הדף היומי מסכת סנהדרין דף נא

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף נא

[מוזיקה] סנהדרין דף נ א הש בעזרת השם סוף דף קודם שורה שלישית מהשורות הרחבות תונו רבון ממשיכים לעסוק בבז כוהן שינסו שדינו בסריה אומרת הביוב אישו סיכל אזולי שכתב כ אפלו י השבס זה גם חילול יכל תמד זנוס בחילו שבז הוס מדבר הגמ קש עוד מעט חי בסקי למה שתר בסקו שתהה ביפה כל אפילו פנו שנת לא קיש למד ו נ וביו י מלס ונמ לוו כמו שהזכרנו בשיעור הקודם כי בו לון זנוס ם זיק סבל זנתה בשעה שזיכה הבל עליה היא לא פנו אכס מדובר זנוס אם זיק סבל למה הני אמר בקיצור מה לאלון רוסו אבקן רוסו כי הוא רוצה להרבות גם נסו כמו שנראה לכן אומר זיק סבל ממשיך התנ אנו רביו אלו לאוצ ודם לא לזר שה אלא לומר שדווקא אם זינתה עם מביה תדום בשריפה אבל אם זנתה עם שער אדם היא תדום כבס ישראל וגמור תקשה עוד מעט אם כך למה צריך להזכיר בס קון הרי גם בס יר שמנו עביו ביפה אז נרה עוד מעט אומרת הברי כשמר היא מחלל משמע שעל ידי הזנות היא מחללת את ההו ולא שהוא מחלל אותה ודומו בכח שהכוונה שזינתה עם אדם אחר אומני מקים אוביו לכור המילה אוביו מיותר לגמרי זה בא לומר נמה כאן אוביו נמה לון אוביו לון זנוס זיק סבל אקאן זנוס עם זיק הסבל אומר רשי לכאורה הובי או לא מיותר נראה בסוף הסוגיה שה מחללת את אביה ש נהגים בו קודש נהגים בו חול וכולי אומר רשי שתי פירושים או שהוא חולק על הדרשה הזו או שהוא סובר שם מספיק להיות כתוב היא מחללת שהיא מחללת את כל משפחתה ואביה יותר מכולם אז אביה מיותר לגז רו שוב ממשיך התנה אם על אלון בנרו מורוסו נרו שהביא סרס תבי שונים ועדיין לא הביע סימני בגרות רוסו אבקן בסקו מדובר נרו רוסו נרו ונסו בוי גרס רוסו בוי גרס ונסו ואפילו זקינו לא רק בוי גרס מנין שה זינתה בסקו בספה תעמוד מה הובס קון מכל מקוים אומר רשי שאי אפשר לפרש הכוונה היא שכתוב הבס כון סתם מהשמה הכל כר גז רשו מלמדת אותי לא לא ללמוד על כל בס קון הבס קון מדובר דווקא בזו שדומה לגזר שובה דונר מורוסו אלא אומר רשי הלימוד הוא מהו המיותרת הוא בס קוין כמו שרב עקיב דורש לון הו מרבע את כולם ממשיכה הברס בס קון אין לי אלו שניס לכון מכס הגמ שעוד מעת נראה סס ללוי ולישראל לכוס צריך לתקן כי בגוי לא תופס קידוש אז לא יש סיש לכלול כון שנסע גרושו זונו וילדה לו בן הוא נקרא חולל לממזר ולנוס כוסי ממזר נוסין הם אסור לבוא בקל אבל אם קידשו אז קידושים תופסים אז סיש כי קידושים תופסים בחי ולהבין מנין שאם ניסת לאחד מאילו ואחר כך הזנו הי בסריה תמוד רובס איש כון האיש מיותר לדרוש אף על פי שאינו כונס מספיק שאהב הוא כון היא לא צריכה להיות כונס דהיינו שהיא נשואה לכוין רשי מוסיף שלכאורה אמרנו שהביס רב קיב שהוא דורש ווב רבי קיב סובר שאין קידושין וס מחי בלבין אז אם הניס למז לנוס לוסי לא תופס קידושין אומר רשי ישת מסכת ומס שרב עקיבא דיבר גק בחי ולון של קורבה של שער הבחי ולהבין שלא של שער כן תופס קידושין מסימת הבריה הי ביפה ואין בלו בשריפה כתוב סביו הי מחל מיותר לומר שדווקא היא דודת בשריפה הבול שוא מזנה איתה הוא לא בשריפה אלא כמו בס ישרל ש מוז בסקילה אז הוא בסקילה ואם ינסו אז בחנק עוד רושה היא בשריפה ון זממה בשריפה אלה שבאו להעיד שהיא זינתה וכיבו אותה השריפה וכיבו את הבול סקילה אחנק אז ואחר כך הזמו אותם אז הם לא נידונים כשזו מאשר הם רצו לזמום מלא לשריפה אלא הם נדונים במיס הבול רב לזר אמר אוביו בשריפה וחומו בסקילה לא מובן מה אומר הגמור תפרש בכמה פירושים וכעת הגמור פרש את כל הבר אמר י אפילו חיב אם הה כתוב רק שכ בלי זנוס הייתי אומר גם אחילה שבת חב ריפ חיו שבס בסקי ואיך הייתי חושב להקל עליה מש בישראל לדון במי קלה יותר אומר וב אומני שמני ר חמור יותר מסי סד ק ישראלש בג חז שבתמר הגמ איך יתכן שאם כן ז שבי חמורה יותר כן כ ה שמר לו לחלל שבת מקדוש אז ממילא אפילו שיש לו מצ אם הוא מחלל שבת שלא אז הוא בסי כמו שער ישראל הנ לגבו כין שהיא לא ראוה חללת שבת וש מלון זנו שדווקא חילול שזנות מה ראנו בהמשך היכל אפילו פנו תמוד למדו של הגמור אומר רשי ז ת ח כזו לשון מורדת ויוצא מזה לזה אנ הגמ ז מסכמ כתוב בת שכהן אסור בזנו מה הכוונה זנו אז לפי חמים ש ס אבל הוא אומר שום אישוז ן אז שיטתו גם זה נקרא זנוס אז היתי אומר שאפילו ב לכ ראנו הומר הגמ הפסוק שזיו וביו מה ב כן שרק חצרי אפילו ב ר שזיו חצרי אמלי רב צחק ודי בגז האיסור של אדם עם בתו הנו הנו בגנו וש ב זו זו אז כמו שמבואר כתוב בתר אגז בנו זמי אז כתוב ארבס אישתו משמע שא אשתו ואם יש לו בת מאשתו אז אסור להתחתן עם הבת ולא עם בז בנו ב ביטו אבל בסוס אם הנפה אישה בלי קידושין מן ש אסורה אז יש פסוק אחר ארז כתוב אישה אז זה גם ביטוי מנו סוסו אבל לא כתוב כאן ביטוי כתוב רק הנכדה בז בנכו בז ביטחו ואפילו שלכאורה אשר ללמוד ביטו מכל וחומר אומר רשי אין אוש מן הדין אי אפשר להעניש מכל וחומר גזר שוב זה כאל כתוב מפורש לכן למדים גזר שו וכאן כתוב הינו ונאמר בארסי שביתו הינו שרו הינו אז כשם ששם לא רק הנכדה אסור על הגם הבת כר גם כאן בביתו מסוס גם הי אסורה והעונש ושריפה זה למדים בעוד גזר שוב זמו זמו כתוב בחמס ואיש אשרק אישו ימו זמו בש סן כתוב ביש ביטו שנו זיוי אז כשם שזיו בחמוס זה שריפה ר גם זמו כאן זה שריפה אז ממילא כל בס ישר שמנו עוביו ביפה אז איך אפשר לפרש שבק כביו הכוונה שזנתה וביו אוגמ אריך סדומי באמת קר הפסוק הובו פוק מרוב ב להוציא מגזימו זמו שדרש מ זהות ישרל ואל תדרש לון ה שמדובר בזב שכל ב ישרל גם שזב בי וב כ שמע כל אדם מהרנו במשך ש ללוי לישראל לוסי לכ סז מ תמ איש כון אף על פי ש כונס שלת הגמור מה צריך פסוק לזה משום ני ו ל מ מס לן סי למה צריך איש לא כתוב כונס כתוב בס איש כון אז גם אם לא הה כתוב איש בס כון זה כולל כל בס כון גם אסס לל לישראל לוס וכולי אונג לולי איש כתוב כיכ על ידי הזנות כת ה מתחללת אבל הוסת לכל אלוור היא כבר לפני זה מחוללת על ידי הנישואין דהיינו אם הא ניסת לכו למז התחלה לגמרי מהתרומה אפילו בעלה ימות ואין לה זרע ממנו היא לא תשוב לביס לאכול תרומה יא גם נפסלת שם בעלה ימות היא אסורה לכון רבכ כלאש זור כתוב אי בסמס הקדוש סוכל אז פשס הפסוק ס לאש זור שהא ניסת לישראל אז כל זמן שהוא חית היה סורה רש מביא גמור בומס שדורשת את זה לזה כ מ שניב לו פוסלו למשל נוסין ממז וכדומה פוסלו לעולם מתרומה וכהונה וגם ללוי וישראל נ מגם אם הא נסת ללוי וישראל אז נכון ש לא מחוללת לעולם אבל כל ימי חייו היא מכוללת מן התרומה כי כתוב בתר שדווקא אחרי שהוא גירש אותה שהוא מת והוא לא הניח זרע וזה רין לו ממנו ושוב בב לאכול רו בכל גב כמ שנשואה ללו לישראל לא יכלו אז ממילא תד משריפה כי כתוב כס ז שכעת היא מחוללת אבל כל אלו שהיו מחוללות עוד לפני זה אז אולי היא לא תדע משריפה ורק מי שנישאת לכון שעדיין בקונוס עדיין אוכל רומה רקי תדו בסיסו קומש מלון כתוב בס איש כון האיש מיותר שמספיק שבס איש כון אפילו שהיא לא כונס מוסיפה הגמורה מה שראיינו כאן בברייס שבא הסכון שנשואה לממזר וכדומה היא נשארת בקדושתה ונידונה בשריפה ודלא יקר מרמר חולק על זה לתני באס כהן שניס לישראל ואכלו תרומה בשוגג ברגע שנישאת לישראל ה צריכה להפסיק לאכול תרומה אפילו שיש לה תרומה ששייכת לה מלפני זה היא אסורה לאכול זאת אם הכלה זא בשוגג אז בזר צריך לשלם קרן לכון וכו יש להוסיף אבל היא משלמת סקרן כן שהרה לא מזכה אותה בחילה תרומה אפילו ששייך לה ה צריכה לשלם לשבט הכהונה לכון צריכה לשלם את הקרן את השוי של הפירות שהיא אכלה אבל י מש מסס החומש כלא נחשבת זורו כיוון שהי רויה לחזור לאכול טרומה אם ימות בעלה וזה רין לו אז היא נחשבת לבס כוהן עדיין שעדיין יש לה זיקה לאכילת רומה אפילו שאסורה באכילת תרומה אז לא משלמת חומש כמו כן היא עדיין נחשבת כבס כון או מסוסו בסרי זינתה אבל סס לאחד מן הפסולין שנפסלה לעולם חללה אז לפי רזור גמור ולכן הכלה רושל קרן וחמש ומוס מזנה כמו ב ירל בחנק דבר אז זה לא כמו שבריה חמרים זה הנ של הברי זו וזו ביניס לישראל בין סס לפוס אם ה אכלה תרומה משל סקרן ומש כי עדיין יש לזיקה לתרומה וסוסו הזינו ביפה מה ראינו בסיום הברי זריפה ו בסילו מ אוביו ואס ומיו אוביו שזנתה וביו סכומו שזנתה מומיו מה ר בסקון כל אישה הכך אפילו בס ישראל נמה אם הזנת עים אבי אז ביו בשריפה אם הזנת עים חמי אז קלוס בסקילה אזר בלזר מחדש אלו מה תאמר אסובו ברשו סוי מה ש ברשותי ה רק ארוסה ארוסה הא עדיין גרה אצל אביה אז אזת ביפה סכומי ברשו ומי אחרי הנישואין אז בסקילה כמה יקרבו ש ראינו בשיעור הקודם שהם סים שכי יותר חמורה הרי להפך המר סו יוצ לריה ולא ירוס אז בדיוק להפך אקרב שי שס שריפה יותר חמורה מסכי אמר זה למדנו בשעור הקודם שוא אומר שב כהן אח רוסו ואס נס בשריפה ויקרא בשמו נר עוד מעט שיטה השלישית אז הוא אומר בדיוק להפך הרוס יוצ ריפה ולא נסו הוא אומר בדיוק להפך מחכמים חכמים אומרים שנסו בשריפה וסו ילה הוא אומר הרוסי ולא ינסו אם כך אס ומיו זו ששו סכומי ד נסו חנקו כדין בס ישראל כך הוא סובר כמו שנראו המקור שלו אז מה מתכוון רבי ליזר מביאה הגמור כמה פירושים פירוש ראשון שולח רובין משמי דרבי יוסי ברבי חנינה כך הצו של משנה אז רשי אומר הוא בא לומר שלא צריך להפוך את המשנה לאלום כרבו ואפילו שזה כשית חומים לא צריך להפוך עוד מעט נראה הפירוש האחרון שהופכים אבל הוא אומר לא צריך להפוך באמת המשנה היס של רב אליזר שנוייה כמו שהיא שנוייה ובאמת הוא סובר כמו חומים שרוס בסקילה ונסו בשריפה וכך הוא התכוון לומר קומ כל שהוא למו ממיסה סובו כל שהי לו המס ישראל אז היא דונת במיסו שיקלו ממיסה סובו שבת מזנה אבי ביפה אז כל מי שניונת במיס יותר כל מסר נסו בסי ד בישראל בחנק שחנק יותר קל משרפ אוכ בב כון במיסו אם מי שרק זנתה היא דונת כאלו שזנתה וב ריפה כל שהיא כל שאילו הייתה בסר למע מסובו אז הא דונת במי יותר חמורה משריפה ומס ב ישראל ושראל בל בסי אז גם בבס כון היא לא יצאה להקל עליה ביפים או במומיו אז כלו זנתה מחמי דונת בסקילה ולמה יס רש אומר יש לגמגם מה זה קשור חמיו הרי כיוון שלא יצא מכלל אז אם מי שרק מזנה הי חייב את סכילה באמת הגמור יכ להקשות כן הגמור מקשה כושיה אחרת מסקי לו רבי רמיה מיד למלו למו קטונה וכי כתוב למלו וביו למו לא כתוב כך אלמ רבי רמיה לאילו כרבי י שמואל שהזכרנו את השיטה השלישית שהוא אומר שדווקא רוסו היא מתחייבת ריפה אבל לא נשו קומה כ אמר רבז אושו סויו כ זמן שוסו בשריפה ואס ומיו ברגע שהיא כבר נשואה אז היא לא שונה מכל בס ישרל ואז תלוי מי ה זנתה מומיו אזנת עם חמיה בסקילה כמו כל אישה שמנה עם חמיה בכל ודום אם זנת עם סתם אדם בחנ כישראל אומר וב מישנה שוביו אתה מפרש שהוא סובו ואס חומיות המפרש גם שאס חומיות דהיינו שהי זינתה מחמי או איד ויד ממיש או שבשניהם תפרש שזנתה מבי אזנת חמיה או איד ויד רוס אלו מרובה הוא חוזר לפרש שא ויו הכוונה ברשו ויו שוסו ואס יושוו שנסו אבל הוא אומר אחרת לאלום כרבי שימן שאמר ששרי חמורו ולשיטתו על כורחך הרוס יצא לשריפה סוב הרב לזר סווסו כלומר רוסו חג מסלו מעלים בסקו בדרגה אחת מסילה לשריפה אף נסח דרג מסכי מחנק לסקילה כרי לפי רב שימן סדר החומרות של המיס זה ריפ קילה חנק רג אז כשם שבוס אתה רואה שהתיר אומרת שבס ישרל בסקילה בס קון עולה דרגה אחת לשריפה אז כר גם אני מבין מעצמי שנסו שבס סרו אזה חנק אז נעלה אותה בדרגה אחת את בס כהן לסקילה ולא לשריפה מה זקיף לו רבי חנינה אועד וידה רבי שימ בסרי אמר רב לזר לא מסתבר שהוא יאמר כך כרי אם הוא סובר כמו רבי שימן הרב שימן אומר בפורש שגם הרוסה וגם נסו בס קוין בשריפה אז ממילא אם רב לזר הוא לא סובר את הבני שרבי שמואל שנראה עוד מעט על כור חכו כיוון שריף חמורו וכתוב בז כון סתם אז שתי ממש בין הרוס בין סו אם הוא כן סובר את בנייניו שעוד מעט נראה שרבי שמוא שרוס מדבר אז נסו בל כורחה לא יצא מכ נסו בס ישראל מי הוציא אותה לסקילה אם הכמיר הכתוב ברוסו בסקו מבס ישרל שכן היא חמורו כ הרי הרוסה יותר חמורה מנשוא תח בנשוא שק לו אז מח יסה לומר שרב לזר יש לו שיטה ייחודית בזה אל אמרנה לאולם רבון באמת כמו שפתח נו בדרך הראשונה הוא סובר כמו ח רב לז צריך לתקן את דברו זמ שו בסי בי ו למה קת לשון ארו סל מ כיון שתק הוא הזכיר את הפסוק אז רבק את לשון שלוחו באמת הוא לא מתכוון כו פסוק מתכוון שסבי מחלל את אביה אלא אס ברשו אומר רב נחמן ארבר רב לוחה הרי למדנו כמה דרכים בדס רב לזר הלוכ כד שולח רוב משמ רב יסי ברבי חנינה שרב לזר סובר כחכמים אבל כ לא צריך להפוך את הגרסה אלא כמו שהסברנו כל שלטו ממיס סובו דינו נסו שבסיר מזנה אז העונש של יותר קל מאילו זנת אביה כאלו זת מביה ביפ וברגע שהיא מזנה אם סתם עד בחנק אז גם בסקו דונת בשריפה כל שלמו מסובו דהיינו רוסו שבס ישראל דונת בסקילה אז גם בסקו בותה מיסה ולמסה הגמור לאל אמרה שיש קושי בזה כי הרי לא משמע כך לא כתוב מד למ לטו קסיב אבל רשי מסביר לאלון שרב סבר שככה לאח כיוון שבכך לא צריך להפוך את הגירסה מה שאם כן לפי הדרך האחרונה ש צריך להפוך את הגרסה ולומר שהייתה טעות בברסה אומר רב יוסף מה צריך לפסוק אלכס למשיחה אז מתחילה הבינו שכוונת הרב יוסף מה צריך לפסוק בדיני מיסס הרי כל זמן שאין לנו את המשיח לא דנו ארב מיסס כשיבוא ימות המשיח אז נדו אומבו שי סקו לא כל מסכ זוכים שנקראת שיט סקום לא נשנה אס למשיכה זה לא נגיע למיס אלא דרש ק בכר אנדרש וכר אמר לו רב יסף אמר אלל סוגד שמת לקמר דהיינו במחלק שיש לנו בין רובן לרבן הדרך הראשונה בדס רב זר דרך האחרונה בדס רב זר אין הבדל בלכה כי שניהם מפרשים שלפי רבז נסו בסריה ורוס בסקילה אלמי הם נחלקו איך לפרש את בריסה ש רובי סבר שעדיף לא להפוך את הגרסה כמו שהזכרנו אלא לדחוק בלשון שהכוונה למלו ולמעט מה שאם כן רבנה הוא סבר שדוח כלומר כך ולכן הופך את הגרסה אז מה שייך לומר ללוכה כי כשיבוא המשיח ויחי את המיסים נשל את רב לזר מה הוא התכוון לומר עכשיו הזכרנו דברי רבי שמואל מה רבי ששמואל תני ובס איש קון כס זנוס אז ש ביפ בנרו רוסו הוסו בדב רק באופן זה בנרו רוסו אפילו נשו תעמוד מה איש אשר אנ מומס אופס וכל מי שסתם בתו זה חנק עכשיו כך הו בכלל אנו פס נסס ארוס קונס ישראליס אוצ הוסו מכלל הפסוק הזה בס ישראל שנ רוסו בסקילה כמו שמפורש בת ופסוק אחר הוצי ובס כון בשריפה עכשיו כך בבס ישראל התר מוציאה את נר רוסו בבס כהן לא כתוב מהר אבל תלמד ס מפורש מהס ישרל פסוק הזה של חנק לסי ףוס כך הוא דורש בנייניו ממשיך רבי שמואל זו של ב כן בכלל סז ג מה הכוונה בוו מהז מ אלא תתקן זו בכלל מסז בולו הרי הבו דרשנו ל כתוב הי מל ובלו הבול הוא חייב סקילה מרג כלו שב ישראל אז אלה שבאו להעיד שב סקון רוסו נרו זנתה והיא חייבת ריפה וב לו חייב סכילה אז הם מתחייבים מזימים אותם במ בסי בשום שנאמר סיס כ כתוב בז כש ז לאכ דורשים וכ אז ודאי שדים על אישה ש זמ א אז מתחיבים ממה שרצו לחיב את האישה אלא הפסוק בא לומר כשיש חילוק מס בוסון כגון כאן שחיו אותה ואותו סילה אז נידון אותם כדין אוכי די רבי שמואל ממשיכה אפסק אומרם בקו אפ שמ זק סבל מדומ שיש לה זיקת בי זנוס זיק סבל אומר לרבי שמואל כין שאתה דורש גרשו זו תדרוש גם אם נר רוסו אכ נ רוסו אבל בחנק אמ רבי עקיבא ישמל אוכי בובס כתוב אובס כהן הו המיותרת לרבות נשו אומר אמר לו רבי ששמואל כי מפני שוב זרי נחמיר עליה יספור שזה חנק אם משמיר סופנו גם ואשמע גשו צינו כמו שדרת אצס גם ורב עקיב מה עונה על זה אשו ומצד אחד ישו פנו שדווקא שיש זיבל ר כ רבקי צודק מה רבי שמל רצה ממנו מזג רבי שמואל סוב הוא סבע ש הוא שאל את את רב קיבה אם רו רוסו וכולי ווא נלו אשמו איבוני רש מדב אוב שמ מנו עוד במגזר שוב הוא הבין שוא אומר לומו אוכי אני חוזר במגזר שוב כי הו של ובס הוא אומר לי לא לדרוש את הגזר שובה אם כך הוא שואל אותו אז למה אתה ממעט פנויה כן דורש את הגזר שו אז אם כן דורש את הגזר שו אז תביא גם את תדרוש מגזר שו שרוס או לא אז הוא השיב לו לא חזרתי מגזר שו מצד אחד יש גזר שומ פנו מצד שני יש ו שלוב לרב שואלת הגמר ורבי שמואל בובס דורשי מה הוא לומד מהו המיותרת מבוני אבו שמואל ברן לפי שמוציא שחילק הוסו בזור בקונים זכורים בין תמימים לבעלי מומין שתיים מותרים בעבוד מצוים לשות אב ב מקדוש בעלי מומין אסורים יח בם של בעל מומן שהם יצאו מכל דושם ואם הם זנו כ ישראל תמוד ר בס הו בס שגם בס כון שהוא בל מום דונת כבס כון ורב עקיב הוא אומר לזה לא צריך את הו מקריבים קדש נק לרבות שגם בלי מומין הם קדושים ורבי שמואל ך אם שהפסוק בא לומר והוו קודש מיטר שגם בלמו קדושים הנו הקונים עצמם התרבו לקדושה שלא תאמר כיוון שבלון פסול לבוד אז מותר לטמ למיסים לא יו קודש אבל בנום שב למומין לא הם לא תרבו להיות בדו שוסון כומה שמלון הו המיותרת של לובס שק רב קיבא סבר לא ואו קודש אומר שהם קדושים אז גם בנותיהם קדושות ורבי שמואל שהוא למד במ מצינו שהפסוק בס מדבר ברוסו לא צריך אתג רשול אביבו אי מחלל דורש בנ הגמור מב שם הג בקדש עדה קדשנו לעליה ראשונה כבדו אותו בכל מקום ראשון ן שבנו זת ג גו בב גז שזו ילדור שז גדל שז מצו זה מל מתחלל ארש כמן כמן קורים ק רוש קוראים לו רוש בן רושה אפילו שאביב צדק כמן כת שרואים שהבן חוטא אז סבלס מה ראינו במשנה המשנה מסיימת זו מסקו שואלת הגמ זו מסו על מה זה עולה מה שנינו לפני זה הסקול אונ הגמ בפרק הקודם נגמר הדין ב כל הסדר של סי נה הבאה מצס [מחיאות כפיים] נו עב חרות והמשנה מדברת ביפ עדכן ד נ
לצפיה בתכנים נוספים: