הדף היומי מסכת סנהדרין דף עה

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף עה

[מוזיקה] נהדר דף הה מתחילים בסיעתא דשמיא שורה שנייה אומר למדנו בשיעור הקודם שאם אומרים לאדם תגלה הריס ואם לא נהרוג אותך הוא צריך למסור את הנפש מספרת הגמור אומר רב יהודה מרב מהי בוד אומ חוד שסן אינו ביחס ואלו ליבונה אומר רשי מרוב אהבה טמטם ליבו ולה חולי הובאו ושאלו לופים ואמרו אין לו את הקונה עד שבואל אמרו חכמ ימוס ואל תבואו עוד מת נראה למה אמרו הרופאים אולי תמוד לפונ ורמו וזה ירפא אותו אמרו חכמים ימוס ל תמוד לפונ ורמו הצי הופים תספח הגדר בלי לראות אותה אפילו רק תדבר איתו ה תעמוד מאחורי גדר אמר החמוס תסרח גדו מבי הגמ גבו חלקו רבי ק בריד ורבי שמל בר נחמני מה היה שםד אחיו חד אמר נוו שלת הגמ שפר גיס אסור ל לרפ את עצמו בגיל הריס וכאן רואים אפילו בזר גס כמו שרואים בשתי ההצעות האחרות אנו למה לא התירו לו מבי הגמ שתי דרכים דרך אחת משום ג משפ משפחת האישה מתביישת בדבר וכלר מסביר לא הזכירו את זה שהיא נפגמת כי ייתכן שהיא מחלה אבל היא לא יכולה למחול בשם כל משפחתה אולי יש מישהו שגר בחוץ לארץ שהוא לא מוחל אבך בריד הרביק אמר כדי שלבנו ישראל פרוויס בייס בעיקר הדין ה צריכים להתיר לו אבל חזל תיקנו שלא מה יקרה אם נתיר לו אז לא יס סרו שיהיו פרוצות הם יעמדו בפני אנשים כדי שהאנשים יתנו בהם עיניהם ואז סרו לבי שואלת הגמור אבל אם ה הייתה פנו נס ומיסו שהוא התחתן איתה ואין כן ריצס אומר רשי אדרבה שכולם יעשו כך ויקחו אותם לנשים הם בזה רק מצווה וגם פגם משפח אם הוא נושה אותה לאישה אונ גמור מתרפה בכך כדרב צחוק רב יצחק מ ש רב מקדוש ני נו מסביר רשי כשב מקדוש קש לכוח מ גות רבות ואין רוח כמה באיש להיות האב לאשתו אז ניטל טעם ב ניתנו הטעם נשאר רק אצל ברר לעבור אוירה באוירה אז יש צרור שתוקף מרבה את התיו אז אם היה מתחתן איתה אז ה לא היה מרפה אותו שנאמר שלים המלך כבר אמר מים גנובים טוקו מים גנובים מתוקים יותר ממים שלו ולחם סטורים אינם ולחם זה כינוי לתשמיש כמו שכתוב כ מלחם אשר היכל אדרון אלור בן סר אמרה וסיימנו עם הניסוים וכעת עוברים לפרק תשיעי השרופים ובהמשך נראה גם את אלה שחייבים סייף אומרת המשנה ואלון השרופים אבו על אישו וביתו נראה בגימור מה הכוונה ובס קון שינסו אז רשי מדקדק לא כתוב בקיצור הבעש ביטו ובס קון כי באים לדקדק שדווקא בס קון שיש שינסו אז הי בשריפה בולו לא בשריפה כמו שלמדנו כבר ל לגבי בקוים באיזה אופן מדובר שריף אז ראינו ל שלוש שיטות האם בארוסו דווקא או בנסו דווקא או בשניהם עכשיו ממשיכה משנה אישו וביתו שפתחנו בזה זה כתוב בתר מפורש שהם נשרו וגם הוא נשרף כמו שמפרש בגימור אומר רשי שכוונה לחמותו לחמותו כתוב בטרם מפורש איש אשרי סיו ווז בו אישו סן המוסיפה משנה יש בכלל אישו ביתו מכלל זה אפשר ללמוד עוד תשעה בגזר שובה מ כלול גם חמוס כמר נראה ואך לבדים זאת נראה בגימור בריסה אז קבוצה ראשונה זה ביטוי ביטוי מנוסתו זה לא בסי אשוי שיש עליכם מישו בס אשתו כי הסתו היא לא אשתו איש חיו משום ביטוי ובז ביטוי בת שלדה לו מביתו מנוסתו ובז בנוי הבן ולד מנוסתו ו ווליד בת הוב אשתו בין שהיא בתו בין שהיא חורקו דהיינו בין אם היא גם בתו היא בת אשתו ממנו או שהי בת אשתו מבעל קודם הו בז ביתו של אשתו ובז בנו של אשתו וקבוצה השלישית חמוי סוי זה כ מוזכר ברשע גמורת הקשה ואם חמוסי ואם חומי אומרת הגמור הרי כתוב בספה יש בכלל זאת אומרת שהי שהו ביטו שבא פותחת המשנה בהם מפורש בתוה חיו אומר רשי ואין הכוונה לאשתו ולבת אשתו כי הרי בת אשתו לא מפורש בתר ריפה רק למד בגזר רשו וכמו שנראה ללון אלא רק בחמוס מוזכר ריפה ובוא ישו ודאי אין הכוונה לאשתו כי אם כך היה צריך ות כתוב הבלו אישו ואמו ולא ייתכן שאיישו הכונה לחמוס כי אם כך אומרת הגמור הבוא על אישו שנוסו ביתו דינו חמו אלא הבוא על אישו ו ביטו מכלל דר סור גם האישו וגם ביטו באחד מהם אם הוא בא עליהם אז יש כאן חיוב ריפה אז מי זה גם אישו וגם ביטו אשתו לא הוזכרה כאן כלל ומנו חמוס ום חמוס וזה הכוונה הבו על אישה שזה אם חמוס בסריה או על ביטה שזה שזה חמותו עצמה וטונה יש בכלל אישו ביטו גם את אלה הבאים שמפורטים לאלון מכלל רו גם מישו גם בי גם חמו גם חמסו סי ובה זה מפורש בת שריפ והנו כל הרשימה לון זה מדרש הסיה זאת אומרת שאם חמוס מפורש בתי אוכ הב בדף הבא לגב ור קיב משמו דור שני כבו הם חולקים איך לדרוש את הפסוק ולפי זה יוצא שרב קיב לומד שאם חמ מוזכרת בפסוק אז מסדת משנה משנתנו רבקי או לרב שם לון חמוס לאח מיס כבו האם יש חיו סי בחמוס אחרי שאשתו נפטרה אבל בין לרבי שמ בין לרב קיו אם חמסו לא מוזכרת בתו מסני מני אומ לו ובני תשנ המשנה הבועל אישו שנוסו ביטו דהיינו חמוסה וחמוס מפורש בתוה שיש חיוב ריפה מה למדנו יש בכלל אישו ביטו חמוסי ואם חמוס ואם חומי חמוס הר מפורש לפי הביה גם חמוס מפורש אז כך להבה צריך לומר כך חומ שזה מדרש ונ מאג י את כל הקבוצה חמוס ם חמסו ועם חומ העיקר זה עם חומ לרוב דס א חומי ו חמסו וחמוס אפילו שמוס כבר מפורש בתו אז ראינו במשנה שיש בכלל ע שמס כל הרשימה מנמה המקורות לכך דו רבון כתוב פסוק איש אשר יקח אס אישו ואס אמו זימי בש רפו אוס סן המפורש כם בתוהו שריפ לחמוס ונראה בעזרת השם בדף הבא איך מתפרש הפסוק לפי רבי קיב לפי רבי שמואל לפי הבי ורו אין לאלו אישו ואמו דיינו חמוס בס אישו ובס ביתו ובס בנו בין ממנו עצמו בין מבעל קודם מנין זה נלמד בגזר שוב נמר קם בויפ כמו שהזכרנו את הפסוק זמו ונמר לאלון בור שתר מזירה לא לגלות רבה של בת אשתו ובת ביתה ובת בנה כתוב שם שהינו זמו הי אז למדים זיו זמו לגזר שוה מה לון ביטו ובז ביטו בז בנו הם מוזכרים בזמו אף כן ן אונ שריפה שמוזכר זמו ביטו בז ביטו בז בנו הם נכללים בפסוק הזה שבו איש ישרפו ממשיכה הברס מנין לסוס זכורים נקיב נראה לאלון מה הכוונה זכור ככב גם זה נלמד בו תגזר שו נאמר כאן זמו נאמר לון זמו מה לון זכורים כיבס אכן סורים כיבס ממשיכה הברס חלק שלישי מנין לסס לטו כלמו הכל יבואר לאלון כמובן נאמר כאן זמו ונאמר לאלון זמו מה לאלון למט כלמו אף כאן למו כלמו ומה כאן לגבי אונש לטו כלמו כך צריך לתקן אף לון למלו כלמו אז שתי החלקים האחרים של הביסה לא מובנים החלק הראשון מובן אז כעת הגמור הזאת או ממר מה ראינו בחלק שני של היס מנין סוז זכורים קני קיס מה זכורים קני כיבס הימה שרוצים לללמוד שבז בנו כבז ביטו שכשם שבז ביטו ישין אש ריפה כר גם בבז בנו שהוא זכר ישין שרייפה בדדו קסיון הרי שניהם נלמדים בוג ז רושו כמו שהזכרנו בחלק הראשון של הברס כתוב הפסוק ביטו בזנו ביטול שלושתם כתוב זמו למדים זמו זמו אלו תמור קבס א חומי כ חמסו זה הכוונה זכור ככב שלא רק אם חמותו סריף אלא גם א חומי אבל זה לא מובן אשת חמוס ומלון עדיין לא העמדנו על בוריה את המקור לכך שיש שריפה עלי חמוס כי הרי התנה הזה הוא לומד שאיישו של הפסוק זה אישתו וזת אומרת שמדובר רק בח מוסוי ואפילו להבה בדס רבקי שאם חמוס כתובה בתום אז זה לא מהמשמעות של איש אישו ואמו אלא מהמשמעות של אויס ואסן של סיום הפסוק אז עדיין לא עמדנו זאת אם חומי דר לו אז הוא מחזר להביא את אם חומי ללמוד זאת מם חמוס יזכור כיבס עדיין לא פירשת ליים חמוסי אז מה הכוונה סכום כני כבס אומר הביה חורים ונקי הכוונה זוכו הכוונה לו עצמו שהוא זכר ונקיו הכוונה לאשתו וכך כוונת הברי אומר מני לסוס שרבו ממנו כשאר אבו ממנו ממנו זה בתו בז בנוי ובז ביטו מנוסתו שזה לא כלו בפסוק אישו וביתו כי שם מדובר באישה על ידי קידושים כמו שרשי מביא גמור בומס שרב קשס תירה כתוב ארבז בזיו יבז ביתו לא יסג משמע דווקא ב בנך בת ביתך אבל אם היא בת בנה של אשתך בת ביתה שלא ילדה ממך גלי כתוב ארבס אישו ביתו לא סגלה מה שמע בין מביתך בין מביתה של אשתך מאיש אחר אז מתרץ רבי לא יקשה כם בנוס כמה בנישואין אם מנוסת או מפוטו שלך אתה לא מוזר על ביטה אלא אם כן אם היא ממך ואז זה ביתך אבל אם זה רק ביתה והיא לא אשתך היא רק נוסך אתה לא מוזר אם אשתך היא אתה מוזר גם על בת שילדה מאיש אחר אז ממילא זה ממנו וממנו זה בס ישוי בס ביטו בס בנו שרבינו לאל בגזר שוב שיש זה חיוב סריפי אז רוצים כעת ללמוד ושריפה על על בתו ובת בנו ובת בתו מנוסתו וזה למדים זה הכוונה חורם כני כבש נאמר כאן בעונש זמו ונאמר לון של ש זמו וכולו לון סור סור י שואל הגמור איך אתה לומד כך זו הרי הפסוק של בזס אז הבנו את הפסוק אב ביטחו לא מוזכר שם בכלל זמו ז איך אתה אומר שאתה לומד גשו זמו זמו אומר וב אמר רב צח ברבדי באמת יש גז קודמת אנו אס יזמו זמו קודם כל למדים אינו הינו כתוב בשאר שלו בביתו כי ארוס כו אינו וכתוב בשער אשתו בביתה של אשתו כתוב שהרו אינו אז למדים גזור שו והינו הינו כששם ששם בשא רישו כתוב הינו ויחד עם זה כתוב זמו אז כך גם בשאר שלוש כתוב הינו כאילו שנכתב יחד עם זה זמו אז כאילו שנכתב כ עכשיו זמו אצלו עכשיו למדים שריפ זמו זמו נאמר זמו ונאמר בשריפה של חמוסי זה בקיב בדברים ששייך לאשתך כתוב זמו ל לון שריפה אף כאן בזכור בביתו העונש הוא שריפה אז ביארנו את החלק השני של הבריה וכעת נעבור לחלק השלישי אומר מני סוס לטו כלמו גם זה נדרש זמו זמו מ לטו כלמו לכאורה הכוונה למו דורות באים למלו דורות קודמים המה אתה רוצה ללמוד בז בנו ובז ביטו שזה דור שלישי שזה למטה כביתו שזה למעלה שכשם שביתה של אשתך זה בשריפה כר גם הדור הבא נכדת אשתך למה צריך זרש מיוחדת לזה בד דוד קסיון כמו שהזכרנו בחלק הראשון של המיסה כתוב זמו בביתו בבז בנו בבז ביטו ולמדים זמו זמו אלו מה תאמר למו כלמו אם חומי ואם חמווי כ חמווי הי למטה כמעלה למעלה כמטה אבוא אם חומי ום חמוס זה למעלה זה דור קודם אתה רוצה להשוות למעלה כמטה לחמות שהיא דור יותר נמוך אומרת הגמור ני למעלה ו כמטה אומר צריך לשנות את הגרסה בברייס שרוצים ללמוד את אם חומי ום חמוסי מ חמוסי אבל איך למדים זאת יוכ נמר כאן זמו ונאמר לאלון זמו כביכול מה הכוונה שנאמר בחמוס זמו ונ בזמו למדים זה מזה שביה יך אתה אומר כזה דבר ומה כלל הסור שלם חומי וא חמו כלל לא כתוב בתר זמו דוקסי אז כאילו שכבר כתוב וכתוב שם זיו לומד רשו לסרי לא כתוב בכלל בתר שעור לגלות ארב של אם חומי וא חמוס אז איך תפרש את הברס אומר הבי באמת כמו שהצענו כעת שצריך לתקן למה ני למלו כלמו ורוצים ללמוד מקור לאם חומי ום חמוס אז שאלת זה לא כתוב בכלל בתר אוקו מני לסוס שלש דוס למלו כשלש דרוס לטו דהיינו למעלה זה למעלה מאשתו זה אם חומ ם חמוס שדור שלישי לאשתו מנן לעשות זאת כמו למטה כמו למטה מאשתך ז שלושה דורות יש ריפה לא רק בביתה של אשתך אלא גם בבז ביט בזמנו זה למדים בגזר השובה נאמר למו לגבי בתו בתה בת אשתך זמו שרינו זימי כמו שהזכרנו בחלק הראשון של הברי ונמר למלו בלמעלה מאשתך דהיינו חמותך כתוב זמו יכח הסי ש וסימו זיוי מה למטה כשם שבדורות מלמטה מאשתך שלוש דירוס לא רק בבת אשתך יש ריף אלא גם בבת בתה ובת בנה אף למה לא שלוש דירוס אז גם מה שהסרנו למעלה חמותך אז לא רק חמותך אלא שלושה דורות דהיינו אשתך היא דור ראשון חמותך דור שני גם אם חמיו ומח מוסו גם זה בשריפה אז למדנו אונש עדיין אין לנו עזורה ולאנה שלם קניזו ולא רק שאיין לנו עזורה לאי מו לא חמוס ו חומ שלא כתוב בתר בכלל אלא גם חמוסי לא כתוב בתר אזור כתוב רק שריפה אז זה למדים זה הבריה ממשיכה ומה באנש אוסו למט כלמו דהיינו ביטו בז ביטו בז בנו עשה כמעלה כמו חמותו כ רבינו בתחילת הבריה שגם בביתו בז ביטו ובז בנו יש אונש ריפ א בזור נ אוול כלמו אז חמותו והם חמותו והם חמ שלא נאמר בהם הזור למטה כביו בזו בזנו שכתוב בתו אזור ורשי מפרש איך נישב פירושו של הבה בלשון הברי ונקרא דברי רשי בפנים וש מ למו משלש לונו בת אשתך זמו וסו בבת אשתו למטה כמעלה דנו בז בתו כביתו אף למו מאשתו במותו אוסו למו כלמו עשה דור קודם כמו הדור הנמוך יותר א חמו חמו הרי ממשיכ זור עזור זה למדים שוב מהש למול של מטו אמנו לשריפה כשר שלמנו זה החלק הראשון של היס שלמדנו אונ שריפה לביתו בז ביתו בז בנו אף בזורה עושו שער של מלו אמנו כשער של מטו אמנו זו דרכו של הבה לפי הבה צריך להפוך את הנוסח בברייס ולשנות ל הלון למט כלמו אכן למלו כלמו אבל רבש אמר לא לכד כונה לא צריך להפוך אף כן לטו כלמו ומי לטו למטה ביסור דהיינו למטה ולמעלה זה לא במרחק הדורות אלא בחומרת האיסור איסור חמור הו למעלה איסור קל הו למטה והרשי מסביר שכך מתפרשת הביסה מנין לסוס למו כלמו דהיינו מנין שהעונש על אם חמוס ום חומי שזה למטה זה קל יותר כי זה דור רחוק יותר כלמ לא כמו החמור יותר כמו חמוסה שזה חמור יותר זה יותר קרוב לאשתו זה נלמד נמר כאן זמו בחמוס ונאמר לאלון בבס אישתו זמו מה לאלון כשם שבס אישתו אז למו כלמו הדור השלישי באז ביטו באז בנו של אשתו שזה למטה שזה הדור רחוק יותר אז האיסור קל יותר אס התרת כ למלו כמו האיסור החמור יותר דהיינו כמו ביתה עצמה אף כאן בונה של חמסו למט כלמו אז גם אין חמוס ואם חומי שזה רחוק יותר מאשתו וזה למטה האיסור אמור להיות קל יותר האיסור שווה וממילא מה התקשנו הנו שתי קושיות למה אי אפשר לפרש ככה את הביסי קושייה אחת שהביס התה צריכה לומר מני סס למלו כמטה זה רבשי מפרש היטב אפשר לגרוס מנין לסס למטה כלמו כי למטה הכוונה הם חום חמוס שהם באמת דור קודם אבל הם למטה זה איסור קל יותר וגם מה הקש עוד מה אתה לומד זמו זמו מה כתוב זמו בחמוס וכתוב זמו איפה בהם חמוס ב חומ לא מוזכר בכלל בת חמוס ם חומי אז גם זה מיושב לפי רבש כי מה שהביס אומרת נמ כן זמו לון זמו אז כאן הכוונה לחמוס ולון הכוונה לבשו ובאמת בשניהם כתוב זמו ח חלק השני של הבריה מפרש רב שכמו שהב פירש שמנ לומד הזור לחמוס ם חמוס ם חוי אז היס אומרת כך ומה כאן בנש רבנו בגזר שוב שר של מטה אמנו כשר של מו אמנו וכ מתפרש למטה למעלה כן בדורות שלמטה הכוונה הדור שיוצא מאשתך כל מעלה שלמדנו בחלק הראשון של הברס שכשם שבמו בח הדור למטה ממנה ביטו בז ביטו בז בנו בשריפה גם באזורה שזה כתוב בשר של מטו נלמד שגם בלמעלה מאשתו חמוסי אם חמוסי ואם חומי יש גם מזורי אז בירנו את כל הביסים אבל כעת מקשה הגמור מה אמרנו בחלק השני של הברייה שלומדים שרבו אמנו כשי רבו אמנו ומזה למדים שגם ביטוי מסוסו בז ביטו מסוסו באז בנוי הם שווים לביתה של אשתו ובז ביתו של אשתו ובז בנו של אשתו שואלת הגמור תלמד מותק ראשו וגם אמא היא כשם שבא באשתך אם אמו אורו כמו שראינו בחלק השלישי של הברס שלומדים גם עלים חומי ואם חמוס אף הוא גם אצלו עצמו אימו אסור שיהיה אדם יהיה אסור מדרס להתחתן עם אמו עם הסבתא שלו ובאמת מבואר מסכת סומס שמדר מותר לאדם להתחתן עם הסבתא שלו ורק מד רבון אסרו מהשני אוס והר דוז שואל לכה שמד בכלבו חימו אם נאסר דור שלישי של אשתו שזה רק על ידי קידושין כלחים דור שלישי של עצמו אז הרד בז אומר שלא למדים הריז בקל כומ כי כר גזר הקדוש ברוך הוא זו אסורה וזו מותרת דז מבאר מגול סה מביא אותו מר פשט יפה למה מת התירה עשרה את זה ולא את זה אז הוא מבאר שהתירה עוסר את רק דבר שמצוי ונפש אדם תבה ו ולכן אם אמו אז כיוון שהרבה יותר מבוגרת ממנו לא שכיח שהיא תבלה אבל אם ח מוסוי תיתכן שהיא תהיה יותר צעירה ממנו הוא נותן דוגמה הוא היה בן 50 הוא נשע אישה בת 16 שאמ ילדה אותה בת 16 אז הסבתא בת 48 והוא מבוגר ממנה בשנתיים אז ייתכן שהיא תבלה לכן התירה סה הזאת הקופונים למה לא למדים איסור מדריסה לאם אמו מביאה הגמור שתי דרכים לישב זאת דרך ראשונה אומר הביה פסוק אומר קרו כתוב באיסור של אמוי אמו הי זה מיותר למהט משום אמו התו מחייבו תו מחייבו משום אמוי טוס מזכירים שבדף נד כבר למדנו מאמ חוש לא מחייבים על שסובב אבל שתיהם למדים מזה אם חוים ולא משמי שסובב ולא סבתא רב הוא אמר לא צריך פסוק כי לא יתכן ללמוד זו בגזר שו לאיסור הוא מסביר בין למדמ ומינו ובין למדוד מנו והוא כשרו לא יעשה זה ללמד בגזר שוה מה הכוונה יש שתי דרכים מוזכר כמה פעמים בשס מחלוק איך ללמוד גזרו שוה או הקש האם אני אומר דוין מינו או מינו כיוון שאת עיקר הדבר אני צריך ללמוד משם אז את כל הפרטים אני אלמד משם מינו הו מינו משם ומשם וכמו כן למשל בנידון שלנו אם נלמד בגזר רושו ואם אמו ם אמה לעיקר האיסור אז נלמד הכל משם ונאמר שכשם שבאם ממה של אשתו שריפה אז גם באם ממו שריפה יש דרך שנייה שאומרת דוין מינו והוא כ בעשרו את עיקר הדבר שאתה צריך ללמוד משם תלמד משם חר כך הו כתמיד בעשרו במקומה אז כך גם כאן תלמד את עצם האיסור של א ממו מא ממה כי זה אין לך אפשרות אחרת אבל אחרי שלמדת אז מה העונש זה תמיד במקום ותומר כשם שבמו קילה כך גם בהם ממו סקילה אז הוא אומר שגם אם ומר דוי מנו מנו ב גם אמר ו מנו ו בעשרו אי אפשר ללמוד כאן את הגזר שוב והוא מסביר רוב למן דומר דון מינו ומינו אז מה תאמר למדים הכל משם מה היא כשם ש באשתך אי ממו אורו אף הו נ מגם אצלו עצמו א ממו אורו הוא מינו למד את הכל משם מה היא כשם ששם באשתו אז ה ממה ריפה אף הוא נמה בשריפה אז תלמד שאם הוא יבעל את אם אמו הוא יענש בשריפה זה לא ייתכן שלוש דברים קודם כל למן דומה סריף חמור למדנו לאש מחלוק רשים וחומים רבשי מסובר שריפ חמורה מסכי אז ה שיטתו איק למפרך על תחילת הדין שאי אפשר בכלל ללמוד תוסס מזכירים שגזר שוה שהמילים לא מיותרות אז אפשר להפריך פרכה מה להי אתה רוצה ללמוד מאשתך בא יש באמת עניין להחמיר ולאסור את אממה כת ראש הטר מחמירה שם שכן אםו בשריפה התר החמירה לאסור גם את אממה תומר בהו שאתה רואה שתר מקילה שאם הוא רק בסקילה ולא בשריפה התרה גם לא החמיר לאסור את אם ממו ועוד אם תאמר באמת שאם ממו נלמד מאם ממה וייה חיוב ריפה היצא דבר מאוד משונה אםו אם הוא בולת אמוי בסקילה שהיא קלה משריפה ואם בועלת אי מימו בשריפה חמורה יותר לא יתכן ווי תענה השלישית אם אתה אומר שצריך לדון מינו ומינו אז מי אומר לך איך ללמוד מינו ומנו יש לנו שתי אופציות אולי תאמר כך מה היא כשם שבש לא חילקת בו בין אמו לאמ אמו שניהם בשריפה אף הוא נמ כשאתה בא לאסור עליו את אם אמו לא יתחלק בוי בין אמוי להם אמוי ושניהם בסקילה אז לא תוכל למוד בסרי אז ממילא אתה לא יכול ללמוד מינו ומינו כי מי אומר לך שמינו ומינו הכוונה תשווה לשם ש בשריפה אולי מינו ומינו תשווה לשם שהאם והסבתא באותה מייסה אתה לא יודע מה לעשות לעולם לא תגיע למינו ומינו מושלם אז אי אפשר ללמוד בכלל ממשיך חובב זה הכל אמרנו לדס רב שמ ולמען דומה לפי חחים שקי לך אמורו השתי הרכס הראשונות אינם כי באמת אצלו יותר חמור מאצל אשתו אצל אשתו שריף אצלו סקילה גם הפרך השניה הננה אדרבה אמו סקילה כי חמו יותר ומרפה כ זה יותר רחוק אבל מהי קש קושיה מחמת הקושיה השלישית לאדו אי אפשר ללמוד כי אי אפשר לקיים מנו ומינו זה ה הכל למן דומה מינו מינו ממשיך וב ולמן דומה שתמיד אני אומר דון מנו והוא כבס אז מה תאמר מה היא אצל האישה א מימו אסור אונ מ אורו והוא כבו וכעת המעמיד במקומו אוי בי במו אז אומר שעולם אמו יסקי אז גם זה קשה למן דרימור מפרח לתחילת הדין איך אתה לומד א מומו מה להי בשיר אשתו שכמו בשריף התר מחמירה אז התר מחמירה גם לאסור את הסבתא ת בו שתר מקילה שאמה בסקילה ולא בשריפה אז לא נחמיר לאסור את הסבתא ועוד הוא כהי מי אומר לך שהוק בעשרו הכוונה תלמד תלמד מפה מה תלמד מפה שכשם שאמו בסקילה כך אם אמו בסקילה אולי תאמר אחרת אולי תאמר הוכ בעשרו ותאמר בשריפה מה היא אתה לומד הרי משם אז כי תראה מה קורה שם לא חילקת בו בביתו ממו בת אשתו בשריפה אמו שלשת בסריה אפו תמיד תאמר אוק בערו י ממו תומר אני לומד מ מאימה שגם אם אמה אסורה אז כר גם אצלו עצמו כשם שאמו אסורה כר גם אם אמו אסורה אבל תאמר איזה עונש ניתן לאם אמו הו כ בעשרו כשם שבתו בשריפה כמו שלמדנו בבריסל אז כר גם הם אמו בשריפה וזה לא יתכן אומר רשי כיוון שאנחנו לומדים כעת בדס המדומה שריף חמורו אז איך ייתכן שאמו תהיה בסקילה והם תהיה בסריה למעשה דברי רשי כאן זה לרח ד מילס כי בעצם אפשר לומר גם שהקושי היא פשוטה יותר כי יש כאן שתי אפשרויות לאסרו אתה לא יודע מה הכוונה אסרו אבל רשי אומר שיש כאן עוד קושיה יותר חזקה כי לא ייתכן ש בסקיה ו בשריפה זה ה הכל לדס רב שימן ולמען דמסקי חמורו אז את הפרך הראשונה אי אפשר להפריך כי אדרבה באמת אתה רואה שאצל אשתו שזה רק פ ובכל זאת התיר עוסר את א ממה אז כל שכן אצלו שהתירה מחמירה שאמו בסקילה אז ודאי שיש ללמוד ש ממו אסורה אז אי אפשר להפריך אבל מהי קוש נידונו מחמת הקושיה השנייה כי איך אני אעשה באסרו אני יכול לומר באסרו הכוונה שאני אלמד משם את האיסור לממו ואני אעמיד אותו באסרו כשם שאמו ב בסקילה כך גם הם בסקילה אבל אולי התאמר אחרת כשם שביתו ריפה כ גם אם אמו בשריפה ולא תדע מה לעשות אז נכון שריפה קלה יותר ואי אפשר להקשות שאיך יתכן שאמו בסקילה וא בסריה זה נכון אמ קרובה יותר בסקילה ואם ש רחוקה יותר בשריפה אבל אתה לא יכול למוות כי אתה לא יודע מה כנת התו אתה לא יודע מה הכונה הוו ממילא טוען רובה אי מימו אי אפשר למוד בגזר שו שתיה אסורה ה באמת מותרת מן התו היא רק אסורה מהשני שאוסר חומים עד כאן דף ה ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: