הדף היומי מסכת סנהדרין דף עא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף עא

[מוזיקה] סנהדרין דף עא מתחילים בעזרת השם שורה תשיעית אמר רבי זירא הסגולה הטובה ביר לפרנסה בשפע היא הזריזות אומר שלמה המלך וקראים תלביש נומה בפשטות הכוונה אם אדם רוצה שיהיה לו בגדים שלמים שיהיה זריז כי אדם שהוא מתנמנם ויישן הרבה סופו שבגדיו יהיו קרועים ולא יהיו לו מאות לקנות בגדים חדשים אומר רבי זרא יש כאן גם רמז ללימוד תורה כל הישן בבית המדרש תורתו נעשת לו קראים קראים שוכח את לימודו ואינו זוכר אלא מעט מכל דבר שלמד שנאמר וקראים תלבי נומה זה שהוא מנמנם ויישן בבית המדרש בסוף תורתו נעשת קראים קראים משנה הבאה ממשיכה לעסוק בבן סורר ומורה זולל סובה אינו שומע בכל אביו ובכל אמו שסופו כיוון שהוא רגיל בבשר ויין מרובה שהוא לסתם את הבריות אומרת המשנה דווקא אם כבר ב נורב הוא גונב בשביל בשר ויין אומר היד רמה כי הרי כל מה שהוא נהרג זה שסופו לסתם את הבריות לכן צריך גם עכשיו בנעוריו שיראו אצלו שהוא רגיל לגנוב כדי לקבל את לימודו את הבשר והיין שהוא מלמד את עצמו כעת להיות רגיל בהם ויש כאן עוד דבר כמו שהגמרא מפרשת ש הוא גונב אומנם משל אביו ושל אמו ומדובר שהוא אוכל ברשות אחרים רק אז יש חשש שזה יגיע לו בקלות והוא ירגיל את עצמו לזה למה כי ממון של אביו ממון של אמו מצויים ומזומנים לו לגנוב אותם אבל מצד שני אם הוא אוכל ברשות אביו אביו יעלה על זה שהוא גנב ממנו לכן דווקא אם הוא אוכל אצל אחרים שאז יותר קל לו להסתיר את מעשיו רק אז יש חשש שהוא ירגיל את עצמו בדרך הזו כי יש לו באמת בקלות את האפשרות לבוא אליה אל הדרך הזו ולכן אם הוא גנב משל אביו ואכל ברשות אביו או שהוא גנב את המאות משל אחרים ואכל ברשות אחרים או שגנב משל אחרים ואכל ברשות אביו אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיגנוב משל אביו ויאכל ברשות אחרים רבי יוסי ברבי יהודה אומר אינו נעשה בן סורר עד שיגנוב משל אביו ומשל אמו אבל אם זה רק של אביו אינו נעשה בן סורר ומורה מבארת הגמרא ראינו במשנה שאינו נעשה בן סורר ומורה אלא במקרה שגנב משל אביו ואכל ברשות אחרים מה הסיבה כי אם גנב משל אביו ואכל ברשות אביו אף על גב דשכיח לי הממון של אביו מצוי לו יותר לגנוב אותו ויכול למשך אחריו לגנוב פעם נוספת משל אביו מכל מקום בעת וא מפחד שאביב לא יראה אותו אוכל את הבשר ואביב ייבין שהוא כנראה גנב את הכסף לכן הוא לא ימשך מאכילה כזו אם הוא גנב משל אחרים ואכל ברשות אחרים גם כן אינו נעשה בין סורר ומורה אף על גב דלא בעת אף על פי שהוא לא פוחד שאחרים יראו אותו ברשותם כי לא תעלה אצלהם השאלה מאיפה יש לו את הכסף יכול להיות שאביו נתן לו בכל זאת כיוון שאם הוא גונב רק משל אחרים לא שכיח לי זה לא כל כך מצוי לו מאות אחרים לגנוב זה יותר קשה לגנוב משל אחרים הוא לא ימשך לגנוב פעם נוספת כל שכן אם הוא גנב משל אחרים ואכל ברשות אביו ודאי שאינו נעשה בין סורר ומורה כי משל אחרים דלא שכיח לי לא מצוי לו לגנוב ובית אביו בעית הוא פוחד כי אביב יראה אותו אוכל ויבין שכנראה הוא גנב את הכסף אז לכן הוא לא ימשך במעשיו לאורך זמן עד שיגנוב משל אביו שהכסף הזה מצוי לו לגנוב ויאכל ברשות אחרים שאז הוא לא פוחד דשכיח ולא בעית הכסף מצוי אצלו כי זה כסף משל אביו ולא בעית הוא לא פוחד שהוא אוכל ברשות אחרים הוא יכול לבוא להימשך אחרי הכילה כזאת רבי יוסי ב רבי יהודה אומר אנו נעשה בין סורר ומורה עד שיגנוב משל אביו ומשל אמו שואלת הגמרא אמה אמו מנלה מנן יש לאמו מאות שמהם הבן הזה יגנוב הרי יש כלל מה שקנתה אישה קנה בעלה מתרצת הגמרא אמר רבי יוסי ברבי חנינא כגון שגנב מסעודה הממוכנת לאביו ולאמו שואלת הגמרא והרי אם הוא גנב מסעודת אמו אינו נעשה בין סורר ומורה אמר רבי חנן בר מולדה אמר בשם רבונה אינו חייב עד שיקנה את הבשר בזול ויאכל וכן שיקנה את היין בזול וישתה אם כן בגניבת סעודה הוא לא חייב אלא בגניבת המאות אז מהיכן יש לאמו מאות שיגנוב ממנה אלא הימה תאמר כגון שגנב מדמי מהדמעות מוכנת לאביו ולאמו כיוון שאביב חייב במזונות אמו זה נחשב גם כ כממומש גנב מ כסף הזה אז הוא יכול להיות בין סורר ומורה אי באתם האם תמצא אפשר לומר אפשרות נוספת שלמו היה ממון שהוא גנב ממנה דקני לה שאדם בא ויקנה לה אדם אחר ואמר לה הרי אני מקנה לח מאות אלו על מנת שאיין לבעלך זכות ורשות בהן במקרה כזה בעלה לא זוכה במאות האלה ושייך שהוא יגנוב משל אמו משנה נוספת היה אביו רוצה לקחת את בנו לבית דין ולקיים בו דין בן סורר ומורה ואמו אינה רוצה או הפוך אבי ואינו רוצה ואמו רוצה אינו נעשה בין סורר ומורה עד שיהיו שניהם רוצים רבי יהודה אומר אם לא היייתה אמו ראוייה לאביו אינו נעשה בין סורר ומורה שואלת הגמרא מה אינה ראוייה הי לימה אם נאמר שהיא אסורה עליו כיוון שהיא קרובה וכדומה שחייבים קריות או חיייבים מיתות בית דין אם כן ללמה לא בין סורר ומורה סוף סוף אבו אבו נינו זה אביו באמת ואמי אמי נינו האמא היא באמת אמו לא כתוב בתורה שצריך שאמו תהיה מקודשת לאביו אלא ראוייה היינו דומה בשווה לאביו כ אמר תני נמי אחי פה באמת אנחנו מגיעים לתנאי שלא מציאותי שהוא תקיים וזה תנאי בבן סורר ומורה וזה גם הסיבה שבן צורר ומורה מעולם לא היה ולעולם לא יהיה רבי יהודה אומר אם לא הייתה אמו שווה לאביו בקול ובמראה ובקומה אינו נעשה בין סורר ומורא מה התמה דמר קרא לא כתוב איננו שומע בקולות אלא איננו שומע בקולינו היינו שיש להם כל אחד אותו קול ומדי קול בעינן שוין מזה שצריך שיהיה לאבי ואמו כל שווה דורשים חזל מראה וקומה נמי בעינן שווין גם המראה והקומה צריכים להיות שווים כמה נזלה ד תניה כמו מי נשנתה הברייתא שאומרת בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות ולמה נכתב בתורה כדי שתדרוש את הפרשה ותקבל שכר לימודה כמן כרבי יהודה כיוון ש ם המראה שלהם והקומה שלהם של אבי ואמו צריכים להיות שווים זה דבר לא שכיח ועוד שהבן יהיה צורר ומורה אז לכן זה לא מציאותי וזה לא היה ולא יהיה והיא בהתאם האם תצה אפשר לומר שזה דעתו של רבי שמעון היא לתניה ברייתא אמר רבי שמעון וכ מפני שהבן הזה אכל אכל זה תרטימר חצי מנה של בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי אבי ואמו מוציאין אותו לסקו הרי דרך האב והאם נרחם על בנם אלא לא היה ולא עתיד להיות כי הרי ההורים לא יעשו דבר כזה ולמה נכתב דרוש וקבל שכר אמר רבי יונתן אני ראיתי בן סורר ומורה וישבתי על קברו מביאה הגמרא כמן אזלה כמו מי שנוייה הברייתא ד תניה עיר הנידחת שאנשי העיר נדחו לעבוד עבודה זר שהורגים את כולם בסייף את כל אלה שעבדו ושורפים את ממונם אומרת הבריתה עיר הנידחת לא היייתה ולא עתידה להיות ולמה נכתבה בתורה דרוש וקבל שכר כמן כרבי אלי אזר עניה רבי אליעזר אומר כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת וכל שכן ספר קודש אחד ששם השם כתוב בו אינה נעשה את עיר הנידחת וזה לא שכיח שיהיה עיר שלמה של יהודים שאין בה אפילו דבר קודש אחד לכן לא היייתה ולא תהיה מעולם עירה נידחת מה היייתה מה מה הסיבה שאם יש בה דבר שיש בו את שם השם איני נעשה את עירה נידחת אמר קרא התורה אומרת בפרשת יר הנדה אחת ואת כל שללה תקבול תוך רחובה ושרפת באש אתה יכול לשרוף באש כתבי קודש וכיוון ד איקה מזוזה לא אפשר כיוון שאם יש מזוזה ששם כתוב שם השם אתה לא יכול לשרוף כתיב לגבי עבודה זרה כתוב ואבדתם את שמם התורה אומרת לא סון כן להשם אלוקיכם דורשים שזה הזרה לא לאבד את שם השם אתה לא יכול לשרוף את שם השם אתה לא יכול לשרוף את כל שללה של העיר אז אם כן העיר לא נעשה טיר נידחת אמר רבי יונתן אני ראתי על עיר הנידחת וישבתי על חורבותיה על טילה אומרת הגמרא כמן נזלה ד תניה כדעת מי שנוייה דברי הברייתא ד תניה בית המנוגע אם יש נגע צרת בבית אז אומרת התורה בפרשת תזריע מצורה את נים ואת ההלכות אומרת הברייתא לא היה מעולם נגעי בתים וגם לא עתיד להיות למה נכתב בתורה דרוש וקבל שכר כמו מי נשנתה המשנה הזאת כמו דעת רבי אלעזר ברבי שמעון דתנן כי שנינו משנה במסכת נגעים רבי אלעזר ברבי שמעון אומר לעולם אין הבית תמא עד שיראה כשתי גריסין על שתי אבנים בשתי כתלים בקרן זווית היינו רק אם יש כאן שתי שני נגעים על שתי קירות בזווית זאת אומרת ששני הנגעים ממש נוגעים אחד ליד השני בזווית שמחוברים שם שתי קירות נגע אחד בקיר אחד ונגע אחר בקיר השני יחד וכל נגע זה הרי גריס על אורך של גריס ורוחב של גריס שזה שיעור של נגע צרת וכיוון שזה בקיר הזה ובקיר הזה ומחוברים זה יוצא בעצם שזה אורך של כשני גריסים ורוחב של כגריס אחד ודבר כזה הוא לא מצוי שבדיוק שם יהיה הנגע לכן לא היה ולא יהיה מה התמה דרבי אלעזר ברבי שמעון מננו הוא לומד את החידוש הזה כי כתיב הפסוק אומר ומרן שפל מן הקיר לשון יחיד וכתיב כתוב שם בהמשך והנה הנגע בקירות לשון רבים איזה הו קיר אחד שהוא כמו שתי קירות ואומר זה קרן זווית ודווקא שם הבית נטמע בנגעים תניה אמר רבי אליעזר ברבי צדוק מקום היה בתחום תוך 2000 אמה של העיר עזה והיו ושמה באמת היה ניגי בתי היה בית מנוגה והיו קורן אותו חורבת סגירתה חורבה מצורעת היה שם בית מנוגה אמר רבי שמעון איש כפ אקו פעם אחת הלכתי לגליל וראיתי מקום שמסמנים אותו מציינים אותו להורות שהוא טמא שלא יעבור שמה אדם ויטמ ואמרו שסימנו את המקום הזה משום שאבנים מנוגה מבית המנוגע פינו לשם עוד אומרת המשנה פרטים שמעכבים כדי שהבן יחשב אין סורר ומורה אם היה אחד מההורים שלו גידם שידו קטועה או חיגר קטוע רגליים או הילם או עיוור סומה או חרש אינו נעשה בן סורר ומורה שנאמר ותפסו בו אביו ואמו ולא גדמי והוציאו אותו שהם יכולים ללכת ולא חגרי ואמרו שהם יכולים לדבר ולא אלמין בנינו זה משמ שהם רואים אותו ומורים עליו לבית דין ולא סומין איננו שומע בקולינו משמע שהם הוכיחו אותו והם שמעו שהוא אומר להם שהוא לא מוכן לקבל את התוכחה ולא חרשין עוד אומרת המשנה כייצד הבן העשה סורר ומורה אם רואים שהוא מתנהג כמו הכללים שהתורה אומרת שאם הוא מתנהג כן הוא נחשב בן סורר או מורש שוא גונב מאבי ואמו וקונה בשר שותה יין דבר ראשון מטרין בו מוכיחים אותו שלא יחזור לעשות כן בפני שלושה דיינים אם חזר ועשה כן מלקין אותו עדיין לא הורגים אותו חזר וקלקל שגנב ואכל נידון ב-23 דיינים למיטה ואינו נסקל עד שיהיו שם בבית הדין שלושה הדיינים הראשונים שנאמר בינינו זה סורר ומורה דורשים זה שלקה בפניכן היינו אותם הדיינים הראשונים שבפניהם לקה צריכים להיות בין 23 הדיינים של של הסקילה בפעם השנייה אומרת הגמרא מדברי המשנה שדורשת מהפסוקים מכל הסדר של בן סורר ומורה כל דבר שכתוב שמה נראה מדברי המשנה שמעכב ותפסו בו צריכים שהיה להם ידיים וקיצור הכל שמה ממש לפי הלשון של הפסוק זה כל דבר מעכב שם תמינה אתה רוצה להוכיח מדברי המשנה שבכל מקום קרא כדכתיב כמו שכתוב בפסוק ככה חייב להיות ואם כן יה לנונו ראד שמואל בדף מ שאומר שבאמת חיייבים לקיים את הפרטים שכתובים בפסוק וכל דבר שמה מעכב דוכה הגמרא זה לא רעיה שני החה כאן זה שונה דקולה יקרא יתירו כל המילים שמהם דרשנו את הדרשות הם מילים מיותרות והם נכתבו רק כדי ללמד שהם מעכבים משנה למדנו מטרין בפני א שלושה ו מלקין אותו שואלת הגמרא למה לי שלושה הרי לא צריך בית דין להתראה בתרי סגייה מספיק שניים בזמן ההתראה אמר הבי אחיק אמר זה מה שאתה לם המשנה מתכוון לומר מטרין בו אמנם מספיק בפני שניים ו מלכין אותו זה מעכב שיהיה בפני שלושה שואלת הגמרא למה בכלל נותנים לו מלכות בבן סורר ומורה איך כתבינו איפה כתוב בתורה שנותנים לו מלכות מתרצת הגמרא קדמו הדרשה של רבי אבאו דמה רבי אבאו לגבי מוציא שם רע מנין לומדים שאם אדם התחתן עם אישה והוא אומר עליה שהיא קלקלה עם מישהו אחר אחרי שהיא קיבלה קידושין שאם בסוף מתברר שהוא שיקר ומקבל מלכות הוא לומד את המילה ויסרו שנאמרה לגבי עונש מוציא שם רע מ ויסרו שנאמר בבין סורר ומורא ואת המילה ויסרו שנאמר בבן סורר ומורה למדנו מבן שנאמר בבן סורר ומורה ובן שנאמר בבן סורר ומורה הכוונה שיש בו מלכות מנין לומדים את זה מבין שכתוב לעניין מלכות והיה עם בין הכות הרשע אם כן לומדים שיש מלכות בבין סורר ומורה וגם זה עוד מלמד למוציא שמרא שגם שם יש מלכות בשנה למדנו שאם חזר הבן וקלקל ובאים לסקול אותו הוא נדון ב-23 וצריכים שיהיו שם שלושה מהדיירים שהיו בזמן המלכות כי כתוב בנינו זה הם צריכים להראות לאותם שלושה שהיו גם בזמן מלכות שלת השאלה וכי המילה זה מיותרת לדרשה שצריך שיהיו בבית דין הדיינים הראשונים שהו לקה בפניהם היי המילה הזאת מבא אלי צריכים אותה לדרשה שנאמרה בתחילת המשנה זה ולא סומין היינו שהם יכולים להצביע עליו ואם כן מנ נלמד שצריכים שהשלושה שהיו בזמן המלכות יהיו גם בזמן חיוב סקילה מתרצת הגמרא אם כן שהפסוק נדרש רק לענין הדיינים ולא למעט שלא יהיו הורים עברים לכתוב בנינו הוא ונלמד הוא שלקה בפניכם ואז נדע שאותם שלושה שהיו בזמן המלכות צריכים גם להיות בזמן הסקילה מהי בינינו זה למה התורה כותבת זה שמ מן טרט זה בא ללמד דבר נוסף שההורים צריכים שיהיה להם את האפשרות לראות משנה נוספת בן סורר ומורה שברח ולא יכולים לדון אותו עכשיו עד שהוא חזר כבר עבר הגיל של בן סורר ומורה אם עד שלא נגמר דינו למיטה ברח ואחר כך הקיף זקן התחתון שזה סוף זמן בין סורר ומורה כמו שמבואר בתחילת הפרק פטור כיוון שאם כעת הוא היה גונב ואוכל וכולי שזה בן הדינים שהם מענישים עליהם את בין סורר ומורה אם הוא היה עושה את זה כעת אחרי שכבר עבר הזמן שלו הוא לא היה נעשה בן סורר אז לכן לא דנים אותו כעת על העבירה הזאת ואם הספיקו לגמור את דינו לפני שהוא ברח מי שנגמר דינו ברח אז כבר אפילו אם אחר כך הכיף זקן התחתון עד שהוא חזר הוא נשאר חייב רשי מביא את הטעם שהגמרא מביאה בהמשך ש משד גמר דין הוא כאילו כבר אדם הרוג לכן הדין שלו לא משתנה מביאה הגמרא אמר רבי חנינא בן נח שבירך את השם היינו הפוך מביך ואחר כך נתגייר גם כשהוא בן נח הוא חייב מיתה על ברכת השם וגם כשהוא ישראל הוא חייב מיתה על ברכת השם בכל זאת מחדש רבי חנינא שהוא יהיה פטור נשתנה דינו ונשתה מיתתו כשהוא בן נוח בלי התראה על פי עד אחד ודיין אחד ממיתים אותו לעומת זאת ישראל חייבים שני עדים עם התראה ובית דין של 23 זה הכוונה נשתנה דינו וכן מיתתו השתנתה בן נח שגד בחרב בסייף ישראל דינו בסקילה אומרת הגמרא נימה מסייע לי אולי נביא ראייה מהמשנה שלנו לדברי רבי חנינה בן סורר ומורה שברח עד שלא נגמר דינו ואחר כך הקיף זקן התחתון עבר הזמן של בן סורר ומורה הוא פטור לחורה יש מכאן ראיה לדברי רבי חנינה מה היתם הפטור לאו משום דם רינן חיזו מפני שאנחנו אומרים את מה שאמר רבי חנין הועיל וישתנה דינו ישתנה והוא לא יהרג כ הגמרא זה לא רעיה שני החה כאם במשנה שלנו זה שונה דעבד השתל ברקתו אם הוא כעת היה נוהג כמו בן סורר הרי לא ממיתים אותו כי כבר עבר זמנו לעומת זאת בן נח אחרי שהוא התגייר אם הוא היה מברך את השם כן היו ממתים אותו אומרת הגמרא אם כן אולי מהחלק השני במשנה נקשה על דברי רבי חנינה תשמע אם נגמר דינו ברח ואחר כך הכיף זקן התחתון הוא נשאר חייב רואים שאפילו שכעת הוא כבר לא יכול להיות בן סורר כיוון שדנו אותו לפני כן וחייבו אותו לפני כן הוא נשאר בחיוב קשה על דברי רבי חנינה שאמר שאם כעת השתנה דינו כבר לא ממתים אותו הרי כאן השתנה דינו כי אם הוא כעת יהיה סורר כבר לא ימיתו אותו דוחה הגמרא אין מכאן קושיה כי הרי כאן נגמר דינו כבר פסקו את דינו למיתה זה כה אמרת נגמר דינו גו קטילה וברגע שנגמר דינו נגמר הסיפור הוא כבר כאילו מת לכן אפילו אם הוא כבר עבר את זמן בין סורר ומורה הוא נהרג אבל לעומת זאת בן נח שהתגייר לא נחשב גב רק טילה בעצם זה שהוא חטא בתור בן נח לכן ברגע שהוא התגייר הוא יהיה פטור כי השתנה דינו אז הוא כבר פטור אומרת הגמרא תשמע ברייתא בן נח שהרג כע את חברו או בעל אשת חברו והתגייר אז כעת כיוון שיהודי לא חייב מיתה על זה שהוא הרג בן נוח או שהוא ם אשת בן נח אז גם הוא יהיה פטור אבל אם עשה כן בישראל עם בן נוח שהרג ישראל או נכשל באשת ישראל נתגייר חייו שואלת הגמרא ומאי נימה למה אתה מחייב בן נוח שנכשל עם אשת ישראל נימה הועיל ויש תני כיוון שהדין שלו השתנה כי הרי בן נח בעד אחד בלי התראה ובדין אחד ממטים אותו וכעת השתנה דינו שצריכים שני עדים והתראה ו3 דיינים נאמר ישת השתנה לגמרי דינו והוא יהיה פטור כמו דברי רבי חנינה אז אם כן יהי מכאן קושיה על דבריו כי אנחנו רואים שהוא נשאר שהבן נוח נשאר חייו אפילו שהוא התגייר דוכה הגמרא צריך שישתנה דינו ומיטת בעינן בשביל לפתור אותו והיי כאן אם הוא הרג ישראל אומנם דינו ישתנה זה כבר לא בלי התראה עד אחד דיין אחד צריכים התראה ושני עדים ו-23 דיינים אבל מיתתו לא השתנה כי הרי בן בן נוח ובן ישראל שהרג ישראל אחר חייב סייף שואלת המרא אבל דיברנו כאן גם על המקרה נוסף שהוא נכשל עם אשת ישראל ביש למה רוצח אתה צודק מעיקרה בסייף ואשת בסייף נכון אלא אשת איש מעיקרה בן נוח שנכשל באשת איש של ישראל בסייף והשתא כשהוא ישראל אם הוא נכשל באשת איש של ישראל מיתתו בחנק אז נשתנה גם דינו וגם מיתתו למה הוא לא יהיה פטור הרי לפי רבי חנינה במקרה כזה הוא פטור מתרצת הגמרא מדובר כאן בנערה המאורסה די וידי בסקילה גם בן נח אם הוא נכשל בנערה המאורסה של ישראל הוא בסקילה לכן לא נשתנתה מיטתו ולכן הוא חייב אפילו שהתגייר שואלת הגמרא איך אתה אומר שמדובר פה בנערה מאורסה הרי מדובר כאן על שני מקרים מקבילים אם בן נח בעל אשת חברו נתגייר פטור עשק הם בישראל חייו אז אם כן צריך שזה יהיה דומיה דשת חברו קטנ המקרה שם הוא נכשל בישראל חייו צריך להיות מקביל למקרה של אשת חברו הבן נח פטור והרי בבני נוח לא שייך נערה מאורסה אין דבר כזה מצוות כי קח איש אישה בבני נוח אין שמה בכלל מושג הבדל בין מאורסה לנסו שם כתוב אצל אבימלך רק ברגע שהיא ממש נשואה בעולת בל רק אז היא נחשבת אשת איש אצל נוכרים אצל בן נוח אז ודאי מדובר כאן בנשואה ובבני נוח נידונים בסייף וישראל נידונים בחנק ואם כן תשאל זה לכאורה סותר את דברי רבי חנינה הוא בא כאן עם הלכה מחודשת שאם השתנה על ידי שהבן אדם התגייר גם דינו וגם מיתתו הוא פטור וכאם במקרה שלנו אנחנו הרי אומרים שנדבר פה שהוא נכשל עם אשת איש של ישראל אתה וכשהוא היה בן נח דינו היה שונה כי הספיק עד אחד בלי התראה ודיין אחד וכעת צריך שני עדים עם התראה ו-23 דיינים אז השתנה דינו וגם תתו לכאורה השתנתה כי כשהוא היה בן נח הוא חייב סייף ועכשיו כשהוא ישראל מיתתו בחנק מתרצת הגמרא יסוד מאוד מעניין אם החיוב שלו היה כשהוא היה בן נוח מיטה חמורה יותר וכעת המיטה שלו קלה יותר זה נחשב כאילו זה אותה מיטה לא נחשב ש השתנתה מיתתו כי קלה בחורה מישך שיך היא כלולה בכלל הסייף שזה מיטה חמורה יותר מחנק כלול גם החנק ולכן הוא נהרג אבל מגדף כשהוא היה בן נוח היה דינו קל יותר היה דינו בסייף וכעת כשהוא ישראל דינו נהיה חמור יותר בסקילה לכן זה נחשב שהשתנתה מיטתו והוא אינו נהרג אומרת הגמרא מי אמר שכשהוא היה נוכרי שהייתה מיתתו בסייף מיתתו הייתה יותר חמורה מאשר ישראל שמיטת בחנק מי אמר שסף חמור מחנק הניח לרבנן דמרי סיף חמור מחנק לפי רבנן שזה דעתם אז טוב מובן אלא לפי רבי שמעון דאמר חנק חמור מסעיף מה יק לממר הרי אין בכלל מיטת בן נח מיטת ישראל כי הרי ישראל מיתתו חמורה יותר אם כן השתנה דינו ומיטת אז למה עדיין נהרג מתרצת הגמרא רבי שמעון סבר לה כתנ דו מנשה דאמר כל מיתה אמורה לבני נח לא כמו שאמרנו עד עכשיו שזה סייף כמו שהגמרא אומרת בדף נוו אלא חנק אינה אלא חנק אם כן תחילה הייתה דינו בחנק ועכשיו כעת גם דינו בחנק כ הרי בין נוח מיתתו בחנק לפי רבי לפי עתן דו מנשה וישראל אנחנו יודעים שאשת איש בחנק אז לא נשתנתה מיטתו ולכן הוא עדיין נהרג שואלת הגמרא אם רבי שמעון סובר שמיטת בני נוח בחנק בשלמה אשת איש אני מבין שלא נשתנתה מיטתו אבל כן כי מעיקרה בחנק והשתא בחנק אל הרוצח המקרה הנוסף שדיברנו בבריתה בן נוח שיקה את בן נוח חברו פטור אם הוא התגייר ואם עשה קם בישראל חייב הרי אם הוא הרג בן נוח שהרג ישראל לפי דעת ד מנשה מיתתו של בן נוח בחנק בעיקר בחנק ואשת כשהוא התגייר מיתתו בסייף כיוון שהשתנתה מיטתו הוא צריך להיות פטור למה כתוב שהוא חייב מתרצת הגמרא כמו שכבר אמרנו מקודם קלה חמורה משח שיך המיטה הקלה לו במיתה החמורה ובכלל החנק שהוא היה חייב כש היה בן נוח שהרג ישראל כלול הסייף שיש לישראל שהרג בן ישראל כרי לפי רבי שמעון חנק חמור מסייף אז מה שהוא היה חייב שהוא היה בן נוח זה היה חמור יותר ממה שהוא חייב כי ישראל אבל ולכן הוא נהרג אבל מגדף תחילתו כשהיה בן נוע דינו בחנק וכעת שנתגייר דינו בסקילה ש חמורה מחנק לכן כיוון שנשתנה גם מיתתו אז הוא אינו נהרג אומרת הגמרא לימה מסי עלי אולי נאמר שהברית הבאה היא הוכחה וראייה לדברי רבי חנינא הבריתה מדברת על נערה מאורסה נערה זה בשלבי ההתבגרות של הבת עד גיל 12 ויום אחד והבת סימני נהרות היא נחשבת קטנה מגיל 12 ם אחד ת ימני נהרות הא נחשבת נערה למשך שיה חודשים שלאחריהם היא נחשבת בוגרת מורסה זה שלבים בחתונה כשנותנים טבעת וכדומה ומקדשים הא נחשבת מקודשת מאורסת וכשהיא עוברת מבית אביה לבית בעלה או לחופה אז ה נחשבת נשואה עכשיו אם היא נערה מאורסה תורה מחדשת שאם היא נכשלה היא חייבת סקילה אבל אם היא לא נערה מאורסה אלא בוגרת מאורסה או נערה נשואה אז היא נחשבת כמו שאר אשת איש שהיא בחנק לא בסקילה אומרת הברייתא שאם החטא היה היא שרכה בזמן ש הייתה הנער המאורסה ואחר כך בזמן שדנים אותה היא כבר בוגרת תדון בחנק היא פטורה משכילה שהיא חמורה יותר ודנים אותה רק בחנק למה לא דנים אותה בסקילה מה הייתה מה לא לאו משום דויל והשתנה השתנה כיוון שהשתנתה מנהרות לבגרות השתנה מיתתה משכילה לחנק כאן היא תהיה חייבת חנק למה כי חנק כלול בסקילה כמו שאמרנו שהמיטה הקלה כלולה במיתה החמורה אבל ב בן נוח ש ך השם נלמד שהוא יהיה פטור לגמרי כל שכן החה תשתנה לגמרי הוא השתנה גם בדינו ש כשהוא היה בן נוח לא היה צריך התראה הספיק עד אחד ודיין אחד וכעת צריכים התראה צריכים שני עדים ו2 דיינים והוא גם השתנה במיטתו שכשהוא היה בן נח מיתתו בסייף וכעת כשהוא התגייר מיתתו חמורה יותר בסקילה אז הוא אמור להיות פטור לגמרי כי הרי סקילה היא חמורה מסייף והיא לא כלולה בסייף אז הוא אמור להיות פטול לגמרי אז יהיה לנו מכאן הוכחה לדברי רבי חנינא שהועיל וישתנה דינו ומיטת פטור דוכה הגמרא לא האמר לרבי יוחנן לטענה רבי יוחנן אמר זה ששנה בפניו את הבריתה תני תשנה נערה המאורסה שסרחה ואחר כך בגרה תדעון בשקילה אז אם כן לא השתנה מיתתה ולכן היא עדיין חייבת אבל לנו מפה שום ראייה מה היה הדין כשהשתן דינה והשתנתה מיתתה עד כאן דף הא
לצפיה בתכנים נוספים: