הדף היומי מסכת סנהדרין דף צא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף צא

[מוזיקה] סנהדרין דף צא מתחילים בעזרת השם פצ כמות ב שורה אחרונה מספרת הגמרא אמר לי קיסר לרבן גמליאל שאל אותו איך אתם אומרים שעתידה להיות תחיית המתים אמריו ד שיכ חי הרי הבו אפרה הם הפכו להיות ממש עפר ואפר מיק חיהם יכות שעפר יחיה אמרה לי ברתי אמרה בתו של הקיסר לרבן גמליאל שוקי תניח לו ונם דרנלי אני אענה לו תשובה על ידי משל שני יוצרי כלים יש בעירנו אחד יוצר כלים מן המים ואחד יוצר כלים מן התית מי עושה כאן דבר יותר חידוש איזה מן משובח אמר לה לעשות מיתית כלים זה הדרך הפשוטה זה שיוצר מן המים הוא יותר מחודש ממים הוא עושה כלי חידוש אמרה לא אם כן הקדוש ברוך הוא מן המים מטיפה סרוחה צר צורת אדם מנתית ללא כל שכן ודאי שהוא יכול להחיות את המתים שהפכו להיות עפר בבית מדרשו של רבי ישמעאל דו רבי ישמעאל תנא שמה הם שנו תשובה אחרת שהבת השיבה לאביה הקיסר קל וחומר מכלי זכוכית מה כלי זכוכית שהם נוצרים על ידי שבעל המלאכה נופח בשפופרת ויוצר אותם המלן ברוח בשר ודם אם הם נשברו יש להם תקנה להתיך אותם ולחזור ולעשות מהם כלי בשר ודם שנוצר בשיבת רוחו של הקדוש ברוך הוא אף על פי שהוא נפטר והפך להיות פר על אחד כמה וכמה שיש לו תקנה לחזור להיווצר מחדש עוד מספרת הגמרא אמר ליהו מינה לרבי עמי כופר אחד אמר לרבי עמי המריו דשכיחי אתם אומרים שהמתים עתידים לחיות והרי הבו עפרא הם להיו עפר ואפר מיקח וכי העפר יכול לחיות אמר לי רבי עמי אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שאמרו שאמר לעבדיו לכו ובנו לי ארמונות פלטרין גדולים במקום שאיין שם מים ועפר אין מים ועפר שמהם יעשו תית הלכו ובנו את הארמון לימים הפלטרס ובנו אותו במקום שיש פר ומים אמרו אמרו לו אין אנו יכולים כאס עליהם המלך ואמר להם במקום שאיין מים ועפר בניתם עכשיו במקום שיש מים ועפר על חד כמה וכמה שאתם יכולים לבנות כך הקדוש ברוך הוא יוצר את האדם מטיפה שאיין בה ממש כל שכן שההוא יכול לברט אותו מן העפר הוסיף רבי ימי ואמר ואם מי אתה מאמין שהקדוש ברוך הוא יוצר את האדם מהעפר צא לבקעה וראה אחד ממיני העכבר שאינו נברא על ידי חולדה שהיום מתחיל להברות ולצאת מן העפר וחציו בשר וחציו אדמה ולמחר חיץ ונעשה כולו בשר כשנגמרת בריאתו הוא מהלך ככולו בשר רואים שהיצור הזה נברא מן העפר אם כן גם המתים יכולים להברות מן העפר ושמה תאמר שאותו שרץ לא נברא מיד אלא לזמן מרובה אחרי שבועיים או שלוש ותאמר שגם הקדוש ברוך הוא לא יכול להחיות מתים מיד לך ועלה להר וראה ש היום אין בו אלא חלזון אחד ולמחר ירדו גשמים וההר נתמלא כולו חלזונות על ידי שביצי החלזונות משריצים מחמת הגשם הרי שיתכן דבר שנברא מיד מספרת הגמרא אמר לי יהו מינה לגביע בן פסיסא איזה כופר אחד אמר לגיבן בשם גביע בן פסיסא ואי לכון חייבה אוי לכם הרשעים דמרי תון מית חין אתם אוים אתם אומרים שהמתים עתידים לחיות הרי אני אומר לך כל וחומר דחיין מית הרי החיים מתים דמית חיין וכי יתכן שאלה שמתו בסוף יחיו הרי המיתה היא הרבה יותר חזקה כי הרי אפילו אלה שחיים מתים כל שכן שאלה שמתים ישארו מתים כ קל וחומר אמר לי השיב לו גביע בן בסיסה מי הם אלה הרשעים אני אגיד לך לכון חוייה אלה הכופרים הם הרשעים ריון מ לא חיין אתם אומרים שהמתים לא עתידים לחיות אני אומר לך באותו מטבע על ידי קל וחומר דלא הבו אלה שמעולם לא היו חי אתה רואה שהם נולדים והם חיים דה חי אלה שכבר היו חיים לא כל שכן שהם עתידים לחיות אמר לי אז אותו כופר אמר לגביע בן בסיסה חייבה יקרת לי אתה קורא לי רשע אמינה אם אני אעמוד קמנ אם אני אעמוד בעית נבך אני אבעט בך ופשטיה כמותך מנך אני אפשט את המימיות של הגב שלך ממך דהיינו אני אעשה לך תתיישר הוא רצה לקנטר אותו בזה שהוא גיבן אמר לגביה בן בסיסה אם אתה עושה כן אתה תצליח ליישר שאני לא יהיה גיבן רופא אומן תיקרה ושכר הרבה תיטול מספרת הגמרה עוד כמה וויכוחים שהיה בין גביעה בן בסיסה לבין גויים תנו נן יש יום טוב ב24 בניסן כי אז התבטלו העוררים בעלי חמאס שרצו ליטול חלק ביהודה וירושלים אתת נטלו דימוס מיהודה ומירושלים מה היה הסיפור שבאו בני אפריקיה לדון ולהתווכח עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון אמרו לו איך עם ישראל נמצאים בארץ הזאת ארץ קנן שלנו היא דכתיב זאת הארץ אשר תיפול לכם בנחלה ארץ קנן לגבולותיה וכנען הבון דנו אינשי הבה כנאן היה אבינו הארץ שלו היא שלנו מכוח ירושתו אמר לו הגבע בן בסיס על החכמים במקום שאתם תלכו להתווכח תנו לי רשות ואלך ואדון עמהן לפני אלכסנדרוס מוקדון אם ינצחו ני אמרו להם מי בכלל נתן לכם את הבן אדם הזה בכלל לא היתה לו שום סמכות להתווכח איתכם אדיות שבנו ניצחתם וא אם אני אנצח אותם אל תתלו את הכבוד בי אלא אמרו להם תורת משה ניצחתם נתנו לו חכמים רשות והלך ודן עמהם אמר להם גביעה בן סיזה מהיכן אתם מביאים ראיה שארץ ישראל שלכם אמרו לו מה פירוש אנחנו אמרנו מן התורה כתוב ארץ כנען וכולי אמר להם אף אני לא אביא לכם ראייה אלא מן התורה משם אני אוכיח שהארץ הי של עם ישראל שנאמר ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהה לאחו זאת אומרת שבתורה כתוב שהקנה ים עבדים של עם ישראל עבד שקנה נכסים העבד למי הוא שייך ונכסים למי הם שייכים לאדון אז נכסי כנען שייכים לאחיו ואנחנו מזרעו של אחי כנען וכל הנכסים של כנען שלנו ולא דלה אתם העבדים שלנו שהרי כמה שנים שלא עבדנו לא עבדתם אצלנו לא רק ארץ קנה נינה שלכם אתם בעלי חוב שלנו אתם צריכים עכשיו לעבוד אצלנו ולהחזיר לנו על מה שלא עבדתם עד עכשיו אמר להם אלכסנדרוס מלכה לבני אפריקה נו החזירו לו תשובה אמרו לו תן לנו זמן שלושה ימים שנוכל לחשוב נתן להם זמן ובדקו ולא מצאו תשובה מיד ברחו והניחו את שדותיהם כשהן זרועות וקרמן כשהן נטועות ואותה שנה שנת השביעית היייתה והקדוש ברוך הוא שלח את הברכה בצורה הזאת שיהיה להם מה לאכול ויכוח נוסף שוב פעם אחת באו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון אמרו לו הרי הוא אומר בתורה בעת יציאת מצרים והשם נתן את חן העם בעיני מצרים והיה שילום אז היה לנו באמת רצון טוב נתנו לעם ישראל בהשאלה כלי כסף וכלי זהב לא הגיע הזמן שיחזירו תנו לנו כסף וזהב שנטלת ממנו אמר גביה ובסיס על החכמים עוד פעם הוא אמר תנו לי רשות ואלך ואדון עמהם לפני אלכסנדרוס אם ינצחו ני אמרו להם אדיות שבנו ניצחתם ואם אני אנצח אותם אמרו להם משה תורת משה רבנו ניצח תכם נתנו לו חכמים רשות והלך ודן עמהם אמר להם מהיכן אתם מביאים ראיה תזכירו לי אמרו לו מן התורה אמר להן אף אני לא אביא לכם ראיה אלא מן התורה שנאמר ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים 30 שנה ו-400 שנה עבדנו אצלכם כל כך הרבה זמן שילמתם לנו על זה תנו לנו שכר שכר עבודה של 60 ריבו 600,000 איש מישראל ש שעבדתם במצרים 30 שנה ו-400 שנה זה הרבה יותר מהכלי כסף וכלי זהב שאתם רוצים אמר להן אלכסנדרוס מוקדון למצרים החזירו לו תשובה אמרו לו תנו לנו זמן שלושה ימים נתן להם זמן בדקו ולא מצאו תשובה מיד הניחו את דיהם כשהן זרועות וקר מהן כשהן נטועות וברחו באותה שנה שביעית היייתה סיפור שלישי שוב פעם אחת באו בני ישמעאל ובני קטורה לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון ואמרו לו ארץ כנן היא אומנם לא רק שלנו אבל שתי מדינות לשני עמים שלנו ושלכם תכתיב ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם וכתיב ואלה תולדות יצחק בן אברהם זאת אומרת גם ישמעאל וגם יצחק היו בנים של אברהם צריכים לקבל את הירושה בשווה אמר להן גביה בן בסיס על החכמים תנו לי רשות ואלך ואדון עםם לפני אלכסנדרוס מוקדון אם ינצחו ני אמרו אדיות שבנו ניצחתם ואם אני אנצח אותם אמרו להם תורת משה רבנו ניצח תכם נתנו לו רשות והלך ודן מהן אמר להם היכן אתם מביאים ראיה אמרו לו מן התורה אמר להן אף אני לא הביא ראיה אלא מן התורה שנאמר ויתן אברהם את כל אשר ללא ליצחק לבני הפילגשים השר לאברהם נתן אברהם מתנות זאת אומרת בני קטורה וישמעאל קיבלו מתנות אבל את כל אשר ו אברהם נתן ליצחק עכשיו אני אשאל אתכם אב שנתן גטין לבניו בחייו הוא כתב ציווי שלא יטול אחד בחלק חברו ושיגר זה מעל זה שלח את האחד מעל השני שלא ייטול ממה שהוא נטל כלום יש לזה על זה כלום האם יש לזה טענה כלשהי על אחיו אברהם עשה כן לישמעאל הוא נתן ליצחק בחייו את כל אשר לא ולישמעאל הוא נתן מתנות והוא ציווה שלא יטול כלום ממה שנתן ליצחק מה הם מתנות מה הם אותם המתנות שבאמת קיבלו בני קטורה וישמעאל אמר רבי ירמיה ברבא מלמד שמסר להם שם טומאה שם של כישוף במעשי שידים אמר לי אנטונינוס לרבי הם היו מאוד בידידות והוא שאל אותו גוף ונשמה יכולים לפתור עצמן מן הדין כייצד גוף אומר הנשמה חטא לא אני נשמה חטאת שמיום שפירשה הנשמה מ ממני הריני מול כאבן דומם בקבר ראית פעם מת חוטא מה קרה מה השתנה אין בו נשמה זאת אומרת שכל פעם כשהוא חטא זה היה בגלל הנשמה ואז כשיבואו להגיד לנשמה שהיא צריכה לקבל את כל הדין לבד היא אומרת הגוף חטא מה הרעיה שמיום שפירשתי ממנו הרי ני פורחת באוויר כציפור ראיתם פעם נשמה שעושה עבירה מה פתאום אז אם ככה כל אחד מהם יכול להצטדק והקדוש ברוך הוא לא יכול להעניש אף א אף אחד מהם לא את הגוף ולא את הנשמה אמר לרבי אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שהיה לו פרדס נאה והיה בו בקורות נעות היו שם תאנים שביקרו תאנים ממש משובחים והושיב בו שני שומרים הוא עשה את זה בחוכמה כדי שלא יכלו לגנוב אחד חיגר שלא יכול ללכת ואחד סומה שלא יכול לראות אמר לו החיגר לשומה אתה לא רואה אבל אני רואה בקורות נעות אני רואה בפרדס יש כאן תאנים שב ביקרו בוא ונעשה ביחד את הגניבה ארכיוני אני הוא לא יכול ללכת והוא לא יכול לראות אז כל אחד ישלב את השני ונביאים ביחד לאוכלם רחב החיגר על גבי אסומה והביאו ואכלו לימים בא בעל הפרדס אמר להן בקורות נאות היכן הן אמרו לו אמר לו החיגר כלום יש לי רגליים להלך בהן איך אני יכול לקחת את התאנים אמר לו הסומה כלום יש לי עיניים לראות איך יכלתי לראות בשביל לקחת מה עשה בעל הפרדס הרכיב חיגר על גבי סומה ודן ותן כאחד אף הקדוש ברוך הוא לעתיד לבוא מביא את הנשמה וזורק בגוף ודן ותן כאחד שנאמר יקרא אל השמיים מעל זה הנשמה ואל הארץ לדין לדון או לדין אמו זה הגוף יקרא אל השמיים מעל זה הנשמה ולארץ לדינמו זה הגוף נקרא לנשמה לתוך גופו של האדם וידון את שניהם יחד אמר לי אנטונינוס לרבי דבר נוסף מפני מה חמה ממזרח שמש החמה זורחת מהמזרח ולכן כנראה זה נקרא צד מזרח מ מקום זריחת השמש למה החמה יוצאת במזרח ושוקעת במערב אמר לי רבי אני לא מבין את השאלה שלך יבי בחנ מי אחיו אמרת לי אם היה הפוך אם השמש היייתה זורחת במערב היה לך יותר טוב לא היית שואל אותי למה זה כך אמר לי אני אסביר לך את השאלה החיק מן הלך זה הכוונה של השאלה מפני מה החמה לא חוזרת למזרח היא יוצאת במזרח שתחזור למזרח פנימה שוקעת במערב שתשקע במזרח משם היא יצאה כי הנוהג שבעולם מהמקום שיצא לשמה הוא חוזר לשמה הוא נכנס אמר לי רבי שאלה מצויינת שאלת שאלה טובה התשובה היא כדי ליתן שלום לקונה לקדוש ברוך הוא שהשכינה מצוייה במערב בעת שהיא מגיעה לצד מערב היא הולכת ומשתחווה לפני הקדוש ברוך הוא וא ולכן היא שוקעת ונכנסת כפופה לצד מערב שנאמר וצבה השמיים לך משתחוים אמר לא אנטונינוס ותתי עד פלג דרקיע תתן שלמה ואז תיול אם הכוונה של החמה להשתחוות למה היא הולכת אל תוך צד מערב היא צריכה לבוא לאמצע הרקיע ומשם להשתחוות כי דרך המשתווה לפני המלך שהוא לא מתקרב יותר מדי עד המלך בעצמו אנה לו רבי משום פ ומשום עוברי דרכים אם השמש היייתה מחשיכה ביטה באמצע הרקיע שאז היא מעיירה בתוקפה הפועלים לא היו יודעים שהיום עומד להחשיך היה פתאום נהה חושך הם היו סבורים שיש עוד הרבה זמן ביום היו שועים במלאכתם ופתאום הם מחשיך אבל כעת שהשמש הולכת ושוקעת לאט לאט הם שמים לב שמתחיל להחשיך ואז הם חוזרים לביתם ואמר לו אנטונינוס לרבי נשמה ממתי ניתנה באדם משעת פקידה או משעת יצירה משעה שהמלאך פוקד את הטיפה ומביא לפני השם שיגזור מה היו תכונותיה או מעת שנקרא מוולד כולו בבשר וגידים ועצמות אז בהתחלה אמר לו רבי משת יצירה שכבר יש בו בשר גידים ועצמות נקרים כולו אמר לו אנטונינוס לא אפשר דבר כזה וכי אפשר חתיכה של בשר תהיה עומדת שלושה ימים בלא מלח ואינה משרח אם לא ניתנה נשמה ב כשמתחילה היצירה אז איך זה מתקיים אלא חייב להיות משעת פקידה כבר ניתנת הנשמה באדם המר רבי אני מסכים דבר זה למדני אנטונינוס ומקרא מסייאו יש ראייה על הפסוק לזה מהפסוק שנאמר ופקודת שמרה רוחי משעת הפקידה נשמרה רוחי שניתנה בי הנשמה מאותו זמן ואמר לו אנטונינוס לרבי ממתי היצר הרע שולט באדם משעת יצירה או משעת יציאה לאוויר העולם אמר אמר לו משת יצירה אמר לו אנטונינוס זה לא יתכן כי אם כן כשהוא עדיין במאי אמו כבר יש לו יצר הרע אז היצר הרע יגרום שהוא יהיה בועט במי עמו ויוצא אלא חייב להיות שהוא ניתן בו רק משעת יציאה אמר רבי אני מקבל את זה דבר זה למדני אנטונינוס ומקרא מסייאו שנאמר לפתח כשהוא יוצא לאוויר העולם מאז והלא חטאת רובץ שולט בו היצר הרע להחטיא אותו ריש לקי מביא סתירה בין פסוקים רמי מצד אחד בירמיה כתיב על זמן הגאולה שיהיו כאלה בעלי מומים בם עיוור ופיסח הרב יולדת יחדיו וישעיה כתיב על אותה עת אז ידלג כאייל פיסח הוא יוכל לדלג הוא יוכל ללכת ותרו לשון אילם הוא יוכל לדבר כניב כהו במדבר מים ונחלים בערבה רואים שלא יהיו מומים הה כיצד תשבת את הסתירה בהתחלה עומדן בומן ואחר כך מתרפאים ונהיים אנשים שלמים מביאה הגמרא אולה הקשה סתירה בין שני פסוקים רמי כתיב בנביא שבזמן הגאולה בילה מוות לנצח ייחוסה ויעלם המוות לנצח ומחה השם דימה מעל כל פנים לעתיד לבוא אלה שחיים ישארו לחיות וכתיב פסוק אחר שכן יהיה כאלה שימותו רק בגיל מבוגר כי אדם בן 100 אם הוא ימות ייאמרו הנער בן 100 שנה ימות מה הוא בסך הכל נער איך יכול להיות שבן 100 שנה הוא מת רואים אם כן ש אנשים כן ימותו ממשיך הפסוק לא יהיה משם עוד אול ימים לא יצא משם לקבר כי שהוא קטן בשנים אבל בכל אופן רואים שכן ימותו לעתיד לבוא אומר אול לו ק שזה לא סותר כאן בישראל לישראל לא תהיה מיתה כאן בעובדי כוכבים שהם ימותו בגיל מבוגר שואלת הגמרא ועובדי כוכבים הביו אתם מה יעשו עובדי כוכבים לעתיד לבוא הרי הם לא יקומו לתחיה עונה הגמרא היו כאלה שכן יקומו אנך תכתיב בהו אותם שנאמר עליהם ועמדו זרים עובדי כוכבים וראו צונם ובני נחר היו כרכם וקור מכם אז אלה כן יקומו לתחיית המתים והם באמת יאריכו ימים מביאה הגמרא סתירה נוספת רב חסדה רמי הוא הביא סתירה כזאת כתיב כתוב שהאור של הלבנה והחמה יהיה חלש וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלאך השם צבקות יהיה אור כזה גדול של השכינה האור של שתיהם יהיה ממש חלש וכתיב פסוק אחר והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור השבעת הימים זאת אומרת שהאור שלהם יהיה מאוד חזק אפילו יותר ממה שהם מאיירים היום אונה הגמרא לאו ק שזה לא סותר זה מה שרב חסדה תירץ כאן שיהיה לימות המשיח כשחלה השעבוד אז אור הלבנה יהיה כאור החמה כאן לעולם הבא התביישו הלבנה והחמה והאור שלהם יחשב חלש מרוב זריחת אורם של הצדיקים זאת אומרת שבאמת לעולם הבא האור הגדול של הזריחה של הצדיקים יהיה כל כך גדול שהאור של השמש והירח יחשב ממש חלש ביחס אליהם שואלת הגמרא ושמואל דאמר אין בין העולם הזה למות המשיח אלא סך הכל שעבוד גלויות בלבד שאז לא יהיו משועבדים לאף אחד אז אם כן איך יישב את הפסוקים לפי דעתו לא קאשיה כאן ש אור הלבנה יהיה כאור החמה דהיינו שיהיה אור חזק יהיה במחנה הצדיקים וכאן במחנה שכינה במחנה שכינה באמת שם יהיה אור מאוד מאוד גדול של השכינה שאור השמש בכלל לא יהיה ניכר שם עוד סתירה רבה הוא ר מיו קשה סתירה ב פסוקים כתיב אני אמית ואחיה משמע כשם ש שאני ממיט את האדם ככה אני אחייה אותו אם הוא מת באל מום הוא יקום באל מום וכתיב פסוק אחר מחצתי ואני ארפה היינו כשהשם מחייה את המתים הוא מרפא את מה שהוא מחץ היינו שהמת יקום בלי מום אמר הקדוש ברוך הוא מה שאני ממית אני מחייה דבר ראשון כמו שהוא היה בזמן שהוא מת והדר אחר כך אני ארפא אותו מה שמחצית תנו רבנן הפסוק אומר אני המית והחיה יכול שתהה מיטה באחד וחיים חר אולי אחד ימות ואחר יחיה כדרך שהעולם נוהג אנשים נולדים אנשים מתים תלמוד לומר מחצתי ואני ארפה מה מחיצה ורפואה לא שייך לרפא מישהו שלא נמחץ שהוא לא היה חולה מה מחיצה ורפואה באחד אף מיתה וחיים הכוונה באדם אחד שהמת והקדוש ברוך הוא יחיא אותו מכאן תשובה לא אומרין איין תחיית המתים מן התורה אנחנו רואים שהקדוש ברוך הוא בתורה אומר אני אמית ואחיה מפורש כתוב תניה אמר רבי מאיר מנין תחיית המתים מן התורה שנאמר אז ישיר משה ובני ישראל את השיירה הזאת להשם הרי זה היה בעבר אז למה שר לא נאמר אלא ישיר בעתיד משמע שלעתיד לבוא ישירו גם שירה מכאן תחית המתים מן התורה כיוצא בדבר אתה אומר יהושע בנה מזבח פסוק מספר שהוא בנה למה כתוב אז יבנה יהושע מזבח להשם בנה לא נאמר אלא יבנה לעתיד מכאן לתחיית המתים מן התורה שואלת הגמרא אלא מתה לפי זה הנביא אומר אז כששלמה נשע אנשים נוכריות יבנה שלמה במה לעבודה זרה לכמוש שיקו צ מוב החינמי דיבנה לעתיד לבוא במה לעבודה זרה בוודאי שלא אלא בפסוק הזה הכוונה היא באמת הוא בכלל לא בנה לכן לא יכולים לכתוב שהוא בנה אלא הוא רצה לבנות כיוון שהוא רצה לבנות מעלה עליו הכתוב כאילו בנה אמר רבי יהושע בן לבי מנן לתחיית המתים מן התורה שנאמר אשרי יושבי ביתך הם כבר יושבים בביתך עוד יהללוך בעתיד סלע עוד הלוך לא נאמר אלא יהללוך בעתיד מכאן לתחיית המתים מן התורה ואמר רבי יהושע בן לוי כל ה אומר שירה בעולם הזה זוכה ואמרה לעולם הבא שנאמר אשרי יושבי ביתך שהם אומרים הלל ושבח עכשיו עוד יהללוך סלם מאיפה אני יודע שהם כבר אמרו עכשיו הלל כי כתוב עוד יהללוך משמע שהם כבר הללו מי שהלל בעולם הזה יהלל בעולם הבא אמר רבי חיא ברב אמר בשם רבי יוחנן מנין תחיית המתים מן התורה שנאמר כל נביאך צופיך נסו כל יחדיו ירננו וגומר רננו לא נאמר לרנו בעתיד כל הנביאים עתידים לקום מכאן תחית המתים מן התורה ואמר רבי חיא ברא במר בשם רבי יוחנן תדין כל הנביאים כולם שיהיו אומרים שירה בכל אחד שנאמר כל צופי כל נביאה הכל של הנביאים שלך נשאו כל יחדיו ירננו בכל אחד יאמרו שירה תחיית המתים במר ועד כאן דף צ א
לצפיה בתכנים נוספים: