הדף היומי מסכת סנהדרין דף פח

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף פח

[מוזיקה] סנדרין דף פחס מתחיל בסיעתא דשמיא 10 וחצי שות אחרונות שדף הקודם בין נגה אנחנו עומדים באמצע סוגיה רב מר אמר שהחיוב מיסה לזו קן ממרה זה רק אם הוא חלק על פסק של בזנ גודל במקרה של אביר שיש עליו חיוב כורז במזיד ושג טוס אז רב פופה ביאר שכל ה שלמדנו את פירות הדינים שבהם יכולה להיות מחלוק ביניהם מפרשים את הפסוקים שם יכול להתאים גם לדס ר מו אז אנחנו עומדים בנגע לנגע שכתוב בפסוק בברי מרת בגדם ניג בת ניגודים אז ניגודו בצרעת שבגוף האדם הם נחלקו אזוק ממר זגול בלק מקר ישע ורבו נתנן אדם יש לו בהרת צרעת לבנה נג לבן ואחד מסימון תומה זה אם יש שם שער לבן בבהרת אבל אם בהרס קודם לשר הלבון קודם היייתה בהרת ואז צמך שם שיער לבן טומי אם סר לבון קודם לבהר אסטור מה קורה מקרה של סופק לא יודעים מה קדם למה טומה כך סוברים חכמים רביש אמר קהו מ קיומו ק הור כאילו כהה הנגע כאילו הוא דהה קצת הוא כבר לא כזה לבן שזה מסימון תהר שמשתנה עלון אחרי הסגר של שבוע גם במקרה שספק הוא טהור אז לפי חומים אם נכנס לביס מקדוש חיב קורסקו טמא לפי רבי ישוע פטור אז אם זו כן ממר פסק רבי ישוע כנגד לישקה גוזי שפסקה כמו חומים השייך זו כן ממרי לפי רב מו ממשיכים ניג בתים נחלקו בפלוט רב לוזו ברבי שמן ברבון נתנן רב לוז רבשי נומר הזכרנו זאת ל לאלו מן הבס טומה בית שיש בו נגע עד שיוא כתם על קירות הבית כשני גריסים בגודל של שני גריסים על שתי אבודים בשתי קולים בקרן זויס אורקו כשני גריסים ורור בו כגריס שיעור הנגע זה כגריס על גריס וכאן כתוב הבונים השבין הנוגע אז גריס על אבן אחת ועוד גריס על אבן שנייה אבל הוא בא ואומר שצריך שנגע יהיה בשתי כתלים בקרן זווית למשל בפינה הדרומית מזרחית אורקו כשני גריסים ורבו כגריס ואז יש בקיר הדרומי גריס וכן בקיר המזרחי א נגע כולו מחובר מהת דרב לוז ברב שימן שהוא צריך דווקא קרן זויס כסיב קיר מצד אחד אמרן שופה מן הקיר וסיב קירוס ונ הנגע בקיר אוס הביס איזהו קיר שהוא כ קירוס אבוא זה קרן זויס אבל לפי חכמים לא צריך קרן זויס אז אם היה בית שהיה בו נגע לא בקרן זויס ונכנס אדם לבית זה אז אם זה ביס המנוגע אם אחר כך נכנס לביס ה מקדוש הוא חיב קור אבל לפי רב רב שמ שזה לא ב מנוגה הוא פטור אז אם נחלקו בזה אז יש עניין של חיוב כורס ניג בגוד הם נחלקו בפלוק רבס נוסן בבולמוס ורבו נתניה רבס בולמוס מני לפרי בגוד שיתרו היה נגע בבגד ואחר כך פרכה צרעת בכל הבגד מני שהבגד ור נמרו קורז וגבס בודום שני מילים אלו נמרו קרח גז בגוד בג בגדים מה לאלון באדם פורר בקולו כמו שמפורש בתירה שאם צרעת בכל גופו אז הוא טהור אף קם בבגדים פורח בקולו חום הם נחלקו עליו אז הם בבגד כולו והכניס את הבגד לביס מקדוש כך אומר רשי שיש זה חיוב כורס זה מלקס באמת או אדם שנגע בבגד נכנס לביס ה מקדוש לפי חכם ם חיב כורס קו טומה לפי רבי ונסון פטור אז זו המחלקה שהייתה ביניהם שזה מתאים לדברי רמו מה רנו ע ביס דברי אלו הרכין וחומים וקדיש ארכן החלקו בפלוק דרבי מיר ורבו נתנן אמרך פוס מבן חודש כתוב בתו אדם שומר רכי אולי או ערך פלוני ולי אז הוא נותן את הסכום שקצו בתר זוכו קי בן חודש בן 20 וכולי ישם את כל הפירט אבל פחות עם בן חודש לא כתוב בתו המחיר הראשוני זה מבן חודש אז אם יש תינוק פחות בחודש אמר אדם ערקו עלי רבי מירמר סנ דומב כמה שהוא שווה למחר בשוק כעבד ר מר סובר אינו דוצי דורולה והרי אדם יודע שאין ערך לפחות מבן חודש אז הוא אמר הוא התכוון לומר לשם דומים הוא אמר רחוי הוא התכוון דום אוולי אז הוא נותן את דמי התינוק הזה להקדש ואח אומרים לא יאמר כלום והוא פטור אז ממילא יכול להיות חיוב כורס איך אז רש מביא שתי פירושים פירוש ראשון אדם שאמר ערך תינוק זה עליי ובא גזבר ומשכן אותו הוציא ממנו בכוח כסף כדמי התינוק לפי רב מאיר הכסף הזה הוא הקדש ואין אישה מתקדשת בו אם הוא עלך וקידש בו אישה אלהם כן יודעים בזה לפי רב מיר שקדש במזיד קידש בשוגג קידש לפי חכמים זה לא הקדש הרי הו של בעל מקדש בו את האישה ואחר שקידש בו אינה מקודשת כי זה גזל זה פירוש אחד שרשי שיכול להגיע לאיסור של איש סיש שזה בחנק זה בשורי ועדים בלי עשורי ועדים זה כורס הנה מפירוש שני ברשי לפי רב מייר הכסף שהגז ב גובה ממנו זה הקדש ואם אדם נהנה מהכסף הזה מביא אושם מילוס והושם הזה הוא קודש קדושים אז אם אדם טמא אכל מהבשר של הרושם הוא חב קורס לפי חכמים הוא לא חייב בושם כי זה לא הקדש אז מי שמעל הוא השתמש בכסף הוא לא מעל ממילא אם הוא הביא ושום מאי לו איזה חולים בעזורה אם אדם אכל את בשר הושם הוא לא חייב אפילו שאחר זאת בתומה א יש כאן ויכוח לגבי חיוב כורס אח רומים מה הם נחלקו בפלוק דרב יהודה בסר רבו נתנן רבי דרמו יש חרם לכוהנים ויש חרם לבדק הביס מה קורה אםמ אמר סתם חרם הוא לא אמר לא לכהן לא לבדק הבי סתם חומים לבדק הביס ככ אומר רבי ד בסר ומילא מועלים בזה ש נאמר כל חירם קודש קדושו השם ח אומרים סתם חומים לכון ואין מילה שנאמר כשדה החרם לכון תה אחוזו אז שוב שתי הפירושים של רשי שייכים גם כאן איך יכול להיות כורס אם כן אומרים חומי מהמוד קודש קדוש מול השם שכל על קודשי קודשים על קודשים קלים אדם שיש לו קורבן בבית בין קודשי קודשים למשל אולו בין קודשים כל למשל שלומים הוא אמר הרי זה חרם אז בכל זאת הוא צריך לתת לכהן מה הוא נותן אם זה נדר הוא נותן את דמם כרי אם זה יעבד צלך לתת משהו אחר ם נדובה אז נותן את טובתם כפי חלק שיש לו בכמו שמפורש במסכת רכן החלקו בלק רב לזר בן ייק ורבן תני רב לזר בן ייק אמר הזכרנו ז בפרק רשון אפילו צינו רוש קדש לא רק קרקע אפילו אם אדם מקדיש מזלה קטן שטובים בו זהב אם רוצים לבדוד מקדש ור בדם לבדו הוא דורש מור קמים בפר שצריך ערה בני אדם שישוו אז דוז בפחות מערה בני אדם לפי רב זר בן ייקב עדיין זה הקדש ומי שמשתמש מול בזה לפי חומים הפגיון חל כי לא צריך ס בני אודם ואין מועלין אז שוב עלול להגיע לקורס כמו שדיברנו שתי הפירושים של רשי רי זה השק סוו יגלו רס מצו השק סוו איך יתכן קורס הם נחלקו בפלט הרב ליזר ורבי ישע ןמק לאשתו אדם שתר באשתו אל תחדיש רב ליזר אמר מכן על פי שניים צריך שני עדים שיעידו על זה שהוא כינה בה ומשכה על פי דיוד על פי עצמו אם אחר כך אפילו שאין שני עדים רק הוא עצמו או עד אחד ראה שהיא מתייחדת עם אותו אדם שהוא הזהיר אותה לא להתייחד איתו אז היא נעשה סויטה והוא צריך ללוות אותה לירושלים להשקות אותה וכל זמן שהוא לא משקה אותה היא אסורה עליו כך סובר רב לזור רביש אמר מכן על פי שניים ומשכו על פי שניים צריך שני עדים עלק וגם שני עדים שיעידו על זה ש התייחדה אחרי הכינוי עם אותו אדם עכשיו כך איך ייתכן כורס שנינו מסכת סויטה שאם היא אומרת איני שוסו אני לא מעוניינת לשתות היא אסורה עליו מחמ קינוי וסטירה אז הוא מגרש אותה והוא לא צריך לתת לה כסו אז מה קורה במקרה שאין שני אדים על זה שהיא התייחדה והיא אומרת איני שוסו לפי רב לזר היא חייבת לשתות אז אין לה כסו וכשהוא מגרש אותה לפי רב יהשוע היא לא חייבת לשתות כי אין שני דים אז יש לה כסו וה כי לא נאסרה עליו אז אם היא לכה והיא מכרה את זכות כתובתה ל אדם אחר והאדם הזה הלך ותפס מממונו של הבעל אז זה תלוי לפי רבי ישוע שיש לו כסו זה ממונו ואם הוא קידש בזה אישה אז היא מקודשת לפי רב לזר זה גזל והאישה שהוא קידש בזה היא לא אינה מקודשת כי קיצו בגזל אז שוב זה מביא לקורס לפי שתי הצדדים כמו שדיברנו בשיעור הקודם לעניין קידושי ריפס אגלו מ נחלקו בפלוק רב אליזר ורב עקיבא תנן מסכת סו מן אוו מודדין מצאו חלל בשדה וצריך למדוד מי העיר הכי קרובה יש כמה ערים מסביב מאיזה איבר מודדים שלוש שיטות רב זור אמ מטבורו העיר שקרובה לטיבו היא תביא את הגלו לא זה שקרובה לחמו רבקי חותמו מי שהכי קרובה ליפה וגמור מסית מפרשת ש נחלקו הכן ניקר חיות האדם האם פ או בטבורו אבזר בק מודדים מוק שנ חולל כתובצ חול בד מצור סתם ולול זה שחתכו לו בצב כמו שכתוב הפסוק ו על צ רחל רשים עכשיו כך מסכת קידוש שנינו שמי שקידש בעגל רופו אינו מקודשת כי זה אסור בנו אז אמ זוקן ממר פסק למדוד מטבורו של החלל ואז הבז של העיר שלחי קרובה לטיבו הם הביאו הגלו בזנ הגודל הם פסקו למדוד מ חותמו וזה עיר אחרת העיר הזו הביאה הגלו ועיר הזו הביאה הגלו לשיטת בזנ גודל זו הגלו אסור או בעגלה השנייה אינה אסורה ומי שקידש בה האישה מקודשת ולפי הזו כ ממרה להפך אז שוב זה מגיע על ידי כורס השאלה לגבי קידושים כמו שדיברנו בשיעור הקודם תרס מצויר נחלקו בפלוק רבי שמעון ורבנן נתנן כתוב בתר שמצויר ניתר אז בסר אתרה אז מהשם שהוא מביא אז צריך מהדם של הושם להזות על בון ידו על ימנית בון רגלו ימנית ועל אוזני הימנית אז מה קורה אין לו בוהן יד נחתכה לו הבוהן אין לו בוהן רגל ביד ימין אין לו אוזן ימוס אין ללא יטהרו לומיס כי תנקה מסובר כמו שלמדנו לה בפרק נגמ רדין וצריך לקיים את הפסוק בדיוק כמו שכתוב בפסוק כתוב דווקא על הימני דווקא על הבוהן דווקא על האוזן אז אין לו התערב הוא נשאר מצוו לאלו ווד הבלי זמר לא לא צריך את הפסוק בדיוק כמו שכתוב נוסל מקומה ויצ הוא נותן על מקומה בוד משום או על מקום האוזן וכולי רבי שמעון אמר עדיף נוס של שמול ויוצא וא יוצא ידי חובה אז מה קורה אם הוא היה מצוו ולא היה לו את האיברים האלו ועשו כדס רב לזר כדס רב שימן אז הוא טהור יכול להיכנס לביס מקדוש לכל קודשים לפי תקמה הוא עדיין נשאר טמא ואם הוא נכנס למקדש שאוכל קודשי מוחיב כורס אז אם הויכוח בזוק ממרה לבז נגוד ליה האם אפשר לתאר אותו או לא אז ה גיע לקורס מה ראינו בסיום היס בשורו זה לקד שיק פ זה מתנים לקד זה שנופל בשעת הקציר שיבולת אחת או שניים כמו שנראה שיקרו שוא שכח לאסוף ופה שצריך להשיר לנים אז לקת הם נחלקו דתנן שני שיבולים או כל ש שיבולת אחת שנופלת לקת שלש ש אינו לקת ומותר לבעל הבית לקחת את זה יש כאן רשי מעניין כי שלשו אין דרך להפ קירון הרשש מקשה טעמו ו מחובר זה תלוי בהפקר הפקר ד המלכי אז הוא מצאן ש בירושלמי יש טעם הפסוק שיקחו אז גם אותו דבר אומר אחד או שני אומרים שיכו שלשו אם הוא שכח אינו שיכו ז בזה רשי כבר מציין שבספרו למדים זא מפסוקים כר דס תנק דס בסיל ועל קולון בין לקד בין על שיק בשרים לו שלוש עדיין לאוני רג וארבע אם נפלו ארבע הוא שכח ארבע אז לבל הביס עכשיו כך בזנ גודל פוסקים כמו בסיל אם נחלק הזו כן ממרה ואומר כבי שמי שגם שלשו זה שיכחה והיה כאן שלשו ובא אני ונטל זאת בא בעל הבית לקח את זה חזרה ממנו והוא הולך ומקדש עם זה לפי זוקן מאמר זה גזל ביד בעל הבית והקידושין לא חלו לפי חכם זה שייך לבעל הבית הקידושין כן חלו הוא הדין להפך יכול להיות נפק מנה כמו שדיברנו בשיעור הקודם לגבי דוש פ נחלקו בפלוק רבי ששמואל ורבנו נתנן מצופ רש מקומו כתוב ס אל תקצור בכלל תניח שניים יקצרו לא יפריש מנוק הוא קצר את כל שדו יפריש מנו ורן יניח אומרים פ לא יפריש מנו ורין יפריש מן הקרי אפילו שהוא כבר עשה קרי הוא כבר הרם את כולם אז ה יניח שם גם פ עד של מיר חוי מירחו אם הוא כבר מרח הוא כבר החליק את הקרי זה גמר מלוכה וכבר התחייב בתרומות ומעשרות אז מעס תחילה את הקרי מכל מעשרותיו ואז ונוס לני את הפה כי העוני לא צריך להפסיד מכך כי אם הוא היה מלקט לפני זה הלקט שיק פייה פטורים מן המסו הוא צריך לתת שיהיה לו מוכן לאכילה אז אם כבר היה גמ מלוכה הוא צריך לעשור משום רבי שמואל לא אמרו אפר מפריש מינו איסו אפילו הוא כבר טחן את החיתים הוא כבר לש אז הוא צריך להפריש מזה פה לפי תנקה ברגע שהוא תחן אז הוא קנה זאת בשינוי הוא כבר לא צריך לתת אז מה קורה הוא כבר תכן לפני שהוא נתן פיה ועוני בא והוא נטל לפי רבי שמואל זה שייך לוני לפי חם זה גזל בידו השייך כורס לגבי קידושין עד כאן פירושו של רב פופה לכל הבריה שתים לדס רו ראינו במשנה שש בדי כולו אומר קנ הוא אמר הזו קן ממר אומר דינו מפי השמו כך הוא שמע מרבותיו והן בז נגוד לאמר מפי השמו אינו נרג כי שניהם באותה דרגה המר כו בעיני ו מכו בעינינו זו סברה שלנו גם אנרכי שניהם באותה רמה כל שנופי השמ ואנו קחו בינינו שהוא ברמה יותר גבוה אי רג עד שמכ בי סברה שלי ו בז נגוד פי השמו באופן כזה אם הוא מורה כדעתו ולא דעתם הוא נהרג בחנק כדבר שג קביו במעל לל רשי מביא מסכת סדס כתוב שהוא אמר לבנו בשס מסוסו חזור בחום בארבעה דברים שחלקתי על כחום אליש קס גוזיס אז הוא שואל אותו אבא למה אתה לא חזרת מהמהם אז הוא אמר לו אני שמעתי מפי המרובים והם שמעו מפי המרובים הם עמדו בשמון ואני עמדתי בשמועות אבל אתה שמעת את השיטה שלי רק מפי פי היחיד אז צריך לחזור בך זאת אומרת שהוא עצמו לא חזר בו למה הוא לא נהרג כי שהוא אמר מפי השמ גשמ כך אומר קני רב זמר אפילו הוא מפי השמ ואנו חו בעינינו נרג כל שקים שניהם באותה רמה כדי שלא יר בישראל פניל מפני ש למי הוא חלק עליהם אך הלכה אלמיסה הוא לא ר אף פעם כנגד ד ו שש גוזיס קש גמ ק משנתנו ן הם עולים גוזיס ווא אומר כ דורשת וכך דורו ח כך לימדתי וכך לימדו ח דוא מפי השמ וה חו וכ גוזס אים כו בעינינו ורואים שבכל זאת הוא נהרג דו גמור הוא כו בעיני פשמ רק אז הוא נהרג ומה התב מנ הסחי מסביר שדיו מכך שלא כתוב שהם באים ואומרים מה הדין הם שואלים אתז גוזל זאת אומרת שהוא אומר כך דורשת אפילו באופן שהוא אומר כר רשפי השמו וקר דרשו ח לפי רם בכל זאת הוא נהרג אז וח גמור שזה לא דיוק תושמע וד קושיה רב קני דמ רבי ישי ש דורים סולי אמר לי זהיר מן שירושלים בעל שמוחל על כינו בעל כנ לאשתו ואמר אל תסתר פני אחרכך הוא אמר לה מוכל מוחק את דברי כינוי מוכל אם אחר כך התייחדה עם אותו אדם היא לא נאסרת עליו עוד דין בן סר ומרה שטרו בו וקלקל שוב ולקו הוא וחזר וקלקל וכעת צריך הביא אותו לבזן לסקול אותו שרוב ואמו למכ מויי כ כתוב וזת בהם וסוב ואמו דין שלישי זוקן ממר שרצו בסדי אחרי שהוא הורה שלא כדבריהם רוצים בז נגוד למחו לו מכלו והוא לא נהרג אומר רבי אשיה כשבוי אצל חב שבדור על שניים הראשונים וידו לי על זו כן מהמר לא ידו לי מחילת מננה מחילה והוא נהרג כדי שרבו מחלוק בישראל אז רואים שטעם הדבר שזו כ ממרה של מלקס זאת אומרת כמו שרב לוזר אמר לא כמו רב קני שאפילו הפי השמ אומרים כך ובינינו אסור לו לחלוק עליהם וחולק עליהם הוא נחנק כיוון שהוא מרבה מחלוק ישראל ו דברי רב קהנ תחי בישראל של גוזיס ושני בל אךד ל פסח הרב ואך על פסח הזור בשראל אם נהיה יקוח בעיר צרד שז שביון אם שומו אם יודעים מההלכה אמרו ן ואם ב לזה ש ירון מיר סמוכה אולי הם יודעים אם שומ אומרו להם ואם לא בואים לזה שעל פסח הרביס אם שומו אומרו להם ואם לא בואים לזה על פסח הזור ומר ואז אחד הזק ממר אומר כך דורשת וכך דורו חברי כך לימדתי וכך למדו חברי אם שומו מה הדין אמרו להם ואם אלו ואלו כל הבתי דינים בואים קס גוזיס ששום ישים כל יום מומת של שחר עד תומת של בין ארבים ובשבט ישים בחל מקום שהה מסביב לזור הש אומר שתי פירושים או כי העם רבק צר ם בלי צים למקם יותר מרוח או כדי שלא יו נראים כש בדן בשום לא דנים דין כ בלי שסג ו דנים ורשי מסיים שהפירוש השני עיקר נישלו שא בפניהם אם שומו אחדים רבותיהם א אמרו להם ואם לאב אום מעניין שואלים את כל הנהדרים 71 מה דעת כל אחד ואז סופרים רבו המטעמים אם זה שלה של תו ר לדוגמה טמו רבו המתר משרבו תלמיד שמה והילל שש שו קלצל את רבותיהם לדעת את ההלכה כראוי והרמבם מוסיף ובז נגוד רושלים בטל אחרי החורבן רבו מלקס בישראל וכל אחד אומר את שיטתו ונסו כשתי טווס אומרת הבריה משום מבז גודל שבירושלים קוסין בשולים בכל מקומו לכל העיירות כל מי שהוא חוכם ושפל ברך העניו ימנו יי דון בעיר משום בבתי דינים שיש בכל עיר ועיר סרביס אם אחד מת מדיונים לוקחים אחד מבז שבאחד הערים מישום לזור אם אחד מהזן ש בעזורה מת לוקחים רביס משום אחד מהדיונים שבלי שקס גוזיס מת לוקחים אחד זור לליש קס גוזיס שולחו מום שלחו מארץ ישראל לבוב איזה הוא בן אלבו אוסון ושפל ברך הוא עני בפנימיות בחיצוניות שף איל שף נופיק הוא מתקופה ונכנס מתקופה ויוצא לא רואים אותו וגור ב דיר הוא כל הזמן תדיר יושב ולומד ומחזיק טיוס נש לא מחזיק טובה לעצמו על זה שהוא לומד יבו ברבו נתנו החכמים את עיניהם מי מקיים כל זאת ברב הולה ברבי מה ראינו במשנה חוזר רו ושונו הוא לא נהרג אלם כן הורה לעשות כפי שהוא בגב חק עד ש או שהוא עצמו התנהג אפי הורתו ברגע שור לאחרים הוא חב חנק שואלת הגמור יש כאן שתי אופנים שבהם הח האופן השני ח אז מובן שזה קורה רק אחרי שעלה גוז שא את פם מקור לפני שהוא שאל בגוז אז אם הוא רא על פי דעתו לאו בקטו להו אפילו שחולקים עליו החומים ואשת אחרי שהוא רא אחרי שהוא היה שם ושמע שצריך להוראות ללא כך ברקתו ו על עצם ההוראה אלו האופן הראשון מבריס שיס קו רוסו מקורה בלי שהוא שאל שם אם הוא עשה כזה מעשה שחייבים על זה מיסה נ מברכתו להו אז כך אונה חידר בחי לבדם למשל הוא הורה שזה חלק מסוים בבהמה זה לא חלב זה שומ מותר לאכול זאת או דם קור אל בקוו אם הוא אכל את החלב הזה שהוא סובר שמותר הוא לא חי מיסה זה רק לב אבל ואשת אם הוא הלך לשאול זנ גודל מהלכה ואמרו לו שזה חלב והוא בא ומורה לעצמו הלכה ואוכל זאת אז ברכתו אז מובן למה צריך קודם לשאול כדי שיתחייב מיס אלוד בחי מסז בז כזו שחייבים עליה מסז בזן אז מורג לא שאל קודם בבזן הגודל אלא אם הוא נהג שלא כפי הלוכ גם חי מיסה אונה הגמור עדיין יש נפק מינה מקורה למשל הוא אמר על מלאכה מסויימת בשבת שזהו לא מלאכה שאסורה בשבת אז אם בזנ הגודל חולקים עליו אבל הוא לא שאל האם מלכה כמותו או לא והוא נוהג כמו שהוא עשה הוא עושה את המלוך הזו בשבת כדי שרוג אותו סקול אותו על חילו שבז בו עשור צריך לטרות בו קודם אם תעשה מלוח זו תתחייב סקילה אם לא תרו בו אי אפשר להרוג אותו אשת אבל אם הוא עלה עלי לירושלים ואמרו לו זו מלוכ שאסורה והוא הולך והוא עושה מלאכה זו לא יב לא צריך לטרות בו כי הוא חייב חנק על זה שהוא מורה לעצמו ד קד בזנ גודל שואלת הגמור מסיק למדנו ל במסת לעבוד זור כתוב ס ס הורגים אותו גם בליר אז מה קורה אם הוא אמר על איזהשהו לשון שזה לא בכלל מסיס והוא נהג על פי על דעתו אז גם אם הוא לא הלך לשול בבזן הגודל אז הוא גם חי מס גם בלי השרה אז למהי קמינה שהוא שאל קודם איך הלכה והוא מורה לעצמו דל קבו שורו לו בבזן הגודל אונה הגמור עדיין יש נפק מינה מקורה לפני שהוא הלך לבזן הגודל הוא הלך והסית באופן שהוא סוב שזה לא עשתה היא אומרת אם הוא אומר לבזן איזה טעם להציל את עצמו שזה לא ססה מקבלים מני מקבלים את דבריו בודקים האם הוא צודק אשת אבל אם הוא הלך נשאו לבז הגודל ואמרו לו זה נחשב כסוס והוא הולך נוהג על פי שזה לא הסוסה אז גם יום 200 מקבלני כ שמע מפי בז של לעשות כך והוא אמרה את פיהם אז הוא חי אבל צמרתו זונ קמינה גם באופן שהוא עצמו עבר במייסיס לכך שהחיוב מיסה תלוי בזה שלפני זה הוא שאר לבז הגודל ומר את פם עד כאן דף פיכס א
לצפיה בתכנים נוספים: