הדף היומי מסכת סנהדרין דף מב

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף מב

[מוזיקה] סנהדרין דף מבז השור מתחל בעזרת השם 1 וחצ שורות האחרונות שדף הקודם ראינו במשנה איוד אוימה וכולו חוקרים את העדים אחד העדים אומר שהמעשה היה בב בחודש השני אומר בג בחודש אנחנו אומרים העדות קיימת כמו שתסס מסבירים כיוון שהם שניהם שווים ביום בשבוע אלא אחד ם הוא לא ידע שהחודש הקודם היה מעו הוא חשב שהיה חסר ולכן הוא אמר שג אומרת הגמור עד כמו עד איזה זמן כבר יהיה בתוך החודש שלא נאמר שהוא ב בור החודש הוא כבר יודע כמה מעודכן אומר רבי ח בר חנין אומר רבי יסמ רבי יחנון עד רובו של חודש אחרי רוב החודש אז רשי אומר למשל שואלים אחד העדים מתי היה מקרה אומר בכ השני אומר בכא כבר לא טולים שזה שאומר בכא לא מותכם בזה שעברו את החודש הקודם כי כבר בטח הוא כבר שמע מה קרה אלא יש סתירה ביניהם וחר מתקשים על רשי למה הו נקת כ לכה רוב זה אחרי 15 אומר רובה אפנ מתנה יש הוכחה לכך משנתנו מה ראינו במשנה איך ודר ב שלשו ואיך ודר בחיו אחד אומר ג אחד אומר ה אדוס בתו פעמים נימה שזה יד בשני יבור לכן אומר בג וזה שאמר בה אין יודע בשני עיבורים היו לפני זה שני חודשים מעוברים או ביחד או שלא ברצף והוא חשב שהם כולם היו חסרים לכן הוא אומר היי אל עולם שום דברו ביודע ככיוון שכבר עבר כל כך הרבה זמן הוא כבר שמע מה היה אז כמו כם באותו חודש עצמו אחרי שכבר עבר רוב החודש יודע ארת הגמור זו לא הוכחה לא לומי מלברו בנמלי יודה עד סוף החודש יכול להיות שהוא טוה לא כמו שרבי חון אומר רק במשנה ובשיפור יודה היו תוקים בשופר ביום ראש חודש אין מלא אין חסר אז אנחנו אומרים בחד שיפור דטו שופר אחד הוא פספס הוא לא שמע לכן הוא לא מותם בטרי שיפורי שתי חודשים הוא לא שמע את כל השופר לא אמד עד כדי כך לא טולים אגב מביאים עוד מאמר של רבי חנון שנאמר מפי רבח ברני בשם רבסה שגם מדבר על ד כמו בחודש וזה הנושא של קידוש לבונה ברכת הלבונה זה המקור של מה שאנחנו אומרים כל חודש ואומר רבי יחנינה אומר הבחן עד כמה מבור על החודש על חידוש הלבנה עד ש זמ לגיוסו אחרי זה לא שחמ מחדש חדושים כ לבנה ישנה שרואים שהיא חדשה שעדיין לא התמ גמת אפשר עוד לברך כמהו אומר רב יקרב יוד ע שבו עד שבה ימים דמר עד שו רבי שגו רק בזה הם תחלקו או ל רבי יהוד סובר שמילוי פגימתה שאמר רבי יחנון זה עד שזה נהיה כמו מו יתר המתר של לקשת חצי חצי עיגול אז זה קורה בסוף שבעה ימים ברגע שחצי עיגול כבר מלא ולא רואים את ה את הרקיע באמצע אז זה כבר לא נחשבת פגומה וכבר אי אפשר לומר מחדש חדושים או מה שאי כן הרדו סוברים למה כנפיה מה שרבי יחן אמר עד שתמל בגי מוסו עד שתהיה כמו נפה עגולה לגמרי לכן עד שי שסים מהמוד אפשר עוד לומר אומה לרב אחר בפט לרינה הוא שואל לפי רב יהודה הרי משיבה וילך נכון שאי אפשר לומר מחדש חדושים אבל בריך הוטב על סורסו אומרים ברוך השם לן לטיב כי כל שעה מטיב לנו בזה שהיא מתמלאת יותר ויותר היא ירה יותר או מרלי אמר לו רבנה אותו כחוסר כשהיא מתחרת והולכת אחרי חצי החודש מי מברכ דנו אמס חושבים זאת כרעה לברך דמס או כמו שזה לא רה ש מתחרת כך היא לא טובה מתמלאת אז הוא שואל אותו אולי באמת כנו רו שנמר דמ שמתחילה להתחרט שה מתמלאת אז הנ לו כנו כיוון שבכל חודש בריאת עולם כמנ הגו זה הדרך אז אין פורנות בחסרונה ולא הטבת חסד מלואה לא מברכ ואמר רבי חמ רבי אומ רבי ן כב על החוש בזמ כיו מקבל פני שכ בקוש החוש חודש הזה וסוסו מקרי סוף שסו שחו ב שלר יחזקל בן בוזי זה קילי וו אז גם כברכת החודש לא ממש קידוש החודש ברכת החודש זה גם כבוס פני שכינה ד רבי ימואל אלמ זכ ישראל אלא גפני אב שבשמים כל חודש וחודש דום איל לא זכו לשום מצווה אחרת אלא המצווה הזו של ברקה סלונה שמקבלים פני שכינה פעם אחת בחודש כמו שכעת דרשנו זה גם מספיק אומר הבי לכוך כיוון שזה קבול פני שכינה נמרי צריך לברך את ברקס קידוש לבונה מעומד מפני כבו שכינה שהוא מקבל מספרת הגמור מרימר ומר זוטרה מקטפה ומבכה אז בטור כתוב שהכוונה דרך השיבו להגביל פני השכינה אז הבח מבאר שהם עמדו וצפו כתפיהם זה לזה זה מראה כובד לשכינה אבל הרמ מסביר שכיוון שאמרנו שצריכים לעמוד והם היו זקנים אז העבדים שלהם סמכותם על כתפיהם שיכלו לעמוד אומר לרב לרב עשי במערב ישראל מ מה נוסח הברה של ברקס החדש ברס הלבונה ברוך כמובן עשם קולום מחדש חדושים ברכה קצרה אומ רבש הי ברכה כזו קצרה נ שדד מבורכה גם הנשים שלנו יכולות לברך כזו ברכה קצרה אלו נוס ברכה ארוך שבדרך כלל נשים לא ידו ז כרב יהודה דום הרב יהוד בור וכולי אשר במעמ בש חוקים קדוש ברוך בדברו ברא את השמיים וברוח פי הברא כל צבו כל צבא השמיים חוז נוס ם ש ישנו תפקידם תפקיד אומר רשי מצווה שצם להתנהג בהילוך תקופותיה לכל צב השמיים סוסו כמו שכתוב על השמש יוצאת כל בוקר וסיס גיב צר פמס ש לא משנים את סדרם שפעלו נמס ולל אמ הקדוש ברוך הוא אמר שתסדר תפרס דהינו הלבונה מתחדשת כל חודש וזה סימן לכלל ישראל שנקראים המובן הם המים לפ הלבונה שסד חדש כמו בגדם לפת השם מחדש חדש עוד מו כתוב בפסוק כבו אומ רבי רן מלחו הכוונה למלחמת של רו במי מחמתו של רוור למד בוריה לקרה לא קדם המפולפל המחודד או בעל סברה ולא למד משניות בריסס הרבה כ מיכן את גלי הסוד אלא תרבו לוש לשון חבילות ומי שיש ביוד חביל של משנה מי שיודע הרבה משניות אז הוא יודע מלחמתו של טויו אם יצטרך להבין תעם משנה אחת יוכל להסביר זאת עלפי משנה אחרת אם יקשה לו דבר על דבר יבין מתוך משניות הרבה שבידו משנה זו כדעת זה כך אנו רואים דעתו במשנה אחרת וכך הוא יוכל ליישב את כל דברי התורה קורא רב יוסף הנפשי רב יוסף קרא על עצמו את הפסוק במשלי ורוב טבס בכוח שר אז תוסס אומרים יוסף רב יוסף הרי נקרא יוסף יוסף הצדק כתוב עליו חור שרדול ובעל שמות מי שבקי בשמות הוא נקרא בעל חיטין שיש לו הרבה תבואה שכמו שתבוא אפשר הרבה לזון ממנה קר גם זה ורוב תבוז בכו חשור זה נקן כוח לרב יוסף לי להצליח במלחמתו של וירו מה ראינו במשנה איך ודר שהמקרה היה בשתי שו וכולו והשני אומר בשו אז דותן קיימת ונחלקו ר ורב יהוד מה קורה בשלוש וחמ אומר רב ש ברש לאשו לו שס בשעות אומרים טהו כמה טו נחלקו בזה אבל אך וד המקרה היה קודם הניצו חר המודוס בו אומר רשי הניצו סימן מובהק ואין לט בני צח בתוך ש זורחת אומרת הגמש לא צריך לתקן את הבר איך קדם ץ ד בתוך הנץ בתחילת הנץ גם זה דוס בתיו אמרת הגמ נשיט ונה הגמור מהו באמת המקרה היה לפני זה רק זה שאומר שהיה בתוח הנץ או בגילוי הק המקום פתוח מקום מגולה זהרור בעל מודח רק זהרורים צוצות אז הוא חשב שכבר הנץ כומה שמל של לא טולים כך אלא הדוד בטלה מה ראינו במשנה ואחר כך אחרי שגמרו לחקור את היד הראשון מכניסים את השני בודקים אחר כך כתוב שאם אחד התלמידים אמר יש לי למד לכוס מעלים אותו מושיבים אותו בין הדיונים ולא ירד משם כל היום ואם ישש בדור שוי מלוי אז בפשט בכל מקרה למחרת הוא חוזר למקומו הטבעי בין התלמידים או יושב בן הדו בטוני אם שמש בדבור רואים שהוא צודק בטענתו וו יורד משום לאלום נשאר בין הדיונים רק ם אין ממש בדבורו אז אין יר את כל היום כולו כדי שלא יתע ליוס ריד לו אם מיד יורידו אותו אז הוא התבייש הוא דיבר סטורים בתהילים לכן הוא יושב שם ע סוף היום למחרת באופן טבעי הוא חוזר למקומו המשנה משמע לא כך אומה הביה תרגומו מה תתרגם מה שראינו במשנה שרק באותו יום יושה בן הדיונים האם אין ממש בדבורו א באמת אם יש ממש בדבורו הוא לעולם נשאר בנ הדיונים מה ראינו במשנה מוצו ו סחוס וכולו אז מזכים אותו ואם לא דוכים אתת הדין למחר ואז יושבים הדיונים ודיינים ביניהם ו מכל ולא שותים יין יין מלו אומר רביח בחנינה אומר קר כתוב לזנים אז דורשים זסק ז שלם בסודות העולם דש ששתקו מה ראינו בהמשך המשנה שאם הדיינים אי אפשר להכריע על פיהם כי אין לי רוב של שניים לחובו אז צריך להוסיף ודיונים ואם זה שוב אחר המוסיפים עד 71 יותר מכך לא מוסיפים מוצו לכוס וכולו ואחר כך מה עושים אם ב-71 ז 35 מזכים 36 מחייבים אז רו הדנים אלו כנגד אלו עד שאחד מ משכנע את אחד מהצד הנגדי עכשיו מה קורה לא ירמ כל אחד נשאר בעמדתו אז מה אני עושה 35 מזכים 36 מחייבים היכול לא לזכות לה לחייב או מרבח פטרנו אומרים אנחנו לא וכלים להכריע ממילא הוא פ כ אומר פופל הב פקור אז ברגע שהגענו ל-71 והם נחלקו 35 על 36 אז למה צריך לנסות לדון שאחד ישכנע מה אנחנו מחפשים להרוג אותו שמיד יאמרו 35 36 אז נפתור אותו אומר לי או רבי יחן כדי שצז מרב זה גנ לבז שיצו מחלוקת לאדו לגמור את הדין לכן כן מנסים להכריע רק מחוס הברירה אז פותרים אותו שהשאלה הייתה אחרת אומר הר פפל אב סו פ בד ברגע שב בדן הראשון של 23 דיונים ה1 חיבו ו1 זיקו אז לא אכלתי להכריע ידונו אילו כנגד אלו ואם אחד מהם יצליח לשכנע את שנגדו אז נכריע ואם לא יפטרו אותו למה צריך לנסות להוסיף עד 71 בסוף זה מה שעושים אומר לי אתה צודק רבי סי חולקים כש ש הסיפ על בז של 71 כך הם הסיפ על בז של 23 רק הם נסים לדום ביניהם ם לא מגיעים חראה אז פותרים אותו תו רבון אומר הדיין מכריז ואומר בדין ממנס נזדקן הדין כבר נראה מה הכוונה ואמר בדין נפו נסד קן הדין מה נסד קן הדין אי מקוש דין ש הדיין אומר הדין הזה עמוק וקשה וצריך למתים בו פחמי בוא אלי בדין הנפה שצריך עיין יותר אז היה מתאים שיהיה כתוב הפוך בדין ממינס לא אומרים רק בדין פשס אומרים אומר רונ מונח משמ רברי רביק באמת הפוך תהפוך שבדין המנס לא אומרים בדין הנפ שצריך לעיין יותר רב שמר לם לאפך ומזדקן הדין זוקן זה שכו חכמו חקם דינה הדיין מכריז ואומר יפה עמדנו את הדין על בוריו ולא צריך יותר להפך ולדקדק אז זה אומרים רק בדיני ממנס אחרי שפסקו את הדין חקם דיה בדי פוש גם אחרי שפסקו אם מדקדק האחד ימצא זכות מחזירין את הדין לכן לא אומרים זאת מס בקשה הגמור ראינו שתי פירושים מה הכוונה נזדקן רינו בברי גודל של בדיון הוא אומר זאת אוסד הדין אמשלי חם די הנו דומר גודל הוא אומר שהדין הזה יפה לא צריך לדון יותר רק בדין המומס הוא אומר זאת אלו ימס הפירוש הראשון שקוש דינ שזה קשה צריך לעיין גדום הגודל בדיוק הגדול ימר זאת כסוף מש הוא מביש את עצמו שהב שברשותו לא יכול להגיע להכרה אגמור אן אינו זבש מעצמו מזש מחרים עדיף לו שהוא יבייש את עצמו ל ימר זאת אחד דנים שחבריו והוא התבייש מאחרים שהוא רבים להגיע להרה אד שהקושי היתה להפך אוש הנובח אז דיף שגד ימר א אז מה ה אומרת שגד אומר ז לבו משבח נפשי הוא משבח את הבית דין שלו שפסקו דין טוב סיב ילל חזור ולא יפיחו אונה הגור ש גדל רמ כל הדברים שבז אומר גודל הומר בשם כל הדונים אפלו דברים של שח ן גן ג ש אשז איש אז רואים שהכל הוא צריך לומר אדק נתחיל בסיעתא דשמא לפרק שישי שי הוא עוסק בביצוע בפועל אחרי שפסק שהוא חייב מיסה ומתחילים עם סכילה כי זה הראש של כול ביסס כמו שנראה לאלון שמתחילים לדון בסקילה ולמה באמת אז הרמה אומר שלפי חומים זה המיס החמורה ביותר לפי רב שמ שריף חמורה מסביר הרן שכילה יש בה הרבה פרטי דינים לכן התחילו בסקילה אומרת המשנה נגמר הדין לחובה מצ אוס לסק בסי חוץ בזן הה קצת רחוק מבזן שנאמר כתוב שהאחד במדבור ך את הקדוש ברוך הוא לא שנס גנו אז כתוב שהקדוש ברוך הוא אמר למשה אוצ מקלל כתוב בהמשך ורוג מודו אז שומרת לא במקום אבד לא במקום בז הרגו אותו איך הודר ומד על פסח בזן מעמידים שליח בזן שיעמוד על פתח בית הדין וסודן ביודו יש בידו סודר מן דגל כזה עוד מעת נראה למה צריך זאת וסוס רוחק ממנו כדי שירו הולכים לכיוון ביס הסקילה אז אדם שרוכב על סוס פרש הוא הולך לכיוון ביס הסקילה לשם לוקחים את האדם לשכול אותו אבל הוא לא מתרחק יותר מדי מתרחק כמה שהוא יכול שעדיין יהיה לו א מבט שיוכל לראות מה קורה עם זה שעומד עם הסודר עכשיו כך הם יצאו לסקול אותו בינתיים הדיינים יושבים ביניהם איך עוד מבית הדין אומר אך עוד מבית הדין יש ללמד לו סחוס אז הללא אז מיד זה שעומד על הפתח מיני בסו דורים וזה שרוכב על הסוס מסתכל עליו כל הזמן הוא עומד החן הוא הכיר שהוא הניג בסודן והסוס רוץ אז הוא מיד רץ אחרי אלה שהגו אותו לסקול אותו הו מע מידון והוא עוצר אותם עד שיחקרו בזן אם יש טעם בדבריו של זה ואפילו הוא אמר אפילו הוא עצמו הנידון אומר בדרך יש לי למד עלס מסחוס מחזיר ס לבזן החזירו אותו ראו שהם ממש בדבריו הוציאו אותו שוב לסקילה שוב ה אמר אפילו ארבע וכו שפה מחזירים אותו ובלבד שישמע מש בדבורו שיש קצת ריה שדומה לזכות שלא מדבר ע דברים בטלים גמור תקשה אלה שמנהיגים אותו לסקי זה סתם שלוחי בזן הם לא תמיד חומים איך הם יודעים ישו אז נראה בגימורים אומרת הגמורה מה ראינו הובי ססקי לחוץ לבז טולוי לא צריך להיות מחוץ לשו ישמח נוס ותני בסקי חוץ לשול ישמח נוס אז בירושלים הכוונה שיש את האזור שמנ שכינה הרבס מחנ לויה וכל העיר מחנ ישראל אז חוץ לירושלים וגם בבת דינים שבכל עיר עיר אז בס הסקי צריך להיות חוץ לעיר אז למשנה ראינו שרק חוץ לבזן אומרת הגמ אמרס ודאי שצריך להיות חוץ לשלש מחס וודות שיך להיות חוץ לבזן נמנה נופ בד יוסף חוץ לשלש מחס אם בית הדין העמיד את בית הדין מחוץ לעיר בירושלים למשל היו שתי סנדרוס אחד על פסח הזור חע פסח הרביס כל שאר העירות בז היה בעיר בז החליט שיושבים מחוץ לעיר בכל זאת צריך להרחיק את ביס הסקיל לא צמוד לבזן אבדין ביס הסקיל חוץ לבזן כיחד למסחר זה בזן רוצחים זה גנאי לבזן שהם ממתים הרשי מביא המשנה ממק סנדר שהורגת פעם אחת בשבוע פעם בשבוע של שנים של שמיטה נקראת חבלנית אז כל שכנים אדם מגיע לבזן מה הוא רואה ליד בזן יש ביס הסקילה ביס סקילה שמוכן שתי קומות להפיל ממנו זאת אומרת שבז מכריזים על עצמם שהם סנדר שהורגת אז זה גנ להם לכן מרחיקים זאת מבזן אנמה למה מרחיקים מבזן כדי שיהיה שהות יש דרך בסקי כ צו שאם בתוך כך צא אחד ר של זכות יצ יחזרו ותהה לצו אז למרחק קצת מבזן אמרנו שתי סברות אבל מח כתוב אוצמל אל מחוץ למח כדי לכול אותו מה הכוונה אוצ לוש מחס חוץ לשלש מחנו אנו חוץ למחנה אכס אז נכון שהקדוש ברוך הוא אמ זאת למשה רבנו שיושב מכנה לויה אז חוץ מנח תוציא אכנס ללמ ישראל בתוך מכנ ישראל זכל אותו אלא נמר כאן מחוץ למחנה ונאמר בפור מרופין חוץ למחנה יש פר אלמדו של ציבור סנדר אורר והם התירו דבר שחייבים עליו במז קורס בטעות הם תירו זאת ורוב כלל ישראל חטו על פיהם אז מביאים פער אלמדו של ציבור כמו כן יש פער כהן משיח הכהן גוד לאור רואה והוא נהג על פי הוראה זו התברר שהוא טעה מביא פר וים משיח שתי קורבנות האלו יש להם סדר אחר של הקרבה זורקים את הדם בפנים ולא ל המזבח החיצון וגם כל בשרם לא נאכל אלא נשרף מחוץ למחנה אז למדים משם מהל הלון שכתוב חוץ למחנה הכוונה חוץ לשוש מחנו כמו שכבר נראה מאיפה המקור אף כאן חוץ לשש כתוב הפ מחוץ למחנה מה הכוונה חוץ לשוש מחס חוץ לשוש מחוץ לס מחוץ זור אל מחוץ למח בפו ש זה לא מלמד כלום שכ נמר ס את פ ציבור כשר שורפ באותו מקום שהוא שרף את פכה המשיח הפר קשחר כבר נאמר ל מחוץ למחנה אז מה זה שנאמר שוב פרד מחוץ למחנה לית למחנה שניו עוד מחנה להוציא זאת להוציא זאת ממחנה לוי גם וכשר חוץ למחנה בדשן כתוב במצוה הוצעת הדשן של תפוח של המזבח החיצון מחוץ למחנה זה מיותר שאין תמוד שנמר בפר משיח על שפך הד שורף פ משיח כתוב שאיפ שורפים אותו חוץ למחנה אז יודעים שהשן זה מחוץ למחנה אז למה נאמר כאן ליט למחנה שלישי שגם ממחנה ישראל צריך לצאת וזה מדבר על שלושתם על כולם גם על פרקו מושיע גם על פרד שציבור גם על גם על דשן כרי כולם נעשו באותו מקום אז זה מלמד אותי חוץ לשלש מחס ומשם אני למד גם לסקילה אומרת הגמורה למה למד לסקילה מפור הנשרפים וליל סקילה משחו חוץ מה שכתוב בשחי חוץ שאסור לשחוט מחוץ למחנה מה לאלון אסור לשחוט קורבן חוץ למחנה אחז כתוב אל פסח אול מוד לאביו אפילו מחנה לוי אסור לשחוט צריך לשחוט באזורה אף כאן מה הכוונה הוציא אות מקל מחוץ למחנה חוץ למחנה שמשה רבנו יוציא אותו מחוץ למחנה לבי למחנה ישראל הונהג הורה למה זה יותר דומה מסת פור השרופים אלמל שכן יש סימן שהוא דומה בארבע דברים לפורם השרופים ולא לשחות חוץ או צא אל מחוץ למחנה מחשיר חפר אז רשי מסביר גם במקל גם בפורים נאמר לא שנו יצו בשכות חוץ לא כתוב לא שנו יצו דבר שני נאמר בשניהם המקל פורים אל מחוץ למחנה בשכו חוץ לא כתוב אשר ישחט מחוץ לא כתוב אל דבר שלישי מחוץ למחנה שנאמר במקל ופורים זה אכשר מצוו שום בכך כך צריך לעשות מחוץ למח בשכות איחוד זה אווירה זה אווירה לשחוט מחוצה מחנה ומכפר ומקלל זה שמוציאים אותו החוצה כמו שנראה במשנה בדף הבא זה מכפר עליו בפורים זה הכפור של הקורבן אז זה דומה מה שאם כן בשוחת קודשים בחוץ עד רבה זה לא מחפר אומרת הגמור אדרבי משחו חוץ למילף כי יש דבר שיש ארבע דברים שמקלל דומה לשכוי חוץ שכן אודום חוטה בנשם פיגול אודום מחוץ למחנה שמקל מדובר באדם מוצאים את האדם שחייב סקיל החוצה בשכות החוץ גם כתוב על האדם ששוחט שלא יש אחת מחוץ המחנה מה שכ מחוץ המחנה שכתוב בפורים לא כתוב יוצ או כתוב הוצ כל הפע מדובר על הפר שהוא יוצא חוטה המקלל חוטא וגם השייכת בחוץ חוטה זה ששורף את הפורים בחוץ לא חוטה הדבר השלישי בנ שומו אז רשי אומר שתי פירושים פירוש ראשון מחוץ למחנה של מקלל ושל שוחת קודשים בחוץ זה לתלס נשומה אתו סוקלים מחוץ המחנה את הקורבן שחטו מחוץ המחנה אבל את ה הנשרף מוציאים אותו כבר שחוט מחוץ למחנה פירוש שני גם בשכו הי חוץ מדובר על חיוב כורס על האדם מחייבים אותו קורס וגם במכלל מחייבים אותו סכילה מה שאין כן בפור השרופים אין כאן חיוב תשומה והדבר הרביעי פיגול מחוץ למחנה של שחוטי חוץ במכלל לא שייך פיגל על ידי אותו חוץ למחנה אבל בפורים שיח שהקורבן התפל על ידי חוץ למחנה מה הכוונה צריך לשחוט את הקורבן של פערד של ציבור פער קור משיח באזורי ואחר כך את הבשר מוצאים החוצה לשרוף אבל אם הוא שחט על מנת להקטיר את האימורים בחוץ זאת אומרת שמחוץ למחנה היייתה מחשב פיגל פיגל בדרך כלל בלשון חזל זה מחשב חוץ לזמנו שהוא חושב שהוא יקטר או יזרוק את הדם מחוץ לזמן למחרת אבל פיגו בלשון התרה נאמר גם על זה על מחוץ למחנה זאת אומרת שחוץ למחנה לגבי פורים שייר גם לגבי מחשבת פיגול שאם הוא חשה בשעת האבודה בפורים הסופים שהוא יעשה את הבוד הבת הקטור למשל בחוץ אז הקוב נפסל מה שאם כן בשח אחוק לא שייך פיגול אז יש לי ארבע לכאן ארב לכאן אז למה אתה למד סקי מחוץ למכן שפורן רופין ולא מחוץ למכן שנמר בשות חוץ אונה הגמורה מחשיר ממכשיר אדיפלי עדיף ללמוד חוץ למחנה של ל מפורים כי בשניהם כך היא חובתו זה המצווה שצריך לעשות במקל צריך להוציא בפורים הנשרפים צריך להוציא מסתבר להשוות ביניהם מה ש מחוץ למח שכות איכוד זה אד רבה מדובר על אדם שעושה שלא קדס במקום לשחוט בפנים הוא שוחט בחוץ אז ממילא זה לא דומה לזה בשיעור הבא נראה מקורות ס נוספים לכך שבסקי לחוץ לשמח נויס עד כאן דף מ ביז
לצפיה בתכנים נוספים: