הדף היומי מסכת סנהדרין דף פו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף פו

[מוזיקה] סנהדרין דף פו מתחילים בעזרת השם דף פ עמוד ב במשנה הקדוש ברוך הוא יורד בפעם היחידה מאז ומעולם וכנראה גם לעולם כאן בעולם שלנו על הר סיני ונותן לנו את התורה תורה מפרטת עשרה דיברות אנוכי השם אלוקיך לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני אחת מהדירות לא תגנוב מה הכוונה לא תגנוב גניבת ממון אז למה זה משובץ בין ייסורים שחייבים עליהם מיטת בית דין אלא בגנב נפשות הכתוב מדבר מה שנעסוק בעזרת השם היום גונב ממון נאמר בפרשת קדושים לא תגנובו מה שנאמר בעשרת הדיברות לא תגנוב הגונב נפש מישראל בשביל למכור אותו עבד והוא חייב מתד בית דין ואם זה כתוב בפרק של אלו הין הנחנק זה אומר שהוא חייב מיתת בית דין של חנק אינו חייב מיתה עד שיכניס קודם כל לרשותו גנב הכניס את הנפש מישראל לרשותו ואחר כך מכר אותו למישהו אחר זה לפי דעת רבנן רבי יהודה מוסיף עוד פרט הוא אומר עד שהכנסנו לרשותו וישתמש בו הגונב בעצמו השתמש בו כמו שמשתמשים עם עבד שנאמר והתעמרות כעבד ורק אחר כך הוא מכרו אז הוא חייב מיתת חנק הלכה מאוד מעניינת הגונב את בנו ומכרו עבד יש ויכוח אם הוא חייב חנק רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה מחייב חכמים פותרין עבד שהיו לו שני שותפים עכשו הוא היה גוי אותו עבד וקנו אותו שיהיה עבד כנעני שני שותפים יהודים אחד מהם נתן לו שטר שחרור עכשיו הוא חצי עבד וחצי בן חורין החצי בן חורין שלו הוא יהודי אם מישהו גנב מי שחציו עבד וחציו בן חורין אח יודעים גוי שהופך להיות עבד כנעני יש הרבה מצוות שעבד כנעני חייב בהם אנחנו רואים במרחבי השס הרבה פעמים מצוות שעבד חייו הכלל הוא מצוות לא תעשה הוא חייב ומצוות עשה שאינם תלויים בזמן זאת אומרת שהוא הוא יהודי כי באמת עבד כנעני כשהוא נהייה עבד כנעני הוא עובר איזשהו תהליך של גיור אלא שהוא לא מתגייר להיות יהודי הוא מתגייר להיות עבד כשההוא משתחרר הוא הפך להיות ממש כמו גר הוא נהיה גר לא צריך עכשיו להתגייר ברגע שהאדון שחרר אותו הוא הופך להיות יהודי עכשיו כאן כשהוא חצי עבד וחצי בן חורין אז אם אדם גנב אותו האם זה נקרא חיוב חנק האם זה נחשב שהוא גנב נפש מישראל רבי יהודה מחייב וחכמים פוטרים נתחיל קודם עם הוויכוח הראשון שראינו במשנה האם כדי להתחייב חנק מספיק לגנוב להכניס לרשותו ולמכור או שצריך גם להשתמש בו כעבד ואחר כך למכור לפי דעת רבנן לא צריך להשתמש בו כעבד ולפי רבי ישמ לפי רבי יהודה כן צריך להשתמש בו גם כן למה פסו פסוק מפורש איך אומר הפסוק שמפרש את האיסור שלא תגנוב כי מצא איש גונב נפש מאחיו מבני ישראל ומכרו לא והתמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ביאר תרה מקרבך זאת אומרת באמת התורה אומרת והתמר בו נו מה רבנן יעשו עם זה נקמה לא ב אימור אמר רבח בריד רעבה ודאי שהוא חייב להשתמש בו ובלי זה הוא לא יהיה חייב חנק הוויכוח הוא בכמה שווי צריך להיות אותה השתמשות האם אימור פחות משווה פרוטה זה נקרא שהוא התאמר בו זה יקה ביני פי דעת רבנן אפילו אם הוא השתמש בו משהו מאוד מאוד פשוט שאפילו לא משלמים על זה פרוטה זה לא שוי של פרוטה בכלל הדבר ש הזה עשה בשביל הגנב בכל זאת זה נקרא שהוא השתמש בו והוא חייב חנק לעומת זאת רבי יהודה אומר לא צריך שיהיה ממש הלשון של רבי יהודה ישתמש בו שנאמר ועמר בו הינו השתמשות שה לפחות שווה פרוטה בלי זה הוא יהיה פטור מחנק מסתפק רבי ירמיה בא רבי ירמיה גנבו ומכרו כשהוא ישן בן אדם אפילו לא קולט מה הולך איתו כבר הספיקו לגנוב אותו הספיקו למכור אותו והוא עדיין ישן מה הוא האם הגנב חייו עוד שאלה אדם גנב אישה מעוברת ומחר רק את העובר שלה מחר אישה עוברה שהעובר כיווון של אותו קונא מה הוא זה נקרא שהוא גנב נפש שחייב על זה חנק האם יש דרך אימור בכך או אין דרך אימור בכך זה נקרא שהוא משתמש בו או לא שואלת הגמרא מה פש שזה נקרא שהוא השתמש בו הוא לא השתמש בו ותיפוק לדלק הימור כלל הוא ישן אתה מדבר על עובר לא השתמש בו מה פרוש שאתה מסתפק אם זה נקרא שימוש או לא עונה הגמרא לא צריכה מדובר שהוא כן השתמש ביישן איך זגה עלי הוא נשען עליו שהוא ישן מה יכול להיות ובר של האישה דוק מה הוא העמיד אותה ממול הרוח בהפי זיקה כדי ש שתעצור את הרוח שלא שלא תפריע לו מקום שיש רוח נושבת הוא מעמיד בן אדם שיעצור את הרוח אז ככל שהבן אדם יותר רחב אז הוא עוצר יותר את הרוח נמצא שהוא נהנה מהעובר השאלה היא אם זה נקרא דרך התעמרות ויהיה חייב חנק דרך אמור בכך או אין דרך אמור בכך מה היא טיקו שלה תישאר בספק תישאר לעמוד מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא אנחנו מדברים על הפסוק כי ימצא איש גונב נפש מאחיו מבני ישראל והתמר בו ומכרו אין חוכמות הוא מת הגנב ההוא כמו שכבר הבאנו את הפסוק הזה אין לי אלא כי מצא איש היינו האיש הוא זה שגנב אז הוא חייב מיתה מה הי האישה שגנבה נפש מנן שגם היא חייבת מיתה תמו לומר בפרשה אחרת וגונב איש ומכרו מות יומת כאן מדברים על את מי גנבו לא כתוב פה מי זה שגנב גונב מי גנב לא יודע איש או אישה גם אישה את מי הוא גנב כאן כתוב שהוא גנב איש בסדר אז אם כן רואים שגם אישה ה מגנבה איש חייבת מיתה אם כן תשלב את שני הפסוקים פסוק הראשון כתוב שהגנב הוא איש את מי הוא גנב לא משנה בין איש בין אישה נפש גונב נפש מיחו פסוק השני מדובר פה שהגנב זה יכול להיות בין איש בין אישה זאת אומרת מרבים פה אפילו אם האישה גונבת אבל כאן כן כתוב דווקא גונב איש דווקא אם גנבה איש אז אם כן אין לי אלא איש שגנב בין אישה ובין איש ואישה שגנבה דווקא איש אבל אישה שגנבה אישה מנען שהיא חייבת חנק תלמוד לומר הוא מת מי מת בודאי מי שעליו מדברים למה התורה צריכה לכתוב הגנב ההוא המילים היתרות האלה לרבות גנב מכל מקום גם אישה שגנבה אישה היא בחנק מביאה הגמרא תנ אידך בריתה נוספת פסוק שהבאנו כי ימצא איש גונב את מי נפש מאחו אחד הגונב את האיש ואחד הגונב את האישה ואחד הגונב את הגר ואחד הגונב את העבד המשוחרר שכבר אמרנו שדינו כגר ואחד הגונב את הקטן חייב צריך שיהיה גונב נפש והתמר בו ומכרו אבל אם גנבו ולא מכרו עכשיו מביא הבריתה עוד תנאי צריך שזה יהיה ונמצא בידו זה צריך להיות ברשותו של גנב אם מכרו ועדיין ה נפש שגנבו ישנו ברשותו של עצמו הגנב לא הוציא אותו מרשותו פטור מכרו לאביו זאת אומרת אחד מוכר אחד גונב בן של מישהו ומכר אותו לאבא שלו או לאחיו או לאחד מן הקרובים חייב הגונב את העבדים פטור מביאה הגמרא תני תנא כמי ד רב ששת אחד שנה את הברייתא לפני רב ששת שכתוב כאן אם אחד גנב מישהו ומכר אותו לאבא שלו אח שלו הוא יהיה חייו אמר לי אז רב ששת אמר לאותו לאותו תלמיד ששנה בפניו את הברייתא אני שונה בריתה אחרת שם כתוב רבי שמעון אומר על הפסוק גונב כ מצא איש גונב נפש מאחיו דורש רבי שמעון אינו חייב עד שגנבנו מאחיו שאם הוא גונב אח מאחיו הוא אינו חייב עד שהוציאנו מרשות אחיו ואתה אמרת שאם הוא מוכר אותו לאח שלו ה יהיה חייו הוא הרי לא מוציא אותו מרשות אחיו לכן אומר רב ששט לפי דעתי צריך לשנות את הבריתה הראשונה מכרו אביו או לאחיו אל תאמר חייו לתני פטור שואלת הגמרא למה מה הקושיה למה זה סותר יש בריתה שמביאה את דעתו של רבי שמעון שאם אדם גונב ולא הוציא את את אותו נגנב מרשותו של אחיו אלא הוא מוכר אותו לאחיו לפי רבי שמעון אפשר לומר ה רבי שמעון והברית שהבאנו קודם זה דעת רבנן שחולקים על רבי שמעון שאם הוא מוכר לאחיו הוא כן יהיה חייב תרצ את הגמרא לא שלק דעתך אי אפשר לומר שהברית הראשונה היא לא כמו דעתו של רבי שמעון דמה רבי יוחנן את רואה משנה שאומרת הלכה לא כתוב שמה מי התנה שאמר את ההלכה הזאת סתם משנה דע לך זה דעתו של רבי מאיר כשאתה לומד תוספתא תה רואה הלכה לא כתוב מי אמר את ההלכה הזאת סתם תוספתא דע לך זה רבי נחמיה אתה לומד ספרה לא כתוב שמה מי אומר את ההלכה דע לך סתם ספרה רבי יהודה ואתה לומד ספרי שזה מדרשי הלכה על ספר במדבר ודברים לא כתוב מי אמר את ההלכה אתה יודע מי אומר סתם בספרי רבי שמעון וכול הוא כל התנאים היו תלמידים של רבי עקיבא ואמרו את את דבריהם ליבא דרבי עקיבא כי הם שנו את משנתו של רבי עקיבא ולמדו את תורותיו של רבי עקיבא אבל בכל אופן איפה הפסוק של כי מצא איש גונב נפש מאחיו זה בספר דברים אז המדרש הלכה היינו ספרי ש שזה המדרש של ספר דברים סתם זה דעתו של רבי שמעון אז אם כן הבריתה הזאת ששנו בפני רב ששת זה דבריו של רבי שמעון והרי אנחנו רואינו מפורש שהוא אומר שאם אדם גנב הוא צריך להוציא מרשותו של אחיו אבל אם הוא גונב לאחיו פטור אז אם כן באמת חייבים לשנות את הנוסח גם בבריתה הראשונה ולכתוב שאם אדם גנב ומכר לאחיו אדם לוקח עבד ומוכר אותו לאח שלו אז פטור י צריך להוציא אותו מרשותו של אחיו כעת עוברת הגמרא לפרש את הוויכוח השני שראיינו במשנה אדם גונב את הבן שלו מוכר את הבן שלו לאבט רבי ישמעאל בנו ש רבי יוחנן בן ברוקה אומר שהאבא הזה חייב מיטה של חנק חכמים פותרים למה הם פותרים מה הי טעמה דרבנן אמר הבידה מר קרא כי ימצא איש גונב נפש דווקא אם נמצא בידו הוציא את הנפש מרשות איפה שהיא הייתה והביא אותה לרשותו פרט למצוי בידו קודם הגניבה הבן רגיל ומצוי אצל אביו אז אם אביו מכר אותו עבד הוא יהיה פטור מחנק אמר לי רב פפה לאביה אתה אומר שכי מצא זה פרט למצוי אלא מעתה מה שכתוב כי מצא אי שוכב עם אישה בעולת בעל אחי נמי נדרוש כי ימצא פרט למצוי אם אותה אשת איש מצוייה אצלו וגרה אצלו אז הוא לא יהיה חייב עליה מיטת בית דין כגון של בית פלוני ד שכי חן גביו איזה מקום שהאנשים והאנשים היו גרים יחד והם רגילים אחד עם השני החינמי דפטר מה בגלל שהם גרים ביחד זוגות אז בן אדם לא יהיה חייב חנק על זה שהוא עשה איסור עם אשת איש נשואה אמר לי הבי נכון לא כל פעם כתוב כי מצא פרט למצוי הנה ונמצא בידו כאמינה התכוונתי מזה שכתוב וגונב איש ומכרו ונמצא בידו דורשים דווקא אם נמצא בידו פתאום אתה רואה הבן אדם נמצא בידו מה עושה אצלך הבן אדם הזה אה גנבת ההוא גנב אותו נמצא בידו פרט למצוי מה הבן שלו והוא מכר את הבן אומרים רבנן שיהיה פטור מחנק אמר רבא כיוון שטם חכמים שפטרו גונב בנו כיוון שהוא מצוי אצלו לכח לכן הנ מקר דרדקי אותם מלמדי מקרא לילדים ומתנו רבנן אלה שמלמדים משנה התלמידים לומדים איתם בביתם תלמידיהם כמצוין בידן דמ הוא ופירי אם הם גנבו אחד מהתלמידים ום כרו אותו עבד הם יהיו פטורים מחנק במשנה ראינו ויכוח שלישי אדם שגנב מי שחציו עבד וחציו בן חורין ומכר אותו רבי יהודה מחייב חכמים פותרים מביאה הגמרא תנן התם למדנו משנה במסכת בב קמה האדם עשה חבלה בעבד כנעני של מישהו אחר אז הוא חייב כמו חו בחברו חיב לשלם לו את הנזק ש פיחת אותו משוויו כמה ש היה שוו לפני החבלה וכמה שהוא שווה עכשיו את הצער שבן אדם היה מוכן לשלם כדי שיחסכו ממנו צער אם הוא אמור לעשות איזשהו הם אומרים לחבול בו ו מאפשרים לו לשלם כדי שהחבל תהיה בלי צער כמה הוא היה מוכן לשלם דמה הרפואה זה שהוא שובט ממלאכה ו וגם זה שהוא התבייש חמישה תשלומים אז אם הוא חבל באבץ כנעני של אחרים הוא חייב זה דעת רבנן שם בבב קמה רבי יהודה חולק הוא אומר משלמים נזק צער ריפוי שבת אבל בושת לא אין לעבדים תשלום בושת מה התעמ עד רבי יהודה למה הוא סובר שלא משלמים בושת על לבד כנעני אמר קרא התורה אומרת לגבי תשלום של בושה שאדם מתבייש כי נצו אנשים יחדיו איש ואחיו לפי דעת רבי יהודה זה בא למעט עבד כנעני אחיו דווקא מי שיש לו אחוה יש לו אחים הוא מיוחס אליהם יצא מן הכלל עבד שאין לו אחוה אין לו אחים הוא לא מיוחס אח של האחים שלו כמו שרשי מפרט ור בנן לפי דעתם עבד הוא הרי עבר תהליך כמו גיור בשביל להיות עבד כנעני והוא מתחב במצוות אז הוא כן עכשיו אחיו כי אחיו הוא במצוות טוב מצאנו ויכוח בין רבי יהודה לבין חכמים כשכתוב אחיו אם זה כולל גם אבד כנעני ואם כן הכה היך דריש רבי יהודה איך רבי יהודה ידרוש את הפסוקים שקשורים ל מוכר נפש פסוק אומר כי ימצא א איש גונב נפש מאחיו מבני ישראל מאחיו לפי דעת רבי יהודה זה לא כולל עבדים לפוקי עבדים אבל זה עבדים שהם זה עבד כנעני כולו עבד זה לא חצי עבד חצי בן חורים עבדים כנעניים לפי דעתו של רבי יהודה לא חיייבים עליהם משום גונב נפש טוב עכשיו כשכתוב מבני ישראל אז אפילו בלי אמם סתם עצם זה שכתוב בני ישראל זה בע ל מיוט מי שחצי אוהבת וחצי אבן חורין זה מיוט אחד אבל אחר כך יש עוד מיוט מזה שכתוב מ מבני ישראל למיו עוד פעם מיוט אחר מיוט מי שחצי חצו בן חורין עכשיו יש כלל הומיות אחר מיוט ששני מוטים ממעטים דבר אחד אין מיוט אחר מיות בתורה אלא לרבות זה הכלל ככה א דורשים את התורה ממעטים את המיו אז אם כזה מתרבה נמצא שחצי עבד וחצי מן חורין לפי רבי יהודה הוא כלול בכי מצא איש גונב נפש מאחו מני ישראל ולכן חייבים עליו לדעתו במשנה ורבנן הם קודם כל סוברים בכלל שכתוב אחיו זה לא לא כולל אבת כנענים אז מאחו לפוקי עבדים לא משמו הם סוברים שזה כולל עבדים דחיב הו במצוות אז אם כן יש שני מוטים זה שכתוב בני ישראל וזה שכתוב ווד מ של מי בני ישראל מיו אח למיו עבד שהוא כולו עבד ומיו אחד למיו מישהו שהוא חציו עבד וחציו בן חורין שניהם מי שגונב אותם פטור משום גונב נפשות עכשיו מבארת הגמרא אזהרה לגונב שש מינין הרי עונשים התורה אומרת שצריך להעניש זה בסדר אבל יש כלל אתה לא מעניש שום עונש בתורה אלא אם כן יש לפני כן אזהרה שהתורה אומרת בנפרד לא לעשות את המעשה הזה איפה יש לו תעשה של גניבת נפשות רבי יושיע אמר ממה שכתוב בעשרת הדברות לא תגנוב זה מדבר בגנב נפשות רבי יוחנן מוסיף ואומר שדורשים דרשה מזה שכתוב גם לא ימכרו ממכרת עוד הקדוש ברוך הוא אומר כי וודאי הם עם ישראל אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לא ה מכרו ממכרת עבד הם עבדים שלי ולא פליגה באמת אין כאן ויכוח מה ההזהרה ודאי ששני הפסוקים הם הזרה לגניבת נפש מר רבי יושיע ככ שיב את הליו דגבה עצם הגניבה יש לא תעשה ומר רבי יוחנן כך השיב לו דמירה זה שהוא אחר כך מוכר את העבד הוא עובר על לא תעשה שללא ימכרו ממכרת העבד מביאה הגמרא תנו רבנן בריתה מה שבעשרת הדברות כתוב לא תגנוב בגוב נפשות הכתוב מדבר אתה אומר בגוב נפשות הו אינו אלא בגוב מממון כל אחד שלומד רת הדיברות שומע לא תגנוב מה הוא מיד מבין כנראה גונב ממון ואתה אומר גונב נפשות מי אמר אולי זה גונב ממון אמרת צב למד מ-13 מידות שהתורה נדרשת בהן הרבה אנשים אומרים את זה כל בוקר לפני התפילה תפילת שחרית אחת המידות שלא בטוח שכולם מבינים מה המשמעות של המידה הזאת אז הגיע הזמן ללמוד אותה דבר הלמד מעניינו ב אני כתוב לי פה לא תגנוב לא תגנוב מה תראה מה כתוב באיזה שכונה הוא נמצא הללא תגנוב הזה שכונת פשע פשעים איומים ונוראיים יש שם לא מדובר פה על אדם שגנב איזה פרוטה ומה הכתוב מדבר מה העניין שם בעשרת הדיברות ב מיתות בית דין חיובי נפשות לא תרצח נו והבן אדם רצה מיטת סייף לא תנאף ו איזה כל המיטות אולי יש שם חנק באשת איש סקילה בנערה מורסה מה עוד שריפה חמותו בת כהן שמה הרבה מיתות אזה שכונת פשע נוראית השכונה שנמצא שמה הדיבר שלו תגנוב תלמד מהדבר הבא בעניינו כמו ששמה מדברים בדיני נפשות אף כאן הגניבה שמדברים פה זה לא אדם שהלך וגנב איזה פרוטה שזה גם כן לא פשוט צריך לתקן את זה אבל לא על זה מדובר פה אלא כאם מדברים בדיני נפשות גניבות נפש שהוא ברשימה של אלו אן נחנקים כאן בפרק שלנו אמר רבי אבו אמר בשם רבי יוחנן ומת הובה יש כאלה שהביאו את הממרה הזאת משמי דרבי אלעזר ברבי שמעון תנא רבי אלעזר בנו של רבי שמעון בר יוחאי פסוק אומר וחגר אותם בחגורה של הכהנים שנקראת אבנת והייתה להם כהונת עולם דורשים דווקא בזמן שבגדי הם עליהם חגרת אותם אבנת אז והייתה להם כהונת עולם כהונתם עליהם אבל אם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם כהן בלי גדי כהונה הוא לא כהן אז מה הוא כן לא יודע לוי אולי ישראל הולי יכול לעבוד בבית המקדש ואבל הוא זרים וכבר המר מר כבר היינו זר ששימש במקדש במיטה בדי שמיים אומרת הגמרא אנחנו הרי יודעים כמו שכעת ראינו שכדי שגונב נפש יהיה חייב מיתה צריך שהוא גם יגנוב וגם ימכור אם יש זוג אחד של עדים שבאים להעיד שהוא גנב נפש זוג אחר שבאים ומעידים שהוא מכר את הנפש עכשיו באים זוג אחר שמעידים על כל הארבע האדים ואומרים איך אתם מעידים שהוא גנב שהוא מחר הרי אתם בכלל הייתם איתנו במקום אחר ומחדשת התורה ש מאמינים לידים האחרונים עכשיו כאן מביאה הגמרא תמר ידי גניבה וידי מכירה בנפש היה פה שתי זוגות של עדים זוג אחד שהעידו על הגנבה והזוג השני על המכירה וכעת בא זוג שלישי שהזמנו אותם התורה אומרת ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו כאן כל זוג בפני עצמו זה של המכירה וזה של ה גנבה לא באו להמיט אותו השאלה היא האם העדים האלה נהרגים או לא חזקיה אמר אין נהרגים רבי יוחנן אמר נהרגים למה חזקיה אמר אין נהרגים דאמר כרבי עקיבא דאמר פסוק אומר על פי שני עדים שניים עדים יקום דבר אומר רבי עקיבא דבר שלם ולא חצי דבר עדים על חצי דבר לא נקראים עדים ועדים רק על גניבה בלי מכירה או רק על מכירה בלי גניבה זה על חצי דבר אז הם לא נקראים עדים ולכן אין להם דין של עדים זו ממין ויותר מזה גם לא היינו מחייבים את הבן אדם הזה על פי ש שני הזוגות עדים האלה כי בעצם זוג אחד מדבר על המכירה זוג אחד מדבר על הגניבה הם לא היינו מחייבים בכלל את הגנב הזה ולכן ברגע שהזמנו אותם הם גם כן לא חייבים ורבי יוחנן למה הוא מחייב אמר כמו דעת רבנן לאמרי על פי שניים מדים יקום דבר ואפילו חצי דבר כל עדות מתקבלת גם אם העדות הזאת בפני עצמה לא מועילה אלא רק בצירוף של עדות אחרת ולכן עידי הגנבה וידי המכירה באו כולם לחייב מיתה והיו מקבלים את כל האדים האלה יחד וכיוון שהם הוזמו יהרגו מוסיפה הגמרא לגבי מה שהתורה אומרת על בן סורר ומורה שהוא גונב כסף מאביו או אוכל מאביו ואוכל הרבה בשר ושותה הרבה יין נותנים לו מוסר הוא לא שומע אז יש שני עונשים שמענישים אותו בפעם הראשונה שהוא עושה את זה נותנים לו מלכות אם הוא חוזר ועושה את זה ממתים אותו מודה חזקיה שסובר שלגבי העדים על גונב נפש הם אינם נהרגים כאן כשזוג אחד של לדים העידו בפעם הראשונה חייב אותו מלכות זוג השני העידו בפעם השנייה מודה חזקיה בעדים האחרונים של בן סורר ומורה שהוזמנו שנהרגים זה לא נחשב עידות על חצי דבר אף על פי ש כדי להמיט את הבן סורר ומורה היו צריכים עוד זוג של דעים על הפעם הראשונה למה למה זה נחשב דבר שלם מתוך שיכולים לומר העדים הראשונים שהעידו על האכילה הראשונה שאנחנו באנו בפעם הראשונה להעיד על הבן סורר ומורה ללק אותו באנו לא התכוונו שאחר כך הוא ימשיך ויבוא לידי מיתת בית דין ואם כן העדות הזאת היא בפני עצמה והיא מועילה והיא עדות שלמה למלכות לכן והני אחריני אותם הידים האחרונים ש מידעים שהוא חזר ואכל ולכן הוא חייב מיתת בית דין כולי דבר כאב דלי הם נחשבים כמד על דבר שלם כי הם באים לחייב אותו מיטה בפני עצמם אם הם הוזמו הם נהרגים כש הגמרא מתקיף לרב פפ הי האחי אם כן כשבאו שני עדים להעיד שההוא גנב נפש ובאים אחר כך ידי המכירה נמי קטלו אם הם ימצאו זוממים חזקי ה יודע שהם יהיו חיייבים מיטה מתוך שיכולים העדין הראשונים של הגניבה לומר אנחנו לא באנו לחייב את הגונב נפש מיתה באנו סך הכל להעיד שהוא גנב והוא עבר על לא תעשה שלא תגנובו להלכות באנו באנו בסך הכל לחייב אותו מלכות לא התכוונו לחייב אותו מתד בית דין באנו להעיד בפני עצמנו שהוא גנב ואדם שרק גנב נפש ולא מכר אותו הוא לא חייב מיתה הוא רק חייב מלכות לא ידענו שיחזור וימכור את הנפש אז העדות שלנו של הגניבה היא עדות שלמה למלכות ואם כן כיוון שהעדות הראשונה נחשבת עידות שלמה למלכות העדות השנייה תחשב גם עידות שלמה בפני עצמה לחייב מיתה ואם הם יזמו הם יהיו חיייבים מיתה למה חזקיה לא אומר את זה גם לגבי גונב נפש למה רק לגבי בן סורר ומורה וכי תימה אם תרצה לומר כסבר חזקיה ש חזקיה סובר דלא לאקי שהוא לא יקבל מלכות אם יבואו ידעים רק שהוא גנב כי על ידי הגניבה הזאת הוא יכול להגיע על ידי חיוב מיתה אם הוא ימכור אחר כך והכלל הוא שלא לוקים על ליו שהמטרה שלו לשמש אזהרה לחיוב מיתה ולכן ידי הגנבה לא יכולים לומר באנו בסך הכל החייב אותו מלכות ואם כן נמצא שהעדות גנבה רק הייתה חצי דבר לפי חזקיה לכן גם עידות המכירה היא חצי דבר והם אינם נהרגים הם הזמו אותם הרי אי אפשר לומר שחזקה סובר שלא לוקים על גניבת נפש בלי מכירה והרי תמר שנינו עידי גנבה בנ שהו זמו זא אומרת באו שני עדים שהעידו על בן אדם שהוא גנב נפש ולא הספיקו לבוא עדים שהוא גם מכר את הנפש וזימונים הראשונים ואמרו שהם היו במקום אחר והם לא יכולים להעיד את העדות הזאת ואם כן נמצא שאותו אחד לא התחייב מיתה לפי הידות הראשונה רק על הגניבה יש ויכוח בין חזקיה ורבי יוחנן אחד אמר לו קין ואחד אמר אין לו קין לא נאמר מי אומר לו קין ומי אומר אין לו קין ואמרינן ביארנו תסתיים ד חזקיה הו ד אמר לו כן מלאן אנחנו לומדים את זה מזה שאמר חזקיה שהם העידו עדי גנבה והעידו עדים בפני עצמם למכירה ובאו אחר כך שני עדים וזימון אין רגין כי כל זוג העיד על חצי דבר והכלל הוא דבר ולא חצי דבר לא קיבלו בכלל את העידוד שלהם לכן כשרק באו ידי גניבה והם לבד אוזמו והם הרי עידו על דבר שלם הם לוקין כמו שנבאר ונפרש בהמשך די רבי יוחנן הוא אם תאמר שהוא זה שאומר שהם הוזמו ידי גנבה ולא היו בכלל ידי מכירה לוקין כיוון דאמר רבי יוחנן שבמקרה שהעידו ידי גנבה וידי מכירה היה זוג אחד על המכירה וזוג אחד על הגניבה וזימון אומר רבי יוחנן שארבעת נהרגין כ הם הוזמו אם כן לפי דעתו הבלי האיסור הזה שעדי הגנבה עברו בזה ש מעידו עדו שקר זה לו שניתן לאזהרת מיתת בית דין הלא תעשה הזה מיועד אזהרה למות על ידו במקרה שיבוא גם ידי מכירה ואז כולם יזמו ואז ימצא שהם יהיו חייבים מתת בית דין והכלל הוא כל לב שניתן לזרת מיטת בית דין אם היה רק את הלב שהל תעשה זה בא כדי להזהיר על השלב הבא שיכול להביא לידי מיטת בדין אז מרק את השלב הראשון אין לו כיין עליו זה דעתו של רבי יוחנן רק לפי דעתו של חזקיה שהעדים שהעידו על הגניבה לעולם לא יבואו לידי מיתה למה כי יש כאן זוג בנפרד על הגנבה וזוג בנפרד על המכירה ונמצא אם כן שלא יקבלו את הצירוף של שתי הזוגות האלה בשביל לחייב אותו מיטה אז אם כן זה לא יהיה מיטת בית דין אף פעם אז הזוג הראשון שהעידו על הגניבה הם באים לחייב אות המלכות וזה לא בא לידי חיוב מתת בית דין זה לא יבוא לידי זה אז אם כן יכול להיות שאלוקים אותם ידי גנבה אם הם יזמו קודם שבו עידי המכירה ואם כן כיוון שלפי חזקיה ידי גניבה אלוקים אז אם כן לא ייתכן שמי שרק גונב נפש אינו לוקה כי אם אי הוא לא לקי אם הגונב עצמו לא יקבל מלכות אם יבואו דים על הגנבה איך יתכן שאן הוא החלק הו איך ייתכן שבסוף כשנמצא שהם זוממים מלקים אותם למה כי זה מה שהם זממו לעשות הרי לא מלקים את אותו גנב לפי אם נמר שחזק הסובר שלא מלקים את אותו גניב אם כן אם אנחנו כן אומרים שנותנים מלכות לעדים משמע שיתנו מלכות לגנב על עצם עדות הגנבה שהוא גנב נפש מוכרח אם כן שלפי חזקיה הגונב נפש חייב מלכות ואם כן נשאלת השאלה למה סובר חזקיה שידי המכירה שהומו אינם נהרגין אלא אמר רב פפה הסבר חדש בדעות של חזקיה ורבי יוחנן היו כאן שני זוגות של עדים זוג אחד מעיד שהאדם הזה גנב נפש זוג שני מעיד שהוא מכר את הנפש הזה על פי שני הזוגות באים עכשיו לחייב מיתה את זה שגנב נפש ומכרו לפני שממית אותו כבר נפסק דינו למיטה באים עכשיו עדים ואומרים לשני הזוגות אמנו הייתם איך אתם מעידים מזימים אותם הזוג האחרון בעדי מכירה דכולה מהלא פלי גד נהרגין הם באו והעידו על בן אדם שכבר גנב נפש והם ראו שהוא הולך למכור את הנפש והם אמרו לו אנחנו מטרים בך אם אתה הולך למכור את הנפש הזה יהיה חיוב מיתה אבל זה ה מעידים שהם באו וטרו בו למיתה ומעידים לחייב אותו מיתה הם מעידים על דבר שלם ואם ה נמצאו זו ממין הם בוודאי נהרגים לפי כל הדות גם חזקיה וגם רבי יוחנן מודעים בזה כי פליגי הויכוח של חזקיה ורבי יוחנן זה בעדים הראשונים של הגניבה חזקיה אמר אן רגים המעשה של הגניבה לפי דעתו לחוד קימה זה בפני עצמו עומד והמעשה של המכירה לחוד הקימה זה גם עומד בפני עצמו אם היה רק את העדות הראשונה על הגניבה לפי דעת חזקיה היו לוקחים את הגונב נפש ומלכים אותו על מה שהוא גנב אפילו שהוא לא מכר לכן העדים הראשונים אחרי שבעצם הרי מה היה פה בעצם העדים הראשונים באו כמעט לגרום לו מיטה הם העידו באו עידי המכירה ובשילוב של שני הזוגות באו להעמיד את הבן אדם עכשיו מזימים את שני הזוגות הידים הראשונים אומרים אנחנו לא אנחנו לא באנו להמית צריך לעשות לעדים כאשר הם זממו לעשות הם זממו סך הכל לתת לו מלכות אז זה לבד בנו זה מה שהם יכולים לטעון כי לפי חזקיה באמת אם לא היה אחר כך ידים על המכירה הבן אדם הזה היה חייב מלכות והם באים ואומרים אנחנו זממנו לחייב אותו מלכות אז אי אפשר להמיט אותם ורק העדות השנייה על המכירה הם לא יכולים תון שום דבר הם באמת במיטה בגלל שם ז מו למית ורבי יוחנן אמר גם העדים הראשונים נהרגים שמעידים על הגנבה לא רק העדים האחרונים כי על הגניבה לבד הוא לא היה מתחייב מלכות התחלת ד מכירה היא הגנב גם אם הוא לא היה מוכר על הגניבה לבד הוא לא היה מקבל מלכות כי זה לא תעשה שניתן להזרה של מיטת בית דין מזהירים אותו לא לגנוב נפש כי אם הוא גנוב וימכור הוא יהיה חייב איתה זאת אומרת ידי הגנבה לא יכולים תאון בנו רק לחייב אותו מלכות כילא כי הוא לא יהיה חייב מלכות לפי רבי יוחנן אז הם באו לחייב אותו מיתה ברגע שהיה כאן שני זוגות של עדין שנגמר הדין על פיהם שהבן אדם הזה חייב מיתה כי זוג אחד מעידה לגניבה זוג אחד מעיד מכירה אחרי זה באו וזיו את שני הז שני הזוגות האדים הם שניהם שני הזוגות חייבים איתה כי הם זממו לאמית כל זה לעניין מכירה של נפש אבל עניין בין סורר ומורה שגם שם יש שני זוגות של עדים הזוג הראשון שמעיד שהוא גנב ואכל בשר ושתה יין על ידי הזוג הראשון הוא מתחייב מלכות והזוג השני ש מידעים שהוא חזר וגנב ואכל ושתה בסר ויין הם מחייבים אותו מיטה ואף על פי שבעצם הזוג השני מצטרף לזוג הראשון כי אם הזוג השני היה בפני עצמו לא היו מחייבים אותותו מיתה כי זה צריך להיות אחרי פעם אחת אם הוא חזר פעם שנייה והמשיך רק אז הוא חייב מיתה בכל זאת מודה רבי יוחנן שהזוג הראשון יכולים לטעון אנחנו לא באנו לחייב את הבן סורר הזה מיטה מוד רבי יוחנן בדים הראשונים של בלן סורר המורה שהוזמנו שאין רגין תוך שיכולים לומר אנחנו בכלל לא הלנו בדעתנו שהוא הולך לחזור ו לאכול בשר וויין שהוא גנב ולא אלינו בדעתנו שיבואו עדים אחר כך ויעידו על המעשה הזה ואז הוא התחייב מיטה אנחנו סך הכל באנו לחייב אותו מלכות לזה באנו ולכן הם באמת לא היו חייבים מיתה אף על פי שבסופו של דבר יצרפו את העדות שלהם על ידי שיבוא אחר כך עוד עדים ובסופו של דבר יחייבו את הבן סורר הומורה הזה מיטה ופסקו את דינו למיטה אחר כך הם יזמו את העדים הראשונים לא ימתו כי הם יכולים לטעון באנו סך הכל חייב אותו מלכות רק את את הזוג השני ימתו אמר הבי יש מקרה שבו הכל מודן בבין סורר ומורה שהאדים שלו הוזמו שהם נהרגים והכל מודעים שיש מקרה אחר בבין סורר ומורה שאם האדים שלו הוזמו הם אינם נהרגים ויש מקרה שבו יש מחלוקת בבין סורר ומורה כ שהידים שלו הוזמו יש ויכוח בין רבי יוחנן וחזקיה מתי הכל מודים בבין סורר ומורא בהדים הראשונים שהעידו על הפעם הראשונה שהוא אכל בשר ושתה יין ש נהרגין תוך שיכולים לומר לעל קוו בנו לא לאמיתו והכל מודן בבין סורר ומורה שנהרגים הידים שהו זמו בידים האחרונים שעידו על הפעם האחרונה של אכילת בשר ושתיית יין שעל ידם הוא התחייב מיתה הם ודאי נהרגים מתוך שהעדים הראשונים יכולים לומר להלכות בנו והני אלה האחרונים כולי דבר קב דלי הם היחידים שחייבו אותו מיתה בזה שהם באו ועידו על הפעם השנייה מתי יש מחלוקת בבן סורר ומורה במקרה ששניים אומרים בפנינו גנב את הבשר והיין של אביו בפעם השנייה אח שהוא כבר לק לפני כן ושניים אומרים בפנינו אכל בשר ויין אלו במקום אחר אז שאנחנו צריכים לצרף את שני הזוגות קיבל לי שהוא עשה את שני הפרטים האלה הוא אינו נעשה בין סורר ומורה נמצא שעדות כל אחד מהם מחצי דבר האם באמת מקבלים את העדות והאם מחייבים אותותו בזה ויקו חזקיה ורבי יוחנן ו על פי הוויכוח הזה באמת הקבה האם באמת אם הם אחר כך יזמו אם נחייב אות ה מיטה או לא וזה תלוי באמת בוויכוח שלהם האם עדות על חצי דבר מתקבלת או לא אמר רוסי עידי מכירה בנפש שהוזמנו באו שני עדים שהעידו פלוני מכר את פלוני לעבד והם הוזמו אין נהרגים מתוך שיכול אותו פלוני לומר על העדות של המכירה עבדים מכרתי לא עברתי על שום איסור ואם כן הם לא באו לחייב אותו מיתה אמר רב יוסף כמה נזלה שמתא דרבסי כמו מי נאמרו דבריו כמו דבריו של רבי עקיבא דאמר דבר ולא חצי דבר לכן בעדות הזאת כיוון שרק ידי המכירה בלי ידי הגניבה של קודם אינם מועילים אז אפילו כשבאו ידי הגניבה והוזמנו כולם פטורים כי בעצם כל אחד כן העיד על חצי דבר אמר להבי לרב יוסף למה אתה אומר שזה דווקא מתאים עם דעתו של רבי עקיבא י כרבנן ידי מכירה כן נהרגין הרי רב אסי הביא טעם מתוך שיכול לומר עבדי מכרתי כמר וזה מתאים אפילו לפי דעת חכמים כמו שנראה בהמשך אז אם כן זה לא רק לפי רבי עקיבא לכן אומר הביה אלא אפילו תעם רבנן האמרה הזאת של רב אסי מתאימה גם לפי רבי עקיבא וגם לפי רבנן ו מדובר פה דלטו ידי גנבה לא באו בכלל עדים שהוא גנב נפש באו רק עדים שהוא מכר אז אם כן העדים שבאו והעידו שהוא מכר נפש הם לא נהרגים למה יכול לטעון מה פירוש אני לא גנבתי אותו בכלל אני מכרתי את העבד של עצמי וזה היה בהתר שואלת הגמרא היחי אם מדובר פה שאין עדים על הגניבה והטעם שהוא פטור זה כיוון שהם לא באו לחייב אותו כלום כי הם לא יכלו לחייב אותו כלום כי הוא יכול לטאון שהוא מכר את העבד של עצמו כי אין כאן דים על הגנבה אם כן מל ממר מה החידוש של רב עסי לא צריכה דף על גב דעתו לבסוף אף על פי שבסוף כן באו דים שהוא גנב את העבד הזה זאת אומרת קודם כל באו עדים על המכירה עב עדים על המכירה יכולים לומר מה זאת אומרת עד עכשיו לא באו עדים שהוא גנב את האדם הזה אז אם כן יכול להיות שהוא מוכר את העבד שלו שהוא קנה אותו בהתר אז בעצם אנחנו לא באנו בכלל לחייב פה מיתה אף אחד אף על פי שאחר כך באו עדים שהעידו שהוא גנב את הבן אדם הזה בכל זאת העדים על המכירה פטורים שואלת הגמרא והקטעים האלה ממר עדיין זה פשוט ש זה שאחר כך באו עדים שהמוכר נפש הזה בעצם גם גנב את הנפש שאותה הוא מכר ודאי שאי אפשר לחייב את העדים שהעידו רק על המכירה כי כשהם באו להעיד הם באו רק להעיד על זה שהוא מחר הם לא באו להעיד שהוא גנב בעצם מה שהם העידו הם לא באו לחייב אותו כלום כי יכול להיות שהוא מחר את העבד של עצמו אז אם כן מהחידוש התשובה היא לא צריכה דכ מרמז רמוז העדים של מכירה והגניבה מרמזים אחד לשני סימנים קריצות מהו דתי מה אני הייתי אומר רמיזה מילט הי אולי זה שהם רמזו אחד לשני זה מוכיח שהידי מכירה סיכמו עם ידי הגניבה שהם יבואו אחריהם להעיד על הגניבה ואם כן הם כן באו לחייב אותו מיטה והם סך הכל באו לומר אנחנו נעד שהוא מחר אתם תעדו אחר כך שהוא גנב ועל פי העידוד של כולנו נחייב אותו מיתה כי הוא גנב ומכר נפש ואם כן נמצא שהעדים של המכירה אף על פי שכשהם באו הם לא באו לחייב אותו מיתה אבל הם בעצם סיכמו ביחד עם הידי הגניבה שיבואו לאחריהם ואם כן הם באו לחייב אותו מיתה וכשהם הוזמו נחייב אותה מיטה גמה שמלן לכן החידוש הוא רמיזה עליו כלום הו מזה שהם רמזו אחד השנית אתה לא יכול להוכיח שהם סיכמו ביניהם לחייב אותו ביחד מיתה ולכן כשהראשונה באו והעידו רק שהוא מכר את הבן אדם הזה עבד אז הם לא העידו לחייב אותו מיטה כי הם לא אמרו שהוא גנב את הבן אדם הזה בסך הכל בא לאמר שהוא מכר אותו ויכול להיות שבאמת זה העבד שלו ויש לו את כל הזכות למכור אותו ולכן הידי המכירה לא נהרגים ועד כאן דף פו
לצפיה בתכנים נוספים: