הדף היומי מסכת סנהדרין דף כ
הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
הדף היומי מסכת סנהדרין דף כ
[מוזיקה] סנהדרין דף חוף השו מתחיל בעזרת השם 5 וחצ שות האחרונות של הדף הקודם כסיב הזכרנו בשיעור הקודם שמיכל בשאול התקשה לדוד ושאול סבר שהקדוש לא חלו זה לא נכון כמו שלמדנו אז הוא הלך ומסר אותה לאישה לפלט בלייש אומרת הגימור יש סתירה כסי מקום אחד כתוב שקראו לו פלטי וקסי פסוק אחר כתוב שקרא פתיל אמר רבחן פלת שמו ולא מניק שמו פלטי אל שפלטו כל מן הקדוש ברוך הוא סייע בידו שהוא לא יעבור וירה שהוא לא היה איתה אפילו פעם אחת ללא מה אוסו נוע צחר בינו לבינו כל הזמן שהם חיו ביחד אומר כס בדוב זה ביניהם דוקר בחרב זה בקשה הגמור כתוב שם הפסוק שאחרי תקופה ארוכה דובד המלך החזיר אותה אליו אז כתוב ילך איתו אישו בעלה לתי או אחריו עד בחורים בקשה הגמ קסי ויילך איתו אישו אומר רשי אל בו קוראים לו אישו אונה הגמור שנס לו כישו כבעלה אומר רשי שה מגדלה ומכבה אבל הוא לא בא עליה בקשה הגמ סיו למה הוא בכה אם במילא הם לא חיו כאיש ואישה אונה הגמור על המצוה דוז מני בכל התקופה הזו הייתה לו מצווה הוא התגבר כל פעם ועכשיו המצווה הלכה ממנו אומרת הגמרה כתוב בסיום עד בחורים אז בפש הכוונה עד מקום שנקרא בחורים אבל דורשת הגמור שנסו שניהם כבחור שלטעמו טעם בי אומר רבי כנון ורשי מסביר שתוקף זה דבר גדול וחמור ויש לו שם יש לו פרסום ענווה זה דבר שאין לו שם שאדם עושה לפי טומו אז אומרת הגמור רבי חן אומר תוקפו של יוסף דבר גדול של יוסף הסו של בו זה כמו דבר ל של בוז כבר נסביר ו של בוז שלפ ב ומסביר רבי חן ו של ס של בוז מה היה בבוז ו בחצי הלילו ודיש אחרי שרוס נשב לידו בלילה לופס כתוב גופ אמר שנ בסור העבר כרש פוס אמר שנתקשה ואף על פי כן קבש צרו ואף על פי שרוס פנויה התה ואמו אז זה הוא התגבר ואב יוסף אפ ו במתו אז זה מה שאומרים תוקפו של יוסף המעשה הגדול של יוסף שהוא התגבר בטיפ זה המסס של ב הדבר הקטן שבוז בוז היה לו ניסיון הרבה יותר גדול והוא עמד בו וקפ של בוז סנוס של פלטי במור בוז התגבר לילה אחד פעלתי שנים רבות הוא היה חי באותו בית ביחד עם גבר אחי זה יסף ובז שתג צרם ת ב שכמה שנים עמד בניסיון אמר ר שמואל שקר החן ובפי שקר החן זה יוסף זה בז הז לכם פ שוא התגבר שנים רבות ביר השם שקרח זה של משה והב ה של ישער השם של חזקיהו אומר רשי דורו של מש וישוע עסקו בתו הרבה אבל דורו של חזקיהו יותר מה כמו שכתוב בישעיה ודורשים לון בחלק שהשמן דולג בדרוש עד שבדקו מדון ד באר שבע בזמנו של חזי המלך ורץ שקרח זה של מש וישע זה חזקי אר השם זהד ש רבי יהוד י ל כל הדורות הקודמים הם למדו כס אבל הוא אומר רבי יהודה רבי לוי בזמנו שו שישו תלמידים מסקס בטס אכס מרוב ניות ואסק בתו והמשנה הבאה ממשיכה עם דיני מלך מסמס למלך אחד מקרבו מת אינו יצ מפסח פלטר שלוותו רבעב ברנור במשניות מסביר שג מלך להרות עוגמת נפש לפני העם רבי יהודה אמר אם רצ צ אחריתו צ שכ מצינו בדוד שיצ אחר מתוס של אבנר שנאמר והמלך דד אולך אחריתו אמרו וו אדובו אלו לפיום שכולם ידעו שלא ברצונו יוב שר צובו הרג את אבנר מה היה המעשה בשאול המלך אחרי שהוא מת אז כמו שנראה עוד מעט אז דוד מלך בחברון הרג על שבט יהודו אבנר בן אר שהיה שר צובו הוא המליך את איש בויז בנו של שאול על שר שבטי ישראל אחר כך חזר בו אבנר הוא רצה להמליך את דוד על כל עם ישראל הוא בא לדוד והוא סיכם איתו איך יעשו זאת אבל יו יוב שהיה שר צובה של דוד הוא היייתה לו טינה לבנר כי הוא גרם לאחיו להרג במלחמה אז הוא טען לדוד שאבנר רוצה רק לעשות עלילה אך להפיל את מלכותך והוא הלך ו הרג את אבנר דוד המלך טר והוא הלך אחרי המיתו היה צריך להראות לציבור שלא הוא ביקש שיהרגו אותו לכן הוא היה צריך לצאת ללוויה הכסף מישנה מסביר שהיה צו רחשו משום שלוי מלכוס שלא ימרדו בו כיוון שחשו שהוא ציוה להרוג את אבנר ולכן היה לו היתר לצאת ללוויה ממשיכה המשנה וכשמה ברי נוסו כשמת אחד מקרוביו של המלך והוא צריך לסוד הסברו אחרי הקבורה כלו מסו בנה לורץ כ מתאבלים איתו והוא מיסב על הדרגה שנראה בגימור הכוונה דרגש למי ש כל האבלים חייבים בכפיית המיטה צריכים להפוך את המיטה הוא לא הופך הטופז מוד קטן כבר מסבירים שבזמנינו לא נוהגים בזה כמה טעמים או שגרים בין הגויים אז חוששים שהגויים אמרו שאנחנו עושים כישוף בהפיכת המיתות יש עוד טעמים בזה אומרת הגמור ו רבן מוקים הברס הזו מובת כי כנראה ויכוח דומה ב רבוד לחומים למה שראינו במשנה לעניין אחרון מוקם שנגו ש צס אחר המיטו יצס לפני המיתו יצס זה ברור שיש הפרדה בין הגברים לנשים בלוויה השאלה היכן הנשים נמצאות אז היה מנהג כך ומנהג כך השני המנהגים נכונים טוס מביים הירושלמי שאלה שנהגו לפנ המיטו כיוון שאנשים הם גרמו מיסל וילו על ידי שחוו פיטטה את הוד מישן לאכול מצ דס אז הם הולכות ראשונות ולא חוששים שהגברים יערו כי הם יראו אותם כי הם הולכים אחריהם כיש צר ללחש יש נהגו לאחר המתו ואנשים לפנ המיתו לפי שגנ לבניר שס בם אנשים רבי יהודה חולק רב וד לי שכנו בדו שצ אחר מוס שלבנו שנאמר והמלך דוד הולך אחרי מיתו ואם תאמר שנשים הולכות אחרי המיתה אז דוד הולך עם הנשים אז למנהג הזה יש מקור בפסוק אז המנהג הזה יותר נכון אמרו ל בדומה למה שאמרו לו במשנה דום ואז היה צריך ללכת גם לנשים וגם לאנשים להראות לשניהם שלא הוא הרג אותו ונספו שד יצ מבי אנושים ונכנס לבי אנושים וצי אנושים סבי אנושים שנאמר וידו כלם וכל ישראל כתוב ב הוא כי וסו מהמלך העניין הזה לא מבנו דורס כתוב יום להס דוד סוד אחרי מבנו כסיב ו קרינן לאברס הכתיב והקרי לא אותו דבר והתחילו לאס בתח שו סבורים שמתו התה הצה את הבנר אז רטו חריט אותו אל בסוף שהתברר להם שלא הוא אמר להרוג אותו להבר יסוי אומר רב יהודה מרב מפני מענין שבנו שהוא נהרג מפני של אמחז בשאול ול מיחו בשעה שדוד המלך ברח משאול הוא עבר בנוי יר הקונים והם נתנו לו לאכול שול מ שמע מזה אז הוא הרג את כל הקונים שם ואבנה צריך למחות בידו ולא מיכה אז הוא ננש רב יצחק הוא אמר מיחו ו נענו ניסא והוא לא הצליח לשכנע את שו להרוג אותם ושני מקד גם רבצו וגם רב כתוב קנן המלך דוד המלך אל אבנ וימר המנו וסנר ידור ורג נחושת גושו הדים שלך לא הי אסורות והרגליים לא היו עם שרשרת של נחוש כמו שמים לסיירים בזה הם נחלקו מדו ככה רב פירש אמה וד לא י ורג ושתים גושו הית אדם חשוב למה לא מחית בשאול תוס פי ש מחי כי נפ לפני בני לא פו דד המלך נומוס דך לא י ורגליך ו שתים לא התנהגת כמו אדם חבוש אלא בכל כוחך גית בדעת בפני ל אומרת הגמ רג אמר רב נחמ יצחק שו מלוס בדוד שתמצו הוא הכר את מלכוס ביס דובד על כלל ישראל שנתיים וחצי כ הוא העמיד את איש בושס למלך אם הוא לא היה מעמיד אותו היו ממליכים מיד את דוד ולמסה רשי מתקשה למה אומרים שנתיים וחצי הרי למיסה יוצא שדוד היא המלכות שלו על כל קלד ישראל השעתה שבע שנים וחצי אז מביאים מברייס בסדר ולום שמלכו ישראל בטלה חמש שנים מה הכוונה שכש מיז שאול אז לא רצו למנות מלך חדש בכלל אז חמש שנים ראשונות שדון מלאך בחבר אז לא רצו בכלל להמליך מלך אחרי שחמש שנים אבנ הוא שכנע להמליך מלך ואז רצו להמליך את דוד ואבנר אמר להמליך את איש בושס בן שאול אז למישה אבנר הוא ר גרם מאז והלאה אז אם אנחנו יודעים ששבע וחצי שנים אז דובד היה רק בחברון אז חמש השנים הראשונות אז זה אבנר לא השם רק שנתיים וחצי אז השנתי וחצי על אלה הוא ננש מס הפסוק כתוב שאיש בושס מלאך רק שנתיים אבל היה עוד שיוי של חצי שנה עד שהמליכו את דוד על כל כלל ישראל עד שהוא בא לירושלים ממהר במינו כשמ ס וכולו אז המלך יושב על דרגש מה ה דרגש או מאולה ארסה דגדה האריסה של מזל אז רשי אומר נוהגין היו לערוך מיטה ושולחן בבית ולא היו משתמשים בהם כלל אלא הם היו מונחים למזל הבית מונחת משום ניחוש גד איזה מזל אבל הרן מקשה שאסור לעשות כזה דבר א דרקה וירי אז הרן מפרש שעשו את המיטה לסימן של אושר יש מיתות יותר משצריך יש מיטה מיותרת קוראים לזה מיטה של מזל לשון מושל אומר לרבו להולה מימי יש כזה דבר דעד לא סנה עד כעת המלך לא ישב אף פעם ותה מיטה כרי לא מונחת בבית לשבת עלי רק לנו הבית וש שובל מסן בדיוק בסוד סו עכשיו הוא יושב על המיתה הזו זקיף למה קושה צריכים לעשות שינוי דיל מיכיל שת לאי לא מכילים אותו מש לא משקים אותו בסול אחרים נחרים אז גם עושים שינוי שהוא יושב על כזו מיטה שאף פם לא ישבים עליה או קשי על פירושו של אולה בכוונת דרגש או קשי כי למדנו ביס דרגוש אין צריך לכפ אמרנו שול צריך להפוך את כל המיתות את הדגה שלא צריך להפוך אלא ז מעמיד אותו המך מה תאמר כי זה לא מ שמשתמשים בה ואני קופס מטוסו לא מטוסו בלבד הקופ לא רק המיטה שהוא יושב ושוכב עליה אלא כל מיטה שיש לו בתר קופה אז זה עלולה אומרת הגמ מה דיל מדמי מיוחדת לקני שלא מידת לישיבה או לשכיבה ר ניח לכלים קו מכנס לכלים אין צורך לפסו המסבירים הראשונים בכל זאת את הדרגש אפילו אם נפרש שזה כנה שמיטה שמונחת למזל כן צריך לזקוף כי מיטה שמיוחדת לכלים אז מונחת כלים אז רואים שלא עשוייה לשכיבה זה לא יודעים לכן צריך לעשות הקר לא צריך להפוך מספיק לזקוף אלו אי קש או קש על פירושו של אולה למדנו שם בהמשך הברייה נקמה אומר שלא צריך לכפות את הדרגה של הזוקפים את זה מעמידים את זה המשים גמלי או אר דרגש כשאול במ אבלו מטר קרטין הוא פותח את הלולאות של הדרגש והוא נופל מילוב והמזרן נופל וסל קד תוך ארסה דגד קרטין מיסלי ארי הוא עשוי בדיוק כמו שאר המיתות בבית אלו כיוס רובין כרובין הגיע מרצס לבוב אומר אומר לי ההוא מרבן אמר לי אחד החכמים ור תחליף שמשכיח בשוק דגד הוא היה שכיח בשוק רצענים שמעבדים מוכרים אורות ואומר לי מ דרגש ארס דצ מיטה של אור אז רשי מסביר שתולים רצועות בשפת האור עושים כזה מזרן מאור ויש לו רצועות בשפתו כשרוצים לנטו רוצים לשכב על זה ונן הרצועות רוחות המיטה יש את המסגרת של המיטה וקושרים את זה לרוחות המיטה כשמטרת הוא נופל וזה הקרבי טין שרב ש גמלין הזכיר ומה העניין למה אי אפשר לי להפוך מיטה זו כמו שער המיתות אז רשי מסביר שער המיתות אז הקראים יותר גבוהים מהמזרן כשהופכים אז עומד על הקרים אבל זה הקרים לא בולטות המסגרת לא בולטת ואם נהפוך אז האור הוא התקלקל מלכות הקרקע לכן אומר נקמה זקוף על דופן הקראי אורחותיו למעלה וכך זה יהיה השינוי שב לושה אומר רבי שימון גמליאל אפשר פשוט לפתוח את כל הקשרים שהאור הוא מוצמד למסגרת וזה נופל על הרצפה ועכשיו הצד השני הוא מתחקר בקרקע זה הצד שלא שוכבים עליו זה לא מקלקל זה לא אכפת לכן זה מה שצריך לעשות על כול פונים אז המלך הוא בסוד ה סבואה יושב לא על מיטה רגילה אלא על מיטת אור מיטת ור היייתה פשוטה יותר זה הייתה מיטה שלוקחים אותה מקום למקום זה השינוי שעושים וק מורה דיברנו שהדר גש הוא עשוי בצורה שאפשר לפתור בקלות את הלולאות מה ההבדל בין זה לשאר מיטות אומר הב ארמי ברבי יחנון דרגה סרו גוי הקשירה שלו על המסגרת מתוי חוי היו חורים ברוחות המיטה במסגרת ובחורים מכניסים את ראשי הרצועות של האור שהאור הוא עשוי כמו פיסה שלמה שעליה שוכבים יש רצועות שיוצאים הרצועות האלה מכניסים לתוך הנקב וקושרים לא מרכיבים את הרצועה מ מסביב לרוחות המיטה מסביב למסגרת מיטו מיתה רגילה סרוגו מלגבו לוקחים חבלים וקושרים אותם ומסובבים אותם על גבי הרוחות המיטה והוא הורג ומילא הרוחות הם מסובבים עם עם החבלים וזה מאוד קשה לפתח כל פעם הזזה לכן בזה לא אמרו שהפתרון הזה לא מעשי בשאר מיטות לפתוח את הכשרים מס למדנו בברי כליס מקבל טומה ממתי זה נחשב כ גמר כלי המיטו והאריס או הריסה של תינוק מי שיישום בויר הדג ומשפשף בור הדג כדי להחליק את המסגרת שעשויה מעץ ליפות אותה והם מיתו מסורגת מלגבו לא מו לשיף הסר הדג לא רואים את היופי שלה כי זה מכוסה עם הרשי החבלים שסורגים מסובבים על גבם אל אומרת הגמורה הו והו בי מיטה של אור בין מיטה של חבלים מתוי חוי יש חורים ברוחות במסגרת ושם מכניסים את זה רק מיתו אהולה ופוק בזונה החבל עצמו שהוא מרכיב את המזרן הוא מכניסים אותו בחור וקושרים ולכן זה מסובך לפתוח את זה דרגש אהו לופו ק בוקסה בנקבים של המסגרת היו לולאות יוצאות ולולאות האלה הכניסו את ראשי הרצועות שתלויות בשפת אור וקשרו את זה וזה אפשר לפתוח ולסגור לפתוח ולקשור מחדש בקלות אומר רבי ין קב אומ רבי שב לוי למדנו מח לוקס מה עושים דרגש במי אבלו על וחק רבי שם גמליאל שצריך לפתוח את הגשרים והעור נופל אומר רבי יין ברמה מיתו שנקטו וצין זוי קפוד נקליט זה שני עצים ארוקים ששמים אחד באמצע דופני המיטה אחד בראש המיטה ואחד במרגלות המיטה ומפוצלים ראשיהם כמו מזלג ואז לוקחים עוד מקל ושמים את זה בפיצול על גבי שני הקליטים האלה ופורסים כילה הכילה שהיא תכסה זה ששוכב במיטה הוא מכוסה עם כילה עים כזה סדים אז יש כאלה ש קליטים הם קובים אותם בקרקע יש כאלה שם קובים אותם בתוך המיטה עצמה הם מחוברים באמצע הדופן שבראש המיטה בראש המיטה ובאמצע הדופן שבתחתית המיטה יש את הנקלט השני ואז אי אפשר לסובב לכפות את המיטה הזו כ הקליטים מפריעים אז מה עושים זוקפת הוא זוקף את המיטה הוא מעמיד אותה במאב לו על מרשותי או על מרגלותיו רכובות דהיינו ה השתי ה העצים שבצד המסגרת עומדת לכפי מעלה וזה מספיק להקר לעב ממשיכים ענייני מלך ומוצי המלך יש לו סמכות הוא מוציא למכס הרשו על פי בזן ששח צריך רשות מנהדר גדולו כמו שלמדנו בתחילת המסכת שהוא צריך את סנדר לכך ופרץ לסס לדרך ודוי אז רשי אומר שיכול לפרוץ גדרות של אחרים הוא עושה לעצמו דרך לשדה ו לקרמו המשנה ממשיכה דרך המלך אין לו שהוא יכול לקחת משטחים של אנשים אחרים דרך באיזה רוחב שהוא רוצה אלמס מרשל מד מהרמבם שהוא חולק על רשי שזה לא לצרכים פרטיים שלו אלא רק לצורך מלחמה יש לו רשות לפרוץ גדע ולהרוס בתים לצורך המלחמה כשיוצאים למלחמה אומרת המשנה וכלום בוזזים ונוס והוא נויטל חלק בראש אז כמו שנראה בגימור שלל שהוא לא מאוצרות מלכים מתחלק חצי למלך וחצי לשאר הציבור אז נותנים לו לברוא תחילה את החצי שלו ש ברוא את החלק היפה ראשון אומרת הגיבורה מה ראינו בריש שוא מוציא למרשו על פי סנדר גמור תז כ למנו זאת בפרק הראשון במשנה מציא למרשו שנגמור אצלנו כל מלד המלך וצ חזרו על זה שהמלך מוצח הרוס על פי סנדר אומר רב יהוד אמר שמואל כל בפרש מלך בספר שמואל כתוב שבאו לשמואל הנובי וביקשו אנחנו רוצים מלך אז הוא אמר להם מה אתם יודעים מה זה מלך הוא יכול לעשות כאלה דברים למשל רשי מביא בניכם ובנו סיכם מכך יכול לעשות הרבה דברים שלא משתלם לכם אז אומר שמואל מלך מבוי מה ששמואל הנובי אמר זה לא גוזמאות כל מה שכתוב שהמלך יכול לקחת זה באמת הוא יכול לעשות את זה רב אומ הוא חולק נמרו פר שזו אלו לא מליים אומר רשי שתהי אמת מלכה מעליהם וא לא מותר לעשות ש כל הדברים האלה שנאמר סים תוס הולו מלך שתי מוסו לכו אז זה מה ששמואל אנוי התכוון בכל האיומים שהוא הביא אבל הוא לא התכוון שהמלך מותר לו לעשות את כל זה אומרת הגמורים רק שר שמואל רק אתק רבי כפש מלך מלך מר רבי יהוד אמר פזו א כד ים עליהם שנאמרו מלך שתלו רשי הוא מתקן את הגרסה מביא שהתה גרסה אחרת שרבי יהודה אומר ונמר פזו כד רום ולולי הסיום שנאמר זאת אומרת ששמואל הנובי רצה לאיים עליהם שלא ירצו מלך אבל רש אומר זה לא מתאים כי כבר נראה שרבי יהודה סובר שזה מצווה למנות מלך אז ממילא אז הגרסה מתוקנת כמו שאמרנו וכן רביד שמצווה למנות מלך שש מצ צטו ישראל בניסו ורץ להעמיד ל מלך וכרס זר של המול ולבנו ם בחירו את ביס ה מקדוש כי בשלושתם כתוב ירוש וישיב אחרי שירש את הארץ תתיישב בה כתוב יורשת וישבת בו שמלי מלך במול נאמר ניח השם לכו מכל ח גומו ואז תמח זה ח מולק בבי מספח כתוב ועברתם יירדם ושבתם בורץ וגויים אחרכך עמוק קים שתעמדו בס מקדוש עמוק קים לקדוש ברוך הוא ורשי אומר מה הוא הזכיר שלוש מצוות טבו ישראל יש עוד מצוות שתלויות בארץ אלא שלושת אלה הם תלויות זו בזו לעשות כסדר הזה כמו שעוד מעט נראה קודם כל מלך אחרי זה מחס המול ואחרי זה בס בחירו אז למהי רבי יהודה סובר שיש מצווה למנות מלך אבל רבי נו אמר נמר פ שזו של סים תוס מל מלך זה לא מצווה אלא כנגד תרו מוסון שנאמר ואומר אותו סלי מלך וגו לך המלך אומר רשי שגלוי לפניו שעתידים תראם על כך ולומר ויינו גם אנחנו ככל הגויים שנאמר ואמרו סימו עתידים אתם לומר כן בעצם הקדוש ברוך הוא מעדיף שלא יהיה מלך תניה הבלי זורים מזקנים שבדור דור של שמואל הנובי כהוגן שאלו את המלך שנאמר כתוב וקפצו כל זקני ישראל ואמרו לשמואל נונו מלך לשופטי זאת אומרת שהם רצו לשפוט לרדות את הסרבנים שבהם להעמיד את הדס ל טילו אבלם מורת שבו הן קלקלו הם רצו את המלך לצורך המלחמות שנאמה ונו גם אנחנו ככל הגויים ושפטנו מלכינו ויצו לפנינו וסיומו לחמס מלחמו סנו וזה לא ראוי היו צריכים לפטו בקדוש ברוך שזור ם במלחמות גם בלי מלך ך י דע איזהו מה הסדר כש כלו משם במל תיו כס לך שנאמר וישב של על כיס השם למלך ממ הפסוק כילו כשהיה יד על כיס השם נו שימלוך מלך בישראל שישב על כיס השם כמו שכתוב ישב שלמו אז הוא ילחם במול ועדיין ה ד אם ניב בחיו שני מלך של המול חילו כש ניח לוכ מכל ג ואז ושבח השם וגו לבנות את מחירו שקודם צריך להיות ח לכלבכם זאת אומרת שקודם כל צריך כרי ז של תחיו כ בדד המלך ויושב המלך בשם הניח לו מסובב כתוב מכל אויבו אז אחרי שכבר יש מנוחה וסיב וימר המלך אלנוס נובי נו נוחי יש בביס רוזים וגוי אני יושב בבית מעצים כתוב שמה ארנו אלוקים יש בתח יריו ואז הוא רצה לבנות את ביס מקדוש הזכרנו את שלוים המלך אומר שלוקי בתחי לו לפני שלוים המלך התחתן עם נשים נוכריות הייתה לו מלכות מאוד גדולה מולך שלומו אפילו על העליונים גגם עעל השידים והרוס שנאמר וישב שלומו על כיס השם זאת אומרת שהיה בדרגה גבוהה ולבסוף אחרי שהוא נסע נשים נוכריות ירדה מלכותו מלך רק על התחתונים רק על כל הארץ עלכל על כל העולם שנאמר כורד בכל עינור מתפס ועד אזו תפסח וז זה שני שמות של הרים רב ו שמואל נחלקו חדמ תפס בסוף הוו מצד זה ואז בסוף הוו מצד שני אז הוא מלך מכאן עד כאן אחד אומר תסר זו בדודו יס זה אחד ליד השני רק הפסוק מתכון לומר כשם שמולך על טפסר עלזו בקלות אפשר למלוך על שני הרים כר באותו מידה בכזו גבורה מולח על כלום כולו ויש אומרים שאין מחלוק באמת רב ושמואל כרי העולם עגול אז אם זה בסוף העולם וזה בסוף העולם אז בסוף הם נפגשים בצד השני ולבסוף אחרי שהוא עדיין לא חזר בתשובה לאימו לך אלא על ישראל שנאמר שלוים המלך אומר אני כויל סיסי מלך על ישראל גומו ובסוף הוא דרדר יותר למו לך אלו על ירושלים שנאמר הוא אומר שלמו דברי קוי הלס בן דוד מלך בירושלים ובסוף הוא ידרדרו יותר למולך אלא על מטוסו על המיטה הפרטית שלו שנאמר הנה מטוס ששלמה וגוי ולבסוף זה קרה אומר רשי כמו שמסופר מסכת גיטין שאש מדי מלך השדים השליך אותו מכיסו לא ימו לך אלו על מקלו שנאמר שלם המלך אומר זה או יוכל כי מכל המולי זה מה שנשאר לי מה זה המקל שלו הבאמת נחלקו בזה רב ושמואל מה זה זה חד אומה מקלו וחד אמר גונדו טליתו רשי מביא עוד גרסה שרבי נועי לא גונדו אלא קוי דוי קוי דוי זה מקידה שהוא שותה במים זה מה שנשאר לו מברר את הגבור הודר או לא יודר הוא חזר אחר כך למלכות הגדולה שלו או לא נחלקו בזה רב ושמואל אחד אמר הודר ואחד אמר לא יודר מנדו אמר לא יודר מלך והדיו הוא לא חזר יותר למלכותו אבל מרשל מקשה אי אפשר לומר כך כי מפורש בפסוקים שבסוף ימ הוא מת כשהוא היה מלך אז ה מתרץ שלא יהוד הכוונה שהוא לא חזר להיות שולט בעליונים שרשי כתב שוב לחוז על מחוס כסוס השס שהוא לא חזר להיות מלכות על העליונים אודמר הודר היה מלך והד כשש מדה השליך אותו אחר כך שוב ומלך מה למדנו פרץ לסס לדרך והוא מקבל חצי מהבי ווא נותן חלק בראש רבצ מלכים למלך בשל שנלחמים אוצרות מלכים זה הכל המלך בז מצו המלך וצוו הוב לרב דמי ואמר לו לרב למלך זה מי צריך וצרות מלך מלך אז צות המלכים הולכים למלך שזז מצ למלך צ מ מהמק אז מבי סיף כתוב בשכתוב ש ו פני השם ומלי שן דו שכו להשם לנוגד זה את המלך ו לצודק לחון מינו את צודק לכון גודל אז ים שכו להשם לנוגד ו לצודק לכון מוסיף הבח מקיש נוגד את המלך לצודק לכהן גודל מה צודק שמתחלקים בלחם הפונים כל שבת מך צוו יו מחצו חוב כל הכון לוקחים חצי כהן גוד לוקח חצי מחלות אפ נוגד מחצו ו מחצו חוב גם המלך בשלל המלחמה מקבל חצי צוד גופי מנולו מנ שכהן גודל מקבל חצי מלחם הפונים טניה רבי מה כתוב אליכם הפונים וסו לאהרון ולוב ממה שמע לאהרון כמו לכל בניו מחצו לאהרון ומח צו לבוב עד כאן דף חוף
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה