הדף היומי מסכת שבועות דף טז

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת שבועות דף טז

שבוע דף תז מתחילים בסיעתא דשמיא שורה שנייה מלמעלה ראינו במשנה כל שלי ננסס בחוללו בחולו האזהרה לא מתקדשת נחלקו המרועים רבו נאמר בכל אלוטנן כל מה ששנינו במשנה זה לעיכובה ואם הזור התקדשה שלא בכל אלו דהיינו חסר או המלך או הנובי או ההורים טומים וכולי אז אז זה לא קדוש. רב נחמן אמר באחס מכל אילותנן. נכון שלמדנו מהפסוק וכן תעשו שצריך לעשות בכל דברים אלו זה רק למצווה. בדיעבד זה לא לעיכובה. לכתחילה צריך לעשות בכל הדברים האלו. רק אם לא עשו שום דבר מכל אלו אז ההזהרה לא מתקדשת. מה היסוד המחליקס? קידוש עזרא שהוא קידש כשהוא עלה מגולוס בובל זה היה בבישיני. בבישני כתובסיומר חמישו דבורים חוסר מקדושיני איש לא ירדה מלמעלה למזבח ושכינה ואורם לא היה ואורים וטומים ורוח הכוידש אז לא היה להם אורים וטומים וגם מלך לא היה ובכל זאת עזר קידש הבזה הם נחלקו אבו נומר בכל אילותנן כוסוב קדושינו שקידשו דוד ושלומו את בסמקדוש קיצו לשיטו וקיצ'ו לאסידלובוי היא לא התבטלה בחובנבס וכיוון שעזרא לא הוסיף כלום באורך ברוחב אז אז אולי צריך בכלל לקדש ומה שהוא עשה את כל הסדר ועמידוש טוידוס ועזרו זיכובד לכן אי אפשר ללמוד משם שזה לא לעיכוב שיו כל הדברים רב נחנו אמר באחס מכלותנן כוסוב קדוש רישרישונו קיצו שיתו ולאקיצל סידלוב הקדוש שהתבטלה בחורבן נמצא קידוש קודיש אף על גבדל ואורי בטומים אז בהכרח שזה זה לא לעיכובה שיהיו כל הדברים עסור לרב נחמן לא שנמשנה הוא כל שלא נסזס בכל אלו אז האזהרה לא קדושה ולא חייב מי שנכנס שם בטומאה אנה לו רב נחמן תני באחס מכוללו אומרים הרשוינים בתוסמ לא כך שהוא לא מתכוון להגיע את המשנה אלא כמו שראינו מסכת סמקס שכתוב אחרי כל ההרייס אל תטעמו בכל לילה וכנה ודאי שאפילו באחס מכל אלה אז קר גם כאן בכל ליל הכוונה מי שלא נעשה נעשת באחס מכל אלו אז היא לא קדושה תושמ הגמור מביק את ברייסה שלכאורה מפורש שם דלא קרב נחמן הבשו לאמר שני ביצעין שני הגמים הויו בהר המשח בהר הזיתים תחתינו ואליונו שניהם היו בשיפוע ההר אחת למעלה בגובה ואחת בשיפולי יער תחתונו נזקת שבכלילו ממי ביס ראשון הכניסוה וחיברו אותה לעיר על ידי חומה אחרת הוסיפו עוד חומה מסביב והיא נכנסה לתוך ירושלים אליוינו לא נזכרת שבכל לילו לא היה את כל הדברים מלך נובי וכולי אלו באו לי גויילו שם הוסיפו לעיר בנו היקף חומה שלישית לחוץ וזה השלאי במלך ושלאי בורים ותומים שלא היו בישיני תחתונו שיסו קדושגמורו אורץ נכנס לשום והיך לנשום קודשים קלים אבל לא עםשיני יסשני אפשר לאכול רק בירושלים והיה אפשר לאכול שם בכל זאת לא אכלו שם עוד מעט נסביר וחירים אלה תמיד חחומים שמקפידים עליכסומות עליכסומס משרס אוכלים שום קודשים קל מסיני כי יש לזה קדוש ירושלים אליונו שלא קדוש גמורו כיוון שלא קיצוה בכל הסדר עם יורץ נכנס שום והכלשום קודשים קלים בטעות אבל לא סושני וחבר אנוך למשום כדין לא יקודים קלים ולא עם סושיני אז רשי מסביר למה למה מי האורץ הם הבדילו בין קודש עם קל המיס השני הם אלה שהפרישו מיסרס הרבה המרצים לא מפרישים אבל רואים מרצים מכן מפרישים היו זריזים לקיים מצווה מן המובחה במסרשני כי הם שמעו את הדרושה שחז"ל דרשו עשר בשביל שתסא שעשר תעשר אס בשביל שסתש וגם צריך להתודות סיסוני והם שמעו את המטרג ואוכל לפני השם אלק מיסד גורכו תרושך ויצורך לכך היו נכנסים עד בפנים חומת ירושלים הפנימית לקיים לפני השםכו לכן הם לא רצו לאכול זאת היכן שהוסיפו אפילו שזה אמת קדוש בידוש ירושלים הבקודשים קלים הם לא התריחו את עצמם הם היו אוכלים זאת אפילו מחוץ בחומה השלישית שלא קדושה אם לא מצאו אחסניה בפנים וכשהיו אומרים להם זה בפנים קדוש בחומה השלישית אין קדושה הם לא היו שומעים להם הם אומרים זו חומה וזו חומה מה לתחתונה מה לעליונה מה שאין כן עירים נהגו כדין מצד דרך עוד אין שום עניין לכל מיסני דווקא בפנים אפשר גם בתוך החומה השנייה כי זה התקדש בכל קדוש ירושלים וכבי קודשים קלים נהגו כדיד שאי אפשר לאכול זאת בחומה השלישית ממשיך אבשול מפני מלא קידשו לד במשיני אוגילו לא קידשו לגמרי שאין מוסייפינר לעזורס אלו במלך ונובי וורי ותומים ובסנדרים שלפו בשתי טוידוס בשיר ולהם לא היה מלך ולא היהורים ותומים ולא מוקידשו פסיקה גמורה לא מוקידשו או אמרס לא יקשו אלו לו מו הכניסו בחומה מפני שטרופו של ירושלים אוסו הייתה גלויה ורבותה של ירושלים ונוי לקו בשמישום לכן הכניסו זאת לירושלים באמת לא היה לזה קדושה הקופוני מפורש כמהבריסה שמה שהוסיפו אוי לגוי לו אין לזה קדושה ס ירושלים ולא כמו שרב נחמן אומר שלא צריך את כל הדברים האלה לעיכובה עונה הגמור את תנועים ויש תנה שסובר כמו רב נחמן כי מצאנו תנועים שנחלקו האם קדוש הראשון קיצו לא סידלו לא תתניה אומר רבי אליעזר שמעתי רבותיי כשהבוני באיכול במי עזרת הבישיני אוסו קלוואים לאחול וקלואים לאזוריס לקח הרבה זמן לבנות אז המקום שהייתה חומה הם בנו שם קלים וילונות כאלה וליד זה בנו את הקטלים אלו שבכל בני מבחוץ ובעזור בונים בפנים ביחול הם שמו את הקלים פנימי יותר ממקום שהחומה צריכה להיות ובנו את החומים בחוץ סביב הקלים כדי שהאוידת תהיה מוסתרת שלא יעזון את עיניהם האיכל מה שאין כן באזורה הם בנו מבפנים דהיינו שהם בנו את ה את הקלים הזמניים הם בנו זאת היכן שהחומה צריכה להיות מבחוץ ובנות האבנים של החומה מבפנים. הגמורה כעת הבינה שלמה היו צריכים בכלל להעמיד את הקלוים כדי להכשיר את האזורס כדי שיהיה כאן בית כמ בית אי אפשר להקריב קורבן כקדוש הראשונה בטלה במי החורבן אומר רבי יהושע שמעתי שמקריבן אף על פי שאין ביס אוכלים קודשי קודשים אף על פי שאין קלוים אפשר לאכול במקום של הזורה קודשים קלם סשין אפשר לאכול במקום של ירושלים אף על פי שאין חו אפלו לפני שהספיקו לבנות את החומה לפני שקדוש ראשונו שהתק התקדשה ירושלים והתקדשה הזורה במי דובי ושלומוי קיצלשית וקיצ' סידלובי לכאורה רבי יהושע בא לחלוק על רב לזר שרב ליעזר אומר שהיו צריכים לעשות קלויים כדי שיהיה כאן בית שיוכלו בינתיים לעבוד אבוידה לא מכל הרב לזר סובר שהקדושה הראשונה לא היקיד שלאסיד לאבויים אז יש לנו כמה אחלי כסטנוים אז לפי רבי יהושע הקדושה הראשונה קיד שלסידלובוי אז אזרלה צריך בכלל לקדש ועשה רק לזיכה בעלמה אז אי אפשר ללמוד משם שכל הדברים הם לא לעיקובה. כל הדברים כן לעיכובה כמו פשטסמנה. אבל לפי רב לזר שהקדוש הראשונה לא קדשה לו אסידלובי אז עזרא הצטרך לקדש את כל המקומות את האזור את ירושלים והוא עשה זאת בלי הורים ותומים בלי מלך אז בהכרח כמו שרב נחמן מפרש את המשנה שרק אם חסרים כל הדברים אז זהובה אז יש לנו כמה חלוקסנו אומר לרב לרבה שממה שנחלקו בזה דלמדול מגדושנו קיצו וקיצולסיד ומרדשמי קורמר אומר מה ישמי לקומה רבי ישע לא בא לחלוק על רבי לזר כל אחד אמר מה שהוא שמע מרבותיו ולא שהוא שמע מרב ליזר שלא הקיד לכן הוא בא לחלוק עליו לא וכי תמתישה כלוים לרב לזר לאלי לצניוס בעלמה שהאיכל יהיה צנוע שהזורת תהיה צנועה שיכלו לעשות אבוידה אבל אין עניין לבנות כלאים כי הקדושה נשארה גם לפני הבנייה אז אין לנו תנוים אז יהיה קושיה על רב נחמן אלו הנתנוים מצאנו תנאים אחרים שנחלקו בזה לתנגה אומר רבי שמואל ברבי יוסי כתוב בגימור בארחין שם מביאים שם שמנו את העיירות שהיו מוקפות חומו עם אוסעה בינו שיש בהם מצווה זבורי חווימו עוד מעט נדבר את שלושת המצוות לא מומונך חוס אלו יש עוד הרבה שכשאולו בני הגוי לא מוצו אלו וקיצ'ום ורשי אומר שהוא לא יודע לא התפרש לי איך מקדשים את הרי ארץ ישראל אבל רישוי נויס בוטלו מי שבוט לאורץ בחורבן בטלה קדושתם של כל העיירות שיש להם חומה מסביב על מכוסוב גדושנו קיצלשית ולאקסידים ורומינו וזה המחלקנו שמיד נביא לכאורה יש סתירה בדברי רבי שמואל ברבי יסי למדנו בבריסה אחרת אומר רבי שמואל ברבי יוסי וכי אילו בלבד בנק בתשיר כל חבל ארגמון כל בצורג אז בממלכס לבד היו 60 אלו לא ממון חכח מסילו שכשאולו בני הגוי לא מוצו אלו דרך הליכתם וקיצ'ום השואלת הגמורה קיצום אשת כעת קיצו אותם אמר לכמון הבריסה מסיימת שלא צריך ד לא צריך לקידוש כי הקדושה הראשונה לא בטלה אלא מוצאלו אומנו זה מה שהם מצאו אז הם מנו אותם שאלו ההרים שמצאנו שהם עם חומה ולא אלו בלבד יש להם דינים שבו תור חומו אלו כל שתעלה ביות חומסמסך שמו כפס חומוסישה בנ אפילו שכבר חרבה החומה ואפילו שכבר היה החורבן כל מצוונה בו מה המצוות שיש בבוטור חומו אז יש מצווה בוטור חומו שכשאדם קונה בית בעיר כזו אז יכול לבדות את הבית עד שנה יכול לבוא אל הקונה להחזיר לו את הכסף וצריך לתת לו חזרה את הבית אחרי שנה זה כבר מוחלט לקונה דין שני אומר רש"י מצירועים צריך לשלח אותם מחוץ למחנה אסור להם להיכנס לערים שיש להם חומה ושאי נויסים מגרשיהם סודק המגרש אלו מסביב העיר אסור להפוך זאת לשדה וזה אחורי נטמאים על רש"י שזה לא דין מיוחד בוטורחומו מפני שקדוש רישונו קיצו לשיטו וקיצ' סידלובי יש לנו כאן סתירה כא של רבי שמואל רבי יויסי שמור בבריסה הראשונה שהגדושה התבטלה עד ר שמביס שמ בבריסה השנייה שהגדוש לא התבטלה אומרת הגמור שתי דרכים איבו יש אתרי תנוי נחלקו התנועים שני תנועים עליב שמע ברבי יוסי איבישי מחוד מןיו הבריסה השנייה צריך לתקן כן רב לוזו בריוסמרו והוא סובר במת כך שלא יתבטלה הקדושה לתנ רב לוזרסמון אשר לא יחומו כתוב מצב בו תורחומו אז הכתיב הוא עם א' שאין לו חומה והקריא הוא עם ו' שיש לו חומה מהזב לומר אף על פי שאין לו יחשוב ווא קודם לו חן אפילו שהחומה חרבה הקופונים יש לו כמה כסנויים או שני תנועים בדעת רבי שמואל ברבי יויסי או רבי שמע ברבי יוסי שחולק עם רב לוז ברבי יויסי האם דו שראשון התבטלה לים בו רחים או והוא הדין לין קדושת המקדוש וקדושת ירושלים אז יש לנו תנ שסובר כמו רב נחמן מה ראינו במשנה נתמו באזורה ונלמו עמנו טומה וכולו אז אם הוא שעה באזורה כדי שתחווה או שהוא השתחווה אז הוא חייב קורבן מבררת הגמרא טומאה באזורה מנולון מי שנכנס בטהרב וואו נטמע באזורה מנין שהוא חייב ולא יטמוס מחני משמ שהוא נכנס כשהוא טמא אומר רבי לוזו וחודמרס משכן השם טימז הוא חייב קורס וכוסמרקס מקדש השם טימ הוא חייב קורס מה צריך שניים אחד למי שהיה טמא והוא נכנס בטומאה השני אם היינו לטומ שבחוץ למי שנטמע בחוץ ונכנס ניהיני לטומ שבפנים שאם הוא נתמ בפנים הוא שעה שם אז הוא גם חייב קורס ובשוויג הוא חייב קור מל ויוירד שואלת הגמור וקורא מיטרה מה אתה אומר שאחד הפסוקים מיותר או מצר צריך שני הפסוקים נצרכים לת תניה רבי אלוזר אם נאמר משקון כתוב משקן השם תמחיב קורס לא מונמ מקדוש את הפסוק מקדש ואם נמקדוש לא מונמש מישכון שיהיה כתוב אחד משניהם התירוץ הוא צריך לומר שגם במשכון וגם במקדוש ההלכה כך אילו נאמר משקון לנאמר מקדוש סיימר על משכון יחב קורס מי שנכנס בטומי המשכון שבנה משה רבינו שרי מושוע בשמן המשחו ועל מגדו שלא משכו אותו בשמן המשחו לא יהיה חייב לכן לכן צריך להיות כתוב הפסוק שמקדוש ואם נאמר מקדוש ולאמר משקנו סימר על מקדוש יהיה חי אשר קדוש קדוש סוילו וגם אחרי חובם בסמקדוש לא הוא טורה במות ועל משקון לא יהיה חייב כאחרי שהמשכון הוא התבטלה קדושתו היה מותר בומויס היו בומוס בגלגול וכולי לכך נאמר משכון לכך נאמר מקדוש אז זה לא מיותר לטומ שבפנים אונהגמורה בלוז אורך קוקה שלי הוא התכוון כך לדייק ק את הפסוקים מרד משקון יקר מקדוש ומקדש יקרו משקון כמו שהגמראות תביא עוד מעט פסוקים שניהם נקראים בשנין שמות אם כך אם התיר בא רק לומר את העניין שיש חיוב קורס בכניסה בטומ במישקו בין במקדוש נכתוב אוי איד מקדוש בשני הפסוקים שכתוב מקדוש אויד משקון ואני אומר לא צריך שני פסוקים למקדוש או שני פסוקים למישקון אלא אחד בא למישקון ואחד למקדוש כי שניהם נקראים בשני השמות מישקון ומקדוש לא אומר לי למה תר שינתה את הלשון וכאן כתבה קר וכאן כתבה כך שמע מינותרת יש לנו כאן שני לימודים קודם כל את הכפלות ושינית את שינוי הלשון אז יש לנו גם שהחיוב הוא בין במקדוש גם בין במישקון וגם שהחיוב הוא גם למי שנטמע בפנים עכשיו אמרנו ששניהם נקראים באותם שמות בשלמ מקדוש יקר משקון נכסיב ונוסעתי משכוני בסויככם כל הניתם בתוככם קוראים משכון היכן ששורס השכינה נקרא משקון גם בסמד נקרא משקון אלו משקון דקר מקדש מנולון אה מדכסיב כתוב בשעה שנשו במדבו ונוסע כוסם נומקדוש הם לא נשו את המשקון ההוא באורן כסיב הם נשו את האורן והשולחן והמנר והמזבחוס שהם דברים שמקודשים אלו המקור מאוכה כתוב הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבינו ואוסו לי מקדוש ושוכנתי בסויכום וכסיב ככל אשר נמר רוסחו סתם ניסה משכון הקדוש ברוך הוא אומר תעשו לי מקדש ולמעשה הוא אומר לעשות את המשכון זאת אומרת שגם המשקון נקרא מקדוש מהנה במשנה וישתחבו אוששו כדי שתחבו אחרי שהוא נטמע ביותו באזורה אז הוא חייב כל מל ויוירד אם זה היה בשוויג אם במיזית חייב קורס עכשיו מה כתוב כאן שמספיק אחד מהשניים או שהוא השתחווה או שהוא שעה כדי השתחווה לכאורה אם הוא שעה כדי השתחווה מספיק לכתוב כרי כל מי שהשתחווה הוא שעה כדי שתחווה אז כאן נראה בגימורה שיש שתי סוגי השתחווה יש השתחווה גמורה וזה הכוונה ששוק כדי שתחווה זמן של השתחווה גמורה או שהוא השתחווה אפילו השתחבו כל דהו ואחד משניהם הוא חייב מביא הגיבור אומר רובה לא ישונו ששתחווה כלשהו אפילו לא ש כדי שתחוו גמורה הוא חייב אלא שישתחבו כלפי פנים לצד מערב לצד קודש הקדושים אבל השתחוו כל דהו לא השתחווה הגמורה כלפי חוץ לצד מזרח אז זה לא נחשב כשתחבוה ולכן שו אם הוא ש כדי שתחבוה גמורה אין לו שו לוי והגמור גרסה אחרת ואין הבדל לו משתי הגרסאות היא כדמסנה לדברי רובה הסיפה מה ראינו אויששו בכדי שתחבוה מכלל שתחבו גופו בוא שיהיה זאת אומרת שיש השתחבו קטנה ויש אשתחבוה גדולה שלוקחת זמן אומר רובה לא ישונו אלא שישתחוו כלפי חוץ אז צריך שתחווה גמור או שהשתחווה בפועל או שהוא שעה כדי להשתחווה גמורה אבו כלפי פנימה השתחווה אף אגב דלא שוור שור זמן שישתחווה גמורה אלא אפילו שתחבו כל דוקפנים גם מחייבת ואוכמה כך מתכוון המשנה השתחבו כלפי פנים אפילו שתחבו כלדו אוי שלא שתחווה רק ששו כדי שתחווה איזה שתחווה באך השתחבוה דכלפי חוץ שהיא צריכה להיות כשתחבואה גמורה אז חייב עכשיו מבררת הגמורה איךדום ישתחבו את דיזבו שיהיה שישחווה גמורה ואיךדום שתחבו את דלזבו שיהיה אונה הגמורה דלזבו שיהיה זו קריאה על הברכיים בעלמי דיזבו שיהיה פישוט יודים ורגליים עכשיו כך השתחבו גמורה אמרנו לא צריך לעשות בפועל אלא מספיק שיעבור זמן שאפשר לעשות כזו השתחווה גמורה אז צריך לדעת כמה זמן זה כל אחד עושה את זה אחרת וכמה שיעור שיהיה פליגבו רביצוק בן רחמני וחמה כמה זמן זה פי שדודים ורגליים שמושק כדי שיעור זמן זה הוא חייב רביצחמיני ואחד איתו נחלקו אמר לו מי זה חד רבי שמעון מפזי ואמרה לו שרבי שמעון מפזי וחדמ נחלקו ומנו מי השני רבי סגר בר נחמיני אז אותו דבר כנראה מי יותר חשוב שאותו מזכירים ראשון ואמר לו שרב שמ בן פזי נחלק עם רב שמואל בן נחמיני מהם נחלקו חדמה כמרדי פסוק כמה זמן שלוקח לומר את כל הפסוק שכבר נביא זה שיו שיהיה חדרו לסיפה רק את חצי השני של הפסוק זה השיעור מה הפסוק וכל בני ישראל רואים ברדס וכבוד השם על הבייס ויכרו הפים אורצו על הרצפו וישתחבו והידס לשם כי טוב כי לאומך דווי אז השיטה אחת זה שיעור זמן שלומר את כל הפסוק והשיטה השנייה זה רק מי והיא חרובה עלה תנו רבונון הבריסה מבארת את כל סוגי השתחבות שמוזכרים בפסוק קידו שנאמרה בכל מקום זה על הפיים השתחבו על הפנים וכמו שמוב מקומות אחרים בסוק זה דבר מאוד קשה לעשות רק אנשים יחידים הצליחו לעשות זאת כי זה קידה זה הוא נועץ את את הגודלים בקרקע והוא מצמין את הפנים לקרקע הברכיים שלו והידיים שלו עצמם לא נוגעות בקרקע וכי נועמר כתוב הפסוק ותיקו את בשבע הפיים ארץ אז רואים שקידה זה הפיים קריוע על ברקים שיורדים על הברכיים חי נועמר כתוב בשלמה המלך שהוא קם מקרויה על ברכוב השתחבו איזו פישו את יודים ורגליים כולו שוכב על הקרקע חינומר שיעקב אבינו אומר ליוסף אבוי נובוי אני ועמכו ואחו לשתחב סלכו אורצו כתוב אורצו לא כתוב הפיים מהשמע שכל הגוף נמצא לארץ עד כאן דף תז
לצפיה בתכנים נוספים: