמרה גם שבו לשם חינום יוצו קרקוס ש מטלטלין יוצו עבודים שוק של הקרקוס יוצו שתור אף על פי שמתלטלין הן גופו ממן כל השו שלהם זה אפשר לקבות איתם מומן הקדש הרי הפסוק מתחיל כיתני של ראיו רעיו כסיב ולא הקדש הרשנים מסבירים שמכאן למדים גם ששועס שומרים וגם שסמל במיקסה שכתוב שם שהיה כי הוא זה שבועסיד חוד כיוון שמצינו ששבוזו איננה בדברים אלו אז קר גם שבועסדר מה ראינוסוכו אינו משלמלגד בארבעה דברים אלו מנולון תון רבון הפרשה השנייה שלאחריה כתני של ר כלל חמור אושיר פרט וכל בה מלשמור חוזר וכלל כלל ופרט וכלל וכולי כמו שרבריסה הקודמת עד הקדש ריקסיב אז גם שם דברים אלו התמעטו מחיובו של השם הסוכו מר בהמשך המשנה רמיר אומר יש דברים שאין כקרקע ואינון כקרקע וכולי מה זה אם הוא טן לחברו שמסר לו 10 גפנים תאונות והוא טוען שהם היו רק חמישה הוא נשבע כדין מויד במקצס חומים חולקים שלא נשבעים אומרת הגמרא מכלל דרב מר סובה כל המחובר לקרקע בקרקע אם כך אדם מפלגה בתאונוז בכפנים תאונות בענבים ליפלגה בסרוקוס בגפנים ריקות עכשיו ויכוח על הקפנים עצמם שמחוברים לקרקע שלפי רב מאיר אין עליהם דין של קרקע אלא דין של מטלטל נשבעים עליהם לפי חכום דינו כקרקע אומר רב יוסי ברבי חנינה באמת גם רמיר מודה שכל המחובר לקרקע כקרקע דבר שלא עומד להיקצץ ולכן הגפנים עצמם לכולה על מדינם כקרקה כל המחלוקה זה רק בכפנים שטעונות בענבים ואוכל לא סתם ענבים בנוביםסבוצפליגה הם כבר צמחו כל צורקם אפשר כבר לבצור אותם סובה כבצורדין ויש להם דין של מטלט שנשבעים עליהם לא בצורד כל זמן שמחוברות דם כקרקה מה ראינו במשנה אין דב שבמידו ושבמשק ושבמ מיני וכולי ולכן אם הוא טוען לחברו בית מלא פירות מסרת בידך והוא אומר מה שהנחת תונוטל כמה שיש בבית אז זה לא מועיד במקצע שנשבעים על זה אומר הבעיה לא ישונו אלא דומלי ביסתם אז זה לא דבר שמדוד לא יודעים איזה גודל של בית אבו לאמלי ביס זה מולי והוא אומר לו מה שמונח כמה בבית זה מה ש מסרת בידי ידי הטענה ברורה הוא אומר בית זה מלא אז זה הדבר שבמידה הבית הזה מלא בפירות והוא מחזיר לו בית שהוא לא מלא ונראה חיסרון אני עושה חשבון אני רואה כמה חסר אז אני יודע כמה הוא מודה אז יש כאן דבר שבמידו אומרוב יוכה עדו נסיפה זהו מר עד הזיז הבית היה מלא בפירות עד הזיז עד הקורה של העלייה שבולטת בתוך הבית וזו מלו פחות מזה עד החלון חייב כדו בשלב במידה למה צריך לומר כך הרי זה ברור ברגע שהוא מזכיר זיז אז הוא חייב גם לומר באיזה בית מדובר כי אם הוא לא אומר באיזה בית מדובר אז שוב זה לא דבר שבמידו תלוי באיזה בית ואם הוא כבר מזכיר בית זה אז לא צריך לומר שהוכוח הוא זיז וחלון לי פלוי וליסנה בדידו שיחלק בזה עצמו במדבור ממורים שאם הוא אומר ביסמולי והוא אומר מה שהנחתו אז הוא לא נשבע בביסלי סתם הוא לא יזכיר איזה ביס אבל ביס זה מולי והוא אומר מה שנחתנוטל חייב א לומרה לאילו מנחד שיתעננו בדובשבמידוכול שבמניון ויויד בדובש במידו שבמשק שבמנין ולא כמו שהביה אמר שכשהוא מודה מה שהנחתנו זה נחשב שהוא מודה בדורה של במידו כ אני יכול למדוד כמה חסר מהבית ואני אראה כמה הוא מודה לא צריך שהאוידוואה תהיה בפירוש בדבר מדוד לא מספיק שומר אין לך ביודי אלא מה שהנחת צריך לומר כך וכך ולכן דווקא באופן של המשנה שהוא אומר עד הזיז והוא אומר עד החלון או באמת שהוא אומר ביס זה מלא פירות הוא אומר לא בית זה רק עד החלון תניה קבסי דרובה כתוב בבריסה כך אדם אומר לחברו קור תבואו לי ביות הפקדתי בידך 30 שעה של תבואה וואו אומר אין ביודי כלום אז כפרה כו פטורו אם הוא אומר לו מנויר רוגדו לא יש לי לביות והוא אומר אין לו ביודי אלא מנו פטו כן ממנת הוא טועה מרגד הוא מודה חיטים בסורים כמו כן אם אומר לו אזרוגדילו חגורה גדולה יש לביות והוא מודה אין לך בודוקטנו זה שני מינים שונים פוטו משבועה אהב לא אמר לו עיקור תבוא יש לי ביותחו ונוחד לו לסך לסך זה חצי קור 15 שעה חייב כמקצ כמו כן אם הוא טוען לו מנו בס 10 ליטרין ששוקל את 10 ליטרין יש לי בכך והוא מודה אין לך ביוד יהיה לו בס חומש לטרין חי מר עוד מעט כלול של דוב לא מנחי ד שתעננו בדוב שבמידו שבמשק שבמניון וי בדוב שבמידו שבמשק שבמניון קלול של דוב להשי מזה בא להוסיף לי לעשה ביס זה מולה והוא טוען מה שהנחתו שזה לא מספיק אלא כמו שרוב אמר לגוף הבריסה שואל את הגמורה ומה ישנמנו גדולו והוא מודה לא מנרוקענו שאנחנו אומרים מה שטועד מה שדוד לא טוע פטור יוכשו מבקש לו מנו בס 10 ליטרין והוא מודה לו בס חומש נמי זה שני מנורות שונות מה שטול ומה שנו אומר רב שמואל בר יצחוק אוכל במנוי ראש של חוליו ססקינם היא מתפרקת אפשר להוסיף חוליות להוריד חוליות דקומו דלי מינו זה אותו מין אפשר להוסיף וזה יהיה בס 10 אפשר להוריד היא תהיה בס חומש הרי שפטור אפילו שמדובר בחוליוס כיוון שהוא טוען גדול והוא מודה קטנו אז אין כאן דוב שבמידו שבמינין אבל אם הוא מזכיר את המשקל הוא טוען משקל של 10 והוא מודה על משקל של חמש אז זה נקרא אותו מין כי זה חוליוס שואלת הגמורה אי אוחשמדובר בחוליוס אזירונגם לגבי חגורה ניסנה שכתוב שהוא מבקש לו אז בס 10 יש לביותך ולא ימר אין לו ביודל בס חומש והוא חייב שבועה ולא יקמה בדליפה ונעמי זאת באזורה שעשויה מחתיכות הרבה למשל כל אמו חתיכה ותופרים חתיכה אחת לשנייה בתפירת מחת אלו דליפלותונה אוכנבשלחקונרב בברמל שינרוכרו ולעמידו על חומש ליטרין וכמו שהריטב מסביר שתי המנורות הם שוות בגודל בצורה ההבדל זה רק בעובי ולכן כיוון שאפשר לגרור את העובי של הגדולה ולהמיד זאת ברוב של הקטנה והיא תישאר באותו גודל וצורה לכן זה מינחו זו דו ממנתינה מה שאין כן ברישה שהוא טוען לו מנויר גדול לו והוא מודה בקטנה יש הבדל בגודל שלהם אז גם אם גרורת הגדולה שתהיה במשקל של הקטנה היא תראה אחרת יש לה גודל אחר ולכן זה שני מינים כמו כן באזור אומר רש"י לא שייך לומר שיכול לחתוך את הגדול ותהיה כבר הקטענו כ ראשי הניקרים מקום החתך יהיה ניכר ולכן זה לא ידוע ממנתינם אומרת המשנה המלווה סחבי רוי על המשכון אדם לב כסף לחברו והוא הניח אצלו משכון ואוב אדם משכה והוא חייב באחיות המשכון אז את סכום המשכון צריך לקזחוב עכשיו נוצר בכוח ביניהם אז נראה כאן במשנה ארבעה אופנים אופר לוי סלה אל בסייחולוב אמל ואומר ללוי אני הבאתי לך סלע בסלע יש שני שקלים בכל שקל יש שני דינרים זאת אומרת שסלהע הוא ארבעה דינרים אז הוא אומר סלבסי חו ושקל יושוב חצי סלע אז חצי סלע נקזז מהחוף תמורת המשכון שאיבדתי עכשיו תשלם לי חצי סלע שקל והלו מרבי אומר לויקי אלו סלויסניולוב וסלה יושובה המשכון היה שווה סלה ממילא אני לא צריך לשלם לך כלום פוטו הוא לא נשבע כ הוא כפרה קו קיפר הכל לא נשבע מה קורה סלבסי חולו בשקל יושובה ולאמר הלוי וטוען לאי אלו סלבסניולוב ושלוש דינורשובה זאת אומרת שנחייב לך עדיין דינר אחד חייב כמובן שהוא חייב לשלם את הדינר אבל הדינר שהוא כופר הוא צריך ישבה שהוא עשמו ד במקצס זה שתי אופנים שהמלווה טובע את הלוי עוד שני אופנים שהלויה טובע את המלווה הלו ואומר למלסן יווב ושתיים היו שווה המשכון היה שווה שתי סליים אתה חייב להקד סעמר המל ואומר לו אלא סלבסיכולו וסל יושובה ומתכז החוב לא אני חייב לך לא אתה חייב לי וכיפר הכול פטו משבוע מה קורה אם אלון סלסן יושתיים יושובה לו לאסי חולו וחמישו דינורשובה אז הוא מיד במקצוב ממנו סל שלם ארבעה דינרים והוא מודה בדינר אחד חי שהוא היה שמואיד במקצבע כמה היה שווה המשכון מי שהפיקודנן אצלו מי שמחזיק את המשכון דהיינו המלווה הגמור תסביר על איזה חלק מהמשנה עולים דברי המשנה ומי נשבע למה הוא נשבע ולא השני שמוישוב הזה ויוצר לו ספיקון אם הלוי וישבה ייתכן שבאמת המלוו לא איבד את המשכון ואחרי שהוא ישבע כמה זה היה שווה הוא יוציא את הפיקדון את המשכון הוא ירא שהוא נשבע לשקר נראה שהוא לא שווה כמו שהוא אמר הוא יפסול אותו לידס ולשבואה לכן אמרו מי נשבע מי שהפיקוד אצלו מברר את הגמורה ה על איזה חלק מהמשנה עולים דברי הסיפה מי נשבע אילי מהסיפה על הסיפה מה מה מה הסיפה שהוא אומר לו סלבסניולוב ושתיים היושובה אתה עמל וחייב חייב לי סלע שלם כי זה היה שווה סלע נוסף והוא העמל והומיד במקצ אומר לא אני חייב לך רק דינר אחד כי זה היה שווה חמישה דינרים בזה צריכה משנה לומר שתיקנו שמי שנשבע משפיקוד נצלוהים ותיפו כל דשבו הגע במלווה מעיקר הדין הוא צריך לשב כי הוא מודמקצס הוא טובעים אותו סלע והוא מודה בדינר אחד מהסלהעמר שמואל באמת זה לא עולה יפה זה עולה עולה על הרשם וכן אמר בחי ברב זה עולה על הרשא וכן אמר רבי יוחנון הרשארת הגמורה מה רישה הרי האופן הראשון של המשנה כתוב פה טוב סיפאופן השני במשנה מה כתוב באופן השני סלחול כך טוען המלבה ושקל יושובה אז עדיין אתה חייב לי שקל וליקי אלסלסן יוולוב ושלוש דינורשובה ואני חייב לך רק דינר אחד חייב צריך להשבש זה השב שלושה דינרים הוא חייב לו רק דינר אחד דשבו אגב בלויים כי הוא הרי מויד מקצס הוא טוען אני לא חייב לך שני דינרים רק דינר אחד אבל חששו חכומים שאם הוא ישבע אז המלווה יוציא אחר כך את המשכון הוא באמת סתם שיקר שזה נבד והוא יוכיח שהוא נשבע לשקר ויבסול אותו לכן תיקנו חכום ושוקלו רבונ מלוה נטלו חכום את השבו עם הלוה ושדיו המלווה והטילו את השבה על המלווה אמרו למלווה אל תשביע את הלוי שזה שווה רק שלושה דינרים ואז ישלם לך רק דינר אחד אלא אתה תשווה שזה היה שווה שקל ותגווה שני דינרים מוסיפה הגמורים ואשתדומרש דקיימלון זה נשב שינו בשוסי וזה נשב קם שובה מה הכוונה אז רשי מביא בתחילת פרק המפקיד בבסכת בבצי אומר הבונה שםסוכו ששואלים אותו היחן הפיקדון אומר הוא נגנב אני חייב לשלם שמסוך הוא חייב על גניבה אפילו שהוא משלם משביעים אותו שבוע שבשוסי כי חוששים שמו אינובנו שם בו דהיינו הוא רוצה לקנות לעצמו את החפץ לא רוצה לגנוב לקנות ובעל הבית לא רוצה למכור לו אז מה הוא עושה הוא טוען שזה נגנב ממנו הוא משלם והחפץ נשאר אצלו צריך להישע שאין בו שו סו מקשה שם הגימור על רב הונה ממשנתנו מה כתוב כאן במשנה אמל וטוען המשכון שהיה בידי נבד ואני חייב עליו דה אז מקזז מהחוב אבל אם אתה אומר שמשים אותו שושל בשוסוי אז גם כאן השביע אותו שבאמת המשכון נאבד אז איך המשנה אומרת אם השני שווה שם אחר כך הוא יציא את הפיקדון והוא יראה שהמשכון לא שווה כמו שהוא נשבע והוא יפסול אותו איך הוא יוציא הרי צריך לשבש אין בו שהוא סוינה שם רב רשי זה נשבע וזה נשבע זה נשבע שאין בשווי וזה הלווי צריך להשבוע כמויסובה השבוע שמותלת על מדויריסה אז לפי זה אין כוונת המשנה כמו שפירשנו עד כעת שחכומים נטלו את השבועל שהוא אמור להשבע מן התורק במקצ והטילו זאת על המלווה לא חז"ל הניחו את השבוע על הלוי אלו הרי המלווה גם צריך להשבע ששוס אז אוכמנה מניש בתחילו אל תאמר שלכאורה נתחיל עם השואדריסה שהלוי וישבה זה היה שווה שלו ישו דינורים הוא צריך לתת לו רק דינר אחד הרי המועד במקצס לא מי שהפיקודנצל קודם כל המל ונשבע שהוא איבדם את המשכון כי אם הוא ישב קודם שמושב זה ציע לו פיקוד מביאה הגמור כת גדול לגבי משכון אומר שמואל דזפזוזה לחברי אדם הלווה לחברו אלף זוז ומשכן קתדמגלה נתן לו משכון דבר ששווה ממש כסף קטן נתן לו ידית של מגל בכל זאת אנחנו אומרים ככשהוא נותן את המשכון אז כל החוב מרוכז במשכון הזה וגם הוא מקבל על עצמו אחריות שאם זה יאבד לא רק שם חינום אלא אם זה נאבד אובד קטמגלה אובדלפוזה נאבד הקת נאבד כל האלב זוז אומר רש"י דסובר וקוביל הוא קיבל זאת תבורת כל החוב אומר רש"י זה ברור כל זמן שהכת קיימת ומגיע זמן שיך לפרוע את החוב או בסתם הלבוי אחרי 30 יום או בהלבוי שקבו זמן כשמגיע הזמן אז הוא לא יכול לומר לו סרבס וקבילס קח את זה תבורת החוב קיבלתי את זה לשם אשכול לא לשם פיראון אז ודאי שכשהוא מחזיר לו את זה א צריך לתת לו את כל החוב אבל ברגע שהוא איבד את זה אז הוא לא יכול לומר לו כמה זה כמה שקלים תוריד מלף זוז את הכמה שקלים של קטית ותחזיר לתשר לא כל החוב מרוכז בזה שמח קלויקסולה ברשונים האם גנס שדנבד באוינס או דווקא אם הוא פשע אוניבידה אבל מוסיף שמואל אבולטרקטות אלוי אבל אם הוא נטל שתי משכונות שתי ידיות אז לא אומרים ידית אחת מורת 500 ידית שנייה מורת 500 ואם נאבד אחד מהם אז הוא הפסיד חצי חוב לא כל זמן שהוא לא פירש אנחנו אומרים שאת שתיהם הוא קיבל כמשכון על כל החוב וכל זמן שאחד בידו יכול לקבוט את הכל רק אם שניהם נעבדו הוא הפסיד את כל החוב כך אומר שמואל ורב נחמן אמר לא אפילו טרת קטת אובד חוד 500 או דידור גם השני נבד אובד כולי אפילו שהוא לא פירש מסתום אנחנו אומרים כל אחד מהמשכונות הוא נטל תמורת חצי החוב אבול אומר רב נחמן קט ונסכו אם הוא לקח ממנו גם כת שהיא לא שווה לגבייה ממנה וגם נסכה חתיכת כסף שממנה אפשר לגבות את החוב אז לא אומרים שאת הנסך הוא קיבל אתמורת חצי ותקת תמורת חצי כיוון שהנסר הוא זה דבר שאפשר לפרע ממנו אז הוא לקר זאת רק בדמי שוביו ולכן אם הוא איבד את הנסחה אז אומרים כמה נסכה שווה זה מקזזים מהחוב לא את כל החוב אומר הרטבו וכשם שהנסכה הוא לא קיבל אלא כנגד השווי אז גם כתקת הוא קיבל רק כנגד השווי של הקטה שיטה שלישית נרד אמרה אפילו אם הנטל קט ונסכה אנחנו אומרים הקטה זה 500 ונסכה 500 אובד נסכה אופלגה אוקטה או כולים בקשה הגמורת נמשנתנו המלוו לוה סליל וסיחול תמורת המשכון ושקל יושובה אז נכון שזה נאבד וזה באחיות ואתה עדיין חייב לי שקל אלסלביס יווב שלוש דינור יושובה אני חייב לך רק דינר אחד חייב לשלם את הדינר ולהישב הלאה על הדינר שהוא כופר בו כי הוא מועד במקצ למה לי מלא קבלטי נכון שאתה טוען שהמשכון היה שווה רק שקל אבל קיבלת את המשכון הזה ששווה שקל כמשכון על כל החוף של הסלע איבדת את זה איבדת את כל הסלע ככה אחרי ה יוצא מדברי שמואל ושאר המירועים אונה הגמורה מסניס בדפוריש משנת מדברת שהוא פירש מפורש שהוא לא מקבל את המשכון אלא באחריות דמיו בשוביו ולכן הוא טוען זה היה שווה שקל אז רק שקל נקז הוא טוען שלושה דינרים הוא צריך להישע שמואל כמו כן רב נחמן בנרדואה הוא דיבר בדלא פוריש אלא הוא נתן סתם את המשכון והוא לא פירש שהוא נוטל את המשכון רק תמורת שוביו אנחנו טולים שסוף וקיבל שכל החוב מרוכז בזה ואם זה נאבד אז כל החוב נמחק עד כאן דף מג [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: