הדף היומי מסכת סנהדרין דף פו

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף פו

[מוזיקה] סנהדרין דף פוב מתחיל מסיעת דשמא שלוש וחצי שות אחרונות של הדף הקודם מביאה הגמור תן דוך אות בריסה בענין גויב נפש כתוב הפסוק כי מוצא איש גונב נפש מחוב כתוב נפש אז אךד גויסו איש ואוד גוסו אישו ואוו גנב גר וא שוא גנב עבד משוחרר שגם הוא דינו כגר וקטן בכל אופן חייב כי כולם כלולים בכלל נפש אז הוא חייב חנק גונ בוי ולא ימו חוי לאחר או מור חוי ועדיין יש ברשו הנגנב עדיין ברשות עצמו דהיינו הוא נכנס לביתו של אדם אחר והוא לוקח אותו והוא גם מוכר אותו לאיש אחר בלי לגנוב אותו לרשותו פוטור כי צריך דווקא שייעשה את שני הדברים גם יגנוב אותו יקח אותו לרשותו וגם אחר כך ימכור אותו מה קורה מוחו לעובי של הנגנב הוא גנב ב והוא מכר אותו לאבי אוכ ש גנב או הבים חב הגו הבוד ור מבי הגמ רב שס בריזו שנה תנ מי שבקי לפני רב שסר ש אני ש אני שונ רבי שמון כתוב ג נפש מ מהזה מחוב שעד שצי מרשו שהוא מציא אותו מרשות אח ואמר שאם הוא מכר אותו להביא לאחיו ח קרובים חיב תני פטו תתקן את הבריה ש מכר אותו לקרובו פטו שואלת הגמ מהקושי מה התקש ב רב ש זקס או רב שימן שנר שמן או ה שהבנו רבן שהם חולקים וסים שהוא חייב ג בוזה אנ הגמ לדוך רבחן כלל סתם מסס שיש לנו משנה סתם בלי שם זה רב מאיר סתם ס סתם ספרו זה המדרשים על רקונים הלכו מיקרו רב יהודה סתם ספרי זה המדרשים על ספר במדב בספר דבורים רבי שמעון וכולו ליב רב קיב כל אלו את המיידים של רב קיב מה שלמדו מרב קיב הם אמרו אמריס שהבאנו תחילת השיעור זה סטומה של ספרי פסוק כ מוצי איש חו מש דבורים אז זה חייב להיות רב שימן לכן קשה רב ש שזה סתירה לכן הוא אמר לו לתקן מ חיב לפטור ראינו במשנה הגוי נב בנוי הוא גנב את בנו אז חכמים פוטרים מתמד רבונו שם פותרים אומר הבי דמרקר כי מוצי פרט למוצי כי מוצי גוי נפש מחוב אבל זה בנו מצוי אצלו בזה אין חיוב אומר לרב פופל הב אלו מעטו שבכל מקום שכתוב כמצ כך ממעט אם כך שכתוב כ מוצי שישו בולז בל אז גם מה שכתוב שם אנכ מוצר לצו כגו של בס פלני דכיון גחנ פטיר בס פלוני אומר הש לא רצה להזכיר את שמם ר פופה הם היו משפחה חשובה הם לא חטו הם היו חטים זה לא משפחה חשובה הם לא התייחדו באיש ואישה זרים אבל הם לא נהגו כדעת שהיו הרבה זוגות גרים בבית אחד אז הם היו תמיד מצויים נשי חבריהם אז לא יהיה בזה את הפסוק וצ איש שיש בזבל הם ייו פטורים כי כתוב כוצ אומר אמר לבנוי נמצ בודנה זה מיותר אם למלמד שצריך חדים שיעידו שהוא גנב ומחר אז מספיק כ מוצ מוצ בד מה זה ונמצא ביודו פרט למצוי אומר וב איל קוך שיש לנו מקור שמצוי בידו אין עליו חיוב זה הנ מקר דרדק אלה שמלמדים תינוקות ומס רבון וא שמלמדים בישיבה כמצוי בוד דוויר זאת אומרת התלמידים מצוים תמיד בבית הרב אז אם גנב ה חם את המידה ומכר אותו אז הוא לא נהרג מה במש גונה מי שחצי ובחצי בח מכר אותו מוקס האם חייב או לא אז נראה את המקורות נסום למדנו משנ מס בקמה תקמה אומר שם דיינו חומים שאם אדם הזיק עבד עבד כנעני הוא צריך לשלם לו חמיש ודבורים נזק ציפו שב בושס כמו שהוא מזיק אחד מישראל רבי יהוד אמר אין לעבוד עם בושס מי ש מביש עבד לא חיב לתי בושו מתמ רב יודה מה המקור של בושס הפסוק שמדבר ששני אנשים רבו והגיעה אישה של אחד מהם וביש את השני וכתוב שם קצס סקפו ורשי מביא שהכוונה לשלם כסף ואין הכוונה כפשוטו למדים מז מגזר שובש הכונה לומ אז טוען רב יהודו בפסוק הזה כיצ אנוש ידוב איש ואוב מי שיש לו א שיש לו איש אז יש תשלום של בושס וצו אבד שאין לה אחוו אפילו אם אחב בני אביו הוא לא מתייחס אליהם כאחים כתוב בתו שבו לכם פו אמ חמר דרשו חזל אם חמר אז אבד הוא כמו בהמה בבהמה אין אח אז ממילה אין תשלום בושס לעבד ורבן אוכו במצו כרי עבד חיה בכל מצוות שהאישה חייבת למדים גז רושו ולא לא מישו אז הוא כן נכלל באיש ורוכב זו המקס לגבי בושס ווכ כאן אצלנו במשנה איך דורש רבי יהודה לחייב על מי שחצי אהב מי שגנב אותו סוב כתוב הגוי נב נפש מאוב מאוב לאפו כבודים אל רבי יהודה אין לו אחוו בני ישראל למו מ שחצי עבד חצ מחירין מבני ישראל היה אפשר לכתוב מאחו בני ישראל המם המיותרת שבני ישראל למוטה שוב מ שחצי חצ בחרין אמות חמיות והכלל הו ין מיות חמיות אלו לרבו שגם ל חצי ח בן חר יש חיוב ורבו מוכי פובו לאמלו כי הם הרי סוברים דמצ אז ממי שני היורים בני ישראל ומבני ישראל חד למ אבד שלם וחד למ מי שחצי חצר לכן בשניהם פטור מבררת הגמור אז הור לגוי נפש מען הכלל ו יונ שכזו אז נכון שהבנו את הפסוקים שחי מיס היכן עזור לא לגנוב רבי מסג שכתוב בדבר כ נראה זה מדובר בגשמ מכרס עובד אומר את הגבור ופליג רביש חן הם השלימו זה את זה כחוב דגני רבשי אומר בני אמר רבין ושוא משיב הוא מפרט דמיר הי אמרנו שצריך שיעשה שני פעולות יגנו וימכור אזה גנו וזה ימ מרוב שכתוב ב בגנ בנחמו צמד מ ש דרש בחד המידות הלומד מני אם יש דבר שכתוב בתר אתה לא יודע במה הוא עוסק אש למד מסביב מה שכתוב מה כתוב בפרשה הזו ב כתוב שם רצ ש ז אף כנו שכתוב שם בנפש בז נו שגנב נפש ד כתוב בפרש גדושים תו בג בג אמרו צמד מחת מה דס שם בממ כתוב שם רחו אכ בממ ויק את הגמורה למדנו שצריך שתי מעשים כדי שיתחייב צריך לגנוב אחר כך למכור עכשיו נראה כאן מחלו קס לגבי הזוי כמו שכבר הזכרנו הרבה פעמים במסכת יש עניין של אדים זוממין אז כאן בעניינינו הגיעו עדים ועידו על פלוני שהוא גנב נפש הוא מכר אותו הוא חייב חנק ונגמר דינו לחנק ואז הגו עדים אחרים ואמרו איך אתם מעידים שראיתם ביום פלוני במקום פלוני שהוא גונה ומוכר הרינו הסטם מקום אחר לחלוטין גזר סקוס שמאמינים לכת השנייה והעדים הראשונים נהים עדים ז ממין וסיס להם כשזו מסס לאכי ומילא הם זממו חנק אז צריך כעת להעניש אותם בחנק מביאה הגמור מלקס בן חזק רב יחנון מה קורה שלא אותם דים העידו על שני המעסים אמה דגני ויד מחיר בנפש הגיעו שני דים הוא גנב את הנפש אחר כך הגיע כת אחרת של שני עדים אחרים שידעו שהוא מכר את הנפש שהעדים הראשונים הדו שהוא גנב שה הוזמו וכעת אחרי שחייב אותו חנק על פי שתי כיתות העדים הם הוזמו וצריך לקיים כש הזומם חזקי יאמר אי נהרגין ובתחילה מבינים שכולם לא נהרגים גם הכת הראשונה וגם הכת השנייה אומר רשי כיוון שהם לא נהרגים אז גם הוא לא נהר אם הם לא הוזמו כי כמו שלמדנו כל אדו שתוכו זמו אינו דוס וכיוון שכאן אם הם יזמו לא נהרוג אותם אז גם הוא לא נהרג לכתחילה אז אומר רשי לפי מה שמבינים כעת כדי לחייב גוי נב נפש ומכור בחנק צריך שאותה כת תעית גם על הגניב וגם על המכירה ואז אם נזים אותם אז הם התחייבו אז גם הוא מתחייב אם הם לא הוזמו כך סובר חזקיה רבי כן אמר נהרגין כלל ארבעת הידים נהרגים ממילא אם הם לא הוזמו אז הוא נהרג מסבירה הגמורה בהסבר הראשון חזקיה דאמר כרבי עקיבא דמר דו ולאחי דובו ורבי רבון ר דובו ואפילו חצי דובו מחלוקתם שרב אקי חומי מביא רשי מסכת 14 פרק חסק שבטים כתוב הפסוק על פי שניים מדים יוקום דובו אומר רבי עקיבא דובו ו חצי דובו וכאן שקת הראשונה מעידה על גניו הקת השניה מעידה על למחיר הכת הראשונה לא יכולה לחייב אותו כי הרי עדיין לא מחר הכת השניייה כשלעצמה גם לא יכולה לחייב אותו כי אם אין לנו ידעים שהוא גנב אז יכול להיות שהוא מכר עבד ששייך לו אז צריכים את שתי קטות העדים בכל כעת מידע חצי דבר אז אי אפשר לקבל אותם רבי חנון סובר כמו חכמים שדוו אפילו חצי דובו אז אומרים הראשונים לפי זה לא הוצרכו חזק ורבי יחנו לחלוק מה קורה עם הדם הם יכולים להעמיד את המחלוקת שלהם מה קורה עם הוא עצמו האם הוא נהרג על פי שתי כיתות ידעים או לא אם זה ח אי אפשר להרוג אותו אם זה אם סוברים שגם חסי דובר אפשר לקבל אז אפשר להרוג אותו אז אומר הרש במת הגמור יכלה להקשות על פירוש שכעת נקטנו אבל קשו קושיה אחרת לפי הסכון האמת העניין מיושב שמלוק היא באמת דווקא לגבי אלים זמן מוסיפה כעת הגימור למדנו לאל שבן סיר ומירה אז בתחילה מטרים בו שהוא גנב הוא אכל טמר בוסו שח ילוג יין ואז אם באמת הוא אכל שוב מביאים אותו לבזן וד מדים שהוא אכל רטר בוסו וסח סילוג יין מכסף שהוא גנב מאביו אז מלקים אותו כתוב סרו מלקוס ואז אם הוא חזר וקלקל הוא חזר שוב על מעשים הלו מביאים אותו שוב לבזן ואז צריך בז של 23 ד אותו לסקילה אזמד חזקי בחר של בן סר מוירה אלה שמחים אותו מיסה שהומו הזמו אותם אחרי שנגמר דינו של בסר מויר לסקילה שנ רוגין הם סכלים כאשר זו ממל אס וכיב אף על פי שלכאורה הם מעידים רק על חצי דובו כי הרי בלי הכת הראשונה הם לא יכולים לחייב מיסה בכל זאת מתוך שכו ורשו מכת הראשונה לכוס בונו אנחנו לא באנו להעיד שכעת הוא גנב הוא אכל ואם יבואו אחר כך דים שהמשיך בכך הוא ימות לא ידענו שסופו לחזור ולקלקל אנחנו באנו רק להייד שהוא חייב מרקוס ואנ חרנה אז נמצא שכת הבהה כולי דובד דהיינו כיוון שיש עונש על פי האדים הראשונים וא מקבל מלכס אז אין קשר בין שתי הכיתות כיוון שכת הראשונה היא דוב שולם גם הכת השנייה שבא לחייב מיסה אפילו שהיא נצרכת לקת הראשונה היא גם נחשבת דבר שלם עד כאן הפירוש הראשון שנקטנו בדברי חזק ורבי יחנון מסקל רב פופה וד מכיר שמעידים שהוא מכר את הנפש שדים קודמים מעידו שהוא גנב נקת גם הם יהרגו אם הם יזמו שמר לונו אנחנו באנו להית שגנב נפש ואעבר עליס סגנו ומילא הוא חי מלקס לא ידענו שאחר כך הוא מ כי חזק דלוק לא לוקים על גני ולחוד למה יש כלל שלו שנית לזור מיסס בז הלו הזה יכול להביא לחיוב מיסה אז גם באופן שהוא לא הביא לחיוב מיסה לא לוקים עליו הליו הזה של השיג נוב הרי אם הוא ימשיך וימכור את הנפש הוא גנב הוא תחייב מיס אז שנית לזור מיס בז אז לא לקים עליו כך סובר חזקה מכיוון שכך אזיד גניבה לא באו להעיד על איזשהו עונש שמגיע לו אלא הם באו לבנות את החיוב מיסה שלו שזה יושלם על ידי העדים הבאים שיעידו שהוא מחר אז אחד צי דובו זה לא נכון והתמר אידי גני ובנפש עדים שהעידו שפלוני גנב נפש שהוזמנו והז אותם חזקיה ורבי חנון החלקו חד אומר לוקין הם לוקים כאשר זומ לסס לכיב הם רצו שהוא ילקה אז הם לוקים ואחד אומר אין לקין עכשיו מי אמר כך מי אמר כך ואמרי ואמרנו תסתים יש לנו סימן והוכחה חזקי דמ קן כ הכלל הוא אד זמים נשים זומם ו ז מה זור כתוב בברוקר ודו עדות שקר עכשיו כך מדוחק ארוג אם אחר כך הגיעו עדים אחרים ודו שהוא מכר את נפש ואחר כך הוזמו כל האדים אז הם לא נהרגים אז ממילה אז הם לוקים כי הרי העדים שדים על גניבה אין סופם למות מחמת דות שקר זו אז לגביהם הלב של סבר שוקר זה לא ל שניט זורס מיסס בזן אז ממילא אפשר להש אותם במלכו כי הם זממו שהוא לקה אז הם לוקים ד רבי חן דרוגן רבין אומר שאם אחרי שהם העידו על גניה באו עדים אחרים והעידו שהוא מכר את הנפש הוא גנב ואחר כך הזמו את כולם אחרי שנגמר דינו על פי שתי כיתות האדים אומר רבי יחנון אמרנו בתחילת הסוגיה שכולם נהרגים אם כך אז גם לגבי איד הגניבה אלילו הלב שלו יסנ לגביהם לו שניתן לעזור ס מיסס בז כי ייתכן שאחר כך יבואו אידי מכירי ואחר כך הם יזמו על דות שקר שלהם אגני ו ישו במיס כיוון שעלית זז אז א אפשר ניש אותם במוס אסנה שסה מביא אותי לעונש שקזום ממילא רבי חן לא יכול לסבור כך חול ש לכן גם באופן שלא יהיה מיס לא באו די מחיר הם לא יכולים ללקות כזם כיוון שעליו שלזה אנחנו צריכים כדי להזהיר אותם שוקר זה לגביהם לא שניתן ז מזמז אז ממילא טוען רב פופ אחרי כל הקדמה הזו אם תאמר שחזק סוב שאם באו דים ועידו על אחד שגנב נפש אז הוא לא לוקה א לא לוק עצמו לא לוקה אנו הדים שדו שוא גנב זמו הוקו הרי אין כא קש זומם הם לא זמו לקו מוסיף רשי מה תומר הם לוקים לסנ ל שסו הן בזה ע זה דיבור בעלמה העדות שלהם ומה כוונת רשי אז בספר חמרו וחי מביא רבנו פרץ לכה זו גם כוונת רשי שיש הרי בתחילת מס כס מלקוס יש אופנים שאי אפשר לקיים קש זומם למשל עדים שבאו להעיד על כון שהוא בן גרושו בן חלצו והם הוזמו אז כתוב שם שהם לוקים מנן יודעים את ה מלקוס הלסן לחוד אי אפשר ללקות כי זה ל ש ממס זה רק דיבור המביאים שם את הפסוק והצדיקו צדק רשרוש אם בקרושה אז מלקים אותו אז לכאורה גם כאן לקה עליו זה אז זה מסביר רבנו פרץ אי אפשר להלכות אותו למה כיוון שהעדות שלהם לא מחייבת כלום שם למשל בעדות של של כון העדות גרמה שהוא יפסל לבודה שהוא יהיה חולל אבל כאן אם הגניבה לא מחבת אותו מלקס אז הם לא יעידו כלום הוא נותן דוגמה כמו שהם העידו על אדם שהכניס ידו בחיקו ומוזו אז מחייב אותם על זה שהם מעידו עדות שקר עלוי סנק יש לנו גילוי שהצדיקו את הצדק של אלוקים לא לוי סנק שלעצמו זה ליב ש במיסה והצדיקו צדק משמע שהם לקחו אדם שהוא צדיק וירשו אותו עשו אותו רושה אבל כאן לא עשו אותו רושה אז ממילא מה יכול להיות כש הזומם אז אתה אומר שהוא לא לוקה אז אין כ כש הזומם אלא בהכרח שחזקה סובר שבאים מדים ומעידים על אחד שהוא גנב נפש אז הוא לוקה ולכן אם הם הוזמו אז הם לוקים משום קש הזומם רבי יחנון הוא סובר שהוא לא לוקה ולכן גם הם לא הן לא לוקים ובעצם אומרים הראשונים יכלו חזקה ורבי יחנון לחלוק בעניין הוא עצמו לא רק בעדים זומין רק עצו לומר את החידוש שלפי רבי יחנון הם לא לוקים משום לסנה כמו שכעת דיברנו אם כך טוען רב פופה אי אפשר לפרש שחזקה פותר יד מחירה כי הם מעידים על חצי דובו הם מעידים דבר שלם כיוון שהיד הגני ומחייבים מלקס אז הם באים לח מ אז אם דו שולם ום דו שולם כמו שאמרנו לגבי בן אפפה פירוש חדש ורבי חן בד מכיר הגיעו שני דים וידו שהוא גנב נפש הגיעו כת אחרת ועידו שהוא מכר את הנפש זמו כל העדים אז בד מחי הקת השניה ד לוגן גם לחזק וגם לרבי חנון הם נשים כשז מסכי והורגים אותם אבל הם לא שוים ב בטעם הדבר כמו שמבואר ברשי בראשונים חזקה בעצם סובר כמו רב קיבה שח סידוב אי אפשר לקבל אבל אפשר לקבל את הכת הראשונה על הגניבה כיוון שהניבה מחייבת מלקס וממילא אני יכול גם לקבל את הדע המחיר אבל אם הוזמו אז את ד הגניב אני לא אורה כמו שכבר נראה כיוון שהם לא באו לחייב מיס רק מלקס את הד מחירה אני יכול להרוג כי זה הדוס שלמה רבי יחנון הוא סובר כחכמים שחוקים הרב קיוו שאפשר לקבל דוס של חצי דובו ולכן אפילו שלדעתו דה הגניבה לא מחייבים אותו מלקס כמו שדיברנו הם רק בונים את החיוב מיסה שיבוא אחר כך עדד המחיר בכל זאת אפשר לקבל חצי דובו וחצי דובו ולכן אם הם הוזמו אז הם נהרגים אז במחיר אין מחלוק קפג בד גניו מה יקרה איתם חזקי יאמר אין רוגין גניו חודו קימה ומכיר חודו קימה כמו שאמרנו אידי גניבה לא באים להרוג אותו באים לחייב אותו מלקס אד מחיר שאחר כך באו ואמרו שיתרו בו למיסה אז הם מסירים ממנו וינש מלקס כיי אפשר גם להלקות וגם להמית ה מחייבים אותו מיסה אז המחיר זה דובו שולם דהיינו כיוון שהוא סובר שהי דגנ מחייבים מלקס אז נמצא שזה רק הכנה לכך שאם אחר כך יבוא ד מכירה אז הוא תחייב מיסה אל בעצם א מכיר הם מחייבים אותו מיס אז זה לא חצי דוב רבג גם הגניה גני הלתי רבי יחן סובר שזה ל שניט זורז ל שג ולא לוקים עליו וממילא העדים הראשונים שבאים להעיד על הגניבה הם באים לבנות את העדות שנוכל להרוג אותו לבסוף אזם חצי דוב והכת השנייה זה חצי דוב נוסף וצריך את שניהם את שני הכיתות כדי להרוג אותו ולכן אם הוזמו אז כולם נהרגים ד רבי חן ב של בןזגלו בזה ודאי שרבי יוחן גם מודה שהם באים לחייב אותו מלקס כמו שכתוב מפורש בת ר פירשנו שכוונה ללקס אז ממילא הם לא נהרגים אפילו שצריך אותם כדי להרוג אותו על פי הקת השנייה אבל הם יכולים תמיד ליטון בור לל כותוב בא ולומד מדברי רבי יחן חזקי שדיברו לגבי גוי נפש לגבי בן סויר אומר הב כך הכל מוד בסר ומר כלומר יש שדין בסמרה שהכל מודים בין חזק ין רבי יחנון שהם פטורים והכל מודים במסמר ויש כת שכולם מודים לחיוב ומחלק ויש קת שמחלק חס בס מרה האם הם חייבים הוא מסביר הביל מד בס מר בידים אישונים שבאו להעיד על פעם הראשונה שהוא חייב מלקס שרוג מת שכול לסבו אפילו שאחר כך הגיע דקת וייבנו אותו מיס עוזמו כולם הם לא נהרגים וכל מד בחים שוגים מ ש בונו וקת השניה ו דדלי אז כול הם חיוו מיסה זמו הם נהרגים ומקס סקבי יוחן בן בגניבה השנייה שלו שהגיעו שתי כיתות הרי כדי לחיב בסר מוירה צריך שיגנוב מהאביב כסף ויקנה עם זה יין ובשר ולאכול זאת אז הגיעו שניים ומרים בפנינו גונב בפעם השנייה אחרי שכבר הלקו אותו על פי כת אחרת הגיעו שניים ואמרו בפנינו גונב שוב כסף מאביב לקנות בשר ויין ושניים המרים בפנינו אוכל את הבשר ואת היין הוא שתה ברשות אחרת לא ברשות כמו שלמדנו ליל אז שני הכיתות צריכות זו לזו הראשונים לא יכולים לומר להל כוי סוי בונו כהרי אין מלכות פעם שנייה פעם שנייה זה רק אם הוא באמת אחר כך יאכל זאת הוא יתחייב מיסה אז חצי דובו עלפי חזק שוא סובר כמו רב קיו אז הם לא נהרגים כי במ כי לא קיבלנו את עדותם לכתחילה והוא לא נהרג על פיהם לפי רבי ח שהוא סובר כמו חכו שאפשר לקבל אלו לחת סי דובו אז קיבלנו את שניים אילו ושניים אילו וחייב אותו מיסה אז אם המזמור אז כל ארבעת העדים נהרגים אומר רבסה ידי מכיר בנפש ידים שבאו ועידו שזה וזה מחר נפש אבל לא באו לפניהם עדים שעידו על גניבה שהומו אינ רוגין מתו שכול לאמר עבדי מכרתי הוא הרי יכול לתון מכרתי עבד כנני ששייך לי זאת אומרת שבכלל לא חיובו אותו כלום אז ה מילה אין כ כשזו אומר רב יוסף כמהז שמת דרבסי כדעת מי הממ רי רב קיב ד חד אמב מה אני שומע מדבר ר גר הר מסביר שאין כאן אפילו חצרת א אומר הב אפילו ני כמו שאמרנו לא הגיעוני אז יכול למר מתי אז מ שואל הגמ מה החידוש הגמ בסוף אחרי שעידו עדי המכירה באו עדים אחרים והעידו הנפש הזו שהם הדעים שהוא מחר לפני זה הוא גנב את הנפש הזו ואז יש לנו אפשרות לגמור את הדין על פי שני הכיתות למיסה בכל זאת הם פטורים ממיסה למה כשז אמם כיוון שבשעה שהם באו ועידו על המכירה עדיין לא היו עד גניו אז הם לא חיוו אותו במיסה שואלת הגמורה קתל ממרה שוב מה החידוש כשידו הראשונים לא יכלנו לגמור את הדין על פיהם הם יכולים לא ידענו שאחר כך יבואו עד גני אז אי אפשר לחייב אותם אונה הגמור חידוש צריכ רמזה רמוזה הם באו ועידו על מחיר אחר כך הגיעו לבז נדים להית שלפני זה הוא גנב את הנפש ושני הכיתות רמזו בעיניהם זה לזה מה עוד רמיזה מיס יש כאן דבר שהם ידעו מכך שומ תבוא דגניה אז הם כן באו לחייב מיסה כומה שמ רמיז עליו כלום הו בשעה שהם העידו על מחיר לחוד הם לא חיוו כלום ממילא גוזמו אין מה נש אותם עד כאן דף פוב
לצפיה בתכנים נוספים: