הדף היומי מסכת עבודה זרה דף יג

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף יג

[מוזיקה] עובד זורי דף יג מתחילים בסיעתא דשמיא במשנה שבסוף הדף הקודם אומרת המשנה עיר שיש בו אבוידס כחובים כמו שסיכמנו היכן שכתוב כזו לשון הכוונה שיש ביום זה יום עד לו ודזורה ודרך אוהב דכובים שביום אדום יש יום שוק ויריד ואווי בו חנויוס מעטוריס וכשהן מאותרות זה סימן שאותם חנויות של אבדזור ליטול מהמכס ושאינו מאותורס זה מיס בבית שען ואומרו חכומים המטורס אסורס ושנה מאותורס מטורס בהם מותר לקנות ובהם אסור לקנות אז רשי מסביר על פי דרכו של רבי ירחו נראה בגימורה עוד דרך שבאותם שאינם מותרות אז לא נוטלים מזה מכס לו ודזורה ולא מגיע נודזורה אז מותר לקנות שם השני כם המאותרות אסור לקנות כי המכס מגיע לבדזורה אז כאן רש"י מצאים מה שכבר דיברנו כמה פעמים שלכאורה בכל מקרה גם בשאינו מאותוריס יהיה אסור לסת ולתת איתם ביומידום אומר רש"י מה שלמדנו במשנה הראשונה שאסור לשת ולתת זה רק שאסור למכור להם שאז אם ימכור להם בהמה אז יתכן שיקר לבדזורה וגם בכל דבר דרך לוקח להיות שמח וילך ויודע לבדזורה אבל לקנות מהם סתם מוכר עצבו שהוא צריך למכור ולכן אין בעיה אבל כמו שראינו לאליל דבר שמתקיים דבר שאינו מתקיים הוא כן שמח שקונים זאת ממנו זה באמת אסור לקנות בשום חנות שהיא לא רק ביום זה אלא גם שלושה ימים לפני זה אומרת הגמורה כנראה שתי דרכים בפירוש המשנה אומר שם בלוקיש לא ישונו שאסור לקנות במאותרות אלו מאותוריס בורד והדס של תקרוי וסביזור וזה סימן שחנוות אלו שלבדזורה דקומיסמריכה עורד והדס דרך לשותכם לפני אבדזורה ואסור להנות מהם זה דקרוסורה וכשהוא נכנס לקנות שם הוא מריח והוא נהנה אבל מוטוריס בפירויס מוטוריס מותר לקנות שם ואפילו שכשהוא קונה שם אזור מרוויחת אחוזים מסוימים של מכס אין בעיה בזה תמדו מקרו לא ידבק ביודכו מן החרם כך כתוב בעיר הנידהס בכל עבד זורה כך נהנו דוסר אסור להנות מעבדזורה אבל מהנשורה מותר להנות את הבדזורה וכאן רשי אומר שתי דרכים או שבחנויות המאותרות החוונים שבתוכם הם סוחרים עם כסף של הקומרים כל הרווח לקומרים שלבודזורה או שנותנים מכס לבודזור השאינה המותרות זה לא של קוימרים הקופונים רשלוקיש אומר שכל הבעיה זה רק כי הוא נהנה מהריח ורבי יוחן אומר אפילו מאותורס בפירוס נמסו כי זה מורה שהרווחים לאדזורה כלב נהנה מרח של פסמים או עשבים מהנה לתת מכס כל שכן שעשו ודאי שעשו מסל גמורה על רשל מבריס רבינוסי מנחס בסמכס לכבודזור עושים מכריזים כל מי שטל תורו ויניח בראשו ובריש לכבוד חובים אז מה שהוא סוכר היום יניח לו שם מכס לא צטרך לתת מכס ואם לא אם הוא לא שם מטרה על יניח לו שם מכס אז יהודי שנמצא מה יעשה אז קודם כל לכאורה איך הוא בכלל יכול ליטול התרה על ראשו הוא מכבד אבזורה אומר החזון איש ייתכן שבזה אין בעיה כי כולם יודעים שכל המטרה שלו רק להיפטר מהמכס אבל אומרת הטרייסה יניח את העתרה נמצו נהנה כהתרה עשויה מעשבים מפסמים שמריכים טוב טויסס מוסיפים שזה מה שהוא נהנה שמורידים לו את המכס זה לא הנהה כי הוא נשאר סך הכל עם הכסף שלו זה לא נקרא הנה זה שהוא לא צריך לשלם אבל הוא נהנה מהריח לא יניח הטרה נמצא מהנה שנותן מכס אלא אסור לסחור שם מכאן אומר נויסה ונויסם בשוק שלסחובים אז כנסו אותו אם בהמה תעוקר צריך צריך לעקור אותו נראה מה הכוונה פירוס כסוס וכלים ירוקבו מוכל מתחיס וליכם ים המלח שיעבדו שם זה דברים שלא נרכבים בים המלחם ימו הם ילכו לאיבוד ואיזו עיקו שעושים לבהמה המנשר פרסו מנהרקוב למטו מתחת לברך אבל עיקרו למעלה מהברך שהיא נעשת ריפה אסור לעשות כן בידיים אומר רשי בבהמה אפילו שהיא אסורה בהנוה כך גם רש"י פירש לבד דף יא וטוייסס גם כאן מקשים עליו וטוייסס במתרצים שבאמת באופן באופן אחר מפרשים שהכוונה שדי בכך שאם הוא רוצה יכול לעשות יותר מכך אבל מספיק להשאיר פרסות מרכוב ולמטו כך אי אפשר להנות ממנה היא לא יכולה ללכתסס מוסיפים שיתכן שיכול לשחוט ולאכול אותה הקופונים קטונמיאס מה רואים כאן בבריסה יניח את ההתרה למצו נהנה לא יניח נמצא מהנה זאת אומרת שאסור לתת הנובזור דלאשלוקיש אומר המשברי הרבריסה הזו פותחת שרבנו אומר דבר כל רב ש בלוק פליגרבו דרבי חומ חולקים עליו ואנו אני דמרבו דפליגלי הלוכרבים רבי חנוב אינו אילו חכ היו חולקים עליו לא חקרבים אבל לא פליגה רבנו ס אומר אותו בבריסה אבל אין חולק עליו מקשה הגימור על רבי יוחננו ולא פליגה ואותני אוכי מותר ללכת להיריד שלבדי כחובים ביומי דום ולא יקח ממותר לקנות מהם בהמה אבודים ושפוכיסבוטים וסוד סוקרומים וכוסף שטרות על המכירה ומעלה בארכו שלוהם הוא עולה למקום גדוליהם ושופטיהם ומעלה את השטרות לפניהם לחתום אפילו שהוא עושה להם כבוד ותפארת ויתכן שהלכו ויהודו לבדזורה מפני שהוא כמ ציל מידו כך תהיה לו עדות וסיוע להציל מוררים אחרי זה ואם היו כהן שאסרו לו להתמות למיסים מטעם בחוץ לארץ חז"ל גזרו טו מעל ארץ העם עם כל חוץ לארץ טמאה כטו מסמס כגוים קוברים בכל מקום אבל כאן התירו לכהן לצאת לא דון ולערמום כדי שהוא להפסיד ממונו וכשם שמטעם בחוץ לאורץ כך מטמה בבסקורס המפסיקה גמורת דברי הבריסה בביסקורס על כדוך טומדריסי את זה יתירו לו מפסד במונו אלו הכוונה לביספרס דרבונו שדה שחרשו בה קבר היה קבר וחרשו וחששו חכמים עד 100 אמות שהמחרשה דלדלה ופזרה את קטיתי העצמות שמה יעבור על עצם בגודל כסעירו ויסית את העצם ויטמא אבל זה רק מדרבונון ולכן משום הפסד מומני תראו לו ממשיכה ברייסה עוד היתר יש ומטעמ לצאת לחוץ לארץ עוד ביספרס לילמו טוירו וליסו אישו אומר רבי יהודה מוסה בזמן שהם מוצא ללמוד קם בארץ ישראל בזמן שמוצה לליל מוד אינם טעמה לצאת לחוץ לארץ ללמוד מאיזשהו רבי אחר רבי יוסמור חולק אפילו בזמן שמוצה לילמוד את קם ארץ ישראל טמה לפי שאין דמם זכה ללמוד מכהיל כל אחד מוצא את הרבי המיוחד לו אומר רבי יוסי מבי יוסף הכהן שהולך אחרבו לצידו לחוץ לארץ ללמוד תוירו ואמר רבי יויחונון עלוחק רבי יויסי אז בעיקר שרבי יחנן מתייחס לבריס זאת אומרת שהוא ידע מבריס זו וכאן כתוב בבריסה שמותר לקנות מהם בהמה וכולי זאת אומרת שחכחים מחולקים על רבנו על מפליגה אומר לו חבחנו לאפליגה ולא קשי כאן ולא יקח מן התגו הבריסה הראשונה שרב נוסא אמר את דבריו חכוים לא חולקים על מדובר שהוא קונה מתגר מסוכר דשקמסמיני לוקחים מן הלוקח אומר רש"י דהיינו הכסף שהלוקח נותן למוחר חלק מזה זה הולך למכס לבדזורם נמצא מהנתזורם כאן הבריס שכתבה שמותר לקנות ולא יקח מבלבייס לאישק למכסה מן אדם פרטי שמוכר לא לוקחים מנו מכס אומר מה מרן בבריסה באמת מתעוקר שואלת הגמור אבואי כצר בליחים אומר אמר החמון כתוב בישוע שנכנסו לארץ ישראל לסוסיה תעקר זאת אומרת כדי להפחיד את הגויים מותר לעשות כן לצורך האדם אין איסור של צער בלי חיים קר גם כאן לצורך הקנס התירו ואז איקור מנשר פרסו מנרכו ולמטו בקשה הגמורה זו הכוונה עיקור ורומיני למדנו מפני חששתש הכל בזמנינו אם אדם יקדיש אם אדם יהנה מזה אז הוא ימעול בהקדש אין הרי מה לעשות כעת עם הקדש לכן אין מקדישין אסור לומר על דבר אקדש על קורבן הקדש בדקבייס ואין מחרימיין אדם אומר חירם סתם אז יש להם שזה לקוינים אז זה אפשר לתת גם לקהן בזמן הזה ואחרי שנותנים לכהן הם בזה מעילה אבל התענ סבר שסתם חיר לבדק הביס יש בזה מעילה ואין מעריכים אדם אומר כי עולם מפריש את הכסף שצריך לתת בזמן הזה אסור לעשות כנ את הכולה ואם יקדיש וכרים ועריך כדי שלא תהיה את הכולה באמת עוקר פרוס כסוס וכהילים ירוקבו מיסוקמת למלך ואיזו עיקו של הבהמה נועל דלס בפנו בלי מזון ימי סומל אז קוראים שעיכור הכוונה כך אומר הבעיה באמת סתם עיקור הכוונה לחתוך את הרגליים שלה הקשי נווסום אם תאמר שיעקור את הרגליים היא לא תמות כל כך מהר והביזיון ילמע מרובה שום ביזיון קודשים לא אמרו כלא אמרו תכניס אותה לחדר בלי מזון עד שהיא תמות מקשה הגיבור ונישחת משחט שישחטו את הבהמה אומר רש"י שהכוונה באופן שהוא לא הקדיש לקורבן אלא לבדק הבייס ולבדק הבייס אין בעיה של שחוט ייחוץ רק קורבן אסור לשחוט מחוץ ביס המקדוש אונה הגמורה אם הוא ישחט זאת כשחיטה כשרה אוסובו לידי את הכולה לאכול זאת אסור לאכול זאת מקשה הגמור ולשו הגיסטרה שיחתוך אותה לשניים באמצע שאז נעשה את נבלה אין ביזון קודשים כי מתר ואין תקול אסור לאכול אותה אומר הבעיה אומר קרוב וניטצץ תמס מזבח וגוי שלבזור ובהמשך כתוב לו ססום כן לשם אלוקיכם אסור לעשות כך לקחת הקדש וכך לבזות אותו לחתוך אותו ולאבד אותו רוב אמר למה אסור לחתוך את הבהמה שנראה כמתילמום בקודשים אז תוס מקשים הרי הביתי פירשמדובר בבדק הביס מה הבעיה להטיל מום בדק הביס אומר טויספס רוב בא לפרש למה אם הוא הקדיש קודש מזבח אסור פני שניר קמתלמון בקודשים ועותו קודש מזבח גזרו גם על קודש בדקבז שלא יעשו אות גיסטרה בקשה הגמורה נירה גם אם הוא הקדיש קודש מזבח זה רק ניר כמטלבו מום מומליו אין לך מום גדול מזה אומר אונה גמורה הנמילה שזה נחשב כמעט תלמום גמור וזה אסור כי כתוב בתויר כלמום לא יהיה בו ודרושים כלמום לא יהיה בו בזמן שבסמקדוש קים דחוזה להקרובה אז קוראים בו את הפסוק תו לרוץ להקריב אז אסור מדה להטיל במום אבל אשתו לקרק המקדוש לסלטום אז רק מדרבונן אסור נראה בלמום האיסור רק מדרבוננו בקשה הגימורה למה רק מדרבוננון הרי למה מדוריסה אתה אומר שאין כאן אסור של הטלת מום כי זה לא ראו להקובה האירועים לא כך ולהב כמום בבעלמום דף אגב דלא חוזקרוסו כמו שרש מביא שהתנועים נחלקו חכום ורמיו מה קורה פחור שהחוז דם האם מותר להקיז לו או לא זאת אומרת שהם נחלקו בקורבן שהוא כבר כבר בעל מום האם מותר להטיל בו מום נוסף ורב מאיר עוסר לא יהיה במום לא יהיה בו גם כשיש בו מום זאת אומרת אפילו שהיא כבר לא ראויה לקרוב וכי יש בה מום אסור להטיל במום נוסף אז גם בזמנינו יהיה איסור דירהס להטיל מום בקודשים אונה הגימורה זה לא דומה בעל מום בזמן מסמקדוש נעיד לוזה לגופי עצמו לרווי להקרבה לדמי חוזה דמיו רואים לקרבה מחללים קדושתו על קורבן אחר ואותו מקריבים אז שייך ך לקרוא בו את הפסוק תום ממיל לרוצון כי חילופו ראויים להיוסום לרוצון לכן יש איסור להטיל מום נוסף להפוק אוכל להוציא קם בזמננו כשהם סמידשקים ששום בהמה דלא לדמי חוזה לא לדמיה ולא לגופי חוזה ודאי לא להקרבה אז רק ניר בעלמה ואין איסור מדויר לטיל במום רק מדרבונון מספרת הגמורה אשכחה רבי יונה רבי יונה פגש לרבי אלוה דקה פיסח לצור עמד על פתח העיר צור אומר לי שאל רבנו את רבי אלוה כותו למדו בבריסה בהמה אם הוא קנה אצל כחובים בירית של אבדזורה בהמתעוקר עבד בי מה קורה אם הוא קנה שם עבד לבריסה שרב נוסמר האם יעקור אותו או לא אז אומר לו כך עבד ישראל לא יקו מבואלי ודאי שאסור לעשות כך לישראל אבל כי קיבו לי עבד בכוח קנה אצלו אבד קנני מי אומר אמר לו רבי אלוהני אויבדחובים גויים והרבה דקו ישראלים אבל הם גזלנים כי רואה במודקו הם לוקחים את הבהמות לאכול בשדות אחרים גזלנים כאלה אז נתנו להם דין כמו גויים לא ימלים ולא מורידין אם הם נפלו לבור לא מעלים מתוכו יניחם שם עד שימותו אבל לא מורידים אותם לבור בידיים זאת אומרת שאסור להרוג גוי אז ודאי שאם הוא קנאב ואי אפשר לומר לו להרוג אותו לחתוך לו את הרגליים ודאי ש אם הוא קנה את קנני לא כנסו אותו עוד שאלה אומר לרבי ירמל רב זירקותונה ברייסה שהבאנו כביכול חכומים שהם חולקים על הרב נוסן רבי יוחנון תירץ שלכוללמה אלא הבריס הזו מדברת באופן שלא לוקחים מכס קוקניים בעל הבית כתוב לא יקח מם בהמה אבודי מושפוכוס עבד ישראל הכוונה שמותר לקנות אצלו עבד ישראל או דיל אפילו עבד וכחובים גם אם הגוי מוכר לי עבד קנני גם מותר לי לקנות אצלו אומר לי אמר לו רב זיר מסתבר אבד ד ישראל זה מותר לקנות כדי להוציא מיד הגוי דבד בתכוון למבואלי מה הוא צריך אותו כלומר איזה מצווה יש כאן שנתיר לו זאת כי עושה רוב למרב שוקיש אפילו עבד עבית כחובים פני שמכניס את החזקם פשכינה כי ברגע שהוא נעשה עבדת קנני של יהודי הוא חייב מצס כיישו מרבש היא לא מבין כלם בכלל מה קורה כאן אוטו באים הרי כתוב שהוא קונה אצלו בהמה מה עם מכניס תחס כפשכיניה אלא מה ההתר לקנות שם ביריד משום מיעותי שהוא ממעט את ההובד כרחובים הוא מדלדל אותם הוא קונה מהם את הבהמות שלהם את השדות שלהם וכולי וכנ במעשורה מאותו טעם מותר לקנות את העבדים אצלם כי הוא ממעט את ממונם מספר את הגמורה רבי יעקב זובן סנדלה הוא הלך לירית של אבודזורה והוא קנה שם סנדל מואבת כוחובים רבי ירמיה זובם פיטה הוא קנה שם לחם אז טוס מקשים שתי קושיות קודם כל טוס מקשים פס אקום מסורה אזסתר תרצים את עירוץ ראשון שמדובר כשאין פלטר ישראל אין נחתום ישראל אז נראה לאלון שמותר לקנות אצל גוי עוד תירוץ אומר תופס שהוא לא קנה זאת עבור עצמו רבי ירמיה אלא עבור בהמתו או או עבור עבדו בתקחובים אבל טס מקשים מאוד הרי אמרנו שאסור לקנות אצלם דבר שאינו מתקיים רש"י פירש במשנה דבר שהוא שהוא מתקיים אז הוא מצטער שהוא מוכר אבל דבר שמתקלקל עלול להתקלקל אז הוא שמח והוא יודע בבזר אסור לקנות אצלם ולחם לא מחזיק מעמד מידה הרבה זמן אומר טויספס לחם זה דבר חשוב וכל הזמן יש קונים עליו אז זה כמו דבר המתקיים עכשיו כל אחד הוכיח את חברו רבי ינקב את רבי ירמיה רבי ירמי את רבי ינקב אומל אחד בחברי יסמי אתה יתום מלך הדעת אובדה בוכי וכי רבך כך נהג לעשות סחורה בשוק של אבודזורה שבדזורה מקבלת משמכס ואתה מענה את אבודזורה אומר ליידוך יסמי אובדוכי מה היה באמת הוא טרבה היו מבלבי זבון כמו שאמרנו מכס לוקחים רק מסוחרים הם קנו כל אחד מבעל הבית למה כל אחד מכה בחברו וכל אחד ואחד סוב חברו עם מיתה גוזובן כל אחד חשב אני קונה בעל הבית מותר לי אבל הוא קנה מוחר אז הוא מכה בו באמת שניהם לא עברו שום עבירה כי שניהם קנו בעל הבית דומר רבי בברינר חייב ברבי לא ישונו שאסור לקנות מהם אלא בליקח מן התגו נשק למכסמני שאזבזר לוקח את מכס אבל קח לבית למכסה מותר אומר הבא בברכה למוחן הוזר דקושק למכספ בלבסר ואסר אם הוא היה בזמנינו רבי יוחנון והיה רואה שבזמנינו אבזור לוקחת מכס גם עם בלבטים שמוכרים הוא היה עוסר לקנות גם מבליבטים כמה אתזורה מהמכס שהם לוקחים מזה שואל את הגמורה אם כך רבי ינק ורבי ירמיה הם בדורינו וכ אתה אומר שכעת בדורינו רבי יוחנן היה עוסר גם בלביש אלוהינו איך זובון אז איך הם קנו עונה הגמור מבלבי שאינו קבוע זובון הם קנו בלעל הבית שלא קבוע קם בעיר אז המוכסים שגובים את המכס לא עולה בדעתם לגבוות ממנו הם גובעים מתגר או עם בעל הבית קבוע בעל הבית שאינו קבוע בכל מקרה גם בזמנינו אפשר לקנות ומהם מכזה בל הבית הם קנו עד כאן דף יג ‏M
לצפיה בתכנים נוספים: