הדף היומי מסכת סנהדרין דף נז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף נז

[מוזיקה] סנהדרין דף נז מתחילים בעזרת השם שורה 11 מלמעלה במילים אמר רב יוסף יש סימן נפלא לזכור את כל שבע מצוות בני נח א' ב ג ד א' איסור עבר מן החי לא לאכול בשר שניטל מהבהמה כשהיא היייתה בחיים ב ברכת השם לא לקלל את השם ג' גזל ד דינים מצווים להעמיד דיינים ומה הם השלוש מצוות הנוספות זה לא צריך סימן זה השלוש העבירות החמורות שחייבים למסור עליהם את הנפש עבודה זרה גילוי עריות שפיכות דמים אמר רב יוסף המרי בי רב אמרו תלמידי בית מדרשו של רב לא על כל שבע מצוות בני נח הוא נהרג אלא רק על שלוש מצוות מתוכם בן נח נהרג והסימן הוא שבן נח נהרג על גשר הראשי תיבות של המילה גשר סימן על גילוי ריות שפיכות דמים ועל שפיכות דמים והרי שזה לא האות הראשונה האות השנייה על ברכת השם מתקיף לרב ששת רק שלוש ביש למה שפכו דמים מפורש שבן נוח נהרג דכתיב שופך דם האדם הוא רוצה אתה יודע איך ימיתו אותו באדם דמו ישפך אדם אחר יהרוג אותו אז רואים מכאן שאפילו בן נח נהרג אם הוא שפך דם אלא הנך גילוי העריות וברכת השם מנ להו מנן למדו תלמידי בית מדרשו של רב שבן נוח נהרג עליהם אי גמר משויכות דמים אם לומדים בנייניו משויכות דמים אליהם אז למה דווקא אליהם אפילו כול הוא נמי כל השב המצוות תלמד במניין משפיכות דמים שבן נוח נהרג ומה תאמר לא יש בכל אותם מצוות מיוחדות שבן נוח נהרג יש לימוד מיוחד והיא משום תרבי יש ריבוי מיוחד מזה שכתוב עוד פעם את המילה איש איש איש גבי אריות איש איש של כל שר בשרו לא תקרבו לגלות רבה לגבי ברכת השם איש איש כי יקלל אלוקיו לכן מרבים תוספת כמובן לרוצח שכבר אמרנו מפורש שהתורה אומרת שופרך הדם האדם באדם דמו ישפך אז למה אתה אומר שיש רק שלוש מצוות שבן נוח נהרג עליהם אם כן עבודת כוכבים נאמי גם אם הוא עובד עבודה זרה יהרג אית רבה מאיש איש כי גם שם כתוב איש איש מבני ישראל ו מנגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למולך שזה סוג עבודה זרה מו תיומת אז אם כן יש לנו ארבע דברים שבן נח נהרג עליהם אלא אמר רב ששת נכון אמרי בירב על ארבע מצוות בן נוח נהרג שואלת הגמרא ועל עבודת כוכבים בן נוח נהרג והתניה באיסור עבודת כוכבים הכלל הוא שסוגי עבודות דברים ש בידין של ישראל ממתין עליהן בנח מוזר עליהן משמע שרק מוזר אן מיתה לא אמר רב נחמן בר יצחק אצל גוים לאצ צריך גם הזהרה וגם מיתה ההזהרה שלהן זוהי מיתתן עצם זה שם עוברים על הזהרה הם כבר חייבים מיתה רב הונה ורב יהודה וכולו תלמידי דרב אמרי לא רק על ארבע מצוות בן נוח נהרג אלא על כל השבע מצוות בן נוח נהרג גלי רחמנא בחד התורה גילתה בשפיכות דמים וועדים לכולו לומדים במ מצינו בנייניו מה שנקרא לכל שבע מצוות שגם עליהם בן נוח נהרג שואלת הגמרא ועל הגזל בן נוח נהרג והתניה אנחנו יודעים רשי מביא בבב קמה כתוב שאסור שיש דעה שאסור לגזול מגוי אבל כאן כתוב הברייתא ככה בני נח נצטוו על הגזל ולכן אם הוא גנב או גזל וכן אם הוא לקח אישה בגזל שבוית מלחמה יש שטיפת תואר וכן כיוצא בהם דברים שמ אינם ממש גזל ואינה ממש כמו י שטיפת תואר שמפורש בתחילת פרשת כי תצא ובהמשך הגמרא תבאר מה כיוצא בהם גם הם כלולים באיסור של גזל וגניבה ויפת תואר והכלל הוא קוטי שגזל קוטי קוטי בקוי וכן קוטי בישראל אסור ישראל בקוי מותר ואם היתה אם יש את דבר הזה שבן נוח נהרג לגזל למה כתוב אסור תכתוב ניתנה חייו אז אם כן לכאורה נראה מכאן שהוא לא נהרג זה רק אסור מתרצת הגמרא באמת בן נח נהרג על כל השבע מצוות וגם על גזל ומה הסיבה שלא כתוב חייו משום לקבי למתנ סיפה כי רוצים לכתוב שם בהמשך ישראל בקוי מותר לגמרי ולא רוצים שיהיה שתי קצוות מותר מצד אחד וחייב מצד שני אז לכן כותבים מותר ואסור שזה פחות קצוות קיצוניות שואלת הגמרא והרי באותה תוספתא כל איך דת לי חיובה כשרוצים לומר חייו לא כותבים אסור מתני קטני כתוב מפורש חייב את נירי שה כתוב שם בראש הבריתה בני נח נצטוו על שפיכות דמים כייצד קוי בקטי קוטי בישראל קוטי שהרג קוטי או שהוא הרג ישראל חייב ישראל קוטי פטור אז אתה רואה שכש רוצים לכתוב חייו כותבים מפורש ואם לא כתוב בגזל חייב אולי נאמר שבן נח לא חייב מיטה על גזל אונה הגמרא לגבי שפיכות דמים לא היה אפשרות אחרת לכן כתבו חייו אצל קוטי ופטור לגבי ישראל כי התם היכי ליטני איך יכתבו ליטני אסור לגבי קוטי ומותר לגבי ישראל היכי מותר לישראל להרוג לכתחילה קוטי והתניה קוטי ורואה בהמה דקה יהודים שמן הסתם הם גזלנים כי הם רואים את בהמתם בשדות אחרים אם הם נפלו לבור לא מעלין אותם מהבור להציל אותם ולא מוריד אותם מצד שני להמיט אותם בידיים אז אם כן לכן לא יכלו לכתוב לגבי רוצח את הלשון אסור ומותר אז לכן כתבו חייב ופטור אבל בגזל אפשר לכתוב מותר אז אחרי כותבים לגבי קוטי אסור למרות שזה בעצם חייב שואלת הגמרא כתוב בתוספתא על הגזל בן נוח נצטוו על הגזל כיצד גנב וגזל וכן לקח כ שבוית מלחמה ה שטיפת תואר וכן כיוצא בהן מה זה כיוצא בהן ב כיוצא בו בגזל מה היא בהתחלה אמר רבח בר יעקב לא נצרכה אלא לפועל שעובד בכרם והוא אוכל מהענבים שם בגזילה נוכה הגמרא פועל בכרם אימת מתי נחשב האכילה שלו גזלה אם בשעת גמר מלאכה אם שחרו אותו לעשות מלאכה של גמר מלאכה לקטוף את הענבים מותר לו מן התורה לאכול אתתי רהו ואם לאו בשעת גמר מלאכה גזל מעל יהו זה נכלל בגזל מה מכתוב כיוצא בו אלא מנסה לומר רב פפא לא נצרכה כיוצא בהן אלא לגזל שפחות משווה פרוטה שקוי מוזר עליו שואלת הגמרא החי קוטי בישראל אסור הרי ישראל בר מחילה הוא ועל פחות משווה פרוטה דרך למחול אונה הגמרא נאי דבתר החי מחיל לי אחרי זמן הוא מוכל אבל צערה בשעתי בשעת הגזלה מלט ועוד קודם המחילה כבר התחייב ולכן הוא נחשב כיוצא בגזל ואסור שואלת הגמרא אם כן איך אפשר לומר על קוטי בקוי שזה לא גזל ממש אלא רק היוצא בהן כיוון דקי בקוי ו בני מחילה נינו אצל הגויים המחילה לא עוזרת כיוון שאינו במצוות השבה של והשיב את הגזלה משת גזלה כבר תחייב מיתה אז גם פחות משווה פרוטה גזל מעליה הוא אלא אמר רבח ברי ד רויקה לא נצרכה כיוצא בנילה לכובש שכר שכיר כגון הוא אומר לו אני חייב לך על זה שעבדת אצלי ואני לא אשלם לך זה לא שהוא הוציא ממנו ממון לכן זה לא נחשב גזל ממש וזה הכוונה כיוצא בגזל שעל זה אומרת הבריתה קוטי בקוי קוטי בישראל אסור ישראל בקוי מותר א זה כיוצא בו בגזל מה זה כיוצא בו בפה תואר מה היא אונה הגמרא כי אתת הרב דימי כשהוא בא הוא אמר בשם רבי אלעזר אמר בשם רבי חנינא הכוונה היא לבן נח שיחד שפחה לעבדו אז אותה שפחה מיועדת לאותו עבד והאדון בא עליה אין כאן משום אשת איש אבל הוא נהרג עליה משום גזל וכן ישראל שיחד שפחה כנענית לעבד עברי ונכרי בעליה הוא נהרג זה קוטי בקוי וקוי בישראל אבל ישראל בקוי מותר היינו נוכרי שיחד שבחה לעבדו ובא ישראל ולקח אותה בשביה מותר כיוון שאפילו אם הוא היה לוקח בשביה את אשתו של הקוטי בעצמו היא היייתה מותרת לו אבל מעניין ש כיוצא בו בשפיכות דמים לא תניה לא כתוב בתוספתא שגם על מקרה כזה בן נוח חייב אמר הביה אם השכחת דתני אם תמצא בריית שכתוב שהוא חייב אפילו בכ יוצא בשפיכות דמים רבי יונתן בן שאול הי זה הכוונה דברי רבי יונתן בן שאול ד תניה רבי יונתן בן שאול אומר הרודף אחר חברו להורגו ונרדף רוצה להציל את עצמו יש לו שתי אפשרויות הוא יכול להציל את עצמו בפגיעה באחד מאיבריו של הרודף כגון לקטוע את רגלו ולא הציל את עצמו בעבר של הרודף אלא הרג את הרודף לגמרי זה כיוצא בו בשפיכות דמים ומה הברייתא שכתוב ש כיוצא בשפיכות דמים זה גם כלול בשפיכות דמים הייתי אומר ש קוטי בקוי וקוי בישראל נהרג אבל ישראל בקוי פטור מספרת הגמרא אשכך רבי יעקב ברחה הוא מצא דו כתיב בספר הגדת דבי רב היה כתוב שם פרטי הלכות בדיני מיתת בן נוח כתוב שם בן נח נהרג בדיין אחד ובעד אחד ואפילו שלא בהתראה מפי איש ולא מפי אישה הנה יכולה לדון ולהעיד ואפילו קרוב כשר בבן נוח משום רבי ישמעאל אמרו בן נוח נהרג אפעל העברין אם הוא עשה הפלה היינו כה אישה והפיל את וברה מנני מילי מנן לומדים את ההלכות האלה אז קודם כל מנין לומדים שדיין אחד אמר רב יהודה דמר קרא אך את דמכם לנפשכם כתוב שלשון יחיד אדרוש אפילו בדיין אחד ויש הקש בין אדם לביין חיה מזה שכתוב מיד כל חיה ללמד אפילו שלא בהתראה כמו שחיות את השדה לא שייך התראה מאיפה יודעים עד אחד יש כתוב אדרשנו ומיד האדם לשון יחיד אפילו בעד אחד מיד איש ולא מיד אישה אחיו ואפילו קרוב משום רבי ישמעאל אמרו אף על עוברין מה הית דרבי ישמעאל דכתיב שופך דם האדם בתוך האדם דמו ישפך איזה הוא אדם שהוא באדם א אומר זוב שבמ אמו והתנה הראשון תנא כמה שלא מחייב עלו ברין תנה דוי מנשה הוא דאמר כל מיתה אמורה לבני נוח אינו אלא מיתת חנק ו אינו דורש האדם באדם היינו עובר ושד הוא דורש את זה הי באדם הסיפ דקרא על סוף הפסוק ודרוש בי דורשים אחי כך באדם בתוך גופו של האדם דמו ישפך איזו שפיכות דמים של האדם שהוא בתוך גופו של האדם היינו שאין דמו נשפך לחוץ ואומר זה חנק מתיב רב אב מנונה ואישה לא מפקדה היא לא נצטוותה על הדין לא להעיד ולא לדון והרי הכתיב אצל אברהם אבינו כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך השם לעשות צדקה ומשפט וגומר ביתו היינו נשים משמע שהם מצוות על המשפט תרצת הגמרא הוא מוטיב לה והוא מפרק לה אותו רב אמנונה שהביא את הקושיה הוא בעצמו תירץ לא הכוונה שבניו ובני ביתו שניהם מצוים בצדקה ומשפט אלא בניו לדין ובני ביתו לצדקה אמר לרבו ישב רב פפא אימה אולי נאמר בת נוח שהרגה לא תהרג כי כתוב מיד איש אדרוש את נפש האדם מיד איש ולא מיד אישה כתיב אמר לרב פאפא אחי אמר רב יהודה שופך דם האדם לא משנה מי השופך מכל מקום אפילו אישה חייבת שאל רבב יסב אמה בת נוח שזינתה לא תהרג תכתיב על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו ולא כתוב אישה אז אולי הא לא מצוה באיסור של זנות אמר לי רב פפה אחי אמר רבי יהודה הפסוק מסיים ויו לבשר אחד הד הרבינו קרא היינו שמשווים ביניהם אם כן גם היא אסורה והיא מחוייבת בזה עד כאן השיעור על דף נז
לצפיה בתכנים נוספים: