הדף היומי מסכת סנהדרין דף סו
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי מסכת סנהדרין דף סו
[מוזיקה] סנהדרין דף סו אומרת המשנה מחלל את השבת זה גם אחד מה 18 דברים של הנסכים בדבר שחייבים על זדונו כרת ול שגגו חטאת על זה יש סכילה אומרת הגמרא מכלל די כמי דחילו שבת זה איסור דאורייתא ואין חייבים לא על שגגתו חטאת ולא על זונו כרת מה היא אונה הגמרא תחומין בד רבי עקיבא שסובר שאיסור תחומים זה איסור דאורייתא אבל אין על זה חטו וקורס וממילא גם לא סקילה או הבערה וליב ד רבי יסי שדרש כבר למעלה שהוא אמר שהרה ללו יצא ללמד שאין עליה כרת חטו וסקיל אומרת המשנה מקלל אבי ואמו אנו חייו עד שיקלל בשם אומר רשי בשם זה בשמות הגמורים כללם בכינוי מה זה כינוי מביא רשי כגון שקי צבאות חנון רחום מה שמע מ רשי שאם הוא מקלל בשם הווייה וגם בשם אלוקים זה נקרא שם גמור למעלה דיברנו לחלק בין שם המיוחד לכינויים אז שמה אלוקים בכלל הכינויים אבל כאן בין שם לכינוי אז אלוקים בכלל שם גמור רב מר מחייב חכמים פותרים מן חכמים רב מנחם ברב יוסי הו תניה רבי מנחם ברב יוסי אומר נוקבו שם יומת מה תלמוד לומר מה תלמוד לומר שם לימד על מקלי אבי ואמו שנו חייב עד שיקלל בשם אומר רשי שרבי מנחם רבי יוסי לא דרש את מה שדרש למעלה שההוא לא חייב עד שהוא נוקב שם בשם מהפסוק הזה בנו קבו שם אז כיוון שהוא לא דרש את הדרשה היא זה מיותר לו ללמוד את זה על מקלל אבי ואמו תונו רבון איש כתוב בפסוק כי איש איש אשר קלל את אבי ואת אמו מות יומת אבי ואמו קילל דמיו בו מה התלמוד לומר איש איש לרבות בת טומטום דרוגינוס אשר אקלל את אביו ואת אמו אין לי אלא אביו ואמו ביחד אביו שלא אמו הוא כלל רק את אביו או אמו שלא אביו מני תמוד לומר אביו ואמו קילל דמיו בו אביו קילל אמו קילל דברי רבי עשי בהתחלה מה כתוב אשר יקלל את אביו ואת אמו הקללה סמוכה לאביו ואיך סיימת אביו ואמו קילל הקללה סמוכה עלם רבי יונתן אומר לא צריך ללמוד את זה מזה למה כי תמיד משמע שניהם כאחד או משמע אחד בפני עצמו עד שיפרט לך כתוב יחדיו כמו שהוא פירט לא תחוש בשור ו מחמור יחדו מה שמ שאם לא כתוב יחדו אז זה כל אחד בנפרד ומה הוא עושה עם הפסוק הכפול אז רשי מביא שבגמרא ללן היא אומרת שהוא דורש שהוא חייב גם כשההוא קילל את אביו ואמו לאחר מיתה מות יומת בסקילה אתה אומר בסקילה אוהן אולה ואחת מכל מיתות אמרות בתורה נאמר כאן דמיו בו ונאמר עלל מהם בם ללן בסקילה אף כאן בסקילה או נשמנו זרה מינין איפה התורה מזהירה לא לקלל את אביו ואמו תלמוד לומר אלוקים לא תקלל אם היה אביו דיין הרי הוא בכלל אלוקים לא תקלל ואם היה אביו נשיא הרי הוא בכלל ונשיא בעמך לא טהור מה קורה ממנו אבא שלו לא דיין ולא נשיא מניין שזה אסור אמר תרי את הדם בניין אב משנה ותגיד ככה לא רעי נשיא כרעי דיין לא החומרה של הנשיא כמו החומרה של דיין ולא החומרה של דיין כמו כרעי נשיא ואף על פי כן כתוב נשיא ומה הפירוט לא ראי דיין כראי נשיא שרי דיין אתה מצוה על הוראתו אתה מחוייב לשמוע על הפסק הלכה שהוא פוסק כראי נשיא שיתה מצווה לא רעתו לא חייבים לשמוע על הפסק של הנשיא מצד שני לא ראי נשיא כרידין שנשיא אתה מצובע על המראתו אסור להמרות את פי המלך ך את חייב לקבל ממנו פקודות כרי דין שי אתה מצווה על המראתו הצד עשוש בהם שהם בעמך הם עושים מעשה עמך ואתה מוזר על כי לילתם אף אני אביך ש בעמך ואתה מוזר על כלתו אומרת הגמרא אפשר לחלק ולהגיד מה לצד השווה שבהם שכן גדולתם גרמה להם יש להם גדולה מיוחדת לזה אני אבוא ויוכיח לך התלמוד לומר לא תקלל חרש חרש אין לו גדולה להפך באומל ש בעמך כתוב מדבר אומללים זה לשון שפלים אומרת הגמרא מה לחרש שכן ח רשותו גרמה לו זה שהוא אומלל זה סיבה לא לקלל אותו אני אענה לך נשיא ודיין יוכיחו מה תגיד מה לנשיא ודיין שכן גדולתם גרמה להם חרש שיוכיח וחזר הדין לא הריי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצ לשווה שבם שהם בעמך הם עושים מעשה עמך ואתה מוזר על כיל לתן אף אני אביא אביך שבמ ואתה מוזר על קללתו מנסה הגמרא לדחות ולא ממה לצ שווה שם שכן משונים או לגדול או לשפלות אלא לא לומדים את זה מצד השוב זה איך לומדים מיטו אומרת הגמרא נכתוב קרוא או אלוקים וחרש או נשיא וחרש אלוקים למה לי יש פה אחד מיותר אם אינו עניין לגופו תנ הוא עניין לאביו טוב אומרת הגמרא למדר אלוקים חול אלא למן דמר קודש מקלמר תניה אלוקים כל דברי רבי הכוונה לדיין רבי עקיבא אומר אלוקים קודש ותני רבי אליעזר בן יעקב אומר הזרה למברך את השם מינין תמוד לומר אלוקים לא תקלל אז למן דמר אומרת הגמרא למן דמר אלוקים חול אנחנו נלמד במאמצינו קודש מחול כמו שבכול אסור לקלל את הדיין אז אותו דבר קודש למן דמר אלוקים קודש גמ רינ כול מקודש מה פירוש בשל לממר אלוקים חול גמר קודש מחול אלא למן דמר אלוקים קודש גמר חודש חול מקודש איך אפשר דיל מה הקודש אזהר אבל על חול שיותר קל לא אזהר אונה הגמרא לא התכוונו לללמוד ב ב מצינו אלא יש כן יתור אם כן לכתוב כה לא תקל מהי לא תקלל שמה מנה שרומזים לך לשתי דברים גם לקודש וגם לדיין אומר התוספות לפי מה שלמדנו עכשיו אין משהו מיוחד באבי ואמו הוא הדין הוא מקלל חברו גמרינן או מא נשיו מאה וחרש דלקל מפרח שהם משונים דאבי ואינו משונה ככה אומרים תוס אומרת המשנה בעל נערה המאורסה שיש לו עונש קילה אינו חייב עד שתי נערה הכוונה לא קטנה ולא בוגרת בתולה ולא בעולה מאורסה ולא נשואה והיא בבית הביה ולא שיצאו כבר ל הדרך אז יש כאן ארבע מיעוטים באו עליה שניים של כדרכה והיא עדיין בטולה הראשון בסקילה והשני כבר בחנק ונראה שזה שיטתו של רבי שהוא סובר שהשני בחלק אבל רבונו חולקים על זה תונו רבונו נערה ולא בוגרת בטולה ולא באולה אורסה ולא נשואה בבית אברי הפרט לשם מסר ההב את הבת הזאת לשלוחי הבת אומר רבי יהוד מרב זו דברי רב מאיר אבל חכמים אומרים נערה המאורסה אפילו קטנה ומשמע מ איפה אתה יודע את זה אז רשי אומר שמצינו שרמ וחכמים חולקים בדין של מוצי שמרא שרב מאיר אומר שמוציא שמרה קטנה אין לה כנס של 50 כסף אז זוא הדין קטנה היא לא בכלל נערה ורסה אצלנו אבל חכמים שמה חולקים ומרים שיש כנס במקום אחר אז אם כן גם כאן קטנה היא בכלל ארוסה אמר לו רב אח מדית לרב מד מתנין רב מרו קטנה כי כתוב נערה אתה מבין לא קטנה מי אמר דיל מרבנן ולמות בוגרת אולי המשנה מתכוונת לומר קטנה א נערה ולא בוגרת אבל גם קטנה בכלל נערה אמר לו אם ככה איך כתוב במשנה הי אינו חייב עד שתאה נהרה בתולה ורסה לא יצי לכתוב ככה אלא אינו חייב אלא על נהרה בטולה מאורסה מבא אלי אבל אם אתה אומר חיב עד מה שמה שמדובר על קטנה שה לא חייב עליה עד שהיא תהיה נערה ותו לא מדי יותר אי אפשר יהיה להקנית בקושיות בוא מנ רב בבר עדד מרב בעל הקטנה מאורסה לרב מ שאיין לה דין של נערה ורסה אין לה סקילה מהוא לגמרי ממיט לי ולא יהיה בכלל ונ שמיטה או משכילה ממיט לי אבל חנק כמו כל השתי יהיה באופן שהקטנה הזאת תהיה שתי כשאבא שלה קידש אותה אמר לו מסתברא משכילה ממט לי אז הוא שואל וכן קיה שואל אותו הכתיבו מתו גם שניהם עד שיהיו שניהם שווים משמע מהפסוק שצריכים ששניהם בעונש מיתה אבל אין דבר כזה שלאחד אין עונש מיתה ולשני יש שות קרב אמר שמואל מתה משו קרב שיענה לו ונם אלי מהפסוק ו ומת האיש אשר שכב מה לבדו הפסוק הזה נאמר במקרה שאדם הנס נערה בטולה שהיא נשואה אז כתוב אין לה נערה משפט מוות ומת האיש השר שכב מה לבדו זה מיותר זה מיותר אז בוא תלמד מזה שיש מקרה שהוא מת לבד אומרת הגמרא כנוי הוא מתו גם שני מת שיהיו שניהם שווים דברי רבי אשי אם אחד מהם הוא קטן שאין לו מיתה גם השני לא מת רבי יונתן אומר הו מת האיש אשר שכב מה לבדו וד הו מתו גם שני מדרש מרו למיו מעשה חידודים שדווקא הם שניהם נהנים מהמעשה מעשה חידודים רשי אומר מחדד ומקשה איברו בבשרה מבחוץ שהיא לא נהנת אומר רשי אבל בשלו כדרכה זה יש על זה ריבוי מיוחד וידך לא צריך פסוק מש חידודים ליו כלום וידך שדורש משניהם הי לבדו מה דריש בי כ נתניה באו עלי עשרה בני אדם ועדיין בטולה כולם בסקילה רבי אומר הראשון בסקילה אבל כולם בחנק למה כי רבי דורש ל זה את הפסוק לבדו רק הראשון תונו רבונו ובא תשכן כ תכה לזנות רבי אומר תחילה כבר נבאר את דברה וכן הוא אומר הומת היש השכב אמה לבדו מהקומה מה הרבי מתכוון אומר רב הנבר רב יושע רבי כרבי ישמעאל סביר שהבאנו למעלה שהוא אומר בת כהן מתי היא בשריפה ארוסה יצא לשריפה ולא נשואה ומאיפה רבי שמואל למד את זה הוא משווה את זה לבת ישראל ארוסה שיצאה לסקילה אז כך בת כהן יצא לשריפה בארוסה ואחי קמה אם תחילת ביאה בזנות אז אונשה בשריפה אבל ידך שאר הביות בחנק לכן רק הראשון בשריפה מהי וכן כי התם מה התם בנערה מאורסה בתחילת ביקו אשתו יקרו אבל אלה שבאו אחריה אחריו השנים הם לא חייבים סכילה חנ בתחילת ביקום אשתו קו כך פירש רבו ברי רב יהושע אמר לו רב ביבי ורבבי אמר לא אמר אחי לא אחי אמר לא פירש ככה מי זה מר אומר נו רבי יוסף הוא פירש אחרת רבי קר סביר דמר נישאת בת כהן שנישאת לאחד מן הפסולים מתתה בחלק ואחי קמר אם תחילת אכלתה תחילת החילול שלה זה הבזות זאת אומרת שהיא נשואה לאדם כשר אז הנשה בשריפה אבל אם היא נשואה לאדם פסול שהיא כבר מחוללת אז אין נשה בשריפה וה דח בחלק מי וכן מה זה קשור לפסוק ומת האיש אשר שכו מה לבדו אומרת הגמרא סימונה באלמ זה לא באמת השוואה גמורה רק סימונה שמדברים על תחילת העניין ופה הכוונה תחילת חילול עד כאן דף סמ ו
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה