הדף היומי מסכת סנהדרין דף נא

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף נא

[מוזיקה] סנהדרין דף נא מתחילים בעזרת השם דף נ עמוד ב שורה תשיעית מלמטה במילים תנו רבנן מסופר במסכת כתובות דף סז על מרוקה היה לו שכן עני בכל יום הוא היה נותן לו מתחת לדלת ארבעה זוז אותו אני לא ידע מי נותן לו את הכסף הפם פעם אחת שמר הוא כבר התעכב בבית המדרש ואשתו כבר באה אליו לשם ואז הם הלכו ביחד הם הגיעו לביתו של אותו עני ורצו לשים את הכסף בסתר כדי שהוא לא יתבייש באותו ערב העני רצה לראות מי הם אלה שנותנים לו את הכסף כל פעם וכשהוא בא לראות מרו קווה הרגישו שהם באים מרוקה והרבנית הרגישו שהוא בא לראות אותם אז ה מהר ברחו והסתתרו ממנו כדי שהוא לא יראה מי נותן לו את הצדקה הם הבינו שהם ידעו אם הוא ידע שהם אלה שנותנים לו את הצדקה זה מאוד יבייש אותו אז הם הלכו והסתתרו לא פחות ולא יותר בתוך תנור רותח שאמנם הוציאו משמה את העצים הבוערים אבל עדיין היה רותח מאוד והגמרא שואלת שם במסכת כתובות מנן מרוקו למד שצריך לעשות דבר כזה אומר הוא למד את זה ממה שהיה עם תמר ש יהודה גזר עליה מיטה בשריפה כדין בת כהן שזינתה כי הרי היא הייתה בתו של שם כך מביא רשי שם הם היו כהנים ו היא הייתה מוכנה תמר להישרף כדי לא לבייש את יהודה שהוא יש לו חלק בעניין הזה וזה יכול לגרום לו לבושה מאוד מאוד גדולה אומר רב או רבי שמעון חסידה או רבי שמעון בר יוחאי נוח לו לאדם שיפיל את עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים לומדים את זה מתמר שהיא היייתה בת כהן וגזרו את דינה כמו בת כהן שזינתה בשריפה עד שבסוף התברר יהודה ודה וכל הסיפור שה פסוקים מספרים ודה וכולי ובסופו של דבר היא זכתה להעמיד את כל מלכי בדוד שיצאו מבנה פרץ בכל אופן הפסוק אומר הובת איש כהן כי תכל יכול ש תהיה חייבת שריפה אפילו היא חיללה את השבת תלמוד לומר תכל לזנות בחילול שבז ה כתוב מדבר יכול לא דווקא נשוא אפילו בת כהן פנויה עונה הבריתה נאמר בבת כהן כאן אביה ונאמר בנערה מאורסה שזינתה להלן אביה מה להלן בנערה מאורסה זה זנות היותה לזיקת הבעל כי הרי כבר קיבלה קידושין אף כאן בבת כהם מדובר בזנות שנעשתה עם היות עלה זיקת הבעל שואלת הברייתא מנין שאביה צריך את המילה הזאת לגזירה שווה או אינו אומר אביה אלא לומר שמדובר שזינתה עם מביה ואז דינה בשריפה ולהוציא את שאר כל האדם שהיא זינתה איתם אין דינה בשריפה אלא בסקילה כמו כל בת ישראל ולא כמו בת כהן אונה הבריתה כשהוא אומר היא מחללת המשמעות היא שהיא זו שמחלל את בעונה את אביה ולא שאביה מחלל אותה אוה כל אדם אמור הפסוק מדבר שזנתה עם כל אדם שעל ידי כך היא מחללת את אביה לא מדובר פה שהיא זינתה עם אביה לא מדובר שהיא זינתה עם אביה ואם כן המה אני מקיים המילה אביה זה בעל הגזירה השווה שהזכרנו נאמר כאן אביה ונאמר להלן ב מאורסה אביה מה להלן זנות עם זיקת הבעל אף כן זנות עם זיקת הבעל שואלת הברייתא אם לומדים גזירה שווה אז אולי נלמד גם מה להלן בנערה המאורסה שמדובר כאן שהביאה סימנים של נהרות והיא לא הביאה עדיין סימני בגרות הנו בערך בגיל 12 והיא הרוסה דווקא ולא נשואה אף כאן ולי אמר שבבת כהן גם יהיו את שתי ההגבלות האלה דווקא בנערה ודווקא הייא ארוסה אבל נערה והיא נשואה או בוגרת שהיינו בערך בגיל 12 וחצי והיא ארוסה או בוגרת והיא נשואה ואפילו זקינה מן עין שגם עליה כיוון שהיא בת כהן נגזר שריפה תלמוד לומר הוא בת כהן מכל מקום למרות שיש גזירה שווה כיוון שיש יתור של וו' הו בת כהן אני מרבה גם נשואה ובוגרת כשכתוב בת כהן אין לי שדינה בשריפה אלא שנישאת לכהן כמו שהגמרא תדרוש בהמשך איך רואים את זה דווקא אם הא נישאת לכהן זנתה אבל אם היא נישאת ללוי או לישראל או לקוי עובד כוכבים או לחלל שהיינו אם הכהן התחתן עם אישה שאסורה לכהן כמו גרושה אז מי שנולד נקרא חלל שהוא לא כהן הוא מתחלל מהכהונה או שהתחתנה לממזר שההורים שלו התחתנו באיסור כזה שלא תופס בהם הקידושין ל זה שנולד הוא ממזר או אם היא התחתנה לנתין אחד מהגבעולים הם התגיירו בימי יהושע ודוד המלך גזר שהם יהיו אסורים לבוא בקהל ישראלי אסור להם להתחתן עם עם ישראל מנין שאף על פי שהיא התחתנה עם אחד מאלה אם היא זינתה דינה בשריפה תלמוד לומר בבת איש המילה איש מיותרת ובת איש כהן לומדים מזה שאביה צריך להיות איש כהן אבל הי אף על פי שאינה כהנת ו בעלה אינו כהן בכל זאת היא נידונתי ממשיכה הברייתא בפסוק כתוב ותביעה היא מחללת דורשים היא בשריפה ואין בועלה בשריפה אלא בשקילה כמו כל בועל ארוסה בת ישראל עוד אומרת הבריתה היא בשריפה ואין זו ממ בשרפה שני עדים שהעידו עליה שהיא זינתה בסוף הא מו באו עדים אחרים ואמרו שהם לא יכלו להעיד את מה שהם העידו כי באותו זמן הם היו במקום אחר איתם אז התורה אומרת שעושים לעדים מה שהם זממו לעשות כאן במקרה שלנו למרות שהם זממו לגרום לה שהיא תהיה במיטת בדן של שריפה הם עצמם לא יהיו בשריפה כי ממעטים דווקא היא בשריפה ולא זו ממה רבי אליעזר אומר את אביה בשרפה ואת חמיה בשקילה והגמרא תבאר מה הכוונה כאן בדברי הבריתה תחיל הבריתה אמר מר יכל יכול ככתוב הובת איש כהן כ תחל אפילו אם חיללה שבת תהיה דונת בשריפה נשאלת השאלה אם חיללה שבת בת סכילה היא אז לפי דעת רבנן סכילה זה חמור משריפה אז למה שנקל עליה בגלל שיבת כהן שיהיה לה מיתה של שריפה אמר רבה הא הבריתה הזאת מני כמו מי נשנתה כמו דעתו של רבי שמעון הי דמר מיתת שריפה חמורה ממיטת סקילה לכן סלקה דעתך אמינה היהו בדעתך לומר הויל והחמיר בהוא רחמנא בכהנים דרבי בהו מצוות יתרות הויל והתורה החמירה בכהנים שהוסיף עליהם מצוות שמיוחד לכהנים לכן גגם בחילול שבת נחמיר עליה שתהייה דונת בשריפה ולא בסקילה לפי רבי שמעון ששרפה חמורה כמה שמלן שלא מדובר כאן בחילול שבת אלא דווקא בחילול של זנות שואלת הגמרא מה ישנה בת כהן שהיה צד להחמיר עליה לגבי שבת יותר מני דידי יותר מהכהנים הזכרים למה דווקא על בת כהן אם אתה מדבר שכה יש להם מצוות יתרות ולכן צריך להיות עונש יותר חמור אז למה דווקא בת למה בנים לא אונה הגמרא סלקת חמינה היה עולה בדעתנו לומר היהו כהן דשטרי לי שבת לגבי עבודה הכהנים נכון יש להם מצוות יתרות אבל מצד שני יש דברים שהם לא מצווים עליהם כי הרי יש מקרים שלהם מותר למשל לחלל שבת לצורך העבודה ארי מותר להם במקרים מסויימים לחלל שבת אז לכן גם במקום שלא מותר לו לעשות מ לא נחמיר עליו במיטה יותר חמורה אבל היא בת כהן כיוון דלא אשתרי שבת לגבה אין עליה שום התר מיוחד לגבי שבת שיהיה מותר לה לחלל אימה הייתי אומר שחמי עליה שתהייה דונת בשריפה גשמ שתחל מדובר דווקא לזנות ולא חילול שבת ממשיכה הברייתא יכול אפילו פנויה גם היא תהיה דונת בשריפה אם זנתה נשאלת השאלה איך בכלל היה ו בדעתך דבר כזה ה לזנות כתיב מי אמר שזה שזה גם יכול להיות בפנויה לכאורה זה מדובר פה דווקא בכזאת שישת איש אונה הגמרא כדי רבי אלעזר דאמר פנוי הבעל הפנויה שלא לשום קידושין שלא לשום אישות זה נחשב זנות והשאה שהיא אסורה לכהן עוד ראינו בברייתא או אינו אומר אביה אלא לאמר שהיא זינתה עם אביה ולהוציא אם זינתה את כל אדם שואלת הגמרא מה בכלל העולה בדעתך שמדובר פה שהיא זינתה עם אביה אלא מהניו שזינתה מאביה מהריה בת כהן לא דווקא בת כהן אם היא זינתה עם אביה אפילו אם היא בת ישראל נמי היא בשריפה דמר רבא אמר לי רב יצחק ברבו דימי לומדים גזירה שווה אתיה הינה הינה ללמד שהב הבעל ביתו חייב כתוב בבת בנו ובת בתו ערבת בת בנך או בת בתך לא תגלה ערבתן כי ערותך הינה אז כתוב הינה בבת בתו או בבת בנו ונאמר בבת אשתו ערות אישה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תיקח לגלות ערוותה שארה הינה זימה היא אז כתוב שמה גם כן את המילה הינה אז אם כן מה באשתו עשה ביתה כבת ביתה כי כתוב שם ערות אישה וביתה אז ביתה ובת ביתה זה עדיין ערות אישה ו בתה אף כאן חייב על ביתו כעל בת בתו ואחרי זה ממשיכים ולומדים אתיה זימה זימה ללמד שדינו בשריפה כי כתוב ואיש אשר יקח את אישה ואת אמה זימה הוא באש ישרפו אותו ואת הן ולא תהיה זימה בתוככם לומדים גזרה שבה זימה זימה לבת אשתו שגם שם נאמר זימה כמו שאמרנו לחייב אותם שריפה לחייב אותם שריפה אז כיוון שלומד בתו מבת אשתו אז גם בבתו למדים שחיוב בשריפה אז אם כן לא צריך לימוד מיוחד ש בת כהן שזינתה עם אביה דינה בשריפה כל אחת שמיז עם אביה דינה בשריפה אונה הגמרא אצטריך היה צריך את הלימוד ש שלא מדובר כאן במזנטריום אביה וקרא מה שכתוב את אביה מיותר והוא נכתב פוק מד רבה כדי להוציא מדבריו של רבא שרצה לומר גזירה שבה שבכל בת חיייבים שריפה הוא אומר לך לא דווקא בבת כהן שזנתה עם אביה נשרפת ולא בת ישראל והרעיה מדגה ל רחמנא בבת כהן דווקא התורה אומרת בבת כהן שזינתה עם אביה בשריפה אולי זה יבוא למעט ולא בבת ישראל שזינתה עם הביה כמה שמלן היא מחללת דווקא כשהיא זו שמחלת ולא כשאביה מחלל אותה זה בא ללמד ש לא מדברים כאן שהיא מזנה עם אביה כי באמת מי ש מזנה עם אביה אפילו אם היא לא בת כהן היא בשריפה ממשיכה הגמרא כתוב בברייתא שהפסוק אומר בת כהן אין לי אלה שנישאת לכהן נישאת ללוי או לישראל או לקו ובד כוכבים או לחלל או לנתין או לממזר מן עין שגם שם דינה בשריפה אם הי זינתה תלמוד לומר בת איש כהן אף על פי שהיא כבר אי הכהנת כי התחלה מן הכהונה שואלת הגמרא משום ד סבע להוא להני כיוון שהתחתנה עם לוי או ישראל יתכן לומר שלו בת כהן היא איך ייתכן מה בכלל עלה בדעתך היא עדיין נשארת בת כהן ותו יותר מזה מידי וכי כהנת שנישאת לכהן כתיב בפסוק כתוב בת כהן לא כתוב שהיא התחתנה עם כהן מה בכלל היה עולה בדעתנו שמדובר פה דווקא שהתחתנה עם כהן תרצת הגמרא סלק דת ין היה עולה בדעתנו לומר כי תכל לזנות המה רחמנא תכל מלשון מתחללת והייתי אומר הנ מילי מתי בת כהן שזינתה נשרפת איך הדקה מתחלה השתה דווקא כשעד עכשיו היא היייתה כשרה לכהונה רק עכשיו תחל על ידי הזנות אבל המקרה שהתחתנה עם גוי או חלל כיוון דכ מתחלה וקמה מעיקרה כיוון שההתחלה ונפסלה לכהונה ולתרומה משת נישואין כמו של ומדים מד מר מר כתוב ובת כהן כי תהיה לאיש זר דורשים כיוון שנפסלה לפסול לה פסל אותה לכהונה לאכילת תרומה לעולם זה כש התחתנה עם פסול לה וכן כ התחתנה עעם קשר לה ללוי ולישראל נמי הייתי אומר כל עוד שהיא נשואה לו היא הרי אסורה באכילת תרומה כי כתוב ובת כהן רק כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה אז ושבה אל בית אביה כינורה מלחם אביה תוכל כו לחזור לאכול תרומה מדויק מזה דווקא כשהיא כבר אלמנה או גרושה מאו ישראל או לבי מכלל כיתי גבי כשהיא עדיין ברשות בעלה שאינו כהן לא אכלה בתרומה מכיוון שבנית לכל אלו הי חללה כבר מקודם מאכילת תרומה אימה לא תדון בשריפה אם היא תזנה היא לא תהיה דונת בשריפה כמה שמלן האיתור של המלה איש שגם אנסת לאלו דינה ב שריפה אומרת הגמרא הברייתא ש אמרה שבת כהן שנישאת לפסול נשארה בקדושתה לגבי חיוב שריפה זה כמו דעת חכמים ודלא כרבי מאיר ד תניה ברייתא אומרת בת כהן שנישאת לישראל ואכלה תרומה בשוגג הרי אסור לה לאכול תרומה כמו שכעת אמרנו בשוגג אחלה דינה כמו כהנת ומשלמת רק את הכרן מדין גזלה כיוון שהתורה לא זיקתה לה אכילת תרומה ואינה משלמת את החומש חיוב חומש שצריך להוסיף על זה שאכלו תרומה זה דווקא לזרים היא לא נחשבת זרה היא נחשבת עדיין כהנת ואם זינתה מיתתה בשריפה כבת כהן אם נישאת לאחד מן הפסולים כגון אם ה התחתנה עם חלל או ממזר שפוסלים אותה לכהונה לעולם אז היא באמת נחשבת כמו בת ישראל שמי אחלה תרומה בשוגג לא רק משלמת קרן אלא גם חומש ומתתי ם זינתה בחנק ולא בשריפה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים זו וזו גם אם היא נישאת לפסול עדיין יש עליה שם שהיא נחשבת בת כהן ום הם אכלו תרומה משלמות רק קרן ולא חומש ונשאר מיתתן ושריפה כמו בת כהן לומדים את זה עיתוי כהן כמו שאמרנו ואם כן הבריתה מתאימה כאן עם דברי חכמים ולא כמו דברי רבי מאיר בברייתא אמרנו את דבריו של רבי אליעזר שאומר את אביה בשריפה ואת חמיה בסקילה ואמרנו שהגמרא תבאר מה הכוונה והגמרא באמת שואלת מי את אביה ואת חמיה אי לימה את אביה פירושו שזינתה מאביה ואת חמיה פירושו שזינתה חמיה אם כן מה עריה בת כהן הרי אפילו בת ישראל נמי הדין הוא שביתו בשריפה וכלתו בסקילה אלא אולי נפרש את הביה הכוונה ברשות הביעה היינו כשמתחתנים יש שני שלבים שלב ראשון זה קידושין שלב שני זה נישואין היום עושים את זה בזה אחר זה א קידושין זה כשהוא נותן לה למשל טבעת ואומר לה הרי את מקודשת לי בטבעת זו ומאז ישת איש נישואין זה כשהיא הולכת מבית אבי לבית בעלה היא נכנסת לחופה אז היא נחשבת נשואה אז כשהיא עדיין רק ארוסה היא קצת נחשבת נו שרק קיבלה קידושין ועדיין לא באה לבית בעלה לא נכנסה לחופה אז הא עדיין קצת נחשבת בבית אביה אז במקרה כזה אולי נמר את אביה כשהיא ברשות אביה היינו ארוסה ואת חמיה זה הכוונה ברשות חמיה שא כש נכנסה לרשות בעלה והיא נשואה נמצא שרוס בשריפה ונשואה בשקילה אם כן דעתו של של רבי אליעזר כמן אי כרבנן הרי הם אומרים נשואה יצאת לשריפה ולא ארוסה ולפי שיטת שיטתם הדין להפך שרוס בסקילה ונשואה בשריפה היא כרבי שמעון אז אם כן שרוס בשריפה זה מובן אבל זה שאנחנו אומרים שנשואה בסקילה זה לא מתאים הרי אמר רבי שמעון אחת רוסה ואחת נשואה בשריפה ואם כמו דעת שלישיית כמו דעת רבי ישמעאל אז אם כן זה שרוס בשריפה מיושב אבל זה שאנחנו אומרים שנשואה בסקילה זה קשה הרי אמר רבי ישמעאל ארוסה יצאת לשריפה ולא נשואה ולשיטתו את חמיה אם היא נשואה דינה בחנק הו אז אם כן כמו מי נאמר נאמרה דעתו של רבי אליעזר אלא נבאר את דעתו של רבי אליעזר כמו ששלח רבין משמי דרבי יוסי ברבי חנינא כך היא הצאה של משנה משנתו של רבי אליעזר שנוייה כמו שצריך כמו שהבאנו לא צריך לשנות את הנוסח ולעולם רבי אליעזר כרבנן שבת כהן ארוסה בסקילה ונשואה ושריפה ואחי כ אמר זה כוונה דבריו של רבי אליעזר את אביה היינו כל שהוא למטה שדינו יותר קל ממיטת מזנה עם אביה שהי שרפה ומיניו מ מי יש לה מיטה קלה יותר נשואה בת ישראל ילו נשואה בת ישראל היא הרי פחות משריפה ירי וחנק האכה בנשואה בת כהן דינה במיטת מזנה אמא איה שהיא בשריפה וכל שהיא למעלה מכל זו שדינה יותר חמו ממיטת מזנה עם אביה שהיא בשריפה ומיו ארוסה בת ישראל ילו ארוסה בת ישראל באלמה בסקילה אחה כאן בארוסה בת כהן את חמיה הינו דינה במיטת מזנים חמיה שהיא בסקילה הינו שחמי עליה לא תהיה בשריפה אלה תהיה בסקילה אבל הגמרא גם את הפירוש הזה לא מקבלת מתקיף לה רבי ירמיה מידי למעלה ולמטה קטן כי כתוב למעלה ממיטת ולמטה ממיטת האב אז אם כן אי אפשר לבאר שזה כוונה דברי רבי אליעזר אלא אמר רבי ירמיה אלא מנסה לומר רבי ירמיה פירוש אחר בדברי רבי אליעזר לעולם הוא סובר כמו רבי ישמעאל שבת כהן ארוסה בשריפה ונשואה בחנק ואח היכ אמר רבי אליעזר את אביה הכוונה שזינתה כשהיא ארוסה ברשות אביה ואז היא בשריפה ואת חמיה הכוונה עם חמיה ומדובר פה גם בנשואה חמיה בסקילה וכל אדם כיוון שהיא נשואה בחנק כה הגמרא אר רבא מה ישנה מה שונה את אביה מאת חמיה שזה אתה מפרש ברשות אביה וזה אתה מפרש עם חמיה בעצמו או שתפר אידי ואידי את שניהם מדובר אמם ממש או שתפר אידי ויידיש שזה היה ברשותם אלא מנסה לומר רב ההסבר אחר בדברי רבי אליעזר לעולם את אביה בשריפה הכוונה ברשות אביה ארוסה ואת חמיה בסקילה היינו ברשות חמיה נשואה ורבי אליעזר סובר כמו רבי שמעון ששרפה חמורה משכילה ארוסה בת כהן היא לא כמו ארוסה בת ישראל שהיא בסקילה אלא בחורה יותר בשריפה כשבה רבי אליעזר נשואה כרוה מה ארוסה שבבת ישראל דינה בסקילה כהנת חד דרגה מסכין לה מעלים אותה דרגה אחת מ סכילה לשריפה אף נשואה שבבת ישראל דינה בחנק כהנת חד דרגה מסכין לה מעלים אותה גם כן בדרגה אחת בחומרה מחנק לסקילה מתקיף לה רבי חנינא איך אתה אומר שרבי אליעזר סובר כמו רבי שמעון הידי והדי הרי גם ארוסה וגם נשואה רבי שמעון בשריפה כמר ורבי אליעזר סובר שנשואה בסקילה אלא אמר אבינה את ההסבר בדברי רבי אליעזר לעולם כרבנן שר וסה בסקילה ונשואה בשריפה ואת אביה היינו הרוסה שברשות אביה ואת חמיה פירוש שהא נשואה ברשות חמיה והיפוך צריך להפוך את הסדר את אביה בסקילה כשהיא ארוסה היא בסקילה ואת חמיה כשהיא נשואה בשריפה וידיק אמר את אביה ולא הרוסה ירח באל מנקת הוא נמשך אחר לשון הברייתא שהזכירו את לשון הפסוק את אביה היא מחללת אמר רב נחמן אמר בשם רב אבר רבוע שאמר בשם רב לפי דעתי הלכה כדי שלח רבין משמי דרבי יוסי ברבי חנינא כמו איך שהוא הסביר את דברי רבי אליעזר ואף על פי שדכין את דבריו היינו שרבי אליעזר סובר כמו דעת חכמים שהשכילה חמורה יותר משריפה ולא צריך להפוך את הנוסח וההסבר כמו שהגמרא הסבירה כל שהיא למטה ממיטת אביה כל שכשהיא זינתה עמ אחר העונש שלה קל יותר מאשר אם היא היייתה מזנה עם אביה היינו נשואה שא מזינת עם אחרי בחנק והיא מזינת עם אביה בשריפה אז גם בת כהן דונת בשריפה כל שהיא למעלה ממיטת אביה היינו ארוסה שכשהיא מזונה עם אביעה זה בשריפה אבל עם מישהו אחר אז היא בסקילה אז גם ארוסה בת כהן היא תהיה בסקילה היא שווה לעונש של מי שזינתה עם חמיה כך אומר רב נחמן בשם רב ברבוע בשם רב שואלת הגמרא אמר רב יוסף לכת למשיחה הרי לא צריך את ההלכה הזאת אלא לימות המשיח כשידו דיני נפשות למה רב היה צריך לומר את ההלכה הזאת אמר לי הבא לרב יוסף אלא מתה לפי שיטתך לפי טענתך כל מסכת זבחים לא צריך ללמוד שחיטת קודשים לא ליטני שהרי לכת למשיחה כל ההלכות האלה נצטרך רק שיבנה בית המקדש בזמן ביאת המשיח אלא למה אנחנו שונים בכל זאת מסכת זבחים דרוש וקבל שכר יש מצווה וקבלת שכר על עצם דרישת הדינים והלימוד שלהם אפילו שהם לא נוגים הלכה למעשה החנ מי גם לגבי מיתות בית דין רב פסק הלכה משום דרוש לקבל שכר אבל אמר רב יוסף אחי קמרי אני התכוונתי לכת למלי הרי רבין ורבנה לא נחלקו בהלכה אלא רק בסוגייה דשמעתתא בביאור לשון המשנה לדברי שניהם הרוסה בסקילה ונשואה בשריפה אז למה הרב אומר הלכה למה זה מה שהוא אמר זה מה שהתכוון רב יוסף באמת לשאול אמרנו שרבי ישמעאל סובר בת כהן ארוסה שזינתה בשריפה ונשואה בחנק מה רבי ישמעאל היכן נאמרו דבריו ד תניה ובת איש כהן כי תכל לזנות את אביה היא מחללת באש תישרף זה אומר הפסוק בנערה ו רוסה כתוב מדבר אתה אומר בנערי ויא ארוסה או אינו אלא אפילו נשואה תלמוד לומר איש אשר ינאף את אשת שת ראהו מות יומת הנואף והנפת וסתם מות יומת הכוונה בחנק והכל היו בכלל הנואף והנואפת בין נשואות בין ארוסות בין כוהנות בין ישראליות הוציא הכתוב מכלל זה את ארוסה בת ישראל דון אותה בסקילה ובת כהן הוציאו אותה לדון בשריפה אז ללומדים בנייניו מכאן לכל המקומות שדומים מה כשהוציא כתוב את בת ישראל מחנק לסקילה זה דווקא ארוסה ולא נשואה אף כשהוציא הכתוב בת כהן לשריפה מדובר דווקא בארוסה ולא בנשואה ממשיכה הברייתא זממה דים שיזמו לאמית בת כהן על ידי שהעידו עליה שה זינתה ובועלה של בת כהן בכלל ועשיתם לו כאשר זמם לעשות וגומר לאחיו שואלת הגמרא רגע מה מה פירוש פה בולה מה הוא קשור לכאשר זמם מה הי כאשר זמם מיקה אלא צריך לומר ככה זו ממה אלה שזמנו לה מית אותה בשריפה הם לא נידונים בשריפה אלא בכלל מיתת בועלה בסקילה משום שנאמר ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו דווקא לאחיו ולא לאחותו במקום שמעידות האיש התחייב סקילה והאישה שריפה כמו אדם שזינתה היא בשריפה והוא בסקילה אז הדין אז הם נענשים אותם מדים זוממים כמו דינו של האיש ולא כמו דינה של של האישה דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר אחת ארוסה ואחת נשואה יצאת לשריפה בת כהן ארוסה ונשואה בשריפה היא זינתה יכול אפילו בת כהן פנויה בשריפה לא יש גזירה שבה נאמר בבת כהן אביה ונאמר לאלן בנערה מאורסה שזינתה אביה מה בנערה מאורסה לאלן שזינתה אזנות היייתה אם היות עליה זיקה הבעל כי הרי היא הייתה ארוסה אף כאן זנות עם זיקת הבעל היא בשריפה אבל פנויה לא כך אומר רבי עקיבא אמר לי רבי ישמעאל אם כן שאתה לומד גזירה שבה תלמד גם מה לעלה נערה והיא ארוסה אף כאן בכהן את נערה והיא ארוסה אבל נערה נשואה או בוגרת נשואה או בוגרת ארוסה לא תהיה בשריפה אמר לי רבי עקיבא ישמעאל אחי היה מספיק שיהיה כתוב בת למה התורה הוסיפה ו ובת אני דורש מזה לרבות נשואה אמר לי רבי ישמעאל וכי מפני שאתה דורש מזה שהיה יכול להיות כתוב בת והוסיפו ו ובת נוציא את זו הנשואה בת כהן חנק הקל לשריפה החמורה הרי יש גזירה שבה למט את הנשואה ואם משמע לך להביא מי ובת את הנשואה ואתה לא לומדת הגזירה שווה אם כן ללך להביא גם את הפנויה ואם יש גזירה שווה כדי למעט את הפנויה אז כיוון שמשמע להוציא את הפנויה אז עליך להוציא גם את הנשואה ומה רבי עקיבא יענה מצד אחד ההנה גזירה שווה זה או היא למיו פנויה שהיא לא בשריפה ומצד שני ההנה בת ובת לרבות את הנשואה רבי ישמעאל שהקשה הוא לא הבין את כוונת דברי רבי עקיבא וסבר ממר מדקאמר להי בת ובת שהוא דרש דווקא מהפסוק שמ מן העדר ב מגזרה שווה שהוא לא מקבל את הגזרה שווה לכן הוא הקשה מנן לך למעט פנויה שואלת הגמרא ורבי ישמעאל שסובר שרק הרוסה בשריפה הי בת ובת מה הי דריש בי מה הוא דורש מהתוספת ו מבא אלי הוא צריך את התוספת הזאת לקד תני אבוי דשמואל ברבין הו שנה בריתה כזאת לפי שמצינו שחלק הכתוב בזכרים כהנים בין תמימים לבעלי אימומים שבעלי אימומים כהנים לא יכולים לעבוד בבית המקדש יכול נחלוק גם בנותיהן שכונות בעלות מום ש זנו יהיה דינם כבת ישראל והם לא יהיו חייבות שריפה תלמוד לומר בת ובת לרבות בעלת מום ורבי עקיבא מנינו ילמד שבעלות מום הם גם כן בקדושת כהונה מי והם מקריבים והיו קודש נפקא שבעלי מומים עדיין הם בקדושת כהונה אז אם כן הו שלובת הוא יכול ללמוד מזה לרבות נשואה ורבי ישמעאל שלומד מובת לרבות שכהנא מומים הם גם כן בשריפה ולא מו היו קודש למה הוא לא לומד משם כי אם יי ומינה הייתי לומד אם הייתי לומד משם והיו קודש הייתי אומר אנ מילי אן הו דווקא כהנים עצמם נתרבו שלמרות שנפסלו לעבודה נשארו בקדושת לאיסור טומאת מת אבל אולי בנותיהם לא לא יהיו בקדושת אם הם בעלות מום ולכן הם לא היו נידונות בשריפה גמה שמולן מהו של ובת שהם כן בקדושת והם בשריפה שואלת הגמרא רבי עקיבא למד מהמילים את הוייה היא מחללת שהמילה ויה מיותר לומדים מזה גזירה שווה ללמד שבת כהן פנויה אינה נשרפת אבל רבי ישמעאל שלמד את הדין הזה במניין או והוא לא צריך את הגזירה שווה אז אם כן מה הוא לומד ממה שכתוב תביעה היא מחללת מה ידרש בי אנה הגמרא מ בא אלי לקד תניה הוא צריך את המילה הזאת כדי ללמוד מה שראינו בברייתא היהה רבי מאיר אומר מה התלמוד לומר מה התורה מחדשת בזה שהיא אומרת את אביה היא מחללת שאם היו בני אדם נוהגים באביה קודש מעתה נוהגים בו חול לא צריך לנהוג בו כמו קדושת כהנים וקדשתו לכל דבר שבקדושה ואם היו נוהגים בו עד היום כבוד נוהגים בו ביזיון ואומרים עליו ארור מי שזו ילד ארור מי שזו גידל ארור מיזה מי שיצא זו מח לצו אמר רבשי כמן כמו מי קרינן רשי רשי ואפילו לראשיה בר צדיקה כדעת מי אנחנו קוראים לאדם שהוא רשע בן צדיק אחנו קוראים לו רשע בן רשע כמן כי תנא כמו התנא הזה שמתיר לנהוג בביזיון כלפי אביה של בת שעברה עבירות אף על פי שהוא לא עבר שום עבירה משנה סיימה ואמרה זו מצוות הנסקלין מתנה דקטה דקתני זו מצוות הנסקלין הרי הפרק שלנו מתחיל עם ארבע מיטות בית דין מפרט את כל הארבע מיתות אז מה התנא כתב קודם שהוא אומר זו מצוות הנסקלין מתרצת הגמרא משום דתנא כיוון שבפרק הקודם שאני נו נגמר הדין מוציאים אותו לסולו בת הסקילה היה גבוה שתי קומות כל מיני הלכות של סקילה דיברנו בפרק הקודם הלכות של מיתת בית דין של סקילה וכעת אחרי שפירטנו בתחילת הפרק שלנו את ארבע מיתות בית דין הי דקב למתני למתנה כיוון שבמשנה הבאה אנחנו רוצים לשנות ולומר מצוות הנשרפין את העונש של חיוב מיטת בתן של שריפה לכן קודם כל מסכמים תנ הנמי את מה שעסקנו בו בפרק הקודם זו מצוה הנסקלין כדי שנדע להבדיל שעד עכשיו דיברנו על נסכן מכאן להבא נדבר על נשרפים עד כאן דף נא
לצפיה בתכנים נוספים: