הדף היומי מסכת סנהדרין דף קו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף קו

[מוזיקה] סנהדרין דף קו מתחילים בעזרת השם שורה 12 מלמעלה ויער את הקיני בלעם בא לקלל את עם ישראל בסוף הקדוש ברוך הוא הכריח אותו לברך ואז הפרשה בפרשת בלק מספרת שהוא רואה את יתרו אחד מהשב שמות של יתרו זה קיני ויסע משלו ויאמר רייתן מושבך המושב של הו בין האיתנים בין החזקים אמר לו בלם ליתרו יתרו קיני לא היית עמנו באותה עיצה ישבנו עם פרעה ארבעה אנשים אתה אני ו איוב יחד עם פרעה כשתרבות הבנים של עם ישראל ואז אני יעצתי אומר בלם כל הבן היילוד היורה תשלחו ז הייתה עצה שלי ואתה היית איתנו עמנו היית לא היית עמנו באותה עצה מי ויבך אצל איתני העולם תראה לאן הגעת יתרו תשמע באמת עשית את זה איך הגעת לשם הוא זכה שבני בניו ישבו דיינים בסנהדרין בלשכת הגזית היינו ד אמר רבי חיא ברבא אמר בשם רבי סימאי שלושה היו עם פרעה באותה עצה אבן נתחכמה לו אלו הן בלעם איוב ויתרו בלעם שייעץ לדון אותם במים נהרג איוב שלא מכה הוא שתק נידון בייסורין ויתרו שברח זכו בני בניו לישב בסנהדרין של לשקת הגזית שנאמר ומשפחות של תלמידי חכמים סופרים תלמידים של יעבץ שהיה גדול בתורה יושבי יעבץ שם משפחתם היה רעת ששמעו את התרועה בהר סיני והיו יושבים בתראה בשער היינו זקני השער הדיינים שמעטים הם שמעו מצוות אביהם סוחטים היו יושבים בסוכות הימה בני הקיני היינו יתרו הכינים הבאים מי חמת כך היה שמו אבי שהיה מ אותו חמט היה מבית ריחו וכתיב אותו קיני זה יתרו ומבני קיני חותן משה איתרו שהיה חותן משה עלו מעיר התמרים רואים אם כן שבלם היה ביחד עם יתרו באותה סיפה עם פרעה מלך מצרים שכל כך ג על ההתרבות של עם ישראל ובלם זה שייץ כל בן הילון היום תשלחו הוא וכיוון שיתרו ברח הוא זכה שבני בניו היו דיינים בלשכת הגזית עוד אומר בלם וישא משלו ויאמר אוי מי יחייה מומו כל אמר רבי שמעון בן לקיש אוי מי שמחייה עצמו בשם כל אחד הפירושים אוי לאדם שעושה את עצמו אלוה כמו פרעה כמו חירם מלך צור אמר רבי יוחנן אוילה לאומה לאומה שתימצא ויעלה בדעתה לעכב את ישראל לעתיד לבוא בשעה שהקדוש ברוך הוא עושה פדיון לבניו שמשלם גמול לצדיקים מפני שמי שמטיל את בגדו את כסותו בין לבי ללויה לעכב אותם בשעה שנזקק זה עם זה זה מסוכן מאוד מי יכול לעכב את ישראל כשהקדושים אותם תחת כנפו בהמשך דברי בלם כתוב וצים ספינות גדולות יצאו מיד כיתים אמר רב כיתים זה מקום ששמו ליבון אספיר בהמשך כתוב וינו אשור ונו עבר הפירוש הוא האומות שיביא הקדוש ברוך הוא לעתיד לבוא בספינות גדולות מקטים עתידים להרוג את כל האומות עד אשור עד אשור קטלי מקטל מכאן ואלך מניחים אותם ומשעבדים בהם משעבד שבודי בהמשך הפסוקים בלעם אומר לבלק תראה הבאת אותי כאן כדי לקלל את עם ישראל הקדוש ברוך הוא הפך את הקללות לברכות הנני הולך לעמי לך עצך אשר יעשה העם הזה לעמך מה פרוש אשר יעשה העם הזה לעמך עמך לעם הזה מי בא אלי ה הרי נתן לו עצה מה העם שלו יעשה לעם ישראל איך הוא יכשיל את עם ישראל אמר רב אבא ברקנה נכון אבל הוא דיבר כמו אדם שמקלל את עצמו וולה קללתו באחרים בלם לא רצה לתלות את השפלות הזאת בבלק כאילו הוא זקוק לחפש איצה איך להכשיל את ישראל אלא הוא טלה את השפלות בישראל שהם צריכים לעצה שבני מואב יכשלו בה כדי שלא תתחזק ידם על ישראל כאילו הוא הפך את זה על עם ישראל כאילו הם אלה שצריכים מעצה אמר להם אמר להם בלעם למואב יש לי בשבילכם עצה איך להכניע ולהביס את עם ישראל אלוקי הם של אלו שונא זנות זימה והם מתאווים לכלי פשתן הם מתאווים לכלי פשתן בוא ושיח איך להכשיל אותם עשה להן אוהלים קלים כמו שעושים בשווקים והושיב בהן זונות וזקנה אמון מבחוץ וילדה צעירה מבפנים והם כרו להן כלי פשתן עשה להן כלאים מהר שלג עד מקום שנקרא בית הישימות והושיב בהן זונות זקנם בחוץ וילדה מ בפנים ובשעה שישראל אוכלין ושותין ושמחים ויוצאים לטייל בשוק היו מגיעים לאותם מוהלים היייתה אומרת לו הזקנה הי אתה מבקש כלי פשתן ואז היהודי היה מתעניין כמה זה עולה מה המחיר הזק הזקנה היייתה אומרת לו בשווי של המחיר הרגיל והילדה אומרת לו מבפנים במחיר פחות ככה היו עושים שתיים ושלוש פעמים וככה בן אדם מתרגל להיכנס לבפנים ואחר כך אומרת לו הרי אתה כבן בית שב ברור לעצמך את כל את כל הבגדים שאתה רוצה וצרצר היינו נודדות כלים של יין המוני מונח אצלה ועדיין לא נאסר יין של נוכרים באותו זמן אמרה לו רצונך שתשתה של יין כיוון ששתה והיין הרי עושה את האדם רש תירוש שעושה את האדם רש אל תראה יין כת אדם שהוא מביא לידי דם לידי חיוב מיתה באר בו היצר הרע אמר לה השמיעי לי הוא רצה לעבור על מצוות השם הוציאה מובית ראתה את העבודה זרה שלה מתוך חייקה ואמרה לה עבוד לזה אז היהודי אמר לה ללא יהודי אני איך אני אעבוד עבודה זרה זה האלילים שלכם אמרה לו מה אכפת לך כלום מבקשים ממך לעבוד את העבודה זרה הזאת כל מה שע מה שא מבקשים ממך אלא פיאור לפעור ולהוציא רי והיהודי אינו יודע שעבודתה של ראה זו בכך ולא עוד אלא שאיני מני חתך עד שכפו בתורת משה רבך שהרי משה רבנו אסר את מואב לבוא בקהל שנאמר הימה באו בעל פאור וינרוב שת רו מדרכם והלכו אחרי הבושת ויהיו שיקוצים באהב מתוך תאוותם לזנות נהיו משוקצים שפרו בקדוש ברוך הוא הפסוק אומר וישב ישראל במקום ששמו שיטים ושם באמת הם נכשלו עם בנות מואב רבי אליעזר אומר שיטים שמה של המקום רבי יהושע אומר שם המקום נקרא כך על שם שנתעסק בדברי אשת הפסוק אומר ותקנה לעם לזבי אלוין מה פירוש קרנה רבי אליעזר אומר מלשון כי קרא הזדמן הם הזדמנו לא לבושים הם עצמם הרומות פגעו בהם ורבי יהושע אומר ותקראנה מלשון קרי שנעשו כולם בעלי קריין במלחמת עמלק כתוב ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים מה הי לשון רפידים רבי אליעזר אומר רפידים שמה של המקום רבי יהושע אומר המקום נקרא כך על שם ש ו ישראל את ידיהם את עצמם מדברי תורה ולכן עמלק בא להלחם בהם שנאמר לא יפנו אבות אל בנים להטיב להם מרפיון ידיים מתורה ומצוות אמר רבי יוחנן כל מקום שנאמר וישב אינו אלא לשון צהר שנאמר וישב ישראל בשיטים ויחלם לזנות את במנות מואב וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ קנן ויבה יוסף את אבתם ראה אל אביהם ואחר כך התגלגל הדבר שיוסף ירד למצרים ונאמר וישב ישראל בארץ גושן כתוב ויקרבו ימי ישראל למות וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו אחר כך כתוב ויקום השם שטן לשלמה את אדד האדומים מזרע המלך ובאדום כל פעם וישב אינו אל לשון צער כתוב לגבי מלחמת מדיין אחרי שיצאו להלחם בהם כי הם הכשילו את עם ישראל ואת מלכי מדיין הרגוע חלליהם וגומר את בלעם בן בהור הרגו בחרב שואלת הגמרא בלעם מי בא התם למה בלם היה שם הוא נתן את העצה היה צריך ללכת אמר רבי יוחנן שהלך ליטול שכר 24,000 שנהרגו על ידי העצה שלו שהוא הפיל מישראל אמר מר זוטר בר טוביה אמר בשם רב היינו דמר אינשי זה מה שהבריאות אומרות הגמל שהולך לבקש לו קרניים גם לאז למי בא קרני לא די שלא נתנו לו קרניים אלא גם את האוזניים שלו חתכו לו ודני דע גזיז מיני אותו דבר גם בלם הוא בא לבקש שכר ולא רק שה לא קיבל שכר אלא הוא בעצמו נהרג בספר יהושע מטהרים את מיתתו של בלם ואת בלם בן באור הקוסם הרגו בחרב נשאלת השאלה קוסם היה הלו נביא היה שזה הרבה יותר אמר רבי יוחנן בתחילה היה נביא ולבסוף כשנתן עיניו לקלל את עם ישראל ניטלה ממנו הנבואה ונעשה קוסם אמר רב פפה הינו דמ רינ שי זה מה שאנשים רגילים לומר מסגני ושילת אבאי אשת סגנים ושרים היייתה איזן לגברי נגרי זינתה למושי חבל ספינה שהפסוק מתאר שהרגו את בלעם כתוב ש שרגו אותו בני ישראל בחרב אל חלליהם נשון רבים אמר הרב זה בא ללמד שישראל קיימו בו כל הארבע מיתות בית דין סקילה ושריפה רג וחנק רשי כותב תלו אותו קודם הציתו אש תחתיו חתכו ראשו ונפל לתוך האש אז הייתה לו חנת על ידי התליה היה לו הרג שחתכו את ראשו היה לו סקילה כשהוא נפל הארץ וכשהוא נכנס תוך השריפה הייתה לו שריפה אמר לי ההוא מינה לרבי חנינא איזה אחד כופר שאל את רבי חנינא מי שמיע לך בלעם ברכם אהבה וכי שמעת בתורה בן כמה בלם היה כשהוא נהרג אמר לי אז רבי חנינה אמר לו זה לא כתוב מפורש מכתב לא כתיב אבל אל אפשר להבין את זה מפסוק אלא מדכתיב אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם היינו הרי ימי שנותיו של אדם אומר דוד המלך 70 שנה ואם לא יחצו ימיהם אז כנראה אזה 33 34 ברטלט לניל אמר לי אותו כופר אמר לו אני בדקתי בעתיקות ושפיר אמרת אתה אמרת טוב לדידי חזי לפנקסי ד בלם אני ראיתי את הפנקס של בלם ובאמת אקטיב בי היה כתוב בו ב תלתן ולט שנין בלם חגירה בן 33 שנים היה בלעם החיגר דקטילי ית כ שהרגו אותו במלחמה של פנחס ליסטה פנחס שר הצבא אמר לי מר ברי דרבינא לברי הגמרא מביאה את המאמר שמר בנו של רבינא אמר לבנו כדי לחתום את כל הנושא של בלעם שהראשון מבין אותם ארבעה שהם אינם מלכים שאין להם חלק לעולם הבא אז הוא אומר לו ככה תראה במשנה בתחילת הפרק כתוב שהיו שלושה מלכים וארבעה אנשים שאינם מלכים שאיין להם חלק לעולם הבא והראשון מבין אלה שאינם מלכים זה בלעם אני אומר לך דבר כזה בכולו לא תפיש למדרש בכל אלה שאיין להם חלק לעולם הבא אל תרבה לדרוש בהם לגנאי לבר מבלעם הרשע חוץ מבלעם דכמה ד משחת ב ידרוש ב כמה שתמצא לדרוש בו גנאי תדרוש בו כת עוברים לשיניים מבין הארבעה שאינם מלכים שאיין להם חלק לעולם הבא דואג בשמואל א' פסוק אחד כתיב ששמו דואג בפרק כא פסוק ח ובפסוק אחר כתיב בפרק כב פסוק יח כתוב דויג עם שני ידים אמר רבי יוחנן דורש כך בתחילה היה יושב הקדוש ברוך הוא ודואג שמה יצא דואג האדומי זה לתרבות רעה זה לשון דואג לאחר שדואג יצא לתרבות רעה אמר הקדוש ברוך הוא וי שיצא זה לתרבות רעה זה דויג מלשון ו די יה הגמרא סימן לדרשות של רבי יצחק גיבור ורשע וצדיק חיל וסופר דרשה ראשונה אמר רבי יצחק מהי דכתיב הפסוק אומר מה תתהלל ברעה הגיבור חסד כל כל היום אמר לו הקדוש ברוך הוא לדואג לא גיבור בתורה אתה מה תתעלל בלשון הרע על דוד כי ללא חסד כיל נטוי עליך כל היום אתה הרי עוסק בתורה אתה חכם בתורה שנאמר עליה תורת חסד לשונה אתה לא צריך להתעסק עם לשון הרע על דוד המלך ואמר רבי יצח מ דכתיב ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקי אמר לו הקדוש ברוך הוא לדואג הרשע מה לך לעסוק בתורה לספר חוקיי שהרי כשאתה מגיע לפרשת מרצחים ופרשת מספרי לשון הרע מה אתה דורש בהם אתה הרי הרגת את נויר הכהנים אתה הרי סיפרת לשון הרע על דוד ממשיך הפסוק ואומר ותשא בריתי עלי פיך אמר רבי ימי אין תורתו של דואג אלא משפה ולחוץ ליבו לא היה שלם עם התורה זה מה שהוא אומר בטיסה בריתי רק עלי פיך ולא בליבך ואמר רבי יצחק מה דכתיב ויראו צדיקים וייראו בהתחלה הצדיקים ראו איך שדואג מצליח עלף מעשיו הרעים פחדו שלא ילמדו ממעשיו הרעים ועליו ישחק ה בסוף הם שחקו בתחילה יראו כשראו שהוא מצליח שלא ילמדו אחרים לעשות מעשים רעים כמותו ובסוף כשהוא מת בחצי עמיו גמולו שב בראשו צחק הוא ואמר רבי יצחק מה כתיב הפסוק אומר חיל בלה ויקיאנו מבטנו יישנו כל אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם ימות דואג אמר לו הקדוש ברוך הוא חיל בלה התורה שהוא כבר למד צריך להמתין קודם שיקנו שתשתכח ממנו תורתו אמר דוד לפניו מבטנו יור ישנו כל תמהר ותשקיע ממנו את תורתו ואמר רבי יצחק מידי כתיב גם כל הת הצחה לנצח אמר הקדוש ברוך הוא לדוד ניתי דואג ללמ דעתי שדואג יבוא לעולם הבא שייענש בעולם הזה אז דוד אמר לפניו גם כל הת הצחה לנצח זאת אומרת אמר ריבו שלם מבקש ממך שתשבור אותו לעולם ועת גם לעולם הבא מהי דכתיב הפסוק אומר יחתך וסכך מאוהל ושרש מארץ חיים סל אמר הקדוש ברוך הוא לאמרו שמעת במדרש ה משמי שיאמרו בבית המדרש שמוות משמו של דואג אמר דוד לפניו יחתך וסכך מאוהל יברך ש הקדוש ישור את דואג ויעור אותו מאוהל התורה אמר הקדוש ברוך הוא שיהיו לו בנים תלמידי חכמים לאבלי בנין רבנן אמר דוד לא ושרש מארץ חיים סלע תכסח את שורשו מארץ החיים לעולם שלא יהיו לו בנים תלמידי חכמים ואמר רבי יצחק מה דכתיב הנבי ישעיהו אומר הי סופר היי שוקל הי סופרת המגדלים דורשים את זה על דואג הי דואג היכן הוא שהוא היה סופר סופר כל אותיות שבתורה לדעת מתי מילה כתובה כתיב מלא עם אותיות ניקוד לפעמים מוסיפים י בשביל הניקוד או ו בשביל הניקוד לפעמים כותבים את זה חסר בלי האותיות ניקוד מה המשמעות של זה הוא היה דורש את החסרות והיתרות הי שוקל ששוקל דבר אם הוא קל או חמור הוא היה שוקל כל קלים וחמורים שבתורה אם התורה החמירה בקל כל שכן בחמור היי היכן דואג שהיה סופר את המגדלים שהיה סופר 300 הלכות פסוקות בעניין מגדל הפורח באוויר ארבעה פירושים מבאר רשי מה הכוונה פירוש ראשון האות ל היא בכתב אשורית עשוייה בצורה של כ שמעליה יש כזה מגדל אות וו שנוטה קצת לצד שמאל הוא כמו פורח באוויר אז היה לו באיזה 300 הלכות פירוש שני אומר רשי ש כיוון שאומות העולם לא הקפידו לקבור ולציין את מקום הקבורה לכן כל מקום בחוץ לארץ יש ספק אולי יש שמה תומת מת לכן מי שיוצא מארץ ישראל לחוץ לארץ גזרו שהוא נטמע עכשיו הרי תומת מת מתמה גם באוהל שאם אדם מעל אפילו לא נגע רק היה אוהל של תאומת מת הוא נטמע או שהוא היה מתחת קורת גג שבאותה קורת גג יש טומאת מת הוא גם כן נטמע בטומאת אוהל אז א אם אדם נכנס לחוץ לארץ הוא נטמע אבל אם הוא נכנס לחוץ לארץ אולי ע מטוס עם איזה משהו שפורח באוויר שבעצם יש לו חציצה בינו לבין הקרקע אז אם כן הוא כאילו נחשב מעל האוהל היינו הוא כעת לא מעיל מעל הומ כי יש המגדל תחתית המגדל היא כאילו מעילה מעל הומ ואז הוא מעל האוהל ואם כן הוא לא אמור להתאמה אז א בעניין הזה היה לו 300 הלכות פסוקות או פירוש שלישי מה הכוונה שעל ידי כישוף הוא ידע להעמיד מגדל באוויר שהרי החכמים צריכים להיות פגיעים בהלכות כישוף כדי לדעת לדון מכשף פירוש רביעי שהכוונה לא מגדל הפורח אלא מגדל העומד באוויר שזה א משנה ב חילת פרק רביעי במסכת אולות שאם יש איזה ארון שארון גדול יש הבדל אם הוא עומד בתוך הבית או שהוא עומד באוויר היינו בחצר לגבי דיני תומת אוהל גם כן אם יש טומה בתוך אותו ארון האם יש שמה הלכות שלמים לגבי ה אם יש כמו מין חלונות כאלה כן נקבים בדופן של הארון האם זה מטמא או לא מ תומת אול לא ניכנס כרגע לכל ההלכות בכל אופן הוא ידע א 300 הלכות פסוקות בעניין הזה אמר רבי ימי 400 שאלות בא היה שאלו באו דואג ואחיתופל בעניין שדיברנו מגדל הפורח באוויר ולא הפשט להם אפילו לא אחד מרוב גאוותם אמר רבה מה מעלה בזה רבות למב באה אכיש עלה לשאול שאלות הרי עיקר זה הלב של האדם שהרי בשנותיו דרב יהודה כולי תנו בנזיקין כל לימודם היה רק בסדר נזיקין ואנחנו אומר רבא כמתן טוב אנחנו לומדים הרבה בכל השישה סדרי משנה ואפילו במסכת האחרונה מסכת וקצין ורב יהודה לא היה כל כך עוסק בעניינים האלה כי המת רב יהודה כשהוא היה מגיע למשנה במסכת תרות אישה שכובשת ירקות בחומץ בתוך כלי בקדרה ואמרי לה יש אומרים שהוא הגיע למשנה במסכת וקצין זיתים שכבשו אותן בטרפן יחד עם העלים שלהם ונידון הוא האם העלים נשארו חלק מהפרי כיוון שכשר להרים את הפרי מרימים את העלה והוא הופך להיות כמו בית היד של אותו פרי ואם נאמר שרץ נגע רק בעלה האם הוא מטמא את העלה האם הוא מטמא גם את הפרי אז כיוון שכבשו את הירק את הזיתים אז העלה מתרכך ולכן הוא כבר לא נחשב יד לירק או לזיתים ועם שרץ נגע בעלה לא רק שהוא לא מטמא את את ה רק או את הזיתים אפילו הוא בעצמו לא נטמע כי כבר בטלה ממנו חשיבותו כי הוא התרכך שהוא למד את המשניות האלה אז הוא אמר הויות דרב ו שמואל חזינה אחה המשניות האלה קשות עלי כמו הקושיות שרותיי רב ו שמואל היו מקשים בכל הגמרא כי הוא לא ידע מה הטעם שהם תהורים ואנחנו כמתן בוקצין אנחנו שונים במסכת וקצין לצר מתיבתא ב-13 ישיבות אנחנו בקיעים במסכת ובכל זאת כשרב יהודה ביקש בזמן עצירת גשמים היה מספיק שהוא שליף מסני הוריד נעל בשביל להצטער וללכת יחף ואת מטרה כבר ירדו גשמים ואנחנו צווחין דרשינן מתחננים ולקדם משגח בן עדיין לא יורדים גשמים רואים שאפילו שאנחנו בקיעים בתורה יותר מהם כיון שהם ליבם היה יותר רצוי בפני הקדוש ברוך הוא לכן הם זכו שתפילותיך הוא ליב ב הוא רוצה את הלב הנקי והטהור והטוב תכתיב והשם יראה לליבו אמר רב משרשיא דואג ואחיתופל ושמעת לא היו יודעים לפרש ולהתאים את ההלכה כתקנה מתקיף לה מרזות איך אתה אומר דבר כזה מדכתיב ב מי שנאמר עליו הי סופר הי שוקל הי סופר את המגדלים שדרש שהיה בקי כל כך ואתה אמרת לאב סברי לא אבו סברי שמעת ש היה יודע לפרש את ההלכה כתקנה אלא דלא אבה סלק ושמת לי בדלת לא זכו שתקבע הלכה כמותם נכתב סוד השם היינו לכוון להלכה הקדוש ברוך הוא נותן לירו וזה הם לא זכו אמר רבי עמי לא מת דואג עד ששכח את תלמודו שנאמר הוא הרשע ימות באין מוסר וברוב יבלטו ישגה מלשון שגגה רב אמר נצטרע קודם אותו שזה עונש של מספר לשון הרע שנאמר הצמת כל ממך מה זה הצמת כתיבתם יש פסוק שכתוב בו לצמיתות ומתרגמים בתרגום מתרגמי לחלוטין זאת אומרת שהצמד זה לשון חלות חלוט ותנן המשנה אומרת את הלשון הזאת לגבי מצורה אין בין מצורה מוסגר למצורע מוחלט שזה הבדל בין כש המצורע יש לו סימני טומאה אבל עדיין לא החליטו את הטומאה שלו שזה ממש מוחלט שזה צרת עם כל סימני הטומאה אלא מסגירים אותו עוד שבוע ועוד שבוע כדי לראות האם יהיו לו סימני טומאה כדי שיחליט אותו בטומאת אין הבדל בזמנים שמסגיר אותו לבין הזמנים שהוא כבר מוחלט אלא פריעת שערו שהוא משאיר לגדול פרע ופרימה שהוא קורע את בגדיו אז רואים שכתוב שם את הלשון מוחלט לגבי מצורה אז גם מה שכתוב הצמת הכוונה צרת וזה הכוונה כל ממך כל מי שנפרד ממך וזה הכוונה דואג מביאה הגמרא סימן לשלושה המאמרים של רבי יוחנן שלושה ראו וחצי וקראו אמר יוחנן שלושה מלאכי חבלן הזדמנו לו לדואג אחד גרם לו ששכח תלמודו ואחד ששרף את נשמתו ואחד שפיזר אפרו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ואמר רבי יוחנן דואג ואחיתופל לאלא ראו זה את זה דואג היה במי שאול ואחיתופל במי דוד ואמר רבי יוחנן דואג ואחיתופל לא לא חצו ימיהם לא הגיעו למחצית מימי חייהם תניה נמי אחי באמת כך כתוב הברייתא אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם כל שנותיו של של דואג לא היו אלא 34 ושל אחיתופל אינן אלא 33 ואמר רבי יוחנן בתחילה קרא דוד לאחי תופל רבו ולבסוף קראו חברו ולבסוף קראו תלמידו מתחילה קראו רבו כמו שנאמר ואתה אנוש כרכי אלופי ומיודעי שלימד אותי וגרם שידע ובסוף קראו חברו אשר יחדיו נמתיק סוד בבית אלוקים נעלך ברגש שהם ביחד היו רגילים להמתיק סוד בתורה ברגש רובם ובסוף קראות תלמידו כמו שנאמר גם איש שלמי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הינו לומד תורתי הגדיל עלי הקב היינו שהוא מנסה לעשות מערבים כדי להפיל את דוד המלך אבל הקדוש ברוך הוא הציל את דוד מיד כל סוניו ועד כאן דף קו
לצפיה בתכנים נוספים: