הדף היומי מסכת סנהדרין דף עה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף עה

[מוזיקה] סנהדרין דף הה מתחילים בעזרת השם תחילת פרק תשיעי פרק הנשרפין ואלו הן הנשרפין הבא על אישה ובתה שניהם בשריפה וכן בת כהן שזינתה דינה בשריפה מביאה המשנה שלו קבוצות יש בכלל אישה וביתה גם איסור על בתו אפילו אם אינה בת אשתו אלא בת אסת ובת בתו מנוסתו ובת בנו מנוסתו זה קבוצה ראשונה קבוצה השנייה הובת אשתו אפילו אינה בתו אלא בת אשתו מנישואים קודמים ובת בתה של אשתו ובת בנה של אשתו זה קבוצה שנייה קבוצה שלישית חמותו והם חמותו והם חמיו שהם כולם בשריפה מדייקת הגמרא המשנה פותחת אלו הן הנשרפין הבא על אישה וביתה משמע שיש איסור גם באישה וגם בביתה לא כתוב על חמותו על אישה שנשא ביתה לא קטן ה אלא הבא על אישה וביתה מכלל הדברים אתה למד דרו גם אישה וגם ביתה לאיסור בשתיהם יש איסור ומה נינו על מי מדובר כאן מתי יש איסור גם באישה וגם בביתה כשזה חמותו והם חמותו וכט בהמשך המשנה כתוב שאישה וביתה זה מפורש בפסוק ויש שנדרשות מכלל אישה וביתה רשימה של עוד אריות שנדרשות מדרשה יש בכלל אישה וביתה מכלל מכלל תרוו כתיב באדיה זאת אומרת מה שהמשנה פותחת אלו הנ נשרפין הבעל אישה וביתה זה משמ ש מפורש בפסוק ודורשים מכלל עוד מקרים שאסורים מדרשה אז האישה וביתה אז מפורש והנך שאר אנשים שמנוי מדרש התי נלמדות מהם על ידי דרשה נשאלת השאלה הניחה להבה זה טוב לפי דעתו של הביה דאמר על הוויכוח של רבי עקיבא ורבי ישמעאל בדף הבא דף העו לגבי מה שהפסוק אומר ואיש אשר יקח את אישה ואת אמה זימה היא באש ישרפו אותו ת הן ה אותו ואת הן משמע שגם את האישה שורפים זאת אומרת היה כאן איסור מה מה אשתו עשתה בזה שהוא נכשל גם בכמותו אז יש ויכוח בין רבי עקיבא לבין רבי ישמעאל על הפסוק הזה והבא אומר משמעות דורשי ק בניו הוויכוח של רבי עקיבא ורבי ישמעאל על הפסוק הזה זה ויכוח בצורה של הדרשה של הפסוק ואיין שום הבדל הלכתי בין רבי עקיבא לבין רבי ישמעאל שרבי עקיבא לפי דעתו הפסוק מדבר על הלוקח את חמותו ואם חמותו ולכן ישרפו את שתיהם כי שתיהם באיסור ולפי רבי ישמעאל הפסוק מדבר הלוקח אישה ואמה היינו חמותו ולא ישרפו שתיהן גם אשתו וגם חמותו אלא רק אחת מהמהם חמותו כי אשתו לא חטאה ולדעת רבי ישמאל הם חמותו לא מפורשת בפסוק לשריפה אלא דורשים אותה את ה את העונש שלה מדרשה בהמשך אז אם כן מתניתין המשנה שלנו שמשמע שגם הם חמותו מפורשת בפסוק שכתוב הבא לאישה וביתה שמשמש על שניהן על שתיהן יש את העונש של שריפה מעני כמו מי שנויה כמו דתו של רבי עקיבא אי שהוא סובר שמה שכתוב בתורה איש אשר יקח את אישה ואת אימה הכוונה את חמותו והם חמותו אלא לפי רבה ד אמר ביאור בוויכוח שיש כן משמעות הלכתית שיש ויכוח בין רבי ישמעאל ורבי עקיבא יש הבדל ביניהם להלכה אם באל חמותו לאחר מיתת אשתו זה קבינ זה הבדל בין רבי ישמעאל ורבי עקיבא לפי שניהם הפסוק מדבר על אשתו וחמותו ולא על חמותו והם חמותו ורבי עקיבא מעמיד את הפסוק בחיי האישה ואותו ואת הן לא הכוונה שישרפו את שתיהן היינו את אשתו ואת חמותו כי הרי אשתו לא חטאה אלא לא תשרף האם אלא אם כן זה היה בחיי ביתה שהיא אשתו לפי רבי ישמעאל הכוונה של התורה שתשרף בין אם קיימת ביתה ובין אם היא מתה את הן הכוונה ואת אחת מהן שזה הכוונה להם אז אם כן אם רב המעמיד בצורה הזאת את הויכוח רבי ישמעאל ורבי עקיבא מתניתין שמשמע ש הם חמותו גם כן מפורשת במקרא מני כמו מהיא שנוייה הרי לפי דעתו של רבא אין שום שיטה שסובר שאם חמותו מפורשת בפסוק לשריפה אמר לך רבה תני תשנה במשנה שזה לא הבעל אישה וביתה שמשמע ש שתיהן בשריפה אלא אבל חמותו היינו אישה שנשא ביטה וזה באמת הכוונה במשנה שהחיוב של שריפה שמפורש זה חמותו ומשם לומדים את שאר אלה שנדרשים בשלוש קבוצות שראיינו בהמשך המשנה שהם גם כן בשריפה במשנה למדנו יש בכלל אישה וביתה שלוש קבוצות שנדרשים והקבוצה השלישית היא חמותו והם חמותו והם חמיו אומרת הגמרא לפי הבאיה שאמרנו שדעתו היא שגם אם חמותו מפורשת בפסוק ולא צריך לדרוש את זה מאישה וביתה אלא אין עצמן אישה וביתה ש אישה זה הם חמותו וביתה זה חמותו אז אם ככה למה כתוב יש בכלל אישה וביתה חמותו ום חמותו הרי חמותו והם חמותו זה בעצם לפי דעתו של הבי אישה ובתה הוא יענה הדב למתנה אגב שהוא רצה לשנות בין אלה שנדרשים את אם חמיו שזה לא מפורש תננ מחמות והם חמותו לכן כתוב גם חמותו והם חמותו אף על פי שהם מפורשים בפסוק והם המלמדים ולפי רבה שרק חמותו מפורשת והם חמותו נדרשת ממותו אז אם כן תשאל למה באמת כתוב חמותו הרי היא מפורשת בפסוק מה אתה אומר שדורשים את חמותו מי אישה וביתה יש בכלל אישה וביתה גם את חמותו הרי אישה וביתה מי זאת האישה זה חמותו הוא יענה לך הייד דקב למתנא אגב שהוא רצה לשנות בין הנדרשים הם חמי והם חמותו שהם לא מפורשים לפי דעתו הפסוק תנינ מ חמותו לכן המשנה שונה גם כן את חמותו בין אלה שהם בדרשה אף על פי שממנה לומדים היא לא מאלה שנדרשות היא לא מהדר שות שנדרשים ראינו במשנה שלוש קבוצות של נשים שהם בשריפה שלומדים מח מותו מנני מילה איך לומדים את זה מחמות את כל האנשים שמנוי במשנה שהם בשריפה לתנו רבנן המקור הוא מחמות פסוק אומר איש אשר יקח את אישה ואת אמה שהחיוב הוא שריפה באש רפו אין לי אלא חמותו אישה ואמ מנ נלמד את ה דבר ראשון מדוברים על הקבוצה השנייה בת אשתו נכדותיה בת אישה ובת בתה ובת בנה מןן לומדים את זה גזירה שווה נאמר כאן בכמותו זימה ונאמר בבת אשתו נכדותיה להלן זימה מה להלן בת אשתו ונכדיה ובת ביתה ובת בנה אף כאן העונש של בת אשתו נכדותיה ביתה ובת ביתה ובת נה בשריפה ומנין לעשות זכרים כנקבות הגמרא ממידה שכאן כ דורשים על הקבוצה הראשונה של בתו מנוסתו ובת בתו ובת בנו מה מנין לעשות זכרים כנקבות לומדים גזירה שווה נאמר כאן זימה ונאמר להלן זימה מה לאלן כרים כנקבות אקאן כרים כנקבות לומדים את זה גם כ בגזרה שבה כמו שנראה בהמשך ממשיכה הברייתא מנן לעשות למטה כ למעלה הגמרא מבארת שבאים כעת לדרוש על ידי גזירה שווה גם את הקבוצה השלישית של חמותו והם חמותו והם חמיו גם זה לומדים גזירה שווה נאמר כאן זימה ונאמר לאלן זימה מה לאלן למטה כמעלה אף כאן למטה כמעלה מה כאן למעלה כמטה אף לאלן למעלה כמטה והגמרא תדרוש ותבער מה הכוונה בדברי הבריתה אבל בכל אופן לומדים את כל השלוש קבוצות שהם בשריפה לומדים את זה מ חמותו כת הולכת הגמרא ומבאר את דברי הבריתה אמר מה אמרנו בדברי הבריתה מןן לעשות זכרים כנקבות אנחנו ביארנו שהכוונה היא שבאים כעת לדרוש את הקבוצה הראשונה של בתו והנכדות שלו מה הזכרים כנקבות הגמרא בהתחלה ניסתה לברר מה הכוונה אילימה אם הכוונה שבנה זכר יהיה כבתה הנקבה והמשמעות תהיה שדין בת בנה של אשתו יהיה כמו בת ביתה שבשר קשה הרי את בת ביתה ואת בת בנה למדנו כאחד מהגזרה שווה זימה שנאמרה באזהרה בעד דד קטין למה צריך לחזור וללמוד שבת בנה הוא כמו בת ביתה אלא שכרים ונקבות הכוונה שחמי יהיה חמותו שדין אם חמיו יהיה כאם חמותו גם כן קשה השתא הדין של אם חמותו עדיין לא קמ לן לא נמצא מקור בברייתא שזה בשריפה הם חמיו מהדר עלי כבר מחפשים ללמוד עלם חמיו ש יהיה כמו אם חמותו איך יחייבו שריפה על אם חמיו אם מזה שמשווים אותו לאם חמותו שהיא בשריפה אם עדיין לא למדנו דרשה באם חמותו עצמה שהיא בשריפה אלא אמר הביה החי כ אמר שכרים כנקבות הכוונה הבעל כאשתו ואחי כמר מנין לעשות שאר הבא ממנו היינו בתו בת בנו ובת בתו מנוסתו שהוא חייב עליהם שריפה כשאר אבא ממנה כמו בת אשתו בת בנה ובת בתה שבשפה נאמר כאן ב חמותו זימה נאמר להלן בבתו ובת בנו ובת בתו זימה וכולי אז דורשים שגם בתו ובת בתו ובת בנו לומדים בגזירה שרשם בשריפה שואלת הגמרא וה בשאר דידי בפסוק שנאמר באזהרה על בת בנו ובת בתו מנוסתו לא כתיבה בי זימה לא כתוב שם את המילה זימה אנחנו לומדים גזירה שווה זימה זימה אמר רבה אמר לי רבי יצחק ברבו דמי נכון אתיה קודם כל לומדים ב שבה שנאמר לגבי בתו ובת בנו ובת בתו מנוסתו כתוב כי רתך הינה אז לומדים מהמילה הינה גזירה שווה לבת אשתו ובת בנה ובת בתה ששם גם כתוב שארה הינה ושם גם כתוב לגבי בת אשתו זימה אז כאילו כתוב זימה לגבי בתו ובת בנו ובת בתו אז עכשיו כ אפשר ללמוד עת יזמה כאילו זה כתוב לגבי בת בנו בת ביטו מנוסתו מזימה שכתוב בכמותו שכמו ששם שריפה גם כאן שריפה כעת עוברים לדרוש את הקבוצה השלישית היינו בברייתא אמר מר מנין לעשות למטה כמעלה אז עומדים גם כן בגזירה שווה מבארת הגמרא מי למטה כמעלה הילי מאים למר שהכוונה שהדור המאוחר ללמטה יהיה כמו הדור שמעליו ולפניו והמשמעות תהיה ש הבא על בת בנה ובת ביתה של אשתו יהיה כאילו ביתה שבשפה אזרי אי אפשר ללמוד ככה כי הרי את בת בתה ובת בנה ובתה ביחד לומדים אותם בגזירה שווה על ידי זימה מי חם אותו אז למה צריך ללמוד בת ביתה ובת בנה מביתה אלא הכוונה היא למטה כמעלה הדור שלמעלה של הדורות הקודמים כמו הדורות המאוחרים והמשמעות תהיה על אם חמיו והם חמותו כ חמותו ש בשריפה ואם כן תשאל הי למטה כ למעלה אתה משווה אתה לא משווה את הדור הבא לדור הקודם אלא אתה משווה את הדור הקודם לדור הבא אז למעלה צריך להיות למטה ו אם חמותו ום חמי אתה משווה לחמותו אז איך אתה אומר שאתה משווה למטה כמעלה את הדורות המאוחרים כמו הדורות המוקדמים מתרצת הגמרא באמת אנחנו באים ללמוד כאן אם חמי והם חמותו מהדין של חמותו מה שכתוב למטה כמעלה צריך להפוך ולומר תני למעלה כמטה היינו שבאמת הדורות היותר קוד לומדים מהדורות המאוחרים שואלת הגמרא הרי אם חמיו והם חמותו לא כתובים בכלל האיסור שלהם בכלל לא מפורש בפסוק אז אם כן איך אתה רוצה ללמוד מהמילה זימה שכתובה בפרשה שלהם הרי אין להם בכלל פרשה יחי מה פירוש נאמר כאן זימה ונאמר להלן זימה כתוב לגבי חמותו זימה וכתוב לגבי אם ח ום חמותו זימה ומה השתא מה כעת הן היא הם חמי והם חמותו לא כתיבה לא כתובים בכלל בפסוק זמה דידו כתיבה אתה רוצה ללמוד ממילה שכתובה שם בכלל אין את הפרשה שם איך תלמד גזירה שווה אמר הביה זה הכוונה מני לעשות למעלה כ למטה אחי כמר מנין לעשות שלושה דורות למעלה מאשתו היינו חמותו הם חמי והם חמותו כשלושה דורות למטה מאשתו היינו בתו ובת בתה ובת בנה נאמר בדורות למטה או שארה הנה זימה היא ונאמר בדור שללה מאשו הינו במו אישה תמה זמה היא מה למטה מאשתו עד שלושה דורות בכלל הפסוק כי הרי מפורש בפסוק בת בתה ובת בנה אף למעלה מאשתו שלושה דורות לא רק חמותו אלא גם הם חמים והם חמותו בכלל חמותו בשריפה אם כן למדנו עונש של שריפה באם חמיו ואם חמותו אבל מני נלמד אזהרה לא תעשה הרי התורה אף פעם לא נותנת עונש לפני שלפני כן מזהירה זאת אומרת התורה צריכה גם להגיד איסור לא תעשה ורק אחר כך לומר את העונש אז איפה יש לנו איסור לא תעשה באם חמיו והם חמותו לומדים כך ומה בעונש שריפה עשה הכתוב דין למטה מאשתו היינו ביתה ובת ביתה ובת בנה כ למעלה מאשתו היינו חמותו השוו בגזירה שבה זימה בין חמותו לבין בת אשתו בת בנה ובת ביתה ולמדו גזירה שווה לחייב שריפה גם בהם כמו בכמותו זאת אומרת ישבו ביניהם ישבו ביניהם לעניין העונש לעניין השריפה אף באזהרה נמי נלמד מזימה שיש אתה לא תעשה שעשה כתוב דין הדור שלמעלה מאשתו היינו חמותו למטה כעת עכשיו חמותו הולכת ונדרשת נלמדת מ בת אשתו ובת בתה ובת בנה הדרשה גם הולכת חזור אל חמותו חמותו לימדה אותן לעניין העונש של שריפה ועכשיו הם מלמדים את חמותו לעניין הלא תעשה ששמה נאמר מפורש לא תיקח לגלות ערוותה אם כן הצלחנו להעמיד ולבאר את דברי הבריתה חלקי הבריתה כעת מביאה הגמרא רב השי אומר הסבר אחר בחלק ש בברייתא שאמרנו שכתוב מנ לעשות למטה כמעלה ואז שאלנו אם מדובר כאן שבאים ללמד על אם חמי ואם חמותו שלומדים אותם מ הדור המאוחר יותר היה צריך לומר הפוך מנן לעשות למלה כ למטה סתירת שבאמת צריך לומר למעלה כ למטה רב השי אמר לא לעולם לא צריך לשנות אלא כדי קטני כמו שכתוב מפורש בברייתא מעלן למטה כמעלה אף כאן למטה כמעלה וזה בא באמת ללמד שריפה מהדורות המאוחרים לדורות המוקדמים להם חמי ום חמותו ומ למטה לא הכוונה הדורות המאוחרים אלא למטה באיסור שהאיסור נמוך יותר ולמעלה הכוונה שהאיסור גדול יותר ולומדים בצורה הזאת מנין לעשות אם חמותו והם חמיו שהם כבר איסור פחות חמור כי זה קרבה רחוקה יותר כמו חמותו שהיא למעלה באיסור כי היא קרבה קרובה יותר לומדים נאמר בבת אשתו זימה ונאמר בכמותו זימה מה בבת אשתו עשה הכתוב את בת ביתה ובת בנה שהם למטה באיסור כבת אשתו ואסר אותם אף בכמותו עשה הכתוב אם חמותו והם חמים שהם למטה באיסור בחומרה של האיסור כמו חמותו שהיא למעלה באיסור שהיא קרובה יותר שהם גם כן יהיו נידונים באותה באותו עונש של שריפה ואתם מדביקים בהשם אלוקיכם חיים כולכם היום ועד כאן השיעור על דף הה
לצפיה בתכנים נוספים: