הדף היומי מסכת סנהדרין דף עו

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף עו

[מוזיקה] סנדר דף הבוב השו מתחיל בסיעתא דשמיא סוף שורה חמישית מלמעלה אי כן נראה כאין קושיה שראינו בסוף השיעור הקודם וכאין אותם שתי תירוצים מה הקושיה בשיעור הקודם למדנו בריסה שלמד זכורים כנק בוס דהיינו שכשם שבשער אשתו הדין הוא שהיא הוא מגל רוסום של בת אשתו בת בנה בת ביתה אז הוא נענש בשריפה כר גם בשערו אם יש לו בת מנוסתו לא מאשתו או בת ביתה או בת בנו של מנוסתו אז הוא מתחייב בשריפה אז הגמורה מבקשה כשם שאתה לומד זכור מנקב תשוה גם נקיי בוס לזכור קיב זה האישה וזורים זה הוא עצמו אז מה הקושי לגבי אשס חור גוי כתוב בגימור יומס שאדם מותר באיש חור גוי מה הכוונה אדם מתחתן עם אישה שיש לה בן מנישואים קודמים הבן הזה התחתן האישה הזו היא קלת אשתו היא לא קלטו היא אשת חורגו הבן החורג שלו בן של אשתו עכשיו הבן מת והאישה הזו אלמנה אומרת הגמור שה מסכת ומס שמותר אם תחתן באשת חורגו אז עכשיו שואלת הגמורה אמה הוא כלוס סורו כשם שאצלו עצמו אז בזכרים כלתו אסורה אף הי כוסו אסור אז גם כלת אשתו תהיה אסורה עליו שתי תירוצים אומר הביה אומר קרוב הפסוק שאוסר את כלתו אז לשון הפסוק כך אר כלוס סגלי אש ב גרו המילים איש בן חוי מיותרות אוק אש בן משום אש בן חיו תומ חיבו משום אשז בנו של אשתו רב אמר כמ ש תרץ בשיעור הקודם על הקושיה הקודמת בין למד אומר שכשל מדים גזרו ואנחנו אומרים דון מנו ומנו בין למ דומר דון מנו ווא כבו לא יס אי אפשר ללמוד כאן לאסור את כלת אשתו למן דומ דון מנו מנו אז מה נאמר מהוא כלוס אסור אף הי באשתו נ לסורו ומינו למדים הכל משם מה הוא בסקי כשם שכלו הוא ננש בסקילה כמו שלמר ג אפי גם כלת אשתו נ בכילה אז המילה קש לך למדי לחמור נו לחומים ק למפרך על תחילת הדין שאתה בא לאסור מה להוא דינו לאסור כלתו עליו שכן א בכילה הכמיר שמו בכילה הכמיר ג לאסור כלתו ת בי באשתו שא בשריפה חמותו זרק בשריפה הילה אז קי לגם לא לאסור את כלתה ועוד מה יצא לך יצא דבר אבסורדי ביטו של אשתו בשריפה ולוסו שזה יותר רחוק מאשתו בסקילה אמרת הגמור זו לא פירחה הוא בעצמו הכיח מה קורה אצלו עצמו דבי ביפ ולוס בסי שחמור ותו אלו אחרת מה אנחנו אומרים מינו ומינו אז מה זה מנו מנו אז אמרנו שכשם שב ו סקילה כר גם בלתה סכילה מי אומר אולי תאמר אחרת מנו מנו מה הוא חילקת ב בין אמו לסו ללוס ושניה בסקילה אף אי כשאתה בא לאסור אצלה לא יתח לגבו בין אמו לוסו וכשם שאמה בשריפה קר גם כלתה בשריפה אז אני לא יודע איזה לעשות דון מינו מינו האם דון מנו מנו וללמוד משם סקילה אודן מנו מנו וללמוד משם להשוות בניו לוסו אז אי אפשר ללמוד ולמן דרי חמורו אז הפרח הראשונה אננה אבל מהי האחרונה לאדון אפילו לא לאסור כימה שאתה לא יכול לדון מינו ומינו כי מה שרק לא תעשה זה לא יהיה מושלם מינו ומינו זה הכל למדומה דו מנו מינו למדומה דון מנו ווא כבשו אז לכאורה מה הכוונה נלמד כך מה הוא כלוס אסור אפי אצל אשתו כוסו אסור עליו ווכ בשרו אסו מוד בסקיל או בסרי דש ככון באמו הוכ בעשרו מה אני מוצא אצלה שאמו של אשתו עליו אסורה והיא בשריפה אז כ גם כלתה תהיה אסורה עלי ותהייה בשריפה אז הפרח תהיה כך למן דו מסקי לחמור למפר להוא התיר וסרת עליו את כלתו שכן א בסקילה החמורה התר וסרת גם את כלתו תומה בהי שא בשריפה אז אולי התר לא החמירה לאסור את כלתה עליו והוד מה הוא חילקו בי בי ללוס אפי ב ביו סו דהיינו כשאתה רוצה ללמוד אתה אומר דון מינו והוק בעשרו אז מי אומר לך והוק בעשרו ללמוד ש מקרבות אחרות שם קרובות אחרות של האמ בשריפה כר גם כלתה תהיה בשריפה מי אומר אתה יכול לבדוק מה קורה אצלו וזה לא נקרא שאתה עושה מינו ומינו כי זה רק גילוי מילס אתה בודק שם איך משווים את העניינים וכשם שאצלו אתה רואה שיש חילוק במיטו לכלתו התיר החמירה בלתו ביטו בשריפה וכלתו בסקילה אז קר גם אצלה תאמר כך שקלו צריך להיות יותר חמור מביתו מכיוון שאתה רואה שהתיר אומרת שבאת אשתו בשריפה אז קלט בתו אשתו תהיה בסקילה אז ממילא גם כ אם אתה אומר דו מנוק בעשרו אתה לא יודע מה הכוונה בעשרו האם הכוונה בעשרו להשוות את כלתה לאמה ושריפה או שמה כמו שאצלו כר גם אצלה להחמיר יותר כלתה וקלטה תהיה בסקילה אז אי אפשר ללמוד ולמען דונ מסרי חמור ן את הפרח הראשונה אבל מהי קושי השנייה זה גורם לי שלא נידונין ולכן קלס אשתו מותרת לו מה למדנו בשיעור הקודם הזכרנו שכתוב בפסוק אר בז בינז בסג נה לבת בנך או בת בתך מנוסת לא מאשתך הפסוק לא מוזכר הבת עצמה מ הגמור ביסוס מני שאסורה עליו ומנין שהיא בשריפה אז קודם כל מתחילים עם הו שריפה נראה כאן שלוש דרכים אומר הב לזיפ כמו שלמדנו מגז הנו זזו לביתו עצמה לק בקשה הגמ מ הדין כללו שאי אפשר ללמוד עונש מכל חומו אונה גמור גילוי מילס בעלמה זה לא עונש מן הדין כ הרי כל הקורבה של בת בתו זה מחמד בתו מה הקורבה שלי לבת בתי כי בתי קרובה אליי אז גם הבת שלה קרובה אליי אז היא בכלל מוסה עם ונה אז זה לא עונש מן הדין אם התירה אומרת שעל בת ביתו יש שריפה אז כלול בזה ודאי שעל ביתו עצמה יש שריפה רשי ותן דוגמה מתי יש כן אונש מקלחי משה מה שמוזכר בגימור כתוב בתוי ארב שכוסו בת אביך או הי בת אמך לא סגה לרוסו אז אין לי אלא אחות שהיא בת אביך והיא לא בת עמך או שהיא בת אמך ולא בת אביך אם תרצה כעת ללמוד אחות שהיא גם בת אביך וגם בת אמך מקלח אמר שהרי יש לה את שתי המעלות זה נקרא ענש מן הדין כי הקורבה של אחותך בת אביך ובת אמך לא ב מחמת הקורבה של החיות שמוזכרות בפסוק של אחות שרק בת ובך רק בת אמך זה קרבה אחרת אלומה זה קרבה עוד יותר קרובה זה כל וחומה אינו ישמן הדין אבל כאן כל הקורבה של בת בתו זה רק מחמד בתו אז לא נקרא אונש מן הדין כך סמר הבי רוב חולק זה גם נחשב כנש מן הדין וא אפשר למ בעמו לכן הוא אומר יש לי גז רשו על זה רוב אמר אומר לי רבי צדי בגז רשו כמו הזכרנו בשיעור הקודם הינו הינו אחר כך אס יזמו זמו לעצם האיסור יש להינו הינו נאמר בשירו בבת ביתו מנוסתו ובת בנו הינו ונאמר בשאר אשתו שם כתוב הינו ושם כתוב גם ביתה של אשתו אז מה ללון ביתו כבז ביתו אף כאן בתוי כבז ביתו ואחרי שהתרבות ביתו להיות כבת ביתו אז לסרי למדים זה רושו וזיו זמו כמו שהזכרנו בשיעור הקודם דרך שלישית תונ אבוד רבי יובי לפי ש למדנו עונש לנו הזכיר רק את בזבזנו הוא צריך כתוב הפסוק כ ב אז ודאי שעצם הפסוק בא לומר שבס כון שמנו בד שסי למנו ס שם אז ה חייבת רי בשונה מב ישראל שז יש כאן מילה מיותרת המילה איש מיותרת הה צריך כתוב הובס כון הצרך הסמ הובס איש כון והאיש בא לומר לי כך שיש כאן עוד רשה בפסוק הובס איש כון אם היא בת רק של האיש זאת אומרת היא לא בת אשתו היא רק בתו מנוסתו כי שיכל זנוס אז לפי הפשט עשים כא פסיק כס זנוס אובי מחלל עלפי דרשה הזו האיש בא לומר תדרוש בוד אופן כז אויו אם היא זנתה מאביה אפילו בודה פנוייה לא דוקא יש אז היא בשריפה שואלת הגמור אם בסקון נשואה שזינתה עם אדם אחר היא בשריפה ואם ב לו ב כמו שלמדנו ל כי כתוב בתו הי מחלל והי ב לומר רק הי ב ול אנוס גם ומה לגבי דרשה זו היא בשריפה ו ב בשריפה אז הב לא יהיה בשריפה אונה הגמור בשתי דרכים אומר הבו אוו הי מחלל מי שמחלל אוו ע ידי עם אדם אחר אז נאמר המיות של הי ובו אבל וזו שבי מכ ללא בו לא נאמר המיות רב אמר לגבי אב שנלמד מאיש המיותר לא שייך לדרוש אי למט את הבול למה בשלי מאסום במה שהפסוק מדבר בעיקר בסקו נסו הוסו שזנתה אז בזה אנחנו דורשים אי הפיק מדין דבסקו אני מוציא את הבול מהדין המיוחד שהתחדש ב כהן שיש זיסו הקים הדין דבס ישראל אני אומר לגבי הבול זה כמו שער בול שיש כרי היא כלולה בפסוק של או ואז דינו של הבול בחנק או בסקיל כאילו שעתה בס ישראל אם מנר רוסו אז זה בסקילה אם הנסו אז בחנק אבל כאן אוכם אם אתה מדבר על החלק הזה שאבא ב על ביתו אז זה משום קורבה אז לא שייך לשיש גמי מפנו אז אם תוציא את אביה מכלל העונש האמר כמה פס הדן מוקס אזה דין תעמיד אותו הדין מומס אז תעמיד אותו על דין כללי שאדם שבעל פיו מה קורה לא חייב שו מיסה אז מה לא ייתכן כזה דבר שהיא תשרף והוא יהיה פטור לגמרי אומר רשי אשת היא לא עושה מעשה היאק הוא עש את מעשה בי היא נשרפת והוא שעושה מעשה נפטר ורש גם הוסיף שמלון איש סב אז ממלא אני לא יכול למעט אותו מדין השרי כי באיזה דין תעמיד אותו אז בהכרח שתע אני לא ממעט אז למדנו אונש לביסוס אומרת הגמ אז הור הרי לא שז כתוב בת שאסור לביס מני אז כך בשב ו מש מותו מקור מזור לפי הב מלפי בשו נו הנו א ובו רבי ובן שהוא דורות מאיש מ הרי איש כתוב רק בנש הכן כתוב הזור אומר רבי אל אמל תחל אזב זו אל תחלה בזנות ז הזור מזקף רבי רקבת אל תז כתוב בפסוק אומרת הי לולי המילה ז כתו קלבית הייתי מפרש כ בכן ל רלז אל תחלל את ביתך א אל תשיא אותה ללוי או לישראל שאז היא מחוללת מאכילה תרומה כךה הייתי מפרש תעמוד לו עמלה זיסו ודאי שמותר לבז כהן להתחתן לכתחילה עעם ליבו ישראל רק בחילול ש בזנוס קוסם בדבר ובכל אדם מדובר לא דווקא בקוים במוסר אז ביטו שלא לשם איוס הוא מוסר אותה לאדם לבעילת זנות שלא לשם איוס אז מנן יש לו נעזור אליו שלא תחתן עם בתו אונה הגמורה אם כן שזה בא רק לזה לי מקר אל תוכל אביתו מהל תחל יש כאן שני למדים שני חילול שמ מותרת גם אל תמסור אותה לזנות וגם אל תתחתן איתה וב ורוב שאין למזור מזוי אל ת ליל אביזו דלי אומר רבי מני הם למדים זאת לגבי זה המיסי אזבי לזקן ומתוך שהיא לא מקבלת אותו אז היא מזנה עם אנשים אחרים אתה גורם לה לזנות אל תכ לזבית זק שכ לספק רב קיב גרס היא כבר מתה להתחתן והוא מונע להתחתן משכנע אותה להשאר אצלו בבית ואז הזנו זה גורם מביאים על זה אומר רבק משום רבי עקיבה אי לוני בישראל א רור מה אז מה הכוונה אושיט בגס ל רשמו הרי לכאורה למה הוא משה כי הוא לא רוצה לקנות שבחה שתשמש אותו אז הוא משת ביתו הבוגרת שתעשה לו את מלאכות הבית אז זה עורמת רשע זה עורמה ויש בזה רשע שהוא גורם לה לזנות בשביל הנאתו אומר במת אוכ אמר איזה אונירו שורום שבשביל עניות הו מרשי בעורמה זהמ שביט ב גרס אין לכו רור בישראל אמה שביו ב גרס ומה הורמה בזה אז המשו ואוכל מסבירים שבעצם ברגע שבתו בגרה היא לא ברשותו יכולה להתחתן לבד אלא מה הוא מערים עליה הוא אומר לה אני אשיג הרבה כסף נדוניה לא כדא לך כעת להתחתן הוא באמת מתכוון להנאתו שתישאר בבית ותשמש אותו אז זה עוני רוש אורום העניות עושה שהוא יעשה בורמ דבר רשות ואומר רב קל משום רבי עקיבא אזר צ פי דרקו תיזהר לפעמים אדם מייעץ לך כביכול לטובתך ובאמת הוא מתכוון לטובתו וזה לרעתך וכנר מסביר שזה ההמשך שאומרים לבוגרת תבדקי טוב אם האבא שמשכנע אותך לא להתחתן מתכוון לטובתך או לטובתו וכך מפרש בחמר חי בשם רבי נסן אומר רב יהוד מרב המיסי הזבי לזקן ומסי אישו לבנו קן והכ גדולו ואמר ז ל לגוי לא צריך להחזיר לגוי אוס למען ספו ספו זה לחבר אובו רוה זה מי שלא צמ אצמו ישם יחלו אז רשי מסביר מסבתו לזו כן אז זה ספוסו מחבר צמא עם רבה זקן וילדה זו צמאה לתשמיש וזקן שבע מסי של בני קטן זה להפך האישה כבר צמאה ובנו רבה הוא עדיין קטן רב עדן הנוכרי אומר רשי הוא מחבר נוכרים ששבעים ולא צמאים ליוצרם לצמ זו כנס ישראל שצמ ו רצו ק מצוו הוא משווה ומחבר גוי לישראל ומרב בעצמו שהשוו אינה חשובה לו מצוות בורו כי אם הוא משיב רק מחמי מצווה אז למה הוא מחזיר גם לגויים שהוא לא נסטו ע זה אז המראה שכל מה שהוא מקיים זה לא משום מצו השם על זה נאמר ו השם חלוי ש הגמור מה אמרנו שלא כדאי להשיא אישה לבנו כותן מסו כגופו ומב מגופו הוא מכבד אותה קונה לה תכשיטים נעים בגדים נעים יותר ממה שהוא קונה לעצמו ומדר בנו בדרך ישור המסי מ שמסי בני בנותיו סמוך לפרקון סמוך לגיל מצוות חצי שנה שנה לפני הם עדיין קטנים או דו כ פו נו ו אז רוא שכדאי להשיא לפני הגדלות אונה הגמר סמוך לפרקון שנה דיברנו בקטנים דים הם כבר סמוך לפרקון שנה חצי שנה לפני משום כך היא לא תזנה תחתיו תו רבון זה חלק אחר של אותה בריס הוב שכינו קרב קרובי משפחתו נוס שבעם שווה אז יהיה שולם ביס בינם לס וני בש אוזק השם ינ כלפני זה כתוב פ ס זה מוני וסם זה בס שמתחתן קרובה וגם שכנו בכלל זה י כתוב טו ש זה נאמר וס תיקרו תתפלל השם יענה עכשיו חוזרים לעניין מה שראינו במשנה שח מוסו יש ריפה ו רבן לשון הפסוק הוא ואיש אשר קח א אישו סמו לכאורה הכוונה הוא התחתן עם אישה ואחר כך הוא נוסא אתמה דהינו את חמותו זיי בש רפו אוסוי ואס הן סיז כם מה זה ואס הן שורפים גם את אשתו וגם את חמותו מה חטה אשתו חמותו חטה אשתו לא חטה אז נראה כאן מחלוק רבי שמואל ורבי עקיבא שהזכרנו ליל ומקס הב ורוב לפרש מה נחלקו אז תקמה אומר רבי שמואל אווס הן הכוונה אוסו אסמן י רבי שמואל כמו שגמור אומר הוא דורש את הפסוק בלשון יוונית לשון יוונית אח זה הנו אז sn זה אחת מהם אז הפסוק אומר ואיש אשר יקח אישו זו אשתו חר כך השמרו אוו ת אחת מהם את חמותו הקיב אוסו ין אז זה ברור שרביב לא מתכוון שישרפו את אשתו אז מה בניו מה הם נחלקו נחלקו הבי ורוב במלך לק רבי שמואל אומר הב שמ דורשים אבני אין מחלוק ב יש מחלוקת איך לפרש את הפסוק ואיך לדרוש אותו רבי שמואל סוב ש בני ס הנ אז הוא עולה על חמותו וא חמסו מדרש היכן אנחנו יודעים שא חמו ביפה זה לא מוזכר בפסוק זה נלמד כמו ש בברי מזמו זמו מו וכולי רב עקיבא סוב הן אז הוא מפרש לפי לשון הקודש זה לשון רבים אוסוי ו שתין אז מה הכוונה ודאי שלא את אשתו אלא הכוונה לחמותו והם חמותו אם הוא נשא אישה ואחר כך את אמה ואת אמה אז אוסוי וסן לפי זה ואם חמוסי אוקסי אז העונש ריפה בם חמוס מפורש בפסוק ורק לאם חומי צריך דרשה שלמדנו לאל רוב הוא אמר לא הם נחלקו בדין אבל אם חמסו לכול לא מוזכר בפסוק זה נלמד רק מדרשה ומה איזה דן חקו חמוס חמיס בניו אשתו נפטרה ואז הוא מתחתן עם חמותו לשעבר רבי שמואל סב חמוס חמיסה בשריפה כמו כשאשתו מחיים קר גם אחרי מות אשתו כי כך כוונת הפסוק אויס ס הן אסן הכוונה אחד בלא שבוס דהיינו אפילו רק אחת מהם קיימת בעולם אז היא תשרף זאת אומרת ברור שאין הכוונה שאשתו תשרף אל הכוונה שאפילו שאשתו נפטרה וחמותו קיימת אז יש ונ שריפה על בהילת חמותו רב קיב סוב לא ן שתי משמע הפסוק בא לומר ודאי שאת אשתו לא תשרוף אלא אס אנו בא לומר אם שניהם קיימות גם אשתו קיימת בעולם אז הוא וחמותו נשרפים ואם לאו אם אי אפשר לקיים כבר sn כי אשתו כבר נפטרה אין כןנ שריפה רק איסור איסור בלמה כי כתוב בתו אור שסטו אבל אין עונש יפ והמשנה הבאה עוברת למיסה השלישית בד מסז מסס סף וא ההרוגים בסף הרצח נשי יר דחס רוב יר שדו עבד זורה אחרי שהסיתו אותם הדיחו אותם בשונה מיחיד שעובד עבד זורה שהוא נסקל אז דנים בסיף כמו שלמדנו לה את המקורות לכח עכשיו וברת המשנה לצח צח ש באבן בבר או אפילו וקב שך מים ך משו דהיינו הוא נפל מעצמו למים ורוצה להוציא את הראש בא אדם ומונע ממנו מחזיק לו את הראש בתוך המים שלא יוכל לצאת משם או שהוא נפל לתוך האש ויכול לצאת ולהינצל והוא מונה ממנו לצאת בכל זאת חיב זה לא רק גרומה בלמה זה נקרא מצמצם שיש פסוק אוי כמו שנראה בסיום השיעור לרבות שגם הוא חי מיסק ורצח אמה קורה דופו ך המים או לתוך האור ויכול לס משום באופן עקרוני יכל לצאת מהמים מהאש לא להישרף לא לטבוע הקרה לו איזשהו מקרה שהוא נתקל במשהו או איזה דבר אחר והוא לא יכול לצאת וומ ספוטר כי למעשה כשלעצמו המעשה שהוא עשה אין בו שיעור כדי להמיט רק רה אחר כך מקרה מה קורה שיס בוס כלב הוא גיירה כלב שנשך אותו או שיס בוס נוך או שיקש אותו וככה הם עשו והוא מת פ קזר גרומה מה קורה איש שר בוס חש הוא אחז נחש בידו והוליכו והוא הגיע הוא עשה ששינה נחש געו בידו של חברו וכך הנחש הכניס ארס לידו של חברו והרג אותו רבי יהוד מחיב קרציה חח פוטרים ונראה בגימור את מחלוקתם אומר שמואל שמואל מתייחס לגבי הפסוק שנאמר וצח אז שלוש כלים הוזכרו בפסוק כתוב ואם בכלי ברז ליקו ויום הס רצחו מויס יומס וכולי ואם באבן יד השיום מוז בו יקור וכולי אוי בכלי עץ יד השיום מוז בו יקו אז גם באבן וגם בעץ מוזכר כלי עץ יד או אבן י למה הכוונה מה הכוונה בי שדווקא אם זה בגודל של כף היד אז יש בזה שיור כדי להמיט אם זה קטן יותר אז אולי הה אמור למות מזה אז הוא פטור א בברזל לא כתוב יד כתוב אם בכלי ברזל אז על זה אומר שמ מפני מה לאמרו יד בברזל שהברזל מ מיז בכל שהוא אפשר אפילו עם מחת דקה להרוג אדם אם הוא דוחף את המחת בושת או בליבו ברזל בכל לפכ שמי דברז מברז שהוא דקר עם הברזל אבל אם הוא קל לאורך הברזל אז ודאי שצריך שיור ואם זה קטן מדי שלא אמור להמית אז הוא פטור ממשנה כובע של מים אומרת הגמ ר שנקה משוב דף רושמן ספ שכתוב דף רבוס שמלון רבוש מלון אף אגב ד ד לא רק אם הוא דחף לתוך המים וגם מנה ממנו לעלות אלא אפילו הוא נפל מעצמו והוא בא רק וכבש עליו את היד ולא נתנה לנו להרים את ראשו כחס לתוך המים אשו מקרה שהוא לא יכל לצאת ס פטר כול עשה שיור מי הגבור כוב שמ שחייו בעצם זר גרו רק לא נתן ל לצאת מהמים אומר שמואל דק הפסוק שרצח אוי באיבו המילה אוי מיותרת לרב מצמצם דהיינו ו שצמצמו באותו מקום שלא יוכל לקום משם עד כאן דף הבוב
לצפיה בתכנים נוספים: