הדף היומי מסכת עבודה זרה דף ז

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף ז

[מוזיקה] בדזורי דף ז מתחילים סיעתא דשמיא 3 וחצי שורות האחרונות של הדף הקודם סניסן ראינו במשנה שתי שיטות לגבי גבית חוב לפני ידיהם שלא יבד בדזורי תנקה מעוסר כיוון שנכון שכעת הוא מיצר אבל אך הזמן הוא שמח רבי יהודה מתיר מביאה הגמורה שיש שיטה שלישית מסניסן דלאק רביע בן קורחו משנתנו שלא כשיטתו לטען רבי שע בן קורחמ תלוי בסוג ההלוואה מיל ובשטר אין פרוע מהם לפני ידיהם כי נכון שכעת הוא עצב אבל שמח לך הזמן ביומידי כיוון שליהודי יש שטר כנגדו אז הוא כל הזמן חושש מתי יבוא לקבוות את זה עמני וכשהוא נפטר מזה הוא שמח מיל ועל פה נפרואן מן מפני שהוא כמעציל מיום מלפה הגוי בכלל לא חשב להחזיר הוא יכל להתחמק מזה אז ממילא יש כאן כאן רק צער ולכן יפרו עמהם מביא הגמור יוסיף רב יוסף אחורד רבבה ויוסי רבבה קמי דרבונה רב הונה היה רבי ולפניו ישב רבבה בשורה מאחוריו ישב רב יוסף ויוסיף רב הונה וקומר שתי פסקי הלכה שאין ביניהם קשר אל חסק רביע בן קורחו ואיל חסק רבי יהודה איל חסק רבי ישעודה דאמורון שמיל ועל פה נפרוא מם והלוחקרבי יהודה דתנן צריך לתקן משמסכמה הנוצמר לצבו לצבע את הצמר והוא שינה וצב שוכר או להפך הוא ביקש לו לצוב שוכ וצב אדו רמ נודמי צמרו רמ סובר כל המשנה מדז בולקרו גזלן אז הוא קנה את הצמר הלבן בשינוי אז אם הוא רוצה הצמר נשאר אצלו והוא משלם לבעל הבית דמי צמר לבן אפילו שכא שווה יותר הוא מרוויח את זה רבי יהודה אומר אם כך נמצא שהוא מסתכר בשינוי שלו חוטניסקר אלא הוא צריך להחזיר את הצבר הצבוע לגבי התשלום יוד על התחתונו אם השו שהשביע הצד סמר יסר על העציה זה יותר מאשר ההוצאות של הסממונים העיצים שצריך כדי להדליק את האש שכר פעולה כשכיר יוים נויס אל בלצמר רק את היציה לא שכר שלם כמו שיתנה איתו ואם היציא הסיר על השבח נוס רקס השבח למשל הצמר הלבן היה שווה חמש כעת שהוא צבוע שחור או אדום לפי השינוי הוא שווה 10 אז אם ההוצאות היו שלוש ושלם לו רק שלוש אם ההוצאות היו 12 ושלם לו רק חמש של השבח קופונים רבונה פסק את שתי פסקים אלוה דרינו רב יוסף לפה רב יוסף החזיר את פניו להראות שהוא כועס למה הוא כעס כי בישלמה לוכ רבי שע בן קורחו שהוא מתיר במלב פה צטריך היה צריך להשמיע לנו כילולי דבריו סל כד תוחמי הייתי אומר יוחד ורבי מלוכה כרבים חכום חולקים רבי ישע בן קורחו ועוסרים כל גביעת הלוואה כומשמלון אלוכיוחיד אלא לוכרבי יהודה לא מולי פשיטה יש לנו כלל שהכן שרבי הקודיש הבי מחלוקס ואחר כך הוא כותב משנה בסתם כדעת אחד מהשיטות אז ככה לאכה כי זה מורה לי שקומו רבון בתמא שהחליטו שזה השיטה הנכונה יותר אם כך פשיט מחלוק זה אחר כך סתם חסקתם וכאן מחלוקס בו בקמה כמו שהבאנו את המשנה ואחר כך יש סתם משנה הוא סתם מציאה נתנה מסכת ב מציאה שתי דינים שהם ביניהם קשר כל המשנל התחתון זה כרבי וכל החויזר בו יודת תחתונו זה יש שתי פירושים שמה הסכס בו מצילי לא ניכנס לזה אז למה רבונה צריך לפסוק זאת אומרת הגמורה ורב הונה למה הוא כן הוא צרך לפסוק כי הוא טעם משום דאין סדר למשנה סדר של המשניות שלפנינו זה לאב דווקא דיק מימר סתם טונה ברישה ואחר כך מחלוקס אולי רבי הקודיש בבית מדרשו קודם שנה את סתם המשנה ששנויה לפנינו מסכרס זב מציה ואחר כך את המחלוק ששנו מסכרסת בו בקמה אז זה סתם אחר כך מחליויקס אז אין לנו ראיה איך הלוכה רק אחר כך זה סודר בשס להפך שואלת הגימורה כל מחלוקס ואחר כך סתם לימסד לממשנה אז מתי נשתמש בכלל שמבוא המסכס יבומס שכל מחלוקס ואחר כך סתם הלא חקס סתם אונה גמורה ורבונה כי לא ימרינן אין סדר לסומכים על הסדר בחוד מסכתה באותה מסכת יש שתי משניות אז אומרים זה מסודר לפי הסדר ואם זה סתם ואחר כך מחלוקס אז אין לו חקסתם אם מחלוקס ואחר כך סתם א לא חקסתם א בתרי מסכתי אמרינן כי נכון שהמסכת שמסודרת לפנינו כך הייתה מסודרת לפני רבי הקודש אבל סדר המסכת ייתכן שהיה שונה אם כך שבאופן של במקרה שלנו שהסתם זה מסכת בו מציאה מחלוקה זה מסכת בו בקמה אולי רבי הכל שנה להפך קודם מסכת בו מציב ואחר כך מסכס בקמה וזה סתם ואחר כך מחלייקס שאין לו חקסתם ורב יוסף גם הוא מסכים כך אבל הוא טוען כולו נזיקין חודמסכתי אז רשי אומר לא כל סיד נזיקין אלא יש מסכס נזיקין שהיא מחולקת לשלושה שלוש בובס שלוש שערים בו בקמ בומצי בוא בעסרי אז הוא מסכת אחת אז יש סידר אז המחלוקס בו בקמ אחר כך סתם מציה אז הלא חכה סתם רבונסבר שכל שכל אחת מהבובס היא מסכת בפני עצמה והיא בו ישימה באמת רב יוסף גם מודה שיתכן שהין סדר למשנה יתכן שזה מסכת נפרדות למה הוא החזיר את פניו כי בכל מקרה מיותר לפסוק הלוך כרבי יהודה כי ודאי שכך לוכה כסתם המשנה מסת בו מציא למה משום דקותו לוגלכספסיקתה אתה נשנה זאת ביחד עם הלכות פסוקות כי מה כתוב שתם שהלכות שאין ביניהם קשר כל המשנה על התחתונו וכל החויזרב יודע על התחתונו שם עוסקים בדיני פועיל אז כל החויזרבוי שייך לשם מה הקשר של כל המשנה זה לא עוסקים שם בכל הפרק בשינוי אלא בחזורה ומכך שאתה הנשנה הזאת זה כדי ללמד אותנו שכשם שכל החויזבו זו הלכה פסוקה קרגול משנה יהודה תחתינו זו הלכה פסוקה ממילא טען רב יוסף מיותר לפסוק רבי יהודה כי ברור מתוך המשנה שככה לוחקם אגב שהבאנו שהלוחק רביישא בן קורחו מביאה הגמורה עוד כמה דינים שפוסקים כמותו תון רבונון כתוב בנובי ודע ברדובו אסור לדבר דיבורי חול בשבת אז אסור בשבת לומר לפועל תבוא לעשות אצלי מלאכה מוצאי שבת אבל בזה הם נחלקו התנועים תנקמה אומר אותו רבונון לא יאמר עודם לחבי הנראה שתעמוד מי לא ערב נראה לך שתוכל להיות אצלי בערב ומה הוא מתכוון שהוא יבוא לעשות אצלו מלאכה רשי אומר לעשות מלאכתי לערב אבה בהכרח שאין כוונה תנת רש"י שזה מה שהוא אומר לו כי אם כך הוא מדבר מפורש על מלאכה רבי שעה בן קורחול לא יתיר בזה אלא הכוונה ששניהם מבינים שהוא מתכוון שיעשה אצלו מלאכה אבל הוא לא מזכיר זאת בפירוש אז תנקה מעוסר הבישה בן קורחו אומר אומר אודם לחברו בשבת אנירא שטעם הוא ידע מילו ערב והריטבו מסביר שהם נחלקו כמו שמובה מסכת שבס שהתר שבשמקורחו כי זה רק הירור ודבדובו דיבורסו אירומותו הבש ש מכוח סבר אני מדבר שהוא יבוא אליי לא דיברת על מלוכה מה ששנינו מבינים שזה למלוכה זה רק עירור עירורים מוותורים תנקה מסבר שזה כמו דיבור לא כמו עירור כי שנינו מבינים שזה מה שהוא מתכוון לקרוא לוטמה מוסיף למה רבי שע בן קורחו למה בקיצור רבי שע בן קורחו מתיר למה צריך לחזור על הנוסח כדי לדייק לנו שהוא לא התיר אלא בלשון זו שיש כאן שתי מעלות קודם כל לא זוכר בכלל מלוכה בפי פיב רק שתעמוד מי וגם את זה אומר בלשון מסופקת אני אראה שתעמוד נראה לך שתוכל לעמוד איתי רק שיש שתי תנאים אלו מותר ועל זה אומר רבברחון רבי חנון אלחסק רבי שע בן קורחו שמותר כי זה נחשב רק כהירור עוד מחלוק שהלכה כמותו תו רבוננון אנישה לחוכם על איזשהו מקרה האם זה תורמ טורר ותימשה לחוכי ויתר אותו דבר לחוכס לא שלחם ויתיר כי מה שחברו אסר אסור לו להתיר מה קורה או שניים לכתחילה הוא שאל את זה לשני חומים איך עוד מטעמה ואיך עוד מתאר או איך עוד ישה ואיך עוד מעטיר אז כך אם הוא אויוך עוד מהם גודל מחבי רועים בחוכמו ובמינין במינין יש אומרים שהכוונה שהוא יותר מבוגר ממנו אז הוא שימש אותו תמיד חומים יש אומרים שיש לו תלמידים או כאלה שסוברים כמותו עליך חרוב ואם לאב שניהם שווים עליך אחר מחמ הבישה בן קורחו מאו תלוי אם זו שאלה של טוירו שאלה של דויריסה עליך אחר המחמ ושל סופרים אם השאלה בטומ ותר או ביסר והתר רק בדרבונון עליך אחר המיקל אומר רב יוסף אל חסק רבי שע בן קורחו עוד הלכה כמותו תו רבונון אז רש"י אומר שזה עולה על גזלונים כמו שהריט פה מסביר שהם פסולים לעדות ועם מי אורץ שהם לא חברים אי אפשר לסמוך עליהם בדיןבת האר בדין אתרומסומיס אומרת הבריסה וכולון שחוזרו בהם הגזלן שביצ'ובה המור שביצוב להתנה כחובר אין מקבלין אוסלומיס אי אפשר לסמוך עליהם אומ נראה עוד פירוש דבר רמיו רבי יהודה תלוי חוזרו בהם במת מויניס אם הם חזרו בתשובה בסתר אין מקבלנויסון כי חוששים שהם יחזרו בהם כי הם לא יתביישו לחזור בהם לסורם הבים חזרו בתשובה בפרסיה יה מקבלנו כי הם התביישו לחזור לסורם כי כולם ידעו שהם חזרו בתשובה היא כדאמר שרבי יהודה אמר אחרת אוסו דבריהם את העבירות שהם עברו עד כתו מתמוניו יסרק בסתר מקבלנו אבל אם עשו את הוירס בפרסיה אין מקבלנו אומר רשיילו פקרו כל כך שובנו לייבום לא שו בתשובה שלמה שיטה שלישית רב שמע ורבי וען קורחו אומרים בין כך ובין כך בין בסתר מתמוני בכל מקרה מקבלים אוס בתשובה שנאמר שובו בונים שובים אומר רש"י משמע מזידים מופרסיה לשון מרד וגאווה כמו וילך שוביבו בדרך ליבוי אומר רבי יצחק איש כפר אקומ רבי יחנון אלחס קויסה הזוג כרבש רבי שר בן קורחו שתמיד מקבלים אותם בתשובה מיסה טויספס ושער הראשונים מתקשים מאוד על פירושו של רש"י איך ייתכן לומר שלפי כי רב מאיר המאורץ לא יכול לחזור בתשובה אף פעם ולקבל על עצמו להיות חובר וגם יש בריסה מפורשת שאפשר לכן מפרש תוז ועוד רישועינים באופן אחר וכולון שחוזרו בהן אין הכוונה כמו שרשי מפרש שחוזרו בהן בתשובה אלא היה המורץ שהוא קיבל על עצמו להיות חובר ואחר כך כל המורצים האלה שחוזרו בהם הם חזרו לסורם להתנהג מהם מאורץ אז שהם באים לשוב בתשוב פעם שנייה אין מקל שמלומיס כי אי אפשר לסמוך עליהם כך סובר רב מיון רבי יהודה אומר לפי לשון ראשונה אם חוזרו בל אם חזרו לסורם רק בסתר בפרסם עדיין מתנהגים כמו חברים אי מקבל מוייסום כי הם גובים בדעס אבריאס אבל אם חזרו לסורם גם בפרסיה וקב מוייסום כמסות שובמחדש הם קיימו זאת לפי הלשון השנייה אוסו דברי ימים לפני שהם חזרו ו לסורם הם נהגו את דברי החברס גם בסתר בקבלי מויסון כי אם הם כל כך התאמצו אז נכון שאחר כך הם חטו הם כעת חוזרים בתשוב שלמה אבל אם הם לפני שחזרו לסורום לא ראינו מה הם נוהגים בסתר רק בפרס ראינו שם חברים היתכן שבסתר הם מעולם לא שבו בתשובה אי מקבלים אויסום ועל זה נחלקו רב שמבש בן קורחו שתמין מקבלים אותם וככה לא כן אומרת המשנה כמו שהזכרנו בדף הקודם רבי רבי שמואלמ כמו שראינו במשנה הראשונה שרק שלוש לפניהם אלא שלוש לפניהם וגם הוא שלושחריהם אוסו והחכמים הגמור תברר מה זה שונה מתנקמה לפני דינוסו לאחר דן מוותר אומרת הגימור כמו שהזכרנו בדף הקודם אומר רב תחליפה ברב דימום שמואל יום א' יום ראשון לאלה שחוגגים את יום ראשון כל שבוע לדיב רבי שמואל לאילומוסו לסד ולתת עם גויים אלו כי שלושה לפניהם ושלושה לאחריהם זה כולל את כל ימי השבוע מה ראינו וחכו מרים לפני דנוסו לאחר מות וכולו נשאלת השאלה חכומים היינו תנקמה מה השיטה השלישית כאן מביא הגמור כמה דרכים דרך ראשונה אין בלא ידיין אי כבניו האם היסור שלושה ימים וחוץ מזה יום העד דהיינו ארבעה ימים או בחג יותר ארוך זה כל ימי החג או שהכוונה רק יומיים תנקה מסוב אין בלא ידן כמו שדיקנו בדף הקודם כתוב לפני עדם שלוש היומים שלושה מלבד יום העד ורבונוס בסור סברה אין דין אז רשי מסביר היכן רואים זה בדבריהם כיוון שהם לא נתנו לנו סימן מה הם סוברים ואנחנו לא יודעים איזה נפקמינה יש אז ייתכן לתלות שזו הנפקמינה שהם באו לחלוק ולומר שלפניהם הכוונה לפניהם רק יומיים ולא שלושה ימים שלושה ימים זה כולל את יום העד דרך שנייה ביסמה נוסו ונוסעני כבניו מה הדין בדיעבד האם כנסו אותו שיהיה אסור לנות מזה או לא למד בדף הקודם זה מחליקסמרים רבי יוחשלוקיש בזה נחלקו התנועים תנקסוב נוסו ונוסן מותר ורבונו בסרוסבר נוסן אוסו אז רשי מסביר תנקמה אמר אוסו לוסיס ולאוסס מהשמע רק לסת ולתת אסור אב אם הוא כבר כן עשה זאת מותר אבל ת החומים בשרה של אצלם במישנה אומרים אוסו לא כתוב נוסו ונוסם לפניהם אוסו אוסו גם בדיעבד דרך שלישית יבואיסמה דשמואלי כבניו דינו של שמואל בזה הם נחלקו לא אומר שמואל בגוי לא בחוץ לארץ אינוסו אלוהים אידום ולא לפניהם למה אומר הרשי שתי דברים קודם כל שם בחוץ לארץ האו דכוים לא כל כך הדוקים בבדזורה כמו שהגמור אומרת בחולים אויב דכו שבחוץ לארץ לו אוהב כחובנו אלא מיגב בידיהם הם לא כל כך הדוקים אז אין חשש ללכו להודות וגם מפחדים מהם אנחנו תחת שלטונם בזה הם נחלקו תנקה מאיס לדשמואל רבונבסרואל לסלודי שמואל אשו מסביר רשי איך הורים זה בדבריהם כיוון שאין לנו סימן במה הם נחלקו אז מסתבר לומר שהחכומים באו להוסיף על תנקמה תנקמה אמר לפני דם אוסו סתום דמילסה מדובר כשאין ד בכוחו תקיף על ישראל באו הם ואמרו לפני ידיהם תמיד אסור בלי הבדל אולי להפך אולי הם באו להקל אומר רש"י בדרך כלל הכלל הוא שהתנא האחרון בא להוסיף ולא להוריד דרך רביעית בו סיימת דנחום עמודי אי כבניו תניה נחום עמוד יומר אינו יוסור ליומר חודף עדן רק בערב החג תנקה לסלדנחמודי אומר מפורש שלושה ימים רבונבסלנחמודי כרח משנתינו לא פרטו כמה ימים אסור לפני דנושו לפני דם כמה יום אחד כנחומי גופה מה הזכרנו נחמוד יומר אינו סור ליומך דם אומרו ליחמים נשתקדוב ולאנמר אומר רשי לא יצא דבר זה מפי אדם לעולם אל תאמר כך לשנחין אומר רשי לא יצא דבר זה לחוץ שואלת הגמור מה הם רוצים ממנו והוא בעיקר רבונו בסרואה חכום משנתנו שלפי הדרך הרביעית דקי מכבוסם סומים כמותו אונה הגמורה מן חכומים נחוממודיו זה התנה ומשנה כאן זה לא עוד חכומים שסורים כמותו דרך אגב מביאים עוד כמה דברים שכך התבטו חומים על דברי נחום הממודי לא נראה שחז"ל גזרו לא נמכור במוגסו לגויים אז ידוכנחמוד מוכיחים להם סוס זוכו וזוקן במלחומו רש"י משמע שצריך את שתי התנאים שהוא גם זכר וגם זקן למה כי הטעם שאסור למכור בהמה גסו זה משום שאילו אוכירוס דהיינו חששו שאם הוא ימקור באמוגעס אוו לגוי יבוא גם להשאיל לו או להזכיר לו ואז הגוי יעבוד עם זה בשבת וזה עדיין שייך ליהודי אז היהודי עובר על שביס אז באמת אדם צריך שבהמתו גם תנוח בשבת לא תעשה מלאכות שלא עצמו אסור לעשות אומר נחום ממודי אם זו הגזירה אין איסור בעצם במכירה אז גזרו רק בדבר ששכיח אבל למכור במלחמה שאז מחפשים סוסים צעירים סוס זכר זקן זה דבר לא שכיח ולא יגוזרו אומרו לאנשתקדור ולא נאמר שואלת הגמור ויק בן בסר דכבוס ומקלד יותר ממנו תנן בבסיר מה תר בסוס אז רשי מסביר כי מה עושים סוס לא נוסעים איתו משאות בדרך כלל אלא רוכבים עליו כשאדם אדם רוכב אז אין במלאכה זו חיוב חטוס אדם נושא מסע בראשוסבים אז יש חיוב חטוס אבל אם הוא נושא את חברו שהוא חי אז החי נויסס עצמו אז אין איסור רק מדרבונון אסור לרכוב בשבת מדרבונון אז כיוון שגם אילו הוא יזכיר או ישיל סוס לגוי הוא יעבוד עם הסוס בשבת זה ירקיסוד רבונון אז לא גזרו מותר למכור סוס אז מה רוצים מנחום עמודי אונה הגמורת בן בסיר מפליק בין זכורים לנקיבס ובין זקן לבחור אז ממילא הוא סובר שבסוס זה הטעם שכל הטעם הוא משום שהוא יעבוד בשבת ובזה לא שייך אבל אי הוא מדקומפק בין זכורם לנקיב זקן לבחור כרבונו סבירלי זאת אומרת שהוא סובר כדס חומים שהאיסור למכור סוסים לגויים כיוון שהם משתמשים בזה ככלי ז' שהם במלחמה הם דורסים זה אם כך ולרבונון נשתק דובנאמר ודאי האיסור בכל סוס גם בזקן זכר תניה עוד מחלוקס בנחום לנחום עמודי יש ירק שהוא נקרא שבש והשבש בהתחלה גדלים עלים וזה נקרא ירק אחר כך צומכים ענפים שהם נקראים זירים ואחר כך ענפים האלה מתקשים וגדל בהם זרעים אז נחמם עמוד יומר השבס מסל זרע וירג וזירין לא משנה בין אם הוא ליקט את העלים בין אם הוא לקטירין בין אם הוא הניח זאת עד שצמחו זרעים ואז הוא ליקט תמיד אפשר להחשיב זאת כגמר פרי וזה חייב במיסר כי זה גמר פרי כמובן רק מדרבונון כי כל מייס הירק וכל הירקות זה רק מדרבונון כי כך הדרך יש אוכלים את הזרע יש אוכלים את הירק יש אוכלים את הזירין אומרו לו נשתקדוב נאמר לא רק אם הוא המתין עד שיהיה זרע אז גמר פרי שואלת הגימור הם רוצים רב לזר דבזר השבס מסרס זרה וירגזירין אונה גמורסו שרב לזר דיבר בדגנוניסה בשב שגדל בגינה הוא ראוי לאכול זרע ירג וזירים אבל נחמודי דיבר בזה שגדל בשדות ועל זה הם חלקו עליו שהוא נאכל רק זרע כאין חרדל אומר לרבחה בר מנימי להביה רבחה הוא גם היה ממודי אז הוא אומר מה קורה כאן גבר רב לפני הרבה שנים היה תן גבר עוד גודל אוסמסר ניגע ממקומנו ממודי כל מיסדומה כל מה שהוא אמר אמר אמרו להחמים נשתקדוב ולא נאמר אומר אמר לו הבעיה אי כחודד כבוסי יש הלכה אחת שכן נוהגים כמותו לתחמוד שילודם צרוכו בשמי התפילו בתפילת 18 וברקשמי התפילו יכול להעריך ולשאול את כל צרכיו אז כן פוסקים הלכה אחת כמותו אומר אומר לו רבחבר מנימי בר מנוד חוץ מזה אל תביא לי מזה דטלבש לרב רבה הלכה הזו תלויה בחבלים אבים וחזקים פירוש שני באילנות גדולות כלומר גם בזה לא נוהגים כמו נחום עמודי אלא יש עוד חכומים שסוברים כך וכך נוהגים היכן רואים שכך סוברים חכומים לתנגים נחלקו התנועים רב ליזרמור שוד דומצרוכו ואחר כך הספר ל18 18 שנאמר תפילו לאוניקטף הטיפה זה לשון כאב ופריחת ל מתוך צרה אז קודם כל יבקש על הטיפסנפש דגסליבוי ולפני השם אחר כך איש פכסיכו בגוי מרסיכו לתפילה תפילת 18 שנביץ יצחק לו סוח בסודה אז הוא תיקן תפילת מנחה רבי ישועמר לא הספלל קודם 18 ואחר כך יש צרוחוב שנאמר יש פה אכלפונוב סיכי אין סיחלתפילה אחר כך צרו סלפו גיד שואל את הגמור ניקסיב אשפח לפסיחי הגמור כך הוא יפרש פחלפו בזמן שעוד לפני זה שצורס לפגיד שנקף אמרת הגמרא אם תפילו לאני בזמן שעוד לפני זה שלפני השם יש פחס שואלת הגמור מי דקרו לא כמרדיקמרדיק אפשר לומר כך אפשר לומר כך במיקו מפליגה במה הם נחלקו כדוריש רב סמלו דדורש רב סמולי לגבי הסדר של תפילת 18 לאילו ישא דודום שיב חווישל מוק ואחר כך ספלל לכן זה מסודר שלוש ברכות ראשונות אובויס גבורו קדושס השם שאין בהם תפילה אלא שבח ואחר כך שאר ברכות שיש בהם דברי תחינה ותפילה מנו ממשה רבנו דחסיב משה רבנו כלום משבח את הקדוש ברוך הוא השם אלוקי חילוסדו בגמו ואחר כך הוא מבקש מסרי אברנו וארס תובו בזה הם נחלקו הבישה סובר יאלפינ ממוישה להסדיר שוח תחילו לכן קודם פל1 שיש טווח שוח בתחילתם ואחר כך בקש רחיו ורב לזר סובר לא יאלפינ ממוישה שינ מוישה מוישה שונה דרב גוברי אומר רשי גדולת מעשה וחוכמתו רבה ונהל לו לשבח ולהעדיף בשבחו של מלך מלך מלוכים אבל הנש בעל מסתם אדם מך זה קיו הרי מי אתה שתקדים דים ותשבח אז ראינו שתי תנועים שנחלקו איךם מתי לבקש סרוכים זאת אומרת לא בתוך 18 מבקשים בקשות פרטיות השאלה היא לפני 18 או אחרי 18 מביאה כ את הבריסה וחובם מרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא שואל דמצרוך בשמי התפילו אז זהו אש לרב רבה אומר שמואל הלוך שואל דו צרוכו בשמפילו אומר רב יוד בריד רב שמואל ברשילס משמיד הרב אף על פי שאומרו שואל דמצרוך בשמי התפילות יש עוד מקום שאפשר לבקש אבל אם בואו לאמה בסוף כל ברוך וברוכה מאין כל ברוכו וברוכה אומר רש"י נותן שתי דוגמאות אדם ששוכח תלמודו מעריר בכל עניין הדועס כי זו ברכה על דעת על תוירה אם בעל תשובה הוא מריר בהרוץ בתשובה ובכן כולם אומר הבחי ברשומר הוא נותן עוד דוגמאות אף על פי שאומר שואל לא דם צרוך בשמי התפילון יש עוד אופציה אם יש לו חולה בתוך ביסוים או אם הוא מתפלל עליו בברכס חול דים ברפואינו ממצורך לפרנוסה או עםקסשוני בבורך שזה תפילה על פרנוסה אומר בשבלי יש עוד אופציה אף על פי שאומר שולדצרוך בשמי התפילו אבל אם בלו אחת תפילו סווי אחרי כל 18 ברכות יכול להעריך ולבקש אפילו כסדר הכיפורים שמעריכים בווידוי אוימר עד כאן דף [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: