הדף היומי מסכת שבועות דף ה

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת שבועות דף ה

[מוזיקה] שבוע דף ה מתחילים בסיעתא דשמיא סוף שורה עשירית מלמעלה בנקודותיים גופה הזכרנו ברייסה בדף הקודם מני שיני חייב אלעל שיש בו ידי בתחילו וידיע בסוף לם בינתיים רק אז חייב קל ויירד על טומס מידש וקדודשוב תמוד ונעלם ונעלם שני פרמים דבר רב עקיבא כמו שהסברנו בדף הקודם רבי אומר אינו צורך אריו ונעלם זה מלמד אותי מכלל שיהיה והוא יודה כתוב הרי כאן שתי דיויס לפני ואחרי אם כמה למת בנעלם פעם שנייה לחיה ולמטומה וגם ולהלמקדוש כדעס רבי שמואל עד כאן הבריסה כמו שהזכרנו וביארנו בדף הקודם עכשיו כך הום אמר מה רבי אומר ונעלם המשמעות היא מכלל שיודה לפני זה והוא שכח מה עם משמע אומר עובה מדלקסי עלו ממנו שזה משמע שמעולם הוא לא ידע ונלמה שמה משהו ידע והוא שכח אומר להבקחו אלא מה תוגבי ביסוטה כתוב בתוירה שאם אדם כינה לאשתו הזהיר אותה אל תתייחד עם פלויני והתייחדה איתו אז היא נאסרת על בעלה עד שהוא יעלה אותה לירושלים ויעשה את כל הפרשה שם ואז אם היא חטאה אז בתנה צובו והיא מתה ואם היא טהורה אז וניקס ונזר זורה אז החסיב ונלה מעיני אישו בעלה וניס סטר והיא נתמו כתוב בסיום מכך שכתוב ונללה ולא עלומו מקללד ויודה מקורה הוא ידע לפני זה שניסטרו ונעלה ממנו שניסטרו ואז הוא בא אליה כמו שנבאר כבר איה ויודה והוא שחר והוא בא אליה מבט כולו מהיא המים יבדקו אותה יש לו מה לעלות איתה לירושלים ואותניה כתוב וניקו איש מאובון וישי תיסבוינו נשאלת השאלה ברור וניקו איש מאובון איזה עוון הוא עשה אלא זה בא לומר אמר לי בזמן שיש מנוובן אם הוא לא חטא המים בכנסתי ואם היא חטא ביטנוצוב וכולי אינו איש מנוובן כובח שניסטר עוסרת אותה עליו עד שהיא תיבדק אין המים בוא התכנס אשתו ותסרוש מסביר מי אמר שבא לאז אז מסביר כך ידיע בסוף ברור שצריך כי אם הוא לא ידע שניסטרו אז איך הוא בא להשקות אותה וכיוון שאנחנו למדים מה שכתוב ונע מכלל שיוד לומו שצריך ידיע בתחילו ובסוף כור יו משקה ועלו מבינתיים למי נפק מי בעלום בינתיים זאת אומרת כך ידיע בסוף ברור שצריך אם יש לי ונעלם זאת אומרת שהייתה ידיעה בהתחלה ונעלם אחר כך שוב ידיה למינפקמינה אלו מה התרמרת לי שאם היה איזה מקרה מחמת הלומה הזו מה היה בגלל שהוא שכח אז הוא בא לו אותה בינתיים ובכל זאת הוא משקה אותה הרי דרשנ שבאופן כזה אין לו מה להשקות אלא בהכרח שבני נעלם לא בא לומר לי שהתה לו אדיה ושכח כמו שרבי אומר תו עוד קושיה גבי טוירו לגבי גודל חוכמת התוירו דכסיב כתוב באיוב ונלמו מאיני חול חוי ומאוף השמיים נסתורו רש"י מסביר אויף השמיים זה כינוי למלאכים מכלל דיקדה ויודה מה נאמר ונלמו לא עלומו זאת אומרת שפעם ידעו ורק נעלם והוקסיב כתוב שם באייב לו יהודה אינו ישאר כו אתרך התורה אז אז מעולם לא נודע אלמר הבעיה באמת כן מדייקים ונלם ולא עלומו שכן הייתה איזשהי ידיעה הקקשת בסוטה הקשט מהטוירה כוסוב רבי ידיעס ביסרב שמו ידיה מה שהוא למד בחיידר שמי שנוגע בטומ נטמע זה גם נחשב כידיה והוא יודע מה שכתוב בתוירה דהיינו שהרגיש שנגע בטומאה אבל לא תבונן לסום על ליבו שנטמע גם זה מספיק לי אז מה קורה שלדעס רבי ונעלם באמת צריך שתהיה ידיע לפני זה כי אם לא התרת כותבת אלומו וזה גרם לו שמחמד כן נכנס ביסמקדוש א מה הכוונה שהוא ידע לא צריך שהוא ידע שהוא נטמע באמת מספיק לו שהוא למד בחידר שמי שנוגע בטומ נטמע ועכשיו הוא נוגע בלי לשים לב שהוא נטמע ומתוך כך הוא נכנס בסיס מקדש ואכל קודשים וממילא אז מובן גם בסוטה ונעלם אין הכוונה שהוא ידע בידי הגמורה שאכן הייתה סתירה ואז אסור לו לבוא על אשתו לא היה לו רק איזה חשש קל חשד קל על אשתו זה כבר נחשב לאיזשהי ידיעה שמתאים לכתוב ונעלם אבל על זה אי אפשר לטבע אותו זה לא נחשב כעובן כי הוא לא ידע באמת שהייתה סתירה וק אחר כך נודע לו שהייתה הסתירה אז הוא משקה אותה כך מסבירים הראשונים כמוכם כם בתוירה יודעים שיש תוירה בעולם, לא יודעים את גודל הערך של התוירה. זה גם נחשב לידי כלשהי שאפשר לקרוא לזה ונעלומו ולא עלומו. אומר לרב פופל הביה יש לנו כאן חידוש גדול בדעס רבי שמה אשר אמרנו שצריך ידיע בתחיל וידיע בסוף לא צריך שהוא ידע שהוא טמא ואסור לו להיכנס כדי לחייב אותו קור מלב ויירד מספיק שאתה לא יודע אז בשרבי אלו אם קר דקותו במשנה שיש אופן שאין בו ידי בתחילו ויש בו ידי בסוף אז כתוב במשנה איך הוא מתכפר מה זה נקרא יש אדם בעולם של ידי בתחילו בשלמיםם נפרש כפשוטווי שהוא צריך לדעת שהוא נטמע. כמה מדובר שהוא לא ידע שהוא נטמע. אבל אם מדובר שהוא צריך לדעת שאדם נוגע בטומ הוא נטמע מי כדלס לידז בסרבוי אומר לי ענה לו הבא אין כן משכס לו בטינויק שניש בו לבין הנוכרים ולא לימדו אותו כלום ואז הוא הגיע לישראל והוא נכנס ביסמקדוש אחרי שהוא יצא ביסמקדוש אומרים לו אתה יודע לפני זה נגעת בטומא לא ידעתי שיש כזה מושג של טומא הוא נחשב כם בידיה בתחילו ויש בידיה בסוף אז זה למד במשנה איך הוא מתכפר מה ראינו במשנה יצבס 2 ש בבקשה גמורה כאן כתוב רק 2 ש4 בוא נראה מה הנוסר שכתוב במשנה הראשונה מסכת שבס ננוסום יציו שבס ש ארבע בפנים ושתיים שן ארבע בחוץ מה הכוונה כמו שמתפרש שם יש שתי אופנים שאסור מן התוירה ועוד שני אופנים שאסורים מדרבונון שיחד זה ארבע בפנים באופן שמכניסים חפץ מרשוס רבים לפנים לרשוס היוחיד יש שתיים שאסורי שאסור מהתוירה ויש שתיים שאסור מדרבונון כי הכלל הוא כך כדי להתחיב על מלכסואה זה דווקא אם הוא עשה את כל חלקי המלוכה הקירא מרשות זו והנחה מרשות אחרת אם הוא עשה רק הקירא או רק אנוכה והשני השלים את המלאכה אז זה כמו שרשי מביא באסויסו האויס כולו אבל מדרבון הזה אסור אז יש שתיים שאין ארבע בפנים בחפץ שהיה בשוס הרבי והכניס אותו לשוס היוחיד שתי אכנוסס אז זה שאסורים מהטוירה זה עם העוני רוצים לומר בקיצור זה שעומד בחוץ קוראים לו אני שהוא בא לבקש נדבה יש שמת בפנים הוא בא לבית אז אומרים שאם העוני שומד בשוס הרבים נטל חפץ והכניס אותו לשוס היוחיד אז הוא עשה גם הקיר וגם הנוכה והשני זה בעל הבית שהוא עומד בתוך הבית ברשו סיוחיד והוא לוקח חפץ מבחוץ ומכניס אותו פנימה ושתי אופנים אלו ישחיו מן התוירה עוד שתי הכנוס סמדרבונון זה שין ארבע זה אם עשה רק חצי מלוכה שהעוני פשט את ידו לבית עם חפץ ובעל הבית הוא נטל את החפץ מידו אז העוני עשה רק הקירה ובית עשה סענוכה. האופן השני שבלבית תושיט את ידו החוצה והעוני הכניס לו ליד חפץ והוא הכניס את היד פנימה בא לבית. אז אין כאן בלאוכ גמורו זה רק מן רבונון. אותו דבר יש שתיים מן התוירה ביחד עם השניים שדרבונה שאין ארבע בחוץ באופן שמוציאים חפץ מרשוס היוחיד לרשוס רבים. אז מנתו יהיה שתיים בא לבית לקח חפץ והוציא אותו לשוסורבים עשה גם הקיר וגם הנוכה או המקרה השני שהאוני הכניס את ידו פנימה לבית והוציא חפץ החוצה וגם עשה קרב אנוכה שתיים שמרבונון שהעוני פשט ידו החוצה עם חפץ והעוני הוא נטל את החפץ מתוכו האופן השני שהעוני הכניס את ידו פנימה אבל הבית שם חפץ בידו והעוני אני אוציא את זה החוצה שתי אופנים אלו עשה רק חצי מלאךזרק מדרבונון אז מקשה הגמורה מה ישוך דתונה שתיים שאן ארבע בתולי ומה ישנו סום דתונה שתיים שאן ארבע בפנים ושתיים שאן ארבע בחוץ אונה הגמורה אוסום דקרשבסו שם זה מסכת שבת זה הנושא טוני אובויס היציא שם מפורשות בתוירה להוציא מרשו היוכיד לרשוורבים וטולדוס זה הכנוסס להכניס משוסורסיוחיד שזה לא מפורש בתוירה אני אומר אומר זה טולדה זה אותו דבר אם התר מקפידה על זה התר מקפידה גם על זה לכן שתיים שנה אב בחוץ שתיים שנה ארבע בפנים אוכדלה קרשב בסו זה לכאן מוזכר רק דרך אגב כי רוצים לפרט את כל אלה שתיים שן ארבע אובסטוני השונים רק את האובס וטולדס לאטוני אז לכן רק שתיים ש ארבע שואלת הגמורה אובס מינינו יציוס יצייס זה לא שתיים שנרב טרתיון יש רק שתי יצי שיש חיוב יציא שבעל הבית עושה ויציא שעוני עושה חי תר בכוונה כמו שמסכ שבס מהן לחיוב ומהן לפתום שתיים של חיוב שהעוני עשה את כל האויצועה והשני שבא לבית עשה את כל האצועה ועוד שתיים לפטור כמו שאמרנו שהעוני עשה חצי ובעל הבית עשה חצי הב יש עוד שתי אופנים אופן אחד כמו שרש מביא שאני פושט ידו לפנים ונתן בעל הבית לתוכה והעוני יוציאה והדיו אנוכה וליאובדקירה כי בלעל הבית עשה אתה קיר בלבית אוקב לא הניח ושניהם פטורים באופן השני שבלבית פושט ידו מלאה לחוץ ונתוני מתוכה והניח דוב בדנבל בלבי סקירה ואוני אנוכה ושניהם פטורים בשתי הוצאות האלו לא ייתכן לפרש ככה את המשנה וודום ידמרוסנגוים כותו במשנה מהסם כולו כל ארבע מראות לחיובה וכל הארבע מראות הוא מתחייב קורבן כשהוא נטהר הפוך לגבי שבת כולו כל הארבע אופנים לחיובה אלו מרב פה פה אחרת אוסמסכל שבסדק שבסטוני חיוב פטורה אז שנה תנה גם את החיובים גם את הפטורים גם את האופנים שעשו רק מדרבונון אז יש שמונה אופנים אוכ חיוב טונה אופטורה לא יתונה לכן רק שתיים שאין ארבע ארבע אופנים של חיוב קורבן חיוב מה היננו שואלת הגמורה יציוס כי כתוב הרי יצייס השעה בשתיים שאין ארבע יציוס לחיוב תר תודה יש רק שתיים אוני שמוצים שסיוחדש רבים ולבעל הבית שוצאים רבים איך יש לך ארבע אונה גמורה ארבע לחיוב יש שתיים דרבים אחד על דיוני ואחד בלביס ושתיים דכנוסה מרשבים לרשיו אחד בלביס מקשה גמור איך אפשר לומר שתיים דצ ושתיים דנוסה ויוסונ מדובר רק בויצה אומר תענה אחנו מיושב היוחיד נמקורלי כצי את החפץ ממקומו הקודם ממי איך אני יודע שכך דרך התנה דתנן שנינו משנה מסכס שבס שם מישה מפרטת את כל המתס מלוכס אז כתוב שם בסוף המוצי מרשוס לרשוס חייב מי לא סכינן גם באופן קומה ליוולה שהוא מכניס משוסור משוסיו וכורלי אוצה כתוב המוצי מרשוס לרשוס אלו מי ככנוס נקראת הגמורה מי אומר ודיל מהמשנה שמדברת דווקא באופן קומפיק שסיוכי לאשו רבים כי שם הרי מפרטים רק את האובס לא את הטולדס הטולדס במ יש גם חיוב אבל שם מפרטים רק המוצים שיוס רבים הגמור אם כן אם כך כוונת שםסנמוצוסכי מהרשוס לרשוס אלו וקורצ תנ כל הקיר הקודם זאת ממקומו הקודם אומר הנה מסניסנמשנה לאיל שהבאנו המשנה הראשונה מסכת שבס נמדי כגם יש לדייק ממנה שתנה קורא גם להכנוסיה דקותו נצי שבס שתיים שאין ארבע בפנים או שתיים שאין ארבע בחוץ שמונה אופנים אין שמונה אופנים שלא יצא ארבע מהם זה הכנוסה בקו מפרש אכנוסה האופן הראשון שמפרשים שם זה קיצו נעמת בחוץ ובלבז בפנים פה שתוניסו לפנים תכד שבביבס זה הכנוסה שמאמינו שהתנה קורא גם לאכנוסה אוצה עד כאן דרך אחת דרך שנייה רוב ואומר הוא בא בעיקר ליישב אומר תוספס למה המשנה שונה יציוס השבס ולא הוצבס אז הוא אומר שבין שם המשנה הראשונה מסכת שבס ובין ממשנתינו יציאס אין הכוונה להוצאות אלא רשויסקונה טוס אומרים כמו מוצאות ומובעות ות רשויות והתענה אומר רשווי שבס כמה רשויות יש לגבי צו מרשוס לרשוס שתיים רשוס היורחיד ורשוס הורבים ואיך מתפרשת המשנה על המשנה שלנו מתפרשת רשוס שבס שתיים רשוס היוחיד ורשוס הרבים שהין ארבע על ידיהם יש ארבע ייסורי אוצואה מן התוירה אוצואה ואחנוסה של האוני אוצואה ואחנוסה של האושר והמ משנה בתחילת מסכת שבס כך כוונתה יצאו שבדנו רשו שבס שתיים שאין ארבע שעל ידיהם יש ארבע ייסורי הכנוסה בפנים שתיים מדריסה שתיים מדרבונון ואותו דבר שתיים יש שתי רשויות שהן ארבע בחוץ שיש ארבע ייסורים בחוץ שתיים מדורייסה שתיים מדרבונון מה ראינו בהמשך המשנה מרויס נגוים שניים שאין ארבו אז רשי אומר בשונה משלושת הקודמים שכתוב שתיים שרב לשון נקבה כאן כיוון שמדובר במראה מרה או לא שון זוכו אז כתוב לשון זכר שניים שאין הרבו מביאה הגמורת נוס בתחילת מסכת שנגויים מרויס גויים שניים שאין רבו שניים מפורשים בתויראה סאי זה בארס כתוב בתחילת פרשס תזריע סאז ספחה זה בארס אבל ספחת זה לא שם נגע איזה זה לשון תפל לאחרים זה הטולדס כמו שנראה אז יש שני מפורשים בתורס זה בארס שאין הרב יש לך לרבות מספחת חס עוד שתי טולדס אז מה הם הצבעים שלהם הנגז הרי שיש ללוונונית בגופו בהרס זה הלבן ביותר כמו שגמור תפרש בדף הבא אז כשלג היא לבנה כמו שלג שניולו הטולדה שלה ספחס כסידו איכול זה לבן כמו סית שסדו בזה תירחול בביס המקדוש סיס שכתוב בתוירה זה לבן כצמר לובון שניה טולד שלה כקרום ביצו אז ארבע צבעים אלו זה נגע אם זה פחות לבן מקרום ביצו זה מה שכתוב בתויר בוא יקו והוא טהור עכשיו כך לדעת כולם בין לדעת חכום בן לדעס רבי עקיבא כמו שנראה עוד מעט בחוזקבנונית הסאס זה אחרי בארס אז כשלג פחות לבן מזה זה צמר לובון ורק בדרגת הלבניית השלישי זה כסידו היכול והכי פחות לבן זה כקרום ביצו אבל הטולדש של בהרס זה סידו איכול והתולדש זה כקרום ביצו כי כתוב בתויר שתיים בארץ סיס אז זה השתי הלבנים החזקים ביותר רק סאיס כמו שהגמור הבא בדף הבאס זה לשון גבוה ניסע כי התאירה אומרת המראה של דבר לבן שסביבו לא לבן נראה כאילו עמוק שי זה פחות לבן אז הוא נראה פחות עמוק אז כלפי פזס הטולדה אז אני אומר יש לי שתי טולדס יש לי עוד שתי צבעים אז אני אומר הלבן יותר מבין שתיהם הוא טולד של הלבן יותר אז כסידו איך שזה יותר לבן מקרום ביצה זה טולדה של הבהרס והכי פחות לבן זה טולדה של הסיס מה נפקמינה שלובס וטולדס אומר רש"י כמו שהתברר בגמורה כרי השיעור של נגע זה בגודל של גריס אז מה קורה אם יש בגודל של כחצי גריז צבע כזה ועוד חצי גריז צבע כזה אז אם זה א וטולד למשל חצי גריז בצבע שלג ועוד חצי גריז כסידו איכול זה מצטרף אבל אם זה שתי צבעים שלא ותולדה אז זה לא מצטרף וכ את הגמור אומר בחנינה מנתמרוסגוים משנה המשנה הזו בלושן אובס בטולדס כתוב שני או לא דלא יקרה רבקה רבי עקיבא לא מתאים עם המשנה בסת מסכת גוים דרבי עקיבא כן דומר כמו שנראה בדף הבא שמרוס נגוים הצירוף שלהם זה זו למעלה מזו וזו למעלה מזו שלג צמר סיד קרום כמו שאמרנו בסדר לבנונית כסדר הם נשנו שיצטרפו זה עם זה זאת אומרת שלג מצטרף עם צמר צמר עם סיד סיד עם קרום אם כן אם התנה של המשנה הזוז רבקווה הוא שנתלושנוזולדס תהיהוסי חומלצרף מכך שכתוב שזה טולדת אומר שזה מצטרף עם משהו ולפי מה שרב עקיבה אומר זה לא מצטרף עם אף צבע אם תאמר שהמשנה שם זה כדעס רבקיו כרי אם התנה הזה אמר שסידירכו זה שני עולה בהרס והוא לא אמר שזה שני עולה סאיס זאת אומרת שהוא אומר שזה לא אותו זה לא מצטרף עם סיס אפילו שבעצם זה פחות לבן מסיס כי זה לא הטולדה שלו אם כר בעדי לצרפה עם מה צטרף סידול אם יהיה לי חצי חצי גריס כסידול וחצי גריס מצבע אחר עם מה זה יוכל להצטרף לצרף בעדי בהרס מה תאמר חצי גריז בהרס שזה האב זה הטולדה של בהרס וחצי גריסידו הצטרפו לא ייתכן ורבי עקיבא אמר שדווקא זו למעלה מזו וכאן יש שתי מעלות ביניהם בהרס וסידי חול זה שתי מדרגות יותר לבן בהרס כי יש ביניהם את הצבע של סאיס קצה מלובון מה תמר לצרף בעדיס סיס זה צמר לובון וסידוכול יש ביניהם רק דרגה אחת של אבנונית אבל אי אפשר לצרף אותם לא טולדיו כי כרי אמרת שזה טולדה של בהרס ולא של סייס ומה הכוונה אב וטולדה שתולדה מצטרפת רק עם האב שלה ולא שמצטרפת עם אב אחר ולפי רבי עקיבא אומר רש"י התנה היה צריך להשנישנות כך בהרס אזו כשלג סאס כצמר לובון שני או לאסיד דיכו וקרום ביצו אז הכל אותו מין ואז אני אומר כך בארץ וסאיס מצטרפים כי זה הכי דומה אחד לשני בסדר הדרגות סאיס מצטרף עם סיד וסיד מצטרף עם קרום ביצו אבל עכשיו שאתה אמרת שבארס יש טולדה ולסאיס יש טולדה אז עם מה הצטרף סיד הוא לא יכול להצטרף לו עם האב שלו כי יש שתי מעלות ביניהם ולא עם סיס כי הם לא קשורים זה לזה הוא הרי טולד של בארס אומרת הגמורה אם ככה אתה מקשה איוכה כתה אומר לפי רבי עקיבא לא יכול להצטרף לגבוע מנו שתי מעלות למה אתה לא מקשה גם מזה קרום ביצונב בעדי מן לצרפה למה הקשת רק מסיד תוקש אותו דבר מקרום ביצו לצרפעדיס שהוא אביו הרי יש שתי דרגות ביניהם מ כסידודף מני הרי בסדר הלבנונית אז זה בהרס סיד וקרום ביצו אז קרום ביצו עם סיס יש שתי מעלות ביניהם לצרדיס לבר הם לא תולדות של אותו אביד תולד של בהרס וקרוםביצות טולדה של סיס אתה לא יכול לצר ביניהם אז למה לא הקשט גם מזה למה לא הוכחת גם מזה שהמשנה שם לא קר בכיבה אומרת הגמורה הי מווה מישלמ בלויסי די חול לולי הבעיה של סי דיול קרום ביצו לא קשה דף אגב דקרום ביצו מיטתו דסאיס זה יותר נמוך מסאיס בשתי דרגות רחמו נאמר ולסאיס ולספחס כתוב בתק ולסאיס ולספחס ולהורס ספחס אז כתוב ליד סאיס זאת אומרת שזה טולדה של סאיס מדובר לא על בהרספחס תפילו לסאיס תפילו משמע בכל אופן שהוא לא משנה אם זה שתי דרגות או דרגה אחת אף גדמחסמניטוב אפילו שזה נמוך מזה בשתי דרגות בדגת הלבנונית זאת אומרת שאפשר לומר לפי רבי עקיבא עיקר באמת נוקטים שספחס שכתוב אחרי סייס לפני בהרס מרבה ליטול דרק לסיס ומנן אני יודע שיש שתי תולדס כתוב רקספחס אז מסבירים הראשונים הרי אמרנו שכל מראה שהוא פחות מארבע אלו זה בויק אבל יש למעלה מבויק ארבע צבעים כך קיבלו חז"ל מכיוון ששניים מפורשים בתויר שתיים הכי לבנים זה בהרז וסייס וסייס זה הרי יותר גבוה זאת אומרת פחות לבן אז בארס אני יודע שזה שלג בסיס אני יודע שזה קצת פחות מזה אז זה קצמ מלובו נשארו לי עוד שתיים גם סידו איכול וגם קרום ביצו ששניהם יותר לבנים מבויה כשזה טהור אז בהכרח שאם כתוב ספחה סלסיס שניהם טולדוס של סיס לפי רבי עקיבא אני אומר כך בהרס מצטרפת עם סיס כי זה סמוך כמו שרשי מביא כתוב והויו ואור בסורו לנגד צורס והו מיותר שאפשר לצרף שתיים שהם סמוכים זה לזה כמו ועכשיו כך סאיז וסידו יכול גם מצטרפים כי זה גם זה קרוב בדרגה אחת וזה גם א וטולדה כמרנו שגם סידו אינחו זה טולדה של סייס סיז וקרום ביצו גם מצטרפים אפילו שיש שתי דרגות ביניהם כי זה טולדה כתוב ספחס אז זה מצטרף אפילו שזה נמוך שתי דרגות אז מה שרבי עקיבא אמר שזו למעלה לא מזו הוא רק בא לומר שבהרס אם סידו אייכו לא יכול להצטרף כיוון שזה רחוק שתי דרגות וזה גם לא טולדה אבל קרום ביצו כן יכול להצטרף עם האף שלו אז לפי זה מתאים שבאמת מצטרף לפי הסדר אלומי קרום ביצו מצטרף גם לסית כי זה קרוב בסדר הלבנונית וגם לסאיס שזה צמלובון כי זה האף שלו אז המשנה נמרוס נגוים שאין רבו זה מתאים כי נכון שלבס אין טולדה ולסיס יש שתי טולדס אב זה שניים שאין הרבו שניים מפורשים בתור ועוד שני טולדס לסיס אבל אין לו סי די חול. ברגע שאמרנו שסידחול זה באמת טולדה של בהרס כמו שמפורש במשנה שמה סכסנגועים כאשר כי זה לא יכול להתאים כנס רבקה כי הוא לא יכול להצטרף לסי לא יכול להצטרף לבארס כי לפי רבי עקיבא הוא לא טולד שלו והוא רחוק ממנו שתי דרגות והוא גם לא יכול להצטרף לשער כי ברגע שאתה אומר שהוא שייך בהרס שהוא טולד שלו אז הוא לא יכול להצטרף עם אחרים ומוסיף רשי כמו שתסרש מסביר רש"י זה אי אפשר לומר שבאמת לפי רבי עקיבה אז גם יש טולדסיס וטולדל בהרס כמו שהגמראות תסביר לדעס חכמים בדף הבא אז אם כך איך מתפרש מה שרבי עקיבא אומר זו למעלה לא מזו זה התקיים רק בסידו אייכול וסייס וסידוכל וקרום זאת אומרת כך בארץ תצטרף עם סיד אפילו שרחוק מהם שתי דרגות סיד פחות לבן בשתי דרגות כי יש סיז ביניהם אבל זהבו דה וחוץ מזה סידיול מצטרף עם סיס כיוון שזה קרוב בדרגה אחת וסידו איכול עם קרום כי זה גם קרוב רק בדרגה אחת אפילו שהם טולדס ששני אבות נפרדים אומר רש"י לא ייתכן כי ברגע שאמרנו שבארס מצטרפת עם סיד אפילו שהיא רחוקה מן שתי דרגות כיוון שהיא תולדוסו אם כן בהכרח היא לא יכולה להצטרף עם סיס כרי החלטת שהיא טולדש בארס אז לא יכולה להצטרף עם אב אחר ולא לא ימים קרום שיתולד שלב אחר אז באיזה אופן יהיה הכלל הזה שמצטרף זו למעלה מזו לא מצטרף אחד עם השני בדרגה אחת ביניהם כרי מה הדרגות בהרס וסייס הם לא מצטרפים כי זה אב וזה אבארס מצטרף עם סיד אפילו שיש שתי דרגות כי זה אבטולדה סיד לא מצטרף עם קרום אפילו שהם קרובים זה לזה בדרגה אחת ביניהם רק כי זה האב של זה וזה האף של זה אלו בהכרח מסניסן ששונה בדרך אובסולדס דאק רבי עקיבא כי לפי רבי עקיבא הצטרפו לפי סדר עלבנוני זו למעלה מזו ולפי המי שנשכס נגים זה אובזה טולדס כל אב מצטרף לטולדס שלו בדווקא אפילו שיש שתי דרגות ביניהם עד כאן דף اي
לצפיה בתכנים נוספים: