הדף היומי מסכת סנהדרין דף לו

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת סנהדרין דף לו

[מוזיקה] סנהדרין דף לו מתחילים בעזרת השם שורה 13 מלמעלה במילים דיני ממונות רב שהוא מחכמי התלמוד מהמורים מספר על עצמו אני עוד זכיתי להיות דיין בבית דין של תנאים של הדור של המשנה בבית דין של רבי הקדוש מסדר המשניות והיה דיון בדיני ממונות רשי מביא שבמסכת גיטן דף נח מובא בדיוק באיזה נושא היה הדיון ורצו לדעת את דעת החכמים כדי לפסוק לפי הרוב ומי היה הראשון ששאלו אותותו את דעתו רב הוא מספר על עצמו ששאלו אותו תחילה את דעתו שואלת הגמרא איך זה יתכן והרי במשנה למדנו ההבדל התשיעי בין דיני ממונות לדיני נפשות דיני ממונות וכן דיני אטומות והטהרות כשיש איזשהו שאלה ורוצים להכריע קודם אומר את דעתו הגדול ש בדיינים משום כבודו ורק אחר כך שומעים את שאר הדיינים אז אם כן איך אמר רב הנה הוואי אני הייתי אחד הדיינים בבניין הדבי רבי כשנמות מדרשו של רבי בבית דינו של רבי ומ ידידי מהתחלה ע והתחילו שמעו קודם כל את דעתי י הענן אנחנו במשנה למדנו שבדיני ממונות מתחילים מן הגדול תחילה אז היו צריכים קודם כל לשמוע את דעתו של רבי נשיא עשה נשיא בית הדין אמר רבא ברי דרבה ומה רבי הלל ברי דרבי ולס שם זה היה שונה ש מנינ ד רבי כול מניני מצדת כל המניינים כל פעם שבאו למנות את הדעות היו קודם כל שומעים את הדעה של הקטן שבהם מחמת נתנות של רבי הקדוש אנחנו יודעים שהמשנה אומרת בסוטה דף מט מי שמת רבי בטלה ענווה וירת חטא מחמת נו נתנות של רבי הוא תמיד נתן לדיינים הפחותים ממנו לומר קודם כל לדעתם הוא לא רצה שיכבדו אותו וישמעו את דעתו תחילה ואמר רבא ברי דרבה מה רבי הלל ברי ד רבי ולס מאמר נוסף מאמות משה רבנו ועד רבי הקדוש לא מצינו אדם אחד שהייתה אצלו כל ימי חייו תורה וגדולה במקום אחד זאת אומרת הוא היה הכי גדול בתורה והכי גדול במלכות בנשיאות ממאות משה ועד רבי לא היה עוד אחד כזה שכל חייו הוא גם היה גדול הדור בתורה וגם גדול הדור בנשיאות ואם תשאל ולא וה הרי הב יהושע בן נ שהיה לו תורה או גדולה התשובה היא הוא לא היה גדול הדור היחיד הרי הבה אלעזר הכהן בימיו שלא היה פחות מיהושע בתורה ואם תשאל והריב פנחס היה פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן שהוא היה כהן גדול והוא הנהיג את העם והוא היה גדול בתורה אחרי שמתו יהושע ואלעזר ואם כן הוא כן היה גדול בכולם לא אהבו 70 זקנים שמשה מנהל הסנהדרין שהיו גדולים גם כן בתורה ואם תשאל ואהבה שאול היה שאול המלך שהיה גדול בתורה ומלך ישראל בימיו הב שמואל היה שמואל הנביא שהיה גדול ממנו בתורה והרי נח נפשי שמואל מת לפני שאול ואחרי שמת שמואל שאול היה גדול הדור בתורה עונה הגמרא נכון מה שאמרנו לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד הכוונה כל ימי חייו כול שני קאמרינן ושאול לא היה גדול הדור בתורה רק אחרי מיתתו של שמואל הנביא שואלת הגמרא ואהב דוד שהיה גדול בתורה ומלך ישראל הבה בימיו היה את אירה עירי שהיה רבו של דוד שואלת הגמרא והנח נפשי הרי איר העירי מת לפני דוד אחרי שהוא מת אז דוד היה גדול הדור גם בתורה וגם במלכות אונה הגמרא כמו שניינו קודם כו שניק אמרינן התכוונו ש היה גדול כל ימיו דוד המלך רק אחרי שמת עיר היאירי הוא היה גדול גם בתורה וגם במלכות יותר מכולם שואלת הגמרא ואהבה שלמה הרי שלמה המלך היה גדול בתורה ומלך על ישראל עונה הגמרא הבה שמעי בן גרה בימו היה את שמי בן גרה שהיה גדול בתורה והיו לו הרבה תלמידים שואלת הגמרא והרי שלמה המלך קטלי היה צריך להרוג אותו ובאותו זמן הוא כבר היה גדול מכל עם ישראל בתורה אונה הגמרא כמו מקודם כול שניק אמרינן התכוון לומר שכל שנותיו כל שנות הנהגתו הוא היה גדול בתורה ובמלכות יותר מכולם ושלמה רק אחרי שמת שמעי הוא נהיה גדול הדור שואלת הגמרא הרי הב חזקיה היה חזקיהו המלך שהיה גם מלך ישראל גם גדול הדור בתורה אונה הגמרא בימיו הבא שבנה היה הסגן שלו שהיה גדול ממנו בתורה שואלת הגמרא והרי הקטל הרי שבנה מת קודם חזקיהו ומאז חזקיהו המלך היה גדול הדור גם במלכות וגם בתורה אונה הגמרא גם כאן כולי שניק מרינן התכוונו לומר שהוא היה גדול כל ימיו ולעומת זאת חזקיהו רק מאז מיתתו של שבנה היה גדול הדור בתורה ובמלכות שואלת הגמרא והרי הבה עזרא סופר שהיה כהן גדול וגדול הדור ומקורב למלכות כשההוא בנה את בית המקדש השני אונה הגמרא בימיו הב נחמייה בן חכליה גם הוא היה גדול וחשוב כעזרה אמר רב אעדה ברבה אחרי ששמענו שלא הייתה תורה וגדולה במקום אחד ממשה ועד רבי אף אני אומר מאמות רבי עד רב אשי שהוא היה מסדר התלמוד השס לא מצינו תורה וגדולה במקום אחד ואם תשאל ולא והרי הבה הונ ברנתן בימי רבשי שהיה גדול בתורה ומקורב למלכות התשובה היא בכל זאת הוא לא היה כל כך גדול אלונ ברנתן מקף הקפ לרב השי הוא היה כפוף להוראותיו של רב השי רב השי היה גדול ממנו אז אם כן רב השי גם היה לו תורה וגדולה במקום אחד והפלא הגדול על ידי משה רבנו קיבלנו את התורה על ידי רבי משניות ד רבשי ורבנה קיבלנו את התלמוד הבבלי כל אחד מהם היה גדול הדור בדורו גם בתורה וגם בנשיאות מכל מקום אנחנו מוצאים שבמקום גדולתם של אותם שהיו גדולי הדור גם בתורה וגם בהנהגה שם אתה מוצא נו נתנות משה רבנו לא צריך לומר אחרי שהקדוש ברוך הוא בעצמו העיד עליו שהוא היה ענוב מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה מביל על הרעיון איך אפשר להגיע לכזאת דרגה של ענווה אף על פי שהוא היה באמת כמו שאנחנו אומרים במשך דורות היה יחיד ומיוחד בדבר הזה שהוא היה גדול גם בהנהגה וגם בתורה וגם אצל רבי הקדוש אנחנו רואים שהוא היה אנטן גדול משמת רבי בטלה עירת חטא שאף על פי שהוא היה גדול בתורה ובהנהגה בכל זאת לא רק בדיני נפשות הוא נתן שישמעו מן הצד היינו מהקטנים קודם הדיינים הקטנים אמרו את דעתם שקטנים ממנו כמובן אלא אפילו בדיני ממונות שאמרנו שיש הבדל בין דיני ממונות לדיני נפשות שרק בדיני נפשות מתחילים מן הקטן ש בדיינים אבל בדיני ממונות מתחילים מן הגדול שבהם בכל זאת רבי הקדוש נתן אפילו בדיני ממונות לקטנים ממנו לומר את דעתם בדין מביאה הגמרא מה שאמרנו במשנה שדיני נפשות מתחילים מן הצד מן הקטן ש בדיינים ושומעים את דעתו מן הענ מילי מנין לומדים את הדבר הזה שלא מתחילים מהגדול בדיני נפשות אמר אח הבר פפה אמר קרא אומר הפסוק לא תענה על ריו דורשים כיון שכתוב ריו בלי י כאילו לא תענה על רב אל תענה על דברי הגדול ש בדיינים אם הוא יאמר שהוא מחייב לא יכלו אחרים לזכות אז כיוון שבדיני נפשות נאמר הדבר הזה אז שם חיייבים קודם כל שיאמרו אלה הקטנים את דעתם רבא ברבר חנה אמר בשם רבי יוחנן מקור שני מיחד לומדים את זה מהסיפור שהיה עם נבל הכרמלי כתוב ויאמר דוד לבי דינו לאנשיו חגרו איש את חרבו הינו ו תאמרו את דעתכם חיגו את חרבו הגמרא דורשת שהכוונה היא שכל אחד אומר את דעתו האם צריך להרוג את נבל הכרמלי שהוא היה מורד במלכות או לא היה שמה סיפור שהם היו על הר הקרמל והם ביקשו ממנו אוכל ולא נתן להם בכל אופן הוא היה מורד במלכות מי הוא א דוד מי הוא בן ישי התה רבו העבדים המתפרצים על אדוניהם בקיצור ממש זלזל בדוד המלך שכבר נמשך למלכות הידי שמואל הנביא ודוד שואל את נשיו חגרו איש את חרבו היינו תאמרו את דעת אם להרוג את נבל הכרמלי או לא כתוב שם קודם כל ויחגגו איש את חרבו הם אמרו שצריך להרוג אותו ואחר כך וחגור גם דוד את חרבו אחר כך הוא אמר שצריך להרוג אותו אז מכך שדוד שהיה גדול בבית דינו את דעתו אמר באחרונה רואים שבדיני נפשות לא מתחילים מן הגדול אמר רב שונה אדם לתלמידו הוא מלמד אותו את הטעמים של הדין ו דן אמו בדיני נפשות התלמיד מצטרף למניין הדיינים בדיני נפשות ואפילו שרבו לימד אותו את הסברה ואת רבו כבר מנו ואם כן הסברה של התלמיד אמורה להיות אותה סברה של רבו איך אתה מונא את זה לשניים בכל זאת אומר רב שהם נמנים כשניים שואלת הגמרא מיתוק הושיה מברייתא בדיני הומות הטהרות והטומאה שאיין בהם דין של דיינים ומספיק שאחד מורה את ההלכה ורק אם נחלקו החכמים אז מונים כדי לדעת לפסוק לפי הרוב אז מונין אהב ובנו כשניים ותלמידו מונים להם שניים אבל דיני ממונות ודיני נפשות ודיני מלכות שמחייבים את העובר במלכות מחייבים מי שעובר לא איסור לא תעשה וכן כשדנים בעניין קידוש החודש כדי לדעת כמה ימים יהיה בחודש 29 או 30 עיבור השנה כדי לדעת אם יה 12 חודש או 13 חודש מכל אלו אב ובנו הרב ותלמידו אין מונים להם שניים אלא רק אחד כי יש להם רק דעה אחת כי הם אומרים את דעת הבן אומר את דעת אביו והתלמיד אומר את דעת רבו אז אם כן איך אתה מונה א שונה אדם לתלמידו ודן אמו בדיני נפשות איך אתה אומר שאפשר רב שלימן את תלמידו ועכשיו הם שניהם נמנים כדיי אתה מונה אותם כמו שניים הרי הדעה של התלמיד היא דעתו של רבו אתה אמור למנות את הדעה של שניהם כמו דעה אחת מתרץ את הגמרא באמת אם הרב לימד את תלמידו איך לפסוק הדעה של שניהם נחשבת דעה אחת וכי כאמ רב שזה דעות נפרדות זה כמו כגון רב קנה ורב אסי תלמידיו לגמרי דרב צריכי לדעת את המקורות מדברי התנאים והמורים הם היו צריכים את רב אבל לסברי דרב לא אבו צריכי סבריו של רב הם לא היו צריכים כי הם ידעו לדון מעצמם אחרי שהם ידעו את המקורות אמר רבי אבאו אותם עשרה דברים שיש הבדל בין דיני ממונות לדיני נפשות שראינו במשנה ן כלל ההבדלים אין נוהגין בשור הנסקל אלא רק באדם שחייב מיטת בית דין חוץ מדבר אחד שנוהג גם בשור הנסקל שצריכים 23 דיינים שזה לומדים מדרשה השור יסכל וגם בעליו יומת שכמו שאם בעליו היה מת היו צריכים 23 דיינים אז ככה גם השור יסכל על פי 23 דיינים שואלת הגמרא מנן מילה מנן אתה לומד ששאר הדברים כשבאים לזק כל שור אין את ההבדלים בין דיני ממונות לדיני נפשות אלא דנים אותו כמו דיני ממונות אמר רב אחה בר פפה דמר קרא הפסוק אומר לא תתא משפט אביונך בריבו אם מגיע אלך אביון אל תטא את המשפט שלו לרעתו עכשיו בפשטות אין כאן שום חידוש נו למה כן ודאי שלא אלא מה באים לדרוש כאן דרשה אביונך זה הכוונה אדם שדנים אותו דיני נפשות ככה דורשים כמו שיש פסוק נוסף שאב יונך שמה הכוונה דיני נפשות אז לא תטה משפט אביונך בריבו כשבאים כעת לדון דיני נפשות אי אפשר על פי רוב של אחד להטות אפשר לומר שזה כיוון כתוב לשון יחיד לא תתה אי אפשר שעל פי אחד אתה זה שתתה את המשפט ז אומרת אם יש כאן כאלה שמזכים ויש כאלה שמחייבים ואם אחד יתך אתה הזה שמוסיף לרוב של אלה שהם מחייבים אי אפשר על פי אחד להטות את המשפט של דיני נפשות לחיוב אלא צריכים לפחות שניים אז דורשים דווקא כשזה משפט עיונך שמדובר על בן אדם אז אי אפשר עם רוב שמתבסס על אחד יותר משפט אביונך הי אתה מטה על פי דיין אחד יותר אבל אם מדובר פה על משפט של שור אתה מטה משפט של שור הנסקה לחובה על פי דיין אחד ולגבי שאר ההבדלים שיש בין דיני נפשות לדיני ממונות כותב רשי הם כולם להצלה ב באים מחפשים מה אפשר לעשות כדי להציל את האדם שלא יהיה לו חיוב מיתת בית דין כי כתוב ושפטו העדה והצילו צריך לנסות להציל אותו אבל זה לא נאמר על שור כי מה לנו לחוס על שור המועד מותר לקיים בו וביאר ת הרה מקרבך לכן גם שאר ההבדלים שיש בין דיני נפשות לדיני ממונות לא נוהגים בשעון סקן חוץ דבר אחד שדורשים מפסוק שצריכים 23 דיינים אבל רבי אבא הוא אומר עשרה דברים שיש בין דיני ממונות לדיני נפשות וכי ערה דלים יש הרי תשעה אבו יש רק תשעה שואלת הגמרא מה זאת אומרת יש תשעה תספור תראה שעשרה קטנ יש עשרה אונה הגמרא כי אחד מהם זה לא נחשב הבדל משום דין הכל כשרין לדון דיני נפשות אלא רק מיוחסים היינו שאין להם פסול יחוס הם יכולים להתחתן עם כהנים וההבדל הזה של 23 שזה שייך בדיני נפשות ולא בדיני ממונות בעצם חד ההי זה נחשב הבדל אחד למה כי הרי דיני נפשות דנים רק על ידי סנהדרין של 23 ולא מקבלים לסנהדרין של 23 אחד שיש לו בעיה עם יחוס שוא לא יכול להתחתן עם כהנים אז אם כן לא צריך לחלק את זה בתור שני הבדלים נפרדים אז אם כן איך אומר רבי אבאו שיש ערה הבדלים בעצם יש רק תשעה אונה הגמרא ק אחריתי יש עוד הבדל נתניה ברייתא אין משיבים בסנהדרין לדון דיני נפשות דיין זקן ששכח כבר מה זה צער גידול בנים והוא כבר לא כזה רחמן כי אדם שיש לו צער גידול בנים יש לו יות רחמים וכן לא משיבים סריס ומי שאין לו בנים שהם אינם רחמנים ולא ידונו ברחמנות רבי יהודה מוסיף אף אין מושיבים בדיני נפשות אדם שהוא אכזרי כל זה דווקא בשאר דיני נפשות וחילופיהן הפוך הדבר במסת שעליו נאמר דרחמנא אמר לא תחמול ולא תחסה עליו אדם שמסית לעבודה זרה אחד כזה התורה אומרת לא לרחם עליו אז לכן דווקא כן משיבים כאלה אבל בכל אופן ההבדל הזה שיש בין דיני נפשות לדיני ממונות שבדיני נפשות פידים שיהיה כאן אדם שהוא רחמן בין הדיינים שהדיינים יהיו כולם רחמנים זה ההבדל העשירי שיש בין דיני נפשות לדיני ממונות במשנה למדנו ההבדל העשירי עכשיו כבר קשה לומר שזה עשירי אבל ברשימה זה עשירי שהכל כשרין לדון דיני ממונות אבל לדיני נפשות צריכים דווקא כאלה שמיוחסים להתחתן עם כהנים שואלת הגמרא הכל כששרים מה מה זה בא לרבות אמר רב יהודה לטוי ממזר אדם שנולד מאבא ואמא שהתחתנו באיסור אז הוא לדיני נפשות הוא לא יכול כי הוא לא יכול להתחתן עם כהנים הוא לא יכול להתחתן בכלל עם כהל ישראל רק עם המזרים ו בכל זאת לדון דיני ממונות הוא יכול נפשות לא ממונות כן שואלת הגמרא מה צריך רב יהודה להשמיע שממזרח לדיני ממונות והתנין חד הזמנה כבר למד רב יהודה כבר לימד את זה ממה שכתוב משנה במסכת נידה כל הראוי לדון דיני נפשות כל מי שכשר לדון דיני נפשות ראוי גם לדון דיני ממונות ויש אחד שהוא ראוי לדון דיני ממונות ואין ראו די אין ראוי לדון דיני נפשות וינב שאלנו על המשנה הזא בנידה מה זה ב לרבות לטומי ועל זה אמר רב יהודה שזה בא לרבות לטוי ממזר אז מה צריך עוד ריבוי כזה אונה הגמרא נכון באמת יש כאן עוד ריבוי לדבר נוסף חד טויגר יש ריבוי נוסף שבא לרבות שלדיני ממונות אפשר גם גר לדון אבל דיני נפשות ככיוון שגרים לא יכולים להתחתן עם כהנים אז הם לא יכולים לדון דיני נפשות אחד עוד אחד כ כמו שאמרנו לטוי זה בא לרבות ממזר שיכול לדום בדיני ממונות וצריכה היו צריכים להשמיע שגם גר כשר בדיני ממונות וגם ממזר למה אי אפשר ללמוד אחד מהשני דש מינן גר אם היינו אומרים שגר כשר היינו אומרים ד ראוי לבוא בקהל לא יכול להתחתן עם שאר עם ישראל רק עם כהנים לא אבל ממזר שהוא לא יכול להתחתן בכלל בקהל ישראל אימה לא אולי הוא לא קשר בממונות לכן צריך אומר שממנות הוא כן כשר והי ישמין אם היו משמיעים לנו רק ש ממזר כשר היינו אומרים דווקא ממזר כשר דבא מטיפה כשרה אומר רשי מזרע ישראל אבל לעומת זאת גר שד לא בא מטיפה כשרה אלא נולד מנכרי אימ לא הייתי אומר שהוא לא כשר בדיני ממונות צריך לכן צריך לרבות ממשנה נוספת שהוא גם כן כשר לדון בדיני ממונות אבל דיני נפשות לא אין הכל כשרי לדון דיני נפשות אלא רק כהנים לים וישראלים מיוח סים שיכולים להנשא עם כהנים שמותרים בכהנים מה תמה מנין של לדיני נפשות פוסלים מישהו שהוא אינו מיוחס דתני רב יוסף כשם שבית דין צריכים להיות מנוקים משיקולים אחרים מנגיעות אישיות בצדק שהם דנים בצדק כך הםם צריכים להיות מנוקים מכל מום היינו אפילו ממום של פסולי יוחסין אמר המאמר מה יקרא מנין לומדים את זה מזה שכתוב בשיר השירים כולך יפה רעייתי ומום אין בך וזה מרמז על הדיינים וזה ב לרמז שאסור שיהיה להם שום פסול יוחסין שואלת הגמרא מי אמר ודיל ממש שלא יהיה להם חיסרון של איזשהו איבר אמר רב אח בר יעקב אתה צודק באמת הפסוק הזה בא ללמד שלא יהיה להם אמיתי אבל אמר קרא יש פסוק נוסף שהקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו לסמוך 70 זקנים שהם שהם יהיו סנהדרין כתוב שם ולקחת אותם אלו אל מועד והתייצבו שם למה צריכים להוסיף את המילה אמך כדי שהם יהיו אמך בדוים לך שם שמשה היה בלי שום פסול יוחסין ככה גם הם היו צריכים להיות בלי שום פסול יוחסין שואלת הגמרא ודיל מה אולי דווקא זה היה התם דווקא שם הם היו צריכים להיות מיוחסים כי שם כתוב שהקדוש ברוך הוא הציל מהרוח של משה רבנו אל אותם שבעים זקנים ואז היייתה עליהם השראת השכינה אז משום שכינה שתשרה עליהם צריך שהם יהיו מיוחסים וכמו שכתוב במסכת קידושין דף אן אין השכינה שורה אלא על משפחות המיוחסות שבישראל ורשי מביא ב דף לט אם אני זוכר טוב שלומדים את זה מהפסוק להיות לך לאלוקים וולז זרך אחריך שנאמר בפרשת לך לך הקדוש ברוך הוא אומר לאברהם אבינו להיות לך לאלוקים אני משרה את שכינתי עליך ולזרעך אחריך כל אלה שהם בטוחים שמיוחסים אחריך משפחות המיוחסות שבישראל אז אם כן אולי דווקא שם כיי היו צריכים להשרות את השכינה עליהם היו צריכים להיות מיוחסים אבל מי אמר שזה שזה גם נאמר בכל הדיינים שדנים דיני חשות שם צריכים להיות בלי פסול יוחסין אלא אמר רב נחמן ברי יצחק שלומדים את זה ממה שאמר קרא שיתרו הציע למשה להוסיף דיינים ושפטו את העם בכל עת והקל מעליך ונסו איתך שמה לא כתוב ש יתרו אומר לו שהולך להיות כאן איזה השת השכנה מיוחדת על אותם הדיינים ובכל זאת כתוב איתך היינו דומים לך להבי שהיו דומים לך כמו שלך אין שום פסול יוחסין ככה כל דיין שרוצה לדון דיני נפשות צריך שיהיה מיוחס עד כאן דף לו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: