הדף היומי מסכת סנהדרין דף סג

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף סג

[מוזיקה] סנהדרין דף ג הש מתחל בעזרת השם מילה אחרונה של הדף הקודם גופ הזכרנו בשיעור הקודם אומר רבי מה זבח קיטר וניס בלחוד עבד את שלושת העבודות האלו בא מח בשוגג אחד זור אנו ח אלחס רק חוס אחת אז רשי מדגיש שגורסים רק את שלושת אלו לא גורסים משת כינו דרכי בשיעור הקודם יש שלב מיוחד השתחוו אז או שסוברים שהשתחווה לך לקיצו זה מלמד אותי שעל כל הבוי בנפרד חייבים או שלמים שישתו ללב ווס שנ חיוב קור אז אם רבמ סובר שחיבים על זיבור וקיטוב ניסוך רק אחד זאת אומרת שישתו לא לך לקיצו אז בהכרח שליו וצו אז א השתחוו אין בכלל קורבן לכן גורסים רק את שלושת אלו אומר הבי מהת רבי באמת לא סובר ששת לקצו אוכ פסוק ד הוסון כולן אבו חס כלל את כולן באחד ורשי מסביר שיש לוב יר חד מהם נדרש לזה שואלת הגמור הב מסביר כומר שהב סובר כך ומר הב ר ואמר הב ששת בזור כתוב דבר וכמו כן בד החרון זה פרש חנון זה לא מפורד בנפרד כי מוישה חזר כל מה שהיה במ הר סיני אז זה אחד כתוב כי סתח וחר ופסוק שלישי לאישתך ויים למה צריך שלוש אכס לדרכו כ אם היה כתוב רק אחד הייתי אומר רק בבד אזורה שדרך אבידוס בשת חבו אז זה פסוק אחד אז איך אני אדע גם שלא יק דרכו לכן צריך את השני ויחס לשלא יק דרקו שכל הבד זור שהי אפילו שאין הדרך ותה בתחו חייבים על השתחוו וחס לחלק שעל כל אבוד חייבים קור מפני עצמו אפילו שזה הי בלחוד אז רואים שבס לא כמו רמי אונה הגמור באמת לדבור מה שהוא הסביר לדבור רבמ כמר הוא אמר שרב הוא דורש לא יס ובדם אבל הבי עצמו ולי לא סביר אלי והוא מעמיד לא ובדם שיש עוד לב נוסף יש לזור ורב הוא מעמיד אשת החבוי השלישית שהב דורש לחלק הוא דורש ללב וצו כמו שאמרנו של השתחוו אין קורבן גו אומר הב שתחול אס לדרו חס שדרו חס לחלק גמור לדרו צריך פסוק מיוחד מכו יעבדו הגוים נק כל עבודי זור לפי הדרך שעובדים אותה זה כלול באיו יעבדו למה צריך פסוק תחו בדרו אלו צריך לומר שכך התכוון הב אס כדרכו ושל כדרכו השתחוו לעבד זור זו קדרו ושלא קדרו דהיינו עבוד זור ש הדרך לעבוד אותה בדרך כבוד אבל לא בשת חבו אלא משל בזבח בניסוח זה לא נכלל ביכו יעבדו כי זה לא ממש עבודה שלה אבל אם היה כתוב רק אחת הייתי מרבה רק אותה אבל לא כזו שזה בכלל שלא יק דרכו משח ופער ומרקוס שזה לגמרי שלא יק דרקו כדו בבזן לכן צריך עוד אחד וחס לשי כדו שגם פמקו דוס בזון גם חייבים על השתחוו ביחס השלישית לחלק אז רשי מתקשר שבדף ס א למדנו שרבי לוזו דורש זח למרקוליס מנעין מלא יזבחו לכאורה יש לי רק פסוק אחד מיותר לא יזבחו אז תעמיד זאת בעבוד זורה שדרכו בכובד רק בכובד אחר למשל כי טורו זובח כמו שרואים כאן אומר רשי אחרי שגילה לנו הפסוק כאן בתחו ש יש אחת לקדר קדר ח שלא יקדו אז כל בזכ שאם הדרך הבוסו בכובד אז ודאי שחייבים בזוכה אז ללכן מספיק לי פסוק אחד מיוחד מיותר בזוכה שגם זח למרקוליס אבל את כל העניין לא למד מתחו כי אם כ הייתם מרבה כל אודס כובד אודס פים אז כמו שדיברנו ליל לכך יוצ זוכ לומר שלא כיבו לס פנים אבל על קופונים זה אני לומד משתחוה לקל לז ש גם זו שדוו בדרך כובד אחר אז חייבים התח מיותר אז הזך המיותר זה למרקוליס ולפ מהרנו במש אמ ר נחמן שר אדם אומר זורו חב אפילו שהוא לא עבד שואלת הגמ ל איזה חי מתכוון אותו באופן שז זה שרנו במשנה ש אלו לקורבן שאם בשג גמר לתו דע שאסור אז הוא חייב קורב אז זה רב אומר ואפילו לרונן אז רשי מביא שגמור בכריס מביאה מלקס מחומ לרבי עקיבא אדם שמגד מבור ךס השם רבי עקיבה סובר שהוא מביא קורבן חחים סוברים לא כי זה לא מעשה גמור זה רק דיבור אז כאן ה כן יסברו שמביא קורבן אפילו שזה רק דיבור שאמר ליטו ככה אתה אומר ותני אינו ח קורבן חו אד שש ב כג זבח קיו ס ת כי בחוס כתוב חס מכל מצ השם ואוו דקסיה ואמרו שמ תשתחוו שגם אשתו נחשבת כמיסה רב קיב מיה לא צריך מעשה גמור גם בגד ש רק מעקם את שפתיו זה מסה אז כמו כן חייב עשת כפיפת קומתו זה ג מיסה ומה הכוונה אנוד שיש במיסה להוציא רור של רור הוא לא חייב זאת אומרת מדברי רשוק שני אלמד מכלל ד רבונו שחולקים על רבי עקיב לגבי מגדף אז גם ישתחוו הם חולקים בהנה מזה צריך מעשה גמור ש עושה מעשה בדבר אחר הוא שוחט קורבן הוא מקטיר הוא מנסך יין ולא שהוא מקם את השפתיים או שהוא מעקם את גופו ומשתחווה אז מה רב אמר שאפילו לחחו הם חייבים אומר את הגמורה לא כי קומה רב נב לרבי עקיבה כמר שלפי רבי עקיבא חייב קורבן על מ מי שאומר אי ליתו בשוגג שואל רבקי פשיט הנו בגד כמו שגד מביא ורן הוא מביא קורבן אונה הגמ מהו ד רבקי אלו במגף ס בקורס אז הוא מחייב קורבן אפילו שמיר בל אבמ בורס אולי לא מחיב קורבן וש מלון סווש ז ושו זה לזה כ כתוב בעגל וישת וזב וו וג ו ישראל אשר אלוו מארץ מצרים הזכרנו את הפסוק אשר אלוו אומר רבי יחנון כתוב הלוכ עם ו היה יכול להיות יותר מתאים שיאמרו אלך שהעגל האלה אותנו הם אמרו הלוך לשון רבים אומר רבי כנון אלמו לבוב שבלו נסחו סוהם אור רעיהם של ישראל קלוו זאת אומרת ב ש סגנו כל כלל ישראל הה כלך חמון ליצלן ר כיון שמרו הלוו הם לא כפרו בקדוש ברוך הוא לגמרי הם רק שיטפו אותו ביחד עם הדוח לכן הם לא התחייבו הגמ שרבי שאמ רבי שחי ש שנאמר בלתי לשם לבד אז מה את אומר בגלל שהם שטפו הם לא נקרו א שו אר אומר רשי אף וות אחרים וקיבלו עליהם מדברי רע שמשמ פשטו שלא רק שקיבלו על עצמם לגמרי את העגל אלא קיבלו עוד אלוהות המר שו מקשה הרי ודאי שקופה בעיקר יותר גרוע מ שמשת שם שמים ודורך אלא מסביר המשו שרב שימ מתכוון כל המשט שם שמ דבר אחר שהוא מאמין שכב יוכל יש עוזר לקדוש ברוך הוא הוא חיב כלו נקע מלום מהמד רשר לוחו הם ודאי האמינו שהקדוש ברוך הוא הוא מנהיג את העולם לכן הם לא אלא שיו וסרבה הם אמרו שהאחד הקדוש ברוך הוא הוא לא מנהיג בעצמו את העולם הוא עולה בשמיים נתן כוח לאלוהות וכוחות רבים עזב השם את הארץ ואל הכוחות ואלוהות היו מנהיגים בארץ זה הכוונה הלוו יש כאן כוחות שהקדוש ברוך הוא המיד אותם אז זה הם לא נקרו כי הם מודעים שהקדוש ברוך הוא מעליהם אומר מוסיף המשו שלפי זה יש גם לפרש מה שמשה רבינו אומר לקדוש ברוך הוא אחרי מעס העגל ראמר אלי א לסום הזה וגוי אומר המשו בא משה להתנצל באדם אומר מוש הקדוש ברוך הוא אתה אמרת אלי א לסום כוונתך שאתה מעמיד אותי למנהיג להם ואם כן טלית העליה בי כיוצא בזה כבנו ישרל שאמרו אשר לוחו שנתת לו כוח לעלות מנהיג בעלמה הם אמרו הם החשיבו את העגל במקומי במקום מושה לא במקומך לא התכוונו כלל לביזור לשט שם שמ דברח לכן הם לא קלו מה ראינו במשנה אב ף נגר כולו כל אלו זור שלא כ דרו אז רק עוברים בומש מסיימת בעוד שתי דברים מ שנשבע ודר בשם אבזור גם חיב בליו כיו דז על כול ק ב רבי אוים אחרים או אל תפנו אלים אפיו שין דרו בכך שלב חוץ מנומ בשו שנשבע בשם שזור ששם אים אחרים זירו אז הוא לא לוק בקשה הגמ ק משום ד ש כ זה רק דיבור ומלק יש רק על מעשה גמור כמו שלמד הסכס מקוס אננ גם הרשימה הראשונה מגפ נשק וכולי יש סיבה אחרת לפתור מלקס ל שבלוס הו כ הפסוק כולל את כל הדברים האלו וא קן לו שבקולו לו שכולל כמה ייסורים כמו כאן שהוא כולל גיפוף נישו כל סוגי עבודות לא לוקים עליו מה המקרות תניה מני בקדם שצנ שעדיין מפרכסת שחוק עדן מפרכסת ה רוצה לאכול חתיכת בשר שהוא בסס לו על אדם כל זמן שאדם עדיין חי אל תאכלו ח עוד דין למדים מהפסוק הזה לא סלו על אדם לא סלו בוס קודשים ועדיין דם של הקורבן במזרק עדין לא נזרק על המזבח דין שלישי שלמד מ שר סעודה ראשונה אחרי קבורה אז האבלים לא אוכלים משל עצמם אלא אחרים מביאים להם סעודה ואוכלים זאת ברחובה של עיר אז זה על הרוג בזן לא עושים זאת תמו לא לא סוכלו על אדם על נרצח מאיפה יודעים שמדובר ברוג בז אומר מסור הם רגים הי על עונש שלא ינגו בהם כוב משום כפור רב עקיב הדין רביע מ אותו פסוק מ סנדר שגו הנפש על פי דין שאמן כלום כים צריכים לצום תמד סוכו על אדום ביום ששפתם דם אל תאכלו אומר רבחן הזור לבן מני נראה בפרק הבא את כל דין בסמר שהוא גנב כסף מאבי הוא אכל ושתה כתוב ש מסוקים אותו הרי הכל עונש ריך שתהיה הזרה הכן זהיר כאן תמוד ר לדם אל תאכלו כזו אכילה שתביא ש שעל ידי הכילה זו תהרגו ואומר רבי ובין ברחי ת רבי יוב ברהנה על כולו אדם שעבר על אחד מאלו שפירטנו אנו אק משום ד לילב שבלוס כי כל אלו כלולים בלב הזה אז רואים שלאק קלולס אלו כיו רז בדיוק להפך לקולון אינוק כי זה קלולס מגפ מנשק וכולי חוץ מנוד בשמו ומקים בשמו שעל זה לשלב נפרד ששם אלים אח לא יזכירו על זה אלוקים שואלת הגימור עכשיו הקושיה מתהפכת מהש שלוס אדר ונשבע זה רק דיבור אונ הגמור הוא רבז ס רב יהוד ר לאכ רים שכ שית רב יהוד ני כתוב ב פסח ממנו עד ב צריך לא את הבשר עד הבוקר עכשיו מי שכן הותיר אז לכאורה צריך ללקות לא כתוב נומד בק בש תרפו בוא הוסת הפסוק אומר לי זה העונש אם הותרת מה אתה צריך לעשות לא ללקות תשרוף ותפטר דבר רבי יהודה רבי עק לאמן השם הזה לא טעם זה מן העיקר אלו אתה יודע למה לא לוקים משום ד ש ב אדם שמותיר הוא לא עשה הוא ישב ולא אכל זה נותר חול ש לא קלו מכלל מזה אני שומע רב יוד סב לא קלוב כי הוא אומר רק משום שיש כנית כס לא לק אז ממי לפי רב יהודה גם לאק הנודר ונשבע אז מה ראינו הנודר בשמו ק בשמו הרי זה ב אומרת הגמ וממ מ תם אלוהים אח זירו ש לח שמור לי בצד עבוד אזור פניס רוצה לקבוע מקום מפגש עם החבר אומר לו תמתין לי ליד אבזור זו וזו אסור להזכיר ש אחרים כירו על פיו ש ידור בשמו ו ק נוש בשמו ו יגום לאח לגוים שמשמ על אדז ש כתוב כ רזה הנכון שריך הזור כדי להמיט אותו יש כא הזור זור למדיח כתוב שמדיח הכן הזור הזור כאן ועל פיו מה רנו ג ח ששמו ושמו הזו מסייע לבו שמואל רמואל שותפות עם אנוכי שמה בשפות בם נו ואז מה יהיה ז עלפ על ידי פיך לא ישמע שם אלוהים אחרים אפילו לא מגוי מספרת הגמור ו כשהו הגיע לבוב אז הוא הגיע באיזה לילה בוס בקל נבוי הולן בעיר שנקראת קל נבוי ונקראת על שם אבזור כך קרא לזור אומר לר פגש אותו למחרת שואל אותו י בוס היכן ישנת הלילה אומר לי בכאן לבוי אומר לי סיש אים אחרים לא יזכירו איך אתה מזכיר את העיר הזו היא נקראת השם זור אומר לה אמר לו הו אוכי אמר רבחן כלבו זורס בת מ להזכר שמו שתזרח מסביר כיוון שכשאני קורא בתוי אני מותר לומר את הפסוק שמוזכר שם שם עובד זורי אז ממילא מותר לי גם לומר זאת תמיד וו איך אקסי וכן מוזכר את קל נבוי בתורה כסיב קור ביל קרס נבוי אז הפורשים מסבירים שבעצם אבז קראו לה נבוי הוסיפו כל נבוי לזלזול בה קל נבוי שואלת הגמ לאקס אזור שלא כתובה בתר לא אסור להזכיר אותה מסיר משרש הוא מקשה ממשנה מסכת זים הכלל הוא שכדי להיות הוא צריך לראות שתי ראיות שתי ראיות של זו ביום אחד או בשני ימים אחד אחרי השני אז הוא צריך לספור שיבו נקים ואחר כך הוא טובל אם הוא ראה שלוש ראיות ביום אחד או בשלושה ימים רצופים אז הוא כבר זב גומו שאחרי שבעה ניקים וטבילה ביום השמיני מביא קורבן הראיות צריכות להיות מחולקות זו מזו כי אם זה ראייה ואחרי רגע עוד ראיה זה ראיה אחת ארוכה אז בין הרייה הראשונה והשנייה ובין השנייה לשלישית צריך שיהיה הפסק שיכל לטבול להתנגב להספג ואז תתחיל ראיה שנייה אומרת המשנה מה קורה רחס משולש רואה ראיה אחת ארוכה זב ממנו ברצף כזו ראיה שהיא כשיעור של שולש ראיו שנעשה בהם זו שהיא כמגדל זה כזה זמן שלוקח ללכת מאותה עבוד אזור שנקראת גדי עד המקום שילו שן שתי טביל ושני סיפו כ אמרנו בי ראשנה שנייה טבילה וספוג בין שנייה לשלישית תפילה וספוג אז אם הוא רה כזו ראיה ארוכה שיש בה שתי טבילות זה שתי סיפו אז זה כמו שלוש ראיות הוא רה את זה ברצף אז זה מתחלק לשלוש והוא זב גומור אז רואים שמזכירים גד שד זורה אפילו שלא מוזכר בתוי אומר נה גד נ מכת סיב סרחים לגד שלחון וזה גד ן י זה כזה סיומת של המילה מביאה הגמור את הפסוק ורבל אומר רב נחמן כל ליצס הסיר אסור לעשות ליצנות חוץ מצס זור לומר דברי לצות לזור מותר כ רואים בפסוקים כ סיב ורל ורס רדו ו מ מעו אומר רשי קור זה נרז קר על ברכה נרז כאילו הוא עושה צרחו זה צוס כ הוא לא יכול לשת את הרעי שבנקים שלו לא יכול לסבול נרז סעוד פסוק ד גבן על הגולים שמיד יבב בק ור ש למה ידאגו כיוב כי סנח נטל זאת אז כל העם יהיה בצ אבל כמור אלה שנושאים אותו אוגלו על כודו כגל ממנו על תקר כדו כדו הם שמחים על הכובד המסע שהם צריכים לשת אותו שגם מה זה כודו אומר רשי משה גבותיו בכל הצואה שבהם ואפילו שזה לא בלי חיים אין להם צועה אז הפסוק מזלזל בהם לשון צנות מביא הגמור אמ רביס סיו תו וישום מספ צוצ מלמד ש ו היה להם אתפס בזור ו הוסיפו לכתו שהם עשו דוגמית של זה נשקו כתוב שם בסיום הפסוק זבוד גזום גוקון אלה שזוכים אדם הם נושקים גלים אומר ש הם רצו כסף של העשירים מה הם עשו הם עבדו עבוד אזור לעגלים אז הם לקחו את העבוד אזור את העגל ומרעיב ונסה עגולים כשהם יו מאוד רעבים ואז ויסיים דמוס עצבים הם עשו דמות הדמות הדיוקן שהם עשו כזה פסל בדמות של העשיר הזה של העיר של העשירים של העיר ומעמידים את הדמויות האלה בצד אבוסים של העגלים והם תמיד אכלו ומה הם רואים שכשהם אוכלים כשהם ראבים מאוד לקחו אותם לאוכל האבוס הם רואים שמה עומד ליד זה הדמות של העשיר הזה זה נקרא היום במושג של הפסיכולוגיה זה התניה ה נהיה להם בהתניה בראש ששיש את הדמות הזאת יש אוכל ואז מה הם עשו הוא מוציא נוסן לחוץ והם שחרו את הגלים החוצה כ שר ויסון ואז העשירים יצאו החוצה לרחוב והגלים רואים אותם והם הרי נזכרים שכשר אים אותם יש אוכל רוצין אחריהן ממשמשים בו הם הם ישמשו אותם תתחילו אותנו איפה האוכל אום רמ לוי אומר הכמרים אומרים לבעל הממון העשיר הזה תראה מה קורה כאן אבזור חוץ בחו ממשמש אותך יובו וזבח עצמו לו בוא תשחט את עצמך עלבד זורה וכך הם הרוויחו את כספם המשו אומר שתי דברים או שהנימוק מי שנסמך לה אז גם הממון לבודי זורה אז כל הממון הגיע שחטו את העשיר או שהם אמרו לעשיר האבוד הזור רוצה אותך אתה יכול לקנות את עצמך בקופר תביא הרבה כסף במקום שתזמין אומר רובה הוא מקשה על רבי צחוק דבר אם ככ פירוש זי אודם גוקון ממה שמע שאלה שזוכו את האדם אחר כך הגול וקון לפי מה שאתה אומר הגול וקון לז ה אומרים הגולים האלה נושקים אותכם כדי שתזכו אותם תזבחו עצמכם להם אז הפסוק ה צריך ות כתוב להפך אל מר בכוונת הפסוק לזז בנו זור אמר המ אומר לו ג נשק את העגל אומר רב יהודה מרב רש מביא שזה פסוק במלכים סנח מלכ שוא קבש שומרון הוגלה משם את שטים ו הושיב שם כל מיני ימים ומביא אותם בזור אז כתוב וס בנו מהזה ב תרנגולת אומר רשי לדמות תרנגולת הי עובדין ובלשונם קוראים לתרנגולת סונוס כתוב בהמשך בחוס ארגל תרנגול לא הם עבדו חמוס אשמו מהזה השמו נו בלשונם השמו זה קרח זה עז רשי מסביר שברחה זה כל הצון וברח קרחה זה צון של עז כי העז היא קרחת אין לה הרבה צמר בהמשך כתוב ווהאבים אוסו חז באמת לפנינו הגרסה נבחן ורשי אומר כלב נובח אבל הגרסה הפסוק האמיתית חז סטרטו ומו מה זה נבח טרטו כלב וחמור זה מה שם עבדו לב זורי אז לפי הגרסה נבחן אז כלב נובח אבל אנחנו ה גרסים חז אז המשו מביא רדק ש חז אמלה מורכבת מנוח חז הכלב נובח ואז הוא חז הוא מראה את שיניו חוזים בשיניו ותר טוג זה חמור לא מבואר כלמה זה חמור כתוב בהמשך וספרים זה שם הומה סורפ אז בניים לו איש לאדר מלך וענ מלך אלוהי ספרים ומו מי זה אדר מלך בן המלך הפרד והסוס והם שרפו את בניהם לפרד והסוס שם עבדו אותם למה קוראים להם כך אדר מלך דאודר ללמור בת הנה ומהדר את אדוניו מכבדו שבמקום לשאת את המשא הוא שם זאת על הפרד אז הדר מלך הוא מהדר את מלכו את אדוניו ונמלך זה הסוס ודונה ללמור בקרוב הוא עונה לאדונו אן מלך בקרב הוא הולך לקרב הפרשים מסימת הגמורה אב חזקיה מלך יהודה ביקש אובי לסס לקן חזקיה אביו היה אוחז היה רושה הוא רצה לשרוף את חזקו כמו שנהגו הספרים לבד זור שלו רשי מביא כתוב בפסוק גם אז בנוי עבר בויש ולא מצינו שהיה לו בן אחר אלא חזקיהו אז איך הוא ניצל הוא לא נשרף למה אלא שסחטו אמוי סלמנדרה יש חיה קטנה שהיא נבראת מתנור שהאש בוררת בו שבע שנים ומי שסך מדמה על גופו אז האש לא שולטת בו אז הרמבן אומר שנעשה נס לאמו של חזקיה הזדמן לתחייה זו כדי שתוכל להציל את חזקיהו הצדק עד כאן דף סג
לצפיה בתכנים נוספים: