הדף היומי מסכת עבודה זרה דף ב

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת עבודה זרה דף ב

[מוזיקה] דזור דף בז מתחילים בסיעת דשמיא מסכסורה אשר כשמה כן היא עוסקת בעלכוס אבידזורה במשנה שלפנינו נלמד שחז"ל גזרו בשלושת הימים שלפני החגאות של אויב דוד אזורה אסור לגרום להם שהם יהנו כי מה יקרה בשלושת ימים אילו הוא מתעסק בצורך ונזורה והוא יחשוב בדעתו שבדזור אי סייה בידו להשיג הנאה זו ואז הוא ילך ויודע לאבודזורה ביום עדו בחג וכתוב בתויר ושם אלוהים אחרים כתוב בסיום לא ישומה על פיך דהיינו אסור לגרום לאדם אחר להזכיר ולשבחדזורה אז אומרת המשנה לפני אדין של אויבדי כוחובים שלושיומים אוסו לוסס ולאוס אמוס ולוסס בפשטס הכוונה מקח וממקר וכך נוקטים הרבה רישוינים שהכוונה שאסור למכור לאבדת ככובים ואסור לקנות ממנו אבל רש"י להלום בדף יבז נוקט שדווקא למכור לו את כוכובם אסור כאלו קיח הוא שמח בזה שהוא קנה ויש חשש שהוא ילך ויודע לבדזורה אבל לקנות ממנו מותר כי בדרך כלל מויכר מתעצב על זה שהוא נאלץ למכור אומר הראש שלפי רש"י צריך לומר לא סיס ולא סייס אין הכוונה למקח וממקר אלא לשת מהם את הכסף ולתת להם את המקח תמורתו וכמו שהזכרנו רש"י אומר שעכשו דוזיל ומיד לבכו בימידו למיסה בדבוב נראה שהגמורה מסתפקת אולי היא הטעם של האיסור מטעם אחר כמו שנראה שם אבל רש"י נוקט כך אומרים הראשונים כיוון שמהמשך הגימורי נראה שכך נקטו למיסה מה עוד עשו להשאילון ולי שלמ להלבויסון ולילבויסמן אז רשי מסביר מה ההבדל בין שילה להלווה שילה זה דבר ששואלים אותו משתמשים בו ומחזרים אותו משל בהימילים הלוואה זה דבר שלא מחזירים את זה מחזירים את התמורה כמו כסף עם כסף טל וסלמי דברי מאכל וכדומה כמו כן אסור בשלושת ימים האלו לפורעון ולפרו ימם בן בין לפרע עליהם הלוואה בין לקבות מם הלוואה רבי יהודה אמר נפרעמם מותר לגבות מני שמיצר לא שצריך להוציא כסף מכיסו אמרו לו אף על פי שמיצרו אחשוב סומחו להאחר זמן אומר רש"י למחר אומר המרם מלובלים למחר לאו דווקא אלא כלומר לאחר שעת הפיראון מיד הוא שמח אפילו בו ביום כי אם דווקא למחרת אם כן ביום החג עצמו יהיה מותר כי למחרת זה כבר אחרי החג ורשי כותב זאת רה כדי שלא תאמר לאחר זמן מרובה ואז זה כבר יהריח גגלו למחר מיד אחר כך הוא שמח מביא גמורה רב ושמואל נחלקו בגרסת המשנה חטוני אדין עם א' וחתו עדיין עם עין אומרת הגמרא מדוני משתבש או דתו משתבש מדתו למשתבש דכסיב כי קורבם אדום יום שברם וזה עולה עליוזור כמו שכתוב לפני זה יקומו ויעזרוכם ומה דתעידם למשתבש דכסיב יתנו עידים ויצדקו הפסוק אומר שם כך כל הגויים ניג בצוירדוב ויאוספו מיבו יגיד ז ורשו שמיונו יתנו עדן ויצדקו וישמו רא אז כעת מבינים שמדובר בבדבזורי והפסוק מתפרש בלושן טמי יתנו אדיהם ויצדקו האבד ככובים העבודזורת תבוא ותעיד שעבדו אותה וזה זה יצדיק אותם ודאי שלא יצדיק אותם על אדרבה הקופונים רואים שמשתמשים בלשון עידים לגביזור שואלת הגמור מן אלונו עידן אומר לו תבריף עדיף להשתמש בפסוק כי קורבם עידו לשון של הפסוק הזו שזה מדבר על השבר שלהם ומן לתויד הייתה לטוין אומלוך מן כגורים לאות מה גורם להם את השבר העידו שעידו בעצמו יתנו עידן ויצדקו ביום הדין אבל זורת העיד שעבדו אותה וזה יגרום לשבר מקשה והדחוב עם כסיב או בישראל כסיב מרבי שעלי כל מצוות שישראל אוסן בלזה אז כידוע שנברא מזה מלאך והמלאך בסיסם לא יודע מה בוא שנאמר יתנו דם ויצדוקו לא בלשון טמ בנחוסה אלו ישראל ישמעו בימרו אמס אלו דכחובים שהם ישמעו את העידות שהמצוות מעידות והם יאמרו אמס דינו שרואים הם לישראל להצדק הקופונים אז זה לא עולה על כחובים אלא מרבו ברדרישה מן דומר אדין מאוחר שמשתמשים בלשון זולה דזורה כתוב יוצרי פסל כולו פסילים מלילים חמודיהם בעל יועילו ועידים הימו אבל דזור עצמה תבוא ותעיד על עובדיה לחייב אותם בעונש כיוון שהזכרנו את הפסוק שהבאנו כל הגהם ניג בצוירדוב הביאק את הגיבור בריכות לגבי זה דורש רבי חנינ בפופה לאסל הקדוש ברוךמשיח יבוא ומניח למי שסגו בתורה יוסור מיד מסכינו ברבוב לא כלומה בפני עצמה אלא לכולם מורבבים יחד שנאמר שהזכרנו את הפסוק כל הגויים נגבצו בגוי אומר להם הקדוש ברוך הוא אל תיקונס לפוני ברבוביה לא תיקונס כל אומו ואומ וספרו חכמיה שנאמר ויאוספו לאומים ואין לאו אלו מלכוס כל מלכוס לבדה שנאמר ולאים מלאוים ימוץ כך כתוב באיסו ויקובב והתרגום ומלכו ממלכו אז לאם זה מלכות עוד אומר רשי ימס לאישיך אלא במלכוס ממנין שהקדוש ברוך הוא יחז שפתוירה אומר רש"י זה מסיום הפסוק כמו שנראות מעד מי בוה מיגיד זיס שואלת הגמורה ומי כרבובי כמי הקדוש ברוך הוא מה זה מפריע לקדוש ברוך הוא שנכנסים בערבוביה אומר רש"י כולם נזכרים בסקירה אחת שנאמר היוצא יחד ליבום כמו שאמרו בראש השונה אומרת הגמורה ודאי לקדוש ברוך הוא זה לא מפריע אלו כאדלרבובבובו אין בעד הדוד שהם לא יתערבבו דלשמו מהדומר שישמעו מה הקדוש ברוך הוא אומר לכל אומה ואם הם יהיו בערבוביה הם מתבלבלים ומסתתמים תענותיהם אז הם נכנסים אחד מיד נכנס לפונוב מלכוס רואים מתחילו מה איתי מי נכנסתחילו משום דחשיבו היא הכי חשובה ומנוללון דחשיבו סיב על מלכוסמי וסיחול כל ערו היא תאכל את כל הארץ וסדושינה וסדקינה היא דשה והיא מרסקת את כל הארץ אומר רבי יחנון זורמי חייבסרשו שטבעו יוצא בכל שמעה יצא בכל העולם ומינו לוון דמן דחושיב לישה שלדין מכניסים קודם את החשוב כדי רב חיזדה דומר רב חיזדה מלך וציבו מלך נכנס תחילו לפני הקדוש ברוך הוא לדין שנאמר במלוכים שלם המלך אומר לסיס משפט ומבקש לקדוש ברוך הוא קודם תעשה את המשפט שלי ומשפטמו ישראל וגוימו ותעמה למביס לו רחל למיסמל כמהברו זה לא דרך ארץ שהמלך ימתין בחוץ עד שידונו את את כולם י בו יסמקדליף שחרו נף אומר רשי כי אם הקדוש ברוך הוא ידון קודם את העם אז אולי מפני פשעי ציבור אז יהיה הרבה חרו נאף הוא יפרע מן המלך כל סור רוחנו מפני החורן לכן קודם כל מכניסים את המלך שלא יענש בסכונם של הציבור הקופונים לכן רואים מ נכנסת ראשונה אומר לו הקדוש ברוך הוא במי עסקתם מסביר תוספס פירוש שואל להם במה זכו בכל דור ודור איזה זכות יש לכם לטבוע השכר אומרים פבונ שלא ילום ארבשבוקים תקנינו ארב מחרצוסינו ארב כסף וזו בינו וכולם לא יוסינו אלא בשביל ישראל כדי שיסעסקו בתורו אומר רשי שיהיה להם פניי שמוצאים להסתכר בשוק ומצאים את זה נותן בצורכם בלי תורח ומתעדנין במרחצאות יכולים ללמוד טוב רש"י אומר שבוקר מחצו בכסף זור הוא איזכון של רואימים וכמו שנראה לאלון גשורים וקרוכים מלחומוס הוא איזכון של פרסים אומר להם הקדוש ברוך הוא שיטים שבוילום כל מה שעשיסם לצורך עצמכם עשיתיסם תיקנתם שבוים לאישיב זס אדרבה לקלקל מרחצד בן עצמכם כסף זוב שלי הוא שנאמר לי הכסף ולי הזוב נושם צבוקוס כלום יש בוגזיס שנמי בוכם יגיד זל טוירו שנמזת שסו מוישה אין לכם תוירה מיד ייצו בפחי נפש אם יוצאים בבושה ויש כאן קושיה ידועה שגם הפרי צדיק מרב צדק הכהן לובלין וגם רב חיים מבריסק כך מביא בחידוש שמורנגריז על התוירו בשם אביו שלכאורה קודם כל הקדוש ברוך הוא אומר להם שוויטים ולא שקרונים זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא מסכים שבעצם יש משהו בטענתם וגם איך הם יכנסו לפני הקדוש ברוך הוא ויתנו כאלה שקרים אז נאמר את לשונו של הפריצה שרב צודק הכה לובלין אבל באמס כל מעשיהם באולם הזה אף שהם אוסם לצורך עצמו כבר ביר זה הרמבם בהקדוםספירוש המשנה שיתכן כזה דבר שיבנה אודום ארמון ויתה קרם יקר וכל המטרה שיהיה לתועלת חסיד אחד באחרית הימים שיחסה באחד מהכירות יום אחד וישתה יין אחד מהקרם יונן שם בריכות וכל מעשיהם הוא מה שהשם יתברוך רצה שיהיה מזה תועלת לישראל לעסק בתוירו באמת זו המטרה הסופית וכשיכירו במוס המושיח שהכל היה באמת לצורך כך יחשו הם הרומים שאף על פי שהם לא כיונו לזה סוף סוף מעשיהם רצויים כי הם הועילו לכלל ישראל ורצו לקבל שכר על זה ואז זה יאמר להם שוויטים וכולו שקראם רק שוויטים לא שקרנים שזה שטות לבקש שכרה מה שהם לא כיונו לזה רחמון אלי לי בבשם יראה ללייבוב ומה שנסתב לצורך ישראל זהו מיסה השם יסבורהם לא יפועלו זה ובחידוש האגריז על התוירו מובא כאן ששמ זאת רב אורבר כשמואל הזבטה שוודאי פשט הגמור הזה כמו שהרבי רב חיים ריסקר אמר אבל זה עדיין לא מיישב את החוצפה של הרומים לתרון כזו טענה הקופונים אחרי שהם יוצאים יוצוס מלכוס רומי ונכנסו מלכוס פורס אחרו מית נכנסת שנייה דהור חשיב בסרו היא חשובה השנייה אחרי רואים מי ומנ לו נכסי בדוניאל שהוא ממשיל שם את ארבע אומות כארבע חיות והרו והנה חיבו אוחורי חיה אחרת השנייה דומיו לדוי ודומה לדובון רב יוסף אלו פרסים שויכלים ושוין כדוב הרבה מאכל במשתה ומסורבולים בוס גדוב מסורבול זה לשון מלבוש הם שמנים יש להם הרבה בשר ומגדל למסור כדויב ואין להם מנוכה כדויב דוב אין לו מנוחה כל הזמן הולך אומר לקדוש ברוך הוא מה עסקתם מה הזכות יש לכם אומרים לפני שלום ארב גישורים גושרנו ארב קרוחים כובשנו ארב מלחמוסינו וכולם לא עשינו אלא בשביל לסר כ שעסקסו בתרו אומר הקדוש ברוך הוא כמה מה שעשיסם לצרך עצמכם עשיתם תיקנתם גשורים ליטל ממכס קרוחים לסס במנגריה עבודת המלך שמוטלת על יוש וקרוכים לעשות מלחמה לצאת בצבא לוקחים את הבהמות שלהם מלחומויס אני אוסיסי שנאמר השם כלום יש בו גדזיס שנמי בוזירו שנמז שסו מושה מיד יוצ לפח נפש שואל את הגמור כמע דחוזס מלכוס פורס למלכוסמי ולמה ולמידם רואים הרי שלא הועילה טענתם תים האלה למה הם מנסים להיכנס ולדרוש שכר אומרת הגמרא אמרם יאמרו לעצמם הנו הרואים ססר ביסמקדוש הם החריבו את בית המקדש לכן יצאו בפחי נפש והנן בנינן בישני אומר רש"י בנה כוירש הוא נתן את הרישיון לבנות זאת אומרת אם כך למה הם לא ענו מיד לקדוש ברוך הוא איזה זכות יש לנו שבנינו ביסמקדוש אומר טויס כלפי זה אז רק אותו דור הקדוש ברוך הוא שואל במזכו בכל דור ודור אכן הם טוענים בכל דור ודור עשינו קשרים קרחים וכולי ממשיכה הדרשה וכן לכל אומה ואומה כרגע כמו כל אומה תיכנס ותדרוש שכר והיא תצא בפחי נפש כקדוש ברוך הוא יוכיח על זה שלא למדו תוירו שואלת הגמור וכמה אחוזו לכמו אחרי שיראו את הראשונים את מלכוסמי ופורז למהנ ולמידה הם לא היללתם תענתם הייתה מילה האומות האחרות נכנסות אומרת הגמרא סברי הנוך השתעבדו בו בישראל הפרסים משתעבדים בישראל בגולוס בובל וטיטו סגלם לרווימי ועדיין כולם משועבדים להם אבלנן שאר אומות לאיש שעבדנו בישראל לכן אולי תתקבל טענתנו שואלת הגמרא מה ישנה דחשיבה במש רואים ופרס שפירטנו אותם את כל המסע ומתן איתם ומה ישנה שרומות דלא חשיבו אונה הגמור משום דהנוך משכמלכוס עדוסיכה מלכוס רואים מי בפורס המלכות שלהם תימשך עד ימות המשיח אז ממשיכים אומרים לקדוש ברוך הוא אומרים לפונוב ריבוני שלא לו מה אתה אומר שלא קיימנו את התוירו כלום נוסעת לנו את התוירו ולא קיבלנו לא נתת לנו לכן לא קיימנו שואלת הגמורה ממודצל למרוכה הם יוכלו לומר כך והוקסי ויאמר השם מסיני בו וזורח מסעיר לומי הוקסי אלא קם מתימוני יובוי כתוב בהמשך וקודשמער פורן וגוימו נשאלת השאלה מה בוא בסויר מה הקדוש ברוך הוא עשה בסויר שזה מקומו של איסוב ומהיב בוא בפורון שזה ארץ ישמואל כמו שכתוב בתוירו אומר רבי יחנון מלמד שהחזירו הקדוש ברוך הוא על כל אומר ולא שן את התוירו ולא יקיבלו עד שבו אצל ישראל וקיבלו אז הרמבן על התוירו מסביר שבפסוקים מוזכר שהקדוש ברוך הוא הלך לשעיר בפורון שאפילו האומות האלו שמצאצוי אברהם אבינו סרבו אבל באמת חז"ל קיבלו שהקדוש ברוך הוא ניסא גם באומס אחרות והם גם סרבו אלו אוכמרי כך הם יתנו כלום קיבלנו ולא הקיימנו לא קיבלנו אז לא הצרכנו לקיים את התוירה אומרת הגמורה זו לא טענה ועלדות ורסון זוהי הפרכה שלהם התשובה הזו קטגל המי לא קיבלתו למה לא קיבלתם אלו כך אומרים לפונוב אם בוא נשאל להם כלום קופס לנו הר כגיגיס ולא קיבלנו כמו שעוסיסו לישראל היית מכריח אותנו היינו מקבלים כסיף כתוב במתן תויר ויסבו בסתיסור מסביר המרשו לא כתוב תחס אור לבית תחתית בתוך התחתית ואמר רב דמי ברח חומל שכופר הקדוש ברוך הוא הר כגיג על ישראל כמו כזו כזה כלי קיבול גדול ועגול ששמים בו שחר זהו הפך את ההר על יסרו שהם היו בתוך כמו בתוך גיגית הפוכה והוא אומר להם אם אתה מקבל נסתו רמותוב ואם לא שום תהי כבורסכם וכדוע טויס מסכת שבס מקשים הרי כלל ישראל כבר אמרו נעשה ונשמע אומר שם טויספס הקדוש ברוך הוא חשש שמה יהיו חוזרים הם יתחטו כשהירו האיש הגדול שיוצסמוסון הקדוש ברוך הוא עשה שבכפי כלפ אמר כגיגיס כידוע כתוב שם בגימורה עוד קיבלו מהחשבי שקיבלו זאת מהאו הקפונים אז כך התנו הגויים היית היית מכריח אותנו היינו מקבלים את התוירה מידם הקדוש ברוך הוא אורישונושמיונו שנאמר בפסוק נל שהתחלנו איתו כל הגנקבצו כתוב שם ורישינושמיונו מה הכוונה שבע מצוות שקיבלתם איכון קיימתם את זה לא קיימתם אז את כל התוירו הייתם מקיימים אם הייתי קופע עליכם ומנולנ לקימום תתונ רב יוסף עומד וימוד ארץ רו ויתר גויים נראה בעיניו וישר להתירם מירו רו שבע מי צבוי שקיבלה להם בני נוח ולא הקימו כ שלא הקימו והתירו להם נשאלת השאלה סגור סגור אם כן מוציא חוטניסקה הם הרוויחו שזה הותר להם אומר ברידר הנה זה הפסד להם לא אמר שאף על פי שמקי מנויסון כיוון שהם לא מצווים אי מקב למלאם שכר בקשה הגמורה אדם שמקיים מצווה שלא מצווה הוא לא מקבל שכר ולאי ואותני אומר מנש אפילו אויבת ככוב בתו שהוא ככהן גודל באותה חשיבות תמוד כתוב לתוירו אשו או אודום והם כיהנים לוים וישראל לא נאמר לו או הודום אפילו גוי או למד אותו שאפילו בת כחו וסק בתוירו הרי הוא ככה גודל ותוסס אומרים שתי נקודות קודם כל שהכוונה שהוא עסק בתוירו בדיני שבע מצווס כי בשער מצוו כתוב במסכת סנהדרין שגוי שעוסק בתור ורח חי מיסה נקודה השנייה למה לקטו ככהן גודל כי כתוב יקורו היא מפנינים כך כתוב על התוירו וגמורס דורש את הגמורה שיקור מכהן גודל הנכנס לפני ולפנים אלו מה הכוונה שהקדוש ברוך הוא טר להם הרי אמרנו שמקבלים שכר אפלי של מצוה לא ימלוך שהם מקבלים עליהם שכר כמצו בבויסה אלא כבי שאין מצוה וזה הם הפסידו בזה שהקדוש ברוך הוא התיר להם את שבע מצוות דומר רבי חנינה גודל המצווה בויסה הוא מקבל יותר זכר יוס משין מצוה הקופונים הזה תהיה תשובה עליהם שהם הם לא מקיימים מצפס בני נוח אז מה הם רוצים שאם היו נותנים להם את התאוריה בכפייה היום מקיימים אז המשך הסוגיה הדרשות נראה מה שהם טוענים לקדוש ברוך הוא נראה בשבוע הבא בעזרת השם עד כאן דוד ביז [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: