הדף היומי מסכת סנהדרין דף עב

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף עב

[מוזיקה] סנדרין דף בז מתחילים בסיעת דשמיה במשנה שבסוף הדף הקודם כמו שכבר הזכרנו בן סר ומ ד על שם סופו יומס זק ועל ימוס חי כמו שגמור תהר שמוס של רשים אנום שככה לא מוסיפים לכתו וא שוקו ורץ אבל מסל הצדיקים רע ללאן כי כל זמן שהם חיים מוסיפים זכויות ורע ללום כי כל זמן שהם בחיים הם מגינים על דורם וגם מוכחים את דורם יין ושינו ל רשים אנו לוהן כי כל זמן שהם שותים ישנים לא חותים נו לאלום הם ישנים שותים לא יכולים להרע ל הבריות אבל אם זה ל הצדיקים רע לון ורע לום רע לום שם לא עוסקים בתו ור לום כתו שם עוסקים מגינה על אדו וכשם מתבטלים פורוס בולם פיזו לרשעים אנום אלום נפרדים זה מזה הם ים ץ צ ר לשע זה את זה בהראות שלהם אבל אם זה פיזו לצדיקים רע ם רע ולום כי כש מתכנסים הם עושים דברים טובים כן באמת להפך כינוס לרש ר רלם לצדיקים אנום אלום שקט לא רשים רע ון ורע לאלום יש להם זמן לעשות צרות זמן לעשות עבירות אם זה שקט לצדיקים נו לן ם יש להם פני לעסוק בתו במצו ולהגן על דורם תניה א מ כנ השני ש שסוף מגמ ומבקש דרגש ין צ נגמר הכסף של האבא צרכים חיד רמה מקשה הרי סופו שיבוא לרצי אמרנו אם כך נמיט אותו בסף כמו רוצח למה בסקילה אז הוא מסביר שסופו גם לחלל שבס כדי להגיע למה שוג למודו מסמ את היס כמו במשנה שמוס שרשים אנום נולום לצדיקים רם ור לום שינו ויין ל רשום לצדיק ר לום שקט לרש ר לום צדיק נום אלום פיזו לונום אלום לצדיקים רע לום ור לום אז אמרנו במשנה הקודמת שבס מר נידן ל שם סופו מביאה המשנה עוד אחד שנידון על שם סיפו הבמ תרס כתוב בתוי שגנב שחותר מחתרת וגונב אין לו ידומי מותר להרוג אותו למה נידון השם ויפוי הוא עדיין לא הרג עדיין לא עמד להרוג אלא סופו להרוג את בעל הבית אם יעמוד כנגדו להציל ממונו ממילא אומרת המשנה כידוע יש דין של קימלי בדרה במיני אם אדם עושה מעשה שהמעשה הזה מחייב אותו שתי חיובים מיס בתשלומים אז הוא לא מתחייב בתשלומים יתרה מכך כמו שנראה כם המשנה וכמו שקים ממסכת סוס שגם חי ומיס שוגגים דהיינו למשל אדם הבעיר גדי של חברו בשבת אז כיוון שהוא מתחייב חיוב מיס על חילול שבת של אבורה אז הוא לא מתחייב בתשלום הגודש גם אם הוא עשה זאת ב גג או שלא י בעשרו שהוא פטור ממיסה בפועל אז הוא פטור מתשלומים אז ממילה אומרת המשנה כך כמו שנראה בגימורי יש לפעמים שאסור להרוג את הבום המתרס זה התירה אומרת יש לו דומים מתי זה אב על הבן אף שחותר מחתרת בביתו של הבן הוא ודא לא יהרוג את בנו כירח מ יאב על הבן אז אסור להרוג אותו ויש סתם בדם אז אם הב ב מחרס ושוב הרס החו במהלך יותו מחתרת הוא שבר חבית של בעל הבית אם יש לו דומים דהינו אם זהב ל הבן שאסור להרוג אותו קובא רק לגנוב הוא לא בא להרוג ואם בנו מת כנגדו להציל במנו הוא לא יהרוג אותו אז אסור להרוג אותו אז חיב אז האבא צריך לשלם את החובש כדין מזיק אם אין לו דם סתם אדם שבעל הבית יכל להרוג אותו פטור כי חיוב מיסה וחיוב תשלום באים כאחד ואפילו שבפועל הוא ניצל לא הרגו אותו אז כמו שאמרנו כיוון שיש עליו חו מיסה אפילו שלא מתקיים עליו בפועל פה ת מנת שלומי אומרת הגמורה מו מתד מתרס למה התירה אומרת שמותר להרוג אותו אין לו דומים אומר רשי כוונה כמי שאיין לו דם ונשמה מותר להורגו חזוק אינו דומה מד עצמה ממונו שרואה שאחר בא ליטול את ממנו ושותק והי הגנב הזה כשההוא חתר את המחתרת מ רומר אמר לעצמו הי הזין ם אני אלך לגנוב יתכן שאמה יהיה כפוי בעל הבית ימוד כנגדי ו ישוב גנוב פרוג אותו לכן תמרו אם בוא להג זה התוכנית הסופית שלו אשק גוי אומר רב רב בא להוסיף חידוש לשרש בבו במחתרת הוא חתר את הבית ונוטל כלים גנב כלים ויצו לא הרגו אותו יצא בחיים פוטר מלהחזיר את הכלים אפילו שהם קיימים חידוש גדול מת בדוים קנינו בדמי נפשו הוא קנה את הקילים כיוון שהוא התחייב מיזה בשעה שהוא נטל אותם אז הם שלו אומר רובה מסתבר מילס לרב מתי מסתבר לי כמו שרב אומר שהוא פטור מהשול בששי בו כשההוא שבר את הכילים בין בשעת הגני בין אחר כך דניו הכלים אינם ואלומה אתה בא לחייב אותו מדים ואישי וסג זילה זה אתה לא יכול לחייב אותו כי בשע הגזל שאז הוא התחייב בשובה הוא היה חייב מיסה אבל נוטל והכלם עדיין בן לא לא מסתבר דברי רב כיוון שהם קיימים בכל מקום שנמצאים הם שייכים לבלים זה לא חויב תשלומין זה פיקדון אצלו צריך להחזיר דבר ששייך צריך להחזיר לו זה לא חוף תשלומים אבל אומר וב אלוקים לשון שבוא אום רב רב עצמו אמר דינו אפילו נוטל אפילו כשהכל בהן ומה טעמו של רב דו יש לו דומים מה קורה באופן שאב חותר אצל בן שאז רב מודה שלא יכונו וחייב חזיר לא התחי מיסה ונסו אחר כך הוא גנב את הכילים והקלים שהיו בידו נסו הגיע ליס מז וגנב זאת חייב אלמה טוען ר מה רואים כאן שאם רואים שגנב חייב בו אנסים אל ברשו סקמה כי רואים שאפילו שנסו מודו הוא צריך להחזיר את מהם אז זה לא פיקדון אצלו אלא אנחנו אומרים הוא קנה זאת וברשות טוען ועבדו לו ולכן הוא צריך להשים מדין חיוב השוב יש זלו אכנ בברוק אז םג גם כאן באופן שאין לדומים אפילו שהם בהן לא אומרים שזה פיקדון בידו אלא זה לגמרי ברשותו ובאחריותו וכשבאים לגבות אז זה לא דין של גביית פיקדון אלא זה דין של תשלומין ויש וסג זילו ויש וסג זילו הוא לא חייב כרי באותו זמן שהוא התחייב והשיב הוא התחייב בחיוב מיסה כ הוא היה רודף היה במח תרס אז הוא פטור אבל רוב עצמו מסיים אחרי שהוא הסביר את דברי רב ולוי לא מסתבר טעמו של רב כ אפילו באמת רב צודק שבאופן שיש לו דומים אז הוא חייב בחיס אבל זה לא בגלל שזה ממש כשלו אלא אנחנו אומרים כי הוקים רחמו ברוסי הרמידה ברשותו של הגזלן את החפץ לחייב בונסים לין אונסין הוא לא יכול ליטון ננס ביודי רשי מצין שגם בשומרים רואים שהתירה מחייבת אותם לשבע שלא ישלח יוד מלך אסרו אבל אם שוימר שלח ידו הוא השתמש בחפץ אפילו שאחר כך באמת הוא ננס החפץ הוא חייב כוא נסה גזלן אבל לי מקנה ברשו דורו קימ כל זמן שהם קיימים אצלו א זה שייך לבייל רשי אומר מה קורה גזלן שגנב חפץ ואחר כך תופסים אותו והוא בא ואומר לבייל בעצם את החפץ הרי קניתי הוכחה לכך שאם החפץ ננס אני צריך לשלם לך זה לא פיקדון בידי אז אני רוצה את החפץ אני אשלם לך כסף לא ויש וגזלו צריך להשיב אותה בהן מה שנסו צריך להחזיר דומים זה מדדו שויל לאגור הגז למשול שו ששאל חפץ מחברו שכל הנו שלוי וקמי רחמו בוסו הקדוש ברוך הוא המיד את החפץ ברשותו שאם הוא ננס הוא משלם בבכל זאת כל זמן שזה קיים הוא צריך להחזיר זאת בהן אז גם גזלן כל זמן שזה קיים צריך להחזיר בן ורק אם ננס אז הוא יכול להיפטר כסף והוא חייב לשלם כסף אז זה מסה יש כאן מחלוקת יסודית בין רוב ולרב רב סבר שבעצם גנב קונה לגמרי את החפץ כי אם הוא לא קנה זאת אז למה הוא חייב בונסים אלו מי יש חיוב השובבה וחיוב השובה אומר שכז מן שהחפץ בן צריך להשיב אותו אם החפץ לא בן תשיב כסף א ברגע שאין חיוב השובה כיוון שקים לבני רב מני אז החפץ נשאר שלאו מה שאי כן רובה סובר חיוב השובה זה רק לשלם ם ננס אבל את עצם החפץ להשיב אם הוא קיים זה בלדי חיוב השובה יש כיון שזה רק פיקדון בידו הכוכב בסן כמו שול בקשה הגמור לרע משנתנו נן ב מר ושברי יש דומ חב אין דומ פט המשנה לקתה שד פ אות א זה עדיין בן ו גמור הוא הדין אפילו לנ ווד ש אם יש ד אס להרוג אותו אז מה הזק לא אפילו ש בו שבר אז הוא גם חייב לשלם ש אז רשי אומר הבדל בי יוב את הכוונה שא משנ זו הופרחו דברי רב אבל כאן כתוב רק קשי המשנה קשה לתרץ אותה אפיל לפי רב אבל זה לא טיובת כי למ זה לא מפורש במשנה שאם הוא נתל חבי יקיים את הוא חייו זה רק מדויק שהמשנה נקטה שובע לא נוטל וזה אפשר לישב בדוחק שנקטו שובע כדי לומר שאפילו ששובה וזה לא קיים בן אז אם אין לו דומים אם יש לו דוממים אז הוא חייב ואפילו שרואים זא המשנה מסכת ב בקמה אז רצו לומר זאת ם גם כאן אבל אין כאן מופר שרב דברי דברי רב מופרכים לגמרי זה לא מוסיף רבי ברבי הוא מקשה על רובה שרובה חלק על רב וא אמר שנוטל דהיינו עם הקנים בנו חייו למדנו מבריס הגוי נב כיס בשבס אדם נכנס בשבת לביתו של חברו והוא הגביע כיס מלא כסף אז ברגע שהוא הגביע אותו אז הוא קנה אותו והתחייב בחיוב השובבה ואחר כך הוא יצא החוצה החיל שבת שהוא הציב חיב שס בניקוד ש שבס ובשל חיוב מיס שבא אחר כך הוא לא נפטר מהתשלום שהוא כבר התחייב קודם כרז רק עם שני המקרים קרו ביחד מה קורה אוגר יצ הוא לא הגביע את הכיס בתוך הבית אלא הוא גרר אותו וכשהוא יצא לו שובים אז הוא קנה אותו איך הוא קנה אותו אז רש מסכת סוב שהוא צירף את ידו למטה מגמ תפו מהקרקע והוא גרר זאת לתוך ידו אז מצד אחד יש כאן אוצו מרשו לראשו ואפילו שצריך הנוכ ברשו מקום חשוב של דעד ידו של אדם היא חשובה כד עלד והיד שלו קונה לו את החפץ כ כמו שחצו קונה אז גם יודו קונה אז יש כאן את שתי העניינים ביחד הוא גם מתחיב במיס וגם מתח בתשלום מבת אחת אז פוטו שרי איסו גני יסו סקילה בואים כחוד מה רואים כאן לכאורה כמו רב שאפילו שהכי וכסף עדיין בהן אז לא צריך להחזיר זאת אמרת הגמור לא לחסה באמת הלוח כמו וב מה שראינו כברי שפט שדינו בנהרי הוא לקח את הכיס והוא איבד אותו הו זרק אותו לנהר אז הוא פטור אבל אם הכיס והמות בן הוא חייב להחזיר אותם מספרת הגמ רוב גנבו דכ מחתרת נגנבו לו איילים מחתרת גנבים חתרו את ביתו וגנבו לו אחר כך הם חזרו בתשובה הדרי נעליים רצו להחזר לו את האיילים ולא יקבל נוורו ולא רצה לקבל זאת אומר אנימת סובר שהם חייבים להחזיר לי את זה כיוון שזה בהן אבל אויל ונופ גפו מד רב כיוון שיצא מפיו של רב שדומים קנינו וזה שלהם ום לא צריכים להחזיר לי את זה אז אני לא רוצה לקבל זאת מה ראינו במשנה שלפעמים יש לו דומים אסור להרוג אותו לפעמים אין לו דומים מותר להרוג אותו מתי זה כך מתי זה כך זה נראה כמה ברייסים אז נגדיים ונקרא את הפסוק בתירה שתי הפסוקים כתוב בהם כך אם במחתרת גנו ומיס ל הבית קם כנגדו והרג אותו אין לו דומים כאילו שאין לו דמים מותר לך להרוג אותו אם זוך שמש ולוב דומ לוי שלם ישלם אמן נ בניוס אז מה הכוונת הפסוק אז יש כאן שתי בריסס תו רבון בריס הראשונה דורשת כך כתוב אין דומים וסמוך לכך פסוק הבא כתוב אם זורח שמש אולוב אנחנו דורשים סמוכים ורמים כךש השאלה וכי השמש אולו בלבד זורו השמש זורחת רק על הגנב אלא אם בורו לדוב כשמש שאין לו שמוך ברור לך שאם תעמוד כנגדו יהרוג אותך ארגו ואם לה אם ספק לך בדבר אל תרגו אז כך מפרשים והוא קמיס אין לו דומים א מתי אין לו דומים מתי מותר לך להרוג אותו אם זך שמשו אם ברור לך כשמש שוא יהרוג אותך אעם תעמוד כנגדו תעני הדוך שדורשים אזורך השמש על ההמשך כתוב פסוק אם זורח השמש אולוב דומים לו כי השמש אולוב בלבד זורו אלו אם בור לחוק השמש שיש לושו ימוך ואם תעמוד כנגדו הוא לא יהרוג אותך אל תרגו רק באופן שאתה מסתפק שמה אם תעמוד כנגדו הוא יהרוג אותך אז זה כתוב בפסוק הקודם אין לו דומים ואם ל שספק לך ארגו אומרת הגמורה כש סטומה סתומה יש לנו כאן סתירה בן שתי הבר מה קורה בסתם אדם לפי הברס הראשונה בסתם אדם שלא ברור לך שהוא יהרוג אותך אז אל תהרוג אותו מספק בברייס השנייה מבואר שמספק תהרוג אותו רק אם ברור לך שהוא לא יהרוג אותך אז אל תהרוג אותו אונה הגמור לקשי כם באב על הבן כשב חותר מחתרת בביתו של בנו אז גם אם לא ברור לך אם הוא יהרוג אותך או לא אל תהרוג אותו מספק כי ודי רח מיהב על בנו והוא ודאי לא יהרוג אותו לכן דו ממ לוי עד שיוודא לך כשמש הוא אכזרי עליך ושונא אותך זה הביסה הראשונה כאן הביסה השנייה בבן עלב בן שחותר בביתו של האב בקול שקין סתם אדם שאין לו שום קשר משפחתי איתו אז בספק תהרוג אותו כי ודאי עדי תדו הוא בא לחתור שאם תעמוד כנגדו יהרוג אותך עד שיודע לך כשמש הוא רחמני עליך כמו אב על הבן אז אל תהרוג אותו אומר רב כל דוס מחרת כל מי שחותר אצלי בבית כמובן חוץ מאבא שלו קטי לניקו אותו לבר מרבי חנינה בר שילה שברור לי שוא לא יהרוג אותי מהמה אי משום צד הוא לא יהרוג אותו אכס מחתרת הוא חותר אומרת שהוא לא צדיק אלו דקלי בגב רחם אולי כרחם אבל הבן אומרת הגמור ו רבן כתוב בפסוק דו ממלו לא כתוב דם אלא דול שרב זה בא לומר בין בכול בין אסור לבן להרוג את אבי שב מחתרת כר לא בנפש מה החידוש נראה עוד מעט כמו כן כתוב אין דומים רבים באדם שמותר לך כן להרוג אותו זה בא לומר בין בחל בין בשבס תהרוג אותו אומרת הגמ זה מוצריך כמו שלמד לאג בשבת חושב שגם כאן לא הורגים אותו כומה שק לינן כי כאן זה לא עונש זה משום פיקוח נפש אלו דראש הראשונה דומים ים בחו ב בשבס מה החידוש אשת בכו קטלי בשבס מבוש לא הורגים אותו אומר רב שיש צרכו לפקח ול וסגל הגיע אדם שברור לך שה לא יהרוג אותך אבל הבן או אדם בדרגה כזו ולמעשה בשעה שהוא חטר נפל עליו הגל וזה בשבת אז הייתי חושב נכון שאסור לי אותו אבל ללכת להציל אותו זה לא לא תציל אותו מותר לך גם לחלל שבת כדי להציל את נפשו אבל באמת אם הוא בא על אסק פשס ונפלה עליו המחתרת אז אל אל תציל אותו אל תחלל שבת להציל אותו כ אפילו בידיים מותר לך להרוג אותו בלי אשרו אז גו קטילו משעה שהוא חתר עוד בריסו רבון והוו לא כתוב והקו הוא והוו בכל ודום זאת אומרת שלא רק בעל הבית מותר אותו אלא גם אדם שלישי שרואה מה שקורה כאן מותר לו להרוג אותו ומס בכל מי שאתה יכול להמיס שואלת הגמ בלם אצטריך חמ בביס הוא מותר לו להרוג אותו כ שהגנב הודלי כ צריך לגרוס בבל הבי ד זא אומרת הוא בא להרוג את בעל הבית אזש ג אב אחרו אדם שלישי מה יש לו להתערב כוש מלון דרדו כיוון שהגנב עומד להרוג בעל הבית אז הוא רודף ואפילו החר נמה כי כל רודף צריך אדם שלישי להציל אותו אלו ומז בכל מי ש יכל להמיס לא מולי מרוצח נק לתני מויס וסמק רוצח הוא אם היה כתוב רק מויס אין במיס מורבי סיף ומני שאם יכל יס מיס קסבי אתה לא יכול לחתוך את ראשו למשל הוא מכשף אתה לא יכול לגשת אליו או שיש נהר שמפסיק בינך לבינו אבל אתה יכול לראות בו חץ מנן שהתורה של מסכל מ שתה מיסו תמד מוסו מכל מקם אז רואים שפש לעשות כל מיס שהי אונ הגמור ש מומוס כאן צריך פסוק מיוחד אמרת הגמ ונג מני נלמד מרוצח אונה הגמ ורוצח וגוי לדם שני קס כח פרק ד למד לגבי גול אדם יצע בשג צא מיר מקלט שגו אדם יכול להרוג אותו אז שגם שם לא צריך דווקא כמו שכתוב בפסוק שדווקא הוא וכל שני קסים כוד מלמדים כת רוצה שתלמד הייתה כותבת רק במקום אחד ממילא אם לא היה כאן ריבוי מיוחד וו מיס הייתי אומר והוכו מותר לך רק להכות אותו אתזה שבו המח תרס אבל לחנוק אותו להטביע במים לא לכן כתוב ומיס בכל מיסה טונו רבן מח תרס הנה לו מחתרת שהוא חתר כותל גגו הוא עלה על הסולם ווא נכנס מהגג או חצירו וקרפ וי הפתח של החצר או של הקרפ של המחסן היה פתוח והוא נכנס וגנב מני שמותר לך להרוג אותו תעמוד לו עם הרי מוצי הגן מכל מצך כתוב ם המתרס אצנו המילה הגנב מיותרת משמע בכל צדדים שנראה לך גנב אם כ מתרס שב גנוב מצו מתרס מצוי שהגנב רגיל לחתור נוו ז אחת רס ארס מותר להרוג אותו גג חצר פים תמג מל מק אם כ מה את ומרס מכר ז אם הוא טרח ומסר את נפשו לחתור אז אנחנו אומרים ברור שאם הוא יעמוד כנגדו יהרוג אותו אומרת התירו רודף לא צריך להתרות בו אתה יכול מיד להרוג אותו האם הוא נכנס דרך הגג או דרך הפתח את צריך להתרות בו בעדים אומר לו תדע לך אני עומד כנגדך להציל את ממוני והיא ואני אהרוג אותך הוא מקבל על עצמו אסר ואומר כן אני ממנת כן אני עושה שאם תעמוד לנגדי אני אהרוג אותך אז מותר להרוג אותו הבלי אשרו לו כי שמה הוא לא הגיע על דלת להרוג הוא ראה שהפתח פתוח או שאפשר להיכנס דרך הגג אז הוא ניסע א באמת אם הבעל הבית ימוד כנגדו הוא יצא לכן צריך לטרות בו אומר רב הונה כותנ רודף ניתן להציל לבנב שוי כמו שנראה בדף הבא שרובן רואה את שימן רודף אחרי ליוי להרוג אותו אז רובן צריך ללכת ולהרוג את שימון אז גם אם הוא רואה ששמעון הזה הקוטן בא להרוג אז אפילו שקטן הו לב בקיבול ל ר דינו כגודל וצריך להרוג אותו רשי אומר קנ רודף להרוג קטן אחר אבל החורני כ כותבים שבהכרח שלו דווקא הוא כי כמו שנראה בהמשך הגמור מקשה מאובר אישה אישה גדולו אלא הדמי סקת אומר הדוד שבדרך כלל כטן לא הולך לרדוף אחרי גודל אומרת הגמר כוסו הרבו ס רודף אינו צריך סרו כדי להרוג אותו כשרו זה רק שבז רוצים להרוג הם לא יכולים להרוג בלי אסרו ממי כ לא צריך לטרות לא ישנ גוד לא ישנ כותן אם הוא צריך אסרו אז כותן ל ברסר כלא בדס הס רב חיז רב הונה הביסה מדברת לגבי אישה שמקשה לילד היא עומדת למות אז כתוב ברשע של הברייה מביא רשי שה מיילדת היא פושטת ידה וחותכת את העובר מוציאה אותו איברים איברים כל זמן ש צה להביר העולם הוא לא נפש ומוותר להרוג אותו כדי להציל את אמו אבל יוצר רישוי אינו גבוי הוא כמו ילוד אפילו שאם לא נהרוג אותו אז האמא תמות אסור לי לעשות זאת וש דוכי נפש מפני נפש רשי מציין שבסעיף השמואל מסופר על שבע בן בכרי שהוא מרד בדויד המלך ודויד שלח את ייב להרוג אותו הוא ברח אל עיר שמו אהוב לו וייוב עם חייליו עשו מעצור על העיר היתה היה בעיר אישה חכמה שאמרה ליוייב למה תהרוג את כל בני העיר אנחנו נשליך לך את ראשו שישב בן בכרי ותעזוב את היור וכך היה אז רשי מקשה איך הצילו ב עיר את עצמה מדי שהרגו אותו הרי אין ד נפש אז רשי מביא שתי תירוצים ספת תירוץ ראשון כי ממילא הוא היה נרג יחד עם כל בני העיר תירוץ שני קיים מרת במלכו לכן מותר להרוג אותו הקופונים מקשה רב חיז רב הונה כתוב שאם יצא ראשו אסור להרוג אותו ומ רדפו ה רודף אחרי אמו לגרום למיסה אז נהרוג אותו אלו מ רואים שקטן אין בו דין רודף ונ ל רבו לא שסם דשמ קורו לא הוא רודף זה בטבע הולם שאישה מתעברת ויולדת אז זה לא נחשב כרודף נס גמור לסרס רדף שרודף ג אמ ל זה שרואה זאת ראובן רואה ששמן רודף אחי לוי אומר ראובן לשמן ר שישרו לו אתה הולך להרוג יהודי הו בן בריס הוא יהודי כשר ת אומרו שופך דם אודום בודום דומ שופך אומרו צל דומ של זה בדומו של זה כל הרואה אותו ישפ דמו בעודו בשביל הצלת אדם הנרדף מה רואים כאן הוא לא צריך לקבל את הארו למדנו לא בדין הסרה שכל זמן שהוא לא אומר על מנת כן אניסה זה לא אסרו ובכל זאת הוא חייב לפי מה שגמור הבינה כעת מסביר הרמ שמה שהוא צריך לומר לו בתחילה הר שרלו זה לא מפני השרו אלא אולי על ידי המיר הזו יציל את שתיהם אז ראה לרב הונה דוכה הגמור יתכן שצריך השרו למה הוא לא צריך לקבל את האשרה כי הברי הי רביס רבי יהודי שהוא אומר שאפילו וג בזן שצריכים עשר כדי שבז יהרגו אותם אז כל העשר הי רק להבחין תניה יודר חבר אין צורך הסר את מתחום לא צריך עסר כ הוא יודע שאסור לעשות זאת ווא יודע שחייבים מסה לפי שנ סר להבחין בין שגג למזיד רק המור יתכן שהוא לא יודע יכול לתון שג אגואיסטי ממילא ברגע שמרים לא צריך קבו ססר גם בורץ כ הוא כבר יודע כעת לכן לפי זה הברס אומרת כפשוטו צריך סרו המספיק ר ור ר שרל לא צריך לקבל את הסר אבל לפי חומים שצריך אסרו גם בחובר וצריך לקבל על עצמו את הרו אז גם ברודף אולי צריך לקבל אז אין רעיה תוש קושיה רונ אחרת רדף שף ג אומר לו זה שרודף זה שרואה שהוא רודף אומר לו ררי ם פ אסור להרוג אותו עדין רק אם הוא אמר שרג עליו חיב כמו שלמד בדף מ יו מסמ צריך להתיר עצמו למיסה אז מה כתוב כאן שרוב צריך סרו ובלי אסור אפשר להרוג אותו אז קוטן שלא שייך לטרות בו אי אפשר להרוג אותו קוש רבונה אונ גמור צריה היסה מדברת באופן רנ המס רומד מצד אחד של נהר וה והרף מהצד השני וא לא יכול להציל אותו מה מה הוא כן יכול לעשות זה שעומד בצד השני ד שאמ באמ הלי להרוג אותו צריך להביא אותו לבזן מקרב אבל שכתוב כ פ חזה בזן בליר בלי כבוס לא יכל להרוג אותו בזן לכן הברי אומרת אםמ שן אז כאחר כך מביאים אותו לבזן פטור ממיס רק אם אמר אז אם הוא רג הה כ אפשר להרוג אותו בבז אחר כך אוננו מ הזו מדברת באופן רגיל עצמו יכול להרוג אותו בריסה סוברת שצריך סרו ולשיטת במתכות נרדף לא הורגים אותו אבל יש בזה מחלוק סתים מתרס שלמדנו ן דומר למה כתוב מתרס מרזו זאת אומרת שלא צריך רו ולפי זה גם קטן שלא שייר בסר אז גם שייר בו דין זה עד כאן דף הביז
לצפיה בתכנים נוספים: