הדף היומי מסכת שבועות דף ב

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת שבועות דף ב

[מוזיקה] שבועס דף ביז מתחילים בסיעתא דשמיא מסכת שועס המסכת עוסקת בעיקר כשמע בדיני שבועס יש כמה סוגי שבועס שאדם נשבע כמו שנראה במהלך המסכת המשנה שלפנינו היא קיבוץ של כל משניות הפרק והיא פותחת בכך שבשבוע אז ביטוי מצינו שאם נשבע בשוג התר מחייבת קרום ויש בזה זה שתיים שאין ארבע שתי אופנים מפורשים בתויר ועוד שתיים שמרבים שאותו דין יהיה גם בהם אז אגב מביאים עוד עניין שבו הכלל הוא כן שתיים שאין ארבע ומי שנכנס ביסמקדוש או שאכל קודשים בטומאה ומביאים גם את זה כיוון שהדין שווה למי שנשבע שהוא עזביטו לשקר שבשניהם אם עשה כן בשוג מביקום אוילה ויוירד מה זה אוילה ויוירד אז רשי לעלום במשנה מסביר שבקורבן שמפורש באותה פרשה אז עשיר יר מביא חטס באמה אני שאין לו מספיק כסף להביא בהמה הוא מביא עוף ודל שבדל נמשוד יותר אני מביא הסירסעיפו מנחס חוטיתה אז זה לשון עולה ויורד שלעשיר זה עולה ולעני זה יורד שני הפרקים הראשונים עוסקים בדינים אלו של יוסומה כמו שהגמורה תסביר ואגב מזכירה משנה עוד שתי פרשיות שבהם הוכח שהם שתיים שהן ארבע ואמרנו שוב אז ביטוי מה הכוונה שבז ביטוי כתוב בפסוק אוי נפש כסובה לבטי בספוסים לאורה אוי להיטיב זה לשון ביטול לבטי דהיינו שבועה שלא חיוטו בזן זה לא שבועה שהוא צריך ישבה לחברו אלא מעצמו הוא נשבע שהוא יעשה כך וכך או שהוא לא יעשה כך וכך וכמו כן על אובע כמו שנראה במשנה אומרת המשנה שבו חיוב קורב מועל ויוצא בשבועז ביטוספסיים 2 ש4 שתי אופנים מפורשים בפסוק כתוב שנשבע להרע או להטיב לעצמו אז דוגמאות כמו שהמשנה מפרש את הפרק שלישי אם הוא נשבע שהוא יאכל משל הוא יאכל כיכר זו ביום זה אז הוא נשבע להטיב לעצמו להרע שהוא נשבע שהוא לא יאכל להרע לעצמו והוא הדין מרבים שם מפסוק כל דבר שהוא כן ולא להבא שזה דומה ללהרע ולהתיב להרע זה להבא ולהתיב זה לאבא אז כל דבר שנשמע שהוא כן יעשה או לא יעשה אז זה רק שתיים מפורשים בפסוק שאין ארבע כמו שנראה בפרק שלישי מרבים מריבוי הפסוקים גם דבר וחילופו לשעבר דהיינו בינם נשבע שאכלתי ובאמת הוא לא אכל הוא עשה כאן בשוגזו חייב קורבן או שהוא נשבע שלא אכלתי והוא התברר שהוא כן אכל אז זה שתיים שאן ארבע כמו שאמרנו הדין השני הדומה לכך ידיוסטומו ש4 כתוב בתר ליד שהוא אז ביטוי בחיוב קור מל ויוירד אדם שנכנס לביסם בקדוש בטומא או שהוא אכל קודשים בטומא כמו שהגמורה תפרש בדפים הבאים איך רואים שבזה מדבר הפסוק אז שתיים שתי אופנים מפורשים בפסוק כתוב ונמנו והוא טומי משמע שנתעלמה ממנו טומה הוא שכח שהוא טמא ועל ידי אותה שכךה על ידי אותה העלמה הוא אכל קודשים זה אחד או שנכנס למקדוש על ידי אותה העלמה אז זה שתיים שאין ארבע יש לרבות מהפסוקים עוד שני חיובים שהוא נכנס ביסם בקדוש כיוון שהוא שכח שכאן ביסם מקדוש זה אלם מקדוש או שהוא אכל קודשים אחת שהוא שכח שזה קוידש זהם קוידש אפילו שהוא זכר מהטומה אז זה שתיים שאין ארבע ולמה קוראים לזה ידיוס הטומה אומר רשי כיוון שאין חיוב כמו שכבר נראה במשנה אלא אם כן הוא ידע מתחילה שהוא הוא נטמע ואחר כך נתעלמה ממנו ואחר מעשה נודע לו שחטה לכן קוראים לזה ידיוס ואגב עוד שתי דברים שבהם שתיים שר יציוס שבס 2 שב אחת מלמטס מלוכשב זו יצו מרשוס לרשוס אז שתיים מפורשים בפסוק הוצאה מרשוס היוחיד לרשוסורבים מסכת שבסדורשים מה שכתוב ויצב מוישה ויעבירו כהל במחנה שלא יביאו יותר למלכס המשכון אז אז מתרגמים זאת לגבי שבת לא תאפיקו מרשוס היוחיד מביתכם לרשוסורבים להביא למוישה ומה יש בזה שתיים אחת לעומד בחוץ והושיט ידו לרשוס היוחיד ונטל משם חפץ והוציו החוצה והאחת למי שעומד בפנים ונטל חפץ ממקומו והוציו בידו ויניחו בחוץ שאין ארבע יש ללמוד שכשם שהקפיד התוירה מרשוס לרשוס באיצועה מרשוסור רבים כך היא הקפידה באכנוסה להכניס מרשוס הורבים לרשוס היוחיד וגם בזה יש שתיים אחת לעומד בפנים והושיט ידו לחוץ ונטל חפץ והכניסו ואחת לומד בחוץ ונטל חפץ ממקומו שיטו פנימה והניחו והרביעי זה מרוסנגוים שניים שאין רבו מראה זה לשכון זכר ולכן כתוב כאן שניים שנרבו בשונה מהקומים שכתוב שתיים שאין ארבע דהיינו המצוירו מביא קורבן לטהרתו אחרי שהוא ניתר אז שני מראות כתובים במקרא שאיס ובהרס והם חלוקים הרי כמו שנראה בגימורה הם חלוקים בחוזק עלבנונית שאין הרבו יש לרבות כתוב ספחת כמו שנראה בגמורה טולדלזו וטולדלזו השתי מראות שתי צבעים מפורשים בפסוק ועוד שתי צבעים מרבים מהמילה ספחס וכעת ניגשים לעניין של טומס מקדש וקודשוב והגימור תסביר למה מפרשים זאת לפני שבועס ויציוס ומרויס זה כל אחד מפורש המסכת שלה יציוסבס מסכת שבסמרס גוים מסכת שני גויים ולא הזכירו זאת כאן אלא משום שזה דומה שזה באותו עניין שתיים שר אבל את העניין של טומס מלש וקדושוב כן נלמד בשתי הפרקים שלפנינו אז אומרת המשנה כך כמו שהזכרנו צריך שיהיה ידיעה אז שיש בו ידיעה בתחילו הוא ידע שהוא נטמע וידיעה בסוף ואלם בינתיים כשהוא אכל חל את הקודש היה בהלם או שהוא נכנס למקדוש אבל אחר כך שיצא נודע לו שבטומאחר לא נכנס הרי זה באוילה ויוירד בגימור נראה מה המקור שצריך שתהיה ידיע בתחילה וידיעה בסוף ורק באמצע תהיה הלומ שמחמד כן הוא חטא שאר האופנים אז כך נגדים ונאמר שלושה שעירים נעשים לציבור ביום הכיפורים בעבוד עצמם הכיפורים שעובד הכהן גודל אחד השעירים זה כשלוקחים שתי שעירים ומטלים עליהם גורל אחד להשם וכל דמו נזרק בפנים בקודש הקודשים ובלמו לכן הוא נקרא סויר הנסה בפנים בשונה משערחתו יש עבודתם המזבח החיצון השני זה הבן זוג שלו שהוא משתלח להזוזל שתי אלה כתובים בפרשת אכימוס ויש סיר שלישי שהוא נזכר בפרשתס פינחוס בין שער ר המוסופים שכל החגים שהוא קרב במזמחיצון זה מוסף שם הכיפורים הוא קרב ככל חטוס המזמחיצון השלוש הסעירים אלו כאן נראה מה על כל על מה כל אחד מחפר אז אומרת המשנה מה קורה בטומס מידש בקודוש שהיה כך יש בו ידיע בתחילו הוא ידע שהוא טמא והוא שכח ומחמתקנו אכל קודשם הוא נכנס בסיס מקדוש ואם בידי בסוף לא נודע לו כשהיו לו הוא הצטרך להבי קור מל ויירד בינתיים אם לא נודע לו סועיר הנעשה בפנים ויועים הכיפור עם עצמו טועילה טולה כמו שהגמור תסביר להגין עליו מן הייסורים אפילו שהוא לא ידע שהוא חטא הוא צריך לדאוג לעונש כל השגים צריכים כפורים צריכים להביא קורבן והוא עדיין לא יודע שצריך להביא קורבן עד שיבוד לו שיבוד לו שהוא אכל את הקודש אם הוא נכנס בסמ בטומ אז ויובי בוא ויירד מה קורה אין בו ידיע בתחילו הוא לא ידע שהוא נטמע בכלל אבל יש בו ידיה בסוף אחרי שהוא אכל קודשים או שנכנס בסמקדוש הוא נודע שלפני זה הוא נטמע אז הוא לעולם לא יביא קורבן כי כמו שהזכרנו קורבן ליו זה רק אם הייתה ידי בתחילו וידיע בסו בינתיים אז על זה סויר הנעשה בחוץ למוסופין יופור עם עצמו כמו שכתוב כי יומם כיפור עם הוא מכפרים לגמרי עבירה זו מה המקור שנאמר כתוב בסוריר הנסה בחוץ הוא שעיר חטוס מלבד חת סכיפורים דהינו הסיר הנעשה בפנים אז הפסוק מקיש זה לזה על מה שזה מכפר זה מכפר בדומה לזה מה הפנימי אין מכפר אלא על דוב שיש בו ידיעה שהייתה לו ידיעה בתחילה רק אין לו ידיע עדיין בסוף כמו שהגמור תביא את המקור לכך אף החיצון אין מכפר אל דובו שיש בו ידיה דהיינו שהייתה ידיה בסוף ולא בתחילה שהוא לעולם לאביא קורבן אז הסיר הזה מחפר עליו כפורגמורה והגמור אור תקשה כמו שרשי מציין כיוון שהוקשו שתי השעירים אז יחפרו שניהם על מי שיש בו ידיעה בתחילה ונפקמינה אם הוא נטמע בין זה לזה אז הגימורת תסביר מנין שזה מכפר דווקא לידיה הזו וזה מכפר דווקא על ידיעה הזו כמו שנראה בעזרת השם בדף חס עכשיו כך בכל הרגולים כל היום הם תואבים וגם בראש חודש נאמר בפרשספירוז מוסופים שמביאים שעיר חטוס אומרת המשנה ועל שאם בידיע לא י בתחילו ולא היי בסוף ולעולם לא נודע לו שהוא נטמע או שמעולם לא נודע לו שהוא נכנס ביסם מקדוש או שאכל קודשם בטומה על זה שעירי הרגולים ושעירי ראש חודושים מי שיקרב ראשון אחרי המקרה הזה מכפרין עליו המקור נראה בגמורת דברי רבי יהודה רבי שמעון אמו שעיר הרגולי מחפרין על כך אבל לא ישיר ראש חודשים ועל מה שעיר ראש חודשים מחפרין על התורר אדם טהור שאוכלסת טומ קודשים שנטמרו אפילו שבמיזיד אין על זה חיוב קורס ניתנה כפרה זו על כך על ידי שעיר ראש החודשים הגמורה נראה את המקור שיטה שלישית רמי ורמו כל השעירים כל שעיר המוסופין בין סר שנעסיבים הכיפורים בחוץ בין של רגולים בין של ראש חודשים כפרוסנשובה על טומס מקדוש וקדודשוב כולם מחפרים בין הזה שלא הייתה ידיעה בתחילו ויש בו ידיעה בסוף בין על שאין בידיעה לא בתחילה ולא בסוף ובין על תור שאוכלסתומה ונפקמינה לטומ שירה בין זה לזה אז מה שמגיע הראשון כבר מכפר עליו אבל כל המחלוקת זה דווקא על השעירים של המוסופים סיר הנעשה בפנים עם הכיפורים על זה לא נחלקו שלא הוא מכפר ביחד עם אילו על מה שהם מכפרים ולא אלו שעיר המוסופים טולים אתיתו דהיינו הוא מיוחד לכך ורק הוא מיוחד לכך שהוא טולה על זה שהייתה ידיעה בתחילו ואם בידיה בסוף שעד שיוודעה לו וביא קורבן אז הוא מגין עליו מהיסורים כמו שנראה בגימור את המקור שרק הוא ורק על על עניין זה סור הנס בפנים מכפר חוזרת המיש לדברי רב שמ כדי להקשות עליו אויו רב שמעירי ראש חודוש מחפרים עלתו שאוחלסטומה ושל רגולים שמביאים בהם את השעירים לחטוס מחפרין על שים בידי אלוי בתחיל בסוף ושם הכיפורים הסיר נעשה בחוץ מחה פרש ביד בתחילו אבל יש בו ידי בסוף אומרו לו מהו שיקרבו זה בזה כגון אומר רש"י עבד הסויר שהופרה שלמה הכיפורים אז מה עשו לקחו אחר ואחר כך נמצא הסועיר הזה ורוצים להשתמש בו ברגל בסוכות שמגיע אחרי יום כפר או בראש חודש האם אפשר להשתמש בזה או לא אומר לן אמר להם רב שימן יקרבו אומר לו אויל כפרוס שובה הרי פירטת שכל אחד מחפר על משהו אחר איך קרבן זה בזה הרי כשהופרש לא לכפר על כפורזו שכעת מקריבים זאת הופרש אומר רש"י מי זה אומרו לו רב מיומר תן לו בישלי מלשיטתי שכולם כל הסירים הנשנעשים בחוץ כפור כפורסון שבה יקרב שהרי כולם כפורח מחפרים על שלושת המקרים שפירטנו אלא לשיטתך זה שהופרש לכפר שאם בידי בתחילה ויש בידי בסוף דהינו אלוהים הכיפורים הכי קרב לכפר ברגל על שאם בידי אלוהי בתחיל ולי בסוף או בראש חודש לכפר על תור שוכלסתומה אומר להם אמר להם רבי שמון בכל זאת כולון בואים לחפר על טומס מקדוש וקדושוב וכיוון שבכך הם שווים אפילו שכ כפרותיהן חלוקות כל אחד מחפר על מקרה אחר אבל בכל זאת זה הופרש לכפר על טומס מידש וקודושוב וזה מקרב לכפר על טומס מיד יש בקדוש ברוך אז לא אכפת לי שזה על מקרים שונים זו דרך אחת בדעתו של רב שמעון ובקושיה שיקשו עליה בתירוצו דרך אחרת רבי שמעון בודי אומר משמוי שרבי שמעון סתם רבי שמ רבי שמעון בן יוחאי שעירי ראש חודשים מכפרין על התור שאוכלסטומה עכשיו לפי הגרסה הזו אומר כך מוסיף עליהם של רגולים דהיינו המוסוף השעיר אחד של יומים תובים שמחפרים גם על תור שוכלסתומכמו כמו סיר ראש החודשים וגם שאין בידי לא בתחיל ולא בסוף שהוא נכנס בטומא או שאכל קודשים בטומאה מויסיף עליהם על של רגולים שם הכיפורים וכמו שהבח מתקן יש רק אחד שהוא מכפר על התו שוכלסטומה כמו סוער ראש חודש ועל שם בידי לא בסוף כמו סוער שרגונים ונוסף לכר שהם בו ידי בתחילו אבל יש בו ידי בסוף ושוב פיגרסו אומרו לו לרבי שמעון מהו שיק קרבו זה בזה אם נאבד אומר להם הן אומרו להם כן זה אנחנו יכולים להבין איו של יהיהם הכיפורים קריבים בראש חודשים כהרי הסועיר שהפריש להם הכיפורים הפריש אותו גם לכפר על תור שוכל קודשים טמאים אז אפשר להקריב אותו לסיר ראש החודשים שהוא הרי בא לכפר על כפורזו נכון שהוא הופרש לכפר על אולפורס אבל גם על כפורז הוא הופרש כמו כן צריך להוסיף שאפשר להבין שסעיר המוסופים שהם כפר אפשר להקריב אותם ברגולים כרי גם סירים הכיפורים מחפרים על טומס מיד וקדוש ש הייתה לו ידיעה ב כלל כמו סיר הרגולים אבל זח לא מבינים לשיטתך איך שראש חודושים קריבים בים הכיפורים לכפר פורושו שאין שלו כרסירש חודשים הופרשו רק לכפר על תור שוח על טומה מה שאין כביום הכיפורים זה מכפר גם על זה וגם על עוד שני דברים כמו שאמרנו כמו כן אין קשה איך לשיטתך אפשר להקריב שעיר ראש חוידש ברגולים הרי ברגולים יש שתי כפורס וכמו כן קשה איך אפשר להקריב סיר הרגולים הכיפורים וסיר הרגשת שתי כפורס בכיפורים שלוש כפורס אמר לו הם לא אכפת לי כי כולון בואים לחפר על טומס מדשקדושוב לא צריך להיות בדיוק על אותם כפורז בדיוק ממשיכה המשנה וזה מוסכם על כולם זה כבר לא המשך של דברי תן היחיד ועל זאת דואים טומס מידקודושוב אדם שבמיזיד נכנס בסיסמי קדוש בטומ שחל קודשים סוער הנסה בפנים ו הכיפורים מחפרין באופן שאין את העונש שמפורש בטוירו אז הוא מתכפר על ידי סויר הנסה הבפנים ויים הכיפורים על שער הביר שבתוירו באופן שהוא לא צריך להביא קורבן או באופן שאי אפשר להעניש אותו הקלוז וחמורוס אזדונוז שגוגו הידה ולא יוידה כמו שהגמור תסביר אסה ולאס בין המעבר על עשה בין המעבר הלס בןבר שיש על הקריסוז באופן שהוא לא חייב בין היר שיש עלומיסבז המשתלחוזל מחפר איך עוד ישראלים ואחוד כוני ואחוד כהן משוח בשמן המשחו מה ישראלים לכוני לכהן משוח אז רשי מציין שהגמור תקשה הרי אמרת שכולם שווים אז מה זה שוב מהבן אז הגמור תתרץ שאיך עוד ישראל ואיך עוד קיים יכול משוח שווים לכך שמתכפרים בסור המשתלח על שאר עבירות אבל לגבי טומסמקדוש יש כן הבדל ביניהם אז המשנה מסבירה אלו שהפר הפר שהכהן גודל מביא בם הכיפורים שמביא על הכוינים מכפר על הכיהנים על טומס מידוש וקדושוב כל מה שסורר פנימי מכפר על ישראל דהיינו הוא טולה מהיסורים על מי שיש לו ידי בתחיל ולא בסוף וגם כמו שהזכרנו כעת בהתחלה זאת מסמידש וקדודשוב כמו כן מה שסרחיצן מכפר דהיינו באופן שהייתה ידי רק בסוף אז לכויהנים הפר הוא מכפר עלייסלו רבי שמעון נמו הוא חולק על תנקמה שאמר שאכות קויינים ואכוד ישראלים שווים בכפורש רבירז בסיר המשתלח וכל ההבדל ביניהם לישראלים זה רק לגבי טומס מידש וקדושוב אומר רבי שמעון לא כשם שדם הסויר הנעשה בפנים מחפר על ישראל כשם שתהתנק ממודה שזריקת דם הסיר הפנימי שזה זה מחפר על ישראל בלי שום וידוי כי אין וידוי על סועיר הפנימי רק על סוער המשתלח אז מה מכפר על זס הדם כר דם הפר בלי וידוי עצם זריקת אדם מכפר על הקוינים על טומס מלשוקשוב עכשיו לפר יש גם וידוי ומתוודא את עוונותו עוונותיו אבונוס בני ביסו הקינים אז כשם שווידו שלסיר המשתלח מכפר על ישראל כך וידוי של פרפר על הקויינים הוידוי של הפר זה במקום הבידו של סויר המשתלח שנעשה לישראלים. זאת אומרת שהקוינים מתכפרים שאר עבירות שבזה הסוער המשתלח מכפר על ישראל. הם הקוינים מתכפרים בוידו של הפר. אז נמצא שהקוינים לא מתכפרים בכלל בסועיר המשתלח. כי עלתו מסמידש וקדושו ומתכפרים בדם הפר והשאר עבירות הם מתכפרים בווידוי הפר. עד כאן דף ביז. เ
לצפיה בתכנים נוספים: