הדף היומי מסכת עבודה זרה דף טז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף טז

[מוזיקה] עבודה זרה דף טז מתחילים בעזרת השם דף טו עמוד ב שורה רביעית מלמטה תנו רבנן אסור למכור כלי מלחמה לעובדי כוכבים הם חשודים על שפיכות דמים הם עלולים לרצוח עם הכלי משחית שאנחנו נותנים להם מביאה כעת הגמרא ברייתא שיש ויכוח תנאים אם מותר למכור כלי הגנה להתמגן לפי הדעה הראשונה אין מוכרין לעובדי כוכבים אפילו מגנים טריסין שזה היה מגן כזה שהיו הולכים עם זה במלחמה כדי להינצל מהחיצים ויש אומרים מוכרן להם טריסים וארת הגמרא את הדעה הראשונה מה הייתהמה למה לא למה שיהיה אסור סך הכל אתה רוצה להגן שהם יוכלו להגן על עצמם אי לימ משום דמגנו עליו שכיוון שמעובדי כוכבים אנחנו לא רוצים להחיות אותם שלא יהיה להם איך להציל את עצמם אם כן יא אחי אפילו חיטים ושעורים גם אל תמכור להם נמי לא אמר הרב אם באמת אפשר לא למכור להם חיטים ושעורים בלי שזה יגרום שינה אחי נמי באמת מהטעם הזה אל תמכור להם מגינים אם אתה לא תמכור להם זה לא יגרום שינה איקדם יש אומרים טריסינינו תמה דלא אתה יודע למה אסור למכור לעובדי כוכבים מגן שהם קונים את זה בשביל להגן על עצמם אבל תכשלים זיניו קטלי בגביו שנגמרים כלי המלחמה הם השתמשו עם כלי ההגנה שיש להם בשביל להילחם ולהרוג אנשים ומה הטעם של האש אומרים שמתירים ומוכרים להם טריסין דכישלים זהני ומערה קרקי כשנגמר כלי מלחמתם הם בורחים הם לא הורגים בכלי ההגנה שלהם אמר רב נחמן אמר הרבוע ככה ההלכה באמת כמו יש אומרים שכלים להגן על עצמם מותר למכור לעובדי כוכבים אמר רבדה ברבבה אין מוכרין לעובדי כוכבין הששיות חתיכות אבות של ברזל מה הייתה אמה משום דחל שימינה היו כלי ז הם מתקינים בהם כלי מלחמה היא אחי אם כן שואלת הגמרא אפילו מרי וחציני נמי גם כלי שחופרים בו את העפר וגם כלי בעל שני לאבים משני צדדיו גם אסור למכור להם כי הם יבואו להתקין מהם כלי זן אמר הרב זוויד רבדבר לא עשר הששיות של ברזל אלא בפרזל העינדוע חתיכות ברזל מארץ אודו שאין עושין אותה אלא לכלי זן אבל סתם הששיות של ברזל אפשר להתקין מהם גם דברים אחרים אז אין איסור למכור להם שואלת הגמרא והידנה דקמזבינינן בזמן הזה שכן מוכרים כלי זן ממש לעובדי כוכבים איך באמת מותר אמר רבשי ההיתר למכור זה לפרסים דמגנוי לבן שהם מגנים עלינו ומשתמשים בכלי זן בשביל לשמור על העיר ועל יושביה הם לא משתמשים עם זה בשביל שפיכות דמים משנה למדנו אין מוכרים לעובדי כוכבים בהמה גסה כמו חמור כמו סוס שרשי כתב טעם כיוון שאפשר לעשות בהם מלאכה בשבת עבדי כוכבים יבואו ויעשו מלאכה מהבהמה של ישראל אז אם כן נמצא שהבהמה של ישראל לא שובטת ואדם מצווה על שביטת בהמתו אף על פי שאם אני מוכר לעובד כוכבים את הבהמה היא הופכת להיות שלא אז אין שום בעיה שהיא תעבוד בשבת הרי זה לא הבהימה שלי חששו שמה אני אבוא וישאיל לו ויזכיר לו שאז הבהמה היא כן שלי ולכן אסרו גם למכור זה בבהמות גדולות שור חמור שיכול לעשות מלאכה אבל עגלים סיחים שזה שברים קטנים או חמורים קטנים לפי דעת חכמים אסור תניה ברייתא רבי יהודה מתיר בשבורה במה שנשברו איבריה מפני שאינה יכולה להתרפות ולחיות והיא אינה ראויה למלאכה ואין חשש שמה הרואה יבוא להתיר מכירה לעובד כוכבים אף בשלמה כי מסתם הוא לא קנה אותה למלאכה אלא לשחיטה כי הוא אינו עומד להשחותה אמרו לו חכמים לרבי ודה ו מרביעין עליה ויולדת וכיוון מרביעין עליה וולדת הוא יבוא להשאות אותה ולהיי ואם כן יצא מזה קלקול שהרואה יחשוב שהוא מותר למכור אפילו שלמה אמר להן רבי יהודה לכשתלד אם באמת הייתה יכולה להוליד אז כדבריכם עלמה דקת הגמרא בהמה שבורה לא מקבלת זכר ואינה יולדת וזה הכוונה של רבי יהודה לקטלה תסועה לפי שבאמת אינה יולדת משנה ראינו את דעתו של בן בתיראה שהוא מתיר במחירת סוס לעובד כוכבים תניה בן בטירה מתיר במחירת סוס למה פני שהוא עושה בו מלאכה שאין לך הבינה עליה חטת אתה לא יכול לחרוש עם סוס מה הסוס מיועד לרכיבה יכול להיות מלאכה בעצם הרכיבה אם עשו סוחב בן אדם ממקום שמוגדר רשות היחיד למקום שמוגדר רשות הרבים שזה אחת המלאכות שאסורות בשבת מלאכת תוצאה אבל זה דווקא אם אדם נושא משא הוא פשוט לוקח חפץ מרשות היחיד ומניח ברשות הרבים אבל כשהסוס נושא אדם חי הכלל הוא שחי נושא את עצמו הוא לא לגמרי מחביד על הסוס הוא גם כן הרוח ח החיים שלו גורמת שהוא יהיה יותר קל כי הוא נושא את עצמו לכן זה לא נחשב מלאכה ורבי יוסר למכור סוס מפני שני דברים אחד משום תורת כלי ז' שלא יבואו להרוג בו ולשפוך בו דמים כמו שנראה בהמשך ואחד משום תורת בהמה גסה מבררת הגמרא בי שלמה תורת כלי ז' איקא שייך בסוס דקטיל בסיחופי העובד כוכבים מלמד אותו להרוג ברגליו את אלה שנופלים במלחמה על ידי שהוא נותן להם ביתם אלא איסור משום תורת בהמה גסה מה היא מה שייך בסוס הרי מה הסיבה שאסור למכור בהמה גסה שמה יבוא לעשות על ידה חילול שבת או על ידי למשל שאם הוא ימכור הוא יבוא להשאיל ולהזכיר שאז הבהמה של הישראל והיא יכולה לעשות מלאכה לעוביד כוכבי והיהודי מצווה על שביטת באמתו שלא תעשה מלאכה בשבת וגם אמרנו משום ניסיון דהין אולי הוא ימכור לעובד כוכבים את הבהמה ממש לפני כניסת השבת ועובד כוכבים יבוא וירצה לבדוק אם היא באמת יודעת לשת מסעות כמו שצריך ואז הישראל בגלל שהוא רוצה באמת שהגויים יקנה ממנו את הבהמה הוא יעשה קול לבהמה שלו שתלך ותיסע את המסע וזה כבר יהיה כניסת שבת הוא יעבור משום חילול שבת אבל הרי בס סוס זה לא שייך כיוון כמו שאמרנו שהוא לא מיועד לשת משאות אלא רק שירכבו עליו אמר רבי יוחנן לכשיזקין הסוס וכבר לא יכלו יותר לרחוב עליו מתחינו בריכיים בשבת נותן לו להסתובב סביב אבן הריחיים ואז כשהוא מסתובב הוא מסובב איתו את אבן הריחיים וככה הוא תוחן חיטים עכשיו תוחן זה מלאכה שאסורה בשבת ובעצם על זה גם כן אדם מצווה שבאמתו תשבוט ולא תעשה את המלאכה הזאת אמר רבי יוחנן בכל זאת ההלכה היא כמו בן בתירא שמותר למכור סוס לעובד כוכבים הסתפקת הגמרא היא בעיה להוא שור של פתם שבעליו פיתם אותו עד שהשמין מאוד הוא לא מיועד למלאכה עכשיו אבל לשחיטה הוא מאוד משובח מה הוא האם מותר למכור אותו לובד כוכבים אומרת הגמרא טיבא הספק יהיה לפי דעתו של רבי יהודה שמתיר למכור בהמה שנשברו איבריה לעובד כוכבים כמו שנראה בהמשך ותיבא לרבנן הספק הוא גם לפי דעת רבננה שוסרים מה הספק לפי דעת רבי יהודה תיבא לרבי יהודה אולי עד כאן לא הטיר רבי יהודה לא קשר רבי יהודה אלא בבהמה שנשברו איבריה דלא לכלל מלאכה היא לעולם לא תבוא לכלל מלאכה כי הרי היא אינה יכולה להתרפות לכן הוא לא משה אותה אלא שוחט אותה מיד ולא יכול לצאת מזה קלקול אבל האור של פתם דחימש אילי הרי הוא משה אותו אף על פי שהוא אינו ראוי למלאכה אז אם הוא ישאה את השור עד שהוא יכחיש את הלכלל מלאכה אז הוא לא שוחט אותו מיד שלחשו שהם האחרים יראו שישראל מכר שור לעובד כוכבים ועובד כוכבים לא שחט אותו מיד והם יבואו למכור לעובד כוכבים בהמה שראויה למלאכה שאסורה משום שהם הם יבואו להראות לעובד כוכבים איך הוא הולך ויבואו להוליך אותו אחרי כניסת השבת ואם כן יהיה עשו זה לפי רבי יהודה הספק עוד דיל מה או שנאמר אפילו לרבנן שאוסרים בדרך כלל כאן יש להתיר כי לא כעסרי התם מה שהם עוסרים בבימה שנשברו איבריה אלא משום דסתמי לו לשחיטה כאי אף שהיא אינה ראויה למלאכה היא אינה עומדת לשחיטה מיד למה כי דעתם של רבנן שראויה להוליד אז אם כן בינתיים עד שהוא ינסה להוליד להוליד על ידה אז בינתיים אחר אחרים יבואו ויחשבו שמותר למכור בהימה לעובד כוכבים כי הם יראו שהוא מכר בהימה לעובד כוכבים ועובד כוכבים משא אותם אבל ה שור של פתם דסתם אין לי שחיטה כ בדרך כלל בן אדם לא הולך לקנות שור של פתם אם הוא לא מייעד אותה לשחיטה אפילו רבנן שרו הם יודע שמותר בדרך כלל לא משאים בהימה כזאת אלא קונים אותה כשהיא מפותמת כדי שהיא תהיה משובחת יותר בשחיטה אז אם כן באמת יש כאן ספק האם אם שור של פתם מותר למכור לובת כוכבים או אסור נסה הגמרא להשיב תשמע דאמר רב יהודה אמר בשב שמואל סיפור שהיה בבית רבי של בית רבי היה מוטל עליהם לתת מס ודורון למלך שור של פתם ביום חגם של עובדי עבודה זרה היו מקריבים שור של פתם ביום מידע הם היו צריכים להביא שור של פתם לעבודה זרה ביום עידם אז רבי הוציא מממונו ארבע ריבו של ממון ארבעה ריבן כדי לשחד את הממונים שיקלו את הגזירה שאין מקריבין אותו למלך ביום העד אלא למחר ואפילו שהוא לא ביטל לגמרי את הגזירה הוא התכוון לבטל אותה מעט אחרי שעלתה בידו והקלו עליו את הגזירה חיסר שוב מממונו בארי בבן כדי שיקלו עוד יותר שאין מקריבין אותו למלך חי אלא שחט ולאחר שעלתה בידו גם כן הכלה הזאת שהוא הצליח להקל על עצמו יותר הוא חיסר עוד ארבעה ריבן מממומנו בשביל לבטל לגמרי שאין מקריבין אותו כל עיקר והוא הצליח לבטל את הגזירה אבל כשהוא חיסר ארבעה רבבן מממונו כדי שלא יקריב אותו חי אל שחט מה הייתמה לבו משוםדיל מעט לשויי וכילו שמה יבוא המלך להשאות את השור של פתם ויצא מכך קלקול שילמדו למכור גם בהמה שראויה למלאכה כי אם הוא לא עומד להשאותו מה התועלת בזה הרי ממילא הוא עומד להישחט מיד אז אם כן מה זה משנה אם אוכרים אם הוא חי או שחוט אם כן נוכיח מכאן שגם לפי רבי יהודה צריך לאסור למכור שור של פתם לעובד כוכבים שמה יבוא לאשרותו כי אתה רואה שרבי שילם הרבה פה כסף כדי שלא יצטרך להביא שור של פתם חי מה אכפת לך הרי שור של פתם מיד שוחטים אותו אתה אומר לא באים להשו אתה רואה מכאן שחושבים כן שמי יבוא לאשו זוכה הגמרא ולתעמיך לפי שיטתך שתם שרבי חיסר מממונו בשביל לסלק איסור מכירת השור לעובד כוכבים אז אם כן זה שהוא חיסר מממונו לגזור שאין מקריבין אותו היום ביום העד אלא למחר מה הייתמה איזה איסור הוא סילק בזה אפילו שהמלך היה מקריב את השור של רבי לעבודת כוכבים הוא לא עבר בזה משום לפני עיוור למה כי הרי העובד ה עובד כוכבים היה לו מספיק בהמות משלו ובאופן כזה לא עוברים על לפני עבר לא תיתן מכשול והמלך ודאי לא היה מודה לעבודת כוכבים על זה שהוא קיבל דורון כי הטעם הזה שייך דווקא בדורון שניתן לו במתנה אבל לא בדורון שניתן לו בגלל מס קבוע אז אם כן רבי לא עבר על האיסור ששם אלוהים אחרים לא ישמע על פיך היינו על ידך אלא בוודאי רבי מהקר מילת בי הכוונה שלו לא הייתה לסלק איסור כלשהו אלא לבטל את העול של המס שהואטל עליו והוא סבר יעקר ואת תפורט פורטה אני אעקור את הגזירה קצת קצת ואף מה שהוא חיסר בשביל שלא להקריבו חי אלא שחוט לא היה משום איסור מכירה של בהמה גסה לו בדי כוכבים כי הוא ממילא עומד לשחיטה כי הוא שור של פתם לפי הצד השני הצד אחד לומר בשור של פתם שהוא עומד לשחיטה מיד יש להגיד שלא אז אפשר להגיד שאולי הוא כן עומד לשחיטה מיד ובכל זאת הסיבה שרבי שילם כסף כדי ש יקבלו אותו שחט ולא חי זה כדי לאט לאט לעקור את הגזירה זה לא קשור פה לאיסור של מכירת טב מהגסה לעובדי כוכבים אם כן אין לנו תשובה לשאלה אבל הגמרא מתפלת על עצם הרעיון שאנחנו אומרים שאדם יכול לקנות שור של פתם ולהשאות אותו כדי לעשות בו מלאכה וכמאה שלי בריי אם נשאר אותו עד שהוא יכחיש הוא יתחזק ויעשה מלאכה אביד מלאכה אמר רבשי בוודאי שכן אמר לי זווידה שהיה פתם שברים בר תורה שור שפיתמו אותו משאינן לי משים אותו עד שהוא נהיה חזרה כחוש ואביד על חדריין הוא רואה לעשות מלאכה כמו שני שברים רגילים אומרת המשנה אין מוכרין לעובדי כוכבים דובין ועריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים כמו כלי מלחמה חרבות רמחים ואין בונים עמהם הם טירה גבוהה שהיו דנים בה בני אדם ומפילים משם את החייבי מיתה ומתים שהייתה נקראת בסילקיי וכן הן בונים איתם בניין שהיו דנים בו דיני נפשות שנקרא גרדום ואין בונים איתם מקום שעשוי לסחוק אצטדיה כמו לשים בו שור שהיה מנגח אנשים והורג אותם והרשעים האלה האכזרים היו נהנים לראות את זה וכן אין בונים איתם בימה מגדל צר וגבוה שעשוי גם לדחוף ממנו את החייבים מיתה ולהעמית אותם בכל אלה יש נזק לרבים ואסור הועיל ויש לחשוש שמה יתאפס שם יתפסו שם ישראל ויזיקו אותו אבל בונים עמהם בוסיאות במות כאלה שעליהם היו מקריבים קורבנות תקרוב את עבודה זרה ולמה זה מותר כיוון שלא הקריבו על גבי האבן עצמה אלא היו שמים מחתה מעל האבן ועליה היו מקריבים לעבודה זרה לכן זה נקרא תשמיש של תשמיש וכן בונים איתם בית מרחצאות אף על פי שרוצים מעל זה להעמיד עבודה זרה אבל את המרחצאות עצמם אפשר לבנות אבל הגיע לכיפה כשהגיעו לכיפה שהיו עושים בבתי מרחצאות שבה מעמידים מעמידים בעבודת כוכבים שם אסור לבנות כי הוא תשמיש את העבודת כוכבים עצמה אומרת הגמרא אמר רב חנין בר רב חיסדה ואמרלה יש אומרים שאמר את זה רב חנן בר רב אמר בשם רב יש הלכה שבהמה דקה שהיא כבר ממש סמוך למיתתה ובעליה רוצה להרוויח ולשחוט אותה לפני שהיא מתה איך אפשר לדעת אם היא מתה באמצע השחיטה ואם כן היא נחשבת נבלה או שהיא באמת א מתה רק על ידי השחיטה בודקים את זה על ידי פרקוס מה הפירוש אם בשעת השחיטה היא פשטה בזמן גמר השחיטה היא פשטה ידה והחזירה את ידה היינו את הרגליים הקדמיות הרגל הקדמית כשרה שהיא מראה שיש בה עדיין חיות ונגמרה שחיטה בחייה אבל אם היא רק פשטה את ידה ולא החזירה זה לא פרקוס של חיות אלא תנועה שנגרמת מחמת תוצאת הנפש והיא נחשבת אסורה למה כיוון שזה לא נחשב שהיא מתה רק על ידי שחיטה כי היא מתה עוד לפני שנגמרה השחיטה כי דרכה של בהמה דקה בפרקוס אם היא לא פרקסה ודאי מתה לפני גמר השחיטה והיא נחשבת נבלה זה לגבי בהמה דקה בהמה דקה כמו כבש שוחטים אם היא ממש כבר א אם הכבש כבר ממש הולך למות ושוחטים אותו כדי להרו מרוויח את בשרו שלא יהיה נבלה אז אם הוא פשט והחזיר את הרגל הקדמית שלו בזמן השחיטה סימן שעד עד סוף השחיטה הוא היה חי אבל אם הוא רק פשט את הרגל הקדמית והוא לא החזיר זה אומר שהוא מת עוד לפני השחיטה ואם כן זה נבלה אז על זה מביאה הגמרא שחייג עשה כמו למשל צבי הרי היא כבהמה דקה לפרקוס שגם למשל צבי אם רוצים לשחוט אותו שהוא שב חיה גסה חיה טהורה אמנם הוא כמו בהמה דקה שבשביל שנדע שכששחטו אותו כשהוא היה מסוכן למות כבר היה ממש סמוך למיתתו הוא מת רק על ידי השחיטה והוא לא מת לפני גמר השחיטה ואין לו דין של נבלה הוא צריך גם לצאת את הפרכוס הזה כי כך דרכה ואם לא החזירה את ידה אז זה אומר שהיא הייתה נבלה והיא אסורה אז לעניין זה חיי גסה היא כמו בהמה דקה אבל היא לא נחשבת כמו בהמה דקה לעניין מכירה שזה תלוי במנהג שראינו במשנה בדף יד עמוד ב שבמקום שנהגו למכור בהמה דקה לעובדי כוכבים מוכרים ובמקום שנהגו שלא למכור אין מוכרים אלא היא כמו בהמה גסה שהיא אסורה לעולם אסור למכור לעובדי כוכבים בהמה גסה כמוס סוס כמו חמור אז ככה גם אסור למכור חיה דקה כמו צבי זה אמר רב חנין ברב חיזדה או רב חנן ברבה בשם רב ואני אומר עד עכשיו אמרתי דעתו של רב כעת אני אומר את דעתי שדינה כמו בהמה דקה אף למכירה ומקום שנהגו למכור חיה דקה מוכרין מקום שנהגו שלא למכור אין מוכר מביאה הגמרא ראיה מהמשנה שלנו תנן אין מוכרין לעובדי כוכבים אין מוכרין להן דובין ועריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים מדיקת הגמרא תעמדית בין נזק לרבים דווקא כי האריות והדובים הם מזיקים לרבים לכן אסור למכור אותם לעובדי כוכבים הלת בי נזק לרבים אם זה אריה שהצליחו לעשות אותו מטורבט שאין על ידו נזק לרבים שרי מותר למכור אותו אז רואים אם כן שחייגס גסה היא לא כמו בהמה גסה אלא כמו בהמה דקה שיש מקרים שמותר למכור אותם לעובדי כוכבים אז אם כן יהיה לנו ראיה מהמשנה אמר רבא ברולה זה לא ראיה כי המשנה מדברת בארי שנשברו איבריו שהוא אינו ראוי למלאכה וזה נאמר על פי דברי רבי יהודה שהוא אומר בדף יא שמותר למכור אפילו בהמה גסה כמוס סוס כמו חמור אם נשברו איבריה כיוון שאינה עומדת להתרפות ולחיות מסתם הוא קנה אותה על מנת לשחוט אותה מיד העובד כוכבים ולא חוששים שהוא יעשה במלאכה בשבת ולא חוששים שאחרים למדו למכור בהמה שלמה כי הוא שוחט אותה מיד הוא לא מעכב ומשהע אותה אצלו אבל הרייה שלם אסור למכור אפילו כשהוא מטורבט כיוון שראוי למלאכה הוא כמו בהמה גסה שאסורה למה כי חוששים שמה יעשה במלאכה בשבת אסור למכור בהמה גסה לעובד כוכבים אחת הסיבות שמה יבוא להשאיל מהישראל ואז הבהמה היא של הישראל והוא יעשה במלאכה בשבת וישראל מצווה על שביטת בהמתו אז אותו דבר גם כאן אסור למכור את האריה המטורבט לעובד כוכבים שמה יבוא להשאיל אריה מטורבת והוא יעשה בו מלאכה בשבת ורי ישראל מצווה על שביטת האריה שלו תראו אחר רבשי אמר סתם אריה אפילו שהוא שלם שבור הוא אצל מלאכה לעניין מלאכה הוא נחשב כמו שבור כי בסתם אריה אינו ראוי למלאכה ודינו כבהמה שבורה כיוון שמשנה שלנו סוברת כמו רבי יהודה שמתיר למכור בהמה שנשברו איבריה לכן אסרו רק אריה שיש בו נזק אבל אריה מטורבת לא אבל בשאר חיות גסות שראויות למלאכה המשנה עוסרת וגם רב לא אמר את הדין שלו אלא לגבי חיות גסות אחרות שהיא לא מנויות כאן במשנה שראויות למלאכה ולכן דינם כמו בהמה גסה שאסור למכור אותם לעובד כוכבים שואלת הגמרא מיתי ויקושיה מברייתא כשם שאין מוכרין להן לעובדי כוכבים בהמה גסה כך אין מוכרין להן חיה גסה ואפילו במקום שמוכרין להם בהמה דקה חיי גסה אין מוכרין להם רואים שחיי גסה היא כמו בהימה גסה לעניין מכירה שאסור למכור לעובדי כוכבים ותיובת דרב חנן ברבה שאמר שהיא כמו בהמה דקה גם לעניין מכירה שבמקומות שנהגו למכור כן אפשר למכור תיופת יש מכאן באמת קושיה מוחלטת לדבריו כעת מביאה הגמרא את הקושיה מהמשנה והברייתא והתירוץ של רבא בר אולה ורבשי באופן אחר רבינה הביא קושיה ממשנה על ברייתא רמי ממתני הברייתא ושתירצו משני במשנה שלנו תנן אין מוכרין לעובדי כוכבים אין מוכרים להן דובין ועריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים תדייק תעמה דית בין נזק לרבים לכן אין מוכרים להם דובים ואריות אבל אם זה דובים ואריות מטורבטים של לת ב נזק מוכרין להן רואים מכאן שדינם כמו בהמה דקה שמותר למכור לעובד כוכבים במקום שנהגו למכור ורמינישך סתירה מבריתא שם כתוב כשם שאין מוכרים בהימה גסה כך אין מוכרין חיה גסה ואפילו במקום שמוכרין בהימה דקה חיה גסה אין מוכרים לעולם רואים אם כן שחיה גסה היא כמו בהמה גסה ולא כמו שדיקנו מהמשנה ומשעני רבינה תיראת את הסתירה גם המשנה שלה לנו סוברת שדינה של אה חיה גסה זה כמו בהמה גסה ואסור למכור להם ולא כמו שרצינו לומר שזה כמו בהימה דקה שבמקום שנהגו למכור מוכרים אלא שבמשנה שלנו מדובר בארי שבור שהוא אינו ראוי למלאכה ועליבד רבי יהודה לפי דעתו שהוא סובר שאפילו בהמה גסה אם נשברו איבריה היא מותרת מותר למכור אותה לעובד כוכבים כי אינה ראויה למלאכה רבשי אמר סתם הרי אפילו אם הוא שלם הוא נחשב כמו שבור הוא אצל מלאכה כי הרי הוא לא רגיל במלאכה וכמו שרבי יהודה מתיר למכור בהמה גסה שבורה לובד כוכבים ככה מתיר גם למכור הרי אפילו אם הוא שלם אם הוא מטורבט מתקיף לרב נחמן על עיקר הקושיה של רבינה מן לי מלן מי אמר לנו דארי חיה גסה היא ואם כן המשנה סותרת את הברייתא דילמה חיה הדקה היא ואם כן המשנה לא סותרת את הברייתה אפשר לומר שהטעם שהמשנה עוסרת רק אריה שיש ממנו נזק לרבים אבל היא מתירה אריה מטורבת מחשב משום שהוא כמו בהמה דקה אבל בהימה גסה אולי גם המשנה שלנו עוסרת כמו דברי הברייתא אז אם כן הכל בסדר כי כל הקושיה של רבינה לא מתחילה מביאה הגמרא רבשי דיק מהמשנה והקשה קושיה על דברי רב חנן ברבה שאומר שחיה גסה כמו אריה היא נחשבת כמו בהמה דקה שבמקום שנהגו למכור אפשר למכור במשנה תנן אין מוכרין להן דובים ועריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים טעם דית בינזק לרבים לכן אין מוכרים להם דובים ואריות הלת בנזק אם זה אריה מטורבד שהוא לא מזיק לבריות מוכרין ותעמה דווקא המשנה מדברת על אריה ולא סתם חיה זה סתם הרי שבור הוא אצל מלאכה הוא לא רגיל בעשיית מלאכה לכן מותר למכור אותו כשהוא מטובט כי לא יבוא לעשות במלאכה בשבת אבל מדיחרינח היה גסה אחרת דוד מלאכה שהיא כן ראויה לעשי מלאכה לא מוכרים אפילו כשאינו מזיק אז אם כן רואים שסתם חי גסה ראויה למלאכה והיא אסורה במכירה לעובדי כוכבים כמו בהימה גסה בתיובת דרב חנן ברבא שאמר שחייהי גסה נחשבת כמו בהימה דקה שלעניין מכירה במקום שנהגו למכור אפשר כן למכור אומרת הגמרא תיוטה באמת במשנה יש קושיה על דברי רב חנן בר רבה ובאמת רואים ש באמת חיה גסה אסור למכור לעובד כוכבים אם ראויה באמת למלאכה מבררת הגמרא וחיה גסה מט מה היא מלאכה עבדה איזה מלאכה חיהי גסה יכולה לעשות אמר הר הבאיה אמר לי מר יהודה דוי מריוכני בביתו של מריוכני היו תוחנים ברחיים על ידי חמור בר שהוא חיי גסה תחנה רחיים בהרודי אז רואים שחייהי גסה ראויה לסתובב סביב אבן הריחיים ולסובב אותה ולטחון מספרת הגמרא אמר רבי זרא כי אבי רב יהודה היינו פעם כמה תלמידים אצל רב יהודה שזכה לקבל תורה מרב ושמואל אמר לנו גמירו מני המילתא תלמדו ממני את ההלכה הבאה דמגברר רב שמיע לי שמעתי אותה מאדם גדול אחד מרבותיי רק אני לא זוכר לא ידענ מרב אם משמואל האם שמעתי את זה בשם האם שמעתי את זה מרב עצמו או משמואל עצמו אבל ההלכה היא כזאת חיה גסה הרי היא כבהמה דקה לפרקוס חיה גסה נאמר צבי הוא כמו בהמה דקה כמו למשל כבש לעניין פרקוס שאם הוא מסוכן למות ושוחטים אותו ורוצים לדעת האם הוא חי עד סוף השחיטה או שהוא מת באמצע השחיטה ואז הוא נחשב נבלה אז בודקים כיוון שבהמה דקה דרכה בפרקוס היינו שכששוחטים אותה אם היא נשארה בחיים עד סוף השחיטה הסימן הוא שהיא פושטת אחת הרגליים הקדמיות שלה ומחזירה אבל אם היא פשטה ולא החזירה זה אומר שלא היה פרקוס זה אומר שהיא מתה לפני סיום השחיטה לשחיטתה נבלה אז כמו שבמדקה ככה ככה גם בחייגסה שמעתי את זה או מרב או משמואל ככה סיפר לנו רב יהודה אומר רבי זירה רב יהודה לא יכל להגיד לנו ממי הוא שמע את זה רב או שמואל אני אגיד לך את ההמשך כי אתה הגעתי למקום שנקרא קורקוניה שמה מצאתי את רב חיא ברשי אשכחתי לרב חיא ברשי ויתי וכאמר את ההלכה הזאת משמי דשמואל חיה גסה הרי כבי דקה לפרקוס אמינה אמרתי כנראה שמינה בשמי דשמואל נתמר כנראה הלכה הזאתי נאמרה בשם שמואל ולא בשם רב כי אתה לסורה כשבאתי לסורה השכחתי אל רבא בר ירמיה מצאתי שרבא בר ירמיה דיעתי וכאמר למשמי דרב הוא לא אמר את זה בשם שמואל אלא בשם רב חיה גסה כך בהמה דקה לפרקוס אמינה שמ מינה לומדים מכאן יתמר משמ דרב ויתמר משמי דשמואל כנראה גם רב אמר את זה לכן תלמידו אומר את זה בשמו וגם שמואל אמר את זה לכן תלמידו אומר את זה בשמו אומר רבי זרא כיסליקת לאטם כשליתי לארץ ישראל אשכחת תהיי לרבסי פגשתי את רב עשי יתי וכאמר הוא אמר את ההלכה הזאת אמר רב חמה ברגוריה משמי דרב בשם רב חיה גסה הרי כבהמה דקה לפרקוס אמרי לי אמרתי לו ולא סבר לר דמן מרה דשמעתאה כי הרב לא סובר שבא לשמוע ששמע מרב את ההלכה הזאת הוא רבא בר ירמיה אני הרי שמעתי ממנו בסורה שהוא קיבל את ההלכה הזאת מרב איך אתה אומר שרב חמה ברגוריה קיבל את זה מרב אמר לי אז בארץ ישראל אמר לי א רבסי פטיה הוקמה אתה רבי זרע אתה כמו כלי שחור היינו ניכר עליך שאתה עוסק הרבה בתורה לכן הבגדים שלך לא מכובסים קצת שחורים כמו התלמידי חמים שכל כך טרודים בלימוד התורה שהם לא מחפשים מספיק את בגדיהם מני יומינח תסתיים שמעתה ממני שמרת את השמ אמרתי את השמועה בשם רב חמה וממך שמעת את השמועה הזאת בשם רבא תאמר השמועה הזאת בשם אמרה שוודאי רב חמה ברגוריה קיבל את זה מרב ורבא ברירמיה קיבל את ההלכה הזאת מרב חמה אתמרנמי באמת נאמר כמו הסדר הזה אמר רבי זירה אמר בשם רב אסי שמר בשם רבא בר ירמיא שמר בשם רב חמה ברגוריה אמר בשם רב חיה גסה רק כבהמה דקה לפרקוס במשנה למדנו אין בונים עם עובדי כוכבים טירה גבוהה בסילקה וכולי אמר רבא בברחן אמר בשם רבי יוחנן שלושה מיני בסילקאות הן היינו טירות גבוהות של מלכי עובדי כוכבים שדנים בנפשות ושל מרחצאות ושל אוצרות בניין חזק לשמור את אוצרות המלך אמר רבא שניים מהם משמשים לתשמיש של היתר ומותר לישראל לבנות עמהם ואחד משמש לאיסור ואסור לבנות עמהם וסימן לדעת איזה של איסור ואיזה של היתר לאסור מלכיהם בזיקים היינו של מלכיהם יש לאסור כי דנים שם נפשות אבל של מרחצאות ושל אוצרות מותר והיקדה אמרי יש אומרים אמר רבה וכולם להיתר אותם תירות גבוהות שלושתם מותר לבנות ואם תשאל התנן במשנה שלנו כתוב הם בונים ממהן בסילקי היינו טירה גבוהה גרדום ששמה היו מוצאים להורג אצטדיה ששמה היו אנשים נלחמים עם שברים והשברים היו הורגים אותם ובימה שמשם היו מפילים את מי שחייב א מיטה אז רואים על כל פנים אחד מהמקרים זה בסיל כי שהוא אסור אומרת הגמרא אימה תאמר הבסילקי שנאמר שאסור זה בסילקי של גרדום או של הצטדיה או של בימה אלה תשמיש שם לאיסור אבל סתם בסילקי של מלכים אינו לאיסור כי הוא רק מקום דירת מלכיהם לכן אפשר לבנות את הבסילקי הזה עם העובדי כוכבים ועד כאן דף טז да
לצפיה בתכנים נוספים: