הדף היומי מסכת סנהדרין דף עד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף עד

[מוזיקה] סנהדרין דף הד מתחילים בעזרת השם דף עג עמוד ב שורה עשירית מלמטה במילה ח מספרים שמחלקת טיפול נמרץ של אחד מהבת חולים הגדולים בעולם היה הזדמנות שהגיע איזה פרופסור גדול ללמד שיטה חדשנית והוא לא הוא לא היה יכול להתעכב הרבה זמן הוא היה מוכן ללמד בצורה שרק הוא היה יכול ללמד את הרופאים ואנשי הצוות של מחלקת טיפול נמרץ שיטה שיכולה להציל חיים במקרים מסוימים החליטו שיעשו הסיפה והוא יתן את ה פתרון שלו להצלת חיים בפני כולם השאלה היא מי יהיה אחראי באותו זמן על המחלקה יש שמה אנשים שנמצאים ממש בסכנת נפשות החליטו לקרוא לאחד מהצוות אדם שהוא לא כל כך בקי ברפואה אמרו לו שהם אמורים ממש לכמה דקות להיות באסיפה עם אותו פרופסור ובינתיים התפקיד שלך אתה תשמור כאן על המחלקה אז הוא אומר אבל אני לא קי ברפואה מה אתם רוצים איך אני אוכל לטפל פה במקרים כאלה מסובכים אמרו לו אם אתה שומע צפצופים מהמכשירים מאחד המכשירים אז אתה מבין שיש כאן איזשהו מצוקה ואז אתה לוחץ על לחצן מצוקה ואתה קורא לצוות שיבוא מאותה הסיפה טוב הם ירדו בלב רגוע לשמוע את הדברים של אותו פרופסור ם היו אמו שהם יכולים ככה דקות ארוכות להיות מחוץ למחלקת טיפול נמרץ והכל בסדר אחרי שהם חזו הם רואים שחלק מהחולים שם נמצאים במצב נורא שכבר אי אפשר לטפל בהם ממש נמצאים כבר והכל והרבה מכשירים מצפצפים שואלים את אותו בן אדם למה לא טיפלת פה בעניינים אמר להם אותו אחד אמרתי לכם אני לא בקי פואה אמרו לו שזה לא פותר אותו עונש על הרשלנות הרפואית שלו כי נתנו לו פתרון מאוד פשוט אם אתה שומע צפצופים אתה לא יכול להתמודד נכון אתה לא יודע רפואה מה אבל אתה כן יכול לעשות ללחוץ על לחצן מצוקה זה מה שהיית צריך לעשות אם היית עושה את זה היית פותר את כל הבעיה אומר רבנו אור החיים הקדוש על פרשת כי תצא שאדם עומד מול מלחמה מול התמודדות שהוא לא יכול לעמוד בהתמודדות הזאת כי הרי צרו של אדם מתחדש ליו בכל יום ולמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו באמת אין לנו כוח לעמוד מול היצר אז למה בכל זאת טובעים אדם שנכשל כי יש דבר אחד שאדם כן יכול לעשות כדי לנצח כי תצא למלחמה על אויבך לפחות לנסות לעשות את ה פעולה הראשונה של המלחמה לצאת למלחמה מבטחו הכתוב ונתנו השם אלוקיך בידיך ברגע שהאדם יהיה נכון למלחמה והוא יצא למלחמה אף על פי שאין לו שום סיכוי לנצח הקדוש ברוך הוא יבוא לעזרתו וזה אומר השפת אמת בפרשת כי תצא שנת תרלד מרומז לגבי נערה המאורסה ש יש למקרה של ה יון גדול לאדם שרצחו אותו כמו שאומר הפסוק כאשר יקום איש של ראהו ור רצחו נפש כן הדבר הזה לכן לנערה לא תעשו דבר צעקה צעקה הנערה מורסה ואין מושיע עלה מדובר שאדם הלך ונכשל עם נערה מאורסה אבל זה היה בעל כורחה ולכן אותו אדם נענש במיתת בית דין אבל היא פטורה לגמרי למה כי היא צעקה אומר השפת אמת וזה לשונו מוכח שכל שיכול להינצל על ידי צעקה מחשב רצון זאת אומרת ההבדל בין אונס לבין רצון זה ההבדל אם הוא צועק או לא צועק זאת אומרת אומר השפת המת רואים מכאן היצא לניצחון במלחמת היצר שהאדם לפחות יבקש עזרה שיצא למלחמה משמע בדבריו שהמלחמה היא על ידי תפילה אולי אפשר להוסיף שיעקב אבינו אמר לבניו בחרבי ובקשתי אומר התרגום בצלות ו באותי זאת אומרת החרב והקשת של יעקב אבינו היה תפילה היציאה למלחמה זה על ידי הצעקה לפני ריבון כל העולמים ברוך הוא לבקש ממנו שיעזור לנו שננצח במלחמה כל כך קריטית של הבדל חיים ומוות שיש לנו כל רגע ורגע הם היצר הרע וברגע שהנערה צעקה הפסוק בא ואומר מה היא הייתה יכולה לעשות היא צעקה ואיין מושיע לה אמרו ברייתא בבית מדרשו של רבי ישמעאל שהפסוק כאן בא להתיר דבר מאוד מאוד גדול שמותר אפילו להרוג את אותו חוטא שבא להכשיל נערה מאורסה וכמו שהגמרא דורשת בדף שלנו בדף עג היש מושיע בכל דבר שיכול להושיע כמו שראיינו בעמוד הקודם בעג עמוד א' והגמרא מרבה שלא מדובר פה דווקא על רודף שבא להכשיל נערה מאורסה אלא מרבים עוד דברים למשל מה שכתוב ח כתוב שם בפסוק ולנערה לא תעשו דבר אין לנערה חטא מוות מהמילה חטא לומדים שלא בדווקא אם מדובר כאן נערה מאורסה אפשר להציל על ידי שהורגים את הרודף אלא כל אלה שהם אריות שחייבים עליהם קריט שאפשר להציל אותם על ידי שהורגים את מי שרודף להחטיא אותם שואלת הגמרא אם התירו את דמו של אותו רודף שבא להכשיל אחת מהאריות שחב עליהם קריות התירו את דמו והוא חייב מיטה הרי הכלל אומר ש מהפסוק שהתורה אומרת כדי רשעתו רשעתו זה לשון יחיד רשעה אחת אתה מחייב אותו אתה לא יכול להעניש בן אדם שני עונשים על חטא אחד שהוא חטא אז אם כן במקרה שבו אדם התירו את דמו למיתה כמו במקרה שלנו לא יתכן שנחייה אותו גם תשלום כנס על מה שהוא עשה והרי שנינו משנה ור מינו ואלו נערות שיש להן כנס שהמנחה לשלם 50 שקלים כנס אחד מהמקרים זה הבעל אחותו אף על פי שדינו בק למה לא אומרים שכיוון שהוא בא להכשיל את אחותו דמו הותר שהיה מותר הרי להרוג אותו בשביל להציל את אחותו מכיוון שהוא חייב מיטה הוא יהיה פטור מהכנס מתרץ את הגמרא אמרו רבנן כמי דרב חסדא חכמים אמרו לפני רב חסדה לתרץ תירוץ שיכול להועיל רק לפי דעה אחת במסכת יבמ דף נה משת ההראה כבר קרילה נבעלה כותב רשי וכיוון פגמה במקצת מכאן והלאה הפטר לה מקטלה אותו רודף כבר אסור יותר להרוג אותו אחרי שכבר הייתה אותה ההראה ושוב אין מצילין אותה מגמר ביאה בנפשו כלשון רשי זה מה שקורה בשלב הזה שאז כבר אין יותר היתר להרוג אותו מכאן והלה כי היא כבר נפגמה וחיוב ממונה לא משלם עד גמר ביאה שהוא מוציא את בתוליה ולכן כל חיוב זה על זמן אחר ההראה מחייבת אותו עד אז הוא מחוייב במיטה אבל מאז והלאה שהוא כבר לא הותר למיתה זאת אומרת אין כבר יתר להרוג אותו אז הוא מתחייב בכנס של מהנס התירוץ הזה הוא טוב אבל הוא טוב רק הניח למנדה אמר שהראה דה כבולה זו נשיקת איבר אז אם כן מובן שבשלב של ההראה זה מאז והלא כבר הוא לא הותר למיטה ואחר כך בשלב השני הוא מתחייב כנס אלא למנ ד אמר שהראה ד באולה זו ה הכנסת ההתרה אז אם כן מה יק למימר הרי באותו זמן הוא מתחייב על שניהם כי הרי באותו זמן גם עד שהוא משלים את אותה הכנסת הטרה מותר עדיין להציל אותה על ידי שהורגים אותו וגם באותו זמן הוא מתחייב כמנסה הוא פוגע בבתוליה לכן מבה הגמרא ארבעה תירוצים לפי דעתו של המנדה אמר הזה איך יתכן שה מהנס אחות תהיה חיי כנס מדובר כאן בכל אחד מארבעה תירוצים שאותו רודף לא הותר דמו אין התר להרוג או אפשר ראשונ מרב חסדה מדובר כאן כגון שכבר בא לי שלא כדרכה שנפגמה לפני כן ולכן כעת שחזר ובא עליה כדרכה הוא אמנם מתחייב קנס בדין בתור מהנס אבל דמו לא הותר מכיוון שכבר הייתה פגומה מהפעם הקודמת ולכן לא ניתן להציל אותה בנפשו במקרה כזה כי הא כבר נחשבת שהיא נפגמה בפעם הקודמת אפשרות שנייה שלא ניתן להציל אותה על ידי שהורגים את הרודף רבה אמר במקרה שאם אני ו שלא יאר גנה וזה כמו דעתו של רבי יהודה היא ששבר שבמקרה כזה לא מצילים ואם כן הוא כן חייב לשלם את הקנס אפשרות שלישית שאסור להרוג את הרודף רב פפה אמר מדובר פה במקרה שהיא לא הנוסה אלא מפותה שכיוון שהיא אינה מקפדת אז אין היתר להרוג אותו אפשר להעמיד את המשנה דברי הכל לא דווקא לפי דעת רבי יהודה אפשרות רביעית הבאה אמר מתי על אחותו חייב כנס במקרה שהרואה יכול להציל על ידי פגיעה באחד מאיבריו של אותו רודף ואז אסור להרוג אותו וכמו דברי רבי יונתן בן שאול היא ד תניה ברייתא רבי יונתן בן שאול אומר רודף שהיה רודף אחר חברו להורגו והוא הדין במקרה שלנו שהתורה התירה להרוג את הרודף אבל הם הרוה יכול להציל את הנרדף על ידי פגיעה באחד מאיבריו של הרודף ולא הציל באופן זה אלא הרג את הרודף המציל נהרג על הריגתו של הרודף משום רוצח כי היייתה לו אפשרות להציל על ידי אחד מאיבריו היה אסור לו להרוג אותו ובמקרה כזה כיוון שלא הותר דמו כי היה אפשר להציל להציל אותה על ידי פגיעה באחד מאיבריו של הרודף במקרה כזה דמו לא הותר וכיוון שדמו לא הותר הוא כן מתחייב את הכנס אז אם כן הבאנו את הארבעה אפשרויות של חיוב קנס כשאין היתר להרוג את הרודף כעת מביאה הגמרא מהטמה דרבי יונתן בן שאול מה טעמו שאין היתר להרוג את הרודף אם יש אפשרות להציל על ידי פגיעה באחד מאיבריו דכתיב הפסוק אומר וכי ינצו אנשים ונגפו אישה הרה מעוברת ואמר רבי אלעזר מדובר כאן במריבה כזאת צות כזאת שבכוונתו של אותו רודף להמיט את אותו נרדף במקרה כזה הכתוב מדבר והוא בא להמית מישהו והמכה במקום שתהייה על אותו מישהו שהוא רוצה להרוג אותו בטעות המכה באה על אותה אישה מעוברת והוא ברא מת במקרה כזה מדובר מה הראייה אומר רבי אלעזר תכתיב כתוב שם ואם אסון יהיה אם האישה בעצמה מתה ונטת נפש תחת נפש אז מענישים את אותו רוצח על מה שהוא נטל את הנפש משמע שהורגים אותו רק ואם ר הובר מת אז משלם דמי וולדות כמו שהפסוק אומר הנוש הענש כאשר ישיט עליו בעל האישה ונתן בפלילים בכל אופן אם כש האישה כן מתה אתה מעניש את הרוצח כמו רוצח משמע שהוא התכוון כאן להרוג אלא התכוון להרוג מישהו אחד ובטעות הוא הקע את האישה והרג אותה ואפילו החי אף על פי שמדובר כאן במקה שבא להרוג אמר רחמנא אומר הקדוש ברוך ברך הוא ואם לא יהיה אסון היינו אם האישה לא מתה אז אנושי אנש שהוא צריך לשלם דמי וולדות אם אמרת בשלמה זה מובן אם אתה אומר שהדין הוא שאם הרואה יכול להציל את הנרדף על ידי פגיעה באחד מאיבריו של הרודף לא ניתנה רשות להצילו בנטילת נפשו כמו דברי רבי יונתן בן שאול הינו דמשק חתלה לפי זה ייתכן אופן יענש בתשלומי ממון לבעל האישה ולא יהיה פטור כיוון שדמו הותר כגון שהרוע יכול היה להציל את הרודף בהכאת אחד מאיבריו הוא לא היה חייב להרוג אותו ואם כן לא הותר דמו של הרודף אז אם כן במקרה שלנו מדברים כאן על רודף ועל אותה אישה שהוא הרג בטעות הוא התכוון להרוג מישהו אחד ו אותה הוא הרג בטעות אז אם אנחנו אומרים שאותו רודף מותר להרוג אותו דמו הותר אז לא מובן למה אם בסוף הוא לא הרג את האישה אלא הרג את העובר אתה אומר שהוא משלם דמי וולדות למה הוא משלם דמי ולדות הרי דמו הותר במעשה הזה כי ה מותר להרוג אותו והרי לא מענישים שני עונשים אדם ם שדמו הותר לא משלם ממון על אותו מעשה אלא מה חייב להיות שדמו לא הותר כי מדובר כאן במקרה שהיה אפשר להציל אותו על ידי פגיעה באחד מאיבריו היה אפשר להציל יותר נכון אותה את אותה אישה על ידי פגיעה באחד מאיבריו של הרודף דמו של הרודף לא הותר לכן הוא חייב לשלם דמי וולדות אלא אם אמרת שהדין הוא שאם יכול להציל באחד מאיבריו נמי ניתן להצילו בנפשו אפילו אם אפשר לפגוע בו באחד מאיבריו כדי שלא יהרוג עדיין מותר להרוג אותו אז דמו הותר הכם השכחת לדי יענש באיזה מקרה יה שהוא יצטרך לשלם דמי וולדות הרי כיוון שדמו הותר למיטה הוא לא יצטרך גם להענש בתשלום דוכה הגמרא זה לא רעיה דילמה אולי באמת גם במקרה שאפשר לפגוע באחד מאיבריו מותר אפילו להרוג אותו כדי להציל את אותו נרדף ובכל זאת הוא ישלם דמי וולדות למה שני החה כאן זה שונה דמתה הוא מתחייב לזה ש מכיוון שההוא רוצה הרוג את חברו ותשלומי הוא מתחייב לבעל האישה הזה על וולדות אז כיוון שזה לשני אנשים שונים עונש אחד על זה על אותו אחד שבא להרוג אותו ועונש אחד לבעל על דמי וולדות אז לכן כיוון שהמיטה והתשלומים זה לאדם זה לאדם אחד וזה לאדם אחר לכן הוא הוא יהיה חייב בשני עונשים אז אם כן אולי נדחה את הראיה הזאת אומ אמת הגמרא לא הראייה הזאת עדיין קיימת כי לא שנה אין חילוק בין אם המיטה והתשלומים היו לאותו אדם או שהמיטה לאחד והתשלומים לאחר בכל זאת אנחנו בדרך כלל אומרים שמספיק העונש החמור יותר ואם כן הטעם שהוא משלם דמי וולדות זה רק מכיוון ש דמו לא הותר כי היה אפשר להציל אותו באחד מאיבריו ואז היה אסור להרוג אותו כמו דברי רבי יונתן בן שאול ואם כן באמת יש לנו ראיה לדבריו וראייה לזה שאומרים שאפילו כ שהמיטה זה בגלל בגלל אדם אחד והתשלומים זה בגלל אדם אחר עדיין הוא לא גם יהיה חייב מיתה וגם ישלם דאמר רבא רודף שהיה רודף אחרי חברו להרוג אותו ובדרכו הוא שיבר את הכלים בין אם הכלים היו של הנרדף ובין אם הכלים היו של כל אדם הוא פטור מלשלם עליהם מבארת הגמרא מה הי טעמה מה הטעם שהוא פטור כיוון שמתחייב בנפשו הוא כיוון שבזמן שהוא רודף להרוג הרי דמו הותר הוא הרי חייב מיתה ולכן על הכלים הוא פטור כי מספיק לו העונש החמור יותר ואף על פי שהכלים הם של מישהו אחר אתה רואה שכ שהמיטה היא בגלל מישהו אחד והתשלומים בגלל מישהו אחר אומרים שמענישים אותו בעונש החמור ופותרים אותו מהעונש הקל ונרדף אותו ש באים להרוג אותו ששיברת את הכלים שאם הכלים היו של הרודף הוא פטור כיוון שהוא נס מפניו שלא יהרוג אותו ואם הכלים היו של כל אדם חייו מבארת הגמרא אם הכלים היו של הרודף פטור למה שלא יהיה ממונו של הרודף חביב עליו וחשוב יותר מגופו כשם שמותר להרוג את הרודף אז כדי להציל את עצמו מותר לו לשבור את כליו של הרודף תוך כדי שהוא רץ ם הכלים היו של כל אדם הנרדף חייו מפני שמציל עצמו בממונו של חברו חייב לשלם לחברו מקרה נוסף רודף שהיה רודף אחר הרודף אחד בא להרוג את את הנרדף בא הרואה בא להרוג את הרודף הזה ובדרך שהוא רודף להציל את אותו נרדף הוא שיבר את הכלים בין אם הכלים היו של הרודף ובין אם הכלים היו של הנרדף ובין אם הכלים היו של כל אדם אותו מציל פטור ולא מן שורת הדין הוא פטור אלא תקנה שאם אי אתה אומר כן אם אתה מחייב את הרודף בתשלומים נמצא שיהיה לבן אדם עוד מניעה שתעצור אותו מלהציל אין ל כל אדם שמציל את חברו מיד הרודף כי הוא יחשוש מלשבור כלים של אחרים או שלהם ולהתחייב לכן פתרו אותו חכמים לפני משורת הדין למדנו אבל הרודף בחר בהמה לעבירה או מחלל שבת או עובד עבודת כוכבים לפי דעת רבנן לא הורגים אותם כדי למנוע מהם לעשות עבירה מביאה הגמרא תניה רבי שמעון בן יוחאי חולק ואומר העובד עבודת כוכבים ניתן להצילו על ידי שהורגים אותו לפני שהוא עובד עבודה זרה בנפשו ולומדים את זה מקל וחומר ומה משום פגם אנגרם לאדם פשוט נברא אדיוט ניתן להצילו בנפשו כמו אדם שבא להרוג או לעשות יסור עם נערה מאורסה מותר להרוג אותו כדי להציל את אותו אדיוט אז פגם גבוה שבאים כאן לכפור בקדוש ברוך הוא ולעבוד עבודה זרה לא כל שכן שמצילים בנפשו שהורגים אותו לפני שהוא עובד עבודה זרה כדי כביכול שלא יהיה פגם כלפי שמיה שואלת הגמרא אם זה הסיבה ש רבי שמעון בר יוחאי אומר שמותר להרוג את אותו שבא לעבוד עבודה זרה למה כי לומדים את זה על ידי כל וחומר נשאלת השאלה וכי לומדים דיני עונשין מן כל וחומר מן הדין הרי אין עונשין מן הדין לא עונשין מקל וחומר מתרצת הגמרא רבי שמעון בר יוחאי כסבר עונשין מן הדין לכן אפשר ללמוד בקל וחומר שמצילים אדם שלא יעבוד עבודה זרה על ידי שהורגים אותו מביאה הגמרא תניה ברייתא דעתו של רבי אלעזר ברבי שמעון הוא אומר גם המחלל את השבת ניתן להצילו בנפשו סבר לכ אביו רבי שמעון בר יוחאי דמרון שן מן הדין מתורת קל וחומר וטיה אחרי שהוא למד שעל עבודה זרה מותר להרוג אז הוא לומד גזירה שווה שבת מעבודת כוכבים בגזירה שווה חילול חילול מעבודת כוכבים כתוב בשבת לשון מחללי עמות יומת וגם לגבי עבודה זרה כתוב לשון חילול אז לומדים שגם לעניין שבת מותר ילו בנפשו עכשיו עוברים לנושא אחר לגבי איזה דברים אדם מצווה שיתיר את עצמו למיתה ולא יעבור מה שנקרא יהרג ואל יעבור אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהו צדק נמנו החכמים חכמים אמדו למניין כי היו ויכוחים ורצו לדעת מה דעת הרוב והחליטו וגמרו בעליית בית אדם גר צדק בשם ניזה שהיה גר בלוד וכך החליטו החכמים על פי הרוב כל עבירות שבתורה אם אומרים לאדם או שתעבור את העבירה הזאת או שתהרגו ואל תהרג אז מפני פני פיקוח נפש התורה מצווה אותנו שהתורה ניתנה לנו על ידי שנחייה בה אלה המצוות אש עשה אותם האדם וחי בהם התורה לחיים ניתנה לכן יעבור ואל יהרג חוץ משלוש עבירות הידועות עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים שואלת הגמרא ועבודת כוכבים לא יעבור אלא יהרג יהרג ואל יעבור מה שנקרא ואתני שנינו ברייתא אמר רבי ישמעאל מנין שאם אומרים לו לאדם עבוד עבודת כוכבים ואל תהרג מנין שיעבוד ואל יהרג תלמוד לומר פסוק אומר ושמרתם את חוקותי אשר עשה אותם האדם וחי בהם המצוות ניתנו לעם ישראל על מנת שיחייה בהם האדם ולא שימות בהם ממשיכה הברייתא יכול אפילו אם אמרו לו לעבוד עבודת כוכבים בפרהסיה בפני עשרה גם יעבור ו יהרג תלמוד לומר ולא תחללו את שם קודשי ונקדשתי ישראל מצוים לקדש שם שמיים ואם הוא יעבור את העבירה בפני אחרים נצ שמו הקדוש מתחלל לכן מחוייב למות על אהבת השם ולקדש את שמו של הקדוש ברוך הוא אם כן רואים מדברי רבי ישמעאל שאם זה לא בפרהסיה עבודת כוכבים לא אומרים יהרג ואל יעבור אלא יעבור ואל יהרג מתרצת הגמרא אן הוא אותם חכמים בעלית בית נזה שאמרו יהרג ואל יעבור על עבודה זרה דאמור כרבי אליעזר הם אמרו כמו דעתו של רבי אליעזר שחולק על רבי ישמעאל ד תניה רבי אליעזר אומר הפסוק אומר ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך בכל לבבך אנחנו יודעים באמת עם כל הלב מה זה בכל נפשך היינו ב אדם צריך אפילו למסור את נפשו בשביל אהבת השם בכל מאודך הכוונה בכל ממונך נשאלת השאלה אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאודך אם בן אדם מצווה למסור את נפשו הרי כל אשר לא יתן בעד נפשו אדם מוכן לתת את הכל כדי לחיות את כל ממונו ואת כל מה שיש לו בשביל לחיות אז אם כן כל שכן שהוא צריך לתת את כל ממונו ואם נאמר בכל מאודך למה נאמר בכל נפשך אומרת הברייתא אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו וכך נאמר בכל נפשך שאפילו שנפשו חביבה עליו צריך למסור אותה בשביל לא לעבוד עבודה זרה אם יש לך אדם שמונו חביב עליו מגופו לכך בעבורו נאמר בכל מהודך שאף את ממונו שחביב עליו הוא צריך למסור בשביל אהבתו של הקדוש ברוך הוא ולא לעבוד עבודה זרה ואם כן זה הדעה שכמותה אנחנו סוברים שעל עבודה זרה אדם צריך להרג ולא לעבור בדרך צחות אומרים שהצעירים מוכנים לוותר על הבריאות בשביל להרוויח כסף מוכנים לעשות אפילו דברים שפוגעים בבריאות שלהם העיקר שהרוויחו עוד ועוד כסף אבל המבוגרים שמתחילים עם הבעיות הרפואיות שלהם עם הון בשביל תרופות ורפואות מוכנים לשלם את כל ממונם בשביל הבריאות בדרך צחות אומרים שבימי הנורים נאמר כל כך עובד בשביל כסף הכל הבן אדם מוכן להקריב בשביל כסף אז ואהבת את השם אלוקיך בכל מאודך בכל ממונך אחר כך כשאדם מגיע לבינה מגיע לשנים המאוחרות יותר שמבין שהבריאות חשובה יותר מכסף אומרים לו ואהבת את השם אלוק בכל נפשך אפילו נוטלת נפשך אז אם כן דיברנו לגבי עבודה זרה ש יהרג ואל יעבור גילוי עריות ושפיכות דמים מן עין שיהרג ואל יעבור כדי רבי לתניה רבי אומר פסוק אומר על אדם שחטא עם נערה מאורסה פסוק אומר שאם זה היה אם הוא היה מהנס ולנערה לא תעשה דבר כי כאשר יקום מישל ראה הוא רצחו נפש כן הדבר הזה תשאל את השאלה כי מה למדנו מרוצח לנערה מאורסה שצריך לדמות את זה לרוצח אם כדי ללמד אותנו שהיא פטורה כיוון שהיא הייתה אנוסה הרי מפורש בא בעצמה שהיא פטורה כי כתוב לנערה לא תעשה דבר למה צריך להשוות אותה לרוצח אלא מעתה מוכרחים לפרש הרי זה ההשוואה מרוצח בא כדי ללמד דין לנערה מאורסה ואדרבא נמצא שהרוצח למד מנערה מאורסה ומקיש רוצח לנערה מאורסה מה נערה מאורסה ניתן להציל אותה בנפשו של ה נס כמו שדרש דף עג עמוד א' שאין מושיע לה הם יש אפשרות להושיע מושיעים אותה בכל דבר אפילו על ידי נפשו של ה רודף אף רוצח ניתן להצילו לנרדף בנפשו של הרודף ועוד משווים בין רוצח לנערה מאורסה מקיש משווים נערה מאורסה לרוצח מה רוצח דינו שאם אומרים לו שתהרוג או שנהרו אותך יהרג ואל יעבור הף נערה מאורסה אם אומרים לה לעבור עבירה ואם לא יהרגו אותה תהרג ואל תעבור על איסור אשת איש מכאן לומדים גם לשאר גילוי הריות יהרג ואל יעבור אבל רוצח עצמו גופי מנלן שיהרג ואל יעבור סברה סברה פשוטה למה להרוג מישהו אחר כדי שלא יהרגו את אותו אחד דו דת לקמי דרבא אדם אחד הגיע לפני רבא אמר לי שאל את רבא אמרו לי מרי דור אמר לי מושל העיר הנוכרי זיל קטלה לפניה אתה תלך תהרוג את פלוני ואם לא קטלין הלך אם לא יהרגו את אותו אחד שלא רוצה להרוג את פלוני מה אני אעשה אמר לי השיב לו רבם מה תעשה אתה אל תהרוג אף אחד גם אם קטלו ולא תקטול אתה אל תהרוג אף אחד למה מימר מנן לך דד מדיד סומת שהדם שלך אדום יותר היינו החיים שלך חשובים יותר בעיני השם מי התיר לך להפסיק חיי חברך בשביל שתחייה דלמה דגבר סומק תפ אולי אותו אחד שאמור לך להרוג אותו אולי אדם שלו יותר ש אל תמייט אותו אדרבא אולי אולי באמת אותו אחד שאומרים לך לרצוח אותו דמו יותר חביב בעיני הקדוש ברוך הוא שהרי בכל עבירה התירה התורה לעבור משום שנפש ישראל חביבה וחשובה לתורה יותר מן העבירה אבל ברציחה שיש גם עבירה וגם עיבוד נפש מנין שמותר לך לעבור את העבירה ולהציל את הנפש שלך מי אומר שהחיים שלך חשובים יותר בעיני השם יותר מחיי חברך לכן לא ניתן לעבור על איסור רציחה ולהציל את נפשו וזה הסברה הפשוטה שברצון יהרג ואל יעבור וזה חיזוק גדול מאוד לאנשים שבורים ורצוצים ומרגישים כמו שאין שום חפץ במעשיהם בפני הקדוש ברוך הוא אומרת כאן הגמרא דבר שהוא פשוט צברה פשוטה של רבא אחד מגדולי האמוראים פשוט שאם יאמרו לגדול הדור אם יאמרו לגדול כל הדורות או שאתה הורג את היהודי י פשוט ונבזה חוטא ופושע שלא חייב מיתת בית דין שיאמרו לו תהרוג אותו ואם לא הורגים אותך אומר לו רבא מי אמר לך שהדם שלך חביב בעיני הקדוש ברוך הוא יותר מהדם של אותו אדם שמרגיש כזה פשוט וכזה פעוט ונבזה אולי הוא יותר חביב בעיני הקדוש ברוך הוא ממך תהרג אתה גדול כל הדורות צדיק שבכל הצדיקים שהיו ויהיו אתה תהרג ואל תהרוג את אותו אדם שבעיניך הוא נקרא אדם פשוט אנחנו לא יודעים מי באמת עבודתו חביבה יותר בעיני הקדוש ברוך הוא מביאה הגמרא כאת הרב דימי כשהוא בא מארץ ישראל הוא אמר בשם רבי יוחנן לא שנינו שעל שאר העבירות אין צריך למסור את הנפש אלא אם הגויים הימו לעבור על העבירה שלא בשעת גזירת המלכות שלא גזרו גזירה לעבור על העבירה אבל בשעת גזירת המלכות כמו שבזמן היוונים ידוע גזרו על כמה דברים וזה לא דווקא היה אחד משלוש העבירות החמורות אפילו אם באים להעביר אותו על מצווה קלה יהרג ואלי יעבור על המצווה כדי שהגויים לא יתרגלו לגזור גזרות ו להעביר את ישראל מעל דתם באופן הזה כית הרון שרוין בא מארץ ישראל ובא ואמר בשם רבי יוחנן אפילו שלא בשת גזירת המלכות לא אמרו שעל שאר העבירות אין צריך למסור את הנפש אלא הימו עליו הגויים לעבור את העבירה בצינה שלא בפני אחרים אבל אם המעשה היה בפרהסיה אפיו אם באים להעביר אותו על מצווה קלה יהרג ואל יעבור על המצווה משום קידוש השם מהי מצווה כלה תן דוגמה מה זה נקרא מצווה כלה שצריך למסור עליה את הנפש לא לעבור עליה בפרהסיה או בשעת גזירה אמר רב אב רב יצחק אמר בשם רב אפילו אם הנוכרי אומר לשנוי ארקטה ד מסנה את צורת קשירת צרוך הנעל מהמנהג הקבוע שנוהגים בו היהודים צריך למסור את הנפש בפרהסיה או בשעת גזרה כדי לא לשנות בפרהסיה כמה הכוונה כמה אנשים זה נקרא בפרהסיה אמר רבי יעקב אמר בשם רבי יוחנן איין פרהסיה פחותה מעשרה בני אדם כמו שנראה בהמשך פשיט הזה פשוט שערה ישראלים בעינן כדי שיחשב בפרהסיה תכתיב פסוק שממנו דורשים שצריך למסור את הנפש של קידוש השם אם זה בפרהסיה אפילו על שאר הדברים הפסוק אומר ונקדשתי בתוך בני ישראל מהמילה בתוך תכף נראה שדורשים שזה הכוונה לשרה וכתוב דווקא בני ישראל בא רבי ירמיה אם היו שם תשעה מבני ישראל ונכרי אחד מהוא האם הוא מצטרף להשלים לעשירי כדי שכשל פרסייה מביאה הגמרא תשמע תעני רב יניא אחיו דרבי חיה בר אבא לומדים גזירה שווה השרה התיה גזירה שווה של המילה תוך שכתוב נקשתי בתוך בני ישראל עם המילה תוך שכתוב לגבי קורח כתיב הך בקידוש השם ונקדשתי בתוך בני ישראל וכתיב בכורח הת יבדלו מתוך העדה הזאת מה ללן בכורח תוך הכוונה לשרה שהרי נאמר שם הבדלו מתוך העידה ודורשים את המילה הידה גזירה מהמרגלים שגם שם כתוב עד מתי לעדה הרעה הזאת היו 12 מרגלים אבל הרעים היו רק ערה כי שניים היו צדיקים יהושע בן נ וכלב בן יפונה אז אם כן גם אצל קורח עידה הכוונה עשרה ושם כתוב מתוך העדה אז לומדים שתוך שכתוב נקדש בתוך בני ישראל הכוונה גם כן עשרה אז אם כן מה לעלה נסרה וכולו ישראל כמו שבדת קורח כולם היו בני ישראל אף כאן לגבי קידוש שם בפרסה הכוונה שהשרה וכול הוא ישראל שואלת הגמרא בפרסה יהרג ואל יעבור אפילו על מצווה קלה והרי אסתר שנלקחה להיות אישה לגוי אחשוורוש בפרסה והי כל העם בשושן ידעו מזה למה היא לא מסרה את נפשה אמר הביה אסתר לא עשתה שום מעשה קרקע העולם היייתה כמו אדמה שאינה פועלת דבר ובאופן כזה כמו שהראשונים מעריכים בדיוק באיזה הגדרה זה מוגדר אז לא צריך למסור את הנפש תירוץ נוסף רבה אמר אם הגויים אינם מתכווננים לגרום לך לעבור על דתך בדווקא אלא להנעת עצמן הם רוצים שתעבור שם זה שונה ואין את הדין של יהרג ואל יעבור אפילו אם זה בפרהסיה וזה היה הסיפור עם אחשוורוש שוא התכוון להנאתו די לא תמה אחים לא תאמר כך שכש הנוכרי הנעת עצמו עושה אין צורך למסור את הנפש בפרהסיה הני קוקי ודימוי כלי נחושת גבוהים שמניחים עליהם גחלים כדי להתחמם איך יאונן להו איך אנחנו נותנים להם מהם ביום חגם שהם עושים חגא לעבודה זרה הרי אנחנו צריכים למסור את הנפש על כך אלא בהכרח שאם עושים כן להנאת עצמם כמו הפרסים האלה שעושים כן לצורך עבודת עצמם והם לא מתכוונים בכך לגרום ליהודים לעבוד עבודה זרה אלא נעזרים ביהודים לצורך עבודתם שלהם ש נישם לשונה ואין את הדין של ירג ואל יעבור אפילו עם המעשה הוא בפרהסיה ואכה לגבי המקרה של אחשוורוש ואסתר נמי הנאת עצמן שני שמה זה שונה ואז דרב לטעמי רב הלך לשיטתו ש אם העובד כוכבי מתכוון להנעת עצמו אין צורך למסור את הנפש ואמר רבה עובד ים דמר ליליי ישראל הוא אומר ליהודי קטול אספסת בשבתה שיעבור על מלאכת קוצר שחייבים עליה בשבת וקצוץ שחת בשבת ושדי לחית ויזרוק לפני בהמתו וי לא כטיל נלך אוא אומר יהודי שאם לא הוא יהרוג אותו לקטל היינו לא הכוונה יהרג אלא קצוץ את השחת בשבת לא ליקט שהגוי לא יהרוג אותו אף אם זה בפרהסיה או בגזירת המלכות כי אן מוסרים את הנפש בעובד כוכבים שעושה לצורך הנאתו וכאן הוא עושה כדי שתאכל באמתו אבל אם העובד כוכבים אומר לו קצוץ את השחת בשבת ושדי נהרה תזרוק לנהר את השחת אז יתן לעובד כוכבים ליק טלי שיהרוג אותו ולא לקטול ולא לקצוץ רשה אחת אם המעשה כמובן מדובר בפרהסיה או בשעת גזירה מה התמה מה הסיבה שמסור הנפש כיוון דבור מילת קבי העובד כוכבים רוצה להעביר אותו על דתו לכן הוא רוצה ש לקצוץ את השחת ויזרוק לנהר כי הרי אין לו בזה שום תועלת במקרה כזה אין התר לעבור באו מני מרבי עמי שאלו אותו מה יהיה הדין לגבי בן נח האם הוא מצווה למסור את נפשו על קדושת השם היינו כדי לא לעבוד עבודה זרה או אינו מצווה על קדושת השם אמר הבי תשמע שנינו שבע מצוות נצטוו בני נח ואם היתה אם הם מצווים גם למסור את נפשם ולא לעבוד עבודה זרה אז יש שמונה מצוות תמני הבין אמר לי רבה השיב לו הנו וחולי וזרי הו בשבע מצוות המנויות שם זה כלול עצם קיום המצוות וגם כל המצטרך כדי לחזק את קיומם ובכלל זה למסור את נפשו כדי לא לעבוד עבודה זרה שהיא אחת מהשב מצוות אז אם כן זה הסיבה שזה לא נמנע כמצווה נפרדת שואלת הגמרא מהי הולה מה נפסק להלכה בשאלה הזאת האם בן נח צריך למסור את נפשו כדי לא לעבוד עבודה זרה אמר רבד ברהב אמרו בבית מדרשו של רב כתיב כתוב אצל נעמן שר הצבא של מלך הרם הוא אמר לאלישע זהו מהיום אני מקריב קורבנות רק לקדוש ברוך הוא ולא לעבודה זרה אבל דבר אחד הוא כן רוצה להמשיך ולעבור ולדבר הזה הוא מבקש יסלח השם לעבדך תתפלל להשם שיסלח לי על הדבר הבא בבוא אדוני בית רימון כשמלך הרם יבוא להשתחוות לעבודה זרה ששמה בית רימון להשתחוות שמה והוא נישן על ידי ובעל כורחי השתחוות וכתיב כתוב שם בנביא ויאמר לו אלישע לך לשלום משמע שאלישע התיר לו את זה ואם יש את ההלכה הזאת שבני נח מצווים למסור את נפשם הקדושת השם לאלי מלי אלישה לא היה צריך להסכים איתו ולהודות לדבריו דוכה הגמרא המעשה בן האמן היה בצנעה לא היו שמה עשרה מישראל והם בני נוח מוזהרים למסור את נפשם בצנעה ולכן אלי אמר לו לך לשלום והוא לאלא אסר עליו ומה ששאלנו אם בן נוח מצווה למסור את נפשו היינו מדובר כשהוא עושה את זה בפרהסיה במעמד עשרה מישראל אמר רב יהודה אמר בשם רב מעשה באדם אחד שנתן עיניו באישה אחת ר מעשה שטות שהוא לא שמר על עיניו כמו שצריך והעלה ליבו תינה רשי כותב נימוק מרוב האהבה טמטם ליבו ואלה חולי ושאלו לרופאים מה היא רפוא ו ואמרו אין לו תקנה עד שתבא לו אמרו חכמים שטות וטיפשות ורשות מה פתאום ימות אותו אדם ואל תבהל לו ועוד הוסיפו אפילו אם יאמרו הרופאים שזה יועיל אפילו אם רק תעמוד לפניו לא לבושה רומה זה יועיל גם לא תעשה כן אלא ימות ואל תעמוד לפניו בצורה הזאת הרומה וגם אם הם מצווים שרק תספר עמו דבר איתו מאחורי הגדר וזה יועיל לו שלא תעשה את זה אלא ימות ואל תספר עמו מאחורי הגדר בלי גיבה יש בזה ויכוח רב יעקב בר אידי ורב שמואל בר נחמני מה היה האם היייתה אישה הזאת אשת איש או לא אחד אמר אשת איש היייתה אחד אמר פנויה הייתה שואלת הגמרא ביש למה זה מובן לפי המנדה אמר שאשת איש היייתה שפיר מובן למה אסרו והחמירו כל כך אלא למן ד אמר פנויה התמ כולה למה כל כך החמירו מתרצת הגמרא רב פפה אמר משום פגם משפחה בני המשפחה מתביישים רב אח הברי ד רב איקה אמר כדי שלא יהיו בנות ישראל פרוצות באריות כותב רשי לעמוד בפני אנשים לתת בהם עיניהם וימסרו להם לביאה שואלת הגמרא ולנס מנסו למה שלא פשוט התחתן איתה עם מ פנויה אונה הגמרא לא מיט ודעתי דעתו לא היייתה מתיישבת כמו דברי רבי יצחק דמה רבי יצחק מיום שחרב בית המק קשה לכוח מדאגות רבות ואיין רוח כמה באיש להיות האב לאשתו לפי כך ניטל טעם ביה וניתנה לעוברי עבירה שיצר הרע תוקפן ומרבה תאוותן כותב רשי שנאמר הפסוק אומר במשלי מים גנובים ימתקו ולחם סתרים כותב רשי שזה לשון מעלי ינקת כמו כי אם הלחם אשר הוא אוכל זה רק מה שם הדרן הלך פרק שמ רק בן סורר ומורה ועד כאן דףד [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: