הדף היומי מסכת שבועות דף כג

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת שבועות דף כג

[מוזיקה] שבועז דף חוב ג מצחילים בסיעתא דשמע במשנה שבסוף הדף הקודם אדם שאמר שבועה שלא אויכל הגם ששתיה בכלל אכילה וכל זאת ואוכל ושוסו אינו חייב אלו אחס כי זה כמו שאכל פעמיים שני כזיסים באלמוד כאשר הייתה על שניהם ביחד אבל אם הוא פירד ואמר שבו שלו אויכל ושלו אש שתה אדשבוה לחוד על האכילה ולחוד על השתיה לכן אם החקר ואוכל ושוסו אפילו באל מחוד חייב שתיים הגימור תקשה אם בשבוע הראשונה של אויכל א נעשה גם בשטיה אז השבוע השנייה שלו ישתה איך היחלה אין שבוע חל על שבועה נראה בגמורה אותו דבר אם אמר שבוע שלא יאכל סתם והוא אכל פס חיטין או פסירן או פס כוסמין כזיס מכל אחת מהם אינו חי ולא יחס כי זה שבוע אחת אב פירד ואמר שבוע שלא יכל פס חיטין הוא פסירין הוא פס כוסמין ואוכל חייב על כל אחס ואחס כיוון שהוא פירש אז דעתו להכיל שבואה על כל אחד לחוד וכמו שרשי הזכיר לאיל זה נלמד מהפסוק כי יש שם לאחס מאלה שעל כל אחת הוא מתחייב קורבן נפרד הגמורת תקשה מי אומר שהוא התכוון להכיל שו על כל מין לחוד מה שהוא פירט את המינים מינים כדי שלא יעשר באכילת כל דבר אלא באכילת שלושת מינים אילו בלבד אז נראה בגימורה דוגמה שלישית שבוע שלישתה ושומש כנרבה אינחי ולאחס אבל אם הוא פירא שבוע שלתה יין ושמן ודבש ושוסו מכל אלו חייב על כל אחס ואחס קורבן אומרת המשנה אדם שאמר שבוע של אוי ואוכל אוכלין שאינון רואין לאכילה שוסקין שאינון רואים לשתי פטור כי זה לא האכילה מה קורה אם אמר שב שלי ואכל נלסיפוסקורסין דברים שאסורים באכילה מן התוירה חייב כי בעצם הם רואים לאכילה רק אריו דרבי סיבה חיצונית גורמת שהם לא ירועים לאכילה מחמת האיסור שלם רבי שמעון פוטר כוא טוען שמושב וואו מדליים אז לא חלשוה מה סברת הנקר מנראה בגימורה כבר הזכרנו שתי דרכים דין דומה שזה מוסכם גם לרבי שמעון אומר כוינום אשתי ננס לי אם אוכלתי היום אומר אם אכלתי היום משהו אז אשתי תהיה אסורה בכל הדברים שלי להנות מזה כמו כהינום כמו קורבן אפילו שהוא לא אכל דבר עליו הוא אוכל במשך היום דילו יש סוטרייפו יש קווצמורמוסים הרי אשתו אסורו כרי הוא אכל אוכלים ואפילו לרבי שמעון שפותר בהלכה הקודמת הוא לא פותר מחמד שהוא סובר שזה לא בני אחילה אלא הוא פותר מחמד ששבו ולא חלה כישבוכול על דבר מצווה לכן המקרא הזה ודאי שרבי שמעון יודע כי הוא אכל אז זה נכלל בם אוכלתי היום אז אשתו נאסרת לההנות ממנו אומרת הגמורה אומר רבי חיא ברובן אומר שמואל אדם שאמר שבוע שלא ייכל ושוסו חייב אי בו מסבורה שהוא התכוון לאסור על עצמו גם שתיה ואי בו יש לזה מקום מפסוק מקרו בו בסבורה כרבה פעמים רואים דומר לאנש לחברי אדם אומר לחברו נטע מידה בוא נטעם משהו ואילה ונכנסים ואח לי ושוסו ואם שתיה לא בכלל אכילה היה צריך להזכיר גם את השתיה למה הוא הזכיר רק אכילה זאת אומרת שהשתייה בכלל מקשה טויספס מה העניין טאימה אצל אכילה אולי טאימה כוללת גם שתהיה אחילה לא כוללת שתהיה אומר טויסזה שלו מר שמה בלשונם בזמן הגמורה אבקור להכילתמה אז ניטוים זה כמו לומר לאכול הם בכל זאת רואים שהם שותים זאת אומרת ששתיה בכלל אכילה ואיס מקרו שתיה בכלל אכילה לא אומר שלו כישמנין לשתיה שבכלל אכילה שנה מה כתוב לגבי משרשני ואוכלתו לפני השם אלוקך במוקום אשרבך לשקן שמו ישום מסרדגונכו וסירו וסירש חמרוסיריש זה יין הוקסי ואוכלתו זאת אומרת ששתיה בכלל אכילה בקשה הגמורה מי אומר אולי שתהיה לא בכלל אכילה ומה שוזכר כאן טירוש וכתוב ואוכלתו ודיל מעל ידי הניגרון יש כזה סוג מאכל שמערבים בו יין דאמר רבי בר שמואל אניגרון זה מי דסילקה תבשיל של טרדים אך סיגרון מי דכולו שילכמת בך שלקות של כל מיני סוגי ירקות ומערבבים בזה לפעמים יין אז זה הכוונה תרושכו אלא מרב אחר ביין כמוך יש לי מקור ששתה בכלל חילה כתוב הכסף של משרשיני ונוסעתו הכסף בכל השתיונפשך בבוקר ובצין וביין ובשיכו יין חמרו קסיב ואוכלתו אומרת הגמורה ודילונמ על ידי הניגרון אומרת הגמורה שיכו כסייב כתוב ביין ובשיכו מידד משקר דרך שקחות וכשאוכלים את זה במאכל זה לא משקר אומרת הגמרא ודילמה שיכו לא על יין אלא בשיכו הכוונה לדבילו כעיליס דבילה זאת אומרת איני מיובשות מהמקום כאיליס שהיא משקרת נתני אוכל דווי לקאיליס או ושוס דבשמ שמי דבש וחולוב זה מבלבל את הדעת ונכנס למקדוש הכהן ועובד חיה משום שטוי היין אלו גומר שיכו שיכו מנוזו מה לעלון יין בנוזר זה יין הכוונה שיכו למה אומרים הראשוני כי כתוב שם בהמשך חוי מץ יין וחוי מץ שייכו לא ישתה ורק מיין עושים חומץ אף כאן שכתוב וביין ובשייכו הכוונה ליין שהוא משקר וכתוב אוכלתו אז הרי ששתהיה בכלל אחילה אומר רובה אףנ מתנינה ולכן הקשר לכאן גם אנחנו למדנו אצלנו במשנה ששתיה בכלל אכילה מה כתוב שבוע שלכל ואכל ושוסו אינוחי ולאחס אמר בשלת בכלל אכילה צטרך לתנשמונן צרך להשמיע לנו בכל זאת דניח ולא אחס כי זה שבוע אחת גם עלכיל וגם על השתיה אלו ימר שתי לה בכלל אכילה שבו של אוכל ואוכל ואוסו מלוכו מיצטרך להשמין אתדניח ולחס כולם מבינים הוא נשבע רק שהוא לא יאכל הוא לא נשבע שהוא יעשה מלאכה אלא בהכרח ששתיה בכלל אכילה וזה החידוש שבכל אופן הוא חייב רק אחת אפילו שנאסר גם בשתיה אומר טויספס ואי אפשר לפרש שבאמת כמנת התדשמיע לנו ששתיה לא בכלל אכילה ולכן הוא חייב רק אחס כי אם כך התן היה צריך לומר שבושל אויכל ושוסו פטו אבל אם הוא שונה לנו שהוא גם אכל וגם שתהוא חייב רק אחס זה לא מלמד אותנו ששתיה לו בכלל אחילה אלא יתחם במצע סיבה כיוון שזה אוירה אחת זה כמו שהוא אוכל פעמיים אז נלמד מכאן ששתיה בכלל אכילה אומב טוען להביא לרובה אלו מי שתהיה בכלל אכילה איסיפה של המשנה אדם שאמר שבוע שלי אויכל ושלי אשתה ואוכל ושוסו חייב שתיים כשבו היכל על כל דבר בנפרד לשיטתך כדאומר שלא אויכל יצר לי גם בשתיה כי אומר שלא ישתמי חייב לא אמר שהוא נשבע שלא יישתה טריזים לפעמיים הוא נשבע שלא ישתה ממחיב תרתה ודאי שלא כי השבוע השנייה לא חלה אז גם כאן אם שתהיה בכלל אכילה אז השבוע השנייה לא חלה אז הוא התחייב רק אחת על האכילה והשתיה כי נשארה רק השבוע הראשונה של אכילה אז רק שבועה אחת כי השבוע השנייה להשתי לחוד לא חלה אומר לנרובה אוסום דומר שלא יה ואומר שלא יוכל דשתיה בכלל אחי אכי בכלל שתהיה לסה שם מדובר במשנה שהוא אמר להפך הוא לא פתח ואמר שבוע שלו אוי ושלתה אז הבת אתה צודק השבוע השנייה לא חלה אלא אמר שבוע שלו אשתה ושלו יוכל אז ודאי שכשהוא נשבע על שתיה זה לא כולל אכילה אז הוא נעשה רק בשתיה ואחר כך שהוא נשבע על אכיל חילה אז הוא נאסר באכילה לכן כשהוא אוכל ושותה הוא חייב שתיים כדי שתי שבועות נפרדות שואל אותו הבעם כך אבל לא מרשבו של אוי ושלישתה בסדר הזה כמו הגרסה שלפנינו במשנה ואוכל ושסומי אינוחס כשבוע השנייה לשתייה לא חלה יוכי עד ששבו של אוכל ואחל שוסח ולחס ליס חידוש יותר גדול שב של אוכל ושלח ולחס כשבוע השנייה לו חלה וכל שכן של יהודי שהוא לא יזכר שתי אז ודאי שהוא חייב רק אחס אלו לא יהם כדקותונה כמו הנוסף של המשנה שלנו שהוא נשבע שהוא לא יאכל ושלא ישתה ובכל זאת הוא חייב שתיים למה השבוע השנייה לא אמורה לחול ושיכה אינוחנמה אדם שנשבע סתם שלא אויכל אז זה כולל בין אחי לבין שתיה אבל כאן כם דומה שלא אויכל ועוד דרומה שלא יישתה ומיד אמר גם שלא ישתה גולד תדעך אכיל לדומר אחי לגריצה אז הוא גילה דעתו שמה שהוא אמר קודם שלא ירחל הוא מתכוון רק להכילה ולא לשתיה אז ממילא השבוע הראשונה הייתה רק על אכילה והשבועה השנייה רק על שתיה אז כשאוכל והוא שותה הוא חייב שתיים אומר הבשם מסניס נדי כששתיה בכלל אכילה כי מה כתוב בהמשך המשנה אדם מה שאמר שושל אויכל ואוכל אויכלין שאין רואים להכילה או ושוסר משקין שאין רואים לשתיה פוטר משמע דווקא שהוא שתה משקים שאינם רואים או אם הוא שתה משקם רואים חייב והמי אושבו שלחל כמזכיר שתייה אלו מי מדויק ששתיה בכלל אכילה דוכה גמור דיוק שרבש דילמדמר טרתה המשנה מדברת באופן שאמר שבוע שלי אויכל שבוע של אשתה רק המשנה קצרה כי עיקר העניין של המשנה זה להשמיע לנו שמשקים שהם רואים ואויכים שהם רואים זה לא בכלל שלא יכל ולא ישתה אז אין ראיה מכאן ששתה בכלל אכילה אבל יש ראיה מהרשע של המשנה מה כתוב בהמשך המשנה אדם שאמר שבוע שלו אויכל ובשויג ואוכל מכמה מינים פסחיטים וכולו פס פס קוסמין הוא חייב רק אחת אבל הוא פירד והוא אמר שבועי שלא יכל פסחיטין הוא פסוירין או פס כוסמין אז אם הוא אכל משלושתם אז הוא חייב שלוש חטויס אומרת הגמורה למה ודילמה משהו פירש פסח חיטים פסירן פסקיסמין זה לא כדי להרבות בשבועות כדי שיהיה כל אחד אסור בשבוע בדפרד מה שהוא פירד זה למפתא נפשי חניס כוסה אם הוא ישבע סתם שבוע של יכל יעשר בכל האכילות שבעולם לכן הוא פירט פתחיס עם פסויר עם פסקוסמי שהוא מתכוון לאסור על עצמו רק את האילו אומרת הגמורה אם רק זו כוונתו אבל למימר שהוא שלי כלכל חיטין וסוירים וכוסמין למה הוא הזכיר פס חיטים פס סועירים זה לחלק שבוע לכל אחד מקשה גימורה ודילמה לוקוס הוא חשב אם הוא יאמר רק שבוע שלך על חיטן סר וכוסמין אז הוא יעשר לכסוס חיטים כמות שהם אבל לחם יהיה מותר לו לאכול אומרת הגמורה עדיין דבל למימר פסח חיטינו סוירים וכוסמין אבל למה הוא צריך להזכיר פסורים פס קוסמין אומרת הגימורה אם הוא אמר כך בדילמה פס חיטין לאכול סור וכוסמנו על עצמו רק לוקוס אבל לא לאכול את הלחם אומרת הגמור דבלמים הפסחיטים ושל סירים ושל כוספים אז בשל זה עולה על הפת וכך שהוא הזכיר פס מנפרד אז הוא מתכוון להפריד מר את הגמור ודין על ידי תערובס אם הוא יאמר בכזה נוסח אז משמע שלא יאכל לחם שמעור מחיטים סורים וכוסמים אבל כל מי ומפני עצמו כן יאכל אונה הגמורה אם צריך לומר שהוא שוא שלא ירך על פס חיטים וחין של סירין וחין של כוסמין פס פס בנפרד לכל מין לא מולי שמע מיני לחלק שרוצה שתהיה שבוע על כל אחד בנפרד מה ראינו בהמשך שבוע של ישתה ושומש כנרבה אינחז כולים אבל אם הוא אמר שבוע של ישתה יין שמן ודבש אז חלשוע על כל אחד בנפרד אם הוא שותה משלושתם הוא חייב שלוש אומרת הגמורה בשלי מאוסום לגבי הלחם דמרס מיטר לפס פס לחיובי אם הוא התכוון רק שלא יעשר בשאר דברים למה צריך להזכיר פס חיטים פסירים פס קוסמים זאת אומרת שהוא רצה לחלק לשלוש שבועות אלא אוכשו פירץ יין שמ ודבש מהלמר איך צריך לומר דילמל מפתש ממש כןחריקוסה מה שהוא הוסי הוא אמר יין שם ודבש זה לא כ רוצה לפצל שלוש שבועות אלא פשוט כי אם הוא יאמר סתם שלא יהיה שתה אז הוא יעשר בכל השתויות אז הוא פירט שהוא עוסר על עצמו רק יין שם ודבש אונה הגימור בשתי דרכים דרך ראשונה אומר רב פרופה אינו חנמה אם הוא אמר סתם שהוא ישלי יין שם ודבש זה שועה אחת על שלושתם מה שהוא פירט זה כדי שלא יעשר בשר אגב מישה מדובר באופן מסוים אוכל במונוכין לפנסינן מונחים לפניו יין שמ ודבש שואל לא ימר שבוע שלישת אלו למה הוא פירט אותם כדי שתחולשו על כל אחד בנפרד אומרת הגמורה לא אם הוא היה אומר שלשת מאל ודיל מאילו אודלשסינה אחרינה יין אחר שמן אחר שסינה לכן הוא פירט אלא אומרת הגמורים צריך לומר דומר שבועדשסינה כגוי מהשמע ממיניו למה צריך להזכיר את שמותיהם אומרת הגמורה דילמם הוא יאמר כך אז התפרש כגון אילו דולי שעשינה בשיעור הזה שלפניי בוצורכה ותפי מורכה הפחות מהשיעור הזה או יותר מהשיעור הזה שסינה אלו כגון היה צריך לומר דומר שבו שלישתם ממין אילו בלי לפרט את שמותם אומרת הגמורים קר ודילמ מין אילו דולי שסינה אוינו גופיו אבל הם עצמם שסינה תגמור אם היה צריך לומר שלשת אילו מניו ומכך שהוא פירץ יין שמן ודבש כבלתו להכיל שבואה על כל מין לחוד דרך שנייה חבר דרבי קומר אינו חנם אם הוא נשבע סתם שלשי שם ודבש הוא מתכוון רק למעט שאר דברים אבל זה שועה אחת על שלושתם הגמשת מדובר במסר בי חברסכינם חברו מפציר בו דומי בואי ושיימי יין ושם ודבש אז הוא אומר שבוע שלא יישת יין שם ודבש ממך אבל דולא ימשו שלא יישתעמך לא צריך לפרש כי זה מה שהוא הפציר בו לשתות יין ושם ודבש לא מולי לחיב על כל אחס ואחס לחוד מביאה הגמור את נסום למדנו משנה לעלום בפרק חמישי לגבי שבוע ספיקודן שבועספיקודן כתוב בתויראה אדם שטובע את חברו אתה חייב לי כסף פיקדון הלוואה גזל כל חוף שהוא והוא אומר מה פתאום אני לא חייב לך הוא משביע אותו בין אם הוא נשבע בשויג בשקר, בין אם הוא נשבע במיזיל בשקר, אבל צריך לשלם לחברו קרן, כמה שזה שווה החוב שלו, להוסיף חויש ולהביא השם או שום גזילוס. אז שנינו שם במשנה אדם בא לחברו והוא טובע אותו, תן לי חיטין וסועירין וכוסמין שיש לי בידך. הפקדתי בידך חיטים, סורים וכוסמים. והוא משיב לו שבו שאין לכו ביודי כלום והתברר שיש לו כן בשלושתם אינוחי ולא אחס רק קורבן אחד אבל אם הוא אומר לו שבואש שכו ביודי חיטין וסוירין וקוספן הוא פירט אותם חייב על כל אחס ואחס כשבו עולה על כל מין לחוד אז הוא חייב שלוש השומיס ואמר רבי ירחנון אפיל פרוטה מכולמצטרפס כדי להתחייב אושום אוצ צריך לכפור במומין מומין מינימלי זה שווה פרוטה אז אפילו שיש בידו שליש פרוטה חיטין שליש פרוטה סוירין שליש פרוטה קוסמין אז הוא חייב אושום עכשיו פליגה בו רבחה ורבינה רבחה ורבינה נחלקו בכוונת המשנה וממילא גם עלע על איז איזה חלק מהמשנה עולים דברי רבי יוחננון חדמר אחד מהמורבך אורבין אמר הפרוטם מחאיב הכלול אלוהים מחאב מה שכתוב במשנה שבאופן שהוא פירט הוא חייב בכל אחס ואחס הכוונה שהוא חייב שלוש השומס ולא ארבע כי לא אומרים שבוע שאין לכו ביודי זה שבוע אחת ואחר כך הוא מפרט חיטין אז כאילו שאמר שבועי שלך ביודחיטין אחר כך שבועי סוירי שבועי קוסמין אז ארבע שומע אצלו אומרים הכלל הוא שבועי שלךודי עולה על חיטים מסורים וכוסמין אין כאן שבועי לחוד על הכלל אלא יש כאן שבוע על חיטין שבוע על סרן שבוע על קוספין אז הוא חייב רק שלוש אשומס. ממילא לפי זה מה שרבי ירחון אמר שפרוטה מקול מצטרפס לא על הסיפה כי בסיפה הוא נשבע על כל אחד לחוד ואין בכל שבועה כפירה של פרוטה כל שבועה זה רק על שליש פרוטה אז הוא יהיה פטור מקורבן רק רבי אירחוון עולה על הרישה רישה שאמר שבוע שבוע שלך ביודי כלום אז השבוע עולה על שלושתם ביחד אז זה מצטרף הכל ביחד ישוב בפרוטה כך אמר אחד מהם וכדומר כלנמי חייב מה שכתוב בסעיף שהוא חייב על כל אחס הכוונה שהוא חייב ארבע שומס כי כשהוא אומר שבוע שלך ביודים אז כלל כולם ביחד אחר כך שהוא ממשיך ומפרט אז הוא נשבע על כל מין ומין יש כאן ארבע שבועות ולפי זה דברי רבי יוחנון עולים בין על הרשא בין על הסיפה ורישה שומר אינו חי אחס אבל כדי להתחיב באחת מספיק שיש פורטה בשלושתם וגם בסיפה כדי להתחייב על כל מין ומין אז ודאי שהוא צריך שיהיה בכל מין שפוטה אבל כדי להתחיב או שום אחד על השבוע הכללית מספיק שיש או פרוטה אחד זאת אומרת אם יש בכל אחד מה שפרוטה הוא התחייב ארבע שומויס ואם יש רק בשלושתם ביחד שפרוטה הוא התחייב רק או שום אחד זה המשנה והמחליקס שם בשבועס הפיקוד עכשיו מברר את הגמורה אורחמי במשנתינו שהוא אמר שבוע של יוכל פס פס חיטים פסועירים פס קוסמים האם גם כאן החלקו רבח ורבינה האם הוא התחייב רק שולויש חטוץ כשהוא יאכל כזיס מחיטים כזיס מס כזיס מקוסמין או שהוא יתחייב ארבע חטויס כי יש כאן שבועה כללית על שלושתם ושבועה פרטית על כל מין ומין אומרובה אוכאשטה איזו השוואה ודאי שכאן כולם ידעו שאין כאן שבוע כללית אוסו מחיולה או מחפרוטה שם אפשר לומר שהוא שהוא התחייב על השבוע הכללית ועל השבוע הפרטית של כל מי ומואים משתאבא ועוד המשטאב מחיףתה אם אדם אומר לחברו יש לי בידך 100 זוז הוא נשבע שאין לך בידי נשבע שוב שך בידי נשבע שוב שיהיה לך בידי על כל שבוע את חייבוש שום כי כל פעם הוא כופר מומים אז כשהוא אומר שבועי על הכלל אין לך ביודי אז הוא כופר את כל השלושה אחר כך הוא מפרט שבוע על חיטים שבוע על סועירים שוע על כוסמין אז יש כאן חיובו שם על כל שבועה אבל אוכה כאן לגבי שליוחס כדוכיסה בקלולה אם תאמר שכשהוא אומר שבוע של יוחל חיט וקוסמ אז קודם כל יש לי שבוע כללית על שלושתם אז אחר כך הפרות המים יחיב אז השבועות הבאות השבוע על חיטים לחוד על סר לחוד על מלחוד לא יכולות לחול מושבוע לדו הוא כבר מושבע על ידי השבוע הראשונה שלא יאכל משלושתם ואין שבוכול על שבועה ממילא כאן בהכרח כולם מודים שכוונתו להכיל שבועה על כל אחד בנפרד ולא שבועה כללית ולכן בנידונינו לכוללמה אם הוא יאכל מחיטים סעירים וכוסמין הוא התחייב רק שלוש חטויס ולא ארבע חטויס עד כאן דף חוב [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: