הדף היומי מסכת סנהדרין דף נט
הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
הדף היומי מסכת סנהדרין דף נט
[מוזיקה] סנהדרין דף נט השו מתחל בעזרת השם אמצע שורה השניה ואמר רבי יחן נוכרי שסק בתו חי שנאמר צ משה מושו לאושו ו לום יהי בזה משום גזל כשהוא לומד את תורתנו שואלת הגמור לך שגב מצ למה לא מפרטים גם את האיסור הזה ללמוד תורה אונ גמור זה כבר כלול כמו שכעת אמרנו מגזל גוזו וכבר פירטנו גזל מן דומה מורוסו יש בגמ סוכים שדורשים מו מורוסו אז גם דינו מורוסו התורה מאורסה לישראל ואז כ שגוי לומד תורה הוא כאילו חוטא בנס סילה ו בכלל גילו הריס אז מה אמרנו שאסור גו למוד תורה מר שאפילו נוס בתו שהוא חשוב ככהן גודל שנאמר כתוב על לימודו אודם וחי בהם כתוב ודום קונים לבים וישראלים לא נמר אודום הוא למד אותו שאפילו נוי סק בתרו הרי הוא ככהן גודל ורשי מציין שבדף הבא הקודם הזכרנו שאדום הכוונה דווקא לישראל א אתם קרואים אודום אומר רשי רב שימן דורש כך רב מאיר סובר לא אודום כולל גם גויים אז רואים שלגו מותר ללמוד תר דרב אונה הגמור אוסם ר דבר בשבע מצו דדו שמוקים בהלכות של אותם שבע מצו להיות פיים בהם זה הוא ככהן גודל אבל אם הוא לומד תורה ששייכת לישראל הזר מה ראינו בבריסל רבי ח גמליאל אומר הוא מוסיף עוד מצווה שבני נוח מוזרים אף הדם מן החיים אז כאן נראה את המקורות תונו רבן אך בוסו בנפש דומו לא יסכלו כך נאמר לבני נוח זה יבר מן החי בעוד נפשו קיימת לא תאכלו את הבשר אומר רשי ולפי חמ דומו מוזכר כ לדרשה אחר כמו שנראה ללון הג אף הדם מן החי אסור לבני נוח רבי ח ב גמליאל רב בו בכל דוו שכל המילה דומו מיותרת כאן אלא זה בא לומר כאילו כתוב בוסו בש כלו וד בש לא סכו ורב מה שמוזכר ד ל חצ כמו שנראה בעזרת השם בהמשך כצא בדובר תומר שגם ישראל לפי רבי חנינה אוזרו על דם מן החי בסיני משום חחי לא משום דם כ רב חנינה דורש כך כתוב רק חזק לבלתי אכול אדום כי אדום הוא הנפש לא תאכל את הדם שנזכר בראש המקרא שכתוב לפני זה אבר מן החי ורבנן ההוא לדם הכו זה שנשמה יצ בדו עושה חכמים סוברים מה שהסמיך כאן הפסוק הזור סב מן החי לדם זה לא משום שדם מן החי אסור משום חיוס אלא לאסור דם הכו זה משום איסור דם כי איסור דם נאמר לגבי זוכת מקורו מצוו אז הייתי חושב שהאיסור של דם נאמר רק בדם שחיטה אבל דם הכו זה שמקיים דם מבהמה חיה אין בזה איסור דם לכן הוקש כאן איסור דם לאיסור אב מנחי מה איו מן החי אסור מחמת איסורו עבדה מן החי מוזר עלי משום איסור דם אבל צריך שיהיה דם שהנפש יוצא בו וקריס הגמורה מפרשת שזה אחרי שיוצאות הטיפות השחורות זה דם שנפש צבו שואלת כעת הגמור לא מ למכתב את האיסור שלח לבני נוח ולא מ למשנה את האיסור הזה בסיני לישראל אותו ישראל כשקיבלו מת תוירה הם נפטרו משם נוח אומר רשי בש אבזור וגי הרייס הגמור תבאר עוד מעט הם נשנו בסיני למסו לפי ש התפרשו כל כך בני נוח איזה עבירות אסו בזורה ואיזה עונש יש באריס אבל אב מנכי מה העניין להזהיר על זה שוב לישראל אונה הגמר כד רבי יוסי ברבי חנינה דמר רבי יוסי ברבי חנינה כל מצוו שנמר לבני נוח ושס בסיני לא זה ולא זה נמרו אז רשי מביא כם הגמור לאלון מכך שרואים שתר שנתה לזור רשי מוסיף גילו הרס שלו מפורש בגימור והרי מצינו ש נוכרים נענשו על זה גם אחרי מת תרה כמו שהגמר את הפסוקים אז מזה אני למד ש שהקדוש ברוך הוא נתן תוירה לישראל הוא לא נתל מצווה זו מבני נוח זה שהת חוזרת על זה מלמד אותי אדרבה שבני נוח עדיין מוזרים בזה וגם ישראל מוזרים בזה אבל מצווה שלבני נוח נשנתה ולא בסיני לישראל נמרו ולא לבני נוח אפילו שעד סיני הו זרו בזה בני נוח מכך שת לא חזרה על זה בסיני כמו שרואים באבזור וגיל הרייס שרואים אחר כך שתר מזכירה שהם נשים על זה שמ מינו שישראל שיצאו לקדושה הם נשארו באיסורים הלו אבל נוכרים ניטלה מהמצווה זו הגמור תשאל רשי מציין אולי לכך לא נשנו מצוות אלו כי לבני נוך הם אסורים ולא לישראל אז הגמור אומר לא ייתכן שלישראל מותר ולנוי אסור כי כשלל ישר יצו מכלי בני ניח להתקדש יצאו ולא להקל עליהם ואי אפשר לומר ש לזה ולזה ה נצטוו ולכן התירה לא חוזרת על זה כי אם כך למה התרה חזרה על אזורה אלקור בעל כורכי מה שלא נשנה בסיני זה כיוון שזה נשאר רק לבני ישראל מסיני ולוך לכן אילו לא היו שונים על נחה לישראל אז היה מצווה שלא נשנתה בסיני ומתר ולוך רק ישראל הו מוזרים בזה לכן התרה חוזרת על איסור אבן מנחי לישראל כדי לומר שגל ב נוח נשאר איסור זה מסיים רב וסי ואונו אין לנו זור בבני נוח שלא נשנת בסיני אל גיד נושה וליב רבי יהודה נחלקו חכמי ורבי יהודה מסכת חולין וזה שנאמר במעשה של יעקב אבינו שהמלך נגע בכף ירחו ק כף ירך יעק כתוב שם ל כן לא יכנו בני ישראל אגיד נושה חכמים סוברים מצווה זו נאמרה בסיני אלא היא נכתבה שם במקום מושה כתב זאת שם כדי לדעת מיזה טעם נאסר להם אכילת גיד נושם אבל רבי יהודה סובר לא כבר מאז נאסר לבני יעקב לאכול גיד נושם מוסיף רשי שגם לרבי יהודה עצמו האיסור הזה נאמר רק לישראל כי כתוב על כן לא יכלו בני ישראל ולא לשער בני נוח ממילא אומר רשי מה שרבי ייסי מסיים כא ונו אין לנו הוא לא מתכוון לומר שאילו התיר לא חזרה על המצוות אחרות אז נלמד מגיד נושה שבגד נושה רואים ש ר לא חזרה על זה בסיני ורק בני ישראל מוזרים זה לא יכול להיות מקור כ הרי איסור זה לכתחילה נאמר רק לבני ישראל אלא המקור באמת שמה שהתירה לא חזרה בסיני זה נשאר רק לבני ישראל חתירה זה מזה שהתירה כן חוזרת עלבד זורי כמו שכבר ביארנו כמו שגמור תומר עוד מעט רק רבי יסי מציין שיש לנו רק דבר אחד שנאמר הזורה לבני יעקב בעודם בני נוח ולא נשנתה בסינה וזה גיד נושה אמר מה למדי כל מצוו שנמו לי בני נוח ושנ בסיני זה אומר לי של זה ו זה נמרו בני נוך עדיין מוזרים בזה שואלת הגמ אדרב מ דשס בסיני לישראל נמרו ולא לבני נוך כי אם גם בני נוך המצ זו למה התרה צריכה לחזור ל זה בסיני ה ג הר לא הייתה חוזרת אז הית מבין שבני נוח מוזרים וכמובן גם כלל ישרא צוח אלא להחמיר אנגור המקור לזה זה כמו שביארנו ל מ ז בסיני מכך שרואים שהתיר חוזרת במר על ה שזורים וכולי ואש ככון דלבו מצד שני רואים ששבע אומס נשים לזור כתוב צ בחנו בש כל זה עשו הגויים ולכן התר אומרת שהקדוש ברוך הוא גירש אותם מארץ ישראל אז רים שגם אח מוזרים רשי םג שנו ש זרת סיני לא זה ולא זה נמרו מה ראינו הלא ביס מה שנאמר לבני נוח וישנס בסיני לישראל נאמרו ו לבני נוח שואלת הגמ אדרב משנס בסיני לבני נוח נאמרו ולישראל כמו גנו שנאמר לבני יק בדם הם היו בני נוח אז זה נאסר להם המשב לכלל ישראל לא כי התר לא חוזרת על זה אומרת הגמור לא יתכן לדעם אין דבר לישראל שור ולנו וס אם לנו אסור אז דאי שלישראל גם אסור שואלת הגבור אין כזה דבר שלחי אסור ולישראל מותר י פסטו שהזכרנו ל בדף נוז שאסור לגוי מ שאם כן לישראל כשהוא הולך במלחמה מותר לו לקחת פסטו אנורו משום ד בני ושנינו אומר רשי ניתנו ארץ לבושים לישראל ממילא גם לישראל רפס רק במלחם על ידי כיבוש אז מה שאין התר שפ לגוי זה לא כי הוא יותר חמור מישראל אלא טכנית לא יתכן אצלו המציאות של אפס טויה כי הוא לא אף פעם אין לו מלחום שמותר לו לכבוש אם הייתה לו מל חומש שיכל לכבוש ואז היה מוצא פסטר היתה מותרת לו כן דבר שמותר לישראל ואסור לבני נוח אלומי אין לו טכנית את המציאות הזו שואלת הגמרה רי פוחס משו פוטה גזל זה ישראל לא עוברים לסיג זול וגוי כן מוזר אונה גמור אוסו משום דלה בני מכינו גם ישרל נצטוו על הגזל אלא שפחות מש בפרוטה לא נחשב גזל ביניהם כי ישראל רחמון מהים והם עוברים על מידתם ומכלים על דבר קל פחות משו פרוטה בנינו אכזרים ולא מוכלים לכן בהם יש איסור גם פח מש פרוטה מה ראינו בברי כל מצוו שנמו לבני נוח ושנ בסיני זה ו זה נמרו בקשה הגמור י מילו שנמו לבני נוח המצווה של בריס מילה כסיב אברהם אבינו הצטב בריס תשמו ושס בסינה בתחילת פרזרי וב השמיני בשר אוסו אז ובכל זאת אנחנו אומרים לישראל נמרו ולא לבני נוך הרי לא פירטנו זאת בין המצוות שבני נוח אפילו שזה נשנה בסיני אונה הגמור מה שמילה נשנתה בסיני זה לא לעצם המצווה עצם המצווה לא הייתה צריכה להישנות וזה שהתה לא הייתה שונה זאת הייתי יודע שזה רק לישראל רק ההוא מה שכתוב ביום השמיני מול למש רשה בסודו שגם בשבת אם זה ביום השמיני אז זה דוכה שבת ביו היה אפשר לכתוב ובשמי וביום אפילו בשבת שואלת הגמד מצווה פ ורבה שנמו לבני ח ם נ בסיני שהקדוש ברוך הוא אמר למשח ךמ ם לבני ישראל שובו לכם לאהליכם לשכם אז מה בכל זאת אנחנו אומרים שלישראל נמרו ולא לבני נוך לכאורה לפי הכלל של היס כיוון שזה נשנ בסיני צריך שכיום תהיה מצו ש לבני נוך רי לא פירט ז בין המצוות של בני נוך אונה הגמור זה לא נשנה משום שצריך לומר זאת שגם לבני נוח זה נאמר לא ההו לכל דוב שבמנין צריך מנין אחר להתיר ודוס אז רשי מסביר התירה אמרה לפני בתתו שלש ימים לתיק שושו הם נסרו שלושה ימים לפני בתירה בתשמיש אז התרה צריכה כעת להתיר אותם ומכאן אנחנו למדים שכל דבר שנאסר במניין בזן שבז נמנו וסו איזשהו דבר אפילו שאסרו אותו לזמן מסוים כשמסתיים הזמן הדבר לא נעשה מותר מעצמו אלא צריך להימנות שוב ולהתיר זאת אז התרה צריכה להתיר להם פריה ורבייה בקשה הגמורים מה אמרנו שבני נוח הם לא נצטוו על המילה ועל פיר וריבה כי מה שהתירה חוזרת על מצוות הלו בסיני זה רק כי צריך להוסיף בהם פרטים בפיר וריבי צריך פשוט להתיר לכלל ישראל אחרי שהם נאסרו במילה כדי להתיר בשבס יוכה כל חודה וחוד כל השבע מצו האחרות נמני משום מיל ססנה זה מה שהת חזרה אליהם זה לא כיוון שזה נשאר לבני נוח באמת רק כלל ישראל מוזרים בזה אלא תר חזרה על הפרטים שעדין לא התבררו לבני נוח למשל אבוד זורה לפרש את האוש מיסה לפרש איזה עבודות אסורות גיל הרייס לפרש את העונשין מתי קורס מתי סכילה מתי ריפה אז אולי נאמר שכולם באמת לא נשנו ורק ליסר נאסרו ולא לבני נוח אונ הגמור אקומה כך התכוונו לומר אז הור דמס בללי למה אתרה צריכה לעזור לחזור על הורה של זור וגרס וכדומה אל שמ מינו להזהירו לבני נוך ולישראל שעדיין הזורה נשארה לבני נוח מה שאין כן בריס ופר וריבה אין כאן הזורה באמת יש כאן רק תוספת פרטים שואלת הגמור מה ראינו ואונו אין לנו אלו גינוש בלבד שזה באמת לא נשנה ולי בן רב יודה אנ סנה מילה פיר ורביה גם לא נשנו כי הם נשנו רק לפרטים שלהם אז למה לא פרטו גם את זה בברסה אונה הגמור אס לשוס בלמה למסה התרה חזרה על זה בשביל הפרטים שדיברנו או גיד נו שוא נקת כי לא יסנ כלל בכלל התרה לא חוזרת על זה אחרי מתן תרה אבל באמת גם מי פר וריבה הם לא כלולים באלה ששנו בסיני כי הם נשנו רק לצורך מה שדיבר ולכן הם באמת רק לישראל ולא לבני נוח חוזרת כעת הגמור לשאלה שהגשנו מה שאלנו מה אתה אומר שכל דבר שנשנה אחי מתו אז זה נשאר לבני נוח אם כך שיהיו חייבים בברי הבמה מילה לא צריך לומר כמו מקודם שזה נשנה בתוי רק בשום להתיר בשבס באמת היא נשנתה בסיני לעיקר המצווה השאלת אם כך הזה גלה לי שבני נוח מוזרים התירוץ הוא הם מעולם לא מו בזה מקור בררו לא כל בני המוזרים בברי רק אברם זזר וגם כח רק ז אברם שם ישראל הם מוזרים בברי מילה שואלת הגמור אז מה אתה אומר שבעצם מה שהת חוזרת על זה זה מגל שנשאר גם לבני נוך אבל רק בני נוח שם זרע אברום אז ממילא זה רק ישראל אל לא יש עוד או בני ימואל לחו גם כעת בני ישמל כם זרע אברם כתר חוזרת על מילה אונ גמור כתוב כי בצח יקור לזור רק בני יצחק הם נקראים זרע אברם ולא ישמל שואל הגמור בני ע חיום כרי זרע של יצחק הנגמ כתוב כי ביצחק רק חלק מצחק ולא קל יצחק ואיזה חלק אומרים הראשונים כתוב שיצחק אמר ליעקב וית לסביר סם לז רק אתה כלול בזר אברום זקיף ל רבשי אלו מטו בני קטור חיו אם אתה אומר שרק בי יצחו קור לחזור אז אברהם אבינו לא היה צריך למול את כל זרו את ששת הבנים שנולדו לו מבני קורו הוא לא היה צריך למול לא מסתבר אומר רב יסי ברו רב יסי חנינה כתוב שהמילים מיותרות אסברי עיפה לרבני קטור אותם שישה לבדם ולא זרם אברהם אבינו הצטווה לכל הנולדים לו אבל זר אברם ש זה רק זרע של יעקוב עכשיו חוזרים לעניין אב מנחי אומר רבי יהודה מרב ודוש לא יוטר ו בוסו לאכילה היה אסור לו לשחוט בהמות חיות עופות ולאכול גם דגים אפילו כמו שנראה מקושת הגימור כסיב כתוב שהקדוש ברוך הוא אומר לאוד רישן נתתי לך את כל יס זרי הזרע את כל הזרעים לוחם יהיה לאוכלו ולכל חי ורץ לכן ולחיות נתת את העשבים וא הלנות את כל ירקות העשב אבל לאחי ורץ לכם אבל לא נתתי לכם לאכול את חי השורץ ורשי לי בדף נז מבאר שיש גם יסורי ומנחי למה צריך להגיע ליסר ומנחי כי האיסור שרב אומר כאן זה רק להרוג בהמה להרוג בעל חי ולאכול אותו אבל נלה מותר לו לאכול אז יש לו שתי איסורים יש לו איסור של אבי ה מנחי ויש לו איסור להרוג ולאכול וכשבאו בני נוח איתר להם לשחט ולאכול שנאמר כירק סף כמו שהפקתי לוד המרש לאכול קסב סעתי לוחם מכת והלא אסקול גם את הבמות והחיות יח אם הותר להם זאת לני אולי הר להחי תמוד ב בנשו י אשצ י אסור א מחלבני נוח תמ א בו ואין ורקין מ שואלת הגמ מה תלמוד מי אומר שהת מתכוונת למט שרץ אולי חיה אולי בהמה אומר אונ דומו כתוב אר בושר בנפשו דומו מי שדוו חולק מבורו שיש לו בשר ויש לו דם הדם קרוי נפש הבשר בשר יצו שרוצים שן דומם חלוק מבשרם והיכן רואים שאין דמה חלוק מבשרם שהדם שם לא קרוי דם כי כשהו זרו ישראל לא לאכול דם הם לא הו זרו על דם שרוצים משום דם אלא משום שרוצים כמו הבשר של השרצים כמו שמובא מסכת קרייסס אדם שאכל דם שרוצים אם תרו בו אסור לאכול שרץ אתה אוכל שרץ לקה אז אז הוא לוקה אם לקו בו משו יסור דם הוא לא לוקה מ מה אמרנו שאסור ודריש לאכול בשר כתוב שקדוש ברוך אמר לו ודום הורדו תרדו תמשל בדג היום מה אליו להכי שכל כל דגים אמרת הגמור ו למלו שכל לעשות במלאכה שואלת הגמור ודוג בני מלכנו אונה הגמור אן כדרב דב רב רב הסתפק הגמור בסוף פרק של ש הספור מסכת בבק מרת שאפילו שכתוב בתוי שאסור לחרוש בשור ובחמור אומרת שם המשנה זה לא רק שור וחמור התיירת דיברה בויוה אל הלמדים שם משבש שהכוונה לכל שני בעלי חיים אז מסתפק רובה אין היג בעיזה ושבו מי הוא הלך על שפת הים והוא קשר קרון לדג שבים ולז ביבשה ושניהם מנהיגים את הקרון מים האם הוא עובר על איסור כליים או לא אז רואים שאפשר לעשות מלאכה בדג תושמע מה כתוב ורדו בדגש היום ובעוף השומים מה לי לאכילה מותר לו לאכול עופות אומרת הגמור לוי למלוכה שיוכל לעשות מלוכה בעופות שואלת שוב הגמור פז בני מנינו אונ הגמור אן כד ב רב ברונ למה הוא מתייחס אז רשי מביא בפרק אפוי מסכת במצ מבואר כתוב בתוה שפול בא לעבוד בש גמר מלוכה אז הוא יכול לאכול מה שהוא עושה אז חומים אומרים אם הוא עושה בידיו אבל לא ברגליו ברגליו לא בידיו הוא אוכל כיסו בקרם ריחו הביבי יהודה הוא מקיז לשור סס שור בדישו אז כמו שור שעובד ברגליו ובידיו רגליים הקדמיות רגליים האחוריות בכולם הודש אזכר גם פול רק אם הוא עושה בידיו וברגליו רק ז מותר לו לאכול המסתפק רבי ברבונה דוש באווזים ותרנגולים שאין להם רק רגליים אין להם ידיים רבי סבי יודמי האם מותר לחסום אותם בשעה שם דשים כיוון שאין כאן ידיים ורגליים ושם הכל צריך כשור כאן זה כל הכוח שלהם יש להם רק את זה הקופונים רואים שבוזים ותרנגולים בני מלונו ושמה כתוב ורדו בגס היום יף השמים לחו המסס לורץ בחיה שמסת על הארץ אפשר לעשות מלוכה אמר הגמור כן לא אותר לו לשחוט את החיה ולאכול אלא למלוכה ההוא לעשוי נושו דוסה נוש לפני שתקל ללכת על גחון הוא היה בר מלוכ ת רבי שסמ חבל על שמוש גודל שעובד מלום בשעה שהוא תקלל נחש אומר רשי הפסד לשון אהה כל חבל ו שצר וקבלו כלומר הפסד ב העולם ויש לגבול על זה ששמש גדול עבד מן העולם כשיל אותו שלמו נסכה לנוח שהיה כזה חכם כל אחוד וחוד מישראל היו מזד ל שני נחושים טובים אחוד משגרי לצופן העולם כ מגו לדור ונחש בחכמתו עורמתו הי ובלוי סנדל סדון זה שם אבן טובה נחשו לגנו של בעל הבית אולו של בעל הבית הקופונים זה כוונת הפסוק שעוד אמריש ותר לעשות מלאכה בדגים בעופות בחיות הרוסות אבל לא לאכול מ כ נסקו ואז הוא הכשיל אותו באר של דס אז רואים שהוא אכל בשר בהמות וחיות פילו אומרים הראשונים שהזכרנו שבוס ילה היה מותר לו אבל לא מסתבר זה לא כבוד שיתנו לו בוס לה אנגור אוס שלוכים הכילו אותו בבוס הירד מן השמיים שואלת הגמור מ כבוס יורד מן השמיים אונה הגמור אן כייד רבי שמעון בלפת בוזל בו הלך בדרך פג גובו אנוך אר יבוס פגעו בו אריות דוקו נה מלפי הם נהמו והם עשו כוללות הם הולכים לטרוף אותו אומר אז הוא התפלל כפירים שג לטורף נכסו טרמס ירדו משמיים שני ירכיים חוד אכלו ירך אחד הריות אכלו ועזבו אותו וחודש אבקו וירך אחת הם השירו איס ואוס במדרש הוא לקח את הירך וביות על בית המדרש בואי לו הוא הסתפק דוב אותו מוזה אדוב אותו אם אפשר לאכול את זה או לא אמרולי ויורד משמיים הקופונים רואים שיש מושג של בשר שיורד מהשמיים זה מה שוד מישן אכל זה מה שמ לוכים אכיל אותו בואנה רבי זיר אבבו יורדו לו מהשמיים דמוס חמור מהו זה ודאי דבר טמא זה חמור ואסור ושם מה זה מותר אומר לי אמר לו רבי עבו ירוד נלה אומר רשי תנין שותה יש עוף ששמו תנין והוא שותה ובוכה ומספיק תמיד כך הוא קינה את רב זיר ה אמר לי הרי כבר אמרו החכים לרבי ש אין דוב טומה יורד משמיים אז לא ייתכן שירד חמור ואם יורד חמור אז זה לא חמור זה טהור רב קי גם מציין כ מצב בגי השס אן ובס חסו דובו נכמ בוזה חבס מתקשה איך ייתכן שרבו אומר לרב זר ירוד נל תני שותה אז הוא אומר שרב זייר היה מסתגף והייה פרוש מהעולם אז הוא אמר לו זה שאתה פורש יש לה את מסוגף זה הביא אותך שלא ידעת כזו שאלה פשוטה לפשוט אותה עד כאן nunes
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה
