הדף היומי מסכת סנהדרין דף סט

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף סט

[מוזיקה] נהדר דף סת בזרת השם שורה 11 מלמעלה והו דיברנו בשיעור הקודם שרבי כן חזקי אמרו שכות איד בקשה הגמ רבי שמואל ית מדרשו שלרבי שמואל שנינו לגבי ב דרשו שם בן וב כתוב בן ו אב מה הכוונה שמי שנולד לו כבר בן הוא כבר לא יכול להות בן מר א אם קט לא יכול להוליד אז הפסוק הזה מיותר איך דומה באיזה אופן מדובר אבר בירס הוא בר אישה אחרי שהוא כבר הביא שתי סרס ד אחרי תשעה חודשים מז לפני הופס זוקן ואז בא הפסוק ואומר אפילו שהוא בגיל ש בן מר כיוון שיש לו בן הוא כבר לא בן סר מ י כי יש לנו תשע חודשים לזה ואמר רבי וספדו כל ימב של בן סמ אינו אלו שש חודשים בלבד אפילו שעדיין לא הקיף זוקן ברגע שעברו שלושה חודשים אחרי ש שתי סרס הוא כבר לא יכול בסר מר עדיין אנו לא יודעים את המקור שלו עוד מעט נראה אבל למס אם כך לא צריך פסוק למי שהוליד בן כי לא יתכן לא יתכן אם קוטן לא יכול להוליד הוא לא יכול להיות אז בגיל שרו אלול בהכרח מתי צריך את הפסוק הזה בר מר הבר אישה לפני ששתי שרות לפחות שש חודשים לפני זה ואליד ממז לפני שקיב זקן התחתון וגם לפני שברו שלושה חודשים שתירס ושמ מנוליד אונ הגמור לפני כשה כ זמ ש בבז דקוק של רבי קרוס פדוי שר אמרנו שרק שלושה חודשים כל יום בסר אז מתי צריך את הפסוק בן ולא יב כי יוסר אבדי ממה אמר במערב ישראל פרשו את הבריה אחרת מה שרבי שמואל שנה בן ולא ירי לקר סויו דהיינו זה המקור באמת של דינו של רבי קוספי שמי שעברו עליו שלושה חודשים אחרי שב שרס הוא כבר לא יכול להיות בס מויר למה כי בן ולא מי שראוי להיותו מי ראוי להיותו מי שכבר הבו שלושה חודשים אחרי ששתי רס אז אם הוא היה מתחתן מיד באביו שתי סרס אז יכול להיות שאשתו הייתה מתאת ואז אחרי שלושה חודשים כבר ניכר האובר כבר ראוי להיות אב אז הוא כבר לא יכ בס מר גופה מה הזכרנו אומר רבי וספדו כל יו אש בלבד האפשרות אומר זה מגיל 13 שרס עד שלושה חודשים בקשה הגמש מרס וע שזקן לא תלוי בשלושה חודשים אונה הגמור המוקדם מביניהם אזן אגש חודשים מ ש חודשים אף הגב קיף דהינו משנתנו אומרת שאפילו הקיף זכן לפני שלושה חודשים הוא כבר לא יכ קספו השמיע לנו שגם זוק אם עברו שלושה חודשים כמו שדרש בברי בן ולא ר עשו כבר לא יח בס מביאה הגמור יוסי רבי יקב מנהר פקוד כמ רבנה הוא ישב לפני רבנה ויוסי וקומה רבי יקב אומר משמי דרבו ברי וישוע כידוע הרבה פעמים בשס יש שני סוגי עיבורים יש עיבור שהאישה יולדת אחרי שבעה חודשים ויש את הרגיל שהיא יולדת אחרי תשעה חודשים דיברנו שאחרי שלושה חודשים הוקר הובר בדרך כלל מכירים כבר שהיא מעוברת לכאורה כי זה שליש אז בתשעה חודשים זה שליש שלושה חודשים אבל בעיבור שהא עתידה ללדת אחרי שבעה חודשים אז אם העובר נקר בשליש ימיה אז אחרי חודשיים ושליש כבר אמורים להכיר שהיא מעוברת אבל הוא בא ואומר שמע מנון רבי קספ שפס ד לשבו אנוק לשליש ימו ל כדק לשליש יו לאשו טילת סגה כל אדם נפתור אותו מדי מסרו מוירה אחרי חודשיים ושליש מאז שהבי שת הארס כ ראוי לקרותו אילו אשתו היייתה יולדת השיבו אז הובה כבר היה ניכר ורשי אומר שיש מכך נפק מינה לדינה חוץ נפק מינק לבסר מר אישה שבעלה מת או שהוא גירש אותה היא צריכה להמתין לנסע לאדם אחר שלושה חודשים כדי שנדע אם היא תילד של מי העובר אם היא לא שעתה שלושה חודשים והיא נישאת ו תברא וכעת לא יודעים אם הוא בין הראשון או בין השני אז אם הוקר וברא לשני חודשים ושליש אחרי נישואיה לשני ודאי שהוא מהראשון כי לא ייתכן הכרת תוב פחות משלושה חודשים אבל אם נאמר שיולדת השיבו אז כבר אחרי חודשיים ושליש ניכר אז אולי זה כן ולד מהשני וזה עיבור של שבעה חודשים אז מכאן נלמד שתמיד שלושה חודשים רק אחרי שלושה חודשים הוקר אובו כך אמר רבי ק לפני רבנ משמי רשע אומר לי אז הוא אמר לו רבנה מי אומר לא מלוך וברוק לשליש ימ ובמילא מזו ששבו אז קר הברא אחרי חודשיים ושליש מה שאלת אם כך כל אדם לפתור אותו אחרי חודשיים ושליש שעברו מ ש ש רדים בס לא זיל בווב ורוב אנשים יולדות לטישו ממי הנובר ניר בפחות משלש חדושים לכן עד שלושה חדושים הוא עדיין נקרא בן ולא ראוי לקרות אב אומרו קמד רשע אז חזרו ואמרו שרבי נטן לפני רבונה שהוא בעל הממרה אומר להוא ובדי נפש מיירוב הכרח שלי עדיין עומד בעומדו ברור שאני יכול ללמוד מרב קרוס פדוי שעובר ניקר רק אחרי שלושה חודשים גם בעיבור של שבע חודשים כי אם לא כך לא הייתי מחייב אותו אחרי חודשיים ושליש אפילו ש אנשים ילדות לטישו כי לא הולכים בדין אפו שחרי רוב מאיפה אני אומר זאת הויר אומרו ושפטו עדו והצילו עדו צריך תמיד לדון אותו לזכות ומר זילבו סרובה אלא בהכרח כמו שאמרתי ולמסה החונים מקשים הרי רואים שולחים אחרי רוב אחר רבים לאסם יש ויכוח בין הדיינים אם הוא חייב מייסה או לא אם רוב הדיינים מחייבים מחייבים אותו מייסה התור הסחי מביא שגמור בחולין היא מבררת מני שבדין נפו שלכים אחרי הרוב ורוצים ללמוד את זאת מהפסוק הזה לגבי דיונים וגמור דוחה ששם זה רוב דיס כמון הרוב לפנינו מה שאין כן רוב בטבע רוב דלס כמון מי אומר שהולכים אחרי הרוב אז גם כאן מדובר ברוב דלס כמון רוב בטבע שרוב אנשים ילדות לטישו למסה אבל יש שם מקור אחר שלכים אחוב אז המשו וד אחרנים דנים למה לא הביאו כם בגימור את ההוכחה הזו קופונים הדרו דבנה חזרו ואמרו לפני רבנה ממה שרב הונה טהן אומר לו אמר רבנה ובדי נפש לא יז בסוב ותנ למדנו משנה לאל בחקירות האדים מה קורה חוקרים את האדים מתי ראיתם שלמשל זה וזה עשה מבד זור וחיב סקילה אז איך וד בשניים בחודש למשל אחד אומר זה היה ב בשבט ואיך וד בשלוש השני אומר זה ה ג שבט וביום השבוע הם שניהם תואמים הי דוסון קמס אני אומר אין כאן סתירה שזה יודע בעיבורו של חודש וזה הנו יודע באמת חודש תבות היה מלא אז זה שאומר ב שבט הוא ידע מכך וזה שומר ג שט הוא לא ידע שהחודש הקודם היה מלא אז הוא כבר התחיל לספור ראש חודש מיום לפני ולכן הוא אומר ג ס כד אומר לאמר זוב אז למה אני אומר כדס זה אומר ב וזה אומר ג וחו שדו ולא נהרוג את הנידון או משז ורב בבור רוב אנשים טועים בזה אז רואים שולחים אחרי רוב ד פשס אומר רבי ירמי מדת אנ מתני יש לנו משנה מפורשת במסכת סניד כבר הזכרנו את הליל בדף נה שרואים שם שולחים אחרי הרוב גם בדיני נפוס מה ראינו שם במשנה המשנה שם מפרטת שמגיל שלוש ב רויה לביה וזה נוגע להרבה דינים מ ששות כיוון שבוס בי מקדש בבי אם הסרת אותה אביה לאחד לבוא אלי לשם קידושין אז מקודשת מידת עצמה זה כלום קטן או כלום צריך מדעת אביה דין שני ואם בוא ו יובו בעלה שקידש להביעה מת בלי להניח לזרע ובעלה החיו קנו הוא יורש אותה הוא יכול טמות לה אם הוא כון ואם הוא רוצה להוציא אותה מוציא אותה בגד בלי חליצה רשי אומרו בלבד שקבלו יו סגית רבי קיב בגיני השס גם מציין מקומות אחרים ברשי שם רשי לכאורה סותר את עצמו שהיא עצמה יכולה לקבל את הגט הודין וחיוב ולהו משו שיש אם קיבל הקידושים מאיש אחר אז היא כברש איש יכול לקבל קידושים כבר מגיל אפס אבל כדי שאחר יתחייב משוש איש צריך שיה תלבי אז אם בא לאחי שי בת שלוש הוא חי משויש ועוד דין ומתו אונידו לט משח כן רשכ מציין שהוא כבר הסביר בדף נה אדם שנוגע בדו אז הוא רק ריש לטו לתומה הוא לא מטמה כלים ה מטמ אכלו משקין אבל אם הוא בועל נידו אז הוא טמא כמוה להיות אב טומא אבל הוא לא ממש כמוה שאם הוא שוכב על כמה משכבות אז כולם טמאים וטמאים בדרגת טומ שלב טומה אלא כל המשכב טמאים רק בדרגה רישון אבל אפילו שלא נוגע אליהם הוא שוכב על כמה משכבות כל השכבות טמאים כאילו שנגעו בו אז זה הכל אם ה ראוי לביה אם הא לא רויו לביה הי פחות מגיל שלוש אז כמו שהוא נגע בה והוא רק ריש לתומה עוד דין סס לכול על ידי קידושי אביה אוכלס בתרומה אז רשי מסביר מדריסה גם הרוס חלס בתרומה אם רוסו לקוים אבל מדרבנן אינוי שאוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה אז א הי בת שלוש נכנס לחופ על ידי אביה אז היא כבר אוכלת בתרומה אבל פחות מגיל שלוש אפילו נכנס לחופה אז היא לא אוכלת אפילו שלכאורה זה לא תלוי בבי זה תלוי בחופה אבל צריך שתהייה ראוי לבי כל שאין לו בי אין לו חופה ועוד דין אם כ בגיל של בד מסוים כגון גוי חל נוס ממז פסנ הנשו כמו שדורשים בפסוק זור ני ס אז פסלו ם ב מכל הור ב ור ב הקופונים מה רואים כאן שחיו משויש אז לכאורה מה הכוונה חיון מ בעל הדם בז שיש ומ אם לא הולכים אחרי הרוב כת קטנה אי אפשר לדעת כשא תגדע להתברר שהיא אלוניס והיא לא יכולה ללדת ודת קודש הזה שקידש אותה הוא נתן להבי קידושין עבורה אם ה יודע שהס מעולם לא מקדש אותה זה קידוש שוס התברר למפריע שהיא לאשס איש אז איך אתה יכול להרוג אדם שבוע אותה יתכן שתברר שלא סיש אבדר זיל בוב ורבנו שמנינו דחה הגמור אלוי יתכן מהח דקוק שאם בא לי אדם בשוגג אז הוא צריך להביא קורבן לגבי קורבן הולכים אחרי הרוב אבל אם היה במזיד אי אפשר להרוג אותו כי לא הולכים אחרי הרוב שואלת הגמור אב כתוב בסוף המש ב ור בסו אז כ מדובר בשי אומרת הגמורה לא יתכן שהסעיף ה מדברת בבו לאביו זה לא קשור לאיוס אביה בכל מקרה הוא אביה אבל אם בא לאדם כשש סיש יתכן באמת שלא חייב כי לא הולכים אחרי הרוב בקשה הגיבור וים בוא לו איך עוד מכל הרס קטונה משב גם כאלו הרס שבאו מחמס קידושין למשל חמיה או כל אדם משוי שיש אלא אומרת הגמורה אם תרצה לדחות שאי אפשר להוכיח מהמשנה הזו שהולכים אחרי הרוב אז תעמיד באופן כזה אוכם מסקין קיבלו הבעל קיבל על עצמו זה שקידש אותה ש אפילו אם מתמצא אילונית הוא חפץ בה קידושי ו קידושין אז ודאי שאפשר לחייב את חמיה או את כל אדם מישו מי ששיש כי בכל מקרה הקידושין יכולו גם מ מתמצא אלוניס אז למישה היייתה נו הוכחה אחת שהולכים אחרי הרוב הוכחה השנייה אמרנו שזה לא הוכחה מוחצת מביאה הגמור טונו רבון המסוללות בבנו קטן ארשי אומר לשום פריצות היא מתחככת בגופו של בנה הקטן ו רובו אז ר שמביא שש מחלוק בגמ ומס האם הרז הוא נשיקה נשיקת העבר באותו מקום או זה יותר מזה אכס הסתור בשם המרים פוסלו מן הקונ הנעשה זונו כרבה עלי בנו כיר זה כמו גמר בי רשי אומר שאם תרו בה אז היא חייבת גם מיס ר מדובר שלא יתרו בה אז רק הוא פסל אותה מהקונה אסורה להתחתן עם כון ובסל מכשירין למה עדין קטן אומר רבי חי רחמ רב חז ואמר לו אומר רב חסד אמר זר הכל מד ב בש בן בילל בבן ת שח שבוס ב ודאי שנעשה ז עלד ביוס מצד שניפ בן שנ ש בו נחלקו אלו בבן שמנ הוא בן שמונה גמר מדס הראשונים דס הראשונים הולידו כבר בגיל שמ אז ממילא נכון שבזמנינו השתנו הדורות וכיום מולידים רק אחרי שהגיעו לגדל או לפחות זה אפשר למודד הרשים ש בגיל שמנ כבר ביוסי ובי לא גמר בדור זמנינו פחות מבן ת אין ביוסי שואלת הגמור כבר מגיל שסי כתוב זס ב שב בת שבע שהייתה אחר כך אשתו של דוד המלך בס אליום אש אוריתי אז היא הייתה בס אליום הקס היה אליום אליום בן איפ הגני זאת אומרת שבת שב ה נד של אחי תטופל הו כסיב כששלמה המלך שהוא היה בבנה של בת שבע נולד אז כתוב וישלח בידנו סון אנובי ויקרא את שמו ידידיו כך קראו לשלומה בעבור השם הוא היה ידיד השם וסיב אחר כך כתוב וילי שנסיים יומים כשלים היה בן שנתיים והיו גוי זזים לאב שולים שם כתוב שאב שולים הרג את אמנון הוקסי ואב שול בורך וילך גשור ויישום שול שונים אז עברו עוד שלוש שנים זאת אומרת ששלם המלך כבר בן חמש וסי ישב של בירושלים שסים יומים הוא קיבל רשות לחזור לירושלים הוא ישב שם שנתיים ופני המלך לא רו אז אם נוסיף זאת לשנים שאנחנו מונים אשלים המלך הייה אז בן שבע וכס ם מקצר בוים שונו מאז ששאלו בני ישראל שהם רוצים מלך וימ רב שולם אלמלך אלדר שדם ב אמר לאבא שלו דוד ואז התחיל מרד אב שולים וקסי במרד אשול כספ ר כסוס ויח שחמ ויקם וילך אל בי ארוי ויצב אל ביס וחונק הוא התאבד הקופונים רואים שאחי טופל מת כשהיה מרד אב שולים ואז בן כמה היה שלומו הוא היה בן שבע הוא היה הרי נינו של אחיתופל כמו שאמרנו וסיב דוד המלך אומר בתהילים אשדו רמו לא חצו ימם לא יגיעו לחצי ימיו של ודום כמה זה חצי ימיו של ודום אם כתוב בתהילים ימינו בם ש שונו חצי מ-70 זה 35 שהם לא יגיעו לגיל 35 ותני כל שנוסו של דויג איננו ל34 פחות מ-35 ושל אחי ויפל אינו לו 33 בגיל 33 הוא מת כמה אבל הוא אז כמה היו שנותיו של אחי תופל טלוס טלס דל שבדע ושלמה סיכמנו שמותו של אחי טופל שלומה המלך היה גיל שבע אז תוריד שבע מ-33 פושו 2ש נותרו לך 26 שבתוך 26 שנות אלו אמורים להיוולד שלושה דורות אליום בנו של אחיתופל בת שבע בה ביתו של אליום ושלמה בנה של בת שבע דל טרת שני ללוס יבור תוריד מ-26 תוריד שנתיים לשלושה עיבורים לפחות שמונה חודשים צריך שבע חודשים להריון ולידה אם זה לידה קצרה של שבעה חודשים ועוד חודש למי נדוד וטהרה אז ביחד זה שנתיים שמונה חודשים כפול של זה שנתיים אז נשאר לנו 24 ישת כך ימצא לנו דכל חד וחד בתם נו אליד כל אחד הוליד בגיל שמונה אחי טופל הוליד את אליום לשמונה שונו ושמונה חדושים זאת אומרת הוא עיברת את אשתו בגיל שמונה ואחרי חודש נידוס וטהרה אחרי חודש ואחרי שבעה חודשים נולד אליום ואליום הוליד בת שבע לשמנה שנו שמנ חודשים ובת שבע לשמנה שו ושמונה חדושים היא הולידה אתעד שלמה אז 26 שנים אז רואים שבדורות הראשונים הולידו בגיל שמונה מי אומר ממ דיל מ טרוו בתע הוליד אחי טופל ואליום היו כ בגיל תש וזה ביחד 18 ובת שבע וליד בשית נשארו לך עוד שש שנים בת שבע היא אישה היא כולה להתב עוד לפני זה משום דצ בריה אישה דרכה להיות בריאה וממהרת להזריע תד על כחכ שאישה ממהרת ד לבלד מקור אר לפני שלומה הא הוליד בן שנפטר כמו שמב בשמואל כמו שראשי מביא אז בהכרח שאישה יולדת לפני זכר אז זה נוכחה מכך שדור הראשן ילדו בגיל שמנ אל הוכחה אחרת כתוב א וסרח תרח אודס אברום אנוס אורון לכאורה פירטו אותם לפי סדר הלידה שלהם אז אם ניתן שנה בין יבור יבור ואפילו שמקודם אמרנו שבין איבור יבור יכול להיות שמונה חודשים אומר המשו זה כשמדובר ב שלוש נשים שונות כאן שמדובר באותה אישה אז לא מסתבר שה כל כך צפוף לפחות שנה אז ואברום גודל מנוכר שאחריו שונו ונוחו גודל ורון שונו נמצא אברום גודל שתי שונ ורון וקסי ויקח אברום ונוחו ם נושים וגוון רשי מביא את המשך הפסוק שם אשס אברום סורי ושם אשס נוור מילקו ב ורון אבי מילקו ואבי איסקו אז רואים שיקו הייתה בתו של אורון ואמר רבי יצחק איסקו זורו ולא מניק שמו איסו שסו הביטה ברוח הקודש ס ש בקולו כי ה רואה ברוח הקודש ד איסקו למה קר סור איסקו שה וחים ביופי כולם מסתכלים על היופי שלה וכס ופל צח ג שמשון אילד אז רואים כמה היה פער בין אברם לסורו כמה קושי כמה היה יותר מבוגר אברום מסו 10 שנין וקושי שמב וכמה היה יותר מבוגר מאביה של סור כמו שסיכמנו תרתן שני שנתיים השת כך כיול דו הורון לסורו בתם נו לידו זה מביא אותנו לחשבון הזה אומרת הגמור ממי דיל מאברם זוכו הוא היה קטן האחים והון הוא היה יותר גדול ממנו רק בדרך כמוס כחו שבלו התר מפרטת אברום קודם כתר מפרטת לפי סדר החוכמה תד שכך התרה מפרטת כוחו שד קר דרך חכמון כסי ו נוח בן ח שונו ויולד נוח שים אסום סופס זאת אומרת אחרי שהוא הגיע לגיל 500 הוא התחיל להוליד ואז הוליד את שם אחר כך את חום אחר כך את יפס כמו שאתה רוצה כעת לומר שאתר מפרטת לפי הסדר אבל אם כך שם גודל מחום שו וחום גודל מפס שונו נמצא שם גודל מאפס שתי שונים וסיב נו בן שמו שונו ומבול או יומיים על ה אורץ כסיב אלה ולד שים שים בן מעס שונו ויל סר פש שסים אחר המבול זאת אומרת ששנתיים אחרי המבול שם היה רק בן 100 זה לא מתאים בן מ שונו בר מ רט שני כי אם הוא היה אכי גדול אז הוא נולד כשנוח היה בגיל 500 אז כשירד המבול ונוח היה בן 600 היה בן 100 ושנתיים אחר כך הוא ב 102 אלו שמ מינו ששים היה הכי קטן ולכן אומרים ששנתיים אחרי המבול היה רק בגיל 100 ולמה מפרטים אותו ראשון אלו דרך כמוס כוכו שבלו אכנ בברום דרך כמוס כוכו שבלו אז אין הוכחה אומר רב קנרית למתמ רבד אמרתי את השמית שכעת אמרנו לפני רב זד אומר ליון מסו אתם מוכיחים שהר פרטה לפי סדר החוכמה מכאן נן מסלו כתוב לשם יולד גם הוא אבי כל בני עבר אכי יפס הגודל אז אורים יפס הגודל שבאו יווה אז למה פרטו את שם קודם כיוון שפטו לפי ס חכ מוסון הזכר גם באברהם אבינו אלו מנולו מנין שבדורות הראשונים ילדו בגיל שמונה מאוכן כתוב צלל בן נורי בן חור למעט יהודו וקסי טומוס זובו ויקח ל קולבס אפרוס ולד ל סחור זאת אומרת שחור היה בנו של קולב ובנו של חור היה ב צלל אז בצל הוא דור שלישי לכוב וכובד בצל משכון בכמה בבד משכון שבצל בנה בן כמה הוא היה לפחות ברליס לפחות בגיל 13 כסיב איש איש מלאכת שרים אסים כבר היה איש איש בגיל 13 ותני שו רנו לצית ממצרים אוסו מוש משון שניו איקי משוון ושולח מרגלים זאת אומרת שבשנה השנייה בצל כ היה בגיל 14 כסיב כב אומר בן ארב שוי בשל מוש גוים מרגלים חומ שונו כמה אבלו אז בן כמה כלב היה בש שלח מרגלים ארב דל הרבי שדה ובצל סיכמנו שבצל היה אז בגיל 14 פו שלוש נשארו 26 שנה לקולב דלט שסבור שלוש עיבורים של חור של אורי של בצלן התקר דכל אחד ואחד ב בגיל ש כמו שפירטנו ליל אז זה המקור ש הראשים ילדו בגיל שמ מה ראנו במשנה כתוב בן ס אומר כתוב בן דורש את המשנה ולא יבס תניה אומר רבי שמעון בדינו ש ב שהכל מצוין אצלו ב הרי אמרנו שמס מ על שם סופרג אז בן הוא יתרגל לזלול לסבו יגמר הכסף הוא ילך ולסתם את הבריות ווא יהרוג אנשים מותב יום הוזק אבל יום הסיב אז נכון שבת לא כל כך מצוי שא תהיה רוצחת אנשים אבל אם היא לא תמצא את לימודה אז היא תעמוד בפרש דרוכים ותרגיל את הבריות לאווירה כדי שתקבל את נן וכך יהיה להכ לקנות את הבשר וויין שהתרגלה אז מסתבר שגם בבת צריך להיות תורה זו אלו זרס הכו סובי בן ולא יבס עד כאן דף סט
לצפיה בתכנים נוספים: