הדף היומי מסכת סנהדרין דף קט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף קט

[מוזיקה] סנהדרין דף קטחים בעזרת השם דף קח עמוד ב שורה שנייה מלמטה מספרת הגמרא את הסיפור הידוע על נחום איש גמזו היה רגיל אבל רגיל דכל דאב הסלקי כל מאור שהיה קורה לו אמר גם זו לטובה גם דבר שהיה נראה רע זה טוב יום אחד באו ישראל לשדורי דור רון לקיסר חכמי ישראל רצו לשלוח מתנה על הקיסר המרי אז הם חשבו ואמרו בעדימן נשדר עם מי נשלח את הדורון זה הרי סכנה להגיע אל הקיסר הוא לא היה כל כך רחמן לא היה כל כך אוהב ישראל מי יודע איזה הרפתקאות יהיו בדרך וגם אם עם ישראל צריכים לשלוח מתנה לקיסר זה מלמד קצת על אופי הקשר שהיה ביניהם כנראה שהיה איזה כעס מיוחד צריכים אדם שמלומד בניסים שיוכל לעמוד ולא להינזק שם בין אותם אנשי הקיסר אז אמרו טוב אם צריכים מישהו שמלומד בניסים נשדר בעדי נחום איש גמזו נשלח את המתנה עם נחום איש גמזו למה דמלומד בניסים הוא הוא רגיל בניסים לא פלא אדם שעל כל דבר שקורה אצלו הוא אומר גם זו לטובה אז הקדוש ברוך הוא מראה לו באמת שזה לטובה כמעט עלה דיורה כשהוא הגיע בדרך לאיזה מקום שבו יושנים בדרך בית מלון בא למת רצה ללון שם נתנו לו ללון שם אמרלים שאלו אותו אנחנו רואים שאתה נושא איזה איזה ארגז מיוחד מה היא היקבדך מה זה הארגז הזה שאתה נוסע איתך אמר להווא אז הוא סיפר להם את הכל כמובילנה קרגה לקיסר אני מוביל דורון מתנה על הקיסר טוב אז הם כבר שמו עין על המתנה הזאת המתינו שנחומש גמזו יהיה ישן קמו באמצע הלילה שרינו לסיפטי פתחו את קשרי הארגז ושקלו כל דעה לגבי הוציאו הכל את כל ה אה דברים היקרים אבנים טובות מרגל המרגליות שהיו שם וכדי שהוא לא ירגיש שהארגז פתאום נהיה קל מלאנו אפרע אז הם מילו את כל הארגז בעפר אז כשהוא יצא לדרך הוא לא ידע שהוציאו את כל האבנים טובות מהמרגליות מהארגז אז הוא המשיך ללכת בדרכו כמעט לאטם כשהוא הגיע לבית הקיסר אז הוא נתן לקיסר את המתנה זה עם ישראל שלחו לך מתנה פתחו את הארגז השתקח חפר מצאו שהכל מלא עפר אמר הקיסר תראה את היהודים האלה צו מניצחוק אחוכמח בודי הפקו למיקטלה הוציאו את נחום משגם זו כדי להרוג אותו נחו מיש גם זו כרגיל אמר גם כאן גם זו לטובה בא אליהו אתה אליהו ואידמי להו כחד מנה היו היה נראה כמו אנשי הקיסר אמר להוא אז הוא אמר להם מה אתם ככה מוציאים אותו להורג שלחו מתנה הם לא עשו צחוק מהמלך דילמה אולי העפר הזה הוא עפר מיוחד היפר אולי הוא מאפר דברהם אבינו ד זה אולי עפר מאברהם אבינו דבשדי כשהוא היה זורק את העפר הזה הבו חרבי זה היה הופך להיות חרבות גילי כשהוא היה זורק קש הבו גירי זה היה הופך להיות חיצים אולי זה עפר מיוחד שהיהודים שלחו לכם בדקו בדוק והשקחו אחי באמת מצאו שזה כך הב מחוזה היה איזה מקום דלאבו קיך ללמיכב בשי לא הצליחו אף פעם לכבוש אותו שאדו מה הוא עפר עליי השליחו על בני אותו מחוז מהעפר הזה וכבשו הצליחו לכבוש את אותו מקום וואה אתה הצלחת לעזור לנו כל כך עם ישראל הצליחו לעזור לנו כל כך את אותו קרח אותו מחוז שכל כך הרבה ניסינו לקבוש ולא הצלחנו בזכותכם הצלחנו עכשיו אנחנו הולכים לתת לכם מתנה בחזרה אמרי הילו לבי גנז הכניס אותו לבית גנז הקיסר אמרי אמרו לו שכול דני ניחלך כל קח כל מה שאתה רוצה מלילי סיף את הדהבה הוא מילה את הארגז בזהב כי הדר האתה כשהוא היה בדרכו לחזור אז שוב הוא התעכב באותו מלון שהולן שם בהליכתו הדרגות המיוחדות שנחום משגם זו מסתבר שהוא ידע שהם אלה שהמילאו עפר באותו ארגז והוא ממשיך הוא הלך אליהם מאותו מקום אף על פי שעוד פעם יש לו ארגז מלא זהב מרוב שכל דבר שהיה נעשה איתו הוא היה אומר באמת גם זה לטובה אף אחד בעולם לא יכול לעשות לו שום דבר רע הוא לא מפחד מאף אחד וממשיך עם האמונה והביטחון הפשוטים האלה שהיו מלווים אותו בזכות בזכות האמונה הזאת היה מלווה אותו הרבה מאוד ניסים אז שאלו אותו אה המרוולי אנח דיורי מה היא אמתית לב מלכה מה הבאת לבית המלך הם ידעו שהם לו עפר אז מה הבאת את העפר הזה למלך אמר להוא אז הוא אמר להם מהדש שקלי מאחה אמתאי להעתם מה שנטלתי מכאן הבאתי לשם אז הם הבינו שכנראה העפר שלהם הוא עפר מיוחד שהמלך משלם על זה ביוקר שקלין אין הוא אמתום לקחו גם הם עפר מהבית מלון והביאו דורן לקיסר אמרו לו שזה אותו עפר שהיהודים הביאו זה אותו עפר שלנו יש לנו הרבה ממנו בבית מלון אז הוא באמת אמר להם שהוא ינסא והוא ניסה וזה לא היה עפר מיוחד קטלינו לנח דיורי הוא הרג את בני הכפרים האלה במשנה למדנו על דור הפלגה שזה היה דור שבו אחרי דור המבול היו אנשים שבנו מגדל בשביל למרות בקדוש ברוך הוא והדור הזה אין להם חלק לעולם הבא וכולי מבארת הגמרא מהב מספרים מה בדיוק היה המעשים של אותו אותו דור המדבי רבי שילא בני אותו הדור אמרו נבנה מגדל ונעלה לרקיע ונקה אותו בקרדומות כדי שיעזוב מימיו ולא יהיה עוד מים למבול אולי הכוונה שאם יקו את הרקיע והם יקלקלו את האפשרות של הרקיע לשטוף את העולם במים וכך עליי במערבה בארץ ישראל צחקו על הפירוש הזה שאמרו בבית מדרשו של רבי שילה כי אם כן שהם בנו כדי להגיע לרקיע ליבנו אחד בטורה היה צריך לבנות את המגדל על אחד מההרים הגבוהים למה הם מתחילים מהבקעה אז הם צריכים להגביע וללכת עד שיגיעו בכלל לגובה של ההר ומשם להמשיך להגביע יכולים יכולים להשתמש עם הגובה של ההר ומשם להתקדם אמר רב ירמיא בר אלעזר אנשי אותו הדור נחלקו לשלוש קבוצות כיתות אחת מהם הייתה אומרת נעלה למגדל שהוא במקום גבוה ונשב שם שעל ידי כן 100 מבול יבואו אלינו פשוט מצאו פתרון כנראה שיש כאן איזה בעיה שמפעם לפעם העולם נשטף במים צריך לבנות איזשהו מגדל גבוה כדי שיהיה מעל אותם מעל המפלס של המים וכת אחת אומרת נעלה למגדל ונעבוד שם עבודת כוכבים עבודה זרה אולי הם חשבו שעבודה זרה תעזור להם בפעם הבאה שלא יהיה מבול וכת אחת אומרת נעלה ונעשה כביכול מלחמה עם הקדוש ברוך הוא ומידה כנגד מידה הם נהנשו זו שאומרת נעלה ונשב שם הקדוש ברוך הוא הפיץ אותם הפיצם השם בכל העולם וזו שאומרת נעלה ונעשה מלחמה אלה נאנשו שנעשו כופים ורוחות ושידין ואלילין ורשי מבאר את ההבדל בין הסוגים של אותם מזיקים שדים יש להם צורת אדם ואוכלים ושותים כבני אדם רוחין בלי גוף וצורה לילין צורת אדם אלא שיש להם כנפיים אלה כל מיני מזיקים נעשו מאותו מאותה קבוצה שבאו רצו להילחם כביכול עם הקדוש ברוך הוא והקבוצה שאמרה זו שאומרת נעלה ונעבוד עבודת כוכבים הם נאנשו שהקדוש ברוך הוא בלבל את לשונם כי שם בלל השם שפת כל הארץ שלא יכוון אחד מהם לדעת לדעת החבר שלו לעבוד עבודה זרה כל אחד יש לו דעה אחרת וא כל אחד מדבר בשפה אחרת ואז הם לא יוכלו לתקס עיצה ביחד תני רבי נתן אומר כל שלושת הכיתות כולם לשם עבודת כוכבים נתכוונו מן הען כתיב הך כתוב נעשה לנו שם וכתיב התם ושם אלוהים אחרים לא תזכירו מה להעלן שם הכוונה עבודת כוכבים אף כאן עבודת כוכבים אמר רבי יוחנן חנן המגדל שאנשי אותו הדור בנו שליש העליון שלו נשרף ושליש התחתון שלו נבלא בקרקע יכול להיות שעד היום אפשר למצוא את זה והשליש האמצעי שלו עדיין קיים מעל הקרקע אמר רב אוויר מגדל משכח מי שעומד בסביבת צל המגדל ורואה את אוירו ומראה גובהו זה גורם לו שכךה אמר רב יוסף שני מקומות בבל ובור סיף גורמים להשכיח את התורה סימן רע על התורה כי הם מצויים באוויר המגדל מה בורסיף למה המקום נקרא בשם הזה אמר רבי עסי בור שפי בור שהתרוקנו מימיו האדם המצוי שם משכח את כל מה שלמד ולכן זה כאילו המים התורה אה מתרוקנת ממנו והשם בבל הוא מלשון כי שם בלל הקדוש ברוך הוא בלבל את לשונם לכן המקום הזה גורם להשכיח את הלימוד כי המקום הזה באמת היה כנראה אותו מקום ששמה הקדוש ברוך הוא בלל את לשונם ראינו במשנה שאנשי סדום שהיו רעים וחטאים להשם אין להם חלק לעולם הבא וכולי מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתה אנשי סדום אין להם חלק לעולם הבא שנאמר ואנשי סדום רעים וחטאים להשם מאוד רעים זה אומר שבעולם הזה הם נאנשו וחטאים שגם אין להם חלק לעולם הבא אמר רבי יהודה ראים הכוונה שהם היו חוטאים בגופן בזנות וחטאים הכוונה שהם חטאו בממונם מנין שראים הכוונה בגופן תכתיב לגבי יוסף שלא רצה לחטוב בזנות עם אשת פוטיפר הוא אמר איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים וחטאים רואים שזה במנם דכתיב כתוב שבשנת שמיטה סוף שנת שמיטה אדם שחייבים לו כסף צריך למחול לעניים על הכסף שהם חייבים לו לשמט שמיטת כספים אלא אם כן הוא יעשה מה שתיקן הלל שטר פרוסבול שהוא מקנה את ה הוא מוסר את השטרות חוב שלו לבית דין ובבית דין שביעית לא משמטת לא מפקיעה את החובות וזה מה שנוהגים היום לעשות בשנת שביעית לקראת סוף שנת שביעית חותמים בבית דין על השטר פרוסבול אז א בזמן התורה כתורה כותבת באופן פשוט המצווה היא להלוות וכשתגיע שנת השמיטה אם אני לא אוכל להחזיר אז החוב יהיה מופקע הקדוש הקדוש ברוך הוא כבר יתן ברכה לאותו עשיר שהוא לא יפסיד מהלוואה שהוא נתן אבל אומרת התורה אל תימנע מלהלוות לעני כי אז היה בך חטא רואים שלשון חטא שייך בממון מה שנאמר באנשי סדום רעים וחטאים להשם זו ברכת השם שהיו עושים הפוך מברכה א להשם מאוד שמתכוונים וחוטאים במיזיד ובכוונה במתנית התנה בברייטה כתוב הפוך שראים הכוונה בממונם וחטאים הכוונה בגופם היכן ראינו שראים הכוונה בממונם דכתיב לגבי אותו מקרה של אותו עשיר שלא רוצה לתת הלוואה לאני כי הוא מפחד שבשנת השמיטה ההלוואה שלו תהיה מופקעת כתוב שמה וראה אינך באחיך האביון רואים שראה זה בממון וחטאים בגופן תכתיב לגבי יוסף שהוא נמנע מלאכתו עם אשת פוטיפר בזימה כתוב לשון וחטאתי לאלוקים להשם זו ברכת השם מאוד זו שפיכות דמים שנאמר גם דם נקי שפך מנשה הרבה מאוד רואים שמאוד זה שפיכות דמים וגומר תנו רבנן אנשי סדום לא נתגעו אלא בשביל מחמת רוב הטובה שהשפיע עליהם הקדוש ברוך הוא ומה כתיב בהם ארץ ממנה יצא לחם ארץ שבואה וטובה שהיה יוצא ממנה לחם ותחתיה נהפך כמו אש לאחר מכן היא נהפכה כמו אש וכן מקום ספיר היו אבניה היו אבניה ואפרות זהב לא היה מצוי שם עפר שממנו לוקחים את הזהב לא עברו עליהם ניסטים נתיב לא ידעו עית ולא רגלו במרגלים כדי לכבוש אותם לא שזפתו אין היה ולא עברו דרכם בני גאווה לא הדריחו בני שחץ לא עבר בארצם חיית טרף אריה לא עדה עליו שחל אז אנשי סדום אמרו וכי מאחר שהארץ שלנו כל כך מבורכת שהיא ארץ ממנה יצא לחם ואפרות זהב לו למה לנו שיעברו אצלנו עוברי דרכים שאין באים אלינו אלא לחסרנו מממונינו בואו ונשכח תורת רגל מארצנו בוא נגרום שלא יעברו עוברי דרכים בארצנו שנאמר הקדוש ברוך הוא פרץ נחל של גופרית ואש מהמקום שהוא נובע ומוגר מאם גר והשליך והוא השליך על אנשי סדום שהשכיחו רגלי עוברי דרך מארצם הנשכחים מני רגל ונדלדלו ונהו לדיראון דלו מאנוש נהו דרש רבא מי דכתיב עד מתי תבקשו תרמיות וטוענות על כל איש ואיש עד אנה תאטטו על איש ותרצחו בני אדם על ידי שתפילו עליו קיר נטוי או גדר המטה ליפול תרצחו כולכם כקיר נטוי גדר הדכויה הפסוק הזה מלמד שאנשי סדום היו נותנים את עינין באנשים עשירים בעלי ממון ומושיבין אותן אצל קיר נטוי ומפילים דוחין אותו את הקיר עליו והוא היה מת ובאין באים ונוטלין את ממונו של אותו עשיר עוד דרש רבא מי דכתיב פסוק באיוב חתר בחושך בתים כדי לגנוב משם איך הוא יודע היכן לגנוב יומם חתמו למדו אור דורש רבא מלמד שאנשי סדום היו נותנים עיניהם בבעלי ממון רצו לדעת היכן הם מסתירים את עוצרותיהם היו מפקידים אצלו אפרסמון שזה דבר יקר שמדיף ריח מאוד טוב ובעלי הממון קיבלו לשמור אפרסמון הם שמרו את זה באותו צרותיהם מניחין אותו בבית גנזן לערב אנשי אסדום היו באים ומריחין את אותו אפרסמון כמו כלב שהריח שלו מאוד חזק הוא יכול מאוד טוב להריח שנאמר ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר בשביל לגלות את המקום האוצרות כי הוא שמר על האפרסמון היקר בין אוצרותיו הוא רצה לשמור על זה טוב ואז הם היו מגלים לפי הריח את האוצרות וגונבים ובאים וחופרים חותרים שם ונוטלים את אותו הממון שבבית הגנזים וזה הפירוש חטר בח בתים בחושך בחושך בתים מנין הוא ידע היכן לחתור כי יומם חתמו למו ביום הם הם חתמו ושמרו את אותם השמן אפרסמון באוצרותיהם אלה ששומרים על האפרסמון ולפי זה הגנבים ידעו מהיכן לקחת את האוצרות לא ידעו אור הם לא ידעו אפשר לבאר הם הם לא ידעו את האור של הקדוש ברוך הוא שאם הם היו יודעים הם לא היו עושים מעשים כאלה דורשת הגמרא פסוקים נוספים בספר איוב שמתארים את אכזריותם של אנשי סדום כתוב עליהם ארום ילינו מבלי לבוש הם היו גוזלים את המלבושים מיד העניים ונותנים להם ללון בלי בגדים ואין כס בקרה בלי כסוט שתגן עליהם פני הקור וחמור יתומים ינהגו היו גוזלים חמור מאיתומים ונוהגים בו בראש חוצות בלי להתבייש יחבלו שור אלמנה היו מעלילים על האלמנה שהיא לבדה מהם כסף וממשכנים בעבור זה את השור שלה גבולות ישיגו היו מגדילים את השטח שלהם על חשבון השכנים וגוזלים את צדותיהם הדר גזלו ויראו רואים באותם שדות גזולות את הבהמות שגזלו ו ככה ו העורכים שמתו בידם החמת האכזריות שלהם הוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד היום היו מובילים אותם בחיפזון לקבר כאני ואביון וממהרים להשקיב אותו על תהל הקבר שהיה עשוי כגדיש דרש רבי יוסי בציפורי את הפסוק שהבאנו מקודם העצה איך נהגו אנשי סדום למצ מצו את האוצרות על ידי שהפקידו את זה אפרסמון חטרין ההוא לליה תלת מהמחתרתא בציפורי הגנבים שמעו את הרעיון הזה וזה מצא חן ביניהם הם החליטו לנסות את זה הפקידו אצל השירים אפרסמון ואז השירים שמו את זה באוצרותיהם בלילה באו וגנבו את עוצרותיהם עד תוכצער לי באו וצירו את רבי יוסי למה גילית את הסוד הזה לגנבים אמרו לי הם הם צעקו על רבי יוסי יאבית אורך לגנב ונתת דרך לגנבים לגנוב אמר לו אז רבי יוסי אמר להם אני באתי ואמרתי את זה כי ככה באמת זה המציאות מאב ידע ידעתו גנבי כי הייתי יודע שבאים גנבים לדרשה חשבתי שבדרשה באים רק אנשים ישרים שהם לא חשודים לעשות כפשאי סדום לא ידעתי שבאו גנבים לדרשה אם הייתי יודע לא הייתי מספר באמת איך את העצה הזאת של אנשי סדום איך הם גנבו רבי יוסי היה אדם גדול כי קנח נפשי את דרבי יוסי כשהוא נפטר שעי מרז ודציפורדמה מה שפעו המרזבים של ציפורי דם כדי להראות את האבלות הגדולה על מיתתו החוקים המוותים של סדום היו כאלה המרי הם היו אומרים כך דית לאחד תורה מי שיש לו שור אחד מראה אחד יומה הוא חייב לראות את כל הבהמות של העיר יום אחד דלתלי אבל מי שאין לו אפילו שור אחד לראי תרי יומי הוא חייב לראות את הבהמות של כולם יומיים מספרת הגמרא הוא מעבר ארמל תום בן אלמנה שלא היו לו שברים הבו לי תורי למראי נתנו לו לראות את כל השברים של סדום הזל שקלינו וקטלינו הלך אותו יתום מרוב כעס הרג את כל השברים אחר מכן אמר לו היתום אמר לבעלי השברים אני אגיד לכם איך נחלק עכשיו את האורות של השברים המתים לאטלי תורה מי שהיה לו שור אחד ניש כל חד משקה הוא יטול רק אור אחד דלת לי תורה מי שלא היו לו שברים בכלל נשקול טרי משקיעו איתו שני אורות אמרו לי אז בעלי השברים שאלו אותו מהי הי למה למה אתן לך יותר כי לא היו לך שברים בכלל אמר להוא אז היתום אמר להם סוף דינה כתחילת דינה החשבון של סוף הדין לגבי חלוקת האורות צריך להיות דומה לחשבון בתחילת הדין מה תחילת דינה כמו שבתחילת הדין כשבאנו לדון כמה ימים צריך כל אחד לראות את הבהמות של העיר דיתלי תורה מר אחד יומה מי שיש לו שור אחד צריך לראות את הבהמות של העיר יום אחד לתורי מי שאין לו שברים בכלל מראי יומה צריך לראות את הבהמות יומיים אף סוף דינה כך גם כשבאים לחלק את האורות של השברים שמתו בסוף הדין נקבע אותו דברית לאחד תורה אלה שהיה להם רק שור אחד לשקול אחד לוקחים שור אחד ודלתלי תורה מי שלא היה לו בכלל שברים לשקול תרי הוא יקבל את האורות של שני שברים עוד חוק שהיה בסדום דעבר במברה מי שהיה חוצה את המים של הנער במקום המעבר נתיב חד זוזה היה משלם זוז אחד לא עבר במברה מי שעבר במקום אחר ולא בדרך המעבר נתיב טרי היה משלם שני זוז דאבלי דרה דליבני כשאדם היה לו שורת לבנים אתה כל אחד ואחד שקלחד בא כל אחד לקח רק לבינה אחת וכשבעל הלבינים הלך וטבע אותו אמר לי אז הוא טען לו הנה חדשק לקחתי ממך רק לבנה אחת מה אתה צועק אותו דבר דבשדי טומשמכי מי שהיה שותח בשדה שומבצלים לייבש אותם גם אתו כל חד וחד שכיל חדו כל אחד לקח רק אחד וכשאמר לי והוא ביקש ממנו שישלם אז הוא היה טוען ענה חד על שעקל לקחתי ממך שום אחד מה אתה עושה פה צרות היו ארבעה דיינים שהיו בסדום אחד קראו לו שקרי על שם שהיה שקרן והשני היה שקרן יותר גדול ממנו שקרורי ראש השקרנים זייפיי היינו זייפן ומץ לידין הזה שמתא דין אלה היו כאלה רשעים הדיינים דמחללהתט דחברי ומפלה מי שהיקה את אשת חברו עד שהפילה אתוברא אמרי לי אותם רשעים אמרו לו יאבנילי תן לה תן להם אותה דניאברניך כדי שהיא תתבר על ידם בשבילך דפסיק לליודנה דחמרא דחברי אם אדם חתך את אוזנו של החמור של חברו אמרו לה הדיינים אמרו לבעל החמור אבני עליי עד דקדך תן את החמור למכה עד שתצמח לו אוזנו והוא יחזיר לך אותו כשהוא שלם היינו הוא היה מאבד את כל החמור בגלל שהוא הכה את האוזן שלה ופדלי לחברי אדם שפצע את חברו המרלי הדיינים אמרו לה פצוע הב לי אגרה תשלם לפוצע דשקל לך דמה הוא עשה לך עכזת דם אז היו רגילים לעשות דם לרפואה אז כאן כשהיה מכה את השני אז היו אומרים שהמוקה צריך לשלם על זה שיוציאו מנו דם שזה היה לרפואה בזמנם כמובן שהרפואה הייתה שהיו עושים את זה לפי כללים מסודרים ועם רופא מסודר אבל כאן זה היה חוקי סדום עוד חוק שהיה בחוקי סדום דעבר במברה מי שעבר את הנהר בספינת מעבורת מקודם דיברנו שהוא עבר במקום המעבר היה משלם זוז אחד כאן מי ש מי שהיה עובר בספינת מאבורת משלם יאיב ארבעה זוזים ועבר במא מי שהיה עובר את הנהר ברגליו בשחיה יאיב תם ניזוזי היה משלם שמונה זוזים יכול להיות שגם יש הבדל פה והמקרה הקודם מי שהיה עובר במקום אחר ששמה מדובר שהיה מים עזים בנהר פה אולי ה מדובר במים שהם לא עזים זם נחדה פעם אחת אתה הוא כובש בא איזה כובס לסדום והוא לא היה בקי בחוקים של המקום ויקלה לאטם הוא הזדמן למקום גביה דמי המעבר אמרו לה אז הגובים אמרו לו אב ארבעה זוזי תן ארבעה זוז דמי מעבר אמר לו אז הוא אמר להם אני לא עברתי בכלל במעבורת במהיה אברי עברתי במים שחיתי אני לא צריך לשלם אמרו לה אמרו לו בדיוק הפוך אתה צריך לשלם כפול אם כן אב טמניה דעברת במיה מי שעובר במים ושוחה במים צריך לשלם שמונה זוז לא יאיב הוא לא נתן להם שום תשלום ולכן הם נתנו לו מכות פצאו אותו פדיוה אתה לקמי לדינה הוא טבע אותם לדין אמר להדיין תשלם למי שפצע אותך אב לאגרה לשקל א לך דמה הוא עוצים ממך דם עשה לך כזה דם וחוץ מזה תשלם תמזוז תמני זוזי דעברת במיד תשלם עוד שמוזוז על זה שעברת במים ברגליך ולא במעבורת מעניין אליעזר אל אברהם הזדמן לשם תרם מהתם פדיוה הקו ופצאו אתה לקמלדי דיינה הוא בא לפני הדיין לטבוע עד מי נזכו אז הדיין אמר לי לאליעזר אבלי אהגרה דשקל לך דמה שלם לו שכר כזה דם שהוציא ממך דם אז אליעזר לא היה א בטלן מה שנקרא שקל גללה נתה לקח אליעזר מקל פדיו הה היא לדיין הנתן כזאת מכה לדיין פצע אותו הדיין אמר לאליעזר מה היי הי מה אתה עושה אמר לי אמר לו אליעזר אתם הרי סוברים שמי שפוצע משלמים לו הגרה דנפ כלי מנך השכר שמגיע לממך שחבלתי בך והיכתי לך דם אני לא צריך תשלם לי את זה אבני עליי לאי תיתן אותו לזה שפצה אותי וזוז ידידי כדי קיימי קיימסף שלי ישאר במקומו הבלי להו פור הייתה להם מיטה מסוימת דבו מגנה על האורחים היו משכבים עליה את האורחים כי מעריך אם הוא היה גבוה גיזלה היו חותכים לו חלק מהרגליים העודף על המיטה כי גוץ אם הוא לא היה גבוה היו אנשי סדום מתחיל להם מותחים אותו עד שבריו היו מתפרקים אליעזר בד אברהם מזדמן לשם עקלה להתם אמרו לי אז אנשי דו אמרו בוא תישן על המיטה קום גני הפוריה אמר לאון אני לא יכול לשכ לשכב על מיטה כי נדרתי נדר נידרה נדרי מנימה דמיתת אמא מיום שאמו מתה לא גנינה הפוריה שהוא לא ישן על מיטה באבלות וכך הוא ניצל מהם כי אב מטרה מילהו עניה כשמזדמן אני לסדום יאבולי אז היו נותנים לו כל אחד ואחד דינר וכתיב שמי עליי לפני שהיו נותנים את הדינר היו כותבים עליו את שמם והסכימו ביניהם שריפתא לאבו ממטלי לא יתנו לו לחם כי הבמית כשבסוף הוא מת ברעב אתה כל אחד ואחד שקל כל אחד היה לוקח את הדינר שהיה רשום עליו את שמו כך יתנו אנשי סדום ביניהם אך יעתנו ביניו כלמן דמזמין גברה לבילולה כל מי שמזמין אדם לא מאנשי המקום לך שמחת נישואין לשלח גלימה לוקחים לו את הבגד ה והעילולה פעם הייתה שם סעולת נישואין הקלה אליעזר לאטם אליעזר בד אברהם הגיע לשם וכיוון שלא היה לו מה לאכול לא היה אבו לינעמה אז כי בא לישראל כשהוא רצה לאכול אתה אליעזר ויתיב לסעיפה דקולו ישב בסוף המסובים היו יושבים שמה בשורה ארוכה ליד השולחנות ישב בסוף השולחן המרו אז יכול להיות ש הכוונה זה שישב לידו שאל אותו מה נזמנחה מי הזמין אותך לכאן אמר לי להודיע אז הוא אמר לזה שישב לידו אתה זמינת אתה הזמנת אותי עכשיו אותו אחד פחד אמר דילמה שמי בי דענה הזמינתי אולי עכשיו כולם ישמעו שהוא אומר שאני הזמנתי אותו אז א יקחו את הבגד שלי הוא משלאל חלי מה נדעיגברה שקל גלימי אהודי עטיב גבי וראט לברה לקח את הבגדים וברח זה שישב ליד אליעזר אז הלך אליעזר התקרב לזה שישב אחד אחר כך ואותו דבר שאל אותו מי הזמין אותך אז הוא אמר אתה אז לקח את הבגדים וברח כך אחד אחרי השני כן דכולו אדנפק כולו כולם יצאו ברחו משם עם בגדיהם ואחלה היולסעודת אז אליעזר יכל לשבת לאכול את הסעודה בעצמו בלי שאף אחד יפריע לו הביה היא רביאה הייתה נערה אחת בסדום דאבה כמה פקריבתא לאניה בחצבה הייתה מוציאה לחם עניים בשקט בתוך קדה שהייתה יוצאת לשוב מים הגלה עם מילתא התגלה הדבר שפיעו הדוב שעסחו אותה בדבש והוקמו על על איגר שורה העמידו אותה על גג חומת העיר וכיוון שהיא הייתה עם הרבה דבש אתה זיבורי באו דבורים ואכלה מצצו לה את כל הדם וריינו דכתיב זה הכוונה של הפסוק ויאמר השם זהקה צדום והמורה כי רבא מלשון ריבה היינו נערה ואמר רבי יהודה אמר רב על עסקי ריבה אחת אותה נערה שזעקה ועלתה צעקתה לפני השם ועד כאן דף קט [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: