הדף היומי מסכת סנהדרין דף קיג

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף קיג

[מוזיקה] סנדר דף קיג מתחילים בסיעתא דשמיא 12 שורות האחרונות שלדף הקודם תנן אוסום למיסה כתוב תנן אבל זו ברייסה ועוד מעט נראה את הקשר לעיר הנידחס למדנו ברייסה איסו של מיסרשיני אדם עשה בצק מתבואה של מרשיני פטורו מן החלה הוא לא צריך להפריש חל לכהן דברי רב מאיר חכומים מחיבין אומר רב חסדה מחלוקת זהשני בירושלים הוא עשה את העיסה בירושלים ושם מותר לאכול זאתמסני ממ שייך לגבוה אלא הקדוש ברוך הוא נותן זאת הבילים לאכילה אבל זה מומן גבוה זה לא רישרסיכם אין על זה חיוב של חלה רבונסבר מומן הדיטו ולכן הוא צריך להפריש אבולה בגבולים אבל אם הוא נמצא מחוץ לירושלים ששם אסור לאחול את העיסה הזו אלא אם כן הוא יבדה אותה הוא יחלל את קדושתה על כסף דבר פטור מהפרשת חלה למה אז רשי פירוש ראשון מסביר כי שם לכוללמה זה מומן גובויה רק בירושלים שמותר לו לאכול זאת צבים חכומים שזה מומן אד כל זמן שזה מחוץ לירושלים זה מו מונג גובויה פירוש אחר אומר רשי אמנם לחכומים זה תמיד מומונדת אבל כיוון שבש חיו ובחלה דן בשעת גלגול העיסה לא קרינה ברישיסריסויסיכם כיוון שאסור לו לאכול זאת כאן במצב הזה שזה מחוץ לראש אפילו שאחר כך הוא פודה ומחלל את הקדושה על כסף פטורה מנחלה כבישת הגלגול היא לא הייתה מותרת לו באכילה מה הוסיף רבי יוסף מקשה רבי יוסף הרב חיזדה ממשנתנו מה ראינו מיסשיני בכיסק שביר נדחס גונזו יקברו במה יסכינן מיסשני הילושלים מדובר שירושלים נעשה תירד דחס ויש כאן משרשני מי ועירדחס ירושלים ואותן יעשור הדבור עם נמרו בירושלים וזו אחס מהם אינו נעסיר הנידחס ואלו בעיר החרס שהיה אותו מיסשיני של אחד עם בני עיר הנידחס של עיר אחרת לירושלים ועסקו לגבו ואלו את המיס השני לירושלים עוד לפני שהודחה עירו של זה בעל המיסשני ואחר כך הודחו בני העיר ובעל המיס שיני הוא גם אחד מאלה שהותחו אם כך למה יגונזו זה מותר באכילה אוקטו מחיצס ויסיני שכבר הכניס אותו בפנים למחיצות ירושלים חומת ירושלים אסור להוציא אותו משם זה נקרא קליטס מחיציס המחיצות של ירושלים קולטות את המיסר הששיני ואסור להוציא זאת אם כך ברגע שהמיסשי נמצא בירושלים אז הוא לא נאסר בכלל שלולו כרי כמו שלמדנו ניך שעיר הנידחס אפילו ששייך לרושה אז נמצא בעיר אחרת ולא נגבוצים לתוויכו אי אפשר להביא זאת לעיר הנידחס אז זה לא בכלל השלל אז כרגע מיסיני שאסור להוציאו מחוץ לירושלים אז הוא מותר באכילה אלו ליו בהכרח מה מדובר במשנה שהמיסן נמצא בעיר נידחת עצמה בגבולין מחוץ לירושלים וקותו ניגונזו ואם אתה אומר רב חיזדה שבגבולים לדברי הקולל מומון גבויה הוא כך מסבירה שלפי פירוש הראשון שיהיה מותר באכילה כי זה מומון גבויה זה שלל שמיים זה לא שלולו אלו מי זה מומונהט ולכן זה כן בכלל שלולו אלא לא שורפים זאת משום שאי אפשר לזלזל במיס השיני לכן היא גווןזו ולפי פירוש השני שרשי מסביר מרי תלגזי שכשם שרב חיסדה אומר שמיששנים מחוץ לירושלים זה לא הריסויסיכם כי זה אסור באכילה אז זה גם שלוש לא אלו מה רואים דלא כרב חסדה תוכה הגימור אלוי לאילום דעיר אחר שהותך ואז לגבו המסשני כבר אלוזות לירושלים מה שאלת אם כך שיהיה מותר בחילק והקולטור מחיצץ ואורכם מסכין שנתמו המסרשני נטמע הפירות נטמעו אסור לאכול זאת בטומי כמו שכתוב לביארתי ממנו בטומי ולכן גונזו הגמרא עוד מעט תקשה אז מה זה קשור שזה שייך לירנידחס זה בעיה היה במסני עצמו עוד מעט נראה שואלת הגמורה וליפרקה גם אם זה נטמע אפשר לבד זאת לחלל זאת על כסף ויהיה מותר באכילה דומר רבי לוזור אפילו שכתוב בתור כי אירך כמךמוקצרת הכסף ביודך ודרשו חז"ל בריךו כמו כם אתה פודה בצר ולא יהיה בקירוב מוקים מסני פרות שמ שכ נכנסו לירושלים אסור לבדות אותם על כסף אבל אומר רב לוז מנמס שני שניתמו שפוידנו אפילו שהוא נמצא בירושלים תלמוד לאמר לאיסו כתוב שאתה לא יכול לסאת המילולי בפשטות זה הכוונה שזה כבד לך לקחת זה אבל הוא דורש ונסיס אלו אחילה שנאמר ויסו מסויס מיס פונוב יוסף הצדיק חילק מנות לאחו אז התאיר אומרת ואחד מהשתיים או וכיר במך הדרך שאתה נמצא מחוץ לירושלים או כי לא איסורך עלסאיס אתה לא יכול לאכול זאת כיוון שזה נטמע וצרת אותו כסף יודך אז למה יגוון זו אומר הגמורך מסכינה בלא כוח זה לא פירות של מישני עצמם שעז דיבר רב לוזון אלא מדובר שהוא אלה כסף שמיש לירים הוא חילל את המסיס השני על כסף את הכסף הוא לירושלים הוא קנה עם זה יין שיכר בשר וזה נטמע על זה אי אפשר לבדות ולכן זה נגנז שואלת הגמרא למה אי אפשר לבדות ולפרקה דתנן הלכוח בכס שני שניתמויפוד אונה הגמורה כרבי יהודה דומר באותה משנה היא כוברו כי זה לא מספיק קדוש כדי לתפוס את פדיונו אז כך גם שנינו במשנה שיגונס בקבורה שואלת הגמור יוכה אם זה העניין כי זה נטמע מהירי הנידח זה לא קשור בכלל שיש שייך לבן עיר הנידחס זה קשור לזה שזה נטמע ואין לזה פדיון אפילו דעל מנמלו חוזרת בגמור לאוילום בתויון משרשני ששייך לאחד שהודח ביר הנידחס המיסרשני טהור וכבר אלו את המסרשני לירושלים אז שאלת אם כך שיהיה מותר באכיל ככטור מחיצס וכגן שאחקר דנופול מחיצ מחיצות ירושלים נפלו וכדובה דומר מסכסחולין יש שני דינים מחיצו דין אחד דין אחד מחיצ העניין שמותר לאכול תמסני רק בתוך מחוצות ירושלים זה דין דיריסה אבל הדין שמחיץ ליקלויט שהמחיצות ירושלים קולטות שאסור כבר כבר לבדות אסור כבר להוציא זה רק עניין דרבונון וכי גוזו רבונון שהמחיצות קולטות זה גרג כיסניו למחיצה שהמחיצה עדיין קיימת כי לסניה למחיצה שהמחיצה כבר נפלה לאי אז זה כמו שזה נמצא מחוץ לירושלים מותר להוציאו שייך שיכול לדין יראנידחס ממילא זה מה שמדובר במשנה המיסרשיני כבר לה הוא עלה לירושלים כשהמחיצות היו קיימות ואז גם לפי פירב חיזדה אז זה נעשה מומי ביילים כיוון שאפשר לאכול זאת רק אחר כך לפני הגמר דין שלירנידחס נפלו המחיצות אז זה נשאר מומיילים ומצד שני כיוון שהמחיצות נפלו אז אפשר להביא זאת נגבם לתויכון אז יכל חל על זה דין דהחס רג אפשר לשרוף זאת מחמת כבוד מסיני לכן ניגונזו אז אין קושיה על רב חיזלי מה ראינו בהמשך כיס והקודש גונזו אומרת הגיבורי מסניס שאומרת שאם יש כתבי פי הקודש בעיר הנידהחס אז חלה זה עיר הנידחס רק גגון זו דלאק רב לזר לתני רב לזרמו כל עיר שיש בה אפילו מזוזחס או כל ספר אחר שיש בו שם השם אינו נסירדחס שנמ ושורפת ב שסיר וסכל של קולי צריך שיהיה אפשרות לשרוף את כל השלל ואדקמזוזה לא יהיה אפשר דחסיב כתוב על הפסלים ואיבדתם שמו מנמוקמה הוא אחר כך כתוב ליסון כן לשם אלוקיכם אסור לשרוף את שם השם אסור אסור לשרוף את המזוזה וכמו שרשי מסביר על פי הגועס הרשש כשיש כאן שלל שמיים אנחנו אומרים זה לא בכלל שלולו המזוזה היא לא שלל שמיים מזוזה בעצם שלולו זה ממונו ואני לא יכול לקיים את הדין של שרייפה מחמת ליססוקין אז אי אפשר לקיים חצי דבר אם אתה לא יכול לקיים את כל שלולו ושורבתו אז לא מקיימים בכלל דין ירנידחס המשנה שלנו חולקת על רבי לזר מקיימים דין ירנידחס והמזוזה וכל אלה באמת יגנזו מה ראינו בהמשך המשנה רב שמעון אומר אומר הקדוש ברוך הוא בחולו אחר כך ראינו במשנה שנחלקו רבי יסיל ורב עקיבא מה שכתוב בפסוק ואיסותיל אוילום לאיסיבויד האם אסור רק לבנות שם בתים או שאפילו גנדפרדסים אסור לעשות במקום ירנידחס אומרת הגמור לים האם נאמר שמחלסיב דרבי יובן אומר רבי לו קפליגה דומה רבי יובין אומר רבי אלוהי אחד מיגים שתר יותר נדרש בהם זה כלל ופרט אם נאמר בתויר הדבר בלשון כללית ואחר כך כתוב בלשון פרט אז אני אומר אין בכלל אלא מה שבפרט את הפרט בא לפרש את הכלל לא להוסיף עליו הוא בא לצמצם את הכלל אבל הוא אומר זה דווקא ששניהם נאמרו באותו לשון אבל קו כמו שאתמוצל נאמר בעשב לשון עשה ופרט נאמר בלשון בלאיסעשה כמו המקרה שלנו ואיסות אוילום זה כלל תל עולם לא לעשות שם כלום אפילו לגנות פרדסים וכתוב בלשון עסב ואויסות לו אחר כך כתוב לא יסיבו נועד בלשון שליו אבל לא יסיבו רק בים בתים לו אז אומר רבי יו דוני יסה בכלל ופרט לומר השם בכלל על מה שבפרט וכל האיסור שבס אלם יהיה רק לבנות בתים וגינות בפרדסים כן מותר לא אלא שתי דברים בנפרד כתוב וסטי לאם שאסור לעשות גנות פרדסים לאסיבו נד לכל בניינים שבעולם אסור אלו מה זה בא ללמד זה למעל מיד אחרס דוב שואה בכלל ברגע שאמרת בואי סותטי לאילום אז הכל בכלל גם מגילות דפרדסים וגם בתים מה זה שכתוב לא סיבון יצא מן הכלל ללמד לא ללמד על הכל על עצמו יצא למד הכלל כולו יצא ולומר שבניין היה בכלל סותטי לוילום זה יצא להקיש לך מה בניין מיוחד שהוא יישוב בני אדם אף כל בניין כמו כינות הפרדסים לא עוד פירוש אומר רש"י שאבויסותי לו זה מצווה ססה שאסור לעשות גנות הפרדסים גם לאיסיבו בא להוסיף שלבנות בתים חוץ מהעשה יש גם לאיססה זאת אומרת אם הוא יבנה שם גינה הוא יעבור רק על עשה אם הוא יבנה שם בית הוא יעבור גם על עשה וגם עלססה אבזה הם נחלקו דמ רבי יסגלילס לדבי יובין ולכן הוא אומר שאסור לעשות גם דפרדסים אומר רבי עקיבא לס לדרבי יובין אלא מה הוא סובר שגם באופן כזה שהכלל נאמר בעסב והפרט בלאססה דנים זאת בכלל או פרט ואם בכלל אלו מה שבפרט אז לא סיבונד בא לפרש שמה הכוונה וסותי לוילום לא לבנות בתים אבל גנוסברדסי מותר אומרת הגמור אלוהים יתכן דכולל מאיס סלוד רבי יובן גם רבי עקיבא סובר את הכלל של רבי יובן אלו מי וכב יפליגה כאן כתוב לא סיבונ אויד המילה אויד מיותרת מהסובר אויד לגמרי משמע שום דבר לא בתים ולא גנות פרדסים כיוון שאמרנו שיש כאן לא דנים בכלל ו פרט והודל לשון לא מבדק סבר המילה אוהמיותרת בא לומר לכמו שאיס נבנס לבתים אבל נססיגנו פרדיסים תו רבו או בבירד דחס אילנוושין אסורין ובכלל שלולו שצריך להישרף מחובורין עצים שמחוברים לקרקע מוטורין למה כמו שראינו לי אומר רש"י תיק בויץ ושורפתו מי שאין מכוסר קביצה וסרייפה יוצחוסרת לישה וקביץ וסריפה שמותרים מסיים את הבריסה אבל אם שליר החרס מדובר נראה מה הכוונה בין תלושין במחובינוסו מה העיר החרס אומר רב חיזדה יריכוי חסיב יהושע בינון אחרי שהוא קבע שתיר יריחו ואיסויר חירם וכתוב שם היא וכל אשר בו להשם אומר רש"י וכל השבו אפילו ילנות מחובר אשב נאסרים וכיוון שהזכרנו את החיר מביאה הגמורה בעניין זה כתוב שישע קילל את מי שיבנה את יריחוי וישבה יהושע ביסמו אור או איש לפני השם אשיוקום ובונו הזיר מה יקרה אם הוא יבנה בכו יסדנו כשהוא יתחיל לבנות את העיר אז בנו הבכור ימות ובצעיר הוא יעצבסו וכך כל בניו ימותו עד שהוא יגמור לבנות את כל העיר שהוא יציב את הדלתות זה הדבר האחרון שעושים הבן הצעיר שלו ימות תעניה למדנו בברייסה אחרי רם היה לא ירחו על שם ירחרס ולא יראחר חרס על שם יריכוי שלא יבנה יריחוי אפילו שהוא רוצה לקרות לזה שם חדש וגם לא יבנה עיר אחר דמקום אחר ויקרא לה על שם יריכו דהיינו שאפילו אם הבנה עיר אחרת וקראה יריכו הוא גם עבר על האיסור שצריך שהשם יריכו ימחה לעולם איך אומרים זאת כסיב כתוב כך ביומוב שלך אחוב המלך בונו חיאל ביסואלי קוראים לו ביסואלי אומר רש"י כועבר על העלה שהשביע יוישע בן ובנה סיריחוי עכשיו מה הוא בנה אומר רש"י רש"י אומר שהוא לא ידע מה המקור לא ספרש או מנוללון אבל חז"ל ידעו שהוא לא בנה את יריכו עצמה לא בנה עיר אחרת והוא קרא ליריכו ומה קרה באמת התקיימה בו הקללה באבירום בחור איזדו ובסגוף צעיר אוצלסו כשאבירו בחורון מת אז הוא היה עסוק בהקמת היסודות וכשהוא הציב את דלתיה סגוף צירומת תענייסה באבירים בחורי רושה לא הו ללמוד כשהואד את העיר בכורו אוירו מת היה הרשע הוא לא צליח ללמוד מכך לא לבנות את יריכו בזג סגוב צעירוי וראשי נראה שהוא גורס כאן כמו שיש בעניין כבוד בסגוב צעירוי רושה אווללין מויד שלא לבנות את יריכו אז עוד מעט נראה מה כוונת הבריס אבל קודם כל שואל את הגמורה אוירו מוסגוב מה יובוד למה ברייסה קוראת להם רשוים לפי הגרסה שאמרנו שעל שניהם נאמרו רושה אומרת הגמורה אוכמה באווירום בחורי או לילמודרוש בסגוף צעירי מרע שנראה שהוא גרס כמו הגרסה בעניין כאב כך אוקירום בחירי לאי או ללמוד לאיסור רושה בזגוב צעירי או לאיסור רושה לילמו דהיינו מה שכתוב הבריסר רושה לא מדובר על אוירום ועל סגוב מדובר על על חיאל עצמו שהוא בנה בכוונת הבריסה כשחיאל בנה את העיר ואז אבירו בחירי מת אז הראש הזה חיאל לא היה צריך ללמוד מכך שהוא אסור לו לבנות את העיר כי בשעה שהוא בנ אבירום עדיין לא מת א בסגוף צעירי אחרי שהוא ראה שאבירום בחוירי מת היה צריך לעצור את הבנייה כדי שלא ימות סגוף צעירו זה מה שהיה צריך למוד והוא כן המשיך וזה מה שקרה בסוף שואלת כעת הגמורה הפסוק אומר רק אוירום וסגוב פשטס היה לו רק שני בנים אם כך אם משמ שנמ באווירום בחוירוי אינו יודע שזגוב צעירוי מה אתם עוד לא אמר סגוב צעירו ברור שהוא הצעירי אותו רק מה מלמד באמת היו לו עוד בנים באמצע שהוא מקר והוילך את הבניו בתהליך הבנייה מאבירו עד סגוף צעיר או שה צעיר מכולם כעת מביאה גימורה אחרי המעשה הזה כעת שהזכרנו הפסוק מביא את העניין של יהנובי גזר שלא יהיה מוטור היה כמה שנים בצורת בארץ ישראל מה הקשר כך נבין את הקשר על פי דברי הגמרא אחוב שישינבה אחוב מלך ישראל היה שושבינו היה אוהבו של חיל כשמתו בניו עושה איו בא אחו ואליהו אנובי למישל בשלום בבית לשאול בשלמה בבית האבל יש גורשים בית טעמים עיין בית האבל שמתעימים אותו בדברים לנחמו הם באו לניחום אבלים יוסי וקומ ישב שם אחו ואמר דילמ אולי לכן מתו בניו כי מלת יהושע אוכלות אפילו שיהושע קילל מי שיבנה את יריכו פשטס רק יריכו והוא לא בנה את יריכו עצמה אבל אולי כוונת הקללה כמו שאמרנו שיהושע התכוון לקלל לא ירכו על שם ירס ולא ירחס השם יריכו אומר לאליהו אין נכון ולכן המתו כובנה עיר אחרת השם יריכו אומר לי טמא האחו ואומר לליון הנובי אשתלבתוסדמו לקימן אני רואה שכללתו של מושה רבנו לא מתקיימת נחסיב אומרים ויום שמויה בפרשת ו שמיה וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים גוי הוקסים מה יקרה בכורו אף השם בו צרס השמיים ולא יהיה מותו וגמו מה קורה כעת והוא גברה אותו אדם מתכוון על עצמו אחוב אוקיי לעבודזור על כל תלם ותלם על כל שורה והרוגה על כל מקום גבוה הוא המידבדזורה ומה קורה יש כזה שפע של גשם אלו שוביקמטרדמיזל מזגדלי הלכלוך כל כך גדל מרוב הקשמים שבאים לעולם שלא מניחים לאותו אדם לאחוב לעבוד עבדזור ללכת להשתחוות שם מתוך שהדרכים להוכלחות בתית אז מושה רבינו קילל והכללה שלו לא לא עובדת לוטוסד יהושע תלמיד מקיימה קללת יהושע תלמידו כן מתקיימת אמר אליהו ככה אתה אומר מיד זה מה שכתוב אחרי מה שקרה לחיאל והיומר אליו תשבי לכם מבינים את הקשר מתישו וגילוד חי השם אלוקי ישראל אם היא תלו וגמה היה בוא רחמיו ביקש רחמ משמיים ואוב נתנו לו משמיים הקליידה את מפתח המטר והוא קילל שלא ירד מטר אלא על פי דברו וקום ווזל והוא עמד והלך וכתוב שם בהמשך וידבר השם אילו אליהו לימר אחרי שהוא נשבע שלא יראל לומותו ליך מזה ופוניס לחוקידמו ונסתרו בנחל קריס תתסטר בנחל קריץ וכך אליהו עשה ושם וירו מביאים לו לחם ובוסר בבוקר וגוימה לאכול ומהמנחל שתה שם מאיכם מברת הגמור מאיפה הביאו לו את האוכל אומר יהודה מרן מבית בוכדחוב מבית ששלחוב שם שחטו בהמות משם הביאו לו את הבשר כתוב ואם מקי ציומים עברו ימים ויבשנוכל כי לא היו גשם באורץ לבש הנחל הקדוש ברוך הוא רצה שאליו יצטר אבל זה לא עזר אליו עדיין לא שחרר את הגשם כיב דחוזר הקדוש ברוך הוא די כצר בעל בי אז הקדוש ברוך הוא רצה לגלגל שהליהו יחזיר לו מפתח של הגשם אז מה הוא עשה ויד דבר השם אילוב לאמו קום לך צורפסו לך לצרפס ושם תהיה אישה אלמנה שהיא תזון אותך תכלל אותך וכסי היה אחר הדבורה אחרי שאליהו יושב שם אצל אלמנה חולו בנו אישו בלסב עד שלנוטרה בו נשומ כתוב בפסוק כשמת הבן הוא רצה להחיות מתים בוא רחמ ביקש אליהו רחמים למיסה להקליד לתחיסמסים שימסר לו מפתח תחיסמסים אמר אמרו לו משמיים שולש מפתחס לא נמסור לשליח הקדוש ברוך הוא יש לו הרבה אוצרות הוא מסר את המפתחות לידי שלוחים ומסר את העולם שתנהל בדרך הטבע אבל יש שלוש דברים שהקדוש ברוך הוא בעצמו מחזיק של חיו של יולדת הקדוש ברוך הוא גוזר מתי יוולד מי יוולד ושל קשומים ושל תחיה סמיסים אז מה אומר לליהו אתה רוצה שניתן לך עכשיו גם את המפתח לתחיל הסמיסים יואמרו שתיים ביד תלמיד משלושת המפתחות האלו שניים ביד התלמיד של קשום של תחי סמיסים ורק ואח של חיו ביד הרב איסאו ושרקלה אם אתה רוצה את המפתח תחי הסמייסים תרזיל את המפתח של קשומים כסיב לי חרוחת נומות אמת הוא החיה את את בן האלמונה אבל הוא אמר ואת נומותו דורשו גלילוי יקמד רב חיזדה דרש זה מהגליל לפני רב חיזדה מושל מה שקרה דליוו למדו לגבר לתרקל לגלי אדם שנעל את השער שלו ועבדל מפתח והוא איבד את המפתח כך אליהו נעל את שערי מטר ובסוף הוא איבד את המפתח והוא לא פתר זאת מי פתר זאת לך ארו אלכו ואתנו מותו ל אתה תיתן מוטו אני אתן מוטו זה חזר לקדוש ברוך הוא לא פתר זאת בחזרה דורש רבי יוסי בציפוירי רבי יוסי כמו שהזכרנו לאל גר בציפוירי ויום אחד הוא דרש אבו אליו הוא קבדון אליו הנובי הוא קרא לו אבו חביבי וגדולי הוא כבדן מה הוא כעס על החוב הוא אמר חי השם י השנים האלה את העלומותו צריך לנסות להחזיר בתשובה את האחוב מה קרה עבורגיל למיסגבי אליהו הנובי היה רגיל לבוא כל יום לבית מדרש פרשו של רבי יוסי ללמוד את אותו יראה איכסה מני הוא נכסה מנות לאס לא עושה שלוש ימים הוא לא הגיע עברו שלושת הימים אליהו חזר כי עושה אומר אומר לו רבי יסיה מה לא עושה מה איפה היית שלושת הימים אומר לי קבדן קורס לי קראת לי כבדן אז לא רציתי לבוא אומר לי או דקמון דקוקופו פדמר הוכחת שאתה אמת כבדן שרק אמרת שאתה כבדן לא באת עליי שלושה ימים מקבדנות שקצבת עליי מה ראינו בסיום המשנה כתוב בתויר ולידב בג ביות חו מנחירים והתר מסיימת למן יושוב השם מכורנפים מפרשת המשנה כל זמן שרשוים באוילום חרונף באילום וכולו כשמסתלקים הרשועים אז מסתלק חרונף ור הגמורה מן רשועים מסביר יד רמה אם מדובר בעשיר הנידחס הרי לדורש זאת על הפסוק ולידבג בהיות חומו מן אחר מדובר על הכסף שלהם על הממון שלהם מה דברים עליהם אז מה הכוונה לרשעים אמר רב יוסף יש כאן עוד רמז לגנובה אלה באמת שיש להם ממון לא כשר אלה שגונבים אלה שלוקחים כסף שמוחרם הם מביאים חרונף בוילום תו רבונון רושב בוילום חרוין אף בו לאילום שנאמר בבוי ראשו בו גם בוז ועם כולן חרפו ראשו מנוילום טוב בלילום שנאמר ובדרשנו צדק נפט מנו רלום שנאמר הצדקוד ואני שחסד נאסוף בין מוין כמפני אורו נסף הצדיק הקדוש ברוך הוא כשרוצה להביא רעה לעולם אז לפעמים הוא לוקח את הצדיקים כדי שלא יהיו ברעה אז אם צדיק עבד זאת אומרת שהולכת להגיע רעה צדיק בוא לא ילום טוב ובו בו לאילום שנאמר כתוב שנוח נולד קראו לו נוח נוח היה צדיק זה ינחמנו ממעשינו מצוו ודינו שצדק בא לעולם פסקרע הוא מנחם ממעשינו מצונו צדק בוילום טוב בו לאלום אדרון הלוך כל ישראל יש לו חלק אוסליקלו מעשה חסדרים [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: