הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כא

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף כא

[מוזיקה] אבוזור דף כ מתחילים בסיעתא דשמיא במשנה שבסוף הדף הקודם כמו שהזכרנו במשנה הקודמת כתוב ליסרחונים ודרשו חז"ל שאסור לתת חניה בקרקע ארץ ישראל לגויים מוסיפה כ את המשנה שגזרו חז"ל אין מזכירים לו הם להקום בוטים בארץ ישראל כי אם יזכירו יבואו גם למכור להם ואז יעבור עד יסרודי ריסה ואין צריך לומר שאסור אסור להזכיר להם סודיס כי בשדות אם הוא ימכור הוא יעבור על שתי ייסורים כמו שהגמורת תבאר אז ודאי שגזרו גם על הזכרה זה בארץ ישראל ובסוריו סוריו זה הרם צוייבו היא סמוכה לארץ ישראל דובד המלך כבש אותה אבל זה כיבוש יוחיד אז רשי מסביר למה זה כיבוש יוחיד כי נכון שהוא חיבר אותה לקדוש אס ארץ ישראל אבל בשונה מכיבוש ארץ ישראל שנעשה על פי הדיבור על פי ציוו הקדוש ברוך בשיש עם ריבוי זה לא נעשה כך רש"י בגיטי מפרש זה כיבוש יוחיד הוא כבש זאת לצורך יחיד לצורכו כדי שתושביה יתנו לו מס ולא לצורך כלל ישראל שהתיישבו שם הקופונים סוריה ונפרש את כל המשנה כמו שרשי מפרש על פי אב מינה בגימור נראה שהמסקנה שונה אז כיוון שאין לזה קדוש ארץ ישראל מזכירנו הם באתים ולא גוזרים אוטו מכירה כי גם אם הוא ימכור אולי עבור על איסור דויריסה כמה שאסור לתת חניה זה רק בארץ ישראל שחשובה חנייתה אבל למכור לכתחילה אסור כי גוזרים אם הוא ימכור בסוריה יבוא גם למכור בארץ ישראל אבל על השכרת בתים לא גזרו אבל לא היסודיס אז רשי מפרש שבסודיס אם הוא עם קורבץ ישראל יעבור שתי ייסורים אז גזרו גם על השכרת שדה בסוריה הגמרא תבאר אחרת עוד מעט נראה דרגה שלישית ובחוץ לאוררץ מויכרין לו אמבטים הוא מזכיר עם סודיס מכירת שדה לא כי מכירת שדה בארץ ישראל יש בה שתי ייסורים אז כן גזרו על מכירת שדה בחוץ לארץ אוטו מכירת שדה בארץ ישראל אבל המכירת בתים לא גזרו אוטו מכירת בית בארץ ישראל כי גם אם במכור בית בארץ ישראל זה רק ייסור אחד ולא שתי ייסורים וראשי מסביר שוב על פי האבמינה מה ההבדל בין סוריה לחוץ לארץ שבסוריה גזרו גם על מכירת בתים וחוץ לארץ לא כי חוץ לארץ רחוקה יותר מסוריה מאשר קרבת סוריה לארץ ישראל חוץ לארץ רחוקה מארץ ישראל יותר לכן לא גזרו מכירת בתים בחוץ לארץ אוטו מכירת בתים בארץ ישראל דברי רב מיון אז יש לנו שלוש דרגות בארץ ישראל אסור לא למכור ולא להזכיר לא בתים ולא שדות בסוריה יורדים דרגה שבתים מותר להזכיר רק לא למכור שדות גם להזכיר אסור וחוץ לארץ יורדים עוד דרגה שמותר למכור בית וקשכן להזכיר ומותר להזכיר שדה ורק מכירת שדה אסורה רבי יויסי הוא יורד בכל דבר דרגה אחת בארץ ישראל מזכירים להם בתים אבל לא יסוד ובסוריו מויכרים בתים ומזכירן סודס ובחוץ לארץ מויכרין אלו ואלו והגימור תבואר את המוש רבי יוסי מוסיפה משנה אב במוקום שאומרו שמותר להזכיר בתים לא לבזירו אמרו לא למגורים אלא למחסן להכניס שמה עצים וטבן וכדומה למה אסור להזכיר בית דירה לגוי מפני שהוא מכניס לתוויחוי עבודס כוחובים הוא מביא לתוך הבית את הפסל שלו והרי גם כשמזכירים לגוי הבית נשאר בבעלותו של היהודי זכירוס לא קניה כמו שלמדנו ליל ואז כשהוא מכניס את הפסל היהודי יעבור על כך שנאמר ליסובי תועיבו אל ביסכו מסיים את המשנה בכל מקום כל מקום בעולם לא יעזכיר לו יהודי לגויץ המרחץ מפני שהוא ניקו על שמוי כולם יודעים שהמרחץ שייך ליהודי וכשיראו שהמרחץ פועל בשבת מחממים שם את המים לא יתלו בכך שהוא הזכיר זאת לגוי אלא יאמרו שהגוי הבלן עובד בשליחותו של הישראל והישראל עובר על המירה לעקום שגזרו חז"ל לא לומר לגוי לחלל שבת עבורו אומרת הגמורה מה ראינו ברישה שרבי מר אומר שאסור להזכיר בתים ואין צריך למה שאסור להזכיר שדות מה אין צריך למודס היא לימ משום שבמכירת שדה דז בותרת בשתי ייסורים חודנוז קרקע וחודדקומף קלומיסו הוא סובר שכשמוכרים קרקע בארץ ישראל לגוי אז היבול פטור מתרומסומיס אתה מפקיע את הקרקע מתרומסומיס יש כאן עוד איסור יוכי באתמנמי כטרת במחירת בית לגוי חודש קרק לאסחונים וחוד בקומף לא ממזוזה כהגוי הרי פטור ממזוזה אומר המשערשיה באמת כמו שאמרנו שדות הם יותר חמורות כי יש בהם שתיים גם עבירה עלסחונה וגם אבקה ממיסו מה ששאלת מבית מזוזה היא לא חובת הבית חוייבסדורו כתוב על מזוזוז ביסך דרשו חז"ל דרך ביעיתך מי שנכנס ויוצא לבית הטרם מזירה אותו פה שקבה מזוזה אבל אין חובה על הבית מה שאם כביסה כמו שטויס מסבירים החיוב הוא על הקרקע ולא מחמד שהיא שייכת לישראל אלא זה שהיא שייכת לגוי זה מפקה את החיוב אז אתה גורם מפקה אז שאין כן בית אז זה חיוב גברי על מי שגרש שאני מוכר בית לגוי אין כאן הפקעה ממזוזה גם כשאני לא גר אין לי חיוב לשים שם מזוזה המזוזה היא חובת הדור מה ראינו? רבי מאיר אומר בסוריה מזכירים באתי וכולו אבל לא מוכרים שואלת הגמורה מה ישנה מחירי? כ הגמרא מבינה כעת שגמר מאיר סובר שכיבוש יוחיד לא ישמי כיבוש אלו מה למה אסור למכור בסוריה בתים משום מחיר את ארץ ישראל כי גזרו אם נתיר לו מכירה בסוריה יבוא גם ימכור בארץ ישראל אוחם סנם מניגזו למה לא גזרו שלא להזכיר בית בסוריה אותו הזכרה בארץ ישראל אומנה הגמורה היא גופו גזירה עצם האיסור להזכיר בית בארץ ישראל זה רק גזירה אותו שימקור ונקום ונגזור גזירה לגזירה תראה נגזור שלא יזכיר בסוריה אותו שלא יזכיר בארץ ישראל אות הוא שלא ימכור בארץ ישראל לא גוזרים גזר לגזירה שואלת הגמורה כך או שכירו סוד דבסוריה דגזירה לגזירי גזרו שכירות שדה אותו שכירות שדה בארץ ישראל ישראל זה אוטו מכירה וכוגזרינן אומרת הגמורה באמת לא כמו שהבנו עד כעת אוסום לו גזירו כוסברסבר כיבוש יוח שמי כיבוש ויש לסוריה קדוש ארץ ישראל ויש שם איסור ליסחונם ולכן למכור שם בית או שדה יש איסור מדויריסה משום לא יסחון מה זה כן לא החמירו כל כך החומים לגזור שכירוסבת מותו מכירה כי קדושת סוריה פחוטה מקדושה ישראל ולכן סודשמו עם קורדיטה גם ליסכונה וגם אבקה ממיסר גוזר ברבונון שכירות אוטו בתים דלזותרת גם אם הואכוזרק לאסכונם לאגוזר רבונון ומוסיף המרשו שכל מה שרשי אמר במשנה שהסיבה של רב מאר מקל בחוץ לארץ יותר כיוון שהיא רחוקה יותר מסוריה זה רק לפי אבמינה לפי המסקונה ברור מה ההבדל בסוריה זה לא גזרות אץ ישראל אלא יש בה גזירה עצמית מה שאין כן חוץ לארץ זה רק אותו אץ ישראל לכן הקילו יותר מה ראינו במשנה רמר מוסיף ואומר בחוץ לארץ מוכרים בתים הם מזכירים שדות מה ההסבר סוד דיז בתרתה שאם הוא מוכר שדה בארץ ישראל שתי ייסורים לסכון קם ממיסר גוזרוב רבונון שגם לא ימכור בחוץ לארץ אוטומה דרץ ישראל ורק השכרה תירו בתם דלזבותרתגם בא ישראל יש רק ליסכונם לאגוזרבוננום ומותר בחוץ לארץ גם למכור בתים מה ראינו רבי יוסמו בארץ ישראל מזכירים להם בתים ולא גזרו אותו מחיר אבל לא מזכירים שדות סודיס שיש במחירתם דזותרת ייסורים גוזרו ברבוון שכירות מכירה בתים דלזותרת לאגוזו ברבונן ומותר להזכיר בית מה ראינו בסוריה מוכיחים וולי בתים הם מזכירים סודמת כוסוב כיבוש יוחיד לא ישמקיבוש לכן אין איסור במכירת בתים לכן בסודז בתרתה שבארץ ישראל אם הוא ימכור שדו יעבור על שתי ייסורים גוזר ברבונון לא למכור שדה בסוריה אוטו מכירה בארץ ישראל באתם שגם בארץ ישראל דלזבותרתה לא יגוזו ברבונה בסוריה מותר למכור שם בתים ובחוץ לארץ אומר רבי יוסי מוימכולו אלו ואלו תם מקים דמרחק זרחות כמו ארץ ישראל לא יגזרינן כשם שגזרו בסוריה לא גזרו בחוץ לארץ בסוריה כשהיא קרובה יותר גזרו בשדה אותו ארץ ישראל מה שאין כן מחר חוץ לארץ אומר רבי יהודה שמואל הלוכה כרבי יוסי שבארץ ישראל מותר להזכיר בתים ורק שדות אסור להזכיר מכירה כמובן אסורה בין בבית בין בשדה בסוריה מותר למכור בתים ואסור למכור בית למכור שדה היה מותר להזכיר שדה בחוץ לארץ מותר הכל הכל בין בית, בין שדה, בין מכירה, בין שכירות אומר רב יוסף, נכון שאמרנו שמותר למכור בתים לגויים ובלבד שלא יעשנו שכונו, שכונה של גויים שלא יעשה וכמו שכונו תונה למד מבריסה אין שכונו פחוסו משלוש בנדום בשלושה בתים רצופים מקשה הגמורהם לאדם אחד הוא כן יכול למכור זאת אומרת שיכול למכור לגוי שלושה בתים אבל עדיין ולייחוש דין מאוזילה ישראל לומז מלאכה דובת ככובים אתה מתיר לו למכור לגוי אחד שלושה בתים אז הוא ימכור ואוז יליח וילך הגוי הזה ומז בלא לתרי הוא ימכור שתי בתים לשתי חבריו בבית שלישי ישאיר לעצמו ותהיה כאן שכונה אומר הבעיה על לפני מפקדין אנחנו מצווים לפני ולסיתן משל לפני דלפני לא מפקדינן אז רשי אומר כלומר לכולה לא יחשינן אז זה משמע כפירוש הראשון של טויספס שבעצם זה לא קשור ללפנים ולסיתן מכשו אלא נקטו לשון זו לסימן בעלמה כמו שלמדנו לאל שאדם מוזר לפני ולשית מכשול אבל לא מוזר לתת מכשול לפני מכשול גם כאן לא חוששים עד כדי כך שנאסור למכור לגוי אחד שלושה בתים שמה ימכור לחברה ותהיה כאן שכונה רק לפני למכור לשלושה גויים שלושה בתים רצופים זה עסרו תוס מביאים עוד פירוש שהאיסור לעשות שכונה זה כדי שלבוא עזק לישראל אז זה מכשול אז לפני לתת מכשול בזה שאני מקים כאן שכונה של גויים אסור לפני דלפני לא מפקדינן מה ראינו בהמשך אב במוקוים שאומרו מותר להזכיר בתים זה לא לבזדירה מה לשון משמע שיש מקומות שמותר להזכיר ויש מקומות שאסור להזכיר מכלל דדוכדלאגר וסתומקרב מאיר שאמר שרץ ישראל הם מזכירים דרב יויסי בכל דוכתמוגר אין מקום שאסור להזכיר בית מה ראינו בכל מקום לא יזכור לרחץ וכולו תניה רבשם גמליאל אמו לאיסוד מרחצת ככובים בני שני קורל שמו ואבת ככובים זה מלוכשבסימים תובים ויחשדו את הישראל שהוא שולח אותו לעבוד עבורו מדייק את הגיבורה דווקא לאבת ככובים אבו לקוסי שהם מזלזלים בתכונס חז"ל בדרשות חז"ל הם שומרים רק על מצוסטו רומאי שורה כי הם שומרים שבת אבל הם הרי לא חוששים למדרש סויפרים אז שוב למה לא נאסור להזכיר מרחץ לקוטי קוטי האם רובית ב מלוך בחול של מויד חול המויד לא כתוב בתורה שאסור לעשות מלוכה זה רק מדרש סופרים יש מחקל דולה ברישוינים האם היסור מדויריסו מדרבונון הקופוני זה לא מפורש בתוירו אז קוסי מוסים אלוכה בחול של מועיד אז למה רב שם גמליאל לא חושש שהכוסי אם אני מזכיר לו זאת באופן שחול המועד יהיה במשכירות יעשה שם יחמם את המים בחול המועיד ויאמרו שהוא שליח שלי אומרת הגיבורה מה הבעיה כולו של מודנבדינן גם אנחנו עצמנו מחממים חצות בכל המועד אין איסור לעשות זאת שואלת הגמורה מה אמר רב שם גמליאל לא יזכור אדם מרחצו לא כוחובים אבל סוד ככובים מה שורה מותר להזכיר באופן שאין חשש שלך חונם למשל בחוץ לארץ ואפילו שהשדה נקרט על שמו לא חוששים שיחשדו שהגוי הושלוחו לעבוד בשדה מה תמה אריס אריסוסקוביד כי נכון שאנשים אנשים לא יטלו שהזכרתי לו את השדה כי זה לא כזה מצוי להזכיר שדה יאמרו שהוא עובד ואני מתחלק איתו ביבול דהיינו הוא לא שכיר שלי שאז אסור לי לתת לו לעבוד שם בשבת אלא הוא הריס שלי הריס זה עובד למכצו לשליש ולרביע הוא עובד בשדה ומתחלקים ביבול חצי חצי או שלישתי שליש אושר רבע ואז שהגוי עובד בשבת אין בעיה כי הוא עובד עבור החלק שלו לכן אין בעיה אם כך מרחץ נמ למה אתה אומר שאסור להזכיר מרחץ גם אלה שלא ידעו שאני הזכרתי לו את המרחץ ואין כם בעיה של אמיר להקום והם יחשבו שהוא עובד עבורי אבל יברו שהוא הריס שלי אריס אריסוסקובד והם בעיה אונה גמורי אריסדמרחץ לאבדנשי זה לא מקובל להוריד אריס למרחץ מרחץ יחשדו אותו שהוא שכיר שלי ואז אם הוא שכיר של יהודי אז יהודי יעביר על אמיר לקום מזה שהוא נותן לו להפעיל זאת בשבת תני רב שם לא זורמר לא יזכיר אודום סודיו לכוסי מפני שניקריס על שמוי של היהודי וכוסי זה אוסב מלוכו בכול של מוד מדייק את הגמורה אבת קחובי מי שורה למשל בחוץ לארץ מותר לו להזכיר את שדיהו למה דאמרי אריסריסו עובד אפילו שלא יטלו שהזכרתי לו את השדה אבל יאמרו שהוא הריס שלי ואין בעיה שהוא עובד בשדה בשבת יוחקוסינמה גם אם הוא עושה מלאכה בחולמו בשדה אמר אריס אריסווס עובד עונה הגיבור האריסוס לרב שמן בן אלוזו לסלי הוא לא סובר שיתלו באריסות אם כך למה הוא נקת קוסי שמשמע שבגוי אין בעיה לא מפני שיתלו באריסות לא יתלו באריסות אלא בכו הייתה ממותו דאמריןלי בשעה שמזכירים לו את השדה מבקש ממך בשבת תשבוט אל תבוא בשדה וציס והוא ישמע בקולים לכן אין בעיה אם באמת הוא יעבוד בשבת יהיה חשד כי לא יתלו כך סב שם בן לנוזו אבל אני לא חושוא לא ישמע בקולי שואלת הגמורה קוסינם אמריןלי שלא יעבוד בשדה בחול המועיד וציס והוא ישמע בקולי אונה הגמורה כוסי לא יציס דאומר נוגמר נטפי מינוך הרי יהודי אמר אני לומד אותו עמך למדתי שמותר לעבוד בכל המועד ולכן הוא לא ישמע בקולי בקשה הגמורה רב ש בן אלוזו אי אוכה שאסור להזכיר לקוטיסדק אתה חושה שהוא יעבוד שם חול המועיד מי איריה מפני שניקריס על שמו ויבוא לחשוד את היהודי שהוא שלח אותו לעבוד עבורו בחול המויד טיפוק לגבליכשדסו משום לפני ולסיתן משליס מסבירים נכון שיש מחלוקס אם הקוטים היו גרי אמת או שגרי אריות מפחד האריות והם לא גרים שם לאז עצמו סובר מסכסוניין שהם היו גירי ימס אז הוא גר ומצווה על המצוות כישראל אסור לי להכשיל אותו לעבוד בכל המווי זה לא דומה לגוי שעושה עבודה בשבת שזה אין לפני עיבר כולו מצווה על שמירת השבת אבל קוי כן מצווה אומרת הגמורה אינוכנמ חודב קומר הוא התכוון לומר נימוק אחד מתוך שתיים חודם משום לפני עבר אסור להזכיר לו שדה כ הוא יעבוד בכל המועד ואוני שניקרס על שמו של היהודי חשדו את היהודי שהוא ביקש לו שיעבוד עבורו בשדה לכן אסור להזכיר שדות לקוטים עד כאן דף כא الف
לצפיה בתכנים נוספים: