הדף היומי מסכת סנהדרין דף נח
הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
הדף היומי מסכת סנהדרין דף נח
[מוזיקה] סנהדרין דף נכ השו מתחל בעזרת השם שורה וחצי האחרונות של הדף הקודם וסובר הזכרנו בסוף השיעור הקודם שרב מאיר סובר שהכלל הוא שכל הריס שבישראל חייבים על זה מיסס בזן אז גם בנוח מוזר על הריס אלו כאלו שיש להם רק חיוב ריסס אז בנוח לא מוזר עליהם בקשה הגמ וב רבי מאיר כלר שז ש ישר ומיס או בנוח מוזר אוליו ותניה גר שיסו אירוס של בקדושה לדוס בקדושה גוייה שהייתה בהריון ו התגיירה אז כעת הבן נולד בקדושה הורתו הייתה של ה בקדושה יש לוישי רוים ואין לו ישי רב אז רשי מסביר בעצם הוא גר וכל גר שנסגר ככות שנולד ואין לו שום קורבה לא לאביו לא לאמו לא לשאר קרוביו אבל חכמים גזרו על גר שכאלו הרייס שהיו אסורים עליו בשעה שהיה גוי ישארו עליו באיסור גם כשאחרי שהוא התגייר למשל אחותו מנאם והוא התגייר והיא התגיירה נריס מותר להם להתחתן היא לא אחותו הוא לא אחיה כי שניהם כקטנים שנו ילדו דומה אבל מה האנשים יאמרו שהוא בא כביכול מקדושה חמורה לקדושה קלה עד כתו היה גוי היה אסור לו להתחתן איתה הוא נהייה יהודי אז הוא ירד בדרגה כביכול ומותר לו להתחתן איתה לכן כל מה שאסור לגוי אסור גם לגר מה אסור לגוי רק שרם רק קרובה מחמתה קרובה מחמתו מותר לגוי אז מותר גם לגר אוקי צד נוסו אוסו מנוים יוצי אמו לפני שה התגיירה לפני שהיא ירתה ממנו היא ילדה בת והיא גם התגיירה ביחד עם אמה והוא נשע אותה אחרי שהוא הגדיל יוציא אחותו ולא יגור מבן נוח מד רבונו כמו שאמרנו שלא יאמרו כי רב מאר סובר שאחותו מנהם אסורה לבני נוח וכמו כמו כן שער שעריים כמו שנראה עוד מעט את המקור שלזה ר בשיטס רב לזר כמו שכבר נראה אבל אם הוא נס אחותו מן האב יח אותו רק מן האב ולא מן ההם יקיים נראה לאלון שזה רק בדיעבד יקיים לכתחילה כן גזרו עליו כי לא נאסר איסור אחווה בב נוך אלא אחווה מן האם א מנב מותר בביח כך סובר רב מו והמקור רשי מביא כמו שהגמר תביא עוד מעט שכתוב שאברם אבינו אמר לאבימלך שנכון שורו היא אשתי אבל היא גם אחותי אוסי בסוי אךי בסימי זאת אומרת אם היייתה גם בסימי היה אסור להתחתן איתה כיוון שרק בסוף היא מותר לי ממשיכים אחוס אוב מנו יוצי אפילו שזה אחו סאב אבל זה מנהם וזה דורשים הפסוק על כן זוו ובי הכוונה חוס אובי בנוים אבל אם הי אחות האב מן האב יקים אם היא דודה שלו היא אחותו של אביב אב רק מןר והיא גם התגיירה יקים בעבד החו אוי מנוים יוצי כי בהמשך הפסוק כתוב סמוי וזה החוי סמוי מנוים עכשיו מה קורה החוי סו אים מן האב אבזה רמי ארים יוצי בעצם לגר היה מצא אכלו מותר כמו שב נוח מותר בזה כי יש כאן שעיר שה רק של אב כ נכון שזה אחות האם אבל זה מן האב אבל רב מאר סובר שגזרו בזה כיוון שאם נתיר לו אחוי סוי מן ההב אז הוא יחשוב שכל שראי מותר לו יבוא גם להתיר לעצמו גם אחותו מנהם כל שכן אחות אמו ואחות אביו מנהם לכן ברגע שיש כאן אם אסרו עליו מה שאם כן אחות האב מן האב שהכל אב זה לא אסרו עליו ואחים אמרים יקא הם לא גוזרים כיוון ש לנוח מותר אחוס מן הב אז גם לגר זה מותר מוסיף כת רשי פתחנו שהביסה מדברת באופן שרוסי של בקדושה ולדו בקדושה אבל בעצם אותה הלכה תהיה גם במי שוי רוסו ולדו ש בקדושה הוא נולד כגוי ואחר כך הוא התגייר אז גם הוא מותר בכולו ואסור בכולו מה שנקטו זאת זה למעט אוסוי ולוסו בקדושה דהיינו גר וגיור שילדו והוא כבר נולד כישראל אז בוא רמר גוזר יותר אפילו שבעצם אין לו קרובים ולמשל אחות אחות אמו היא מתגיירת או אחותו שאמו ואביו הולידו לפני שם התגיירו היא גם מתגיירת הוא אסור בה ולא רק בא אלא גם בשעיר רעב למשל אחותו מן האב גם תהיה אסורה עליו אם היא התגיירה אפילו שהא נולדה לאביו בגוי אתו כיוון שהוא דומה לישראל גזרו יותר וכעת מסימת הברי על מה שראינו ברש מה שראינו ברשה שיש הבדל בין שב לשים שמ כל ארש משום שר יצי משום שרב יקים ממשיכים ומותר באיש אוכי אפילו אחיו מאמו אם אם אחיו גם התגייר או שהוא נסה גויה ושניהם התגיירו יחד או שהוא התגייר חר כך הוא נסע אישה אז כיוון שאין לבני נוח אז אין חשש שמרו הוא באמת לא אחי ק שנולד אז מותר בסוי אחרי שאחיו מת או שהוא גירש אותה כמו כן מותרי שכי וביב ושר כל הר שבות מחמת אישות מותרות לו כי שוב משום קורבה אין חשש כק שנולד וקורות מחמת ישות אין לביח ומה זה שרס מ בסיף לסו אש אביב דהיינו אביב ש הוא בעצם לא אביב הוא התגייר ככות שנו ילד ואביב מת אז אשתו מותרת לו עם מ גיורת רשי מוסיף שבלטו זה לא שייך כרי מדובר כ בברייס בגר שהוא נולד אחרי שאמו התגיירה אז כלתו זה כבר אחרי שהוא היה יהודי אז פרור שקלת אסורה לו גם אחרי מות בנו וכמו כן אין לפרש הכוונה לעשוי אישתו של הגר כי זה כלול בהמשך של הברי נוסו אישו ביטו כי אישו אוביטו זה כמו שתי אחוס ממשיכה הבריה נוסו אישו אוביטו אז רשי בפירוש שני אומר שזה עולה על זה שהוא נולד בקדושה וכמו כן כל יהודי שמתחתן עם שתי גיורות שלפני שם התגיירו עם היו אישו אוביטו אב רשי פירוש ראשון מפרש שזה מדובר בשער גירים דהיינו גוי שהתחתן עם גוייה ום ביתה ושלושתם התגיירו כוסס ומיחס בעצם מדרי להשאר עם שניהם כי כולם כקטע שנולדו רק מרבון גזרו שמ יבואו לשת אם ובת ישראלית אמרו לו תישאר רק עם אחת מסיימת הבריה ולכתחילה לא כנוס הגמור בומס מפרשת שזה עולה על מה שלמדנו לאל בתחילת הבריה שכל הקרובות של מנים יקים אז רק יקים בן יבד לכתחילה לא ישה אותם למה מסבירים הראשונים כיוון שהוא בדוש ודוס בקדוש אז הוא נולד כישראל אז עלולים להתחלף עעם ישראל גם הור לכן לכתחילה לא יכנוס גם כאלו שלגו מותר אבל בבד יקים ממשיכה הבריה מיסו אשוי מותר במיסוי דהיינו גוי וגויה שהתחתנו אחר כך הם התגיירו אחר כך אשתו מתה חמותו גם התגיירה אז הוא מותר כי לא גזרו מה שמותר לב נוח לב נוח בחמוס חמוס מה מי שודאי שלא כי קות שנולד ולא קרובות זו לזו והי דמרי אוסו בחמוס וגמור רבי ומס מפרשת במה הם נחלקו עד כאן הבריה לעניינינו מה רואים כאן בדר מו שגוי מותר בי שסובב אפילו שבז של ישראל ממיסים עלי שסובב כמו כן לפי שיטה אחת מותר בח מוסוי וזה חי במיס בזן מצד שני כתוב שעשו באחותו ובאות אבי ואחות ור כל זמן שזה מנים אפילו שזה רק חי כריסס אז זה לא מתאים הכלל שלמדנו בדס רמר בשיעור הקודם אומר רב יהודה יקש או רב מיר עלי בד רב אליעזר וו רבי מייר ליב ד רב קיבה רשי מציין גם מסכת ב גם מסך סירובן רואים שרב מייר היה תלמיד של שני התנו האלה אז מה שראיינו בברייס כעת שאחותו מאמו אסורה לו ואשת אביו מותרת לו זה רב מאיר משום רב לזר מהשר ראינו בשיעור הקודם שהכלל הוא שחי ומיס נסרו לגויים לאחי קריס זה רמ עלי בן רב קיב ויכן מבוארת שיטתם דתני נאמר לאודישן על כן זוי שובי סימו ודוב באשתו חוד אז דורשים כך על כן יעזוב איש שסו וסמו זמ מה הוא צריך לעזוב עם מי אסור לו להתחתן אובי הכוונה אחוי סובב כל שכן אחותו א הכוונה אחוס רב עקיב אמר לא אובי הכוונה אי שסובב אמוי אמוי ממיש אז ממילא רב עקיבה הוא דורש לאיש סובב ולאמו זה חי ומיס ומזה למדים לכל חי ומיס שבנו יח מוזר בהם לפי רב לזר לא מוזכר כאן קור דיוס מצד שני יש לו קורבה דווה אז כל קורב דחוה אסורה אפילו כאילו שזה רק חי כריסס בעצם כאן נו להביא את השיטות שלרב זב כיב רק ממשיכים להביא את המשך הברי ודבק ובזו הפסוק ממשיך דובק בש ודוב למדים מכך שבח מוזר על משכב זוכו אומר רשי זוכו לק דיבוק מתוך שנה נשכב נהנה אינו נדבק אמו בשו ח בנוח מוזר לי איש ולחוד אם מר להתחתן עם מי שנס עם בוור חוד שיוצא מהם זרע ובילדים בשר הב הוא מתאחד יצו ב חו שנ בוור שאינם יולדים מהאדם אומרת הגמור נדו בשתי השיטות למה כל אחד אמר אחרת אום אמר ליזר אמר אוב הסובב למה הוא פירש כך אי מובב ממיש הכוונה שיעזוב את אביב משכב זוכו אונה הגמור הינו דובק וזוכו אז לכן לא יתכן לפרש כך וביב אז שואלת הגמור א שסובב כמו שרב הקיב פירש אונ הגמור הנו בשו ולא בש חבר שכתוב בהמשך הם שזרה היא לחייב אותו לאחר מיס של ובי ביש סובב או נגמור רב זר סובר דויד אמוי כתוב אובי ואמו צריך לדמות אותם אחד לשני מה אמוי דשו לא שר בזה אישות אף אוב דל אשוס אז לא מדובר באיש שסובב שואלת כעת הגמורה מה הוא פירש בימוי אחוי סמוי למה ואשר וסרת רק אמו ממיש אונה הגמור הנו בש בש כי אמו אבי יש שואלת הגמ ר לאסור את אמח של אביו אונ הגמ דוב מהוד ממיש כי לא יתכן ממיש ר אמרנו זהש ז וזה למדד אמיש לכן פירש רב לזר שו הכנ חוב וא הכוונ חומו עכשיו רב עקיב אמו למה גמז הנו בש אונה הגמ עקיב מסובר שהכוונה לאסור לאחר מיס שלב מה הוא פירש אמו אמו ממיש לכאורה הנו בשוש ומה תאמר שאחרי שאביו מת זה כבר למדנו מאוב אי שסובב אז מתי צריך לאסור אמוי אונה הגמור צריך לאסור אמו מסוסו אביו אנס אישה היא לא הוא לא התחתן איתה אף פעם אז היא לא אסורה משום אשוב אבל היא אסורה אמו צריך לאסור אפילו בחיי אביו כי ה רק הנוס סובי זה למד מימו אז ראינו כאן שתי שיטות במהומה הם נחלקו אונה הגמור רבז סובר כיוון שמוזכר פסוק ובי ואמו צריך להשוות אותם ודומו דו וב לאשס לו א בכו בשניהם לפרש שממש לא ייתכן כי אובי ממיש זה כבר מדד בזו שניהם ביוס אי אפשר לומר כמה תומר שאם הוא הכוונה לאמו ממש אלא הסובב הרי זה למדים כבר מובב אז ממילא אם אני רוצה להשוות את שניהם אז בהכרח באך ובך ואני יכול למצוא דבר ששניהם דומים אובי הכוונה אחוס אובי ואמו הכוונה אחוס אמוי כך סבר רב לזר רב קיבה מוטב וק ב שסובב קר רב סובב עדיף להעמיד יעזוב וביב באי שסובב כי זה מוצאים בפסוק שנקרא ארסוב אי שסובב כי כתוב לגבי ישראל שאסור סובב ארויו פוחוי סובב כי בפסוק לא נמצא שהוי סובב נקראת וב רב הסובב ר יקרה רב הסובב לא יקרה נאמר בת לישראל רסג כ ש לא כתוב כרסו חוי בקשה כת הגמור מה רב זר אמר שבנוי אסו בחו סובי תושמע ריה להפך לרב קיב שהוא מותר בחו סובב ראינו בתו ויקח אמרו מסי חבד שאתה בתו של לוי דוי דוסו כי אמרום היה בנו של היה אחיה של יכבד מהלב דודוס מנוים היא הייתה אחותו של כאוס לא רק ששניהם נולדו מאותו אב מלוי אלא גם ממם היייתה אותה אם ובכל זאת הותרה למרום זאת אומרת שהכוס אב מנהם מותרת לפני מתירה מותרת לבן נוח תוכ גמור לוי דודוס מן האב יתה אחותו של רק מן האב שניהם היו בן ובת של לוי אבל אמם ללו היו שני נשים אחוי סב הותר להם כי הרי יזי שסובב רש אחוי סובי ואחותו מנהם כמו שנראה לאלון הפסוק שאברהם אבינו אמר ל אבימלך גם אומנ אחוס בובי ולא בס ז מותר עכשיו מבי גמור ריה לרב ליזר קושייה רב עקיבא רב עקיבא אמר שב נוח מותר לו לשת את אחותו תושמע אברהם אבינו הגיע לפלישתים אז הוא אמר לכולם על סורו שי אחותו קפח שיהרגו אותו כדי לשת אותה אחרי זה אבימלך הוא לקח את סורו ואז הקדוש ברוך הוא בא אליו בחל הלילה אז אבימלך אומר לאברום איך אמרת שהיא אחותך אומר לאברם נכון שהי אשתי אגם אומנו אחוי בס אובי אך לאי בסימי לכאורה הוא רוצה להסביר לו איך התחתנתי עם אחותי כי רק בסוב אב לא בסימי מיכלל דבו אסור קושיה לרב קיב דוכה הגמור סברה שהוא בא לישב למה הוא התחתן איתה אחוס אבו היא בכלל הייתה אחותו בסוכ ה התה אחיינית שלו ה הייתה בתו של הורון אחיו וכ דכיון שחיינית שלו לא ישנה מנ ולא ישנ מנוים שרה גם לישראל מחנית בכל מקרה א ורסס בדו הוא לא בא להסביר לו איך ה מותר לו להתחתן איתה הוא רק בא להסביר את עצמו למה אמרת אמרתי שהיא אחותי כי היא גם אחותי איך היא אחותי כי היא בת אבי איך היא בת אבי כי היא בת אחי אז המלה נקראת גם בת של אבי כי בני בונים הרי הם כ בונים מה שהוא מסיים ואומר אח לוי בסימי זה לא כי אז לא הייתי יכול להתחתן איתה אלא אומר לו את האמת מספר לו את האמת דע לך שחיינית שלי אבל היא רק נרדה של אבי יא לא נרדה של אמי ו גמור עוד ריה לרב ליזר קושיה ל רב עקיבא תושמע נאמר בברייס מפני מה נוסו אודו מז ביטוי ביחד עם קיין נולדה תהומה אז למה עודו מריש לא התחתן איתה לכאורה למה הוא צריך להתחתן איתה יש לו את חבו מסביר תוסס שכשלה חבו מאיץ הדס היייתה ראוייה למות מיד ואם משום ודום שהיה שרוי בלא אישה היה יכול לקחת את בתו למה זה לא היה פתרון ולמה חוו הייתה צריכה להישאר בחיים כדי שיסו קין סחוסי כי אם אביו היה מתחתן איתה אז לקאן לא היייתה אישה שנאמר כי ומרתי אוי לום חסד י בונה תחילתו של עולם נבנה בחסד שציווה עוד מור ישן לגמול חסד עם בנו וסרה לו והטירה לקיין כדי ש בני העולם רשי מפרש לפי זה מה שנמר בתירה שאסור לשת את החוי סוי בסובב חסדו מה הכוונה תר בא לומר נכון שקין התחתן עם אחותו אבל אז היה חסד חסד גמלתי איתו כדי לקיים את העולם אבל אתה יש לך מספיק מ להתחתן אל תתחתן עם אחותך אז מה רואים אולב אוכי אסיר אזה רק היה היתר מיוחד לקין כיוון שאין לו אישה אחרת אונה הגמור לא כשר כיוון שהותרה לקין ישרה לכולם ורק לבני ישראל ומת תוירה היא נשרה אז אין קושיה מביא ק את הגמורה לאל בתחילת הסוגיה הגמורה הבינה שרב לזר ורב קיבה הם לא אוסרים רק את מה שמפורש בפסוק אלא הם למדים משם לשער הרדומות לכך אבלב חולק אומר רב הונ נוכרי מות בביטוי בין לרב לזר בין לרב קיבה כי הוא סובר שרב לזר ורב קיב ששניהם דורשים את הפסוק על כן זוש אז רק מה שמפורש בפסוק רק זה אסור לב נוח ביתו לא מוזכרת שם ואם תומה מפניד מביט ואז יכלו להרוג את חו על ח צס כדי שסו חסד ונ קומר אונ נוכרי אס בביו כי למדים זאת זה דומה לה שנאסרו בכזו איש תיד הרה לכך ש סוביטו ובהכרח הייתה חותך אשר בחיים תוח גמור ו יתכן ש מותר בביתו אוס כ ש חסד ונ מביאה הגמור עניין חדש אומר רב חסדה עבד עבד כנני של ישראל מותר במוי ומותר בביטוי וכל שכ שר הריס אמו ובתו זה הכי קרובות אליו למה מצד אחד יוצ מכלל נוכרי הוא כבר חצי יהודי כבר חי מצס בישו אז פק נושם בן נוח ולכלל ישראל יבו שנגור עליו שמרו בוא מקדוש חמור לגדוש שוק לו כי יודעים שהוא לא ישראל גמור אז הוא מותר בכל אלו כי בעצם הוא כקטן שנו ילד ולכן יש לו יותר בקלו וגזירה גם אין עליו מביאה הגמור כבר הזכרנו זאת לאל כסר אבדי מומר רב לזבי חנינה בן נוח שחד שחו עבדו אז בעצם אין ביניהם מישות רשי אומר לה זה כמו בהמה עם בן זוגה ובוא להו בעל הבית בא אחר כך נר גלו כי מיוחדת לעבדו ורשי לל מסביר שזה משום גזל שואלת הגמורה מאימה ש נחשבת כ מיוחדת לו אומר רב נחמן מדקור לו רביס דפניה מה שבנות העיר קוראים לה הילדה של העבד הזה והזה מאז היא נקראת מיוחדת לו מם עשה ורוסו שא כבר לא תקרא מיוחדת לו אם תבוא להפקיר את עצמה להתחתן עם אדם אחר אומר ונ מ שפור רויש בשוק אומר רשי בזמנם גם הגויות הנשואות ה רגילות לא לצאת בשוק בראש פרוע אז ברגע שהיא פורעת את ראשה בשוק אז היא מראה שהיא כבר לא מיוחדת לעבד עניין חדש אומר רבי אלזור אומר רבי חנינה בן נוך שבעל אשתו של כדרכו אפילו ש אשתו חייב שנאמר בפסוק שהזכרנו ודבק ודוב באשתו ו של דרקו אומר רשי של דרקו אין כאן דבק שמתוך שנה נהנית בדבר אינה נדבקת אמו גם משכב זוכו כלול בזה כמו שאמרנו כל שאין דבק כלול באיסור הזה אמב לא יתכן מ יר שבתו שגורס מותר ונו מחב לא יתכן שכרי יהיה אסור בדבר שרל מותר א אמר ו נכון אתה צודק בלימוד שלך ש אבל לא לו לו בח שב זה אבל אומרים ודוק ודרקו מה שהסרתי לך באיש חברך והטרי לך באשתך זה רק כדרכו שלא כדרכו גם בשח רי לא נאסר אומר רבי חנינה נוכרי שכו ישראל חי מיס שנאמר כתוב שמשה רבנו יצא והוא ראה איש מצרי מכה יהודי ויפן קון כוי ויניש ויחס המצ וגו תמו בכול למה הוא הרג אותו כח מיס ואומר רבי הנה הסוו אדם שמקל לא יש ישראל פיו את הלכי של ישראל נותן לו סטירה כאילו סויט לאיש שיוכל הסתירה לקדוש ברוך הוא שנאמר מוקש אודום אדם שקש אדם ישראל הם קרואים אדם כמו שכתוב בפסוק תנו צצ מריס אודום אתם קרואים אודום ול קודש כאילו לוע את הקודש כסר הל של קודש מ הגמור שלש מר שלוקי סימנ מגביע עבדוש בסימן אומר לוקיש המביע יוד על חו כדי להכות אותו אף על פי שלא יק עדיין ק רוש שנאמר משה רבנו ראה שני עברים ניצים כתוב בחז ש דוס יירום רשו למקרו לקיסו נמר א לא מסכן למה אתה מתכונן להקות בכל זאת כ קורא לו וי ל ראשו אף על פי שלא יק ק ראשו זהר אמר רבי חנינה אדם שמביע חו קרחת שנ מה כתוב בבני עילי שהם היו לוקחים בכוח את בשר הזוכים אז הם אמרו לכל מי שהביא קורבן לביס מקדוש ואם לא אם לא תיתן לי מהבשר לקחתי בחוזקו דהיינו שהוא מאיים עליו להכות אותו עדיין לא הכה אותו רק מאיים ומה כתוב על האיום הזה וקסי תי חת סנור ם דול מויד זאת אומרת ש מי שמאיים להקות הוא כבר נקרא חויתה רב הונו אומר מי שמכה מי שרגיל להרים את ידו תקוצץ יודו שנאמר אוזרו רומו מי שרגיל להרים את ידו על חברו תשוב ומספרת הגמור באמת כך הוא עשה רב הונ קוץ יודה היה אדם שהיה רגיל לקות את חברו אז רב הונה קצץ לו את ידו ויש לו כוח לעשות כזה קנס כמו שלמד בדף מב שלבני יש כוח לעשות סיג וגדל דובו רב לזור אמר מי שמקה את חברו אין לו את הקונה לו קבורה שנאמר ואיש זרוה מי שמניף את הזרועה על חברו לא ורץ הארץ מתוקנת לו לקבורה כלומר ראוי למיטו לקברו עוד רשה על אותו פסוק ואומר רבי אלזו ניתנו קרקע אלאו לבעלי זרוס כלומר אומר רשי אין ראוי לקנות קרקע אלא לבני זרו רק אדם עלים הוא יכול לקנות קרקע נשג רובד קרקע יש הרבה מריבות סביב קרקע שבעות בהמות מפסידות את היבולים גנובים בו וגון רילוב מי אמר ששלך וצריך שחו זוק כנדון אז רק מישהו בעל זרוע הוא יכול לקנות קרקע שנאמר ואיש זרוה לא יה אורץ ממר שניה שלוקלוק מסי אדד מוסו ז בלוחם אז נאמר אובד בלי אפשר לק זא כעבד צמו כבד דומו כל הזמן כמו העבד של האדמה כל הזמן מתעסק חורש משקה מנקש מעדר ז בלוחם יהיה לו הרבה יבול ואם לה מתעצל לא יז בלוחם ממר שלישית ואמר לוקיש נוכרי ששוב מלאכתו יום שלם יממה שלמה חי מיס שנאמר כתוב אחרי מבול ו ולי ישבו אז בפשטות זה נאמר על ששת העונות לשנה שתמיד הם לא ישבותו אבל דורשים זת גם על בני אדם בני אדם צריכים תמיד לעבוד ואומר מה למדנו ליל אזור שלום זו מוסון הכן שבני נוח מוזרים אז ברגע ש מוזרים יש כאן חיוב מיסה אז כן שהו זרו בלא ישבו יסו חיבים מיסה אומר רבנה אפילו שיני בשבס מסביר רשי אל תחשוב שרש לוקיש מתכוון דווקא שהוא עשה לעצמו שבת לשם חובה כגון בשבת שיום שביטה לישראל אז הגוי שובט או ב ם רשן שזה יום שביטה של הנוצרים אלא מנוחה בעלמה בעל מגר שלא יבטלו מלאכה אפילו יום שלא מיוחד לשיטה אז הוא נקט שני שזה היום הראשון אחרי שבת וראשון הודין שלישי רביעי חמישי שואלת הגמור ולך שג בשבע מצו למה זה לא כלול במצו שנוח אונה הגמור קיק חושי מה שפירטנו ליל רק כאלה מצוות שש אל תעשה אל תגזול לא הרס כל אלו קוס לא קחש וזה קוסי אל תשבות קו מסי מלאכה שואלת הגמור דין קוסו לעשות משפט כחשב הונ הגמ קושה וש אל תעשה יש בזה שניים קושה משפט וש אל תעשה עבל אפילו כש לא מצובה לעשות משפט והוא יושב בטל אז הוא צריך להתבטל מלעשות עבל לכן זה מפורט אבל הז בוס יש ב רק ומס לכן לא פרטו אותה בין מצוות נוח עד כאן דף נחס y
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה
