הדף היומי מסכת סנהדרין דף סז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף סז

[מוזיקה] סנהדרין דף סז מתחילים בעזרת השם במשנה בתחילת העמוד בדף שלנו היום מסופר סיפור שבמהלך ההיסטוריה ניסו למחוק אותו אבל קדוש ברוך הוא עזר ונשארו דפוסים עתיקים שבהם הסיפור הזה מופיע על ישוע הנוצרי שנהרג במיטת בית דין כי הוא היה מסיט לעבודה זרה והיום בעזרת השם נראה איך הצליחו להעיד נגדו ולחייב אותו אבל המשנה אומרת ש יש תנאי כדי לחייב מיתת בית דין של סקילה את המסית לעבודה זרה שזה בדווקא אם הוא הסית מעצמו לא שהוא נביא שומר בשם השם שהשם ציווה אותו לעבוד עבודה זרה אלא דווקא אם הוא דיות אז מיתתו בשקילה אדם הדיוט אדם רגיל שמסית אדם לעבוד עבודה זרה הוא מסית גם כן את הידיות אנו אדם רגיל יחיד או יחידים לעבוד עבודה זרה אז הוא חייב סקילה זאת אומרת מסיט לעבודה זרה שחייב מיטת בית דין של סקילה זה בתנאי שהוא לא מתנבא בשם השם והוא מסיט יחידים אז הוא חייב סקילה אבל אם אם הוא מסיט כנביא שמתנה בשם השם אז מיטתו בחנק מי הוא מסיט אם הוא אומר לאחרים יש עבודה זרה יראה במקום פלוני כך הייא אוכלת כך היא שותה כך היא מטיבה למי שעובד אותה וכך היא מריעה למי שאינו עובד אותה מביאה המשנה הבדל שיש בין מסית לשאר חייבי מיטות בית דין כל חייבי מיתות בית דין שבתורה אין מחמין עליהם לא מתכבים ועורבים עליהם לתפוס אותם משעת מעשה חוץ מהמיטה הזו שעורים לו למצוא אותו בשעת מעשה אם הוא אמר לשניים עבדו עבודה זרה אז הן עצמם מידו לא צריך להסתיר כלום לא צריך להסתתר הם הידים והם מביאים אותו לבית הדין וסוגן אותו אבל אם הוא אמר את דברי ההסתה רק לאדם אחד שהוא לא יכול הוא לא מספיק בשביל לחייב אותו כי צריך שני עדים אז הניסתר ולומר לו יש לי עוד חברים שרוצים בכך אולי תאמר את זה גם בפניהם ואז יהיו עדים ויכלו להמיט אותו ואם היה אותו מסיא תר מומי ואינו יכול לדבר בפניהם הוא אומר שהוא לא יכול לדבר בפני יותר מאחד אז בית דין מחמין עורבים לו עדים אחורי הגדר והסט אומר למסית אומר לו אמו מה שאמרת לי עכשיו אנחנו באיחוד עכשיו אנחנו לבד אף אחד לא יכול להעיד נגדך ועלה אותו מסית אומר לו את דברי הסתה ואפילו שכבר תפסו אותו עדים שהוא מסיט עדיין פותחים לו פתח לתשובה אניסת אומר לו איך נניח את אלוקינו שה בשמיים ונלך ונעבוד עצים ואבנים אם המסית חוזר בו הרי זה מוטב ואם לא אלא אומר כך י חובתנו וכך יפה לנו חלילה אז העדים העומדים מאחורי הגדר מבין אותו לבית דין סוקלין אותו עכשיו איזה לשונות אם הוא אומר הוא נחשב מסית אבוד עבודה זרה אלך ואבוד נלך ונעבוד אזבח לעבודה זרה אלך וזבח נלך ונז ח הקטיר לעבודה זרה אלך והקטיר נלך ונקטר אנסח לעבודה זרה אלך ונסך נלך ונסך אשתחווה לעבודה זרה אלך ואשוה נלך ונשתחוה כל אלה הלשונות נחשבים לשונות של הסתה לעבודה זרה אומרת הגמרא ראינו במשנה המסית זה אדיוט היינו דווקא שהוא לא אומר כנביא לעבוד עבודה זרה ת מדדיות לכן הוא חייב סקילה הנביא שהסיט מיטתו בחנק ומסיט את הידיות תמה ד אדיות הינו שמסית יחידים ה מסית את הרבים מיתתו בחנק נמצא מתניתין מני כמו מי נשנתה משנתנו כמו רבי שמעון היא תניה נבי שהדיח לפי דעת רבנן אם הוא תנבל ללך לעבוד עבודה זרה גם הוא מיתתו בסקילה אבל משנה שלנו כמו רבי שמעון שאומר ש מיתתו בחנק וכן לגבי אם הוא מדיח יחיד שאם הוא הדיח רבים התנא במשנה כאן אומר שאיין מיתתו בסקילה אלא בחנק אז זה כמו דעת רבי שמעון כי לפי דעת רבנן גם מדיחי יר נידחת הם בסקילה ומשנה שלנו כמו רבי שמעון שאומר ש מיטתם בחנק שואלת הגמרא אם כן שהמשנה שלנו כמו דעת רבי שמעון אי מסיפא אומה תומר את המשך המשנה דהיינו את המשנה הבאה שזה המשך של המשנה שלנו לגבי המדיח היינו שהוא מסית את אנשי עירה נידחת לעבוד עבודה זרה שכתוב שהוא חייב סקילה זה האומר נלך ונעבוד עבודת כוכבים ואמר רבי יהודה אמר בשם רב נלך ונעבוד הכוונה מדיחי איר ניד חד שנינו הרי אי אפשר לומר שזה דעת רבי שמעון כרי לפי דעתו מדיחי עיר נידחת בחנק ולא בסקילה אלא המשנה היא הטען באנו לדעת רבנן שהמשנה היא אומרת שמדיח עיר נידחת גם הם בסקילה ומשנה שלנו משמע שהם בחנק רשע המשנה שלנו כמו רבי שמעון וסיפא המשנה הבאה כמו דעת רבנן רבינ אמר באמת כל המשנה שתי המשניות כמו דעת רבנן היא המדיח את הרבים נדון בשקילה מה הכוונה מסית את הדיות זה לא בא למהט מס את הרבים אלא ולא זו אף זו קטני בהתחלה מדברים את הדין הפשוט שאין על זה שום ויכוח המסית את הידיות בסקילה במשנה הבאה באמת כתוב שגם אם הוא מסית את הרבים הינו ר נידחת הוא גם כן בסקילה והמשנה היא באמת לא כמו דעת רבי שמעון רב פפה הוסיף ואמר שגם מה ששנינו המסית זה אדיות זה לא ראייה שמשנה היא דוקא כמו רבי שמעון המשנה לא מתכוונת למת נביא שהסית אלא כי קטני מה כתוב מסית זה אדיוט הכוונה שכיוון שהסית לעבוד עבודה זרה נוהגים בו כמו אדיוט ומקלים בחשיבות של החיים שלו ומחמירים לו עורבים לו לתפוס אותו בשעת מעשה והוא אינו צריך התראה ד תניה וזה הבריתה שמביאים בה את המעשה עם ישו הנוצרי הושאר כל חייבי מיתות שבתורה אין מחמין עליהן לתפוס אותם בשעת העבירה חוץ מזו חוץ מהמסת כייצד עושים לו מדליקים לו את הנר בבית הפנימי במקום מוסתר שבו הוא מדבר עם אניסת הו מושיבין לו עדים בבית החיצון ושם משירים חשוך כדי שיהיו הן העדים רואין אותו ושומעים את קולו והוא אינו רואה אותן ועלה אותו ניסת אומר לו אמור מה שאמרת לי עכשיו אנחנו בייחוד אנחנו פה לבד אין מי שיעיד עליך ומסית אומר לו את דברי הסתה ועלה בכל זאת מנסה אומר לו איך נניח את אלוקינו שבשמיים עבוד עבודת כוכבים אם המסית חוזר בו מדבריו אז מוטב ואם אמר כך י חובתנו וכך יפה לנו העדים ששומעים מבחוץ מביאים אותו לבית הדין וסולן אותו וכאן המשך הברייתא באמת בחלק מהמדור של הגמרא לא מובא החלק הזה אבל במהדורות הישנות ובכתבי היד זהוב זה כתוב וכן עשו ל אותו האיש ישו הנוצרי שהוא מכונה כאן בן סדה תכף נראה שזה היה כינוי לאמו טדה עשו לו את זה בעיר לוד החביאו לו עדים תפסו אותו כשהוא מסיט ותעלו אותו בערב הפסח הגמרא הייתה סבורה שבן סטדא הכוונה שאביו קראו לו סדה שואלת הגמרא והרי אביו האמיתי קראו פנדירא בן פנדירא הוא אז בהתחלה הגמרא מתרצת שזה לא סותר יכול להיות שאביו האמיתי היה פנדירא אבל אמו שהיתה אשת איש היא היייתה אשתו של אדם בשם סטדא רק שאותו פנדירא היה היתה באיסור ומזה נולד ישוע הנוצרי אמר רב חסדה אולי נאמר ששם הבעל היה סדה אבל הבועל שההוא האהב האמיתי הוא שמו פנדירא אז שואלת הגמרא אנחנו יודעים מה היה השם של בעלה של אמו האמיתי פפוס בן יהודה הוא אלא אמו נאמר שהיא היייתה נקראת תעדה אומרת הגמרא הרי אנחנו יודעים גם איך היה שם אמו מרים שהייתה קולת שיער נשים מגדלה נשי יבי אלא אומרת הגמרא תראה השם של אביו היה פדירה השם של אמו היה מרים מגדלת וקולעת שיער נשים והבעל של אמו שמו היה פפוס בן יהודה ואמו שהייתה אשת איש שזינתה והוא היה ממזר שנולד אז מכנים אותה סטדא למה כדי אמר בפומבדיתא שאומרים על אישה מזנה סתת דה מבעלה סוטה זו מבעלה וזה הנוטריון סדה כבר אמרנו המשנה הבאה שמשלימה את המשנה הקודמת דיברנו על המסית כאן מדברים על המדיח וההבדל הוא שמסית הוא מסית יחידים ומדיח זה מדיח את אנשי רנד אחת שדינו במיטת בית דן של סקילה זה האומר נלך ונעבוד עבודת כוכבים המכשף גם הוא חייב סקילה זה העושה מעשה כשפים ממש והוא חייב סקילה ולא מי שעושה אחיזת עיניים לא האוחז את העיניים מראה לבריות כאילו הוא עושה כישוף רבי עקיבא אומר משום רבי יהושע שני קוסמים לוקטין קישוים יתכן שאחד לוקט ו פטור ואחד לוקט ויהיה חייב העושה מעשה שליקט ממש על ידי כישוף יהיה חייב והאוזניים שמראה כאילו יתקבצו כל הקישים למקום אחד אבל למעשה הם לא זזו ממקומם הוא יהיה פטור במשנה אמרנו שהמדיח זה האומר נלך ונעבוד עבודה זרה אר רב יהודה אמר רב מדובר כאן במדיחי עיר הנידחת שהדיח את יושבי העיר לעבוד עבודה זרה זה מה ששנינו כאן ראינו במשנה המכשף זה ה עושה מעשה כשפים וכולי תנו רבנן הפסוק אומר מכשפה לא תחיה זה לא דווקא אישה אחד האיש ואחד האישה אם כן מה תלמוד לומר בלשון עקבה מכשפה מפני שרוב נשים מצויות היו מצויות בכשפים והתורה דיברה על דבר המצוי מיתתן של המכשפים במה רבי יוסי הגלילי אומר נאמר כאן מכשפה ללא תחיה ונאמר במלחמת ארץ ישראל להלן לא תחיה כל נשמה מה להלן היה בחרב בסייף אף כאן מכשף בסייף רבי עקיבא אומר נאמר כאן מכשפה לא תחייה ונאמר להלן בקבלת התורה על האיסור להתקרב אל הר סיני לא תיגע בו יד כי שכול יסכל או או ירו ירא אם בהמה ם איש לא יחייה מה לאלן בסיני לא יחייה הינו בסקילה כתוב מפורש סקול סקל אף כאן מכשף בסקילה אמר לו רבי יוסי הגלילי לרבי עקיבא אני דנתי המלחמה של כיבוש ארץ ישראל בגזירה שווה לא תחייה מילא תחייה ואתה דנת גזירה שווה ממעמד הר סיני לא תחייה מילא יחייה היותר נראה כדברי שאני דנתי מילים מילים זהות לא תחייה לא תחייה אתה דן לא תחיה מי לא יהיה חיה אמר לו רבי עקיבא אני דנתי מכשף ממעמד הר סיני שזה ישראל מישראל שריבה בהן הכתוב מיתות הרבה יש ארבע סוגי מיתות בית דין ומצינו בסיני שבסקי ואתה דנת גזירה שווה מכשף ממיטת שבע אומות שהיו בזמן כיבוש ארץ ישראל שזה ישראל מעובדי כוכבים עובדי כוכבים שלא ריבה בהן הכתוב אלא מיטה אחת מיטת סייף ולא נלמד מהם לישראל כי בישראל יש עוד מיתות בן עזאי אומר דעה נוספת נאמר מכשפה לא תחייה ונאמר פסוק אחר כך כל שוכב עם בהמה מות יומת שמחו את עניין מכשף לשוכב עם בהמה לומר לך מה שוכב עם בהמה בסקילה אף מכשף בסקילה אמר לו רבי יהודה וכ מפני שסמכו עניין לו נוציא למכשף זה בסקילה מפני סמוכין נחמיר עעל מכשף להעמיד אותו במיטת סקילה חמורה אלא נלמד שהוא חייב סקילה ממקום אחר הרי אוב וידעוני שזה שני דרכים לדעת בכוחות טומ דברים בכלל מכשפים היו זה בעצם מעשי כישוף והם בעצם כלולים באיסור מכשפה ללא תחייה למה יצאו בתורה לחייב אותם בפני עצמם סכילה כדי להקיש אליהן את שאר המחשבים ולומר לך מה אוב ודוני בסקילה אף כל המכשפים בסקילה שואלת הגמרא לפי דעתו של רבי יהודה שהוא דורש מאוב ודוני נמה נמי יהיה קשה לאבי יהיו אוב ודוני שני כתובין הבאים כאחד והכלל הוא שם התורה כותבת שני כתובים באים כאחד כותבים דבר אחד בשתי מקומות זה אומר דווקא שם ולא במקומות אחרים כל שת כתובים הבאים כ אחד הם מלמדים אמר רבי זכריה נכון הרבה פעמים בשס כתוב שלמען דאמר שני כתובים הבאים כאחד מלמדים יק למימר כי יש דעה שסובר את שתי כתובים הבאים כאחד כן מלמדים אמר רבי זכריה אדה המרה זה אומר שכס רבי וד רבי יהודה הוא זה שסובר שני כתובים הבאים כי אחד מלמדים פלא פלאים אמר רבי יוחנן למה נקרא שמן כשפים מלשון שמכחישים פמליה של מעלה בכוחם להמית את מי שנגזר עליו לחיות הפסוק אומר אין עוד בלבדו אמר רבי חנינה הכוונה שאיין שום כוח בעולם שיכול לפעול אזה דבר חוץ מרצון השם ואפילו לדבר כשפים ומספרת הגמרא היתה היייתה אישה דק הדרה היייתה מחזרת למשקל אפרא לקחת אפר מתו קראי דרבי חנינא מתחת רגליו של רבי חנינא כדי לעשות לו כישוף ולארה לו אמר לה מה הבעייה את רוצה תקחי כמה אפר שאת רוצה אם מסתייעת אם תצליח לעשות כישוף כנגדי זי ליבידי לכי תעשי אבל תדעי אין עוד מלבדו כתיב ואם נגזר שאני אחיה ואני לא אנזק אז אני אחיה ואני לא אנזק שואלת הגמרא הני והרי אמר וכי זה כך והרי אמר רבי יוחנן למה נקרא שמן מכשפים שמכחישים פמליה של מעלה תרצת הגמרא שני רבי חנינא רבי חנינה שונה דנפיש זכותי זכויותיו מרובים ולכן הקדוש ברוך הוא מצילו מן הכשפים על דברי הגמרא האלה כותב זקני הגאון הקדוש בעל נפש החיים זכותו יגן עלינו בשער ג פרק יב רבי חנינה לא בטח על זכות קדושת תורתו ומעשיו המרובים רק שידע וש ר בנפשו שזאת האמונה קבועה בליבו לאמיתה שאיין עוד מלבדו תברך שום כוח כלל והדביק עצמו בקדושת מחשבתו לבעל הכוחות כולם אדון יחיד המלא כל העולמים ואין כאן שום שליטה ומציאות כוח אחר כלל לכן היה נכון ליבו בטוח בזה שלא ישלטו עליו פעולות הכשפים הנמשכים מכוחות המרכבה הטמאה כמו שהוא מעריך לפני כן ובאמת מוסיף הנפש החיים הוא עניין גדול וסגולה נפלאה מתכוון לומר ש סגולה לכל אחד יש סדרה של ספרים שמביאים שם סיפורים מוסמכים של אנשים שבאמת ראו ישועות מהגולה הזאת השם של הסדרה זה אין עוד מלבדו הוא עניין גדול הוא סגולה נפלאה כך הוא כותב בלשון קוו להסר ולבטל מעליו כל דינים ורצונות אחרים שלא יוכלו שלט בו ולא יעשו שום רושם כלל לא יעשו שום רושם כלל כשהאדם קובע בליבו לאמור אלו השם הוא האלוקים האמיתי ואיין עוד מלבדו יתברך שום כוח בעולם וכל העולמות כלל והכל מלא רק אחדותו הפשוט יתברך שמו מבטל בליבו ביטול גמור ואינו משגיח כלל על שום כוח ורצון בעולם ומשעבד ומדבק תואר מחשבתו רק לאדון יחיד ברוך הוא נבטיח נפש החיים וכותב כן יספיק הוא יתברך בידו שממילא התבטלו מעליו כל הכוחות והרצונות שבעולם שלא יכלו לפעול ו שום דבר כלל אמר רבי אייבו בר נגרי אמר בשם רבי חיא ברבא אצל חרטומי מצרים כתוב בלטיהם וכתוב בתיהם עם ה כשכתוב בלטיהם הכוונה מלשון בסתר בלת אלו מעשי שדים שנסתרים ואינם נראים וזה אומר שהחרים עשו את מעשיהם בכוח שדים כשכתוב בלהט ם ה אלו מעשה כשפים שלא צריכים שדים וכן הוא אומר ואת לת החרב המתהפכת מעצמה בלי שדים שזה להט עם ה אמר הביה אם אתה רואה קוסם דקפיד המנה הוא מקפיד לעשות את קסמיו בכלי מסוים זה אומר שהוא מעשה את מעשיו על ידי שד ואם הוא לא מקפיד דלא קפיד המנה זה אומר שהוא עושה את מעשיו בכשפים אמר הבי הלכות כשפים יש בהם דרגות חיוב כמו הלכות שבת כמו שבהלכה שבת יש מהן שהם בסקילה ויש מהן פטור אבל אסור ויש מהן מותר לכתחילה כך גם בכשפים העושה מעשה כישוף מיתתו בסקילה האוחז את העיניים כאילו הוא עושה כישוף פטור אבל אסור וקסם המותר לכתחילה וכדי רב חנינה ורב אושייה שכל ערב שבת כל מעל שבתא אבוא אסקי בהלכות יצירה היו עוסקים בספר יצירה שמבואר בו צירופי אותיות השם שמהם שבהם נברא העולם ומבר להו איגלה טילט היה נברא להם עגלה משובחת כמו עגלה משולשת שאחד הפירושים שהיא נולדה שלישית שהיא מאוד משובחת ואך ללי ום היו אוכלים את הבשר שלה ובזה אין שייכות בכלל לכישוף כי זה מעשה הקדוש ברוך הוא על ידי שם קדושה של הקדוש ברוך הוא אמר הושי חזין לי לאבו ד קרנא ראיתי את אביו של קרנא ש היה מכשף ד נפיץ היה מקנח את חותמו בכוח ושדי כריכי ד שיר מחירי היו יוצאים חתיכות מאילי משי מנחי ריו על ידי כישוף כתוב במכת קינים מעשרת המכות במצרים ויאמרו החרטומים אל פרעה או מכת כינים אצבע אלוקים היא זה לא דבר שנעשה על ידי כישוף אמר רבי אליעזר מכאן שאין השד יכול לברות בריאה פחות מגודל כשעורה וכיוון שהכינים היו קטנים משעורה הכירו שזה לא נעשה על ידי כישוף רב פפה אמר האלוקים באמת אפילו בריאה גדולה כמו גמל כגמ לה נמי לו מ ציברי גם המכשף לא יכול לברוא אלא מה הוא כן יכול הוא יכול לאסוף אותו ממקומות אחרים שיבואו לכאן היי בריות גדולות מקנ אפלי יש להם שליטה לאסוף אם ו בריות פחות מכס הורה אין אין שליטה להביא אותם ממקום אחר לא מק נפלי מספרת הגמרא אמר לירב לרבי חיא לדידי חזי לי אני בעצמי ראיתי ההו יעה אותו סוחר ערבי דשק לספ סירה הוא לקח את החרב שלו וגיד לגמלה זה היה נראה כמו שהוא חותך את הגמל לחתיכות וטרף לי בטבלה הקיש לו בפעמון וקם ואז הגמל קם לתחיה אמ אמר לי רבי חיה האם לבטר אחי אחרי שהגמל חזר לתחיה ראית שם דם ופרש דם ופרט מוואי לא היה נכון אלא ודאי באמת הוא לא חתך אותו בכלל מלכתחילה ההוא אחיזת עיניים אבה כאילו חתך אם ה היה באמת חותך הוא לא היה יכול להחיות את הגמל בחזרה מספרת הגמרא על זהירי הוא הזדמן הקלה לאלכסנדריה העיר אלכסנדריה של מצרים קנה חמור זון חמרא וזה באמת לא הייה חמור אלא זה היה נראה כמו חמור על ידי כישוף כמעט עלה השכוי מיה כשבא להשקות אותו מעים התבטל הכישוף פשר ונמצא שהיה זה קורה של גשר קם גם לה דוס קניטה אז הוא חזר אליהם וביקש שיחזירו לו את הכסף אמרו לי אז השיבו ל הסוחרים איליו זהירת אם לא היית זהירי שאתה אדם חשוב אלא היית אדם פשוט לא הב מהדרין לך לא היינו מחזירים לך את הכסף מיקה דזבין מידי אחה וכי יש אדם שקונה כאן במצרים דבר בעיר במקום שמלא בכשפים ולא בדיק לימיה והוא לא בודק בהתחלה את הדבר הזה על ידי מים שמבטלים את הכישוף לראות א אם משהוא קנה הוא לא עם כישוף אפשר לומר שכאן יש רמז ל טילת ידיים שמטהר ולתפילה במקווה שמטרת כי המים מבטלים כוחות טומאה עוד מספרת הגמרא יני הקלה לאוש פייזה הוא הזדמן לאזה אכסניה אמר להוא אמר להם תנו לי מים לשתות אשקין מאיה הביאו לו משקה שעשוי על ידי שמערבים קמח בתוך המים שנקרא שטיט קריבו שטיט חזה דק מרחש ספתא הוא ראה שהאישה שמביאה לו את המים השפתיים של ה מרחש אז הוא הבין שהיא משפה אז הוא לקח מהמשקה שפח ממנו קצת שד פורט מיני הבו עקרבי המים נעשו עקרבים אמר להוא אז הוא אמר להם אנה שתי מדדו הטונה משתי מדדי אני שתיתי משלכם כאילו אתם תשתו משלי השקייה נתן לה לשתות הוייה אב חמרה היא נעשתה בדמות של חמור והוא רחב עליה והגיע לשוק סליק לשוקה התה חברתה באה חברתה והכירה אותה פש רלה היא התירה אותו מן הכשפים חזי דרכי וקא התת בשוקה ראו שזו שהוא רכב עליה בעצם שהייתה חמור בעצם זה היה אישה במכת צפרדע כתוב אתה על הצפרדע ותכס אתרת מצרים כתוב צפרדע לשון יחיד אמר רבי אלעזר צפרדע אחת היייתה והיא שריצה ומילה את כל ארץ מצרים ובאמת זה מחלוקת תנאים רבי עקיבא אומר צפרדע אחת הייתה ומילה את כל ארץ מצרים אמר לו רבי אלעזר בן עזריה עקיבא מה לך אצל הגדה קלא מדברותיך תקלא את עצמך מלדבר בדברי הגדה ולך אצל נגעים והעלות שהם עניינים חמורים ובזה אתה מחודד ולא באגדה אלא כך האמת ספרד אחת היייתה בהתחלה ושרה לשאר הצפרדעים והצפרדעים מכל העולם שמעו את קוליו ובאו במשנה ראינו אמר רבי עקיבא משום רבי יהושע שניים לוקטין קישוים אחד לוקט ופטור ואחד לוקץ וחייב העושה מעשה כישוף חייב ומי שרק עושה אחיזת עיניים הוא פטור שואלת הגמרא וכי רבי עקיבא הלכות כישוף מרבי יהושע גמיר לה הוא למד את את זה מרבי יהושע והרי תניה ראינו ברייתא שאנחנו נעריך בה בעזרת השם בשיעור הבא ששם אנחנו רואים שאת הלכות כישוף רבי עקיבא מרבי אליעזר למד גמרא עונה הגמרא בהמשך הגמרא משיבה לקראת סוף הפרק שבאמת רבי עקיבא למד הלכות כישוף מרבי אליעזר רק הוא לא הבין את ההלכות האלה על ברוים והוא חזר ולמד את זה אחר כך מרבי יהושע ו רבי יהושע הסביר לו והעמיד לו את ההלכות האלה על בורים עד כאן דף סז [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: