הדף היומי מסכת שבועות דף טו

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת שבועות דף טו

[מוזיקה] שבועז דף תזבור מתחילים בסיעתא דשמיא שתי שורות האחרונות של הדף הקודם ראינו במשנה איך עוד נכנס לאזורה וכולו גם תספס האזורה יש לה אותתה דין וכמו שראינו איך כל הסדר של הוספת גדושה לאזורה ולירושלים ברר את הגמור מינן נמילה שצריך את כל הדברים שפורטו במשנה לתיספס הזורה אומר רב שיר ברחי דומרקרו כתוב הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבינו ככל אשר נמרסניסמקון וסתבניס כלילוב וכן תעשו על מילים וכן תעשו מיותרות לדרוש וכן תעשו לדוירוס בדורות הבאים שתרצו לקדש מקום לעזורה למקדוש תצטרכו לעשות באותו סדר שנעשה כעת ובמי מוישה היה מלך מושה רבינו הוא גם היה נובי אחי ואהרון היה כהן גודל היו שמורים וטומים והיו היו שם 70 זקיינים אומר רש"י ושתי טוידוס זה למדים מניכם ימחקליה כשהוא קידש בזמן בישני כמו שהגמור תביא עוד מעט מוסיף רובה מקשה רובל למדנו בברייסה כל הקילים שוסומויש כלי השורס שהוא עשה בעקומס המשקון משיחוסון בשמן המשחקדשון קדוש עשה גוף שהם כלי שורש ומקדש את כל מה שנכנס לתוכו מכם ויילוך בדורות הבאים אבודו סומך חוסון הם לא נמשכו אלא התחלת עבודתם מחנחתן לקדושה חינוך לשון התחלה מתחילים לעשות בזה דבר של קדושה זה נהיה קדוש ונאים וכן תעשו לדוירוס שגם לדורות הבאים יצטרכו לקדש את הכלים על ידי שמן משחונה הגמור שיננו דו מקרו כתוב ימשוכים מלכלים ויקדש אויסום המילה אויסום מיותרת לומר לי אויסום במשיכה ולאי לדוזה משיכה רק הקילים שנעשו בקומס המשקון בקשה שהגמור אימה אויסום במשיכה ולא מספיק אבוידה לדוויס אוי במשיכה אוי באבוידה מה אשר רוצה אומר הרב פופה אומר קרו אשר ישורסו בום בקודש יש כאן כפלות כלי השורס אשר ישורסו דהיינו שהם נעשים כלי שורס על ידי שירוס וכתוב ישורסו לשון עתיד מה שיעשו לדורות תלוון הכוסוב דווקא בשירוס שואלת הגמורה שתכוסבחמון שישורסו לא מולי למט שלא מושכים אותם אונה הגמור אילוס חמון היה כתוב רק שישורסו אבנה הנה כלי השורש היו בקומסמישקון דבמשיכה לדירז במשיכה הוא בעבודה צריך את שתיהם דוקוסה וכין תעשו שצריך משיכה וגם ושרסו שצריך שירוס וצטרכו את שתיהם מטרחמונה אויסום אויסום במשיכה בלא לדיר זה משיכה כי ברור שזה מגיע לומר לי כך כי אם לומר לי שלדויריס לא מספיק משיך אל איחוד אז שישתוק הפסוק ואני אבין מעצמי שכתוב אשר ישורסו שלא מספיק משיך צריך גם שירוס אלא בהכרח שאויסון בא לומר שלא צריך משיכה אלא שירוס לחוד מה ראינו מקדשים ובשתי טוידו ששתי קוינים הולכים כל אחד מחזיק טוידו אז בתוידו יש את הקורבן עצמו את הבהמה ומביאים גם 40 לחמים טונה שתי טויד שאומרו בלחמון ולא בבסורון את הלחם היו נוסעים שני לך מתוידו מנמילה שזה היה בלחם אומר רב חיזדה הרי כל המקור כמו שהזכרנו זה מה שכתוב בספר עזרא דומקרו שבנו את חומס ירושלים מחדש ממי בישיני שאלו מבול ובאו לקדש את העיר כתוב והמידו שתי טוידוס גדוילוס וסהלו חוס לימין מעל לחומו היצל החומה בחוץ אומר רש"י ותלוחות לימין מעל החומה להקיף את העיר בתהלוכות שהלכו דרך ימין כשפניהם לחלל העיר הלכו תמיד לצד ימינם עד שהקיפו את כולה זאת אומרת שהם הלכו תמיד לצד ימין זאת אומרת שהם הלכו בכיוון להפך מכיוון השעון עכשיו כך כתוב שתי טוידוס גדולוס מה היא גדולוס אילמה שבאמת הקיפו עם בשר התוידו וגדוס הכוונה שהביאו את התוידוס ממין גודל ממש כי טוידו אפשר להביא מבקר אפשר להביא מצון אפשר להביא מפרים אפשר להביא מכבסים אז גדולס שהפסוק בא להדגיש גיש בא לאמר לעצמו שהוא הביא ממין של גדול ממין של בקב לא של צון נמש הפסוק יאמר פורים אלו גדולס במינון מאותו מין שהביאו מביאו גדולים ולא קטנים מי כך חשיבוסקפשמיה שמביאים קורבן יותר גדול ואותניה נאמ באוילס באמ שאדם מנדב אישריח נכוויח באוילסוף אישריח ניחויח במנחו שאני מביא אי שריח ניכויח אותו לשון בשלושתם מלמד שאוד מרבה יודמם ובלבד שחנס ליבוי לא שבשמיים אז טוס זה שער ראשון מאירים שבכל זאת ראינו שיש כן עניין להביא את הגדול ביותר את המיוחד ביותר הגמרא ביום אומרת כתוב וסכבס או איך תס בבקר או איךוד המיוחד שבאדרו בפור הדומור למדנו בדף יא שמות צונמנו מצווה לבדוד ולהביא תנאה יותר מסביר תוס מכל מקום לא היה לו להתפאר בכך שהוא הביא גדולות כיוון שמצווה בזה כמו בזה אם הסכם קם לשם שמיים אלו בהכרח שהפסוק מתכוון לומר שהביאו את הגדול שבתוידו בתוך התוידו בחרו בגדולה מה הכוונה בהכרס מדובר לגבי הלחם ובלחם יש לחמים קטנים יותר וגדולים יותר ומניו חומץ לחמי החומץ היו גדולים יותר הרי בטוידו מביאים 40 לחמים 40 לחמים 30ם של מצה ושרה של חומץ ושרה של חומץ היו גדולים יותר נתנן איך חורים שהיו גדולים כתוב כך טוידו אויסובו כל הקמ החסולת שהיו צריכים ל40 הלחמים היה קמח בכמות בנפח מן חומיש סאין ירושלמיוס שנש מדבוריוס זה הששיעה שנהג במידבור כשנכנסו לירושלים הם הגדילו את הנפח של השעור הם חילקו את השעה קיימת את מידת הנפח של סעור לחמש חלקים והוסיפו עוד חלק אחד מזה לתוך הסור זה שישית מבחוץ דהינו אחרי הוספה זה שישית אז בירושלמי יויס שיש זה נהיה לחמש סעים שאין שתי אייפוס למה וואיפוש שולש סעין אז ממילא שש סעים מקוריות ירושלמיות זה שתי אייפוס והם 10 מסורן כי האיפו זה 10נות כמו שכתוב אומר הסירסיסו איפו עכשיו ככה 20 מיסור נתחלק כך אסור לחומץ ואסור למעצה הרשי מביא שלמדים הפסוק מעשכס מן אוכס כתוב ויקריב על זוח התוידו חל לא ישמט סלולס בשמן זה מין אחד הורקמצס משוכים בשמן הרי שני מינים של מצה סולס מורדכס חלס בלול בשמן הרי שלו שמני שמצה אחר כך כתוב אל חלוס לחם חומץ יקריב כנגד השלוש של המצה תביא חומץ זאת אומרת שבאותו גודל של שלוש של המצאה באותו כמות עשורס הביאו לחומץ ובמצו שלושמינן חלוס רק רבוכו כמו שהבאנו ולמדים שם בפסוקים שבכל מין 10 חלות אז חלות החמץ כל חלה של חמץ גדולות כשלוש חלות של מעצה אז זה הכוונה גדולס אז רואים שהקיפו בלחמים אומר רומי ברחומה אינזור מסקדשס אלו בשיור מינחו מה שראינו בנחמיה בעזרא שקידשו את העיר את העיר ירושלים את זה קידשו בלח מטוידו אבל כשרוצים להגדיל את האזורה לקדש את האזורה צריך לקדש אותה בחלות שהופים משיר מנחוש שנאכלת לקוינים המינחו הרי קומצים מן הקים ואת זה מקטירים את השיריים הקוננים אוכלים בזה מקדשים מה אמה כי ירושלים מה ירושלים דובלבו לך מטוד צריך לאכול דווקא בירושלים זה מקצ'ו אף הזורת דובנחלבו מקצ'ו ושיור מנחו זה קודש קדוש אם צריך לאכול דווקא בתוך חומת האזורי שואלת הגמורה אוטולך מטוידו זה רק נכל בירושלים באזור מילו מסכל אומר רש" רצו קויינים לאכול בקודשים קודשים קלים שאפשר לאכול בכל ירושלים מעקב עליהם הקינים מקבלים אכלות אלו כירושלים מה ירושלים דובר הנחל בו ויוצא ממנו נפסל זה מקדש וזה מוכיח את הקדושה שאנחנו לוקחים כאלה דברים שאם זה יוצא מירושלים זה נפסל אז זה מקדש כת ירושלים אףזורדבר הנחל בו ויצמנו נפסל זה מקדש ובמין כתוב בחצר אוילמו מוד יאכלו אם יצא לחוץ נפסלו ותוידו ולחמו נאכלים בכל העיר אם יצאו חוץ לחומס ירושלים אז הם נפסלים לכן ירושלים מתקדשת בלחמי טוידו שנאכלים בה והם יצאו ממנה נפסלים והזור מתקדשת בשיעור מינחו שנאכלים בה ומיצאו ממנה נפסלים שואלת הגמור אם למדים משם אם לא עלון חומץ כמו שסיכמנו כי כתוב גדוליס אף כאן שיורמינחו מדובר בחומץ אונה הגמורה ותזברה וכי סוברתה שאפשר עד כדי כך להשוות שיהיה חומ חומץ הרי טכנית לא יתכן מנחס חומץ מאיקה הרי כתוב כל המנחה שתקריבו לשם לא ישופ חומץ וכי תאמה שהפסוק מקפיד רק לפני הקמיצה שזה לא יהיה חומץ כדי שלהקטיר כמץ מחומץ למזבח כמו שכתוב בסיום הפסוק סוב דברסטיר מנ של השם אבל דמח מיצלו לשירים בקדש בואו אחרי שקמצו את הכוימץ השיריים שנשארו לקוינים זה נחמיץ נעשה מזה חלות חומץ ועם זה נקדש לא נכון ואוקסי לאיסוף חומץ כתוב הפסוק חלקום נוסעתיסוישי אבל דורשים את הסמיכות לאיסאוף חומץ חלקום ואומר יש לוקש אפילו חלקום של הקוינים גם לא ישוף חומץ ממילא בהכרח לקדש ושורמנחו של מצו כשהגמורה לא מולי למה אי אפשר לקדש מנחס חומץ קניתכן אפשר למקדש בשתי הלחם בעצרס בחג השבועס צריך להביא שתי הלחם וכתוב בהם חומץ תאופנו לקדש בזה את העזורה שיהיה ממש דומ יד ירושלים שמקדשים זאת בלח מחומץ אונה הגמור שד לא יהיה אפשר איך אפשר איך נעבוד איך נעשה נבנה את התוספת שאנחנו רוצים את ירושלה את יזורה מאתמול מערב יום טב וניקט שמעת מול ניקח את שתי הלחם שכבר אפו בערב שבועות ונקדש עם זה שתי הלחם בשחיט כבוסים וודקצ'ה אפילו שקונים אותם מתרומסו יש להם עדיין רק גדושס דומים קדושס הגוף כדי שיפסלו ביויצה שיוצאים זורה זה חל עליהם רק כששוחטים בחג השבועס את שני כבסה הצר שהלחם בא עמהם למדים מלך מתוידו ששחיטס הזבח מקדש כמו שרש מביא עם הגמור בבן אוכס ממילא אנחנו הרי אמרנו שצריך לקדש את האזורה עם כזה דבר שכשהוא יוצא מהאזור הוא נפסל לך מאשתי הלחם בערב שבות כשהם יוצאים מהזור הם לא נפסלים אז צריך דווקא שהם יהיו קדושים קדושס הגוף אז לא ייתכן בערב שבועות לקדש איתם נבנה ימול את המאזורה וניקש את התוספת האידנה ביום טב עצמו עם שתי הלחם אחרי שהתקדשו בשחיט הסכבוסים זה גם לא ייתכן בענן קידוש בשבנין מביאים הראשונים כי כתוב במשקון ויהי ביוים כלמו שלא כמסכון אז כתוב ויקדשוי צריך שיהיה ממש באותו יום מה תומר נבנה את הבניין את גמר הבניין ביום טב עצמו ונקד שביום טב אם בימקדוש דיכ יום טב כמו שכתוב בבומס יכול בסד שבס תמוד את שבס תשמור ומקדוש תראו אני השם כולכם חיובים בכבודי אתם והמקדוש חכבודי שהזהרתי על השבס יום טובים נמשבסיקרו מה תמר נשבכה נשאיר את הלחם לבוס הרוכה לאחרי שבועות ונבנה למחרת שבדניקצ'ה פסללי בלינה הם נעשו נויסור כרי שתי הלחם זה מהנחולים ליוים ולילו נבנה ממעל ליומה נבנה בערב שבועות ונשאר בפורטן שיר קצת דקודש מיד בצת החג לאלטרנגמר וניקצה ועד חצות הלילה זה עדיין לא נו שתי הלחם אבל הם הם בסמקדוש בלילה דמר מנ שהם בסמד בלילה שנאמר וביוק מסמישקון ביו מקימי בלילה אין מקימו אלכוך לא יפר לקדש בחומץ אלא במעצה מה ראינו מקדשים ובשיר תון הרבו שיר של טוידו היו אומרים שם בכינויס ובנבולי בצלצולים על כל פינו ופינו על כל אבן גדולה שבירושלים בשעה שקדשו את ירושלים ומה השיר של טוידו אומר רש"י מזמור לסוידו מזמור ק בתהילים ואימה גם את המזמור הרי ממך השם כדליסוני בגוימו כי זה הרי מזמור שיר חנוכה סביס ושיר של בגויים זה פרק צ יושב בסר אליון אומר רש שלפי שאמרו מושה בקומס משקו נחסיב ויבורס מושכרוצ שתשכי ידייכם ונושם מלכי נולין זה הפסוק האחרון של המזמור הקודם ואחר כך מיד הולך יוישה בסיסרליון והוא מ-1 מזמורים שאמר מוישה בסעיף התהילים מתפילו למוישה עד סוף מזמור לסוידו ומה זה שיר של פגועים פגועים זה מזיקים שפוגעים בני אדם להזיק ויש שירים שקוראים למזמור הזה שיר של נגוים מנדומה דנגוים נכסיב שמה מזמור ונגע לא יקר באולכו ומדומר בגוים נכסיב איפול מצידו אלף שמזיקים יפלו והוא אומר ואומרים יושב בסר מצלנו כשמקדשים עד כת השם שם עוצרים וחוז לתחילת הספר מזמ לדוד בבשנו השם מורצורי עד סיום המזמור לשם הישוע לכו חוסה חוסלו ולמה אומרים מזמור זה אומר רש"י לפי שנאמר בו רבים אומר לנשי אשקים סלו ואז התלוצצו בסור יהודו בן יומין כשבנו בני הגוי לו את החוימו כמו שרש מביא את הפסוקים דרך אגב מביאה גימור רבישה בן לוי אומר לולנה קורא וגונה כשהוא הלך לישון הוא אמר את את הפסוקים האלה שיר של גויים של יוישה בסיסרליון רק אז הוא הלך לישון כדי שתהיה לו שמירה בלילה מה מזיקים שואלת הגמורה איךדוכה איך הוא עשה כך ואומר רבי שע בליבי עצמו אוסו לשרה פויס בדברי טוירו בפסוקים אונה הגמור להוגן שיינה להגן על עצמו לכתחילה זה מותר בפסוקים שואלת הגמור ואלוקי יאמר אוסו מה הוא התכוון שוסו לשרפה דיקמקה והוא לוחש על המכה מקרות של תורה להתרפות היא דיקמקה אוסו ותולוי זה מה שאומר אוסו לשרפוי זה לא כזה חמור נן בסנדרין למדנו עליכמקום שאומר את הפסוק כל המחל ששמתי מצרים וכדומה איכי לקלמבו זה לא רק אוסו אונה הגמורה היתמרה לו אומר רבי יחנו ברויקקשונו כשהוא רוקך לוחש כך הולכת הסגולה לפי שאם מזכיר שם שמיים כי אני השם רופכו על הרקיקה זאת אומרת כך להוגן מותר מכה אם הוא לא רוק אסור אבל אין לו כזה חמור שאין לו חלק אם הוא רוק ואז מזכיר את הפסוק אין לו חלק למינו בזן מהלכינו שתי טוידו שחרים וכולו שואלת הגמור לממר דבזן קמי טוידו אזלה כך משמעות המשנה שבזן הולכים רק אחרי הולכים והוקסיב כתוב שם בניכם וילך אחרי אוישיו וחצי סורי יהודו זאת אומרת שהם הלכו אחרי הטוידוס אונה הגמור אוקמר כך קבלת המשנה בזמלכין שתדוס מלכס והסדר הולך בז אחריהם של הטידוס כיצד מלכ שתי הלחמים מחלוקס רבי חבש ברבי אחד אומר זו כנגד זו שני קויינים לשים אותם כל אחד מחזיק חלה אחת זה אצל זה אחד ליד השני אחד אומר זו אחזו אחד הולך אחרי השני עכשיו ככה ראינו במשנה שיש שתי החלות פנימית וחיצונה מןדומר זו כנגד זו הפנימיס ארדמקר ולחווימו שהיא פנימית יותר היא קרובה לחומו ואחריה הולך הולך הכהן למחלה שנייה ואחרי כל העם לכן היא נקראת פנימית כי היא ממוצעת בין העם בין החיצון לחומו מעם דורזוז זו הפנימסרדמקר לבזן זאת שהולכת השנייה כי היא פנימית יותר הולכת הראשונה היא החיצונה והשנייה שהולכת בין הראשונה לבזן היא הפנימית שואלת הגמורת נמשנו הפנימי שני חלס חיצונופס עכשיו כך בשלמד זו אחרזו מובן אמתפני מסנחס שום דסחצמו וקיצלו הראשוננו קיצה את המקום אומנם מיד כשהיא יצאה היא נפסלה ביוצה אבל הפסול וקדו שבאים ככה לכן היא קידשה אבל אי אפשר לאכול אותה כי היא יצאה מירושלים אז היא נפסלה ביוצה כשהיא נכנסה האחרונה לאותו מקום היא כבר לא נפסלה ביוצה היא לא עברה מקום חול מקום מקודש אלדומר זו כנגד זה הם הלכו שניהם יחד אחד ליד השני תרבה בעדודקו מקדשה שניהם מקדשים את המקום בבת אחת אז או שתיהן יאכלו כי נאמר שבאים ככה תגדו ש והליכה שם אז הם לא נפסלות או שתיהם ישרפו כי כשהם יוצאים הם נפסלים רק מקדשים אבל אין סיבה לחלק בין זו לזו שואלת הגמור בחזרה ולתיימיך אתה אומר שלמדומר זו חזו אתה כן מבין למען דומה זו חזור חודמם ממקצ'ה אחת שעברה כבר קיצה את המקום ולכן השנייה לא נפסדת או כל שלא ינסס בכלל תנן המקום לא קדוש אז צריך את הכל כדי לקדש לא מספיק חלחת ואפילו מן דומה שנראה בעזרת השם תחילת השיעור הבא שכוונת המשנה באחס מכוללו מספיק אחת מכללו לעיכובה אומר מלך או כהן גודל או נובי או סנדרין או שתי טוידוס אבל גם לשנייטתו אז צריך לפחות שתי איתו אטרהיו חודמצבים חלה אחת עדיין לא מקדשת כי זה רק חצי דבר אז גם לשיטה זו שזו החזו גם לא מובן אלא אומר רבי ירחוון מסברה שניהם או נאכלות או נשרפות אלא זה הייתה הוראה מיוחדת על פיבי נאכלס ועל פנובי נשרפס חג האזחי המלאך הנבים היו שם ועל פיהם ברוח הקודש עשו כך ש הפנימית אכלו ואת החיצונה שרפו ואין טעם בדבר אז ממילא למובן לפי שתי השיטות איך הלכו הלחומים עד כאן דף תזבוב [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: