הדף היומי מסכת עבודה זרה דף ח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף ח

[מוזיקה] עבודה זרה דף ח מתחילים בעזרת השם דף ז עמוד ב שורה 14 מלמטה במילים אמר לי רב אח ברמניומי להביאי בזמן חורבן בית שני היה חי בירושלים תנא בשם נחום עמדי היה נקרא מדי על שם שהוא שהוא נולד במדי אבל הוא עלה לירושלים ויש דעות שהוא היה מהדיינים שמכונים גוזרי גזרות שהיו מתקנים תקנות בירושלים אותו נחום עמדי הביא כמה הלכות וראינו בסוף השיעור על דף ז שלושה דברים שהוא אמר ואמרו חכמים נשתקע הדבר ולא נאמר שלא יאמרו הדברים האלה או שהדברים האלה מעולם לא נאמרו שני הסברים ברשי אז רב אחי ברמניומי אומר להבי אדם גדול הגיע ממקומנו גבררבעת מאטרין היינו ממדי כל מילת דאמר כל דבר שהוא אמר המרלי אומרים לו נשתקע הדבר ולא נאמר היינו שלא מקבלים את דבריו אין אפילו דבר אחד שמקבלים ממה שהוא אומר אמר לו הביה יש עניין אחד מאוד מעניין שפותח בפנינו נושא נפלא והלכה למעשה ממש דבר שאמר נחום ממדי ואנחנו עושים כמותו כחדה אומר הביה דבר אחד שהוא אמר דבדין על כבתי שאנחנו עושים כמו טוודתניה הברייטא נחום עמדי אומר אדם עוברים עליו בימי חייו כל מיני מאורעות שהוא צריך הרבה תפילות להתפלל לקדוש ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא יעזור לו להושיע אותו מהמאוראות שעוברים עליו כמובן בכל רגע אפשר להתפלל לקדוש ברוך הקדוש ברוך הוא צופה ומביט מסוף העולם ועד סופו כל מילה שודי מתפלל לפני הקדוש ברוך הוא בכל רגע ורגע בחייו הקדוש ברוך הוא שומע אבל בכל זאת בזמן תפילת 18 אדם נמצא במקום יותר גבוה שזה עת רצון מיוחדת והתפילות שלו מתקבלות יותר הוא נחשב כמו שהוא עומד כביכול לפני המלך והוא יכול יותר לבקש אבל יש לו את התפילה את התפילה שסדורה כמובן שהוא יכול לכוון יותר בחלקים מסוימים בתפילה בשביל אותה אותו מאורע שעובר עליו באותו זמן אבל הוא רוצה יותר לפרט הוא שוכח את תלמודו למשל הוא רוצה לזכור הוא רוצה לבקש מהקדוש ברוך הוא שהוא יזכור את תלמודו מתי הוא יכול לבקש את הבקשות הפרטיות שלו בתפילת 18 זה הדיון שאנחנו כעת פותחים אומר נחום עמדי שואל אדם צרכיו בברכת שומע התפילה שב-18 אף על פי שיש להברכה הזאת נוסח קבוע הוא רשי להעריך בבקשה צרכיו ואת הדבר הזה נחום עמדי אומר ואנחנו מקבלים הלכה כמותו אמר לו רבחבר מניומי בר מינהדהי חוץ מההוראה ההיא אותה הוראה לא נוגעת לעניינינו דטליה באשיר רב רבי זה שאנחנו פוסקים כמו דבריו של נחום עמדי זה לא כן אנחנו סומכים עליו אלא כי היא תלויה בחבלים אבים וחזקים שאינם מתנתקים בקלות כי אנחנו מוצאים חכמים גדולים שסוברים כן לא פוסקים כך בגלל זה שככה אמר נכון המדיק דתניה שיש שתי דעות מתי אדם שואל את צרכיו בתפילת 18 דעה ראשונה רבי אליעזר אומר לפני תפילת 18 הוא מבקש את צרכיו שואל אדם צרכיו ואחר כך התפלל תפילת 18 שנאמר בתהילים תפילה להני כי הטוב תחילה מתפלל להני על הכאב והדאגה של ליבו ורק אחר כך לפני השם ישפוך שיחו וגומר ואין שיחה אלא התפילה הקבועה שנאמר על יצחק אבינו שהוא תיקן תפילת מנחה ויצא יצחק לסוח בשדה זה הכוונה שהוא תיקן תפילת מנחה אז רואים אם כן ישפוך שיחו זה התפילה הקבוהה ותפילה להניקי יעטוף זה מה שמתפלל על כאבו ודאגת ליבו וזה לפני לפני 18 כך דעתו של רבי אליעזר רבי יהושע חולק הוא אומר קודם כל מתפללים תפילת 18 ואחר כך ישאל את צרכיו הפרטיים שנאמר יש פה פוח לפניו שיחי קודם כל אני אתפלל את השיח שאמרנו מויצא יצחק לסוח בשדה שזה הכוונה התפילה הקבוהה של 18 ורק אחר כך צרתי לפניו אגיד עכשיו שואלת הגמרא מה כל אחד יעשה עם הפסוק שהביא השני ורבי אליעזר נמי כתיב את הפסוק שהבאנו כעת קודם אשפוך לפניו שיחי תפילה קבוהה ורק אחר כך צרתי לפניו אגיד רק אחר כך אני אשפוך את הבקשות הפרטיות שלי ולבקש את צרכיי אז איך אומר רבי אליעזר שכל שקודם כלש צרכה ואחר כך תפלל אונה הגמרא הוא יתרד שהכוונה של הפסוק אחי כאמר מתי ישפוך לפניו שיחיים בזמן שכבר יצרתי לפניו אגיד אחרי שכבר סיימתי להוציא את הבקשות הפרטיות שלי ולא כמו דברי רבי יהושע שאומר קודם כל אשפוך לפניו שיחי אני אתפלל את התפילה הקבוהה ואחר כך צרתי לפניו אגיד אבל שואלת הגמרא על רבי יהושע נמי שהוא אומר שהסדר הוא קודם כל יתפלל 18 ואחר כך יבקש את צרכיו א כתיב קודם כל תפילה להניקיע הטוב שהוא שואל את צרכה ואחר כך לפני השם ישפוך שיחונה הגמרא רבי יהושע התרץ את הפסוק הזה אחי כאמר מתי יבקש את צרכיו אותו אני תפילה להניק יעטוף בזמן שכבר לפני השם ישפוך שיחו בזמן שהוא כבר עבר את זה שהוא התפלל תפילת 18 שואלת הגמרא אם כן את שני הפסוקים אפשר לומר כמו שתי כמו שתי הדעות מאיך דקרא אלא כמר דיקה ולא כמרדייקה הפסוקים לא מדויקים לא כמו רבי אליעזר ולא כמו רבי יהושע במפלגה אז אם כן מה הנקודה שכל שכל אחד מהם חולק זאת אומרת מאיפה כל אחד לקח את דעתו עונה הגמרא כמו הדרשה דדריש רבי שמלאי דדריש רבי שמלאי לעולם יסדר אדם שבוחו של מקום בשלוש ברכות הראשונות אנחנו משבחים את הקדוש ברוך הוא על גדולתו וגבורתו ונוראותיו ואחר כך תפלל על צרכיו אחר כך שאר הברכות שהם יותר תחנונים ותפילות ובקשות מנהלן ממי למדנו את זה מהסדר תפילות של משה רבינו דכתיב משה רבינו מתפלל לפני הקדוש ברוך הוא קודם כל הוא משבח את הקדוש ברוך הוא השם אלוקים אתה כבר התחלת אכילו אותה להראות את עבדך את גודלך תדך חזקה אשר מכל בשמיים ובארץ אשר יעשה כמעשיך כגבורותיך אחרי שהוא שבח את הקדוש ברוך הוא כתיב בטרה כתוב פסוק הבא ריבונו של עולם אני מבקש ממך אה ברנה אני רוצה לעבור ואראה את הארץ הטובה אני רוצה לזכות להיכנס לארץ ישראל קודם הוא סידר שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך הוא ביקש את הבקשות שלו מפני הקדוש ברוך הוא זו הדרשה שדרש רבי שמלאי בדרשה הזאת זה הוויכוח גם בין רבי יהושע ורבי אליעזר רבי יהושע סבר לומדים את הדבר הזה ממשה ילפינן ממשה כמו שהוא סידר שבח תחילה ככה גם אנחנו קודם כל מסדרים שבח תחילה שזה חלק מתפילת 18 שהשלוש ברכות הראשונות הם שבח ואחר כך מסמים את התפילת 18 ואז שואלים את הבקשות רבי אליעזר סבר לא ילפינן הדבר הזה לא לומדים עם משה שני משה דרב גוברי משה מעשיו גדולים חוכמתו רבה הוא נהל לו להעדיף קודם כל לשבח את מלך מלכי המלכים ואחר כך לבקש את צרכיו אבל אנחנו ההנהגה הזאת לא ראויה לנו כי זה נראה כמו גאווה כמו יוארה לכן קודם מבקש את צרחיו ואחר כך התפלל תפילת 18 מביאה הגמרא כעת דה שלישית חכמים אומרים לא כדברי רבי אליעזר ולא כדברי זה דברי רבי יהושע אלא שואל אדם צרכיו ושומע התפילה לא לפני התפילה ולא אחרי התפילה אלא בברכת שומע התפילה אם כן רואים שדברי נחום עמדי הם קשורים בחבלים חזקים כי הרי חכמים הם אלה שאומרים כמו דעתו ששואל אדם צרכיו בשומע ברכת שומע התפילה אמר רב יהודה בריד רב שמואל כבר שילת בשם משמי דרב אף על פי שאמרו חכמים שואל אדם צרכיו ושומע התפילה כי היא קראה היא כולל את כל התפילות ביחד ולכן ראוי לטבוע בה כל משרות ליבו אבל אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מברכות 18 תחינה ובקשה מעין כל ברכה וברכה שהוא עומד בה וכמו שמביא רש"י כגון אם היה משקח תלמודו מעריך בברכת חונן הדעת שהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו לזכור את הלימוד שאנחנו לומדים ואם אם בעל תשובה הוא מעריך בברכת הרוצה בתשובה שהקדוש ברוך הוא יקבל את התשובה שאנחנו נזכה לחזור בתשובה שלמה לפניו וכן הלאה בכל הברכות אם הוא רוצה להעריך בסוף כל ברכה וברכה מעין אותה ברכה אומר אמר רב חיא ברשי אמר בשם רב אף על פי שאמרו חכמים שואל אדם צרכיו בשומע התפילה כל מקום אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר ומזכיר את אותו חולה ומבקש עליו רחמים בברכת רופא חולי עמו ישראל ברכת חולים ואם צריך לפרנסה אז אומר הוא מבקש בברכת השנים מברך השנים אמר רבי יהושע בן לוי אף על פי שאמרו חכמים שואל אדם צרכיו ושומע תפילה אבל אם בא לומר ולשאול צרכיו אחר תפילתו אחר תפילת 18 אפילו אם מעריך בהם כסדר יום הכיפורים הרי הוא אומר לכן אם בן אדם רוצה להעריך בתפילתו אז נראה בדברי הפוסקים שהזמן של אחרי תפילת 18 אחרי היו לרצון עם ריפי ויגעוני בי לפניך השם צורי וגועלי הראשון שאומרים מיד אחרי ברכת המברכת עמו ישראל בשלום שם זה מקום הטוב ביותר שאפשר להעריך ולבקש ולהתחנן ולבקש את הצרכים שהוא צריך בתחילת המסכת אמרנו שלקראת יום חגם של עובדי עבודה זרה אסור לשמח את העובדי עבודה זרה כדי שהם לא יבואו להודות לעבודה זרה ביום חגם מפרטת המשנה ואלו ימי עדהן של עובדי כוכבים קלנדה וסטרנורה וקראיסים ויום גנוסיה של מלכיהם יום ההכתרה של מלכיהם שהיו עושים אותו יום עבודת כוכבים בכל שנה ויום הלידה של מלכיהם שגם היו עושים בני הממלכה יום עד ומקריבים קורבנות לעבודת כוכבים ולגבי יום המיטה יום שמת בו מלכיהם אז לפי רבי מאיר בכל מקרה יום המיתה של מלכיהם אז הוא הופך להיות בכל שנה ושנה יום עד דברי רבי רבי מאיר וחכמים מחלקים הם אומרים תלוי מה עשו במיתתו של אותו מלך כל מיטה שיש בה ששרפו את כל כלי תשמישם יש בה באותו יום בכל שנה ושנה עבודת כוכבים כל ימי בנו של אותו מלך וכזה מקרה שלא שרפו את תשמישו של המלך כשביום שהוא מת אין בשרפה אין בעבודת כוכבים לא היו עושים את אותו יום ליום עד אז הרשימה של הימי עד שמנינו היו חשובים להם ולכן הם אסורים א בלעשות בהם דברים שיגרמו להם שמחה אבל יום תגלחד זקנו שאין בו זמן קבוע אלא כל אחד כשמגלח את זקנו עושה אותו יום עד ויום תגלחת בלוריתו הכוונה שערות שאחורי הראש שהוא אינו מגלח אותם ביחד עם שאר שערות הראש אלא רק פעם אחת בשנה הוא מגלח את השיער שלאחורי ראשו ואת היום שהוא מגלח הוא עושה יום עד וכן יום שעלה בו בו מן הים שהוא ניצל מתביעה בים הוא מקריב בו זבחים לעבודת כוכבים ויום שיצא מבית האסורים וכן כל דבר שהוא עושה כל וכן כל פעם כשהוא ניצל מיזמן שהוא עושה יום עד ועובד כוכבים שעשה סעודת נישואין משתה לבנו מקרים האלה אינו אסור אלא אותו היום עצמו לא הימים שלפניו וודאי לא הימים שלאחריו וכן אין איסור אלא באותו האיש עצמו שעושה את היום הזה יום חג רק זה בלבד אבל לא עם שאר עובדי כוכבים מבארת הגמרא את אותם הימים שמנינו ימי עידיהם של עובדי כוכבים מה הכוונה של אותם ימים ומתי הם חלים אמר הרב חנן בר רבא היום הראשון של ימי דם שמנינו שנקרא קלנדה הוא נוהג במשך שמונה ימים אחר תקופת תבט הרי השמש עושה מסלול במשך 365 ימים איך אנחנו רואים את המסלול הזה מאוד פשוט יש ארבע עונות מחזור של הארבע עונות לוקח 365 65 ימים אנחנו קוראים לזה קיץ חורף סתו ואביו בלשון של חז"ל משתמשים עם תקופת תמוז תבט תשרי וניסן פשוט מחלקים את המסלול את זמן המסלול של השמש לארבעה חלקים וכל חלק נקרא תקופה עכשיו שמונה ימים אחרי שהתחיל תקופת החורף תקופת התבט שמונה ימים אחר כך זה החג של קלנדה אותם שמונה ימים הם כל שמונה ימים של אחרי תקופת תחילת תקופת נקרא חג קלנדה והחג סטרנורה זה שמונה ימים לפני תקופת אבת והם כולם ימי עד עכשיו בעצם אמרנו קודם כל את קלנדה שזה אחרי התקופה ואחר כך סתרה שלפני התקופה כי שלא נתבלבל סימנך אחור וקדם צרטני וגומר שהפסוק הזה גם קודם מזכיר אחור ואחר כך קדם ככה גם כאן קלנדה שחיה שחלה אחרי התקופה היא נזכרה ראשונה וה סטרנורה שנוהג לפני נזכר אחרי מביאה הגמרא ברייתה איך נולדו הימים שבהם המשנה דיברה תנו רבנן לפי שראה האדם הראשון יום שמתמעט והולך הרי מתקופתרי ועד תקופת הבת הימים מתחילים להיות קצרים ועלילות ארוכים מתחיל ימי החורף אמר אדם הראשון הוא הרי נולד בראש השנה והנה הוא רואה שביום ליום היום נהיה יותר ויותר קצר אז הוא אמר אוי לי שמה בשביל ששרתי שאכלתי מאותם מאותו עץ שהקדוש ברוך הוא אמר אמר לי לא לאכול מעץ הדעת עולם נעשה חשוך בעדי והוא חוזר לטוב ובואהו וזוהי המיטה שנכנסה לה מן השמיים עמד וישב שמונה ימים בתענית ובתפילה כיוון שראה שהתחילה תקופת בבט וראה שהיום שהוא מתחיל להיות מעריך והולך אמר מנהגו של עולם הוא אז לכן הלך ועשה שמונה ימים ימים טובים כנגד אותם שמונה ימים שהתענה שנה אחרת שנה הבאה עשאן לאלו ולאלו ימים טובים גם השמונה הימים לפני תקופת גם שמונה הימים של מתחילת תקופת תבט והלאה עשה אותם לימים טובים הוא כבר לשם שמיים להודות להשם על החסדים שעשה איתו שלא החזיר את העולם לטוב ובואו עובדי כוכבים קבעו את הימים האלה לשם עבודת כוכבים שואלת הגמרא ביש למה לפי המנדה אמר במסכת ראש השנה יש ויכוח האם העולם עולם נברא בתשרי או בניסן אז לפי הדעה שבתשרי נברא העולם נמצא כמו שאמרנו שאדם הראשון נברא בראש השנה אם כן יומי זות חזה ימים קצרים ראה בימי חייו מתקופת תשרי ועקופת בבת יומרי חקתי לו חזה הוא עדיין לא ראה את הימים של הקיץ שהם ארוכים אלא למען דאמר בניסן נברא העולם נמצא שבראש חודש ניסן לפי זה נברא אדם הראשון החזה ליום מזוטה ויום מאריך הוא כבר ראה ימים קצרים בתקופת ניסן וימים ארוכים בתקופת תמוז ווא היה צריך לדעת שזה מנהגו של עולם מתרצת הגמרא אף על פי שראה ימים קצרים בשקופת ניסן אבל מכל מקום דה ויזות כוליה לא חזמים כאלה קצרים כמו החורף הוא לא ראינו היה סבור שהעולם ממש מכשיך והולך להיות טוב ובבור מביאה הגמרא בריתה נוספת בעניין החטא של אדם הראשון תנו רבנן יום שנברא בו אדם הראשון וחטא בו כיוון ששכע קה עליו חמה אמר אוי לי שבשביל ששרחתי עולם נעשה חשוך בעדי ויחזור עולם לטו ובהו וזוהי מיטה שנכנסה עלי מן השמיים היה יושב בתענית ובוכה כל הלילה וחווה בוכה כנגדו כיוון שעל העמד השחר אמר מנהגו של עולם הוא המץ והקריב שור ש בדרך כלל הפרסה שבכף הרגל של השור הוא נולד עם הפרסאות שלו ולכן הם קודמים לקרניים שגדלים אחרי אחר זמן מאז שהוא נולד אבל אותו שור שהקריב אדם הראשון לא נולד הוא הרי נברא מן הארץ אז הוא עלה מן האדמה מה עלה קודם החלק העליון שלו הקרניים ורק אחר כך פרסותיו אז את אותו שור הוא הקריב אותו שור שנברא בבריאת העולם הוא הקריב שנאמר על ידי דוד המלך הוא מבקש שהתפילה שלו תהיה טובה לפני השם יותר מאותו שור פר מקרין מפריץ שהקריב אדם הראשון הוא נקרא שור פרשה נולד הוא כבר היה כמו פרן שלוש שנים שור זה מתי שהוא נולד כמו שכתוב שור או כסף אועז כיולד זאת אומרת כשהוא נולד הוא כבר נקרא שור פר זה רק אחרי שלוש שנים כאן אותו שור שהקריב אדם הראשון שהוא נולד הוא כבר היה כמו פר מקרין מפריס שקודם כל יצאו קרנותיו ורק אחר כך פרסותיו כמו שהסברנו שכשהוא יצא מהארץ הוא קודם כל יצא עם ראשו אז קודם כל יצאו קרניו ואחר כך יצאו רגליו ופרסוטיו דרשה נוספת על הפסוק הזה ואמר רב יהודה אמר בשם שמואל שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת הייתה לו במצחו שנאמר ותיטב להשם משור פר מקרין כתוב בלי י בין הרנ נלשון מקרן מפריס שואלת הגמרא הרי מקרין ב איך שקוראים את זה עם ניקוד שני שתי קרניים משמע תרתי משמע לא קרן אחת אמר רב נחמן בר יצחק כיוון שאיך שזה כתוב זה כתוב בלי י זה כמו מקרן כתיב אז אם כן היה קרן במצחו קרן אחת הייתה לאותו שור במצחו היום הראשון של ימי עדיהם של עובדי כוכבים זה קלנדה עכשיו מלכות רומי היא תקנה שבאותו יום יקריבו קורבנות לעבודת כוכבים עכשיו יש את כל העיירות שסמוכות לה שמשועבדות לה לעלות למס ולספק את כל צורכיה מסתפק רב מתנה באי רב מתנה מלכות רומי שעשתה קלנדה שתקנה שבאותו יום יקריבו קורבנות לעבודת כוכבים השאלה היא הרי כל העיירות הסמוכות לה משתעבדות לה והם מביאות לה את הכסף בשביל בשביל מס ומספקות לה את כל צורכיה האם אותן העיירות אסורות או מותרות במשא ומתן האם חוששים שמע שה הגויים שגרים באותם העיירות יעשו משא ומתן ויקנו מישראל יביאו לרומי ושם הרומאים יקריבו לעבודת כוכבים או שלא חוששים לזה למה כיוון שבעצם העיירות הסמוכות לא בעצמם מקריבים אלא הם מביאים את זה לרומי שרומי מקריבים לכן לא צריך לחשוש באותם העיירות שסמוכות לעשות איתם משא ומתן מביאה הגמרא שיש בזה שתי דעות רבי יהושע בן לוי אמר קלנדה אסורה לכל היא גם לעיירות הסמוכות שמשועדות לעובדיה רבי יוחנן אמר אינה אסורה אלא לבני רומי לעובדיה בלבד תניה כבתי לרבי יוחנן באמת כך שננו בביתה אף על פי שאמרו רומי עשתה קלנדה וכל העיירות הסמוכות לה משתעבדות לה לספק לה את כל צרוכיה בכל זאת היא עצמה אינה אסורה אלא לרומי עובדיה בלבד אבל העיירות הסמוכות לא נאסרו המשך הברייתא דיברנו על עוד שתי חגאות של עובדי כוכבים במשנה קראנו לזה סטרנורה כמה בריטה זה נקרא סטרנ ליה וכטאיסים וכן יום ההכתרה של מלכיהם יום גנוסיה של מלכיהם ויום שהומלך בו מלך היינו בנו של המלך שהואמלך בחייו לפניו אסור אחריו מותר כמו שראינו במשנה ועובד כוכבים שעשה סעודת נישואין סעודת משתה לבנו אין אסור אלא אותו היום ואותו האיש בלבד כי הימים האלה לא חשובים כל כך לכן הימים שלפניו מותרים ואנשים אחרים גם כן מותרים אמר הרב רש"י אףנה מתנינה גם אנחנו שינינו כמו דברי רבי יוחנן שאותו יום קלנדה שרומי עשתה העיירות הסמוכות לא נאסרו רק רומי עצמה שבמשנה כתוב יום תגלחת זקנו ובלוריתו של עובד כוכבים ויום שעלה בו מן הים ויום שיצא בו מבית האסורים וכולם אינו אסור לה אותו היום בלבד ואותו האיש ביש מדייק רבשי ביש למה מה שהמשנה הייתה צריכה להשמע שאותו היום בלבד נוהג באיסור להפוק לב למעט את הימים שלפניו הימים שלאחריו שאף על פי שנוהגים בימי עד אחרים גם ימים שלפניהם שלאחריהם לפי דעה אחת בכל זאת בימים האלה לא נוהגים לפני ואחרי היום גם כן איסור לעשות דברים שמשמכים את העובדי כוכבים כי הם לא ימים כל כך חשובים אלא זה שכתוב במשנה שאינו נוהג אלא באותו האיש להפוק מים מה החידוש בזה ודאי שמי שלא הרא בו מי שלא רא לו אותו דבר והוא לא עושה אותו יום עד ודאי שמותר לעשות איתו דברים שמביאים לו שמחה לאו להפוקה משועבדיו וכי המשנה לא באה למעט למשל המקרה של רומי שהם עושים את היום הזה יום עד אבל אלה שמשועבדים אליהם אליהם זה לא נחשב יום עד כמו שאמר רבי יוחנן עם העיירות שסמוכות לרומי מותר כן לעשות משא ומתן שמנה מדברי המשנה כמו דברי רבי יוחנן מביאה הגמרא תניה רבי ישמעאל אומר ישראל שבחוץ לארץ עובדי עבודת כוכבים בטהרה הן הם בלי כוונה ובלי סימת לב עובדים עבודה זרה כיצד עובד כוכבים שעשה משתה לבנו סעודת נישואין לבנו וזימן את כל היהודים שבעירו להשת שתתף איתו במשתה אף על פי שאוכלין משלהן ושותין משלהן והשמש שלהן עומד לפניהם לשמש אותם מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי עבודת כוכבים שנקראים מתים שנאמר וקרא לך ואכלת מזבחו שואלת הגמרא מי אמר שהפסוק הזה מתכוון שאם אדם אוכל מהאכל שלו בשמחת נישואין של עובד כוכבים זה נקרא שהוא אוכל מזבחי מתים אימה עד האכיל ממש מזבוחו מה הרב האם כן ני מקרא ואכלת מזבוחו מה היא למה הפסוק מוסיף וקרא לך ואכלת מזבחו ודאי הכוונה משעת קריאה כבר נחשב כאוכל מזבחו אם הוא בא אף על פי שהוא לא אכל בפועל מזבחו אז גם אם הוא אוכל מהאוכל שהוא בעצמו הביא עצם זה שקרה לו כבר מאז שקראו לו זה כבר נקרא שהוא אכל מזבחו ולכן נמצא אם כן שאלה שמשתתפים בשמחת משתה של עובדי כוכבים זה נחשב כמו שהם אוכלים א ועובדים עבודה זרה עבודת כוכבים בטהרה אחרי שאמרנו שאסור להשתתף בשמחת משתה של עובדי כוכבים גם אם הוא לא אוכל מהקורבנות של העבודה זרה ילכך עובד כוכבים שעשה סעודה כל 30 יום אחרי נשואי בנו כל תלטנימין בין אם העובד כוכבים אמר לי לישראל מחמת הנישואין מחמת הילול אני עושה את הסעודה הזאת ובין אם הוא לא אמר לו לא אמר לי שזה מחמת הילולה מסתם הוא עושה את זה מחמת נישואי בנו ואסור לישראל להשתתף בסעודה הזאת כיוון שבכל ימי השמחה הוא מקריב קורבנות לעבודת כוכבים מכאן ואילך אחרי 30 יום והלאה אם אמר העובד כוכבים שהוא עושה את הסעודה הזאת מחמת האילולה אסור ואם אם הוא לא אמר לי הוא לא אמר לו שהוא עושה כמחמת ההילולה שרי אז מותר להשתתף בה כי מסתמה הוא לא עושה את זה מחמת הנישואין אז הוא לא מודה בה לעבודת כוכבים מסתפקת הגמרא וכי אמר לי אם העובד כוכבים אמר לישראל שעושה את הסעודה מחמת אילולה הד אימת עד מתי אסור לישראל להשתתף בה אמר רב פפא עד תריסר ירחי שטא עד 12 חודש אחר מכן ודאי שהוא כבר אינו מודה לעבודת כוכבים מסתפקת הגמרא ומעיקר רק שותטת הסעודה לפני שהכניס הבן את אשתו לחופה מאימת ממתי נחשב שהוא עושה את זה בחמת הנישואין ואסור אמר רב פפא משמעי דרעבה מכיר רמוסערי באסינתי בזמן שמטילים שעורים לתוך הקערות בשביל לשרוט את השעה לעשות מהם שיכר להילולה מאז והלאה זה כבר נחשב מחמת השמחה ואסור שואלת הגמרא ולבתר טריסר ירחישתא אחרי 12 חודש אפילו אם הוא פירא שעושה סעודה מחמת הנישואין שרי וכי מותר והרי רב יצחק ברי דרב משרשיה הוא הזדמן קלה לבית ההוא עובד כוכבים אחרי 12 חודש לבתר טריסר ארכי שעתה מנישואי בנו ושמאי דעודי הוא שמע שהוא הודעה לעבודת כוכבים על שהיא זמנה לו אדם כל כך חשוב לסעודתו ורב יצחק פירש מהסעודה ולא אכל רואים שגם אחרי 12 חודש הוא מוד לעבודת כוכבים אונה הגמרא שני רב יצחק ברידרב משר שהוא שונה משער אדם דם אדם חשוב הוא והעובד כוכבים שמח בו מאוד ומרוב שמחתו עולה על דעתו להודות לעבודת כוכבים אפילו אחרי 12 חודש במשנה ראינו יום נוסף שהוא יום חגם של עובדי עבודה זרה שנקרא קרטסים וכולי מה היא קרטסים מבררת הגמרא מהו היום הזה אמר רבי יהודה אמר בשם שמואל זה היום שתפסה בו רומי מלכות על כל העולם שואלת הגמרא והתניה רשנינו ברייתא שיש שני ימים יש יום קרטיסים ויש יום שתפסה בו רומלכות אז רואים שזה יום אחר אמר רב יוסף פעמיים תפסה רומי מלכות על העולם שתי תפיסות תפסה רומי אחת בימי המלכה קלפטרה מלכת אלכסנדריה פעם אחת שתפסה בימי יוונים מספרת הגמרא איך עברה המלכות מהיוונים לרומי לחיית הרב דימי כשהוא הגיע הוא סיפר אמר 32 קרבות טלטין וטריין קרבי עשו הרומאים עם היוונים עבדו רומא בעד יבניי ולא הצליחו לא יכל להו עד דשתפינו לישראל בעדיו החליטו הרומאים לצרף אליהם את עם ישראל וסיכמו ביניהם עשו ביניהם הסכם אך יעתנו בעדהיו אם מהרומאים יהיה המלך אם אינן מלכי אתם תהיו ראשי הקרחים מניכו יפרכי ואם מניכו מלכי אם ממכם יהיה המלך מנני אז אנחנו נמנה את ראשי הארים ושלחו להו רמאי ליבני אחרי שעשו הסכם בין הרומאים לבין לבין עם ישראל שביחד הרומאים שלחו ליונים עד העידנה אבידנה בקרבה עד עכשיו ניסינו לתפוס את המלכות במלחמה אשתנה בדינה עכשיו נעזוב את המלחמה נוכח לכם שאנחנו צריכים למלוך ולא אתם על ידי דין אנחנו רוצים לשאול אתכם שאלה אם יש מרגלית ואבן טובה שהיא יותר ממרגלית איזו מהן יעשה בסיס לחברו מי הבסיס ומי יהיה החשוב מעליו שלחו להו היוונים בוודאי שהמרגלית תהי הבסיס לאבן טובה שחשובה יותר שלחו שלחו ושאלו אותם שאלה נוספת אבן טובה ואינך נופך שזה יותר מאבן טובה איזו מהן יעשה בסיס לחברו שלחו היבנים אבן טובה תהיה בסיס לאינך שלחו הרומאים לאבנים אין אך וספר תורה שהוא יותר מה מהאבן נופח הזאת איזה מהן יעשה בסיס לחברו אנו היוונים הנך יעשה בסיס זה ספר תורה אמרו להם הרומאים שלחו להוים כן אנחנו ספר תורה גבן אצלנו וישראל באדן איתנו כיוון שספר תורה אצלנו וישראל איתנו ראויים אנו ש אתם תשמשו אותנו כי אתם צריכים להיות בסיס שמש את הספר תורה ואת עם ישראל ובאותו קרב הרומאים ניצחו את היוונים כו להו 26 שנין קמו להובימה הוא בעד ישראל 26 שנים אחרי הניצחון הרומאים עמדו בנאמנות עם עם ישראל וקיימו את התנאי וכאם ואלך השתעבדו בהו וכאן והלאה הם השתעבדו בעם ישראל מעיקר העמי דרוש מה דרשו הרומאים בהתחלה לעמוד בנאמנותם עם עם ישראל איזה פסוק בתורה הם דרשו שמחמתו הם עמדו בתנאי ש הם היו כפופים לעם ישראל ולבסוף כשנשתעבדו בהם מה דריש בתחילה מעיקר דרוש שעשו אמר ליעקב ניסאה ונלכה והלכה לנגדך היינו שיעקב ועשו יהיו בשווה בסוף דרוש מה שיעקב ענה לעשיו הם דרשו בסוף יעבורנא אדוני לפני עבדו זאת אומרת שיעקב בעצמו יעקב יעקב אבינו אמר שהוא יהיה עבד ביחס לעשיו שהוא האדון לכן מכאן והלאה הם דרשו את הפסוק הזה והם אמרו אם ככה אתם צריכים להיות משועבדים אלינו עם ישראל צריכים להיות משועבדים לאדום שמגיע מאיסר שואלת הגמרא 20 ושית שנין דקמו באמנותי ובעדי ישראל מנלן מנין לנו שנה הם עמדו בנאמנותם וקיימו את נם ואמר הרב קהנה כשחלה רבי ישמעאל בנו של רבי יוסי החכמים שלחו לו שלחו לי רבי אמור לנו שניים ושלושה דברים שאמרת לנו משום רבי יוסי אביך אמר להם רבי ישמעאל דבר אחד שאמר רבי יוסי ש180 שנה קודם שנחרב הבית בית המקדש השני כבר שלטו מלכות רומי על עם ישראל פשטה מלכות הרשעה על ישראל 100 שנה אחר כך 80 שנה לפני חורבן בית המקדש השני עד שלא חרב הבית גזרו טומ ארץ העמים שכל מי שיוצא לחוץ לארץ נטמע וגזרו טומ כלי זכוכית שהם מקבלים טומ 40 שנה לאחר מכן 40 שנה לפני חורבה בית המקדש עד שלא חרב הבית גלדה גלתה הסנהדרין ממקומה בלשקת הגזית שבבית המקדש וישבה לה במקום בהר הבית ששמו חנות למה הלכתה לעניין איזה הלכה אנחנו אומרים שהיא גלתה וישבה בחנות זאת אומרת מה השתנה מאז שהיא הייתה בנשקת הגזית לכשהיא הייתה במקום אחר בהר הבית אמר רבי יצחק ברב דימי לומר שלא דנו דיני כנסות היינו כשמחייבים אדם לשלם יש שני דינים יש דיני ממונות מה שהוא החסיר הוא משלם ויש דיני כנסות שזה סכום קצוב שצריך לשלם ברגע שלא ישבו בלשקת הגזית כבר לא דנו הסנהדרין דיני כנסות שואלת הגמרא דיני כנסות זאת אומרת כבר מאז יש פסק לדון דיני כנסות סל כדעתך והרי אמר רבי יהודה אמר בשם רם בשם רב ברם זכור אותו האיש לטוב ורבי יהודה בן בבא שמו שנמלא הוא נשתקחו דיני כנסות מישראל הגמרא הבינה בהתחלה שכאילו לא יזכרו את זה נשתקחו מה הבעיה שגרסינו שישננו את זה וזכרו אלא בטלו דיני כנסות מישראל בלי רבי יהודה בן בבה שגזרה מלכות רומיה הרשעה גזרה שיותר לא ישמחו חכמים בשמיכה שיוכלו לדון דיני כנסות כל הסומך דהיינו אותו חכם שמשמיך יהרג וכל חכם שמקבל שמיכה נשמח יהרג ועיר שסומכים בה תחרב ותחום ששטח של 2000 מעמ מסביב לעיר ששייך לעיר שסומכים בו יעקב מה עשה רבי יהודה בן בבה הוא כן רצה לסמוך חכמים הלך וישב בין שני ערים גדולים ומן שתי הערירות גדולות כדי שלא יוכלו להחריב שום עיר כי הוא לא בתוך שום תחום של עיר ובין שני תחומי שבת כן בין ערים בין עיירות ובין תחומי שבת נמצא שאין מה לעקור א בגלל שהוא שמחמים זה היה בין העיר אושא לשפרם הוא שמח שם חמישה זקנים רבי מאיר בעל הנס רבי יהודה בר אילאי רבי יוסי בר חלפטא ורבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בן שמוע רב אביה מוסיף אף את רבי נחמיה והוא הסמיך אותם ותפסו אותו כיוון שהכירו בהם אויבים שהם עוברים על הגזרה באו לתפוס אותם אמר להם רבי יהודה בן בב על הזקנים בניי רוצו תברחו שלא יתפסו אותכם אמרו לו רבי ואתה מה תהיה עליך אמר להם הרי אני מות לפניהם כוון שאין לה הופכים אני לא יכול לרוץ אמרו חכמים לא זזו האויבים משם עד שנעצו לגופו 300 חניתות לולניות של ברזל ועשהו לגופו כמו מסננת כמו קברה וכיוון שחמשת הזקנים היו הרבה אחרי החורבן והראה הזאת דנו דיני כנסות לא יכול להיות שמאז שהסנהדרין גלו מלשקת הגזית למקום שנקרא חנות כבר לא יכלו לדון דיני כנסות אלא אלא אמר רב נחמן בר יצחק לא תמה שלא דענו דיני כנסות אלא מאז שהם כבר לא היו בלשקת הגזית לא דנו יותר דיני נפשות דיני מיתות בית דין מה הייתהמה למה באמת הסנהדרין גלו ממקומם בלשקת הגזית כדי שלא יכלו לדון דיני נפשות למה הם לא רצו שתהיה להם אפשרות לדון דיני נפשות כיוון שהם ראו דחזו דנפישה להו רוצחים מתרבים הרוצחים שחייבים להרוג אותם במיתת בית דין ולא יכלל למידען מה מכיוון שהיה כל כך הרבה הרבה לא יכלו לדון אותם אז הסנהדרין אמרו מוטב נגלה ממקום למקום נגלה מהלשקת הגזית להר הבית מקום שנקרא חנות כי הי חידלא חייבו כדי שהרוצחים לא יתחבו מיטה כי אין דנים דיני נפשות אלא בזמן שהסנהדרין נמצאים במקום המיוחד להם לשקת הגזית נכתיב כמו שכתוב לגבי דיני נפשות ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא מלמד שהמקום גורם הסנהדרין חייבים להיות בלשקת הגזית כדי שיוכלו לדון דיני נפשות אם כן כעת הסברנו את המאמר האחרון שאמר רבי ישמעאל ברבי יוסי מה הסיבה ש40 שנה לפני חורבן בית שני הסנהדרין עזבו גלו את מקומם הקבוע בלשקת הגזית ועברו להר הבית במקום שנקרא חנות כי הם לא יכלו יותר לדון דיני נפשות בהר הבית הם כבר לא דנו דיני נפשות כעת דנה הגמרא על הדבר הראשון שאמר רבי ישמעאל ברבי יוסי ש10 שנה לפני חורבן בית שני פשטה מלכות רומיה על ישראל זאת אומרת שאמנם בית המקדש השני עמד על טילו אבל שלטו על עם ישראל הרומאים במשך ה-180 שנה האחרונות של בית שני שואלת הגמרא רק 180 שנה וטו לא והרי רבי יוסי בריבי רבי יוסי הגדול שנה ברייתא שממנה מוכח שהם כבר שלטו על עם ישראל 26 שנה קודם במשך 206 שנה לפני חורבן בית שני והחשבון הוא כזה אנחנו נחלק אותו לשני חלקים קודם כל את החלק הראשון של תקופת בית שני שבית שני הרי נבנה ברשותם של מלכות פרס והם שלטו בפני הבית במשך 34 השנה הראשונות של בית שני הם עדיין שלטו על עם ישראל לאחריה מלכות יוון מלכה בפני הבית עוד 180 שנה בסך הכל נמצא 34 ועוד 180 זה 214 שנה ש שהבית עמד על טילו בית שני שאז שבמשך השנים האלה בתחילה שלטו מלכות פרס ולאחר מכן מלכות יוון אנחנו יודעים את הנס הגדול שהיה בנס חנוכה שהחשמונאים ניצחו את היוונים וראינו מקודם שהם לא ניצחו לבד אלא ביחד עם הרומאים ואם כן כן הנס הגדול של נס חנוכה בעצם מתרחש 214 שנה אחרי שהתחיל בית שני זה החלק הראשון של החשבון עכשיו נעזוב את החשבון הזה ונעבור לחלק השני של החשבון מתחילת מלכות רומי כמה זמן שלטו החשמונאים עם הרומאים אומרת הברייתא מלכות חשמוניאי מלכה ביחד עם ההרומאים בפני הבית 103 שנים ואחר מכן היה עבד מבית חשמונאי שהיה נקרא אורדוס והוא הרג את החשמונאים ומלח במקומם ואז התחילה ביחד עם הרומאים מלכות בית אורדוס עוד 103 שנים אם כן נמצא 103 ועוד 103 זה 206 נמצא שהרומאים שלטו במשך 206 שנים האחרונות של בית שני מכאן ואלך אם תרצה לציין איזשהו מאור מתי הוא קרה מתי מתי הוא התרחש צא וחשוב כמה שנים הדבר הזה קרה אחרי חורבן הבית השני כי אנחנו כבר חישבנו את כל תקופת בית שני ודברים שקראו לאחר מכן תחשב מבית שני והעלה על מה אבל מכל מקום כאן אנחנו רואים מפורש שמתן ושית ההבו 206 שנים האחרונות של בית שני שלטו הרומאים ה-103 הראשונים עם החשמונאים וה103 האחרונים עם בית אורדוס ואתה אמרת רבי ישמעאל בשם רבי יוסי 180 שנה בסך הכלבו עונה הגמרא זה לא סותר אלא 26 שנין מה ההפרש בין 180 ל206 26 שנה הרי אמרנו שבהתחלה כשהרומאים ביחד עם החשמונאים נלחמו וניצחו את היוונים ההסכם ביניהם היה שהם ישלטו ביחד וה26 שנים הראשונות הם שלטו ביחד ואת ה-26 שנים האלה באמת בברייטה של רבי יוסי בריבי חישבו ולכן זה הגיע ל-206 שנים שהרומאים שלטו אבל כיוון שכן כיוון ששית שנין קמו באמנותי באדדי ישראל בעדי ישראל כיוון שנה הרומאים עמדו בנאמנותם לשלוט יחד עם עם ישראל ולא השתעבדו בהו לא השתעבדו בהם ולוכחי לכן אמנם רבי יוסי בריבי מנה את השנים האלה גם כן לכן הוא הגיע ל-206 שנה אבל רבי רבי ישמעאל ברבי יוסי בשם אביו לא מנע את ה-26 שנים האלה ורמתו לאחי לכן לא ככה שיבלהו הוא לא מנה את אותם 26 שנים אז כמה זה 206 - 26 אז כמה זה 206 - 26 זה יוצא 180 הוא חישב רק מאז שפשטה מלכות הרשעה לישראל היינו כשהם שלטו על עם ישראל ולא בזמן שהם שלטו ביחד עם עם ישראל אז אם כן נמצא שמה שרבי יוסי בריבי מונה 206 זה כולל את ה-26 שנה שהם שלטו ביחד החשמונאים ביחד עם הרומאים אבל לעומת זאת רבי ישמעאל ברבי יוסי בשם אביו מנה רק 180 שנה כי הוא מנה רק את השנים שהרומאים שלטו על עם ישראל והוא לא הכשיב את ה-26 שנה שהם שלטו ביחד עד כאן דף خ
לצפיה בתכנים נוספים: