הדף היומי מסכת סנהדרין דף עד

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף עד

[מוזיקה] סנדר דף עד הש מתחיל בעזרת השם ת וחצ שות אחרונות של הדף הקודם ח למדנו בברייס בעמוד הקודם שמי שרודף אחרי רבה שהי חי כריסס אז צריך להרוג אותו מהיכן זה נלמד מהמילה ח אין לנרו חית מובס חי הלוכי כריסס בקשה גמור ומינו למדנו משנה מסכ סוב כתוב בתיר שאם אדם הונס נערו בסולו ה משלם להביע קנס של חמ שקולים וגם לא סיע ישו צריך להתחתן איתה לא יגרש אותה כל ימי חייו אומרת שם המשנה ואילו נרוס שיש לון קנס הבעל הוסו אפילו שהוא בע על אחותו גם יש כנס רשי מסביר שיש כאן שתי חידושים קודם כל אפילו שהוא לא יכול לקיים את הכנס השני שסי ישו בכל זאת מקיימים בו את הקנס שבסן האיש השוכב אמו זה נלמד שם מפסוקים סכס כסוס חידוש שני אפילו שהוא מתחייב כורס על בי לזו כזה אחותו הוא לא נפטר מתשלומים כי בחיוב כורס שזה רק מיס בדי שמיים לא אומרים כמ בדרה במיני אבל אם אתה אומר שבשעה שוא רודף אחרי אחותו אז מצווה להציל לו בנפשו אז למה הוא משלם הרי מיס ותשלומים יש כאן ואפילו שלמעשה לא הרגו אותו אז כמו שדיברנו כל חמיס שגן אז גם למדים שם מסכת סוב מ ת בחזקה שהם נפטרים בתשלומים אזכרה גם כאן שבאותו זמן ה היה חי מס אפלו שבפועל הוא לא הומת אז הוא לא ח בתשלומין אומרו רבונו כמד רב חסדה הם רצו ליישב כך משס הר פגמו פט לו מקטו ברגע שהוא עשה הרואה אז היא כבר בעו לו היא כבר נפגמה במקצת ושוב לא מצילים אותה מגמר בי אבל ממ למשלם עד גמר בי כ הקנס זרק בגמר בי הוא מוציא את בתוליה אומר רשי גמר בי אליו דווקא גמר בת המירו שהוא מזריע כי הפסוק על בתולים קפי כמו שכתוב נרו בסולה שלא רוסו אז ממילא המישר פוגם אותה אז רק אז יכלו להרוג אותו אחר כך כבר לא והחיוב של כנס נהיה בכס הסתור אז כיוון שזה לא בק אחד אז אין כאן פטור של קים לר מיני בקשה גמור אומ שר שזה כבי לכל דו זוא נשיק של האיבר אז אפשר עיד שהיא כבר פגומה אבל עדיין בתולה קיימים אז הכנס עדיין לא קיים אלל מדומר הרוא שבכל התר זה כבילה כנוס סתורה וגמר בי של שיחו רופו שכתוב שכ וזרע זה בי הסירוק מה יק למימר הרי ברגע שהוא עושה הרואה שכס סתור כבר הוצי ד בסול אז מיס שניצל בנ שתשלום ים כחוד אלם הרב חסדה באיזה אופן מדובר שם שהוא משלם כנס כגון שבוא ו האך או אדם אחר לפני זה שלא יק דרקו אז היא כבר פגומה ועכשיו החוזר בולו כדרכו אז כשהוא רודף אחרה לבוא אליה פעם שנייה כבר לא ניתן לצל בנפשו כי כמו שדיברנו בשיעור הקודם היא כבר בגומה ממילא אז מתחייב בקנס רב הוא אמר באיזה אופן מדובר שהוא חיב קנס בוסו במחו ש יארגנו ורב יהודי שדיברנו בשיעור הקודם שאז נית צל בנפשו רב פופו אמר מה שלמדנו שחו יש כנס לא מדובר ב מפוטו שהיא מסכימה לכך ודבר הכול כמו שדיברנו בשעור הקודם אם ה לא מקידה בכלל הפגם שלה אז גם לחומים לא ניתן להצילו בנפשו הבימה באמת מדובר באונס המדובר ביכו להציל באחד מור יכול להציל אותה על ידי שמשל יחתוך לו את הרגליים ורבי יס בן שאולי שכזה אופן אסור להרוג אותו אז אין כאן כלבם לתניה רדף שדף אחר חו גו שמן רודף אחרי לוי מיכול לוי הנרדף או ראובן שור זות להצילו את לוי בחד מבור של שמעון ולא ציל אלא הוא הרג אותו נר גולוב אז בכזה אופן מדובר כאן מתמד רב ינס ב שאול כסיף כתוב בפרשה של דמי לודס שני אנשים רבו והוא הקה אישה שעברה שם ויצאו ילדה הוא צריך לש לודס אז כתוב ויצו אנושים גוים בבנו כפי שור וצו לדו הוא אמר בוזו במצו שבמי קוס חינו נושים לא סתם שם רבו כל אחד התכוון להרוג את חברו ובטעות הוא יקע את האישה כסיב איך אני רואה שמדובר באופן כזה כתוב אם אוסוי ניה שמתה האישה ואז הוא מתחייב מיס נסה או נפש תחס נפש ואז ה לא משנן לודס אז אם הוא לא מתכוון להרוג אז הוא שוגג למה הוא נרג אלא מדובר במתכוון עכשיו כך סתם רו ציח ניט לציל בנפש כמו שדיברנו אז הוא היה רודף כ הוא התכוון להרוג ואפילו אוח מרח המונה שבמקרה ולאן האישה לא מתה א רק הפילה את ולדה שאין כאן חיוב מיוש בדמי לודס טוען רבס בנדס כגון שיו זה שור את המריבה צ את הנרד בור של הרודף אז לא ניתן להורגו לכן אין כאן חיוב מי אז יענש בממן אר איך משס עונש הרי הוא דף ותמיד אפשר לצ בנפשו ז הייתה החה שרב נסן בקשה הגמור ע הוכחה שבס לש באמת גם אם אפשר להצילו בחד מורב נית להצילו בנפשו רק איך אתה מחייב כאן דמי לודס בשעה שיש חיוב מיס עליו ביטור ודף דמיס לוזה ותשלום לוזה אולי פטור של קמלר מני זה כששני החיובים מיס לוים מגיעים מחמת אדם אחד אבל כאן זה לא מחמת אדם אחד המיסה שמוטלת עליו שמי שרואה אותו יכול להרוג אותו זה בגלל שהוא רוצה להרוג את חברו והתשלום מ שהוא צריך לשלם כעת זה לבעל האישה אז השני אנשים נפרדים לכן הוא לא נפטר אפילו שהיה חי מיסה אומרת הגמורה זה לא נכון לא ישנה אם היה כאן חיוב מיסה אין הבדל אם זה לאותו אדם או לשני אנשים אחרים איך אני רואה זאת דומה רובה רודף שרודף אח החבי רוא להרוג אותו ושיבר הרודף בשעה שהוא רדף אחרי חבור להרוג אותו הוא שיבר את כלים בין של נרדף ובין של כול אודום פוטם לשלם על הכלים למה מת מ מסח בנפשו בשעה שור הדף הרי ניתן להצילו בנפשו אפילו שלא יציל אותו בנפשו אבל למס היה עליו חיוב מיסה אז מה רואים כאן בדברי רובה שאפילו שהכלים שייכים לאדם אחר לא רק אם זה כלים של נרדף אז הוא פטור אפילו שזה מיסל או זה מחמת האדם שרודף אחריו ותשלום לזה לבעל הכלים פטור אז רואים שאין הבדל בינתיים מביאים גם את המשך דברי רובה ו ף שיבר אס הכלים בשעה שהוא בורח רודף אז תלוי אם הוא שיבר כלים של רודף פוטו אם הוא שיבר כלים של כל אודם אחר חייב למה של רודף פוטר שנו מגו אם מותר לו להציל את עצמו על ידי הריגת הרודף אז ודאי שמותר להציל את עצמו על ידי קלקול וזג בכליו של הרודף אז זה וודאי שהוא פטור אבל אם הוא שיבר כלים של כל ודום חייב אפילו שהוא חייב לרוץ והוא שובר כאן שמציל חבר צריך לשלם ממשיך וב ורודף שרודף אחר רודף להצילו ראובן רואה ששי רוצה להרוג את ליוי אז ראובן רודף אחרי שימן להרוג את שימן כדי להציל את ליוי ושיבר אס הקלים ראובן בשעת מרוצת שיבר כלים בין של רודף של שמעון בין של נרדף של ליווי בין של כול אדם של אדם שלישי פוטר ולא ימין הדין אם זה כלים של אדם אחר אז מקרה צריך לשלם מילא אם הוא שובר כלים של שמעון שלמ מונוי שובר כלים של לווי זהרי לטובתו אבל אדם אחר אז מעיקר נינ צריך שלם א קוחים ש פטור שאים ר נמצ אילד שמצ חבר מיד הרודף אומר מה אני צריך להיכנס לזה אני אשבור באמצע דברים אני צריך לשלם לכן אמרו לך תציל גם אם תשבור דברים לא תצטרך לשלם מה ראינו במשנה אבל הרודף אחר ב וכולו או לחלל שבת או לעבוד עבד אזורה לא הורגים אותו מביאים כ דעות חולקות כמו שהזכרנו בשיעור הקודם רבי שן ב חיזור אם רואים שאדם רוצה ללכת לעבוד זור אז ניתן להציל בנפש אז ניתן להרוג אותו כדי להצילו חט הזה מקל ומה גדת אדם למשל רודף אכי רורס פוגם אותה ניתן ציל שגם גבו עוב ז כל פוגם בקדוש ברוך הוא לא קלק בקשה הגמ הדין אפשר ניש אדם על ידי נ הגמ כן כ סוברים לא ככה אבל הוא סובר או שן הדין תני רבי אוז שמ בנו מסי ומר המכ השבס נית בנפשו אני רואה שחברי הולך לחלל שבת רחמן ליצלן אז מותר לי להרוג אותו לפני שהוא יחלל המפורשים דנים אם אני אהרוג אותו אז אני אחלל שבת כני תל נפש אבד תירוצים מה המקור שלו סובו כבו דמר אושי מן הדין ממי בזור אז נית ציל בנש ועכשיו בגז ושב חילו חיזור כתוב בשבס מחלל מומוס כתוב בזור מזרח סית למלך וחלל אז כשן שזורה ציל בנ שעיקר גם למנוע מחילול שבת וכעת מביאה הגמורה דין מאוד ידוע אומ רבי חנו רבי שימן ב צודק נמנו וגמרו באליס בסנ זה בלוד בלוד היה אדם שקרו לו נזה אדם חשוב בעלייתו היושים החומים ושם הם נמנו הגיעו למניין וכולם החליטו כל שבתו ם אומרים ודום אבו ואל תורג או שאתה עושה את עבירה או שהרג ל יורג רש מביא כמו שהגמר תביא עוד מעט כתוב וחי בם על מצוות התורה ולא ישימו בם חוץ מג חמור זור וגילו הר ושיו דומ שעל זה צריך למסור את הנפש וכבר נראה את המקורות בקשה גמור זורו בזור לא אומרים לו תעבור ואל תהרג ני אמר רבי ששמואל מנין שאם אומר ודם עבו זור ואל תורג ואם לא תעבוד תהרג מנין שעב יורג תמוד לא וחי בהם ולא ימוס בהם והרן בסוי מסביר שעוד מעט נראה לכאורה יש מקור מפסוק ובת השם אלקיך בכל לבבך וכל נפשך צריך למסור את הנפש הוא מפרש רבי שמואל שהפסוק לא בא ללמד שיסור את נפשו עבור אבס השם אלא שאהב את השם בכל כל נפשו ממשיך רבי שמואל יוכל אפילו בפרסה אומרים לו תעבור אבירה בפרסה ואם לא נהרוג אותך ואז אולי גם צריך לעבור לא אז ה צריך למסור נפש תמוד לא ימר ולא יחללו את שם קושי ונקדשתי בסר בני ישראל אומר רשי בפרסי כחילול השם וצריך לקדש אס השם וזהו ונקדשתי שמוסר נפשו על אהבת יוצרו הקופונים רואים שבדי זורה לא צריך למסור את הנפש אונה הגמור זה מחלי קסטים ואינו רבי צוד דמ רבי אליזר ני רב אליזר כתוב ת השם אקך בכל לבבך ובכל נשך ובכל מוד מה זה ובתו שלא תר בזור נשאל את השאלה בכל נפש שצריך למסור את הנפש לא מנ בכל מוד שצריך למסור את כל הכסף םנ בכל מוד לא מנמה בכל נפשך שהיה כתוב רק אתה חשוב יותר נידע עצמי אתה פחות חשוב אלא אם יש לדם שגוף לקח נמה בכל נפשך אם יש לך עוד ש מגופו לקח נמה בכל מוד כלומר תאוותו חביבה לך יותר מכל החביב לך אז זה המקור למיס לאבזור גילו הרשי חודו מנין שורג ליבו כד רבי הזכרנו לא תניה רבי אמר כתוב בנס נרו מוסו בשדה היא לא השמה מהכלה לעשות כי כקו מרצ נפש כן הדוור הזה כימה למדנו מרוצח מה לא מספיק ברור ששמה שצריך להוסיף משל מעטו הרי זה בו לל נסו ונמצא לומד גם לומד יצח נר מורסו מה נר מורסו נית צל בנפש כמו שלמדנו ואין מושיע לא אבל אם יש להושיע צריך להושיע בכל מניס אצנית צי בנפש אם אתה ר שאדם רודף אחרי חברך ורגו קום ורגו ו צח אם אומרים לו תהרוג את הנפש אם לא נהרוג אותך יהיה הורג ול יבו כמו שכבר נראת ה מקור לכך אנר מוסו תורג ואל תעבור אז הגרסה לפנינו זה תורג היא צריכה למסור את הנפש שלא יבלו אותה באיסור וכך גם בפסחים א ביו מהגרסה יורג יבו ורשי שם כותב וגם טוס קומביז שכך הגרסה הנכונה י הורג אבל האישה לא צריכה למסור את הנפש כמו שנראה לאלון כי כיקר קלם לא עושה מעשה אבל תוסס לאלון ישבים את הגרסה שלפ את האורג כי יש מקרים שהאישה עושה מיסה שהיא מביאה על עצמה את הר ואז גם היא תורג על תבו נשאלת השאלה רצר גופי מנוון שהי הורג ועל יבו ולא יהרוג את חברו אומרת הגמורה סבור אומר רשי שלא תחה נפש חברו קטרת אם הוא יהרוג את חברו יש כאן שניים איבוד נשומה ווירה וזה אתה בא לדחות מפני ו והוא לא יעבור אם הוא לא יעשה כלום והגוי יהרוג אותו אז לא תהיה כא שום חי בם משום נוש של ישראל סוף סוף לא מי ידע שנש נפש דברב הגמעה ר ואמר אומר לי מורי דורי אמר לי אדון אירי זיל קתל פלני לך תהרוג את פלוני ואם לא ם לא תלך להרוג אותו קטין ללוך אני אהרוג אותך ורשי אומר שהיה גוי אומר המרשם כישר לא מוחזק לרצי ושם יחזור בו אז ודאי שאסור לו ללכת להרוג אלא החידוש אפילו בגוי אומר לי אמר לו רבי ליק לוך שיהרוג אותך ולא תקטול אל תלך רוג את חברך מימר דדו דוך סמק תפי מימר שדמך אדום יותר דוג מסביר רשי מי יודע שדמך חב נ יוצרך יותר מדם חברך אלך אין כחי ב בם שס של ישרל הקדוש ברוך הוא הוא הטיר לעבור הס וכאן שיש עיבוד נפש ח ניתן דבר המלך ד שצו על הרצי שאסור לרצוח אז למדנו שבשר הס חוץ מגמל חמור אז יעבור ורג אבל כי אוסר אבדים אומר רבי כנון לא ישונו אלו שלא יבש השמד א בשס השמד שש גזיר לחוס להעביר את היהודים ל דתם אפילו מצוו קלו צריך למסור את הנפש יורג על יבר מסביר רשי שלא ירגיל הגויים להריח את הלבבות לכך כיוס רובי כשרוב גער יר לבו אמר רבי יכן אפילו שלאב ששמר צינ אבל בפרסה אם כופים אותו לעבור אויר בפרסה נוכחות סור ישראלים כמו שנראה אפילו מצוו קלו יורג ול יברו משום קידוש השם מה הם מצוו קלו אומר רוב בר יצחק אומר רב לא רק מצווה מפורשת בטרה אלא אפילו רק מנהג בעלמה אפילו לשנוי ארקס מסנה רוך הנל אומר רשי שאם דרך הנוכרים לקשור כך בדרך ישראל בעניין אחר כגון שיש צד יהדות בדבר ודרך ישראל להיות צנועים אפילו שינוי זה שאין כאן מצווה למינג בעלמה יקדש את השם מפני חבריו ישראל ו סור את הנפש ו פרס אומר רבי יק רבין אי פרס דקרה בני אדם יודעים מכך שהוא עובר את ה אומרת הגמ פשיט שורצים ישראל ב ונקדשתי בסר בני ישראל זה המקור מש ןל אבל ב רבמ תיש ישראל נו האם צריכים שכולם יהיו ישראלים או מספיק שרובם ישראלים ושמה וני רבני אחוס תוך טוך שצריך סורו וכולם ישראלים מהגזר ש קסיו ונקדשתי בתוך בני ישראל וסיבוס ודו מתו הזו מה לון סורו וכולו ישראל אף כאן הסור וכולו כל העשרה ישראל אז רשי כותב היכן כתוב וד מדו במרגלים למיס הפסוק הזה כתוב בדס קירך אבל המשו מבאר בדס קרח לא הוזכר שם סורו אז לכן רשי מפרש ש העניין הוא כמו שמבואר מסכת מגילה למדים גזרו עידו עידו כתוב במגד מוס ידו אורז וכתוב בדס קך ודו מתוו עדו כשם שעידו אצל המרגלים הכוונה לערה אנשים כ היו מרגלים ושניים מתוכם היו צדיקים כל ישוע אז עדו הררה אזכר גם בדס קויך עידו הכוונה לאסור ועכשיו למדים תוך תוך כתוב קדשת בתוך בני ישראל וכתוב בדס קוירי בודל מתוך אודו וודו הכוונה הר לעשרה ישראלים אז כם ונקדשתי הכוונה לשורו ישראלים בקשה הגמורה מה אמרנו שבפרס צריך למסור את הנפש על כל אבירה וא אסתר פרסיה אבוי בפרסה כולם ידעו מזה שהיא מתחתנת עם החשיש אומר רשי ו נבעלה לנוכרי ולא מסרה נפשה למיסה תוסס מקשים הרי אמרנו שבגילו הרייס חובה למסור את הנפש אפילו צינה אז הגמ התה צריכה להקשות אסתר הר ישו אז הרמבן ועוד ראשונ מסבירים שסוגיית חולקת על מה שמבואר מסכת מגילה שהיתה איש הסי שהייתה אשתו של מרדכי ותלו לבס אל תקר לס לביס אלא הייתה פנויה ממילא אין כאן גילוי הרייס זרק יסו פנו לגוי שזרק קלב אז הקושיה היא רק שבפרס צריך למסור את הנפש גם בשר הוירוס הכסף משנה כותב שקר גם דקדק רשי וכתב ניב לו לנוכרי כל הבעיה שנינו אבל לא שתה איש איש הקופונים איך היא עשתה זאת אומר הביה אסתר קרקול מוסו היא לא עושה מעשה הוא עושה מעשה אז היא לא צריכה למסור את הנפש כמו שדיברנו לאל רוב אמר תירוץ אחר אנוס עצמון שנה מה שדיברנו שבפרס צריך למסור את הנפש זה רק פני קידוש השם אז מתי יש כשיש חילול השם כשגוי מתכוון להכשיל אותי כדי להעבירו מירו מירס השם אבל אם הוא מתכוון להנעת עצמו אחש שלא התכוון להסיר אותם מירס השם אפילו לאדע שהיא יהודיה בכלל הוא רצה אתנו עסה עצמון ואז אין עניין של יגל יבו דל מוכ אומר ום לא תאמר כך אז איך אנחנו עושים אנ קוקה דימניק איך ונלו רשי מסביר היה יום חג לפרסים שהכומר של הבוד אזור היו לוקחים את האש מכל בית ובית הממדים בבית הבד אזור ה שולם כדי שכולם התחממו כנגדם אז הם באו גם לבתינו אומר רובי ונתנו להם אח נותנים להם קווקה ודי מונקי זה כלי נחושת שנותנים בהם גחלים גבוהים ועומדים לפני שולחם מלוך מתחמם כנגדם יך אך לא מוסרים נפש הקדושת השם זה חוק הבד אזורה אלנוס עצמון שיינה הגוי לא מתכוון להעביר אותי על דעת הוא צריך לאותו כלי אז אין כאן קידוש השם להרג עליו ואפילו שהגוי משתמש בזה לעבוד זורה הוא לא אומר לי שאני אעבוד עבוד זורה הוא צריך את עבוד זורה שלו לכן מותר אוכנה מ באסתר אנו עשה עצמון שינה אומרת הגמרה ואז דרב עמי רוב הולך לשיטתו שכש שהגוי מתכוון לעצמו אין בעיה דומה רוב נוכרי דומ לילה ישראל גוי שאומר ליהודי קטול אספסת בשבת יש כאן עסב שח זה מאכל בהמה תקצור זאת בשבת זה מלוכת דריס ושוד לחוסה טיל זאת לפני הבהמות שלי שיאכלו ואם לא אם לא תעשה כך כטיל ללוך אני אהרוג אותך קטיל הישראל צריך לקצור את הפסטה לחלל שבת ולא הליק לכ שהגו יהרוג אותו ואפילו שזה פר גזר כיוון שלא מתכוון לאירו אלא לצורכי עצמו אין כן חילול השם אבל אם הוא אומר לו תקטול את האס פסטה ושדי לנהר טיל את זה לים הנהר אז מה הוא לא צריך את זה אלא מה ה מתכוון להעביר את היהודי על דתו אז אם זה פרסיה או שס זרס מלכוס אמרנו שבכל הוס צריך למסור את הנפש ליקט צריך למסור את עצמו שהגוי יהרוג אותו ו ליקט קצור אתפס בורב רוצה להעביר אותו על דתו אז דיברנו שיהודי מצווה על קידוש השם בוא מני מ רבי עמ בנוח מצוה על קדושת השם או אין מצו ע קדושת השם אז רשי אומר לדוגמה הוא הרי מצווה לא לעבוד עבד זורה כמו שדיברנו בדף נוב אז מה קורה אם מאמים על גויים או תעבוד עבוד זורה אם לא נהרוג אותך האם הוא מצווה לקלש השם והוא צריך לתת את עצמו למיסה או לא אומר הבי ושמה למדנו לאל שבע מצוו נצבו בני נוח ואם מיס שמצוה על קידוש השם תמנ יש לו מצווה שמינית אומר לרוב זה לא רעיה אן הוא וכל אבי זרו הוא הצטווה בשבע מצוות האלו ובכל דבר ששעה קדוש השם אז הוא צריך לקיים זאת דהינו אם אומרים לו לעבור על אותם מצוות או יהרג ואם לא יקדש את השם יעבור עליהם אז הוא צריך לקלש את השם זה כלול בכל מצווה מהב לא אז מה נהייה עם זה עם הספק שלפנינו אומר רב דבר ומרב אמרו בישיבה שאפשר לפשוט את זה מהפסוק שכתוב לגבי אליש כתוב שנמו שהיה שר צרום הגיע לישו שירפא אותו בצרתו הוא אמר לו שירוץ בירדן שבע פעמים והצרת אסור ממנו וכך היה ואז אמר נמן כן אלוקים בכל אורץ כן בישראל הוא קיבל על עצמו לא לעבוד עב זורי אבל הוא אומר לישו לדובר הזה סלח השם לעבדך יש דבר אחד שאני לא יכול להתחייב בזה אני אנוס בבו אדוני ישח שומו אדוני מלך הרום הוא הולך מדי פע לבי בס זורה לעבוד שם די זור להשתחוות שם והוא נשען על יודי הוא נשען על ידי השתחוו סינוס להשתחוות ביחד איתו אם לא יהרוג אותי אז זה שהקדוש ברוך הוא יסלח לי וקסי ויאמר לוי אמר לו אליו לך לשלם זאת אומרת הוא הסכים איתו ואם יס שבח מוזר הקדוש השם לא ללי למה הוא אמר ל לך לשלום אז רשי מסביר נכון שהוא לא צריך להוכיח אותו כי אין מצווה שלכו אלא רק הכיח כיח מסכו ולא לגר תוי שוב אבל איך הוא אומר לו לך לשום כאילו אומר לו אתה צודק א צריך לומר לו לא צריך למסור נפש אז ראייה שבנו יח לא מצווה על קידוש השם דוחה גמור אין רעיה או בצינה או בפרסה כל השאלה שלנו זה רק בפרסה בצינה ודאי שב נוח לא מצווה בקידוש השם עכשיו כך נכון שבבי שרימון היו הרבה אנשים אבל היה שם גויים קידוש השם למדנו לא בתר בני ישראל אז ממילא אפילו אם צבו בנוח לקדש את השם זה רק בנוכחות עסור הישראלים אבל שם שו הישראלים אז הוא לא מצווה ממילא השאלה שלנו האם בפרסה בנוח מצווה לקדש את השם אי אפשר לפשט משם זה נשאר בספק עד כאן דף עד
לצפיה בתכנים נוספים: