הדף היומי מסכת סנהדרין דף מא

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף מא

[מוזיקה] סנדר דף מ מתחיל מסיעת דשמיא שש שורות האחרונות הדף הקודם ראינו במשנה בודקים את היד מכיר מוסוי מביאה הגמור בריס שמרחיבה בדיק ס רבן שואלים אותם כל אחד לחוט כמובן מכירים אתם אוסוי נוכרי ורג ישרל ורג אתם מכירים את הנרצח הם באמת גוי רוצח לפני שהוא הרג כיב הוא אמר יודע אני שאני מוזר לעשות כן איתר צמו למיסה כשרת בו אל תעבור על עבירה זו שאתה מתחייב מיס פלוניס הוא אמר על מנת כן אני איסה לא אכפת לי שיהרגו אותי כי אם הוא לא הבכיר את עצמו למיסה הוא לא נהרג כמו שנר עוד מעט מקור לכך עוד שאלים אותם א מיז בתוך כדי דיבו הרג את חברו בתוך כדי דיבור לזה שהראת בו אבל אם עבר זמן שכדי שלשולים הזמן שלוקח לומר שול מלך או רבי או שול מלך רבי או מר לפ שיטות אחרות כי אם עבר הזמן הזה הוא יכול לומר כבר שכחתי אתר אלו דוגמאות של מיס אובזור שואלים אותם אסמי עובד לפ ובד למרקוס עובד ובמה עבד בזבח הוא שחט לפני הקורבן בקיטור הוא הקטיר בניסו של יין וכדומה בתחו השתחוה לפניה זה הברי אמרו מנין ר מנין בכלל שצריך להתרות כדי שיוכלו ניש שנאמר ואיש אשר ז כתוב שם ששם קור אוס משום שהוא ראה אותה מתחייב ודאי שבלי מי לא מתחייב אלו מה הכוונה ו עד שראו של דוו שירו לו שזה רה שיסבירו לו שטרו בו הפסוק הזה נאמר לגבי קורס אבל אם אי לקורס כי קור זרדין שומים לגבי זה לא צריך אסרו כי המטרה של אסרו זה כדי לדעת בטוח שהוא מז ולא גג בשמ יודעים הגז אז כיוון שזה לא נצרך לכך ללקס כלח לוקים שאי אפשר להלקות אותו אלא אם כן איתרו בו שיראו טעמו של דבר זה מקור אחד שהוא לוי מקור השני ד חזקי תונה כתוב לגבי רצח וכי יזיד איש על רו לאור גוי באורו שירו בודינו מזיד אז רש אומר שתי פירושים פירוש אחד וכי יוזד מנין מאיפה יודעים שהוא יוזד מנין יודעים שהוא מזיד אלא שטרו בדין לא מזיד פירוש שני לא כתוב עם הז הר מדברים על דבר שכבר קרה מה כתוב זד אלא וכי יוזד לא הזיד ש תמיד בדונו גם אחרי שטרת בו המשיך וזה עיקר אומ רשי מקור שלישי בר רבי שמואל טונה כתוב שהיה מקוש שמיד בו בשבת אז הביא אותו למושע מוצ מוסו מקוצים לא כתוב לשון בר שישש אלא מקושש לושי אחרי שראו וראו שמצאו אותו ש מקושש אז יטרו בו הוא עדיין קושש שיתרו בו ועדיין הוא מקושש מקור נוסף ו כתוב בו על דבר אשרנו מה זה דברק דבו מניש אותו כין שדיבור של ה אז מה נצרכים כל המקורות צריכ שאין שם חיוב מוד רק חי ומרקוס הן זה צריך אבל חי ומיס שהם חמורים אז ולימיר שאפשר להמיט אותם גלי ומז זה מדבר ש ז קי זה מי הכי קלה בזה צריך סר אבסי חמורו אז אוליר ג החמיר שלא צריך סרל צריכ אבל ר בסקו לי יש לי שתי פסוקים בסקו גם בקוש חילול שבס בסקילה וגם נרוס בכילה אז כך לרב שימן שהוא אומר ששרי יותר חמורה אז אי אפשר ללמוד נשרוף מסקול צריך אסרו כי יתכן שדווקא בניסקו שהם קלים צריכים הסר בשריף לסו רו הפסו מיותר זה כיוון שכתוב עוד פעם בסקילה לסקילה זה לא נצרך סי שגם רופן הם לא נשים אין להם כןר לרבו שהם סוברים שכילה חמורה משריפה אז אם בסקילה חמורה אפשר להני בסר ל שקיפה אינו ר ל נכון שכל למוד בלכ רופן לפעמים כאלה דברים ורח וקוס יש פסוק מיותר בסקון ללמד גם על רופן שול הגמ חמו ר בק ג ור ס מה ראינו במשנה מנון שוא צריך להר את עצמו למי ורק נוכל ניש אותו אמחז אומר כלפ שני ומס המס מה זה המס כעת ממיתים אותו משמ שעוד לפני שהוא לבזן הוא כבר מת רצ למיס הוא אמר שהוא לא אכפת לו הוא חייב את עצמו במיסה כעת מביאה הגמור רב חונן אומר חידוש כמו שכבר הזכרנו הרבה פעמים התירה אומרת שעדים שעידו ובאים אחרים ומזי אותם אז סיסים קש זו מסס לאחיו אז כ נראה דווקא כאשר זו ממה שם זממו לחייב ולא מה שהם חיובו בפועל מה הכוונה אומר אבחון נרו המורו שוזו דים באו להעיד על נרו ש הור רסה הגימור בר עוד מעט למה הוא נקה דוקא מורסה אבל לא נשואה והתחייבה סקילה על פיהם וכעת הזמו אותם אינ רוגין למה כי הם אומרים אנחנו לא זממנו להרוג אותה מתוך שיכולים לא ימר ויסרו עלב לו בונו כתוב בסוטה וניט מו וניטו פעמיים אז דורשים מזה שאסי שמזל אות חז ביילו היא נאסרת על בעלה בעלה חייב לגרש אותה גם באופן שלא ממיתים אותה הוא חייב לגרש אותה אז הם יכולים לומר אנחנו לא באנו לחיב המיסה אנחנו בא רק לומר לבזן שיחייבו את בעלה לגרש אותה אלומי בזן הוציאו מדברינו שמגיע למיסה ואז חיוו את המיסה זה אנחנו לא זממנו שואלת הגמור וסרו בו הם הרי התרו בה כי אם לא יתרו בה היא לא נהרגת אז הבח מסביר הגוס הבח אין הכוונה באמת ש מטרו בקריה כעת מתברר שזה עידוס שקר אלא הכוונה שוודאי שכשהם באו להעיד לכתחילה בפני בזן הם העידו שהם יטרו בה כי אם לא כך לא ה הורגים אותה אז ממילא הם לא יכולים לטעון שבנו רק לאוסרה על בעלה אם ז הייתה המטרה שלכם למה תרתם בה אמרת הגמ דוסר ב באמת לא ישרו בה אומרת הגמור וי לא סרו בו איך מקטלה אז איך היא נהרגת אם לא היייתה אשר כיוון שהיא לא נהרגת אז ודאי שפשטה שהם לא נהרגים בכלל לא זממו להרוג אותה בכל מקרה אומרת הגמורה רב חון דיבר באיש או חברו אישה חכמה יודעת את ההלכות ואלי בן רבי יסי רבי יהודה טע רבי ס רבי יהודה אמר חובר אין צורך סרו ו ממיתים אותו מענישים אותו מלכס גם בלי אסרו לפי שניתנה אסרו כל המטרה של אסרו אלו לאבחן בן שוגג למזיד והוא ברור שהוא מזיד הוא בקיא בהלכות אז כמו כן איש שוכבי רו בקיה ולא צריכים לטרות בה חכמים סוברים נכון שזו מטרת העס רוה אבל המיס צריך להתרות אולי הוא שכח אולי הוא טעה ל תוסס הם מתקשים הרי למדנו מקודם שצריך או ניא צריך שיה תירה עצמו למיסה מה זה שייר בחובר הוא הטיר את עצמו למיסה אלומה הידי מידי שבאמת התיר את עצמה למיסה בלי אשרו אז למה הם העידו על הפרט הזה זאת אומרת שהם כן באו להמיט אותה ו הם לא העידו על הפרט הזה אז באמת לא ממתים אותה אז תס אומרים שצריך לומר שלפי רבי סי יהודה גם התנאי הזה לא נאמר התנאי של איטר למיסה לא נאמר זאת אומרת שיש לו שתי מחלוקות עם חומים קודם כל הוא חולק על חומים לא צריך תרצ למיסה וגם שחובר לא צריך אסרו זה תרוץ הראשון בטיס תס מתרצים עוד תירוץ הקופונים אז היא נהרגת אם הם לא הוזמו כיוון שהם מדים שהיא זיסו ונכון שהם לא באו למטרה להרוג אותה א אנחנו אומרים הי חבירו היא לא צריכה סרו אז פסקו עלי המיסה אבל למסה אם הם הוזמו הם לא נהרגים כי הם יכולים לומר כשבאנו לבזל לא לחיו מיסו נשכבנו א באמת אם ה העידו לכתחילה שהם טרו בה כי לא מדובר בחברו אז אין סרו אלה להמית אז ודאי שאחר כך לא יכול להתחמק ולומר שהמטרה שלהם התה רק סרל ביילו ולא למיסה אז למה עדתם שרתם בה אז ודאי שהם יהרגו שואלת הגמור אז מה רחון אמר שהם מתחמקים ברגע שהם מוזמ אם כך לכתחילה ונוק כשם מומים אז גם כשהם לא מוזמ איך הורגים אותה אדוס שיכל זמו אתה לא יכול לקיים זומם כי אם יזמו אותם יאמרו לא באנו להרוג אותה כל אדו שת יכ זימ לא יכול לבוא לכלל זומם לא ישמו דוס כי כתוב ב דורש ם מגיעים הזים אומר שכל ד צריכה להיות אופציה להזים אותם אגנ זו כוונתו אוכמה זה מה שבחון התכוון לומר זה מתחיל מכך שאותם אפשר להרוג ממילה מ שג ש בנו אפי אינו ג הם לא הזמו ו שזו שואלת הגמ יוד אחלו יש בידנו קבולה שלפי רבוד ששח צכ רו אז גם שייך שבנות של איש הסי של איש החבירו היא תומת אפילו בלי אסרו איך זה יכול להיות אם לא הייתה אסרו אז תמיד הדם יכולים לומר לא ישרו בונו אם יזמו אותם הם לא מתחים מיסה אז גם אם לא מתח את מיסה גם אם לא יזמו אותם כיון שד שת יכול להזמ הו אונ הגימור הזה כן שייך מתי כש זינס יודעים ב באודים להד פני בז שהיא זינתה וחוזר זיסו ואז באים מדים אחרים מדים שהי זינתה פעם שנייה אז ל העדות השנייה הם לא יכולים לומר לא ירו בונו היא כבר נערה על בעלה האזנות הראשונה אז הם בטוח באו להרוג אותו אז אפילו שהם לא העידו שמרו ב כי איש וחבירו נקיים בהם כש הזומם אם הם יזמו וממילא אפשר גם להרוג אותה על פי עדותם כי זה עדו שאתה יכול להזמ שואלת הגמור עדיין ה יכלים להתחמק ויכול אם לא ימר לא ישרל בוי לו שינו בונו כמסכת סית כתוב פעמיים ונית מו כמו שהזכרנו שיש מזנה חס ביילו היא גם נאסרת על בעלה וגם גם נאסרת על הבועל שאם בעלה גירש אותה או שהוא מת היא אסורה להתחתן עם הבועל לא ה לבעד אז הם יכולים ליטון אנחנו לא באנו להרוג אותה באנו לאסור אותה על הבועל השני על בעלה עם ממילה אסורה ה מזנות הראשונה ויש כאן בועל אחר אז תוס אומרים שגמור יכל לתרץ שהם מעידים על זנות בלי לדעת מי הבול והגימור מתרץ שתי תירוצים אחרים שזי מבויל רישן הם באים להעיד שההיא זנתה שוב עם אותו בויל רישן שכבר נאסרה לה ממילה ה מזנות הראשונה הנמש העדים השניים מעידים שזיו מקרב משל עם אחיה ש ממילא אסורה עליו מחמס רבוה ממילא אין להם דרך להתחמק ואם הם יזמו נהרוג אותם כי ודאי שזה מה שהם באו לחייב אותה זה מה שהם זממו ממילא אם הם לא הוזמו אז נהרוג אותה כיון שזה דו שכ זמו שואלת הגמור רב חון מה ישנ מורוסו קת אפילו נסנ אמרת הגמור אן רק החידוש יותר גדול מורוסו אלא אפילו הדס וס יכול בונו בנסו ברור שייתכן כטענתם נכונה הם אומרים היא חיה עם בעלה באנו להוציא אותה עם בעלה הב רוסו שעדיין לא יושבת איתו היא עדיין בביס אוביו אז לכאורה זו טענה משונה מה שהם אומרים שכל מה שהם באו זה לוסרו על בילו בכל זאת אומר אבחון זו טענה צודקת הם יכולים לטעון כך והם לא נענשים בכש זומה ממילא גם היא לא נענשת אם הם לא הוזמו למדנו שסיר בבקס הד בתלה בגמ אמר חיז קורה שתי דים מעידים הרציחה בודקים אותם איך ודו בסף הרוגי ואיך ודו באריון הרוגי מין חנית כזו אין זה נוכ נשון הפסוק והנה אמס נון דובו יש כאן סתירה ועדותם בולה בטלה והוא פטור גם הם פטורים כן כן אזומה יש כאן סתירה בעדותם אמה קורה איךו דומר קילוף שחרים שואלים אותם איזה בגדים לבש ורצע בשעת הרצח אז אחד אומר הוא לבש בגדים שחורים איך ודק בלונים הרי זה נון כי בדיקו זה רק בגוף העדות בדברים שנוגעים לעצם העבירה דברים חיצוניים הם לא גורמים הכחשת העדים מס למדנו בברייס כתוב בפסוק נ אמס נוכ נון שי נוכ שתהיה התמה בין שניהם למשל איך אוד בסג ךד ביג או איך וכלב של הרוצח היו שחרן חוד בכלב לבונים אין זה כן סטירה על דברי רב חסדה תר גם רב חסדה רב חסדה פרש את הבריה מה הכוונה קלוב בסוד שחון קובו שאם הם העידו שהוא חנק את חברו בסודו אז שואלים אותם איזה צבע היה סודר שחור או לבן אם יש סטירה ביניהם אז זה סטירה דינו סירו זה כמו לגבי כלי הרצח זה כלי הרצח בזה וודאי שהסתיר בבדיקה שמבטלת את הידות תוש מה מה קורה אם בודקים אותם איך ודם סנדול של הרוצח היו שחרן ווד סנדול לבונים אין זה נוח רואים לא קב חסדה אמר הגמ כגו שדים שבעדו בנד וגו אז הסנדל הוא כלי הריגה אז בזה ודאי שנקרא שיש כאן הכחוש ביקס ושמה אמרנו במשנה מיסה ו בודק בן זק בוק צנו אז לכאורה מה הכוונה כמו שפרש משנה כמו שנרד בברייס שעדים העידו שהוא רצח את חברו תחת עץ התאנה ובזק הבדק אותם התאנים שצמחו על העץ איזה עוקצים יש להם הדבר חיצוני ובכל זאת הוא רצה שתהיה סטיר בם ש תהיה סתירה ביניהם תתבטל דות לא כמו רב חיז אומרם בחומה לא מדובר ברציחה אלא שהעדים מעידים כגון שאו קץ תנו בשבס באים לחייב אותו על חילול שבס שהוא עבר על מלכס טולה שהוא טלש תאנה מהעץ ומה שכתוב שהוא בדק בהקצה תעינו אז לא כמו שהבנו בוצי עץ תאנה אלא באו קצי תאנה פרי התאנה דלו קו מקטל על קציצת על תלישת התאנה אנחנו באים להרוג אותו אז חוקרים אותם התאנה הייתה עם עוקץ אבוה או עם עוקץ דק זה ממש בגוף העבירה אומרת הגמור ותניה אמרו תחתנו הרוג כמו שפירשנו ובכל זאת רבי זקא ציפה שתהיה סטיר בין היקס של העדים לגבי העץ שתחתיו קרתה ר אל מרון בחומה לא זו הכוונה כגון ששבוי בח של תהנו הם העידו שחס ת הרוג ואיך הוא הרג אותו הוא תלש יחור ענף מעץ התאנה עם זה הוא דקר אותו וזה כלי הריגה שואלים אותו את האדים הענף הזה היו עליו עוקצי תינה איזה עוקצים דקים או אבים תוש מה אומר להם תינו זו או יקצו דקין או יקצו גסין תאנים שחורו סמכו עליה או תאנים לבונוס בתאנים אי אפשר להרוג אז אי אפשר לפרש ככ למי המעשה הרצח היה תחת עץ התאנה כמו שאמרנו בתחילה אלב יוסף אינו נמה בן זקי סובר שגם בזה תסתיר נבטל בן זק ניש מבן זק אדם שואל על רב חז ש בן זקים בן זק סובר כשם שבירוס אפילו שהם מתכחשים בדבר חיצוני הוא אומר במקום פלוני אומר מקום פלוני מה זה משנה לגוף עבירה בכל זאת אנחנו אומרים שמתבטלת הדות כר גם בדיקו יש סטיר ביניהם גם בדבר חיצוני היהדות מתבטלת אבל חומים חולקים על בן זכא רב חיז פוסק חומים שסיר בבדיקה זה רק ם הסתירה זה בפרטי העבירה עצמה ולא בפרטים חיצוניים עכשיו הגב הגמור מבארת מן בן זכא מי הוא בן זכא שמוזכר בברייס במשנה ה רבי חן בן זכא מב בסנ הדרי ואך הוא היה קיים בסנ הדרי משעה שדנו דין נפוס ואני כל שס שלרבי יחן בן זקא שונו 4 שונו הראשונים של חייו אוג פרמתי היה סוחר 4 שו המצוים לומד אר שון האחרונים של חיה מגיל 80 עד גיל 120 לימד ואז הוא נעשה דיין ומרס ז אומרת שצריך להיות ב-40 שנותיו האחרונות אז הוא ישב בנדרים ותניה א שקדם חורבן הביס גונד גוזיס ויושב לו בנוס זה מקום בירושלים שכח שמו ואומר רבי יצחק בר אבדימי מה הייתה המטרה לאמר ש דו דינוס הפסיקו לדון די קסס נשאלת השאלה דינוס כדי תוך כי ישיבת הסנר בליקס גוזיס היא גורמת לדון דין קנוס אלא צריך לתקן בר רבי צחוק של דונו דין פשס נכון שנהדר קטנו של 23 שדן הדי פשס יכולה לשת בכל מקום אבל אין דין פשס נוהג בכל מקום אלא בעוד שסנדי גדולו נוהגת בליש קס גוזיס כמו שלומדים בפסוק קם טוליסו שורשי מביא ממילא הם יצאו כיוון שהיו הרבה רוצחים אז הם אמרו בואו נצא מכאן שלא לא הצטרך לדון לא הספיקו לדון כל כך הרבה דינ מיס אז הם ישבו בנוס עכשיו כך ותנן מי שחור בס המגדש אסקין רבנו חנן בזק קונה יש כמה תכונס מובים מסכת ושונה מסכת סוקה עכשיו כך מבואר כאן שרבי יוחן בן זכאי היה חי אחרי החורב זאת אומרת שב 40 שנותיו האחרונים לא ד פשס כ היה חי אחרי החוב ב40 השנה לפני החוב כבר לא דד פשס אז איך יתכן שהוא ישב בנדרים לדון פשס אלו בן זק ל מה שמוזכר שבן זקא בדק את הד בנו זה לא רבי יחן בן זא זה אדם אחר שקרא לן זכא אומרת הגמר חן בזא קור לרבי רבי במשנה קורא לו בן זקא כזה לשון בלי שם בלי שמו רק בשם אביו ממילא מדובר באמת באחר אומרת הגמרא ניז ב אז חוזרת הקושיה איך יתכן שהוא דן דינ פשס הר ב-40 שנותיו האחרונות שהיה דיין כבל לו דן די פשס ונוספה עוד קושיה איך רבי הקודש קורא לו בן זקא אה לא באמת זה היה רבי יחנן בן זקא רק מה זה היה בשנותיו שהיה תלמיד תלמיד היו שלפני רבי יוה זה היה בשנותיו האמצעיות מגיל 40 עד גיל 80 ואז עוד היה לפני סנדר שנהדר גלתה סנדר דנו די פשס והוא ישב ומר מילס הוא אמר לפני הדיינים למה שלא תבדקו את הדים בהו קצינו ומסת בלומה והם קיבלו את דבריו וקבעו הב שמי אז קבו זאת בשמו כביכול שבן זק בדק לא הוא בדק הדיון עם רבותיו בדקו על פי עצתו ומה שראינו שבמשנה קוראים לו בן זקא בריס קוראים לו רבי יחן בן זקא אין סתירה כלומד כשהוא למד לעצמו כשה תלמיד בן זקא וקור כתלמיד לפני רבי כב לימד הקורא לרבי יחן ב זקא בשנותיו שיה דיין כי קורא לבן זכאי המשנה שקוראת לו בן זכאי על שם דמי קורא ככון שכשהוא חידש את הבדיקה הזו הוא היה אז תלמיד ואז קראו לובן זכאי וכי קורא לרבי יוחן בן זקא בריס קוראת ל רבי יחן בן זקא על שם אשתה דשת כי כעת מספרים מה שהיה אז וכעת הוא רבינו יחן בזקא לכן הביסה קוראת לו בשמו העכשוי מה ראנו בהמשך מה יסוב ברכו לבח מוחק מה בין קירוס וכולו מה ההבדל בן קירוס לבדקוס שבקיר אם אחד הדים אומר אין דה העדות בטלה בבדי קוס אם אחד הדים אומר אין ידה המשנה אומרת פילו שניים אומרים אין ידים דוסון קימס לכאורה מה הכוונה ואפילו שניים אומרים ששואלים את שתי העדים שואלים אותם שואלים כל אחד מה הוא הרג בחרב או בסייף אחד אומר אני יודע והשני אומר אני יודע אבל נשאלת השאלה מה אפילו שניים המרים פשיטה כי ומר איך עוד אי דה אחד אומר א לא יודע אמה הוא הרג אותו אדוס קימס כמר תרנ אדוס קמס כי ברגע שאחד אמר אני יודע זה לא משנה מה שהשני יאמר אז מה מה מה מה חסר למשנה להוסיף זאת אומר רב שיס הרי שקו הסיום אפילו שניים אומרים עולה חזרה לריש לגבי קירוס וקומה בחירו הרי אמרנו שאם יש אחד מהם אומר אי דיה באיזה מקום למשל באיזה זמן אז העדות בטלה מה קורה אם היו שלושה עדים אפילו שניים אמרים ידענו ואיך ודר השלישי אמרנו יד לכור יש לנו כאן שני בכל זאת אדוס בתיו ובהכרח שרב שיס מגיע את המשנה כי במשנה כתוב שניים אמרים אינו דים והוא מתקן אומרים וגם כתוב במשנה שוסון קימס ומשנה דוסון בתו וכמן כרבי עקיבא ד מקיש שלשו לשניים מסכת מלקס רשי מביא למעשה רב שימן דורשות רב עקיבה דורש שם דרשה אחרת אבל רשי מסביר שרבי קיבא בא להוסיף על דרשתו של רב שימן אז הוא מודה גם דרשתו של רב שימן מה רב שימן אומר כתוב בפסוק על פי שניים דים או שלשו דים יו מסמס למה צריך לה כתוב אוי שלשו ברגע ששניים ודאי שגם שלשו אלא להקיש את שניים לשלוש מה שניים אינו מזים לאלא מענישים אותם כשזו ממ שיזמו שניהם אז גם אם שלושה העידו אפילו שיזמו שניים מהם לא מענישים אותם כש זומם עד שיזמו כל השלושה אז ממילא זה מה שהמשנה אומרת כל השלושה צריכים לדעת את כל שבע קירוס כם אחד מהשלושה לא יודע אז לא נוכ להזים אותו וברגע שלא נוכל להזים אותו גם לא נוכל לקיים כשז בשניים אחרים כיוון שצריך להזים את שלושתם כדי להש אותם אז דו שת יכול להזמ אומר רובה איך אתה יכול לפרש ככה את המשנה ודוסון קסקו אז בשר הגעות שאתה מגיע אבל להגיע בדיוק להפך כתוב כזה אתה אומר דוס בטלו אווב אוק אפילו בחיס שניים ודנו דוסון קימ בדיוק להפך כמ ד ק רבי עקיבה דהיינו מה שכתוב אפילו זה לא על רבוס של בדקס אלא רבוס קירס וכך כוונת המשנה מה בין חיוס לבדקוס חיוס כשיש רק שתי עדים ואחד מומר איני וד אדוס בילו בדיקו אומר אחד אניד אדוס קימס דים שניהם אומרים אני יודה עכשיו משיכה המשנה ואפילו בחירו יש לפעמים שאם אחד אמר אני ידי העדות נו קיימת באיזה אופן כשיש שלושה עדים ואז אפשר שתתקיים העדות על פי שניים מהם בזה שהשלישי לא יודע זה לא פוסל כיוון שמשנת ד לא יקר רבי עקיבה המספיק שלי ששניים מעידים עם כל החכיר שאני אוכל להזים אותם אני אוכל לקיים כש זומה אפילו שהשלישי אומר אין יודע אז אפשר לחייב את הנידון מספרת הגמרא רב כהנה ורב ספרי טונו סנדר בירבי הם למדו מסכת סנדר בישיבתו של רב פגב רחו פגש אותם חו אמרלו מה ריסו ב בנר רב כלומר מהחידוש שתם אומרים בנהר בבית אדם גדול כגון רבי יש לכם לחדש ב הרבה מסתו אמר ומהמר בנהר גיצה מה יש לנו לומר אילו לא היינו למדים פי חכם כל כך מה הק שלוך מה יש לך להקשות בנדרים אומר לו אני אגיד לכם מה קשה לי מודק משנתנו מה מחקי לבדקוס חקי איך אידו ב ב אמ אפילו שניו קמס אז אני מתקשר מ גם חקיו גם בדיקו ודורש וחקרו חיס וגם בדיק מקודם הבנו יס נו נון אומר לי שאם יש סטירה ביני אחד אומר כ שוים אחד אומר כ לבונים אז בטל שו דברי מכוונים אז מה יש נך קירוס שאנחנו אומרים שאם אחד אומר העד בטלה אומה יש בק ש הוא לא דות קימס אמר נולו רב קנה ורב ספרי אוזו השוה מחי אדוס בלו דו ש זמו צריך את כל השבח הקיו כדי שיוכלו לבוא דזו ולכן אם אומר איני יודע אז אני לא יכול להזים אותם צריך את כל האופציות לזום גם אומר באותו יום זה היה לא יודע באיזו שעה אולי ודים שרצו להזים רק על השעה הזו ולא על כל היום לכן הידות לא מתקבלת אבל בדיקו אומר אי דדוס קמס כדו שכ זמו הרי הזו לא תלוייה בזה במילה מסתבר שמה שכתוב בפסוק נוון זה רק שאם יש סתירה ביניהם אחד אומר בסיף אחד אומר באריון זה לא נוכו אני מבטל אבל אחד אומר אני יודע או ששניה אומרים אין ידים זה לא סיבה לבטל את הדות אומר להוא אמר להם רומ ברחמה ומריו בו אם כך אמרתם ב בסנהדרין טו אמריו בו הרבה יש לכם טעמים בה אז מה הייתם נובים בהתחלה לאלא אין לנו מה לחדש אמר אתה ענב מתיוס בטו מחמת שאתה טוב ועני ומודה לנו אנו אומרים בהרבה מזהו סדמ זיות זה לשון מדבר בקושי בחוזקה אם היית רוצה טריז בנו להקשות לאר חודה הם הנבים אומרים אם היית מקשה לינו קושיות חזקות לא היינו יודעים לדך כלום עד כאן דף מ
לצפיה בתכנים נוספים: