הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כ

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כ

[מוזיקה] דזורה דף חוב מתחיל בסיעתא דשמיא במשנה שבסוף הדף הקודם אומרת המשנה ונוסין תכשיטין לאבדסחובים קטלוס זה מיני שרשרות ונזומים נזמים שעגילים לאוזניים נזמים באף ותבויס לא עושים זאת לבדזורי רב אליעזורי אומר בסכר מוטר הוא מקבל תשלום על כך כך מותר. טויס מביאים שלא גורסים את כל חלק הזה של המשנה. כי איך ייתכן שדתני יתיר לעשות לכתחילה תכשיטה ודזור בסכר? מה תאמר שרב לזר מתיר משום איב שתהיה שינאה בין הגויים ליהודים כמו שמתירים לאלון לילד שכאן שהחייבה כ הגויים מבין שהוא לא יכול להכין תרשיטים לבוא דזורי כי אם כך נמצא שרב לו זורע מוירא שלמדנו בסוף השיעור הקודם שאמר שהשכר מותר כמו שהסברנו שם זה דברים מיותר קטן כבר אומר כך וטויס מוסיפים שנראה גם שרשי לא גרס חלק זה של המשנה כי רשי הרי לא פירש מה זה קטלוס הקופונים לפי גרסת רש"י ותוספס כאן מתחילה המשנה אומרת המשנה כמו שנראה בעזרת השם אסור לתת חניה לגוי בארץ ישראל לא יסכונים אז לא רק קרקע עצמה אלא אם מוכיחים להם במחובה לקרקע ולמיסה נראה בעזרת השם המשנה באה מחלוקס רב מר ורבי יויסי האם גזרו גם לא למכור שדות בחוץ לארץ אומרים הראשונים שאותם מחלוק קס תהיה כאן רק משנה קצרה מה שאסור למכור בכל מקום מה שאסור בארץ ישראל מה שאסור בחוץ לאס לפי השיטות אז לא הקרקע עצמה אסורה אלא גם מחובר לקרקע דהינו מוכר לו אילן וכדומה אבל מיכרו מי שהיא קוצץ מה החידוש שהוא קוצץ אילן והוא מוכר לו למה לא מסבירים הראשונים זה אומר תנקמה אבל ההמשך רבי יהודה אמר מוכיחרו על מנסלא קוץ דהיינו מותר למכור ור בתנאי שמיד אחרי המכירה הוא יקצוץ אני לא נותן כאן כביעות בקרק על הגוי אז לכן תנקמה הוא בא ואומר מיכרו מי שהיקוצץ אל תחשוב שמותר למכור במחובר מנת לקצוץ מיד לא כי אני חושש שהוא ישהז אות גוי אלא רק אחרי הקציצה אז מותר כך סוברות הנק מרב מאיר רבי יהודה אומר כן מותר למכור המנס לוקץ אומרת הגמור מינמילה שאסור לתת קרקע בארץ ישראל לגויים אומר בסיס מקו לאחונם לאסית להם חנו בקרקע שואלת הגמרא מבחקמונה לאסיתן לו חין שלא יאמר כמה הגוי זה נהה אונה הגמור אם כן מקור ליסכונם מלא עם ו משמלשון חנינה וכן מה לסחונם חסר אז אפשר לקרוא ליסחונם לשון חניית קרקע שמע מנו טרקה טרתם זאת אומרת הכתיב או ליסכון אפשר לקרוא זאת לאסחנן לשון חניה הקריס חונן לשון חן שתי המשמעויות בפסוק שואל את הגמור והקעת מבואלה דווקימר החמונה לאסית להם מתנס של חינום לגוי אונה הגמורם ככל לא סכינו מהסכונים שמנו כולו תני המורכ שאת שלושת הייסורים למדים אותו פסוק לא יסרחונם לאסית להם חנו בקרקע ביקר שכתוב בלי ו לא בורא אחר לא יסכונם לא עשית לם חן כרקרי ליסכונים לשון חנינם ולא לשון חניה דבר אחר לאסחונם אפשר גם לקרוא זאת כאילו שכתוב עם חיריק עם י לאסיתן להם מתנס חינום מציין את הגמורה ומתנס חינום גופו תנוי זו מחלוקסתנוים האם באמת אסור לתת מתנס חינום לגוי לתניה כתוב בתויר לאיסכלו כל נביא נבילה זה בהמה שמתה לא על ידי שחיטי נרגע וכדומה להגר גר טוישוב שמותר לו לגור בארץ ישראל כי הוא קיבל על עצמו שבע המצווה בני נויח נבה למוותרת לו יש מצווה לאחיותו כתוב וכי אמוך אז לגר אשר בשורך תתננו ואכולו או מוכר לנוכרי אומר תנקמה רבי מאיר אין לי שמותר אלו לגר בנסינה ולא בתקיחוב במחירה לגר במכיר מנן תמוד לאמה תתננו או מוכר אפשר לקרוא ככה את הפסוק שהמוכור לגם על הגר מצד שני לא בקונסינ בנת חינם מנין תמוד לא אפשר ללמוד כך את הפסוק בין תתננו ואכולו אומוכור לנוכרי כי אם באמת הפסוק מתכוון בדווקא לגר כך ולגוי כך אז הפסוק היה צריך לכתוב אומר רש"י תתננו ואכול לו לגר אשר בשורכו אומוכו לנוכי ואז לא יכלתי לדרוש כך מכך שהפסוק כתב לגר שבשורך תתננה וכולי מוכו שנוכל לדרוש את שניהם על שניהם אז זה מלמד לדרוש כך נמצא תו איך עודגר ואחודבת כיחובים בין בנסינה בין במכיר דבר אז שיטתו לא למדים אלסכונם לאסור לתת מתנס חינום רבי יהודה אמר לא דבורים ככסובון לגר בנסינה ולובת ככובים דווקא במחיר בחינם אסור לתת לו שום מתנה ותיספס מתקשים הרי כתוב ליסכון הם לפי רבי יהודה דורשים לא לתת מתנס חינום למה צריך גם את הפסוק הזה אומר טוספס צעיר גם אסה וגם לאססה לאיסכונם זה לו ומהפסוק שלנו לגר שבשורך תתננו ואכל אוי מוכר שזה נאמר בלשון עשה נכון שזה לו שאסור לתת רק מכירה וזה לו בכלל עשה שיש לו דין של עשה שואלת הגמרא שפר קורמרמיר שאפשר לדרוש שבי מחיר בינסינה מותרת בין לגוי בין לגר ורבי יהודה אמר לו ישראל כדק רבי מלכתב רחמונה תתננו ואחולו מוכר אוי לא מולי שמעמ מינו לחלק לדבורם כקסום דוסה לגוי דווקא כך ולגר כך ורמר ההוא האוי נצרך להגדו מנסין דגר למחיר דבת ככובים ככה הפסוק אומר לגר אשר בשרך תתננו זה עיקר המצווה אם יש לך גר בשרך תיתן לו את זה ואל תמכור לגויים או אם אין גר הוא יכול למכור לגוי יכול גם למכור לגר אבל לכתחילה יש מצווה לצאת צדוד לגרם אומר טויספס אם תו יש לאדם חפץ למכור יתננו לגר לפני שימכרנו לגוי הרי אפילו לישראל לא צריך לתת אם יש לו אפשרות למכור אומר טויספס דווקא נבלה שהיא לא שווה הרבה לישראל כי אין הרבה גויים שיקנו את זה עמך מצד שני להגיע זה שווה כמו בשר כשר אז לך זה לא הפסד גדול ולא זה רוברוח גדול אז כדאי ויש עיקר מצווה להקדים לתת לו ורבי יהודה הוא יתן לך כגצו כמו שהזכרנו את הפסוק מקודם וקנניגו מצוו להגדים לא צורךקרו אלא בהכרח שאוי בומר דבורים כסבון מה הזכרנו דברך לאסכונם לאסיתן לם חיים מסייע ללב דומר אוסו לא דם שמר כמנו עובד ככוב עם זו הראשון גרוסים אויבת כוחוב עם זה לא אין אין הבדל אסור לשבח בין גוי בין גויה מסבי למד גמליאל ברביס המדרגה ברביס ורבד אחסיו אומר מורבו מעשך השם ואף רבי עקיבו אישסטורנוסרופוסרוש הייתה מאוד יפה רוקרק רוק סוחק וצחק ובוכו רוק שו מטיפוסרוכו הוא בא לומר לעצמו לא להימשך אחריה ממה ממה היא מגיעה סוחק ירדה ברוח הקודש דסיד מגירה תדע להתגייר ונוסי והוא יתחתן איתה בוכו די שופרה כזה יופי בוא לאפרה בסוף היא תיקבר באדמה אומר הרשש שהגמורה לא הביא את דברי רבי עקיבא כדי להקשות ממנו על רב כי רבי עקיבא לא שיבח אותה בפירוש הקושיה רק מדברי רב שם גמליאל שהוא שיבח מורה בו מעשרך השם זו קושיה על רב הכביאו גם דרך אגב את המשך הבריסה מעשה ברבקה ורב איך נתרץ דבריו אוידו דקומו רב שמן גמליאל גם מדיק הרשעש שכתוב הוידו אלו שנייוחיד מרבי עקיבא לא הייתה קושיה הוא לא שיבח אותה אמר בלשון הודעה לקדוש ברוך הוא ומורה במעשך השם דום אמר הור בריסטיבס מאוד נאות אומר ברוך את השם לקלום שכוחו בורמו בקשה הגמורה על רב שם גמליאל רבי עקיבה ולהסתכל למישורה מותר להסתכל על אישה מסוה ונשמרתו מכל דבורו עוד מעט רשי הביא מי אומר שזה הקשר שזה הפסוק פסוק עוד מעט נראה שלא הסתכל אודום באישונו ואפילו פנויו באישסיש ואפילו מכורס ולא בבגדי צבע של אישו כי הוא נזכר באישה כשהיא מלובשת בהם שזה מאיפה אותה או מערר אחריה ולא י בחמור ולא בחמור ולא בחזיר ולא בחזיר ולביפ בזמן שנזכ זה לא זה כי זה מביא אותו לידי עירורים ואפילו מולי עיניים כמלאך המובס מסבירים טויסח מאנגליה שאפילו אם יש לו תאווה גדולה לראות כביכול הוא מלא עיניים מכל הצדדים צריך צריך להתאמץ לא להסתכל אומרו לו מלחמובס שכולמו לעיניים משסרוס של חולה אומד מל מרשו בחר בושלופו ביוד וטיפו של מורות תלוי בווי בחרב כיוון שחרוס את מלך המובס מזדעז הוא פוסח פיב ואז מלאך המובס וזורקו את הטיפת מורו לתוכך פיו ממנו מיס ממנו מסריח אחר כך ממנו פונו מריקוס הקופונים איך הם סתכלו עונה הגמרא קרן זובסבוי זה לא שהיא באה מרחוק מולה ויכלו לעצום את העיניים אלא הוא פנה לשמתה והיא הגיעה מהצד השני והם נפגשו וכך הוא ראה השבג ורבקווה מה הזכרנו ולא בבגדי צבע של איש אומר רבי דבר שמואל לא רק שהיא לבושה בהם אפילו שטוכין לגבי קויסן אומר רב פופה אבל דווקא במכיר בעליין הוא מכיר את הרישה שרגילה ללובשם אז מביא אותו לעירור אומר בדיק כנדקותו נבל בבגדי צבע אישו ולא קותו נבגדי ציווין מי לובש יש בידי צבעוני אישה. למה צריך לכתוב אישו? אלא לומר שמדובר באישה שהוא מכיר אותה שמ מינו. עוד הגבלה אומר רב חיזדן למילתיקה בבגדים ישנים דהיינו שהיא כבר לבשה אותם הוא כבר ראה אותה מלובשת בהם וכשחוזר וראה אותה נפלו שהם תלויים על הקיר נזכר ביופיה ובא לידי הירו. אומר האשי ודווקא בגדי צבעונים כי האישה מתנה בהם והם לא שכיחים אבל שאר בגדים ששכיחים אינם לנוי אז לא מסיק הדעתי לערר. מותר להסתכל כשהם על הכותל. אפילו שהוא יודע לאיזה אישה הם שייכות אבל קופונים דווקא בתיקה הבחדתה שעדיין לא לבשה אותם אף פעם לסלומ מותר להסתכל בזה זה לא מביא אותו לעירור מוסיף רבחיז דוכחה ד לאט מאוחם לא תאמר כך אלא תאמר שגם בגדים חדשים אסור אנשפורה איך יבינהם איך אנחנו נותנים לכובש שהוא כובס פעם ראשונה הוא מתקן את הבגדים החדשים הוא מכיר את האישה שנותת לו את הבגד שלה או קומסטקל בשעת הקיבוס ואתה מכשיל אותו אלו מי בחדת אתה איסור אומרת הגמורה הדין יכול להיות נכון אבל ההוכחה אינן הוכחה ולתעמיך לשיטתך שאתה כך מוכיח עוד אומר רבי יהודה אדם שיש לו בהמות צריך להרביע אותם שיולידו מין במינוש זה לא כיליים מותר להכניס כמכחול בשפופרס מותר לאדם להכניס בידיים עבר הזכר מכחול זה כיסם שמכניסים בשפופרת הכנה שם יש את הכחול והכיסם קראוי מכחול לשם כשכוכלים בו את העיניים איך אפשר להסתכל ולמדנו לביסה שאסור להסתכל בחרמור בחמור וכולי אלו באבידתוריד ליבו על מלאכתו אז הוא שוכח מלער אונכובז באבידתוריד אז זה נוכחה או אמר מה הזכרנו ממנו מהטיפה מיס נפליגדבו דשמואל האם נאמר שזה חולק על דברי אביו של שמואל דומר אבד שמואל אומלחמובס לאדחיש ליקור דבריוסה אם לא הייתי חושב שש לכבוד הבריות אפרנ בסשכי תקב אני הורג את האדם אני שוחט את הסימנים אבל רק מבפנים את הקנה והושת אם לא הייתי חושש לכבוד הבריות הייתי חותך זאת מבחוץ שיראו כמו בהמה ששוחטים אותה זאת אומרת שהוא חותך ממש ולא שום הטיל טיפה אומרת הגמורה מיומר זה לא חולק דיל מה טיפו אם אחד תחילו לסימונים ולא החרב מה ראינו ממנו מסריח מסייע לילבי חניה לבר קנה דומר רבי חניב קנה אמר ברב אמרו בשבתו של רב הרוצה שלא יסריח מיסו יהפכנו על פונוב וככה טיפה תצא מפיו פא תגרום לו להסריח תונו רבונון הזכרנו כתוב ונשמע אותו מכל דברו אז כאן רש"י מסביר סמוך לכך כתוב כי בכויש אשר לא יהיהו מקר לאילו מזהיר הפסוק ונשמרתו מכל דברו שלא תגיע לכך שלא יהרודם ביוים ויובו לדתו בלילה כמו שהזכרנו מקודם לא להסתכל וכל מה שהזכרנו מכאן אמר הפינחוס ביויון טוירו מביא על ידי זהירוס על ידי שעוסק בתוירו הוא נזר מלאכתו וגם שהוא רואה הוא מבין הזרות שבא ונשמר זהירוס מביא לידי זריזוס כשאדם נזהר בסוף הוא יגיע לזריזות רש"י מסביר את ההבדל זהירות כשעבירה כבר באה לידו הוא זהיר להישמר שלא יקשל זריזות זה שהוא נשמר קודם לכן שלא תבוא עבירה לידו וזה הכוונה מה שהבאנו מכאן אמר פנחוס ביו שהוא נזהר מלר ביום כדי שלבוא לטומ בלילו זריזוס מביא לידי נקיוס הוא נקי בלי חטא נקיוס מביא לידי פרישוס גם בדבר מותר הוא פורש להחמיר על עצמו פרישוס מביא לידי טהרה טהור צך מלובן עדיף מנקי טהרה מביא לידי חסידוס לפני מישור הסים חסידוס מביא לידי הנובה הנובה מביא על ידי אירסחיט אירסח מביא לידי גדושה גדושה מביא לידי רוח הקודש להשרות עליו שכינה רוח הקודש מביא לדתחי הסמיסים יש לו לכוח לחיות מסים וחסידוס גדול מכולון שנאמר אוז דיברתו בכל זן לחסידך לא כתוב לירי לנובכו החזון של הנביאים זה לחסידים אומרת הגמור פליגד רבי שע בליבי רבי שב לוינובו מדקולון שנמר בישעיה רוח השם אלוקים אולי יין מושך השםסי לבשר אנובים חסידים לא ינאמר לענובים או למד אותו שהנוב גדול מכולון מה ראינו במשנה אין מוכיחין לו וכולו אז ראינו מחלוקס בן תנקמר אומר לרבי יהודה האם מותר למכור אילן וכדומה על מנת שהוא יקצוץ מיד טונו רבונון הבריסה מביאה את המחלוקס לגבי שלוש שלושה דברים מיכין להם לגויים אילון בארץ ישראל למנס לוקץ וכיצץ והם מזרזים אותו שיקצוץ מיד לא חוששים שישה את האילן דברי רבי יהודה רמורמר אימוכיל להם אלוקצוצו שחס תבואת חיטים ושעורים לפני שימלו שלושה חודשים זה מיכל באמה אפשר לקצוץ זאת וצומחת אחר כך תבואה חדשה מותר למכור לו המנס לגז וגוויז מיד דברי רבי יהודה המרחיל להם אלוק גזוזו קומו מותר למכור להם כמה תבואה מנס לי קצור וקויצו דברי רבי יהודה רבי אמר מיכ להם אלו קצורו אומרת הגמרא צריך להביא את המחלוקת בשלושת הדברים דשמין אילון הייתי אומר באוקומר מאיר כבדל פוסיד האילן לא נפסד שהוא משאותו מה שלי אז ככו ישזד במחובר ונמצא שנתן לו יישוב וחניה בקרקע אבל אולי היה כלומחימה שלפוסד נפסדת ולא קוצרים אותה בזמן הם מודו לרבי יהודה שאין חשש שהוא ישה לא יש כן חשש ויש מנ בהן טרת באילן וקומו משום דלא יודיע שיבחי לא ניכר השבח שלהם כשהם נשארים במחובר כמה נפסדת וגם אילן אפילו שלא נפסד לא כל כך ניכר השבח שלו אבל שחס דידיע שיבחיו נראה לעיניים כל יום שהשחת מתקדמת בכיוון התבואה אם מודל לרב מאיר רבי יהודה מודה שאסור שם היה ש לא גם בשחת הוא מתיר ויש מנ בשחת בוקר כי ידי שיבכ לכן חוששים שהגוי ישבנור באילן וכמו אם מד רבי יהודה שאפשר לסמוך שהוא יקצור מיד צריך שאסור והקת הגמור למדנו לא שאסור למכור בהמה במוגסו מי שמחשש שכירות ושילה שעובד בשבת ונסיונה אבל אם הוא שוחט מיד אין חשש יבוא להור אם הוא מוכר לו באמנס לשחוט מה הוא האם אפשר לסמוך שהוא ישחוט מיד ואין איסור למכור לו או שאי אפשר לסמוך עליו ותיסס מתקשה מה השאלה ונביא עוד מעט שרב מאיר באמת עושה הרי למדנו לפי פירוש רשי שרב הונה אומר שמותר אפילו בסתם למכור פרה בכדומה כיוון שיכול לתלוות שהוא ישחט מיד אז כל שכן שהוא מתנה אומר טויספס הרי הזכרנו שם שכתוב במשנה שהעגלים אסור כי זה לא קונים בדרך כלל לשחיטה מיד השאלה היא האם מותר למכור עגל המנת לשחוט ומה השאלה אוסום לגבי שחטילן וקומו תי ממה ישור רבי רבי יהודה על מנת שהוא קוצץ מיד דלובר שהוא סקיימשותו של הגוי זה בקרקע ישראל עומד השחת הקהילן הקומו ולא ימוצמה שלו הישראל לזרז אותו לכן רבי יהודה לא עוסר הרבה ברגע שהוא מוכר לה את הבוכר את הבאים אל הגוי היא עוברת לרשותו כדברשו סדבת כוחוב עם קיימ שלו אי אפשר לסמוך עליו שהוא ישחט מיד הדימן לא ישנה וגם בזה מתיר רבי יהודה תושמ שגם בזה הוא מתיר וכמובן רמיר אסון את עניה יכל יכול למכור לגוי בהמו אמנס לשחות מתנימו בפירוש שישחט ושויח והוא רואה שהוא שוחט מיד צריך לזרז אותו לכך דברי רבי יהודה המורמר אין מוכיח לו אלו שכותו כי חוששים שישה זאת אצלו עד כאן דף חוף [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: