הדף היומי מסכת סנהדרין דף לא
הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
הדף היומי מסכת סנהדרין דף לא
[מוזיקה] סנהדרין דף ל השו מתחיל בסיעתא דשמיא סוף דף קודם שש שורות מלמטה סוף השורה אומר רב יהודה הידוס המקס זו אס זו בביוס כשרו בדיני ממינס הז ראה שמדגיש שיש בדיקו ויש קירוס קירוס הכוונה שחוקרים את האדים נראה בעזרת השם בפרק הבא שלמה ישרג בית דין נפוס חוקרים חוקרים באיזה יום זה קרה באיזו שעה באיזה מקום זה לקובה כי הזו מת תלוייה בזה כי אם תהיה סתירה ביניהם באיזה יום זה היה באיזה מקום זה היה לא נוכל להזים אותם יש בדי קוס דיקוס למשל שואלים את העדים שמעידים על אדם שהוא רצח איזה בגדים הוא הלך עלך בגדים שחורים או לבנים אחד עונה שחורים אחד עונה לבנים זה סתירה בבדי קויס אומר רבי יהודה אם יש סתירה בין שני הענים בבדי קויס ב אז זה כשר לדינמו לצרף את שתיהם אמר וב מסרב יוד ב הוא הלבה לחברו הוציא את הכסף ענק שחור ך ודני לונו זה דבר חיצוני דבר צדדי אז זה לא סתירה אבל אך וד הואל לו מונ שוחר מנה סלים שכבר שחורים שכבר כבר מיושנים ואך ודון לא זה השטרות חדשים אין מצטרפים כיוון שבעיקר גוף עדות הם מוכחשים אז אי אפשר לצרף אותם אז רבי יהודה אמר שבדין ממנס אם יש הכחוש בדיקו זה קשר מה שמע בדין נפוס אז לא נקבל אותם וארנקי שחרו שזה לא בעיקר גוף הידות בדין פשס לא כזו סתירה בדין פשס לא נקבל אותם ואומר רב חסדה שני עדים שמעידים שאדם רצח את חברו חוקרים אותם אחד המר איך הוא הרג אותו בסייף הרוגי סייף מן סכין ואיך אודמר באריון זו חנית כזו אור גוי אין זה נוחים אי אפשר לצרף אותם רשי אומר שנקטו לשון הפסוק ונמס נו אדובו שמזה למדים בדיקו אין הדו זו מכוונת אבל אם הסתירה בנימי איך ד קילו שחרים הרוצח לבש בגדים שחורים ואיך ודר כלב לבונים הרי זה כון כזה דבר חיצוני שהם לא אמורים כל כך לשים לב לזה אז רואים שגם הדין נפה שזה לא סתירה אומרת הגמור גבר גבר כרומיס אתה מקשה מרבח רב יודה רב יהודה סובר שבדין פשס אם תהיה כזו סתירה בין האדים שאחד יאמר שהוא לבש בגדים לבנים אחד בגנים שחורים אז לא נקבל אותם לכן הוא אומר רק בדין הומנס בדין הומנס אם הסתירה תהיה ביניהם אם מענק שחור מענק לבן נקבל אותם אבל באמת כמו שרוב אמר עם הסתירה תהה ביניהם איזה כסף זה היה אפילו שאין הבדל בשובי מנה שכבר משובש ומנה לבן זה באותו אותו אותו שוי אבל זה כבר סתירה בגוף דות עצמה אי אפשר לקבל אותם כך אמר רב יהודי נרדו אמרי אפילו איך וד ממונ שוחר ואוד ממון לובן סלים חדשים מצטרפים כמן כרבי ישע בן כורחו שלמדנו בשיעור הקודם שבכל מקרה אפשר לצרף אותם כי אפילו שכל אחד מדבר על מנה אחר אבל למס שניהם באים לחיב מונה אבל אי אפשר להשוות את הנדונים אדמס לרבי ש בן קו הם לא מדברים על אותו סיפור אחד ביום רשו אחד מ שללו ביום שני אומר רבי בן כחו מדברי שניהם יוצא של לו מזוז אז זוז הוא חייב לו אבל מדברים על אותה הלוואה באותו מקום באותו זמן הקמר זה ה מנ שחור זה מנ לבן מי אומר שאפשר לצרף אותם א אומר את הגמור זה לא בנו על רבי בן כ רק הוא כ תני אמר רבי שז על שתים שים בלו ואח סמרס מונה שיש בכלל מסי מונה נכון שאחת הכיתות משקרת כי זו שאומרת 200 אומרת של היה מונה זו שאומרת מונה אומות שלה הייתה 200 אבל מספיק לדות אחת אז אחת מהם משקרת השנייה לא משקרת מדברי שניהם יוצא שמונה הוא חייב אז הוא חייב מונה על מה נחלקו עלקה תחס רק זוג דים אחד שאחד מדים אומר מתי היתה הלואה ואחד אומר מונה שבשם ה אומרים נך לקוי דוסון כיוון שאחד מהם שקרן אין לי כאן שני עדים ובס אומרים יש בכלל מסע מונה אנחנו אומרים הוא לא משקר הוא טעה במ ל2 אפשר לטות אז למיסה מונה יש לנו שתי עדים על המונה השני רקד אחד אז נחייב אותו מונה כר גם סוברים נרדו ממילא אפשר גם לצרב זה אומר מנה שחור הוא אומר מנה לבן לא אחד מהם משקר אחד מהמהם לא שם לב מספיק מביאה הגמורה איך הודו מון חובש של יין הוא הלוה לו ואיך אוד מחוב של שמן שמן עולה הרבה יותר יקר מיין אב ובד ווס קמי רבי אמ והוא גם סבר כמו רב ש בן לזור אז חי ורבל שלולי חבית חמרה מגוי חבית דמשה נניח שחית שמן עולה 100 זוז חבית יין עולה 50 זוז אמר 50 זוז אתה חייב לו כי ממון נפשך לדברי שנם אתה חייב לו 50 השאלה הי 150 50 ודאי כמן כרבי ש בן אלזו אידו רב ש בן אלזור איך דיש בכלל מוסע מונה שניהם אומרים שלב לו 100 זוז השלים הלב לו עוד 100 זוז או לא כ גבנ מיומ אבל כ מדברים שני סיפורים אחרים הוא אומר חבית יין הוא אומר חבית שמן אז כזו הקרשה כל אחד מיל על דבר אחר אז על שמן יש רקד אחד ועל יי יש לך רקד אחד אתה לא יכול לצרף אותם אונה הגמור ינו חנמ אם מדברים במת על מוצרים שונים ודאי שאי אפשר לצרף לא צריך לדמי זה אומר בפני יודע לו שהוא חייב לו דמי חבית של יין הוא מכר לו חבית יין ועדיין לא שילם לו וזה אומר בפני יודע שהוא חייב לו דמי חבית של שמן אז מדברי שניהם יוצא שדמי חבית יין הוא חייב לו השאלה אם הוא חייב לו עוד אז זה ממש דומה לדון של רב ש מלוזר מביאה הגמור איך ודימו הלוואה הייתה בדיית אלינו במרפסת בקומה השנייה ואיך וד בדיית תחתנו בקומה התחתונה אומר רבי חנינה מיסה בו לפני רבי ואת סירפי דוסון אפילו שהם הוכשו בבדיקות כרב יודה ורשי אומר כרבי ישע בן כורחו כי שניהם מדברים עעל מונה אבל רשש מקשה שזה לא קשור לרבי ישע בן כורחו כמו שדיברנו ליל כי כאן מדובר על אותו מעשה רק הם מתווכחים בדיוק איפה זה זה יותר מתאים לעניין של רב ש לוזר שרב ש לוזר אומר שהוא אומר 100 הוא אומר 200 אחד תז גם כאן מצרף אותם ואני אומר אחד מהם טעה בדיוק היכן היה המעשה מה ראמש מ כשצ וכולו לא יאמר אני רציתי לזכות ורבו עלי המחייבים רב משיצא ימר הדיין שהוא זיקה לא יאמר לזה שיצא חיי הרי מזק וחבר מחין אבל מה שחבר רבלי תמד לרו במו ו אוי לרוכל מג סוד לכאורה היסה לא חדשת כלום מהמשנה הס רוצה באמת להוכיח מכאן שבמשנה גורסים רק פסוק אחד זיבו את הברס שמביאה שתי פסוקים מספרת הגמורה ההוא תלמיד היה תלמיד נופי קליקול יצא עליו קל דגו מילס תמה במדרש בוסר ש היה דבר שנאמר בבית המדרש לפני 22 שנה שהיה בזה לו שנור ורק אחרי 22 שנה הוא גילה זאת התלמיד אף כרבי ימה רבי ימה רבעמה הוציא אותו מבית המדרש אומר דין גו לרזי האדם הזה הוא מגלה סודות אין מקומו אצלנו בבית המדרש אומרת המשנה כל זמן שמירה סוסר סדין אדם שהגיע לבזן לאיה לו שטר להוכיח את זכותו ויצא מבזן חייו אחר כך הוא מצא שטר למשל הגיע אדם שאמר לו אתה חייב לי כסף הר לו שטר הוא אומר יש לי שובר אני לא מצא את השובר אז הוא יצא חייו אחרי זה הוא מצא את השובר אז בז רים את הדין שפסקו הם מחייבים את שכנגדו אז זה הכל כשלא הגבילו אותו אבל אם הגבילו אותו אז לבזן יש כוח להגביל אומר לו אמר לו הדיין כל רס שיש לך וב מכאן עד 30 י מצ בתך 30 וים את הרעיה סוסו לאחר ששים אינו סוס כך סוברים חומים כי ברגע שהגבילו אותך לבז יש כוח להגביל אומר רב שם גמליאל מה יעשה זה שצ בתצ ח שש יפסיד אז ודי שכן אפשר עוד אופן ש נחלקו חכמ ר ש בן גמליאל אומר ל אמר ל הדיין או הידים תביא את העדים שהעידו לזכותך ואמר אין לי עדים או אומר או ראה שתר זכותך ואמר אין לי רים ולאח זמן ר או אחרי זמן אומצו דים הרי זה אינו כלום כי ברגע שאמר אין לי אז כנראה שאין לו לא נולדו פתאום עדים לא נולד שטר אם הוא אמר אני לא מוצא את זה זה אפשר להבין אמר אין לי אנחנו חוששים שמה הוא זייף את השטר ובעד שמה הוא שכר אותם מידי שקר כך סומרים חכמים אומר רב שם גמליאל מי אומר מה יעשה זה שלאי יודע שיש לו יידים עכשיו הוא מרוצ ידים או לא יודע שיש לו רע יום או צהרי מה קורה אבל באופן זה שראש מסחר בית דין הוא כל הזמן אמר הוא לא הביא רעיות ממש לפני שמחייבים אותו ואמר קיר ופלוני ופ דוני בז אומרים שאני חייב הנה כאן יש אלה זה וזה שיכולים להעיד בזה רב גמליאל מודה כיוון שהוא יודע שהם יכולים להעיד לו איפה היית את כעת אלומי הוא אמר בוא לא נצטרך להשתמש בידי שקר כשהוא רואה שמחייבים אותו אין לו ברירה אז הוא משתמש בידי שקר אוי שוי ציר מתח אס פונדוס שביקשו לו רעיות הוא לא הוכיח אחי שאומרים אתה חייב אז הוא מוציא מהחגורה שלו הוא מוציא מתחת החגורה שטר איפה היית עד עכשיו הרי זה אן כלום אומרים שכנראה שטר ה מזוייף הוא משתמש בו רק בליד ברירה ובזה רב שם גמליאל גם מודה כי זה הוכח שבאמת זה דבר מזוייף מבי הגמור אומר רב ברבונה על וח רבוש גמליאל אז רשי אומר שזה עולה על המחלוקת הראשונה שאפילו שהוא אמר שאמרו לו תביא 30 יום כיוון שהוא לא אמר אין לי הוא אמר אני מחפש אפילו שהגביל אותו ל30 יום אם מצא אחרי 30 יום מקבלים את זה ואומר רבי ברבונה אין וכדברי חמים אומרת הגמורה מה הכפלות הזו פשיט קרבש גמליאל מדין דוחק חכמים אונה הגמור מ מי לכתחילה לכתחילה מקבלים את הראיות שהוא הביא אחרי 30 יום אבול דיעבד אם לא התייחסו לראיות האלו ופסקו את הדין כדס חומים שפר דומה כומה שמלון שגם דובד מדרין מחזירים את הדין כלוח רמשים גמליאל ואין הלוכ בכלל כדבר חכם גם לא בדיעבד מה ראינו מחלוקת נוספת אומר לוב ודים וכולו אמר אין לי אומר רבי שם גמליאל מה הוא יעשה שהוא לא ידע שיש לו עדים וכולו אומר רבי בר חן בזה אדבר חומ כיוון שמר אין לי הוא לא יכול להביא דש ואומר רבי ברובי ן אין רבש גמליאל אמרת הגמ פשיט מה הכפלות כדו דברי חמים ממילא יד חרבשים גמליאל אומר רשי וכאן אי אפשר לומר כמו שרצנו לאל כי בש שם כיוון שחומים הם רבים הייתי אומר נכון שהלוח כמו היי רב ש גמליאל אם הוא פסק כמו הרבים אז לא את הדן כלים כ דברי מרובים אבל כאן שומר שלוח חום עם הרבים אז ברור שאם הוא פסק רב שגליל אז הפסק הלא כלום אומרת הגמור הכפלות שהוא בא לומר אקש מלון די לחוד אין וחק הרבש גמליאל או בכולו בכל מקום במשניות שמוזכר רבי שמ גמליאל על וחק רב ש גמליאל ואפילו במחלוקות של ורב וצידון פוק מוד ברברון אמר רב חן כל מוקם ש סו חוץ משלושה מקומות מעורב בגד פושט וצידו מסגי ור אחרנו אצלנו במשנה יש שתי מחלוקות לגבי ראיה המחלוקת השנייה לגבי מה שהוא אמר שאין לי ראיה אז הלכה לא כמותו אז זה אומר רבי בברחו בשם רבי חן אומר רבי ברבונה בשם רבי חנון לא כך אמר רבי חנון אלא בכל מקום מ גם בור בצידון רק כאן אין רבש גמליאל מספרת הגמור הקד מ רב נחמן היה אדם שנפטר והוא הניח ירש פשט ינוקה זה ילד קטן לפני בר מצווה רב נחמן בר ויס מדברים עזה הראשונים שאפשר לגבות חובות של אביו ממנו אפילו שהוא כותן וטבו אותו לדין שהאבא היה חייב הביאו שטר אומר לה אומר רב נחמן לילד איס לוך סד אולי יש לך אדים שאבא שלך פרה את החוב אומר ל אלוהי איס לוך ר אולי יש לך איזה שובר אומר ללוים חי ורב נחמן לך תשלם הנכסים שאבא שלך השאיר את החוב הוקו בוכ ואוזיל הוא יצא והוא הלך והוא בכה שהוא צריך לשלם חוב כזה שמעו אנוכי שאנשים שמעו שהוא בוכה אומרו נניה דינ מי לדוך אנחנו יודעים אנחנו יכולים לבוא ולהעיד שאבא שך פחה את החוב לכאורה אבל הוא כבר אמר שאין ו עדים אומר רב נחמן בהו אפילו רבונו מודו שיכול להביא כעת את העדים דינו במי לדבו אלא יודע הו לא אמור לדעת בדברים של אביו הוא לא אמור לדעת של אבא שלו היה עדים אז מה שהוא אמר שאין לי עדים זה לא מוכיח כלום הוא כעת יכול להביא אותם ונחזיר את הדין מביאה הגמורה עוד מעשה עם רב נחמן ה איצ דנוור מתוס יודה היייתה אישה ששטר הלוואה בין שני אנשים אחרים ו ולמשל עבה משמרן כתב לו שטר אבל הם לו ומל ושניהם האמינו לאישה שהיא תשמור את השטר אומרו לי אמרה האישה ידנ בשור דפרי אני יודעת שהשטר כבר פרוע הוא כבר החזיר את החוב אם נרב נחמן רב נחמן נאמין לה אומה לרובל הרב נחמן כמן כדעת מי אתה פוסק כרבי דומר אוסיס קנוס במסירה מחלוק רבי וחכו פרק אמח ספינו אדם שיש לו שטר חוב על חברו רוצה למכור את השטר לאדם אחר שהוא יגבה את החוב במקומו אז רבי סובר מסירה עצמה היא מקנה לו את השטר את החוב חכמים אומרים לא צריך מסירת השטר וגם כתיבה של שטר אחר שהוא משעבד לו את החוב אז אתה פוסק כמו רבי אז גם כאן ברגע שהיא קיבלה לידה את השטר אז היא כביכול קנתה את השטר זה כמו שלה והיא יכולה להגיד המשטר פרוע או לא אז אתה פוסק כמו רבי לא כמו חכמים אומר לי לא שנו קלס אם היא הייתה רוצה את ח לשרוף את השטר הרי שניהם הפקו בידה את השטר אז מה ללא לשקש לה מיגו יכולה לומר שהוא פרוע זה היה תה גרסה אחת אדמר לא יאמ רב נחמן רב נחמן אמר היא לא נאמנת לומר שהשטר פרוע אומ לרוב לרב נחמן למה היא לא נאמנת וא בוקס כ לשרוף את השטר אנה לו רב נחמן כי כיוון חזק בבית דינ אם זה היה סתם שטר אתה צודק אבל כיוון שתחת השטר יש קיום יש הנפק שבז בדקו את החתימות וחתמו מתחת לשטר הי בוקס לאמרי לא אומרים שהם רוצה כה לשרוף את זה אומר רשי לא עלי מאי להפכו מיסה בזן יש כם מיסה בזן והיא לא יכולה להבקיע מיסה בזן תוסס מקשים מה זה משנה אם זה מיסה בזן או לא תכלס יש לה מיגו אם היית רוצה יכולה לשרוף את השטר לכן תוס מפרשים סחבי דינ שבז ראו את שטר בידה מכיוון שראו את השטר ביידה אז אין לה מיגו שיכלה לשרוף את השטר כרי ידים שיש בידה שטר איסובל רב נחמ מה אתה אומר כיוון שאין לה ביגו אז היא לא נאמנת אפילו ששניהם האמינו לה שהיא תחזיק את השטר למד בברייס סימפון סימפון זה שובר אדם שהוא כותב לחברו קיבלתי עמך את החוב שיש לו וידים יש עליו חתימות של שתי עדים והשובע מונח אצל הלווה סקם בחוס מוב אז מקיימים את החתימות של העדים ואז השיבו הוא באמת מפקיע את החוב מה קורה אינו לודים השובה לא חתומים תחת ודים ויוצא מתח סדי שולש אם זה מונח אצל הלווו אז זה לא שווה כלום אומר אם אן לזה חתימות זה לא שווה כלום אבל מה קורה זה מונח ביד אדם שלישי ושניהם מודעים הלויה והמלווה שמינו את האדם השלישי זה להיות שוש לומר האם באמת כבר נפרע החוב על ידי השובר או שהשבר רק הוכן שעוד מעט יפרעו או שוצ אחר יטום שטורס או שהשטר שמונח ביד המלווה מתחתיו כתוב קיבלתי תחת חתימות הידים קיבלתי ממנו את תשלום החוב הזה כושר אז באופן הראשון ככיוון שהשוליים הוא אומר שזה פרוע והם שניהם האמינו לו אז הוא יכול לומר שהשבר הזה באמת מוכיח ש שהחוב נפרע אם זה חטו מתחת לשטר עצמו זה כתוב מתחת השטר כיוון שהמלווה עצמו הוא מחזיק את השטר אילולי ופר לו אולם ניח לו לכתוב שובו מתחתיו הקופונים לעניינינו מה רואים כאן עלמה שוש מהמון כך מקש ובל רב נחמן ולפי רשי אומר הרן צריך לומר שהבינו שמדובר בברייס אפילו באופן שיש כאן קיום מתחת שטר הרחוב ובכל זאת השלש נאמן תובת דרב נחמן תיובת כי רואים באמת שהשוו איש נאמן עכשיו חוזרים למה שלמדנו שאם הוא מביא רעיה אחרי שוא אמר שאיין לו רעיה אז למדנו שמחלוקת חומ רב ש בן גמליאל וחק חומים שלא יכול להביא ראייה אלא אם כן מדובר ביום ש יודע מה שיש לאבא שלו ידים אז הוא נאמן מביאה הגמור כיוס רבד רבי כשדי הגיע אר ישראל לב אמר רבי חן לאילו מר סוסר הוא סותר את הדין עד הרעיה שמביא עד שסתם נוסוב וימר קרבו פלני ופני ודוני אז מה קורה כאן לכאורה משמע שסט סו שאמר בבזן אין לידים אין לי ראיה חזר אחרכך הוא אמר קיר ופלוני ופלוני שם עומדים כאן והם יעידו אז אומרת הגמרא גוף קשי יש כאן סתירה בדברי רבי יוחנן אמר סתם ת נוסוב אסון לרבנו זה כמו חכמים שכיוון שסעת תע נוסוב שאמר אין לי דים אז הוא כבר לא יכול להביא עוד עדים אפילו שהוא מוצא אותם אחר כך ועוד רמרס רק אם הוא אומר קירבו איש פלוני ופלוני ודוני שעומדים כם מוכנים אז הוא לא נאמן האם הוצא אותם אחרי זמן שמר אין לי הוא כן נאמן להביא אותם אס רבש גמליאל וכי כולו רבוש גמליאל ופרוש מפרש עד שסתם נוסוב לא שהוא אמר אין לי אין לי זה לא מספיק גם אם הוא אמר אין לי הוא מצא אחרכך דים יכול להביא אותם התס הכוונה שקיר דוני זה שם גמל גם מודה איך יתכן אבל תת דברי רב יחנון ואמר רבין רב חנון כל מקם שג חוץ מור בצידון ור אחרון ר אחרון לא כמותו אלו כיוס רב שמואל בר יוד כש הגע לבו אמר רבי חן לאלו מי סוסר עד שסתם נוסוב וימרו ומר אין לידים אפילו שמצא אותם אחרי זמן הוא לא סותר כמו חומים או שאמרו לו רמר אין ליר הוא לא יכול להביא ראייה אבל בוא אד מדיסים הוא אמר אין לי אדים אחר כך הגו דים מחוץ לארץ שוק בד התברר לו שיש פיקדון שק של אור עם שטרות של אביו שאתה מופקד ביד אחר ידע מזה הרי זה מביר וסוס כי אולי היה אמור לדעת מהעדים שבחוץ לארץ אולי היה אמור לדעת מהעדים מהשטר שמונח בשק שהיה מופקד באדם אחר א זה הוא יכול להביא גם אחרי שוא אמר אין לידים או אין נרי הזכרנו רב דימי הגיע מרצר לבו ואמר בשם רבי יחנון מביאים עוד ממ שהוא אמר כי וסה רב דימי אמר רבי יחנון התוקף אסחר בידין יש אדם שיש לו דין תוירה עם אדם קשה שהוא מטריח אותו אז הוא אומר אם אני אלך איתו כאן לבזן אז הוא יטריח אותי אני לא אצא איתו בוא נלך לבזן שיש שמה הרבה תמיד חומים מוק עבד שם הוא התבייש להטריח אותי אבל הוא לא רוצה ללכת איךו כן טוב לי כאן ואך הצד השני אומר אני יודע שאתה אדם קשה נילך למוק עבד ס לך למוק עבד אומר לפו רבי אלזור רבי כך אומר לרבי חן מי שש בחנ חברו חייב לו 100 זוז צמנ למונ הוא צריך לבזבז 100 זוז כדי לסוע למקום אחר כדי להוציא מ את ה זוז אר ספר שניים שצו בדין נעו קשים זה לזה איךו ם מסתפקים בהו דבר אפילו לכור כעת התברר שהם לא יודעים באמת לכור מבו ממתים בוא ניסע לשם לא בזן שבעיר הם ישלחו לשאול את בי שבד איך לפסוק ומ אומה אחרי שפסקו לו כיסו ותנו לי מאיזה טעם דנתוני תכתבו לי את הנימוקים נוס נילו ויומו אוי לכס אחר היוב תירו אדם מת בלי ילדים אחיו צריך ליבם או לחלוץ אז היוום הוא אומר לה אני לא בא לארך לחלוץ לך תוצה תבואי לעיר שלי אני אחוץ לך אז היא צריכה ללכת אליו עד כמו אומר רבי ימ אפילו מטבריה לציפוי היא גרה בטבריה ויוב גר בציפויי אומר רשי אף על פי שישיבה טבריה גדולה משל ציפויי אליך אחב לציפוי הרי מגש מסביר שהחידוש הוא שאפילו שציפוי וטבריה קרובים מאוד זו לזו אז זה לא כזו תרכה בכל זאת היוב אומר תבוא ית אליי אומר אבקן מה קרוא כן הרמז בפסוק לכך כתוב וקור וזקני עירוי שחלוץ לה ולא זקני עירו אומר הממ אלכסה כשיש ויכוח הם לדון כאן איבד פ לך למוק עבד אמ לרב שלמ ואמ רוזו ון אז נכון שרבי יוחן אמר לא כך אבל רב לוזו הרי הסביר הנמק טוב איך אתה אומר שיוציא מונ למונה אז הוא נה לוז למלו אומר למלו וד אז קופין אותו וידון כאן ולא יצטרך המלו להוציא מונ על מונה אבל מלו שרצה לכפות על לוו לדון במקום אחר בבד עבד לשמל כתוב בפסוק יכול לכפות עליו ללכת ו כ מבד מביאה הגמור שלחו לי למרוקו מרוקו היה אב בזן בובל ושלחו לו מרצ ישראל כך לד זיבלי כבר בסו שלום למי שהוא אור פניו מאיירים כמו מוישה בן בסו שלום זה פרוש ראשון ברשי רשי אומר לפי שמקרין אור פניו כמשה רבנו שדלתו בסו פ לא שנ לא ברבו אלא ברביס כמוש שהובן בית כמו שכתוב על בכל ביס נמנו ולמה אמרו למרו דזבלי אומר רשי על שם שהיה חכם כיב חוכ מסוד פונו אבל רשי מביא מצאתי בספר הגוד שמרוק היה בעל תשובה שנתן אינה באישה אחת לחתו איתה ואלו נכנס לחולי כדי להיות איתה ונופל בחולי ושס היה אסור ליום ניצר ממנו כסף נסר לו איתו ובש אצ פ ונפלו כששמים ל שם כך קרבנוס מסכת שבס אז לכן כתבו לו זיבלי שהיה אור שזרח על ראשו אז כך שלחו לו זה הייתה ההקדמה זה היתה הכותרת שלחו לו במכתב וון הבבלי ובל קדמו ובון הבבלי שוא אצלך בובל הוא צעק לפנינו אר מ אוכי אביר אוליס הדרך פירוש ראשון ברשי איבד ממני דרך בני אדם וסרס אותי הוא צריך לפצות אותי יש מפרשים אומר רשי העביר לי את הדרך לא נהג עי קשורה לסק ממון ואמרו לו אז שולחים למרוקו תגיד לירמיה שיתפס עם הוכוון הבבלי אזסיו ויר פונ בטבריה תכריח אותו שיבוא אלינו לטוריה לדון אותו שואלת גקש אמר אמל מדו שהם אומרים למרק ואתה תדון אותו שם בובל אחר כך הם מסיימים ואומרים סו יפנ בטבריה על משדר הם מבקשים שישלח אותו לטוריה אקמ אמרו דנו נטון תדום אצס אם הוא ישמע בקולכם ציס ואוי אם הוא לא ישמע בקולכם מסיו ו בט זה פירוש אחד רב שוא אמר קנוס זה הה קנס לאונס מה שהוא צריך לשלם ו ובבבל דינו דין קנוס כי צריך אלוקים וצריך סמוכים בבול אין סמיכה כמו שראיינו בפרק ראשון אז בעצם הבקשה שלהם היייתה תשלח אותו לטבריה וכאן אפשר לדון דין קנוס כאן אוכל לחייב אותו ועוד שולחו ליכה מה שהם פתחו ואמרו אמרולי כדי לח לו כובד למרוקו לחלוק לו כבוד אז אומרים תדון אותו ותשלח אותו הוא יבין מעצמו שהוא לא יכול לדון אותו דין קסס רק לכבד אותו אז הם פתחו ואמרו כך אדרון זה ד [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה