הדף היומי מסכת שבועות דף טז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבועות מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת שבועות דף טז

[מוזיקה] שבועות דף טז מתחילים בעזרת השם שורה שנייה מלמעלה למדנו במשנה כל שלא נעשת היינו באים להוסיף על השטח של האזרה או על השטח של ירושלים אם היא לא נעשת בכל אלו הדברים שמנינו במשנה מלך נביא כהן גדול וגם היו מביאים לחמי תודה. כל שלא נעשת בכל אלו אינה מתקדשת. אם קידשת, הוספת חלק על האזרה, הוספת חלק על ירושלים בלי כל אלו, לא קידשת את השטח הנוסף הזה בקדושת האזרה או בקדושת ירושלים. שאלה היא האם צריכים את כל אלו או אחד מאלו. יש בזה שתי דעות. אתמר רב הונה אמר בכל אלנן אם לא אם לא הביאו את כל הרשימה התוספת לא מתקדשת רב נחמן אמר כל שלא נעשת בא אחת מכל אלותנן אבל אם רק עשה אחת מהם מתקדשת האחרות אינם מעקבות רב הונה אמר בכל אלותנן כמו פשטות לשון המשנה ואף על פי שמצאנו אחרי חורבן בית ראשון שבה עזרה מבבל קידש ירושלים בלי כל אלו כי הרי לא היה שמה מלך ולא כהן גדול והורים ותומים כסבר אבונה קדושה ראשונה שנתקדשה ירושלים שלמה המלך קידש אותה לשעתה בזמן בנייתה ושתישאר בקדושתה קידשה גם לעתיד לבוא לאחר החורבן מה שעזרה קידש בכל זאת את ירושלים הוא לא היה צריך הוא הרי לא הוסיף כלום אלא הוא רק בנה את בית המקדש השני אלא שזכר בעלמה הוא דעבד, זכר לדבר הוא עשה ורב נחמן אמר באחת מכל אלנן כסבר קדושה ראשונה ששלמה קידש את ירושלים את בית המקדש זה היה רק לשעתם לא קידשה לעתיד לבוא ועזרה קדוש שקדיש הוא קידש את האזרה זה לא היה רק לזכר כי הרי הקדושה שקידש שלמה לא קידשה לעתיד לבוא אף עלגב דלא אהבו הורים וטומים אף על פי שלא היה כהן גדול ולא היה את החושן עם ההורים וטומים. בכל זאת זה היה בסדר כי מספיק אחת מכל אלו לא צריך את כל הרשימה. שואלת הגמרא איטבי רב לרב נחמן איך אתה אומר שמספיק אחת מכל אלו? הרי כתוב כל שלא נעשת בכל אלו. ענה לו רב נחמן תני צריך לשנות במשנה כל שלא נעשת באחת מכל אלו. מביאה הגמרא הקושיה נוספת על רב נחמן תשמע. אבא שאול אומר, שני אגמים היו בהר הזיתים, שני ביצעין היו בהר המשח, אחת למטה בשיפולי ההר תחתונה ואחת למעלה בראש ההר עליונה. התחתונה נתקדשה במי בית ראשון שחיברו אותה לעיר על ידי תוספת חומה חדשה בכל אלו הדברים שמנועים במשנה. אבל העליונה לא נתקדשה בכל אלו, כיוון שלא הוסיפו אותה אלא לאחר חורבן בית ראשון. בזמן עולה גולה שהוסיפו על העיר ובנו יקף חומה אחרת מחוץ לעליונה והיה שלו במלך ושלא בהורים בהורים ומים שהם לא היו שם ממשיכה הברייתה תחתונה שהייתה קדושתה גמורה עמי הארץ היו נכנסים לשם ואוכלים שם כל השם קלים כמו שאוכלים בכל ירושלים וזה היה כדין אבל הם לא היו אוכלים שם פירות מעשר שני אף על פי שגם זה אפשר לאכול שם הם שמעו את הדרשה שהמעשרות מביאות עשירות הם היו זריזים במעשר לעשות מצווה מן המובחר כיוון שהפסוק אומר ואכלת לפני השם אלוקיך הם רצו לומר עשיתי ככל אשר ציוויתני ממש לאכול לפני השם אלוקיך היו נכנסים עד תוך חומת ירושלים הפנימית כדי לאכול ממש לפני השם אלוקיך ואתה מלך חכמים, חברים שהיו יודעים את החילוק בין החומות, ידעו שהתחתונה, קדושתה כמו תוך החומה הפנימית, היו אוכלים שם גם קודשים קלים וגם מעשר שני. העליונה שלא הייתה קדושתה גמורה, המי הארץ היו נכנסים שם ואוכלים שם קודשים קלים. הם לא הבינו שהמקום הזה לא נקרא ירושלים. הם לא ידעו לחלק בין החומות שהוסיפו. אם הם לא היו מוצאים אחסניה לפנים מהחומה הפנימית לאוכלם היו אוכלים לפנים מהחומה החיצונה שהוסיפו עולה גולה היו אומרים שאין בין העליונה לתחתונה כלום כי הרי את שניהם הוסיפו אבל מעשר כבר אמרנו שהם היו זריזים כרצו להתאשר הם לא היו אוכלים שם מעשר שני אלא לפנים החומה הפנימית לפני השם והחברים אן אוכלים שם לא קודשים קלים ולא מעשר שני כיוון שאין היא קדושה כמו התחתונה כי את העליונה לא קדוש קישור בכל אלו מוסיפה הברייתא ומפני מה באמת לא קידשו את העליונה בכל אלו לפי שאין מוסיפין על העיר ועל האזרות אלא במלך ונביא והורים ותומים ובסנהדרין של 71 ובשתי תודות ובשיר ובבית שני לא היה את כל אלו ולמה קידשו לעליונה אז לפני שנמשיך את הבריתה שואלת הגמרא מה פירוש למה הקידשו הרי אמרת שלא קידשו את העליונה אלא השאלה של הברייתא למה עולה הגולה הכניסו את המקום הזה שיהיה בתוך העיר וחלק ממנה מפני שטורפה של ירושלים הייתה ונוחה היא להיכש משם אם המקום הזה לא היה חלק מירושלים היה אפשר בקלות לקבוש את ירושלים משם לכן הקיפו החומה והכניסו אותה לתוך העיר אבל בכל אופן רואים שהתננה של הבריתה סובר כמו רב הונה שאין מוסיפין על העיר אלא בכל אלו ולא באחד מאלו למה כי הוא סובר סובר קדושה ראשונה קידשה בזמנה וקידשה לעתיד לבוא ועזרה הסופר כל מה שהוא קידש זה היה רק זכר לדבר אז אם כן רואים מכאן קושיה על רב נחמן שסבר שקדושה ראשונה קידשה לשעת ולא לעתיד לבוא ואם אתה רואה שעזרה לא קידש בכל אלו משמע שלא צריך לקדש בכל אלו זה לא נכון צריך כן לקדש בכל אלו והסיבה שעזרה לא קידש בהכל כי לא צריכים בכלל לקדש רק זה אחר לדבר מביאה הגמרא באמת הוויכוח הזה עם הקדושה שכדי שלמה את ירושלים ואת בית המקדש קידשה גם לעתיד לבוא זה מחלוקת תנאים היא לתניה אמר רבי אליעזר שמעתי שכשהיו בונים בהיכל בית המקדש השני בימי עזרה עשו קלים להיכל עשו כאלה וילונות במקום חומות ההיכל וקלים לאזרות כאלה וילונות במקום שהיו צריכים להיות חומות האזרות והיו בונים את הקטלים סמוך לאותם אותם הוילונות, אותם הקלים, אלא שהיה הבדל היכאן שמו את הקלים ב חומות של ההיכל והאזרות. שבא היכל הניחו את הקלאים לפנים ממקום החומה, שכשבונים את החומה לא יכלו לראות מה קורה עוד יותר פנימה. ואלה שבנו את החומה היו בונים מבחוץ לקלים ואז הם לא ראו ולא יכלו לזון את עיניהם מהקודש. ובאזהרות היו מניחים את הקלאים מחוץ למקום החומה והיו בונים מבפנים לקלים והם כן היו רואים לבפנים. אמר רבי יהושע, שמעתי שמקריבין קורבנות אף על פי שאין בית המקדש ואוכלים קודשי קודשים אף על פי שאין קלאים, אין חומות ואפילו לא וילונות לאזהרה. וכן אוכלים קודשים קלים ומעשר שני שנאכלים בירושלים אף על פי שאין חומה לירושלים. עדיין לא נבנתה חומת ירושלים. מפני שקדושה הראשונה שנתקדשה ירושלים קידשה לא רק לשעתה אלא וקידשה גם לעתיד לבוא המקום נשאר קדוש קדושתו אפילו בלא בית מקדש בלי חומה בלי כלאים זה הברייתא לו מכלל דרבי אליעזר סבר לא קיצל לעתיד לבוא הרי רבי אליעזר חולק על רבי יהושע ואם רבי יהושע סובר שהקדושה קדשה לעתיד לבוא אז אם כן כן, רבי אליעזר חולק, הוא כנראה סובר לא קדשה לעתיד לבוא. ולמה הוא אמר שצריך את הקלים כדי להכשיר את האזרות, כדי שוכלו להקריב שם קורבנות. כי אם אין בית, אין קורבן. אז אם כן רואים שיש ויכוח, האם הקדושה הראשונה שהתקדשה ירושלים בזמן בית ראשון התקדשה לעתיד לבוא. אז אם כן אין לנו קושיה על רב נחמן כי הוא באמת יכול לסבור כמו התנא שסובר שלא קידשה לעתיד לבוא. אמר לרבינה לרבשי ממה מי אמר שכך סובר רבי אליעזר דילמה אולי נאמר שגם רבי אליעזר מסכים לכולעלמה קדושה ראשונה ששלמה קידש את בית מקדש קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא ומר מי דשמיעלה אמר ומר מיידשמיעלה אמר שני הביאה את דברי שניהם יחד אבל רבי יהושע לא שמע שרבי אליעזר סובר שלא קידשה לעתיד לבוא לא בא לחלוק עליו אלא כל אחד אמר את מה שהוא שמע וכי תמה אם ה אם תאמר קדושה ראשונה קידשה לשעתה וגם לעתיד לבוא אז למה היו צריכים קלאים לפי רבי אליעזר למה לי הרי המקום קדוש כמו שהיה בזמן שלמה המלך למה היו צריכים לשים שמה וילונות כלאים התשובה היא רק לצניעותה בעלמה שלא יקריבו במקום פתוח וגלוי אבל אם כן עדיין קשה על רב נחמן שסובר שקדושה ראשונה לא קידשה לעתיד לבוא כי לא מצאנו כאן תנא שמוכח שהוא סובר שלא קידשה לעתיד לבוא אלא הנה תנאי יש תנאים אחרים שמצאנו שיש ביניהם ויכוח בדבר הזה האם הקדושה ששלמה קידש ירושלים את בית המקדש קידשה גם לעתיד לבוא אתניה אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי למה מנו חכמים במשנה בארחין דווקא תשעה הרים שהם מוקפות חומה ממות יהושע בן מסכת ארחין זה מפורט בדף לבנו חכ חכמים דווקא את אלו. הרי יש עוד דרים שלא מנו אותם. התשובה היא שכשעלו בני הגולה לארץ ישראל אחרי חורבם בית ראשון מצאו את ההרים האלה וקידשו אותם לעניין הזה. אבל שאר ההרים הראשונות שהיו לפני החורבן בטלו מקדושתם מי שבטלה הארץ. על מה רואים מכאן שרבי ישמעאל ברבי יוסי סבר קדושה ראשונה קידשה רק לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא. ולכן בטלו מי שבטלה הארץ. שואלת הגמרא כך אומר רבי ישמעאל ברבי יוסי ורמיני מה רבי ישמעאל ברבי יוסי וכי ההרים האלו בלבד היו ולא כבר נאמר 60 עיר כל חבל ארגוב ממלכת עוג בבשן כל אלה בזמן שעם ישראל נכנסו לארץ בזמן בית בזמן משה משה רבנו ויהושע בן נ כל אלה הרים בצורות חומה גבוהה אלא למה מנו חכמים דווקא את התשע האלו שמנו במסכת ערכין לפי שכשעלו בני הגולה מבבל אבל מצאו את אלו כשבאו וקידשו אותם. שואלת הגמרא מהפוש קידשום האם עכשיו היה צורך לקדש אותה מהשתה האמרינה לקמן הרי בהמשך הבריתה כתוב דלא צריך לא צריכה לקדושי שלא היו צריכים לקדש את ההרים האלה אלא מצאו אלו ומנו אותם עם ההרים שנוהג בהם מצוות בתי הר חומה בית ש עיר שמוקפת חומה יש בזה הלכות מיוחדות לגבי מי שמוכר בית ווא בא לקנות את זה בחזרה אבל בכל אופן מכיוון שמצאו את אלה מנועו אותם ולא לא ההרים האלו שמנינו במשנה בלבדם מראה חומה אלא כל שתעלה בידיך מסורת מאבותיך שמוכפת חומה ממות יהושע בן נ כל מצוות אלו שנוהגות בעיר מוקפת חומה נוהגות בה פני שקדושה ראשונה אומר רבי ישמעאל ברבי יוסי מילים ברורות לא קידשה רק לשעתה אלא וקידשה גם לעתיד לבוא ולא צריך לקדש אותה שוב שואלת הגמרא קשה לרבי ישמעאל ברבי יוסי שאמר בבריתה הראשונה שקדושה הראשונה לא קידשה קדשה לעתיד לבוא עד דברי רבי ישמעאל ברבי יוסי שכן בביתה השנייה אומר שהיא כן קידשה לעתיד לבוא מתרצת הגמרא אי בית טרי תנלי בן רבי ישמעאל ברבי יוסי אפשר לומר יש ויכוח תלמידים של רבי ישמעאל ברבי יוסי מה היה דעת רבה בתאמה אם תרצה אפשר לומר חד מנה היו הבריתה שאמרה הקדושה ראשונה קידשה לעתיד לבוא רבי אלעזר בר יוסי אמרה ולא רבי ישמעאל ברבי יוסי לתניה רבי אלעזר ברבי יוסי אומר כתוב בפרשה של בתי הרי חומ חומה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חומה כתוב לא לו אז דורשים כתוב לא היינו לא חומה שאין לו חומה אף על פי שאין לו עכשיו וכיוון שהיה לו קודם לכן הוא נחשב כמו עיר מוקפת חומה כיוון שקדושה ראשונה אז כן היה חומה כדשה גם לעתיד לבוא אז כאילו עכשיו גם יש חומה אבל ראינו על כל פנים שיש מחלוקת אתנאים אם קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא או לא. אם כן, רב נחמן שסובר שלא קידשה, יכול לסבור כמו התנא שסובר שקדושה ראשונה לא קידשה לעתיד לבוא. עוד ראינו במשנה שאדם טמא שנכנס לבית המקדש בטומ אז אם הוא ידע שהוא טמא ונעלמה ממנו הטומכן הוא נכנס לבית המקדש אחר כך הוא נזכר הוא חייב קורבן חטאת שמכונה עולה ויורד אם הוא השיעור מביא בהמה אני מביא עופות ויותר אני מביא מנחות מחדשת המשנה שאפילו אם הוא נטמע באזהרה עצמה ונעלמה ממנו טומא והוא נזכר והוא השתחווה שם באזהרה או שעה שיעור השתחווה חייב קורבן עולה ויורד שואלת הגמרא אנחנו למדנו שאם טמא חסב בית המקדש בטומא חייב אבל אם הוא נטמע טומאה באזהרה מנלן שהוא מתחייב אם הוא לא יוצא מיד אמר רבי אלעזר כתוב שתי פסוקים כתוב אחד אומר את משכן השם טימ וכתוב אחד אומר כי את מקדש השם טימ אם אין צורך ללמוד מהפסוק הזה אינו עניין לטומ שבחוץ שהוא נטמע מבחוץ כי כבר לומדים את זה ממה שכתוב את משכן השם טימא אז את מקדש השם תנה הוא עניין לטומא שכשהוא שהוא היה בפנים הוא נטמע ואף על פי שהוא כבר טימא את המקדש יש לו מצווה לצאת ואם הוא לא יוצא הוא חייב קורבן שואלת הגמרא וכי הפסוקים מיוטרים קראי מיטרי המצרח צריך צריכים את שניהם יתני רבי אלעזר אומר אם נאמר משכן למה נאמר מקדש ואם נאמר מקדש למה נאמר המשכן אלא שהמשכן היה בזמן שעם ישראל היו במדבר וגם בזמן שהיו בארץ היה משכן עד שבנו את בית המקדש הראשון שאז יש מקדש שזה בית המקדש שנבנה על ידי שלמה ואחר כך על ידי עזרא אז א אומר רבי אלעזר אילו נאמר משכן ולא נאמר מקדש הייתי אומר דווקא על המשכן יהיה חייב כשנכנס לשם בטומאה שהרי המשכן משוח בשמן המשחה ועל המקדש שלא נמשך בשמן המשחה לא יהיה חייב. ואם נאמר רק מקדש ולא נאמר משכן הייתי אומר על המקדש יהיה חייו שהרי קדושתו קדושת עולם. אחרי שבנו את בית המקדש היה אסור להקריב קורבנות מחוץ לבית המקדש. כל מה שהיה את המשכן היה אפשר להקריב קורבנות בבמה. מזבח פרטי שאדם בונה. מאז שנבנה בית המקדש נאסרו הבמות. קדושתו קדושת עולם ואחרי שבנו את בית המקדש לא היה היתר להקריב בבמות על משכן שקדושתו בטלה מי שנבנה בית המקדש אולי לא יהיה חייב לכך נאמר משכן ולכך נאמר מקדש אז אם כן רואים שהפסוקים אינם מיותר אז אי אפשר ללמוד מהם שאם אדם נטמע בבית המקדש אם הוא לא יצא מיד הוא יהיה חייב חטאת ותראצת הגמרא האמורה רבי אלעזר הקה שלי זאת הייתה הקושיה שלו הרי מכדי משכן נקרא מקדש ומקדש יקרה משכן. התורה קוראת לבית המקדש משכן ולמשכן מקדש כמו שנראה בהמשך. אז נכתוב או ידי ועידי מקדש או שבשניהם יכתוב לשון מקדש או בשניהם אידי ועידי משכן. למה פעם אחת משכן ופעם אחת מקדש? למה לי? שמע מנתרטי לומדים את שני הדברים גם שיש חיוב על כניסה למקדש כמו למשכן וגם שיש חיוב לנתמ בפנים כמו מי שנתמ בחוץ ונכנס לבפנים מבארת הגמרא ביש למה מצאנו שהמקדש נקרא יקרי משכן נכתיב על בית המקדש ונתתי משקני בתוככם כל מה שאניתם בתוככם נקרא משכן אלא משכן דיקרא מקדש מנלן היכן ראינו שהמשכן נקרא מקדש אילמדכתיב כשסחבו נשאו את כלי המשקם במקדש ונשאו הכהתים בני כהת בן לוי נשאו כשהם היו נוסעים שאלה היו סוכבים נושא המקדש מה הם היו סוכבים את המשכן רואים שקוראים לזה מקדש אומרת הגמרא הם הרי לא היו נוסעים את קרשי המשכן הם היו נוסעים את אהרון ואהרון הוא נקרא מקטש ההוא באהרון כתיב שהוא היה מקודש לכן הוא נקרא מקדש אלא מנין לומדים שהמשכן נקרא מקדש מאחמפורש בתחילת פרשת תרומה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם וכתיב ככל אשר אני מראה אותך את תבנית את המשכן אז רואים שהפסוק שמדבר על המשכן כמו שמפורש בהמשך אומר ועשו לי מקדש רואים שהמשכן נקרא מקדש עוד ראינו במשנה שאם אדם נטמע באזרה והשתחווה אף על פי שהוא לא השתהה הוא קרא קריאה בלי פישוט ידיים ורגליים או ששהה כדי השתחווה אף על פי שהוא לא השתחווה היינו שהוא שעה כדי זמן שאפשר להשתחוות בפישוט ידיים ורגליים חייב אמר רבא לא שנינו שהוא חייב שהוא השתחווה אפילו בלא שייה אלא שהשתחווה לכיוון ההיכל וקודש הקודשים כלפי פנים אבל אם השתחווה כלפי חוץ לכיוון היציאה זה לא נחשב השתחווה ולכן ביחס השתחווה הוא לא מתחייב, אבל אם הוא שה בכדי השתחווה, הנה אז הוא באמת מתחייב קורבן. אבל אם הוא לא שה, היינו הוא עשה סתם קריאה, קריאה עם כף, כמובן הוא קרא ולא השתחווה בפשוט ידיים ורגליים והוא גם לא שה כדי השתחווה בפשוט ידיים ורגליים, הוא לא מתחייב קורבן. יקדמת לעסיפה. יש כאלה שמבארים את דבריו של רבא על ההמשך או ששאה בכדי אישתחבה אז הוא חייב. בכלל הדברים אתה למד שהשתחווה גופה בעיה שהיא שהשתחוויה עצמה מחייבת רק עם שהייה מה רבה זה לא מדובר בהשתחווה שהיא לכיוון ההיכל לא שאנו אלא ששתחווה כלפי חוץ זה לא נקרא השתחווה הוא משתחווה לכיוון הפתח לכן אם הוא שעה הוא חייב על זה שהוא השתעה אבל אם השתחווה כלפי פנים עצם השתחווה מחייבת אותו אף אגב דלא שהה ואחיק אמר כך צריך לבאר את המשנה השתחווה כלפי פנים פניים לכיוון ההיכל גם בלא שהוא שעה או ש או ששה כדי ששתחוה בהך באותה השתחווה דכלפי חוץ שזה לא נקרא השתחווה אז הוא חייב במילים פשוטות בעצם אין כאן ויכוח בין שתי הלשונות רק להשתחוות הכוונה לכיוון ההיכל אם הוא משתחווה לכיוון החוצה זה לא נקרא שהשתחווה אז מתי הוא יהיה חייב דווקא אם הוא שעה כדי שתחוויה זאת אומרת לא מתייחסים בכלל לאשתחוויה אם היא לא לכיוון האחד מבארת הגמרא היחידה מאשתחוואה דית בשאי ויחידה מאשתחוויה דלת בשיה מה פירוש שהוא משתחווה והוא לא שואה כדי השתחוויה אונה הגמרא דלת בשייה זו קריאה בעלמה סתם קורע והשתחווה דהית בשיה הינו השתחווה ממש בשכיבה פשוט ידיים ורגליים זה משך זמן של א השתחווה כעת מבארת הגמרא וכמה משך הזמן של שיעור שהייה שהיא מושעה באזהרה בטומה הוא חייב קורבן יש בזה שתי ידעות לפי לשון אחר אחד פליגה בהוויכוח הוא רבי יצחק בן נחמני ורבי שמעון בן פזי חד מי יומן הוא רבי שמעון בן פזי ואמרלה יש אומרים שהויכוח הוא רבי שמעון בן פזי ורבי יצחק בן נחמני שזה בדיוק כמו שאמרנו מקודם בסדר הפוך חדמי אומנו רבי יצחק בן נחמני ואמרי יש לפי הלשון השני דעה אחרת שאומרת שזה לא רבי יצחק אלא רבי שמואל בר נחמן בכל אופן יש כאן שתי דעות כמה שיהיה שהייה שמתחייבים עליה אם שוהים את השייה הזאת בטומ באזהרה יש פסוק פסוק וכל בני ישראל רואים ברד את האש וכבוד השם על הבית ויכראו הפיים ארצה על הרצפה וישתחווה להשם כי טוב כי לעולם חסדו כך כתוב בדברי הימים אז לפי דעה אחת אחד אמר כממרדה פסוקה כמו שלוקח לומר את כל הפסוק אחד אמר כי ויכראו לסיפה לא כמו השיעור וכל בני ישראל רואים ברדת האש יוכבות השם על הבית אלא כמו השיעור מי ויכראו הפיים ארצה על הרצפה והשתחווה להשם כי טוב כי לעולם חסדו ועד כאן דף טז [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: