הדף היומי מסכת עבודה זרה דף יב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף יב

[מוזיקה] עבודה זרה דף יב מתחילים בעזרת השם דף יא עמוד ב במשנה יום חג של עובדי עבודה זרה מכונה יום עד יש ימי עד של עובדי עבודה זרה שנוהגים בכל מקום כולם א נוהגים את יום העד הזה ולעומת זאת יש ימים כאלה שרק בני מקום מסוים גם חוגגים את יום העד הזה עכשיו אם יש מקום מסוים עיר מסוימת שיום שאותו יום זה יום עד שלהם הכפרים מסביב בשבילהם היום הזה הוא יום רגיל הוא לא יום עד גם אם הם עובדי עבודה זרה היום הזה מבחינתם הוא כמו כל הימים עכשיו יש איסור מיוחד לעשות משע ומתן עם עובדי עבודה זרה ביום העד שלהם יש בזה כמה חששות אנחנו נעריך בחששות יותר בגמרא עצמה אבל ניקח את זה כעובדה אסור לעשות משע ומתן עם עובדי עבודה זרה ביום אדם נקודה אבל אם יש לך עיר שבה יש יום עד הכפרים שסביב אפילו אם הם מאוד קרובים ואפילו אם הם מאוד קטנים אני לא אומר שהם מצטרפים ליום עד של העיר שסמוכה אליהם לא ולכן רק העיר שיש ביום עד לעבודת כוכבים אסור לעשות מסע או מתן אבל עם אלה שנמצאים ביישובים שחוץ לעיר מותר לשת ולתת עמהם וכן להפך אם יום העד היה באחד מהישובים שחוץ לעיר אז אני אומר שדווקא עם אותו כפר שיש בו יום עד לעבודת כוכבים אסור לעשות מסע ומתן אבל תוך לעיר מותר לעשות מסע ומתן במילים פשוטות דווקא באותו מקום שיש בו יום עסור לעשות מסע ומתן אבל מקום מקום סמוך מותר עכשיו אם בן אדם רוצה ללכת אל אותו מקום שיש בו היום יום עד לעבודה זרה לא בשביל עבודה זרה בוודאי שלא הוא רוצה לדבר עם מישהו האם מותר לו ללכת לשם או שחוששים שאם יראו אותו הולך לשם יחשבו שהוא גם הולך לעבוד עבודה זרה זה יום עליה ללא יודע מה ליום העד שלהם רואים שכולם הולכים רואים את היהודי הזה גם הולך לאותו מקום לאותו עיר שיש בה יום יום עד הוא הולך בשביל העניינים שלו בשביל המסע ומתן שלו לא בשביל מסע ומתן אסור לעשות עם בני היות העיר מסע ומתן הוא רוצה שתהם לדבר עם מישהו שם שואל אותו איזה שאלה האם מותר אז תלוי אם בזמן שהדרך מיוחדת רק לאותו מקום אין אפשרות ללכת באותה דרך למקום אחר אז אסור אנשים יחשדו בו שהולך לשם בשביל של יום מידם יום עבודה זרה ואם היה יכול להלך באותה דרך גם לעיר אחרת למקום אחר מותר לא ללכת אנשים יראו אותו הולך לא יגידו הוא הולך ליום עד של עבודה זרה יחשו יאמרו שהוא כנראה הולך למקום אחר שואלת הגמרא איך היא דה מחוץ עלה אמרנו שכפר שהוא חוץ לעיר אף על פי שבעיר יש יום עד לעבודה זרה בכפר מותר לעשות משע ומתן מה זה נקרא חוץ לעיר עד כמה הוא צריך להיות רחוק אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי חניננה לא צריך להיות רחוק בכלל אפילו כגון התלוזה של עזה התליז שוק של בהמות של העיר עזה שהייתה עיר של פלישתים שהיו עובדים עבודה זרה והשוק היה מאוד מאוד קרוב בכל זאת מותר באותו שוק יקדמרי יש אומרים שההלכה הזאת נאמרה באופן אחר ששופך לנו אור על הבעיה לעשות משע ומתן במקום שיש בו יום עד לעבודה זרה מה החשש ומה לא חוששים במקום סמוך אנחנו נראה עכשיו נפתח את הנושא הזה בלשון השני בלשון השני רבי שמעון בן לקיש לא אמר משום רבי חנינא אלא הוא שאל את רבי חנינא בה מיני רבי שמעון בן לקיש מרבי חנינא התלוזר של עזה אותו התליז שוק של בהמות שנמצא מאוד מאוד סמוך לעיר העזה ובעיר העזה היה יום עד לעבודה זרה מה הוא האם מותר להתעסק איתם ביום העד של העיר עזה באותו התליז אמר לי אז רבי חנינא השיב ל רבי שמעון בן לקיש בשאלה האם לא הלכת לצור מימלכת אף פעם לעיר צור ששמה גרים ודים ועובדי כוכבים אתה הלכת וראית ישראל ועובד כוכבים שלכל אחד מהם יש סיר עם תבשילים הישראל יש לו תבשיל כשר עונג שבת תבשיל טוב ככה כמו שצריך עסיסי ועובד כוכבים הוא יש לו שמה נבלות וטרפות אבל מה כנראה שלא לכל אחד היה מקום לבשל הייתה קירה אז לקחו קירה משותפת כל אחד שם את הסיר שלו על גבי אותה קירה ששם היו מבשלים עכשיו אתה רואה את הסיר את היהודי שם את הסיר שלו ואחר כך בא עובד כוכבים ושם ממש לידו את הסיר השני של הנבלות הוטרפות הם שפטו שתי הגדרות על גבי קירה אחת ולא חששו להם חכמים למה אז אנחנו נראה שלוש אפשרויות וכל אפשרות תלמד אותנו לגבי חשש של משא ומתן במקום סמוך לעיר שיש שם היום עד לעבודה זרה בכל אופן הרעיון קודם כל הכללי הרעיון הבסיסי פה אף על פי שיש כאן סיר כשר ליד סעיר טריפה של עבודה זרה בכל זאת חכמים לא חששו שיהיה פה איזה בעיה עם הסיר הכשר אותו דבר גם לגבי היום עד שבמקום אחד חוגגים יום עד לעבודה זרה אף על פי שבני העיר האסורים סמוכים מאוד ליישוב שמחוץ לה שמותרים לא חששו חכמים לאסור משע ומתן עם בני היישע עם המקום שקרוב לאותו מקום שיש בו יום עד לעבודה זרה מבארת הגמרא מי לא חשו להם חכמים לאיזה חשש יש לחשוש בשתי גדרות שנלמד ממנו לעניין שלנו שלא חששו חכמים מביאה הגמרא על זה שלוש אפשרויות אפשרות ראשונה אמר הבי לא חששו אפילו משום איסור דאורייתא גמור ממש משום בשר נבלה לא אמרינן דילמה מעדר הפי ישראל לאחורי לא חוששים שהיהודי מסתובב רגע לאחוריו ושד עובד כוכבים נבלה בגדרה וכשההוא מסתובב העובד כוכבים יקח את אחד בשר נבלה ויזרוק לו לתוך הסיר וזה איסור מהתורה איסור גמור לא חוששים אפילו לאיסור גמור מהתורה וזה ואנחנו רואים אם כן דקבטי במקביל לאיסור תורה של איסור אכילת נבלה מה שהי חשש איסור תורה ביום עד של עבודה זרה החינמי לא חששו להם חכמים אף על פי שיש פה כמו שני סירים שתי מקומות שני מקומות יש כאן מקום אחד של יום עד של עבודה זרה ויש מקום אחר שהוא סמוך לו שאין לו יום עד של עבודה זרה לא חששו חכמים משום דמי עבודת כוכבים חידוש עצום רש"י אומר כאן שהיו מקריבים את הכסף בתור קורבן לעבודה זרה הכסף הזה הוא אסור מהתורה לא חששו שכיוון שיש כאן כספים בעיר שהוא היום הזה הוא יום עד של עבודה זרה שהכסף הזה הקריב אותו לעבודה זרה והוא נאסר מהתורה לא חששו שמה ביישוב הסמוך יש כסף מהעיר ההי שהקריבו אותו לעבודה זרה והם משתמשים בו ונמצא שישראל שנוסא ונוטה עמהם במאות האלה עובר על איסור דאורייתא שיהיה לו ידבק בידך מאומה מן החרם של עבודה זרה אז זה אפשרות אחת שאפילו שיש כאן חשש של איסור ממש מהתורה שיביאו לו כשהוא יסחור בהטליז שסמוך לעירזה יביאו לו כסף של עבודה זרה מיום העד שהיה בעזה בכל זאת לא חוששים לזה במושב ליד בשוק של הבהמות ביתליזה שהיה ליד עזה שמה אין יום עד של עבודה זרה אנחנו לא חוששים שהכסף שם מגיע מאזה שמשם ששם עבדו את הכסף הזה לעבודה זרה אפשרות שנייה הדעה השנייה רבה אמר האיסור שלא חשו לו חכמים בשני סירים שמלמד לעניין מקום שהוא סמוך ליום עד של עובדי עבודה זרה זה לא איסור גמור של נבלה לזה לא חוששים למה כי העובד כוכבים חושש שמע ישראל צבע אותו לדין על זה שהוא נתן לו הכניס לו לסיר בשר נבלה ובחשש מאות עבודת כוכבים לא שייך את הטעם הזה אלא מי לא חשו להם חכמים לעניין מה משום בישולי עובדי כוכבים לא חששו חכמים שמה מתוך שהסירים סמוכים הישראל יסמוך על עובד כוכבים ויתן לו לבשל בשבילו ויבור על איסור דרבנן של בישולי עובדי כוכבים ודכבתי כאין האיסור הזה מדרבנן החינמי גם לעניינינו לא חשו להם חכמים משום יום מידע היינו כשידוע שהמאות שבידי אנשי חוץ לעיר שבה יש יום עד המאות של אלה שבהם אין יום עד בכפר שבו אין יום עד אם ידוע שהמאות שלהם וזה ודאי לא מאות עבודת כוכבים לא חששו חכמים שם המחמט שהם קרובים לעיר אולי הגוי הזה נמשך אחר אנשי העיר הסמוכה והיום הזה הוא גם יום עד בשבילו וישראל שנושא ונותן עמו אנחנו לא חוששים שהכסף הוא כסף שיקריבו לעבודה זרה אבל חוששים שהכסף שעושים מסע ומתן יגרום שמחה לעובד עבודה זרה ביום מעידו וזה איסום דרבנן שרבנן אסרו לא לשת אסרו לשת ולתת עם ביום איסור דרבנן לשת ולתת עם העובדי כוכבים ביום ידיהם אבל אם לא ידוע שהמאות משל אנשי חוץ לעיר יכול להיות שזה באמת מאנשי העיר ואם כן יכול להיות שממהות האלה עצמם עבדו עבודה זרה באמת אסור לסבול לתת עמהם כחוששים לאיסור מהתורה דעה שלישית רבא בראו למה האיסור שמדובר כאן אינו איסור בישולי עובדי כוכבים למה כי שכשישראל חטא פעם אחת בגחלים שוב לא עוסרים את המאכל משום משולי עובדי כוכבים לכן אין את החשש הזה בכלל אלא לא חשו להם חכמים משום צינורה שמה ניצע טיפה מהסיר של העובד כוכבים לסיר של הישראל זה לא חוששים למה כי זה איסור קל קודם כל זה לא שכיח שינתז וגם אם זה יהיה גם אם ינתז זה הרי בטל ברוב התבשיל של ישראל לזה לא חששו ותכבתי כין איסור זה שהוא קל האכמי גם פה לגבי יישוב שסמוך לעיר כמו ההתליז של הבהמות שסמוך לאעזה לא חשו להם חכמים משום איסור ליסבית שלושה ימים לפני עידיהם אבל ביום עידיהם עצמו שהוא איסור כמו איסור בישול עובד עובדי כוכבים לזה חששו חכמים ואסור זאת אומרת לפי רבא בר אולה כל מה שהתירו במקום סמוך זה רק שלושה ימים לפני יום עדיהם אבל ביום עד עצמו עצמו באמת אסור במשנה שאלנו אם יש עיר שיש בה יום עד לעבודה זרה מה הוא לילך לשם ולדבר שמה עם אחד מבני העיר ואמרנו שאם יש מקום נוסף שדרך העיר הולכים אל אותו מקום אז גם אם הוא ילך לאותה עיר לא יחשדו בו שהוא בא לעבוד עבודה זרה עם בני אותה עיר ביום מידם כי יגידו בן אדם הזה הולך בדרך הזאת למקום אחר אבל אם הדרך מובילה דווקא לשם אסור מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא שיש כאן דעה של רבי מאיר שמחמיר יותר עיר שיש ביום עץ של עבודת כוכבים אסור להיכנס לתוכה אפילו בשביל צורך מסוים שיש לו שם משום חשד שמה שם היומרו שהוא נכנס לשם בשביל לעבוד גם הוא עבודת כוכבים ולא מתוכה לעיר אחרת היינו אפילו להיכנס לתוכה ולא להישאר שם בכלל אלא ללכת דרכה לעיר אחרת גם כן נשו מפני החשת דברי רבי מאיר וחכמים אומרים כמו שכנו במשנה כל זמן שהדרך שהולך במיוחדת לאותו מקום לאותה עיר בלבד אחד ומאותה עיר היא לא יוצאת לשום עיר אחרת לדרך לשום עיר אחרת אז אסור אבל אם הדרך מיוחד אין הדרך מיוחדת דווקא לאותו מקום בלבד לא יכול ללכת דרכה לעיר אחרת מותר כי ידון אותו לקו זכות שהוא כנראה הולך דרך העיר הראי למקום אחר ממשיכה הברייתה לעסוק בדברים שאסורים מפני חשד אם ישב לו נדחב לו ברגלו קוץ והוא עומד בפני עבודת כוכבים לא התכופף לא ישכה ויתלנה מפני שנראה כמשתחווה לעבודת כוכבים ואם הוא משתחווה בצורה צדדית כאילו לצד וואה לא משתחווה מול העבודה זרה אינו נראה כמו שמשתחווה לעבודה זרה מותר תכף הגמרא תבאר מה הכוונה כמו שאמרנו שרואים מפורש שהוא לא משתחווה לעבודה זרה אלא לכיוון אחר אם נתפזרו לו מהותיו בפני עבודת כוכבים הוא רוצה להתכופף לאסוף את הכסף לא ישחה ויתלהם מפני שנראה כמשתחווה לעבודת כוכבים אם אינו נראה שהוא משתחווה אלה מותר עכשיו יש דבר מעניין מעיין המושך מים לפני עבודת כוכבים לא תכופף לא ישחה וישתה פני שנראה כמשתחווה לעבודת כוכבים ואם אינו נראה כמשתחווה למותר מוסיפה הברייתה היו פרצופות פסלים חלולים העשויים בדמות פרצופי אדם וקבועים במקום זרימת המים והמים נכנסים מאחוריהם ויוצאים מפיהם בקילוח יושבי הכרחים היו עושים שכאילו יצא מים מהפה של הפסילים וכדי לשתות מהמים צריך כאילו להראות כאילו מנשקים את העובד את הפסל פרצופים פרצופות המקלחין מים שהיו עושים יושבי קרחין לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק עבדת כוכבים כיוצא בו מקרה נוסף שעשו מטעם אחר לא יניח פיב על גבי צינור שקבוע בקרקע ויוצאים דרכו מים אבל זה בגלל סיבה אחרת למה לא יניח פיב על גבי הסילון וישתה מפני הסכנה שמה הוא יבלה עלוקה שהיא מביאה לידי סכנה והגמרא תרחיב בזה בהמשך עדכאן ראינו את דברי הברייתה כעת מברת את הגמרא אמרנו שאם הוא מתכופף בצורה כזאת שאינו נראה כמשתווה לעבודה זרה זה מותר מה אינו נראה איל דלא מתחזה אם מה הכוונה שאינו נראה שהוא לא נראה לא רואים אותו והרי אמר רב יהודה מה בשם רב כל מקום שעסרו חכמים מפני מרית העין שזה נראה רק כמו שהוא עובר איסור אפילו אם הוא נמצא במקום שאף אחד לא רואה אותו בחדרי חדרים גם אסור אז מה זה משנה אם הוא נראה או לא נראה אלא אמה תאמר מה הכוונה אם אינו נראה הכוונה שהוא מתכופף לאחוריו או לצידו הוא לא משתחווה על פניו לכן הוא אינו נראה כ משתחווה לעבודת כוכבים אז מותר אם הוא לא משתחווה על פניו אלא ולחורה או לצד אז מותר הבאנו שלושה מקרים שנראה כאילו האדם השתח מחבל לעבודה זרה ולכן זה אסור למה צריכים להביא את כל שלושת המקרים דיתנה קוץ אם היינו אומרים שעשו את כופף בשביל להוציא קוץ הייתי אומר משום אפשר למיזל כמקל אתה יכול ללכת להתקדם כמה פסיות לא לעמוד מול הפסל ושם לקחת את הקוץ אבל מה עוד שהתפזרו לו הוא לא יכול להתקדם כי במקום שהוא יתקדם אין את הכסף זה לא אפשר אימא לא עשרה הברייתא לכן מחדש את הבריתה שזה גם אסור והיא תן מאות אם היה כתוב רק מאות היה אפשר לומר שהטם שאסור דממונה זה בסך הכל ממון אז אדם יפסיד ממון מה יקרה אבל קוץ דצערה שזה מצייר אותו אמה לא אולי הברייתה לא עשרה לכם חדשים שגם פה זה אסור והיתענא תערתי אם היה כתוב גם לגבי קוץ וגם לגבי כסף משום דלק הסכנה אם הוא ימנע מלהוציא את הקוץ או לאסוף את הכסף הוא לא יבוא לסכנה אבל מקרה של מעיין שיכול להיות שהוא מאוד שמא דהיקסכנה די לא שתימית אם הוא לא ישתה הוא יכול למות אמה לא עשרה הבריתה אפילו כשהוא נראה משתח לכן צריך לכן צריך להשמיע את האיסור גם במקרה הזה שואלת כעת הגמרא בשביל מה הבריתה צריכה לחדש את הדבר המעניין הזה של הפרצופות שמקלחות מים למה לי הרי מהמעיין למדנו שאפילו במקום שסכנת צמה לא מתירים כשנראה ששתחבה לעבודת כוכבים אונה הגמרא משום דקבא מתני כיוצא בו רצו להביא איסור דומה לא יניח פיב על גבי צינור אסילון ואשתם פני הסכנה שכיוון שהמקום של ההלכה הזאת היא לא בבריתה הזאת שעוסקת באיסור עבודה זרה לכן היו צריכים להביא מקרה שדומה שאסור משמע עבודה זרה כדי לדמות את הנושא של סילון לנושא של העבודה זרה מכיוון שבמקרה של מעיין מדובר על שתייה כשהוא מתכופף ולא בהנחת הפה לכן הברייתא הביאה מקרה של פרצופות ששותה מהם בפיו ודמתה איסור שתייה בפיב מסילון של מים מה היא סכנה מה באמת הסכנה לשתות מצינור אונה הגמרא סכנת הלוקה כיוון שהוא שותה מהצינור עצמו אז הוא לא רואה את מה הוא שותה וחוששים שמה הוא יבלה איזה אלוקה שהיא מסוכנת מביאה הגמרא תנו רבנן לא ישתה אדם מים לא מן הנערות ולא מן האגמים לא באופן שהוא לוגם בפיו מן המים משום שהוא אינו רואה את מה שהוא שותה ולא באופן שהוא נותן מן המים בידו אחת ומכניס לפיב כיוון שהמים אינם נשארים בידו הוא ממהאר לשתות והוא לא בודק את מה הוא שותה אבל בשתי ידיו מותר כי הוא יכול להחזיק את המים ולבדוק שאין שמה אלוקה ואם שתה באופנים שאסור דמו בראשו מפני הסכנה מה היא סכנה סכנת אלוקה הוא עלול לבלוע איזשהו אלוקה שיכולה לסכן את החיים שלו מביאה הגמרא מסיע ל רבי חנינ דמ רבי חנינא הבולע נימה של מים אלוקה של מים אז הוא בכזה סכנה גדולה עד כדי כך שמותר להחם לו לחמם לו מים חמים בשבת כדי שישתה את המים החמים האלה מפני הסכנה ומעשה באחד שבלה את האלוקה נימה של מים מים והטיר רבי נחמיה להחם לו חמין מים חמין בשבת כדי שישתה וינצל הדה אחי והאחי בינתיים כשחממו לו את המים אמר רב הונה ברב יהושע לגמה חלה שיתנו לו לשתות חומץ וזה יועיל שהוא ישאר לחיות עד שיחממו לו את המים בינתיים אמר רב אידי ברבין אימן מן דבלה זיבורה ובלה צרעה מיחיה לא חיי הוא לא יחיה מי הוא לישק רביעד לשם גז יתנו לו לשתות על כל פנים חומץ חזק אפשר דחייה איפור דמפקיד ביתי שהוא יחיה קצת זמן שלו זמן לצוות את ביתו מביאה הגמרא תנו רבנן לא ישתה אדם מים בלילה אפילו מתוך כלי ואם שתה אדמו בראשו מפני הסכנה מה היא סכנה איזה סכנה סכנת שורירי שד הממונה על מכת עיוורון שמצוי שם בלילה ואם צע חימת תקנתי אם הוא צמא בלילה מה הוא יעשה לשתות ולא להינזק אם יקח רינה בעדי אם יש מישהו אחר איתו ליטריי וליימ אלי צכינמי שיאיר אותו משנתו ויאמר לו אני צמא למים ואם אין מישהו אחר איתו אם לא ניקרקש בנכתמהחצב יקיש בכיסוי של הקד על הקד כדי שיהיה נראה כאילו יש איתו מישהו והוא לא לבד ונמה יהיו לנפשי הוא יאמר על עצמו פלניה בר פלניה הוא אומר את השם שלו ושם של אמא שלו אמרה לך אמך אמא שלך אמרה לך יזדהר תיזהר משברירי ואז הוא ימט את המילה כל פעם יוריד אות אחת ברירי רייר ייר רי ויוסיף בכס חיבוררי שממונה על כוסות של חרס הלחש הזה גורם שהשם של השדמעט ועל ידי זהו מבריח את השד ידוע בארץ ישראל אין את החשש של העניינים של השדים אבל על כל פנים שנזכה שהקדוש ברוך הוא יוציל אותנו מכל העניינים המזיקים ועד כאן דף [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: