הדף היומי מסכת סנהדרין דף עא

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף עא

[מוזיקה] סנהדרין דף עא מתחיל בסיעתא דשמיא במשנה כאן במשנה נראה שזולל וסויה שאמו בבן סר ומרה זה דווקא אם הבשר והיין באו אליו בגניה והרמה מקשה מן העין זאת אז הוא אומר שיש לכך מקור מסורה ומסוקים מסור כמו שדיברנו נראה בהמשך ניד השם ספ שעתיד לסתם את הבריות אז זה מלמד אותנו שגם תחילתו הייתה בגניבה ולכן חוששים שימשך יבוא להמשיך בגניבה וגם בפסוקים רואים זאת כי כמו שנראה לאלון חזל דרשו ויסרו סו שקודם כל מלקים אותו והכלל הוא שלנ שלם כ ניזר אז בהכרח שהוא לקע לליו שלא ישיג נויב ומכך שכתוב שה נשמה בכול אוביו דהיינו שהוא גנב מאביו אומרת המשנה גונ מי של וביב ואוכל ברשו וביב חל זאת בביתו של אביו או גונ של אחרים ואוכל בשו החרים אפילו שהוא גנב מראובן ואכל זהבית של שמן או משל החרים ואוכל בשו אינ ב עד שג משל ובב וח כמו שגמור ת רבמ הוא לא חייב ע שג משל וביב ומשל אמו לא מספיק שהוא גנה משל וביב אומרת הגמור הגמורה מסבירה את המשנה גוש אג כיח אפילו שכיח לו לגנוב של אביו אבל בויס הוא מפחד מאביו לכן זה הוא לא ימשיך בזה יותר מדי בשלח ג בוס הוא לא מפחד מהם לא השכיח לי לא שכיח לגנום אחרים וכל שק משל אחרים סב דלא ישכיח לגנום משל אחרים ובוס מאביו עד שגי שלבי רים כיח לי מאביב שכיח לו לגנוב ולא יבוס הוא לא מפחד מאביב כרוכל זאת ברשות אחרים באופן זה אנחנו אומרים שהוא ימשך ולכן נאמרה בו פרשה זו רבנו משלו ומשל אמו ג אמו מנו איך יש לה כסף פרטי מה שלו אומר יחנ שגנ מודו אמנס זאת אומרת שכבר הכינו מנה של בשר ויין לאמו ולאביו ומזה הוא גנב שואלת הגמ ואמר רבי חון בר מולד כך קראו לאביו אומר ונ שקנ בושר בזול ויכל ין בזול וישת א אם הוא גנב את הבשר ויין עצמם לא צריך לקנות צריך לגנוב כסף אל מדמי סוד מוכנס ולאמו היה כסף שמוכן לקנות סעודה על אבי ולאמו אז זה נחשב משל אמו כיוון שבאלו חיים ז סו וכבר הכיל את הכסף הזה זה נקרא שהוא גנ משל אבי ושל אמו איבס איך ייתכן כסף של אמו דנל אדם נתן למתנה ואומר לו על מנס שאין לבי לשוס בן אומר רשי אבל אם הוא לא אמר לכך זכה בזה בעל אפילו שנתן לה את זה מתנה דעו דיף ממצי אוסו ראשונ מקשים על רשי שמתו שאדם נותן לאישה אז יש לזה דין ניכס מילוג שהגוף שלה והבעל אוכל רק פיירוס אז זה מומו שלה שאם כ מציה שחכמים תיקנו שגם הגוף שייך לבל אז איך רשי מדמם מתו מציה באמת הרמ כותב שאם נוסן המתו אמר על מנה של ב לחר שוז בו אפילו שהגוף שלה א כיוון שהב לאכל פיירוס אז זה לא נחשב שהוא גנב מאמו צריך שיהיה ממון לגמרי של אמו לכן צריך שיאמר על מנס ובדי מלו מתרץ את רשי שהוא סובר כדעת הרמו הרמה שאם היא אומרת איני זוס ואיני אוסה כיוון שהיא לא ניזונת אז המציאה לא שייכת לבעל אלא הגוף שלו והבעל הכ פיירוס אז זה מה שרשי מתכוון שאם אדם נתן לאישה מתונה ולא אמר לה על מנע שלבעל חר שוז בו הרי זה דומה למצי באופן שמר זס ש מצי מושים שהגוף שייך באמת לאישה ל הפ שיכים לבעל ולכן זה לא נחשב משל אומרת המשנה לקיים בו את דין ב שלוותו צו שכתוב בפסוק ס הם צריכים להסכים רבם הכוונה א אז הגמרה מבררת מה הכוונת רב ודינו חיס חז היא היייתה אסורה על אביו למשל אביו התחתן עם אחותו והוא נולד אז לא מתקיים בסר מוירה למה לא סוף סוף אבו אבונו ונינו זה אביו וזו אמו אסור להם להתחתן אבל לא כתוב בפסוק איזהשהו קשר של אישות בין אביב לאמו אלא כוונת רבי יהודה בשוב לאובק אמר אם היא לא ראוה להב אומרת שהיא לא שוה לו בקול ובמראה קומה ם ב ובמ נראת כמו באותו גובה אי שאבי ואמו אומרים איננו שמ בלינו לא כתוב בסנו או בקולינו עם י זה מהשמה חת כל מ אומרת הגמ זת ני בן וס לא יתכן במציאות כזה דבר ולא מנית בת דרש וקבל כר כמן כרבי יהודה אז פשס כי זה לא מצוי שאבא ואמא יהיו שווים בכול מרה וקומו אבל הבח אומר יותר מכך הגוס הבח כותב הרי בהכרח ש משמים בקל זאת אומרת שאו שיש לה כל גברי או שיש לו כול נשי אם יש לו כול נשי אז זה סימן שהוא סוריס אם יש להקל גברימ שלוס הם לא יכולים ללדת מה הכוונת רק בכר אז רבנו בכי כותב שפרשה זו ב ללמדנו כחוב רח יחידו צה לשו לכבוד השם כן צריך כל אדם להיות מוכן להקריב בן כוד השם התור חיים כותב כך אמר את לשונו כמ אומרו שסוד בעצמו שנמר ב ש בי בזה אז זו דרך אחת שיז רב וד שלא יתכן רבי שמכ איזה אבא ואמא יעשו זאת אכתב שיטה חולקת אבסס וישבתי על קבר אני ראיתי שקמו את הדין שס מר ישבתי על קברו אחרי שקלו אותו יש כן גיד קיגר ע ש רד ר ש שד שם כתוב שאסור לשבת על קבר ועל מצבה ששים על הקבר ה מביא מחלוק אבל למ מרגו מבאר שאפשר לומר שישבתי על כבר הכונה סמוך לכבו וממילא צריך לומר כך כי מבואר בגמ בצי שרב היה כון אז על הכדאי שלא ישב מביא הגמור דבר דומה כמהז דת מ שיר שכתוב בת שרוב היר עבדו זור צריך להרוג את כולם ולשרוף את כל הממון לא ניר כמן רבז תני רבז כל עיר שיש ב אפילו מזוז אס אינו נרדס כל שכ יש שם חומש או ספר אחד מכל הנביאים שיש שם הזכרת השם מת אומר קובס כל שלול תק בו אצל ורוש וכן ק מזוזה לא י אפשר כסיף כתוב על הלילים ובדת משמו כתוב בהמשך לא ססו כן השם אלוקיכם אסור לאבד את שמו של הקדוש ברוך הוא ממי אם יש המזוזה ואי אפשר לקיים את כל הפסוק סקול שלולא אז לא אומרים שנקיים כמה שאפשר אז אין לרני דחס אז ממילא לשיטתו י כי באיזה עיר של יהודים אין מזוזות אין ספרים וכולי אומר רבינס חולה גם על זה אני רסו ראיתי כזו עיר וישבתי על טילו ישבתי על תל של העיר שהחריבו אותה הוא סובר נכון את המזוזות לא סופרים את הספרים לא צורפים אפשר לקיים את כל השער דבר שלישי דומה כמן אזו תני ביס מנוגה צרבת שכתוב בת ו ס נית בכר כמן רב לז ברבי שמעון נתנן רב לוז רב שמעון אמון השיעור לנגע זה גריס עכשיו כך בניג בתים כתוב לצו אונים זאת אומרת שצריך שיהיה שתי גריסים גריס הלבן זו וגריס הלבן זו זה לכול עלמה אבל הוא אומר שהעניין הזה צריך להיות כך לאלו מביס תומה עד שר כשתי גריס על שתי אונים בשתי כסלים בקרן זויס בפינה אור כשני גריסים ור כגריס זה גריס על גריס על כל אבן ממילא על שתי אבנים ורך שני גריסים ורור בו כגריס וזה דבר מאוד לא מצוי שיהיה בדיוק בקרן זווית וגריס כאן וגריס על האבן לצידה לכן ויסו וסיליוס תן רבז מה המקור שלו כי מצד אחד כתוב כסיב קיר מרן שופה מן הקיר או כסיב קירוס בקירוי הביס איזהו קיר שהוא קירוס אמר זה קרן זויס אבל גם על זה יש ני אמר רליז הצדק מ בתחום זו בסביבות עזה ס ורג חורבה מצור גר שץ משג אז כן היה כזה מעשה אומר רבי שש פתי לגו צ עשו שם סימן שלא יילו ולא יתמו ואמר מגו האבן הנוגעת שמוציאים אותה הא ממ בכצ למס אז רואים שהיה כזה מעשה אומרת המשנה או יחד ם או אביו או אמו של בן גידם ידו קטועה אוי חיג רגלי קטועות לא יכול לדבר אוסו וחרש לא יכול לשמוע אינו נ ב שנמר סוף סומ גדן צי זקני ו חיגר ואמרו ולא למן בנינו זה שמצביעים עלי רואים אותו ו איננו שמע בקולינו ול חרשין חרש לא יודע כשהוא אומר לבן שלו כך וכך הוא לא יודע אם בנו שומע בקולו או לא הוא לא שמע אם הוא אומר לו לא רוצה לשמוע בקולך אז אפילו שאחר כך אומר ש הוא יכול לראות אם הוא שמע בקולו או לא אבל כיוון שכל הפסוק הזה מיותר כמו שנראה אנחנו מהפכים בזכותו של בסר אומר ודורשים שבשעה שאנחנו אומרים לו בקולינו אז צריך מיד להבחין אם הוא שומע בקולו או לא וחרש לא יכול להבחין זאת ממשיכה המשנה כשאביו ואמו ראו שכך הוא מתנהג זולל וסויה הוא גונב וקונה לעצמו בשר ויין מסרים בוי בפני שלשו ומלכי אוסוי דבר ראשון מלכות אז רשי אומר שאין הכוונה אסר גמור כשר וירס ששל הלקות טלה באסרו כי לאסרו צריך ידים כאן לא כתוב שיתרו בו העדים וגם זה סופק אסרו ספק אם הוא יעבור או לא כי רק אחר כך רואים אם הוא ממשיך לגנוב או לא אלא הכוונה שמוכיחים אותו כתוב סרסו שלא ירגיל ואם הוא שוב גנב פעם שנייה אז הוא מלקי נוסו בפעם שלישית כבר סוקלים אותו ומקס למד ססו המרמה מקשה על שתי הדברים שרשי כתב מה שרשי כותב שצריך סור על שני יידים ז מחלק מכס מלקס לפי חומים כל אחד ש מטר בו זה מועיל ומה שהוא אומר שזה עשרה סופק אז קודם כל קרבי שער סופק הר ועוד הוא מקשה ר סופק זה רק אם גם ר שיעשה את העבירה ספק אם באמת זה עבירה או לא זה עשורה סופק אבל אם לא יודעים הוא יעבור על העבירה או לא תמיד כך זה אסרה מטרים בו אל תחלל שבת יכול להיות שהוא יחלל יכל שהוא ימנה מחלל אבל מס הרמה מסכים שכאן לא מדובר באסרה רגילה כי הסר צריכה להיות תוך כדי דיבו ש לעשיית הר וזה ודאי שלא מתקיים כאן אלא אחר כך אחרי שיתרו בו הוא שוב גונב חוזר וקלקל פעם שלישית נידים ב3 דיונים לסקילה ו סקצ שם שלש ראשו שלושה הדנים הראשונים שחיו אותו מלקס שנאמר בנינו זה זאת אומרת שם אומרים להם זה הוא שלו קה בפניכם אומרת הגמורה שמס מינו מכך שראינו במשנה שאם הם גדמים או שהם חיגרים וכדומה לא מתקיים בזה בסר מר בענ קר דקסי אם כתוב הפסוק וסוף סוי ציו צריך להיות כמו שכתוב זה לקובה וסית לשמואל אומר רשי שלמד הדף ממ שהוא אומר בנקוק קסיב ולכן הוא אומר שאם נקטה יד הדים של חיבק נסקל כי כתוב גמור זה לא רה ש כל הפסוק הזה מיותר היה צריך לכתוב ש וקטום מה זה כל האריכות סוףסוף וכולי זה הכל בא לומר שזה לקובה מה ראינו מה בפני ש שלוםו למה צריך התרה בפני שלושה בתריג מספיק שתי עדים אומר הב אמהרים בו בפני שניים כי צריך שיידו עדים שהוכיחו ועבר שוב אבי ימו לא נאמנים עליו להורגו על פי שניים מסמס ס בפני שלשו מביאים אותו בפני שלוש דיונים ודיונים מחייבים אותו מלקס ושליח בזן שלהם הוא ילקה אותו ואם הוא שוב עבר אז הוא נסקל מלכוס מוירה איקסי ומפורשים מסבירים שנכון שלמדנו בדף סג שיש פסוק לא ריך לו על אדם אבל כבר סיכמנו שם לב ש קלולס ולא לוקים על זה אומרת הגמור כ דרבי אבו רבי אבו מדבר לגמי מוצי שמרא כתוב שאדם הרס אישה ואחר כך הוא נשע אותה והוא טוען צס בסול זנתה בן הנישון הוא נמצא שצי שמר אז הוא לקה מהמקור כי כתוב וזיק ריש ואיו דמר רביב ש מסכת סוב למדנו גזרו סרו שכתוב מצי שמרא מסרו שכתוב בבסר מוירה מלמדים וסרו מבן כתוב כאן וסרו כתוב בן בן סר מוה עכשיו עושים רשוא בן מבין שכתוב ו בין הקוש פישופ שם נאמרה פ ת מלקוס אז זה המקור למקוס זה מוציא שמר בינתיים למדנו שוסו שכתוב הכונה למלק למדים בן מבין מה ראינו חוז קלקל ד בש וכולו ראינו בסק שו שם שלוש הראשונים שנאמר בנינו זה זהו ש בפניכם תמ הגמור כבר למדנו משהו מזה הי בנינו זה מבוא לזה ולא יסומן אונה הגמור אם כן אם זה בא רק לומר שהדיינים הראשונים שחיו או מלכ צריכים להיות כאן אבל האבי ואמו לא צריכים ות כאלה שרואים לכתו בנינו הוא בנינו הוא סה הוא שלק בפניכם מה בנינו זה שמע מותרת שגם צריך שהאבי ואמו יוכלו להצביע עליו ולומר בנינו זה סומין לא יכולים לעשות כן אומרת המשנה מה קורה בס מוירה בורח ברח מבס דין עד שלנג מרדין לסקילה חר כך אחרי שהוא חזר תפסו אותו כבר עבר רגיל אזח פטר שוב אי אפשר לדון אותו לסקי כיון ש הש כעת את האווירה הזו אולי נסקל אז אי אפשר לדון אותו ואם מי שנגמר דינ לסקילה לפני שכלו אותו בפועל בורח ואחר כך הי קבזו התחתון חיב אומר רשי משס גרדינה וגבר קטילה כמו גבר קטול כו גבר הרוג ושוב אין לנו לחפש בזכותו ולהצילו הרמ מקשה על רשי בדף ג ראינו במשנה שגם אחרי שפסקו סקילה מחפשים להציל אותו אז החזון יחזקאל מתרץ שם מחפשים זכות לבטל את הגמר דין להוכיח שהיתה טעות ולכן אפשר לפתור אותו גם אחרי גמר דין כאן אין כאן עניין שזה טעות אלא שמשתנה הדין כיוון שכבר כזו התחתון אין לנו לכפל זכות מחמד זה אומרת הגמור עוד מעט נראה את הק של משנתנו חידוש אומר רבי חנינה בנוח שבירך אס השם למדנו לאל אחת משבע מצ נוח זה ברכס השם אם הוא מברך כמובן מלא ש סגנו את השם הוא חיב מיסה ואחר כך נסג עוד לפני שהרגו אותו הוא התגייר ווא נעשה יהודי פטור ממיסה למה אויל ושתן דינו וצריך לתקן כאן וננס מסוסו כיוון שיש כאן שתי שינוים דינו השתנה כשהוא היה בנוח אז דנים אותו באיחוד בדיין אחד בליס מה שאם כן עכשיו שהוא גר אם היה עושה כעת עבירה הזו של ברכס השם אז יהודי צריך סרו כדי שנוכל להרוג אותו צריך אדים לצריך סנדר של 23 אז השתנה כאן המצב וגם סוג המיסה השתנתה כל מסז בני נוח בסיף איל הוא היה כעת מברך את השם אחרי שהוא התגייר אז בסקילה מסז הוא לא התחייב ממילא אי אפשר להרוג אותו אומרת הגמ ני מסיע לי משנתנו לרבי חנינה מה ראינו במשנה מס שבורח ע שגד ואחר כך אז פ כ לא דנים אותו תשתנה גופו השתנה ג ש אל היה עושה כעת את אותם בקטו להו הוא אי אפשר לחייב אותו כבר עבר את הגיל אבל בנידון של רבי חנינה אפילו שהשתנה דינו וסוסו הוא לא נפטר כרי למיסה גם היה כעת מברך את השם הוא גם היה מב מתחייב אז רשי אומר ממילה ודניה לבי דינ דשת מבין רבינו יונה שכוונת רשי שאם נאמר שרבי חנינה לא צודק אז נדון אותו לסקילה כי עכשיו הוא כבר יהודי אבל רבי יוני מקשה איך אפשר לדון אותו בסקילה הרי לא תרו בו לסקילה כשהוא בברך את השם היה גוי א באמת בשעור רב שמול רוזובסקי טוען שמרשי להלום בסיום השיעור נראה גם באמצע משמ שלולי החידוש רבי חנינה אז הוא נהרג בסייף כדין בנוח שבירך אס השם רק באמת רשי כאן מתכוון בדין ד אשתה לפי הדין שאשת ש חייב מיסה אבל איזה מיסה יש לחייבו אז ברור שגם לולי רבי חנינה אי אפשר לחייב אותו בסקי להרג בסייף תושמע כעת מביאים כושיה רבי חנינה סיפ שמשנת ה מי שנג די בורח חר כך הכזב זאת אומרת אפילו שהשתנה גופו השתנה דינו לא נפטר גמור גמר גמג כאילו הרוג מי הגמ קושיה מבריס על רבי חנינה תוש בנוח שארג את חברו שדנו בסיף או הבעל אש ח זה גם אחת משח אחר כך ונסגר לפני שהרגו אותו פוטו כיוון שאל וא היה עושה את אותה עבירה כעת בתור יהודי יהודי שהורה גוי או שהוא בא עליש איש גוייה הוא לא חייב אז אי אפשר לחייב אותו אמה קורה או סוכן את אותם עבירות בודו גוי בישראל כשהוא היה גוי הוא הרג יהודי או כשהוא היה גוי הוא בע לשס איש ישראלית ונגע ירחיב כיוון שאם הוא היה עושה את אותה עבירה כעת הוא חייב אז אפשר לחייב אותו קושייה רבי חנינה ואמני מאול השתנה השתנה אונ הגמור רבי חנינה צריך שדי ה מסונן גם הדין השתנה וגם המיס תשתנה וי בנידון שקם ביס דינו ישתנה כי כעת צריך בתור יהודי שתי אדים אסרו סנהדרין המוסו ישתנה הביס לא השתנתה רוצח בנוח בסיף ורצח יהודי חף סף אומרת הגמור תרצת רק חצי ברי בש רצח מקור ור גוס ואשת בטור יהודי סיף אסש מקור בודו גוי סף ואשת אלו היה עושה זאת בגרותו חנק אשי בחנק אונה הגמור יס מדברת שהוא בא בנר מורוסו דיד יד סקילה גם גוי שבא על נרו מורוס יהודיה סכילה כמו שרשי מצייר למד בדף נז שמה שאין בביח למדים מאיש איש שהוא חיה במיס שלנו שואלת הגמור לא יתכן להעמיד ככה את הריסה סק בישרל דו המיס אומר יש אם הוא עשה זאת בשי אז ברגע שהוא התגייר שאז אם הוא היה עושה את אותה עבירה כעת אז הוא פטור אז אי אפשר לחייב אותו אם הוא עשה זאת בישרל שגם העשה כת הואי אפשר לחייב אותו בשחי רוי לא יתכן נר מורוסו שמביא ראינו ליל באולס בעל יש להם נרם לא שיך אירוסים בגויה אז גם באיש מדובר בנשואה לא בארוסה אלא באמת מדובר באשי אש נסו שאלת למה חייב תדין ת מסוס התירוץ הוא אין כאן שינו מיסה קלו בחמור משך שיכ יש בכלל מיס חמור מיסו קלו אז ממילא כשהוא היה גוי והוא בא עלי ש איש ישראלית מה הוא התחייב סייף סייף יותר חמורה מחנק אז בכלל סף חנק בכלל מוסע מונה ממילא כעת שהוא מתגייר אז בכלל סף חנק אפשר לחיב אותו חנק מה שאם כן ברכס השם שרבי חנינה דיבר אז בתור גוי הוא התחב בסף וכעת בתור יהודי אז מסי ש חמורה יותר אז ממי אפשר לדו אותו ווא נפטר שואלת הגמור רבו חמ אלו רינו לאלה רבי שמעון ד חק חוממה השתנת מסס כי הרי בתור גוי היה חייב ס וכת בתור יהודי הוא בי שוא חייב חנק אונ הגמור רבי שמן סבו בנש דומה כל מיס אמור לבני נוח אינו אלו חנק ממילא אז אותו דבר שואלת הגמור עכשיו קשה פך בש איש הלא השתנה מסח חנק אצ מור ב גוי כש הרג יהודי חנק ואש אחרי שתגרור יהודי סף אונג רב שלשיטתו שחנק חמור ממי ל בחמור שי מתחייב חנק אז יש בזה גם סיף שיותר קל נסה גמור להוכיח סיע בריור חכך בק נר מורוסו שהיא שרכה הי זינתה בודה נר מורוסו שהיא חייבת סכילה לפני שעמדה בדין היא בגרה ובוי גרס דונת בחנק אז תידון בחנק בסקיל מתל משום דול והשתנה השתנה כיוון שהשתנה גופה השתנתה מסוסו אז נכון שאי אפשר לפתור אותה לגמרי כי כמו שסיכמנו ברגע שהתחייבה סכילה אז בכלל מוסע מונה בכלל סקילה יש גם חנק חנק חייבת אבל סקילה לא וכל שכנו בנידון שלרבי חני ברקס השם דשת לגמרי בין הדין שלו השתנה בין המיסה שלו השתנתה וכיוון שהוא לא מתחייב במיסה הזו אז הוא פטור לגמרי אומרת הגמורה באמת הביסה כפי שהיא שנוייה יסית רבי חנינה אבל אומר לרבי חונ לתנ ששנה את הברייה הביסה הזאת משובשת תני תתקן את הביסה שאסור חו אחרכך בוגו טידו בסקילה אפילו שהשתנה הגופה לא משתנת מסוסו אז אם כך גם לנו שרבי חנינה אז אפילו שהשתנה גופו והשתנה הדין לא השתנה דינו והשתנת מסוס נעשה יהודי והדין שלו שונה והמס שלו שונה אומר רשי כמו שהזכרנו ליל נדד מקור מסוקו נכון שהי אש לדון אותו בסקילה כיוון שכשהוא בברך את השם הוא היה גוי ורק יהודי מתחייב סכילה אל אפשר לדון אותו בסייף כיוון כשהוא עבר את הר הוא היה גוי והוא התחייב בסייף אפשר לחיב אותו בסייף ולפי תמנ ש נחייב אותו בחנק אז אין ראיה לרבי חנינה ופשט לפי רבי יחנון מבואר להפך מרבי חנינה טוס יש להם כאן שתי דרכים האם מבואר להפך או שאין רעיה עד כאן דף ע א
לצפיה בתכנים נוספים: