הדף היומי מסכת סנהדרין דף עג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף עג

[מוזיקה] סנהדרין דף עג מתחילים בעזרת השם במשנה בתחילת העמוד אדם רואה דבר נורא אחד רודף אחרי חברו להרוג אותו האם מותר להרוג את הרוצח לפני שהוא רוצח אומרת המשנה ואלו הן שמצילין אותן מלעשות עבירה בנטילת נפשן המקרה הראשון רודף אחר חברו להורגו הורגים את הרוצח שלא ירצח מצילים אותו מלעשות עבירה של רצח על ידי שהורגים אותו וכן הרודף אחר הזכר לעבירה וכן הרודף אחר הנערה מאורסה לעבירה אבל הרודף אחרי הבהמה לעבירה והבא לחלל מחלל את השבת והעובד עבודת כוכבים אן מצילין אותן בנפשם כדי למנוע מהם את מעשה העבירה מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא מנין לרודף אחר חברו להורגו שניתן להציל ו את החבר בנפשו של הרודף תלמוד לומר לא תעמוד על דם ראך דורשים לא תעמוד במקומך על עניין של דם ראך אלא תציל את ראך על ידי שתהרוג את הרודף שואלת הגמרא וה להח יודעת וכי הפסוק הזה לדרשה הזאת הוא בא היי מיבא אללק נתניה הפסוק הזה זה בא לדרשה של הברייתא הבאה מנין לה רואה את חברו שהוא טובע בנהר או חיה טורפת גוררת אותו להרוג אותו או ליסטין באים עליו להורגו שהוא חייב להצילו תלמוד לומר לא תעמוד על דם ראך אל תעמוד במקומך על עניין דם ראך אלא תציל אותו ואם כן הפסוק הזה צריך אותו לעצם החיוב לעזור ולא להיתר להרוג את הרודף אומרת הגמרא איין החינמי נכון הפסוק הזה באמת נדרש לעצם החיוב להציל לא דורשים ממנו את התר להרוג את הרודף ואלא ניתן להצילו בנפשו מן אלן מן עין שמותר להרוג את הרודף התיה לומדים את זה בכל וחומר מנערה המאורסה שניתן להצילה בנפש אותו רודף מה נערה המאורסה שלא בא אלה לבייש אותה ולצער אותה לפגום אותה אמרה תורה ניתן להצילה בנפשו ולהרוג אותו רודף אחר חברו להורגו הלח כמה וכמה שזה ניתן שואלת הגמרא אם לומדים את זה על ידי כל וחומר איך אתה יכול להעניש וכי עונשין מן הדין וכי לידי קל וחומר מותר להעניש הנו להרוג את הרודף הרי הכלל הוא שלא לומדים דיני ונשים אלא מפסוק מפורש או מלימוד אבל לא על ידי כל וחומר אלא דוי רבי תנא בבריתות ששנו בבית מדרשו של רבי שנינו השוואה בין נערה מאורסה לבין רודף לא על ידי כל וחו ומר אלא על ידי הקש הוא התורה עצמה משווה ביניהם שנאמר שאדם עשה עבירה עם נערה מאורסה בעל כורך לנערה לא תעשה דבר את אותו חוטא ממטים אבל היא פטורה למה כי כאשר יקום איש על ראה ו ורצחו נפש כן הדבר הזה לכאורה וכימה למדנו מרוצח לנערה מאורסה אם שנלמד שהיא פטורה כין שהיא אנוסה הרי מפורש בא בעצמה שהיא פטורה כי כתוב אל הנערה לא תעשה דבר למה צריך להשוות בין נערה מורסה לא רוצח אלא מטם בכח נפרש הרי זה היינו ההשוואה מרוצח בא ללמד דין לנערה המאורסה ונמצא שאדרבה רוצח למד מנערה מאורסה ומקיש רוצח לנערה המאורסה מה נערה המאורסה ניתן להציל אותה בנפשו של אותו שבא להכשיל אותה אף רוצח ניתן להצילו לנרדף בנפשו של הרוצח הרודף שואלת הגמרא ונערה מורסה גופה מנלן שניתן להציל אותה על ידי שהורגים את זה שבא להיכשל בה כתנ דוי רבי ישמעאל כמו שנשנה בבריתות בבית מדרשו של רבי ישמעאל דתן דוי רבי ישמעאל מהמשמעות של הפסוק ואין מושיע לה כתוב שהיא צעקה ואין מושיע לה שנאמר ב ושה דרשו חזל הי יש מושיע לה כתוב שצעקה ואין מושיע לה אז לכן אתה לא יכול להעניש אותה היא מבחינתה עשתה מה שהיא יכולה אז דורשים אם יש מושיע לה בכל דבר שיכול להושיע אפילו על ידי שהורגים את אותו שרוצה להיכשל בה אז אם כן אצל נערה מורסה כבר למדנו שמותר להרוג את מי שרודף אז נלמד לגבי רוצח שגם כן מותר להרוג את הרודף בהיקש בבריתה ראינו ונתבונן בגופם של דברי הברייתא מנין לרואה את חברו שהוא טובע בנהר או חיה טורפת גוררת אותו להרוג אותו לסטין בעין עליו שאסור ככה להימנע מלעשות כלום אלא ה חייב להצילו תלמו לומר לא תעמוד על דם ראך דורשים אתה לא יכול לעמוד במקומך על עניין דם ראך א אתה צריך להציל אותו והרי זה שצריך להציל את חברו בעת צרתו מהח נפקא לומדים את זה מילות העמוד על דם ראך מאטם נפקא לומדים את זה לגבי השבת הבידה שכ כתוב להשיב את ממונו שנאבד לרך אבידת גופו אם הוא עכשיו יכול למות למשל טובע בנהר מנין שצריך להשיב לו היינו לעזור לו תלמוד לומר בפרשת השבת אבידה והשבותו לא דורשים תשב אותו לעצמו אז אם כן בשביל מה צריכים את הפסוק לא תעמוד על דמ ראך מתרצת הגמרא אם מעשב אותו הב אמינה הייתי אומר הנה מילי הייתי אומר מתי צריך לעזור לחברו ב בנפשי בעצמו שיכול לעשות מעשה ולהציל מחוייב אותו מציל להציל את חברו אבל אם הוא בעצמו לא יכול להציל אלא על ידי מטרח ומגר הגור לטרוח ולזכור אחרים ולבזבז בשביל זה ממון לצורך הצלת חברו הי מה הייתי אומר שהוא לא מחוייב כמש מלן לא תעמוד על דמ ראך אל תעמוד במקומך בשום מצב תמיד תחפש דרכים להציל את חברך ואפילו אם זה טרו זה טעון בממון וטורח מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא אחד הרודף אחר חברו להורגו ואחר הזכר ואחר נערה מאורסה ואחר חייבי מיתות בית דין היינו אריות שהבא להם דינו באחד מארבע מיטות בי דין ואחר אריות שהן חייבי קריות מצילין אותן בנפשו כי בכל אלו יש עבירה ופגם לנבל אבל על מהנה לכהן גדול כהן גדול שבא לעשות איסור בעל כורחי ים אלמנה או גרושה ואחת שקיבלה חליצה היינו שבעלה מת בלי להשאיר זרע ו הייתה צריכה להתחתן עם אח שלו ביבום והוא הוציא אותה בחליצה שמד רבנן הי אסורה כמו גרושה אפילו לכהן רגיל כהן אדיוט וכעת בא הכהן באיסור לעשות עבירה עם גרושה או חלוצה בעל קורחה שהם איסור לו אן מצילין אותן בנפשו של אותו אחד שבא לב עור את העבירה אם נאבדה בה כבר העבירה אין מצילין אותה בנפשו כי המיטה הזאת אינה אלא בעבירות שיש בהם פגם והיא כבר נפגמה ואם יש לה מושיע על ידי דבר אחר להחלץ על ידו מבעלת זה חוץ מהריגת של הבועל אין מצילין אותה בנפשו של הבועל כיוון שלא הותרה הריגתו אלא במקרה שאין פתרון אחר רבי יהודה אומר אף האומרת הניחו לו והיא אומרת כן כדי שלא יארגן ש הוא כפה אותו ונס קפה עליה לומר לרועה שלא יהרוג אותו אין מצילין את הנאנסת בנפשו של האונס והגמרא הולכת ומבאר קודם כל מנן מילי מנן לומדים שריות שיש בהם פגם אצילים ועל שאר איסורי התורה לא אמר קרא בפרשת מהנס ש זה המקור לדין של מצילין אותו בנפשו כתוב שם ולנערה לא תעשה דבר אין לנערה חטא מוות דורשים מה שכתוב נערה בכתב חסר בלי ה זה מרמז גם על נער היינו זה משכב זכור שגם בו נוהג הדין הזה שאם מישהו בא לעשות איתו בעונש איסור אז גם כן לא תעשה דבר וצריך להציל את אותו זכר מהרשע הזה ומה שכתוב נערה שבפשטות זה הכוונה עם ה בסוף זו נערה מאורסה שגם בה זה נוהג חט מה שכתוב אלו חייבי כריתות מוות אלו חייבי מיתות בי דין שמתים על מעשיהם וגם בהם נוהג דין זה שמצילין בנפשם אבל בשאר דיני התורה לא שואלת הגמרא כל הני הדרשות האלה לזכר ונערה מורסה חייבי קריטו וחייבים מיתות בית דין למה לי למה אי אפשר ללמוד מצילין מאחד ל חברו למה צריך איתור לכל אחד מהם בפני עצמו צריך צריך להשמיע את הדין שמצילים בכל אחד מהם ד כתב רחמנא נער לגבי זכר לא היינו יודעים בנערה מאורסה שמצילין את הנהנת בנפש האונס היינו אומרים שהטעם הוא משום שכאן זה פגם ובושת גדול דלו אורכי זה לא בדרך העולם אבל נערה ד אורכה יותר הימה שזה לא כל כך בושת ולא מצילים בנפשו והיא כתב רחמנא נערה מאורסה הייתי אומר משום דכ פגים לה היא כבר לא בתולה אבל בנער שזה לא שייך לקפ גמלי הימה הייתי אומר שזה לא פגם כל כך שיהיה מותר להרוג את ה את הרשע הזה הייתי אומר שלא מצילים מנפשו והי כתב רחמנא הנה אם היה כתוב גם נערה מורסה וגם זכר לא היינו יודעים שגם בשאר האריות מצילים על ידי שהורגים את הרשע הזה היינו אומרים מה השיבה שמצילים זכר ונערה מורסה מפני שיש כאן פגם ובושת גדול משום די הזכר לו אורכי הוא זה בכלל לא דרכו זה לא דרך העולם ונערה מורסה פגמ לה הוא עושה שהא לא תהיה בתולה אבל שאר האריות ד אורחיו ולא נפיש פגמיו אז אם כן הייתי אומר אימה שכיוון שזה לא כזה פגם ולא מצילים בנפשו לכן כתב רחמנא ח ללמד שגם מחייבי כריתות זה מספיק פגם והורגים את אותו רשע והי כתב רחמנא ח ולא ה כתוב מוות ללמד א קריות ולא הייתי למד על חיוי מיטות אב מינה הייתי אומר שחטא מרבה כל האריות ואפילו חייבי לוין כתב רחמנא מוות כדי ללמד שדווקא חייבי מיתה ולא כל חייבי לא תעשה י כתב רחמנא מוות ולא היה כתוב חט ללמד חייבי קריות ואמינה הייתי אומר חייבי מיתות בית דין הן מצילים בנפשו אבל חייבי קריות לא לכן כתב רחמנא ח לא רק חיוי מיתות אלא גם מיטה בדי שמיים של כרת מצילים בנפשו שואלת הגמרא ולכתוב רחמנא חטא ומוות שזה מלמד על חיוי קריות ומיטות בעדן שמצילים בנפשם ולא בעי נהרה היינו נערה בלי ה שזה זכר ונערה עם ה שזה נערה מאורסה כי גם הם כלולים בחייבי מיתות בית דין אומרת הגמרא נכון אין חינמי באמת הנער ונערה לא לומדים מהמהם ל להרוג את אותו רשע כדי להציל אותם ואלא נהר ונערה מה לומדים ם לדרשה אחרת אחד למיו עובד עבודת כוכבים שהיינו אומרים תהרוג אותו לפני שיעבוד עבודה זרה לכן נער ממעט שדווקא באריות מצילים ולא בעבודת כוכבים ואחד למוטי בהמה ושבת אם הוא בא לעשות עבירה עם בהמה או לחלל שבת לא מצילים אותם על ידי נטילת נפשם אף על פי שהיה צעד להציל מי שבא להכשל עם בהמה כי זה דומה לאריות מנערה לומדים דווקא נערה ולא בהמה שואלת הגמרא ולפי רבי שמעון בן יוחי ד אמר עובד עבודת כוכבים ניתן להצילו בנפשו אז אם כן יש כאן אחד מהטורים שנשאר מיותר למה לי אונה הגמרא אחד למיו בהמה כמו שאמרנו ואחד למייטי אם הוא בא לחלל שבת ס חמינה היה הולה בדעתנו לומר שיצילו אותו על ידי שיהרגו אותו ולא יחלל שבת תת נלמד שבת מחילול חילול מעבודת כוכבים שבשבת כתוב חילול ובעבודת כוכבים כתוב חילול אז היינו לומדים שכשם שהבא לעבוד עבודת כוכבים מצילים אותו בנפשו לפי רבי שמעון אף ה בא לחלל שבת מצילים אותו בנפשו לכן ממעטים שמי שבא לחלל שבת לא מצילים אותו בנפשו שואלת הגמרא ולפי רבי אלעזר ברבי שמעון דה אמר גם מחלל את השבת ניתן להצילו בנפשו דעתיה חילול שבת מחילול חילול מעבודת כוכבים שגם בשבת כתוב חילול וגם בעבודת כוכבים כתוב חילול כתוב בשבת מחלל מות יומת וכתוב לגבי עבודת כוכבים ולא תחלל את שם אלוקיך אז אם כן הוא לומד שכמו שבעבודה זרה מותר להצילו בנטילת נפשו ככה גם בחילול שבת אז אם כן יש כאן עוד איתור מה יק לממר מה נלמד ממנו אונה הגמרא חד מיות מה שכתוב נר בלי ה אם היה כתוב בלי ה זה למיו הי בהמה כמו שאמרנו וידך מה שכתוב עם ה דנו קוראים את זה עם ה נערה עם ה הידיד כתב רחמנא נערה היו חייבים לכתוב את זה כדי למאט בהמה כתב נמי נערה על כוך אחד צריך לקרוא נערה עם ה כי זה פשטו הפסוק כי הרי זה מדבר על נערה המאורסה בבריתה רבי יהודה אומר אף נאנסת האומרת הניחו לו והיא אומרת את זה כדי שלא יארגן אין מצילין בנפשו של ה של הרשע וחכמים חולקים על הדין הזה וסוברים שבמקרה כזה כן הורגים את אותו רשע כדי להציל אותה במק מפלגי באיזה מקרה וב באיזה ספרות יש את הוויכוח בין חכמים לבין רבי יהודה אמר רבא במקפת על פגמה והיא אינה מוחלת על זה שהיא נפגמת ו הסיבה שהיא אומרת לרודפי שלא יהרגו אותו מנחתו כדיי שלא יהרג הה כדי שלא יהרוג אותה לפני שיספיקו להרוג אותו וזה הוויכוח ובזה הסברות רבנן סוברים הפיגמה פיד רחמנה שהתורה התירה להרוג את הרשע זה בשביל שלא יפגמו בה והרי מקפדת על פגמה היא הרי לא מוכלת על פגמה ואם כן הטעם נשאר ומצילים אותה רבי יהודה סובר אידק אמר רחמנא כתלי מה שהתורה אומרת להרוג את אותו רשע זה לא משום פגמה אלא משום שלפעמים דמרה נפשה לטלה יש כאלה נשים צנועות שמוכנות למות ולא לעשות את העבירה אפילו בעל כורחם מחמת פיקוח הנפש שלה שיכול להיות שהיא תיתן שיהרגו אותה לכן הורגים את הרודף אבל ה זו שאומרת ל רודפים שלא ירדפו אחריו כדי להציל את עצמה היא מוכיחה שלא מסרה נפשה לקט לה כי היא לא רוצה שיהרגו אותה אז אם כן אין טעם להציל אותה בהריגתו של אותו רשע שואלת הגמרא אמר לרב פפה לאביה אם הטעם שמצילים את אותה נערה זה משום הפגם שלה אלמנה ש נרדפת על ידי כהן גדול שהאיסור הוא איסור לא תעשה נמיקה פגים לה הוא הרי פוגם אותה למה לא מצילים אותה על ידי שהורגים אותו אונה הגמרא אמר להבה הפיגמה רבה על פגם גדול כמו חייבי קריות ומיטות בית דין שהיא נעשת על ידי זה ובניה ממזרים כפית רחמנא התורה הקפידה והורגים את אותו רשע אבל הפג זותה על פגם קטן כמו חייבי לא תעשה שאינה נעשת אלא מתחללת מן הכהונה לא קפיד רחמנה התורה לא פ עד כדי כך שיהרגו את אותו רשע כדי להציל אותם מזה עד כאן דף ג
לצפיה בתכנים נוספים: