הדף היומי מסכת סנהדרין דף כט
הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
הדף היומי מסכת סנהדרין דף כט
[מוזיקה] סנהדרין דף כט מתחילים בעזרת השם שורה תשיעית מלמעלה במילה השונא עצה טובה היה מיעץ בנו של הרבי רבי זושה מאניפולי הרב הקדוש רבי ישראל אברהם זכותו ייגן עלינו איך אדם יוכל לצאת זכאי בדין בימי הדין גם אם במהלך השנה הוא לא תמיד הצליח להתגבר על היצר הרע ולהימנע לא להיכשל בשום חטא ועוון שלושה ימים קודם יום הכיפורים מפרישים עצמם לגמרי משום קש מכל קשר עם יצר הרע לא נכשלים בשום חטא ואז האדם ייזכה שהוא יצא זכאי בדין למה דווקא שלושה ימים כי במשנה אצלנו כתוב שניים שלפי דעת רבי יהודה לא יכולים להעיד האוהב והשונה ומה זה אוהב אז כבר ראינו בסוף השיעור הקודם אחד שהיה שושבין שלו שהכין לו את סעודת חתונתו הוא נחשב אוהב והוא לא יכול להעיד ומה הכוונה סונה במשנה אמרנו כל שלא דיבר עמו שלושה ימים מתוך איה וכולי אומר רבי יהודה שני אלה לא יכולים להעיד לא יכולים להעיד חוששים שהם יעידו בצורה לא נכונה האוהב לא ימצא חוב והשונה לא ימצא זכות מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא מנן לומדים את זה שנאמר לגבי אדם שממש בשגגה ממש לא התכוון לזה יצא מתחת ידו שהוא רצח בן אדם והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו אדם כזה גול למקום שנקרא עיר מקלט אבל כמובן צריכים לבוא עדים שיעידו שהוא באמת הרג בשגגה דורשת הברי היתה והוא לא אויב לו בפשטות הכוונה לאותו שרצח אבל דורשים שזה הכוונה העד אם הוא לא שונא את הרוצח יעדנו יעיד עליו שהוא חייב ללכת לעיר מקלט ולא מבקש רעתו זה כבר מדבר על דיין רק אם הדיין לא שונא את אותו רוצח הוא יכול לדון אותו אבל אם יש לו שנאה כלפיו הוא לא יכול לדון אותו שואלת הגמרא מצאנו בפסוקים אשכחן ששונא פסול להעיד ולדון אוהב מנלן שהוא פסול להעיד ולדון בהתחלה מביאה הגמרא קריבי החי קוראים בפסוק והוא לא אויב לו ולא אוהב לו אז ידנו ולא מבקש רעתו ולא טובתו אז י דיננו אבל הגמרא לא מקבלת את זה כי זה פשוט לא כתוב מידי אוהב כתיב כתוב אויב אלא אוהב סברה הוא שהוא פסול אויב מתמה למה הוא פסול להעיד משום דמר חקה דעתי דעתו ר רחוקה מהאויב הוא לא רוצה לזכות אותו אוהב נמי פסול כי מכ ודעתי לה אוהב הוא לא רוצה לחייב אותו אלא לזכות אותו ואם כן מובן למה לפי דעת רבי יהודה אוהב או שונא לא יכול להעיד ולא לדון שואלת הגמרא ומה רבנן שסוברים שאוהב ושונא כשרים להעיד כי לא נחשדו ישראל להעיד עידות שקר מחמת סינא או אהבה אז מהמילים הי לא אויב לו שרבי יהודה דורש מזה שאם הוא אויב הוא הוא פסול לעדות ומה שכתוב ללא מבקש רעתו שרבי יהודה דרש לפסול אם הוא שונא אותו שהוא לא יכול לדון מה הידר שב מה הם דורשים בזה תרצת הגמרא אחד הם דורשים לדיין ששונא שבזה הם מודעים שהוא פסול מלדון והי דך החלק השני של הפסוק בא ללמד על שני דיינים ששונאים אחד את השני שלא ידונו באותו דין כ תניה כמו שראינו בבריתה אמר רבי יוסי בנו של רבי יהודה הפסוק אומר והוא לא אויב לו לא מבקש רעתו מכאן לומדים ששני תלמידי חכמים ששונאים זה את זה שאין יושבין בדין אחד כדיין באותו בית דין אם כן נמצא אם הדיין שונא את הבעל דין הוא פסול לדון אותו אומר רבי ישראל אברהם בנו של הרבי רבי זושה מאניפולי עם שלושה ימים לפני יום הכיפורים היהודי ישכיל להתגבר בכל הכוח לנתק כל קשר עם היצר הרע כשיגיע יום הכיפורים יום גמר הדין יום החיתום של הדין של הימים ימי הדין היצר הרע יבוא ויאמר אני רוצה לבוא וולדון את אותו בן אדם כי הרי כתוב במסכת ברכות דף סא רשעים יצר הרע שופט אותם יאמרו לייצר הרע אדוני אתה לא יכו לשפוט את היהודי הזה כי כבר שלושה ימים אין לו שום קשר עם היצר הרע ואם כן נמצא שיצר הרע והוא שונאים זה את זה כי הם כבר לא מדברים שלושה ימים מתוך איוה כין שהוא לא חוטא זה נחשב כמו שהוא לא מדבר עם היצר הרע ואם כן היצר הרע לא יוכל לדון אותו ואז הוא יצא זכא בדין משנה הבאה כייצד הדיינים בודקין את העדים שהם אינם משקרים היו מכניסין אותן לחדר ומאיימים עליהם שיאמרו את האמת ומוציאין את כל האדם לחוץ ומשייר בחדר את החשוב באדים הגדול שבהן ואומרים לו הדיינים המור האך אתה יודע את מה שאתה מעיד שזה חייב לזה אם העד אמר הנתבע אמר לי הוא יודע שאני חייב לו או שאמר איש וני אמר לי שהוא חייב לו לא אמר כלום עדותו לא מתקבלת כי אם הבעל דין אמר בעצמו לעד יכול להיות שהוא אמר את זה סתם לא רוצה שחשיבות אותו עשיר הרבה פעמים העשירים מצפים שייתנו יותר אז הוא אמר כאילו יש לו מלא חובות כדי שלא יחשבו עליו שהוא עשיר ובאמת הוא לא הוא לא אין לו חובות והוא לא חייב כסף ואם מישהו אחר אמר לו אז ודאי שתה לא יכול לבוא ולהעיד כי מישהו העיד בפניך עד לא יכול להעיד כשההוא שמע מפי עד אחר מתי אנחנו מקבלים את העדות כשאמר אנחנו אני ויחד עם העד השני ראינו את הטובע והנתבע ובפני הנתבע הודה לטובע שהוא חייב לו 200 זוז כיוון שהלווה הודה למלווה ודאי לא עשה את זה כדי להטעות אותנו שנחשוב שהוא לא עשיר ועדותו מתקבלת ואחר כך מכניסים את העד השני ובודקים אותו בשאלות האלה אם נמצאו דבריהן מכוונים באמת מתאים הדברים שהם אמרו אז בית דין נוסעים ונותנים בדבר האם הוא חייב או פטור ואז אם שניים מהשלושה דיינים אומרים שהוא זכאי ואחד אומר חייו הוא יוצא זכ זכ כי הולכים לפי רוב אם שניים אומרים חייב ואחד אומר זכאי חייב כמו הרוב ואם אחד אומר חייב ואחד אומר זכאי ומה השלישי השלישי אומר איני יודע או אפילו אם שניים מזקן והשלישי לא מחייב אלא אומר איני יודע או ששניים מחייבין והאחד אינו מזכה אלא הוא אומר איני יודע זה שאומר איני יודע לא נחשב כאן בכלל ויוסיפו הדיינין דיין נוסף הכריעו ביניהם על פסק הדין לפי הרוב גמרו את הדבר היו מכניסין אותן את בעלי הדין לבית הדין והגדול שבדין אומר את הפסק איש פלוני אתה זכאי או איש פלוני אתה חייב ומנין לכשיצא הדיין מבית הדין אותו אחד שהוא לבד זיכה אבל השניים חייבו ולכן יצא הוא חייו לא יאמר לזה שהתחייב אני מזכה תמשיך לשלוח את המעטפות עם הכסף אליי אני דווקא רציתי לזכות אותך חס וחלילה כמובן וחברי מחייבים הם חייבו והם היו הרוב אבל מה עשה שחבריי רבו עליי אסור לומר דבר כזה על זה נאמר לא תלך רחיל בעמך ואומר הולך רחיל מגלה סוד הוא מרחל על שר הדיינים שהוא אומר הבעלי הוא אומר לבעלי דינים שהדיינים האלה הזיקו אותו אומר אומר הבעל דין שדנים האלה הזיקו אותו במשנה אמרנו שהיו מאיימים על העדים שיאמרו את האמת איך י אמרינן להו מה הייו אומרים להם כדי לאיים עליהם שאם העידו שקר הם יחזירו בהם אז בהתחלה אמר רב יהודה אחי אמרינן להו אומרים להם את מה שנאמר במשלי ת תיזהרו שבגללם לא יפסק הגשם אתם יודעים למה נשיאים ורוח נשיאים הכוונה עננים ורוח ובכל זאת גשם עין כי איש מתהלל במתת שקר בגלל ידי שקר כמו שהעדים האלה משקרים אז גם העננים משקרים כאילו הם הולכים לתת גשם אמר רבה יכולים העדים למימר לומר לעצמם דרך העולם לומר שבע שנים הבה כפנ היה רעב ועל שער בעל המלאכה הבא וה אומנה לא חליף לא סובל מזה בכלל והם ייאמרו בסדר אנחנו יש לנו מלאכה אנחנו מרוויחים גם אם חלילה יהיה רעב מה אנחנו מפסידים מזה אלא אמר רבה אולי האחי אמרינן לאו אמר להם כך הפסוק אומר מפיץ היינו מגפות באות לעולם וחרב וחץ שנון אתה יודע למה כל הצרות האלה באים איש עונה בראה הו עד שקר בגלל ידי שקר אתם רוצים שכאלה דברים י בבואו לעולם אמר רבשי יכולים העדים לממר לומר לעצמם גם אם שבע שנים היו מגפות של מעוות אבא מות טענה והי נשבו שני לו שחיב הם פתאום יש להם אמונה וביטחון אדם לא שלא הגיע זמנו לא ימות אלא אמר רבשי אמר לי נתן בר מר זוטרה אמרינן להוא אומרים להם מה אתם חושבים אלה ששלחו אותכם אם שלחו אתכם כאלה שתגידו עדות שקר הם חושבים עליכם מחשבות טובות מה פתאום סהדי שקרי עדי שקר האוגר וזי זילי הם מבזים בעיני אלה שסחרו אותם אפילו בעיני אלה שמשלמים לכם אפילו ביני אלה שמשלמים להם הם בזויים כמו שמצאנו לגבי המלכה הי אשתו של אחאב דכתיב והושיבו שניים אנשים בני בניה בליה על נגדו ויעידו עדות שקר למור ברכת אלוהים ומלך זאת אומרת היא לקחה לקחה שני עדים שיבוא לעיד עדות שקר והיא אומרת הולכים לקחת כאלה שהם בני בליל זאת אומרת הם אנשים בלי שום עול אנשים מזולזל אפילו אלה שסוחרים את עידי שקר גם מזלזלים בהם אז כדאי לכם לומר את האמת וככה יצא לכם שתהיו מכובדים וזה באמת דבר שמשפיע על אנשים ש נותנים להם באמת את האמת אומרים להם את האמת אתם רוצים ים לצאת טובים מכל הסיפור הזה אל תשקרו תאמרו את האמת ואז כבודכם יהיה לא רק בעינינו אלא גם בעיני אלה ששכרו אותכם גם הם יעריכו אתכם שאתם בסוף אמרתם אמת ולא שיקרתם עוד ראינו במשנה שכ ששואלים כל אחד מהעדים איך אתה יודע שהבן אדם הזה באמת חייב כסף אז אם הוא אומר הוא אמר לי שהוא חייב כסף אין בדבריו כלום וכולי עד שיאמרו האדים בפנינו הודה העלובה המלווה שהוא חייב לל 200 זוז למה העד צריך לומר בפנינו הודה ולא מספיק שיאמר שמענו שהודה אז רואים מכאן שבפנינו הודה זה אומר שהלווה קרא לנו והזמין אותנו ופנינו הוא הודעה זה לא סתם שבדיוק שמענו איך שהוא הודה אלא הוא הזמין אותנו במיוחד כי הוא רצה להודות מסייע לי לרב יהודה אמר רב יהודה אמר בשם רב צריך הלווה הנתבע שיאמר לעדים אני מזמין אותכם אתם העדים שלי וכן נתמר נמי אמר רבי חיא בראב אמר בשם רבי יוחנן וצריך שיאמר אתם מידי אם הוא לא ייחד את העדים שהוא בא להודות שהוא באמת חייב אפילו אם הוא הודע שהוא חייב הוא לא אי אפשר להוציא ממנו זה לא מספיק רעיה שהוא חייב תנינ מי אחי ככה גם ראינו בבריתה נוספת אדם אומר לחברו נכון אתה חייב לי מנא מנה לי בידך אמר לו אין כן כן נכון למחר אמר לו תנהו לי אתמול עודת שאתה חייב לי נו אז תשלם אמר לו מה לקחת את זה ברצינות משטה אני בך פטור אומרים נכון באמת זה לא נחשב הודעה ולא עוד אלה אפילו עדים שמו איך שהוא אומר את זה הוא החביא לו עדים אפילו החמין לו עדים מאחורי הגדר שלא יראה שיש עדים שיכולים להעיד עליו ואמר לו מנה לי בידך נכון זה נכון אתה חייב למנה אמר לו הי נכון והעדים שומעים רצונך אתה מסכים שתודה בפני פלוני ופלוני העדים העדים אז הוא לא אומר לו אני לא מסכים אומר לו אני פוחד שמה אתה תכפה אותי לבוא לדין מתיירא אני שמה תכפ ני לדין אז אפילו שיכול להיות שבאמת משמע שהוא מודה שהוא חייב והוא רק פוחד שיקרא לו לדין תורה בכל זאת הוא יכול לומר לו סתם צחקתי למחר אמר לו תנהו לי אמר לו משטה אני בך והוא יהיה פטור עכשיו זה דווקה כשהוא אומר לו משטה היתי בך אבל אין בית דין טוענין למיסי אומרת הגמרא מה זאת אומרת בפשטות הכוונה מסית אדם שבא לשכנע אנשים חלילה לעבוד עבודה זרה אז לא לא טוענים לו טענות שהוא לא חשב עליהם מעצמו כדי שהוא יזכה אבל שואלת הגמרא מה נכנס כאן מסית מ דכר שמי אל חסור מחסר חסר כאן באמצע הבריתה ואחי קטני ככה היה צריך להיות כתוב אם הנתבע לא טען משטה היתי בך כשהודעתי לך אין בית דין טוענין לו במקומו שהוא סתם צחק ההוא הודע שהוא חייב אז באמת הוא חייב אלא אם כן הוא אומר סתם צחקתי ובדיני נפשות כשבאים לחייב בן אדם מתת בית דין אף על פי ד לא טען כל מיני טענות שהוא יכול להיות פטור בבית דין טוענים במקומו טוענים לו לא מחייבים אותו אלא אם לא יכל לטעון שום טענה לזכות את עצמו וכל זה דווקא בשאר חיייבים מיתות בית דין ואין טוענין למסית אדם שמסית אחרים לעבוד עבודה זרה לא מנסים למצוא בשבילו כל מיני טענות כדי לפתור אותו מדין מה הישנה מסית מה הוא שונה משאר דיני נפשות אמר רבי חמא בר חנינה ממשנתו מפרקי דרבי חיא בר אבא שמיע לי שמעתי את הטעם לדבר הזה שני מסית מסית הוא שונה רחמנא אמר הקדוש ברוך הוא אמר בתורה לא תחמול ולא תכסה עליו וחלק מזה שאתה לא מרחם עליו זה שלא תעון לא תטען כל מיני טענות לפתור אותו אמר רבי שמואל בר נחמן אמר בשם רבי יונתן מניין שבית דין אינם טוענים טענות לטובת מסית מה שהוא לא טען לומדים את זה מהנחש הקדמוני שהוא הסית את אדם וחווה לאכול מעץ הדעת מה רבי סמלא הרבה טענות היה לו לנחש לטעון ולא טען מפני מה לא טען לו הקדוש ברוך הוא לפי שהנחש לא טען בעצמו רואים שלא מנסים לעזור למסית ומדיח שאדם מסית אחרים לעבוד עבודה זרה לא מנסים לעזור לו לטעון כל מיני טענות שהיו מתקבלות מה היה לממר הנחש בא לחווה אחרי שהקדוש ברוך הוא אמר להם יש לי דבר אחד שאני מצווה אותכם יש פה איזה עץ ממנו אל תאכלו בא והסית אותם לאכול מעץ הדעת מה היה לו לומר איזה טענה לטובתו הייהה יכול לומר דברי הרב הקדוש ברוך הוא אמר להם אל תאכלו ודברי התלמיד אני בא ואומר להם תאכלו לדברי מי שומין ודאי לדברי הרב שומין אם כן חוה לא היייתה צריכה לשמוע על הנחש ולאכול מעץ הדעת הקדוש ברוך הוא ציווה עליה לא לאכול אבל מביאים שכל זה דווקא הנחש היה יכול ליטון אבל סתם מסיט לא יכול ליטון טענה כזאת כי הוא העבירה שלו זה עצם זה שהוא הסית בעצם זה שהוא הסיט מה זה משנה אם שמעו לו או לא שמו לו זה שהוא הסית הוא כבר עבר עבירה שהוא חייב עליה את העונש אמר חזקיה מנן שכל מוסיף דברים שלא לצורך סופו שהוא גורע ומקלקל שנאמר לגבי הנחש חווה אמרה לו כי אמר אלוקים לא תאכלו ממנו נכון הקדוש ברוך הוא אמר לא לאכול מעץ הדת והיא הוסיפה לא תגעו בו ומחמת שהיא הוסיפה שהקדוש ברוך הוא אסר לא לגעת בעץ כאילו היא אמרה שקדוש הוא עסר עליהם לגעת בעץ אז מזה הנחש הצליח להכשיל אותה כי הוא דחף אותה על העץ והיא נגעה בעץ הקדוש ברוך הוא אמר שאם הם יכשלו הם ימותו באותו יום והוא אומר להן את רואה נגעת ולא קרה לך כלום ואז אם ככה את יכולה כבר גם לאכול אז אם כן רואים מכאן שלא וסייף מה שהקדוש ברוך הוא אסר אסור מה שהקדוש ברוך הוא לא אסר לא מוסיפים רב משרשי אמר מנין לומדים שכל המוסיף גורע מאחה כתוב לגבי המידה של ארון ברית השם בקודש הקודשים שזה היה 2 וחצי אמות אורך עכשיו אם היה כתוב 200 וח אורכו זה היה 200 אמות ועוד חצי עמה אורך כיוון שהוסיפו א' א2 זה שתי עמות וחצי כל המוסיף הוספת א' גרה את ממתים לשתי אמות רבשי אמר הפסוק אומר לגבי היריעות אם היה כתוב 12 ש יריעות זה 12 כתוב א 12 עם ע בהתחלה זה גורע זה הופך את זה ל-1 כי 12 זה 12 א1 זה הופך להיות 11 למדנו שאם אדם בא לחברות אתה חייב לי זוז אומר לו נכון מחר הוא אומר לו נו אז תשלם לי אומר מה צחקתי ממך אתמול באמת אני לא חייב לך אז אז הוא באמת פטור אמר הביה לא שנו אלא דאמר משתה אני בך כשהוא אומר לו למחרת אני באמת ודתי אלא שסתם צחקתי אבל אם הוא אמר אבל אם הוא אמר לא היו דברים מעולם בכלל לא אמרתי לך אתמול אני שאני מודה שאני חייב לך ויש ידים שמעידים שהוא כן אמר אז הוא חייב כי הוא הוחזק שקרן כפרן אמר לרב פפה בריידר רבח הדה כך אחי אמרינן אמרנו בשם רבה משמי דרבה שהוא כן אחר כך נאמן ליטון סתם שיקרתי עליך משטה התי בך כל מי לי דכי לא דכיר אנשי אדם לא זוכר דברי הבל יכול להיות שהוא באמת שכח שהוא ודע לו כי זה סתם היה דבר הבל אז אם כן יכול להיות שזה בכלל לא שקר והוא נאמן אחר כך לומר באמת משטה איתי בך אומר לו מגיע אלי ומר אתה חייב לימנה אומר לו אה נכון נכון ממש בדיוק מה שאתה אומר חייב לך מנה ויש דים ששומעים אחר הוא מגיע עלי אומר אתמול עודת לי שאתה חייב לימנה נו מתי אתה משלם אני ודתי לך לא ודתי לך בחיים אז דעה אחת אומרת שכיוון שיש כאן ידעים שהוא כן אמר אז הוא הוחזק שקרן אומר רב מה פתאום יכול להיות שהוא יכול עכשיו לומר לו רגע רגע רגע נכון אני נזכר שבאמת עודדתי לך אבל צחקתי אז הוא נאמן למה כי יכול להיות שבאמת הוא לא זוכר שהוא הודע כי זה סתם דבר של אבל והוא לא צריך לזכור דבר כזה מספרת הגמרא היה בן אדם שהחביא עדים ההו ד החמין לאדים לחברו לחברי מאחורי איזה ויילון שהיה פרוס על מיטתו בחיל ט אמר לי אותו שכבי דים אמר לחברו אתה חייב לימנה נכון מנה לי בידך אמר לי אן נכון אמר האם אתה מסכים שהעדים הערים והישנים אירי ושכב לאבי הוא הלך סעדי יוכלו להעיד על הדבר הזה אמר לי לא אמר לו לא מה רב קנה כיוון שכן אז זה לא נחשב שהוא הודה האמר לי לא מספרת הגמרא ההו חמין עדים בקברה לחברי אחד החביא עדים בתוך קבר לחברו אמר לי הוא אומר לחברו מנא לי בידך נכון אתה חייב למנה אמר לי אין נכון אמר לו האם אתה מסכים שהחיים והמתים יהיו עליך אדים נבי לך סעדי אמר לי לא אמר רבי שמעון אם ככה ההודעה שלו אינה הודעה כי הרי הוא אמר לי לא הוא לא הסכים להזמין עדים שיראו איך שהוא מודה אמר רב ינה ויש אומרים מתמה שאמר את זה רב פפא שמע מנאה מהמעשים האלה שדווקא אם הבן אדם אמר אני לא מוכן שהעדים האלה יהיו מוזמנים שאני יודע בפניהם ולכן הד אמר רב יהודה אמר בשם רבש כדי שההודעה תהיה הודעה טובה צריך למ שיאמר אתם מידי לא לא שנה כי אמר לוה ולא שנה כי אמר מלווה ושתק לווה לא רק אם הלוה הזמין את האדים ואמר להם אתם מידי והוא הודע בפניהם הוא אחר כך לא יוכל לחזור בו אלא גם אם המלווה זימן את העדים ואמר שהם יהיו העדים שלו ושואל את הבן אדם אתה מוכן שם יהיו העדים אני רוצה שהם יבואו ויעידו כמו בשני הסיפורים שהבאנו שהוא החביא שם מאחורי הוילון או שהוא החביא בקבר עדים והוא אמר לו אתה מוכן שיבואו עדים ויעידו על מה שאתה כעת מודה אם הוא לא היה אומר לא עצם זה שהמלווה ייחד את העדים האלה שיעידו על ההודעה זה היה מספיק אז אם שתיק לובה אם הוא שותק כשהמלך אלו יהיו העדים על ההודעה שלך אז זה מועיל כי טעמה מתי רבי שמעון ורב קנה אמרו שזה לא הודעת ד אמר לו ו מפורש לא אני לא מסכים שהם יהיו העדים בשבילי אבל אם הוא היה שותק אי שתיק החינמי באמת ההודעה הייתה מתקבלת אפילו שהוא לא זה שאמר אתם מידי אלא הוא שתק כ שהמלווה אמר אלו יהיו העדים עליך מספרת הגמרא ההו דבה קרולי היה אדם שהיו אנשים קוראים לו ווא הבן אדם הזה כזה בעל חוב קו רשו קו של שטרות יש עליו אמר מ מסיק בי מה אתם רוצים ממני ווא אתם הגזמתם לגמרי א חייב לכולם כסף מה פתאום מ מי למי אני חייב אלא רק לפלוני ופלוני באו אותם פלוני ופלוני תבעו אותו אתו טבעו לדינה כמי דרב נחמן אתה עודת שלנו אתה כן חייב אמר נחמן זה לא נקרא שהוא הודה אדם עשוי שלא להשביע את עצמו אדם עשוי שלראות כאילו אין לו כסף אדם שיש לו הרבה כסף יותר יש ליו התחייבויות או עין הרע הבן אדם רוצה שיחשבו שאין לו כסף אז הוא אומר שהוא חייב כסף לאנשים אבל זה שהוא ודע אם הוא לא אמר אתם הידי הוא לא יחד עדים להודעה הזאת אז אין לזה שום משמעות עוד מספרת הגמרא הוא דבו קרולי אחבר ד שחיו דינרי זה כמו עכבר היו קוראים לו זה כמו עכבר ששוכב על דינרים מה יש לעכבר לעשות עם כסף ככה הבן אדם הזה יש לו הרבה כסף והוא לא עושה עם זה כלום הוא לא נהנה מזה כי כ שחיב לפני שהוא נפטר הוא אמר שהוא חייב כסף לפלוני ופלוני פלני ו פלני נושים מסקו בי זוזי נושים בי כסף אני חייב להם כסף אחרי שהוא נפטר בת דש אחיו אתו תבינו ליור שין באו אותם פלוני ופלוני שאותו שמכונה עכבר ששוכב על דינרים הודעה שהוא חייב להם כסף באו לתבוע אותם באו לפני אתו לקמי ד רבי ישמעאל ברבי יוסי אמר להוא כן ההודעה הזאת נחשבת תודעה ובאמת תקחו מהירושה מה שהוא ודע שהוא חייב לכם כי אמרינן אדם סוי שלא להצביע את עצמו מתי אנחנו אומרים שבן אדם לא רוצה שיחשבו עליו שיש לו הרבה כסף לכן הוא אומר כאילו הוא חייב כסף לאחרים אנ מילה מחיים כשנשאר לו זמן לחיות והוא לא רוצה שיחשבו אותו עשיר אבל לאחר מיטה לא הוא בא למסור הודעה כזאת לפני שהוא נפטר לא אכפת לו שחשבו שהוא עשיר ודאי היה חייב באמת כסף לאותם אנשים טוב באמת כיוון שרבי יוסי בן רבי ישמעאל רבי ישמעאל ברבי יוסי חייב אז היורשים באמת שילמו אבל שילמו רק חצי פרעו פלגה ונושים תבינו תבעו אותם לדינה לאידך פלגה בקשו שישלמו גם את החצי השני התו קמד רבי חיא באו לפני רבי חיא אמר להוא מה באמת אתם חושבים שזה שהוא הודע זה נחשב הודעה מה פתאום כשם שאדם עשוי שלא להסביר את עצמו כמו שאדם מודה שהוא חייב כסף לכל מיני אנשים כדי שלא ייחשבו שהוא עשיר ככה אדם עשוי לפני שהוא נפטר לומר כאילו הוא חייב כסף שלא להצביע את בניו שלא יחשבו שהבנים שלו עשירים אז אולי בשביל זה הוא אמר שהוא חייב כסף לפלוני ופלוני אמרו לי אז הנושים אמרו לרבי חיא מה זה לא נחשב שהוא הודה נזל ונעדר חז מהמחצית הראשונה של הכסף ליורשים אמר להוא אתם לא צריכים להחזיר את הכסף שכבר קיבלתם משום שכבר הורה הזקן רבי ישמעאל ברבי יוסי יודע שממון הזה מגיע לכם לא נבטל את הפסק הדין הזה למפריע אבל לגבי החצי שעדיין היורשים לא שילמו אני פוסק שהם פטורים מלשלם אז את זה הם באמת לא יצטרכו לשלם אומרת הגמרא אם אדם עודה בפני שני ידים שההוא חייב כסף למישהו אז אם עשו קניין זה ממש נותן תוקף למה שהוא עודה קנו מידו זה כאילו הוא אמר להם תכתבו שהודעתי בפניכם וכותבים שתר בפנינו הודה פלוני שחייב לפלוני ממון ואם לא עשו קניין אלא רק עודה בפניהם אז אין כותבין שטר הוא לא התכוון שזה יהיה התחייבות בשטר אבל אם הוא עודה בפני שלושה בפני בית דין אז אפילו אם לא קנו מידו רב אמר כותבין שטר כי כשההוא הודה בפני בית דין הם יכולים לעשות שטר אפילו שלא מדעתו אם כן הוא בא על דעת שיכתבו שטר ורב אסי חולק הוא אומר ללא אין כותבין שטר הוא לא בא והוא לא התכוון לחייב את עצמו בשטר מספרת הגמרא וו בהייה מקרה שאדם הודע בפני שלושה ולא עשו קניין על התחייבות וחשש לרב להד הרב אסי שאמר שלא כותבים ולכן הוא בעצמו לא כתב שטר אמר רב אדא בר הבה אנחנו מדברים פה על אדם שמודה שהוא חייב כסף בפני שני עדים והוא זימן את העדים שהוא רוצה להעיד בפניהם ואז כותבים שטר הודאה זה נקרא אודיתא ההודית כשהוא הודה בפני שלושה זמנין יש פעמים שכתבי ן כותבים שטר ויש פעמים זמנין שלא כתבי לא כותבים שטר ניפי וית אם השלושה כבר ישבו מעצמם והוא הודה בפניהם לא כותבים לא כותבים שטר כ יכול להיות שהוא לא הכוו דווקא להודות בפני בית דין בשביל שיכתבו שטרר יכול להיות שאם היה שניים הוא היה מודה בפני שניים אבל אם הוא הלך ואסף שלושה כפינו הי כונן אז זה אומר שהוא ודאי רצה להודות בפני בית דין כיוון שהוא יודע שיש בית דין כוח לכתוב שטר הוא מתכוון באמת שיכתבו שטר רבה חולק הוא אומר אפילו אם הוא אסף אותם כנפ אי הוא לא כתבי נן אפילו שהוא בא לאסוף שלושה לא כותבים שתר הודה כי שמה לא היה המטרה שלו שם יהיו כמו דיינים אלא דה אמר לו כשהוא אוסף אותם הוא אומר להם הבו ע עלי דייני כיוון שהוא ביקש מהשלושה שיהיו בשבילו דיינים אז הוא יודע שיש להם כוח לכתוב ועל דעת זה הוא מודה בפניהם ואז הם כותבים שטר גם בלי שהוא אמר להם מר ברושי אומר אפילו אם הוא אמר להם תהיו בשבילי דיינים אבו עלי דייני לא כתבי לא כותבים מטר הודה יכול להיות שהוא לאלא דקדק שכיוון שהם בית דין הם יכולים לכתוב שטר דכו דוכתא עד שקובעים מקום לדון בו ושולחים שליח ומזמינים לה מזמינים אותו שיהודה לבית הדינה כיוון שעמד בית דין הדבר ידוע לכולם שהוא הודע בפניהם זה כמו מלווה בשטר שגלוי לכולם שהוא חייב ולכן במקרה כזה כן כותבים שטר אומרת הגמרא אם הוא ודע במטלטלין שהוא חייב לחברו כמו למשל שהוא ממנו לבה ממנו כסף וקנו מידו עשו קניין על ההודעה הזאת כותבין שטר כי סתם כשעושים קניין זה מיועד לכתוב שטר ואם לה ואם לא עשו קניין אין כותבין שטר ואם הוא הודע במקרקעין שהקרקע שלא שנמצאת ברשותו שייכת למישהו אחר ולא קנו מידו לא עשו קניין על ההתחייבות הזאת מה הי האם כותבים שטר או לא הממ אמר אין כותבים שטר כי הרי לא עשו קניין מר זוטרמר כותבין שטר שהוא ודע שהקרקע הזאת שהוא מוחזק באילו שלו למה כי הרי קרקע לא מחוסרת גבייה ברגע שהוא הודע היא כבר ברשותו של אותו אחד שהוא הודע שהקרקע היא שלו אז אם כן למה שלא נכתוב שטר וכך באמת ההלכה הלחתה כותבין שטר אפילו אם לא עשו קניין ברגע שהוא הודע כאילו הבן אדם ההוא כבר זכה בקרקע מספרת הגמרא על רבנה שפעם הזדמן נקלה למקום שנקרא דמריה היה שמה חכם בשם רב דימי ברבונה אמר לרב דימי ברבונה מדמה הריה לרינה כיוון שהגעת כאן לדמה הריה אני רוצה לשאול אותך שאלה הרי יש הבדל בין קרקע לבין מטלטלין קרקע כיוון שכבר זה כמו כיוון שזה לא מחוסר גביעה ברגע שהבן אדם ודע זה כאילו הבן אדם הוא כבר זכה בזה אז אפשר לכתוב גם בלי שהוא אמר לכתוב אבל מטלטלין לא עכשיו השאלה היא מטלטלין ש צבורים כאן לפנינו תנהו בעיני הו מה הי הבן אדם מודע שהכסף הזה מגיע למישהו אחר האם זה נקרא כמו שמישהו אחר כבר זכה בזה אמר לי כן כ מקר דמו ובאמת ההוא נחשב כמו שהוא זכה בזה רבשי אמר מה פתאום כיוון ד מכס ר גובנה גם אם אני גם אם הבן אדם מודה שהכסף הזה שייך הוא חייב אותו למישהו עדיין הוא לא חייב להביא דווקא את הכסף הזה אם הכסף הזה יכול להשתמש הוא יכול להביא כסף אחר אז זה מחוסר גבייה אז זה לא כמו קרקע ואם כן אם הוא לא אמר לכתוב שטר אז לא כותבים שטר מספרת הגמרא היה שטר הודעה היי שטר הודית שהוא לא היה כתוב כמו שצריך דולב ה כתוב בה שאמר לנו תכתבו ותחתמו ותביאו לו אותו אחד שהודעתי שאני חייב לו הביי ורבא אמרו שניהם דמרי טריו היינו דרש לקיש ז אומ להלכה שאמר ריש לקיש לגבי עדים שחתמו על שטר מכירה של קרקע אנחנו לא בטוחים אבל שמי שמכר באמת יכול למכור את הקרקע הזאת למה כי אם בן אדם ירש קרקע מאביו הוא לא יכול למכור את הקרקע לפני שהוא מגיע לגיל 20 אנחנו לא יודעים אם הבן אדם הזה היה בגיל 20 כבר דמר על זה רש לקיש שאנחנו לא צריכים שוש שהיורש היה פחות מגיל 20 כי אם יש כאן עדים שחתמו חזקה אין העדים חותמים על השטר אלא הם כן בררו שהמוכר נעשה גדול הוא היה בן 20 והוא ראוי למכור אז אם כן אז ולכן השטר הזה כשר כיוון שיש עליו חתימות של עדים אותו דבר גם כאן כיוון שיש חתימות של עדים אף על פי שלא כתבו מה שבדרך כלל רגילים לכתוב חזקה על העדים שלא היו חותמים על שטר אלא אם כן הם בררו שזה נעשה כדין דיינו שעשו קניין מזה שהודה או שהוא אמר להם לכתוב שטר ואם כן באמת השטר הזה שטר כשר והוכחה וזו תוכחה באמת שהמודעה חייב כסף בקשה הגמרא מתקיף לרב פפי וי תמה אומרים שזה היה קושיה של רב הונה בריי דרבי יהושע איך תסמוך על העדים שהם ביררו האם ההוא עשה קניין כשהוא הודה או לא מיק מידי וכי יש דבר ד אנחנו הדיינים לא כולם ידין יודעים אם מותר לכתוב שתר הודעה כשהוא הודע בפני שניים בלי קניין וספרי דבי דינה הסופרים שכותבים את השטרות והעדים הם יודעים אולי הם גם טועים שלינו לספרי שאלו את הסופרים בית הדין דהביה האם מותר לכתוב שתר הודעה כש הודע בפני שניים ולא עשו קניין האם האם כותבים משטר והם יד הם ידעו שאם לא עשו קניין אז לא כותבים וכן כששאלו לספרי דרב שאלו את הסופרים של בית הדין של רבה הם כותבים שת שבן אדם הודע בלי קניין ויד הם ידעו באמת שאם אין אם לא עשו קניין לא כותבים שטר אז אם כן רואים שאנשים כן יודעים את ההלכה הזאת ואם יש כאן שטר חתום על ידי עדים זה אומר שכנראה העדים האלה ראו שהבן אדם הזה עשה קניין או שהוא אמר לכתוב שטר ואם כן השטר הודעה הזה הוא שטר כשר ואפשר לגבות בו ועד כאן דף כט
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה