הדף היומי מסכת סנהדרין דף כח
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי מסכת סנהדרין דף כח
[מוזיקה] סנהדרין דף כח מתחילים בעזרת השם דף כז עמוד ב במשנה מספרים על האדמור בעל הדברי חיים מצאנז זכותו יגן עלינו שהוא אמר על עצמו בצעירותי בימי חורפי היייתה לי תוכנית להחזיר את כל עם ישראל בתשובה להבינו שבשמיים עברו כמה וכמה שנים והתייאשתי מהאפשרות הזאת ואז החלטתי לפחות אני אחזיר בתשובה את כל בני המדינה שלי עברו עוד שנים וראיתי שגם את זה אני לא יכול לעשות אמרתי לפחות אני אתקן את בני העיר שבה אני גר וכשזה גם לא הצליח אמרתי לפחות אני אתקן את בני הקהילה בני המשפחה מה אני אגיד לכם הוא אמר בערוב ימיו הזקן שלי כבר לבן אני כבר לא צעיר והיום יש לי תוכנית אחת ני מווה שבה לפחות אני אצליח אני רצה לתקן את עצמי להות ודי כשר להבינו שבשמיים כי באמת אם ש אין לו כוח למח באחרים הוא לא נתפס בעום אבל אומר הפסוק וכשלו איש באחיו דורשים שלפעמים יכול להיות אדם שנכשל בעוון של חברו אם היה בידו למחות בו והוא לא מחה כל ישראל הרבים זה לזה אבל במקרה שבו אדם יודע שגם אם הוא ימחה דבריו לא יתקבלו אז אין עליו את חובת התוכחה והוא לא נדפס בעוונותי של אחרים אבל יש מקרה אחד שאדם נענש על עוונות של אחרים על עוונות אבותיו כמו שאומר הפסוק פוקד עוון אבות על בנים שהקדוש ברוך הוא משלם לבנים על עוונותיהם של אבותיהם וזה מדובר דווקא אם הם הולכים בדרכי אבותיהם אז הם נענשים גם על עוונות אבותיהם אבל אם הבנים לא הולכים בדרכי אבותיהם והם לא חוטאים באותם חטאים של אבותיהם על זה נאמר הפסוק לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו אה איש בחטאו יומתו אז למה לא מספיק לכתוב את שלוש המילים האלה שהבן אדם על מה שהוא חטא הוא נענש ואתה לא מעניש את האבא בגלל העוונות של הבנים ולא את הבנים בגלל העוונות של ה אבות התשובה היא נכון אלא החלק הראשון של הפסוק בא ללמד לא יומתו אבות על פי העדות של הבנים שלהם אתה מקבל עדות מהבנים כדי להאמית את האבא זה לא וכן לא יומתו בנים על פי העדות של האבות אתה לא יכול להאמין את הבן בגלל העדות שקיבלת מאביו וזה המקור ומכאן השורש לפסול קרובים שפסול להעיד אם הוא קרוב הוא פסול להעיד על הקרוב שלו ובמהלך הגמרא נראה שהפסוק הזה יש בו שש דרשות שישה יטורים קודם כל למה כתוב לשון רבים אבות וגם בנים למה כתוב פעמיים פעמיים אבות לא ימתו אבות על בנים ובנים לא ימתו על אבות פעמיים בנים לא ימטו אבות על בנים ובנים לא ימתו על אבות ופעמיים כתוב יומתו לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות ויש עוד יתור מזה שיש ו ובנים אז יש כאן שש יטורים שדורשים מזה שש דרשות לעניין קרובים שפסול להעיד על קרוביהם המשנה מביאה את הדעה הראשונה דעתו של רבי עקיבא הוא סובר שפחות או יותר הקרובים בדרגת בדרגה קרובה כולם פסולים להעיד אחד על השני כמובן שזה כולל גם לדון אחד את השני ואלו הן הקרובין ומונה כאן עשרה קרובים תשעה ראשונים זה כולל גם את הבנים והחתים שלהם אחיו ואחי אביו ואחי אמו ובעל אחותו גיסו ובעל אכות אביו זה עוד סוג של דוד בעל אחות אמו שגם דוד ובעל אמו אפילו אם הוא לא אביב חמיו אבא של אשתו וגיסו כאן הכוונה בעל של אחות אשתו אלה הם התשעה קרובים שזה כולל גם את בניהם וחתני הם שגם הם פסולים והקרוב העשירי שזה בן החורג שלו בן אשתו שהוא בן של אשתו מנישואים קודמים הוא לבדו נחשב קרוב אבל לא לא בנו וחתנו אמר רבי יוסי זו משנת רבי עקיבא אלה הם הקרובים פחות או יותר כל אלה שהם קרובים בדרגת קרבה קרובה שהם בעצם פסולים להעיד אחד על השני אבל הדעה השנייה דעת משנה ראשונה זה תלוי בדבר מעניין האם הוא יורש את אותו קרוב שאז באמת הוא פסול להעיד בשבילו או שהוא לא יורש אותו ואז הוא כשר לעת בשבילו עכשיו לרשת יש את הירושה הישירה שהבן יורש את אביו אבל יכולה גם להיות ירושה בצורה עקיפה יכול להיות שאם אין בנים אז הבנות ואם אין בנות אז האבא ואם אין אבא אז האחים אם אין אחים אז אבא של האבא וכן הלאה יכול להיות בסוף שהוא יורש אז אם בסוף יכול להיות שהקרובים הוא כבר לא יכול להעיד לטובת זה שהוא יורש אותו אבל אם הוא לא יירש אותו הוא יכול להעיד בשבילו הדוגמה הכי פשוטה בשביל זה זה דוד אז אם זה אח של האבא אז הם לא מעידים אחד על השני כי בכל מקרה בין כך ובין כך בין הדוד לאחיין וובין האחיין לדוד יכולה להיות מציאות שהם יורשים אחד את השני למה כי האחיין יכול לקבל את הירושה של הדוד אם הדוד הזה לא יהיה לו בנים ונאמר אח שלו ירש אותו אז בן אחיו יכול לרש את בן אחיו ירש את ירש אותו זאת אומרת זה יעבור דרך ה זאת אומרת הדוד הירושה שלו תעבור לאבא ומאבא זה יעבור לבן אז אם כממצא שחין יכול לקבל את הירושה של דוד וכן להפך אם הבן הזה לא ישאיר יורשים אז יכול להיות שהאבא שלו יירש אותו ויכול להיות שבסוף זה יעבור לאח שלו אז אם כן נמצא שהדוד יכול לרשת את האחיין בן של אחיו אז במקרה של אח של אבא אז הם לא מידים זה על זה כי הם יכולים לרשת זה את זה אבל אם זה אח של אמא כאן זה תלוי הוא לא יכול להעיד לדוד שלו אח של אמא שלו כי יכול להיות שהוא יורש את אח של אמא שלו אם אח של אמא שלו לא יהיה לו יורשים ומי שאמור לרשת אותו יהיה האבא ובסוף זה יעבור ליורשים של האבא אז אם אין לו בנים אז זה עובר לבנות אז זה יעבור לאמא של אותו אחיין ובסוף זה יעבור גם אליו לאחיין עצמו אבל אותו דוד אח של האמא יכול להעיד לאחיין שלו למה כי אותו דוד אף פעם לא ירש את הבן של של אחותו כי הרי הירושה הולכת לפי המשפחה של האבא אז אם נאמר לאחיין הזה לא יהיה יורשים אז מי מי ירש אותו לא האמא האבא והמשפחה של האבא אז אם כן אח של האמא לא יקבל אף פעם את הירושה לכן הוא יכול להעיד בשבילו עלפי דעת משנה ראשונה והכלל של משנה ראשונה שזה הקרובים מצד האבא הם פסולים דוד שלו אח של אבא שלו ובן דוד שלו יכל הראוי ליורשו עוד אומרת המשנה וכל הקרוב לו באותה שעה מי שהיה קרוב באותו זמן שהוא ראה את הדבר שעליו הוא בא להעיד או בשעה שהוא בא להעיד הוא פסול אבל אם היה קרוב ונתרחק למשל הוא היה חתנו ועכשיו הוא לא חתנו כי אשתו הלכה לבית עולמה אז החתן הזה הרי זה כשר שהוא בא כעת להעיד על דבר שהוא ראה אחרי שהוא כבר לא היה חתנו והוא מעיד על דבר אחרי שהוא כבר לא חתנו הרי זה כשר ולפי דעת חכמים אפילו אם יש להם זאת אומרת אפילו אם לחתן הזה יש לו בנים שהם נכדים של חמיו בכל זאת החתן כבר לא נקרא קרוב של חמיו למה כי אשתו כבר הלכה לבית עולמה רבי יהודה אומר אפילו מתה בתו של חמיו היינו אשתו ויש לו לחתן הזה בנים ממנה הרי זה נחשב עדיין קרוב לחמי לשעבר והוא פסול להעיד בשבילו עוד אומר רבי יהודה האוהב את אחד מבעלי הדין או השונא את אחד מהם פסול להעיד בשבילו אי מתי הוא נקרא אוהב זה שו שבינו שהכין לו את סעודת חתונתו ומתי הוא נקרא שונא כל שלא דיבר עמו ש ש ימים מתוך שנתם באיבה אמרו לו חכמים לפי דעתנו אפילו אם הוא אוהב או שונא הוא כשר להעיד לא נחשדו ישראל על כך להעיד שקר על אוהבם או על שונם אם כן זה דברי המשנה שמפרטת את אותם הקרובים ש פסולים להעיד כעת מביאה הגמרא דרשה מנין לומדים את זה מהפסוק מננ מילי תנו רבנן לא ייו מתוות על בנים מה התלמוד לומר אם נלמד שלא לא ימותו אבות על בנים בעוון בנים ובנים לא ימתו על אבות בעוון אבות זה נכון אבל כבר זה הרי כבר נאמר בסוף הפסוק הזה איש בח אתו יומתו אלא מה הפסוק בא ללמד לעניין קרובים וכמו שאמרנו יש כאן שש יטורים בפסוק הזה שתי יתור בזה שכתוב לשון רבים אבות בנים ועוד שלוש יטורים מזה שכתוב פעמיים כתוב פעמיים אבות ופעמיים בנים ופעמיים יומתו ועוד יתור מזה שכתוב ו ובנים אז קודם כל נלמד מהאיט הראשון מה שכתוב אבות לשון רבים זה בא ללמד דבר מאוד מאוד נפלא כתוב לא יומתו אבות אפילו כתוב על בן ולא היה כתוב לשון רבים בנים מה הייתי לומד כאן חידוש מאוד גדול אבות זה שני אחים שהם שניהם אבות הם לא יכולים שיעידו נגדם בן של אף אחד מהם יש כאן שני אחים כל אחד מהם יש לו בנים אי אפשר שבנים של אחד מהמהם יעיד על אחד מהם לא על האבא ולא על הדוד וממילא גם הדוד לא יכול להעיד על האחיין כמו שאבא לא יכול להעיד על הבן שלו זה דורשים האיתור הראשון שכתוב לשון רבים אבות וזה ממש בתחילת הגמרא דורשים את הדרשה הזאת לא יומתו כתוב אבות לשון רבים על בנים מה התלמוד לומר אם ללמד שלא יומתו אבות בעוון בנים כמו שאמרנו בנים בעוון אבות הרי כבר נאמר איש בחו יומתו אלא לא יומתו אבות על עידות בנים בעדות בנים ובנים לא ימתו על אבות בעדות אבות כאן אנחנו לומדים את הדבר הזה שחוץ מזה ש אב לא יכול להעיד על בנו והבן לא יכול להעיד על אביו גם אי אפשר להעיד הדוד בשביל האחיין בן אחיו ולא האחיין על הדוד אח של אביו וכל שכן אח אחדל אח השני לא יכולים להעיד זה מה שלומדים מהלשון רבים אבות אבל הגמרא כאן נכנסת קודם כל להבין באמת זה נכון איש בחו יומתו ואין דבר כזה שאדם נענש בגלל עוון אבותיו בנים בעוון אבות לא וכתיב מפורש פוקד נפרע ומשלם עוון אבות על בנים איך ייתכן הרי אמרת שאיש בחו יומתו מה אתה אומר שבן אדם מקבל ונש על החט של אביו מדובר כאן תם כ שאוחז מעשה אבותיהן בידיהן זה מאוד מחייב המילים האלה מילים קשות מאוד שגם אם אדם נכשל חלילה שאף אחד לא קשל אבל שיזהר לא להיכשל בדברים שאביו נכשל בהם כי אז הוא יקבל לו נש גם על מה שאביו עשה זה פחד פחדים מה שכתוב כאן אבל בכל אופן מה שכתוב כאן פוקד עוון אבות על בנים זה נאמר דווקא כשאחזור בידיהם ואגב באמת זה מאוד קשה כי מטבע הבן ללכת בדרכי אביו ולכן צריך נחפשה דרכינו ונחקורה לבדוק איזה דברים אביו עשה לא בסדר ולא ללכת בדרך הזאת כדי שלא יענש גם על העוונות של אביו וכד תניה כמו שראינו ברייתא הפסוק אומר ואף בעוונות אבותם איתם ימקו יענשו מדובר כאן כש אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם אתה אומר כש אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם אונו אלא כשאינו חז כשהוא אומר איש חתו יומתו אתה לא מעניש בן אדם בגלל העוונות של אביו אלא חייב להיות שמה שכתוב שכן מענישים זה מדובר במקרה שהוא הולך בדרכי אביו בדבר הזה הרי קשו חזין מעשה אבותיהן בידיהן אבל אדם לא נש על עוון של מישהו אחר באופן כללי שואלת הגמרא ולא ואתה וכתיב הפסוק אומר וכשלו נכשלו איש בעוונו של אחיו יענשו איש בעוון אחיו מלמד שכל ישראל כולן ערבין זה בזה אחראים זה על זה אז נענש כל אחד מישראל על עוון חברו כי הוא ערב לו ואפילו כשההוא אינו חוטא כמותו צת הגמרא הטעם שמה מדובר שהיה בידם של האחרים למחות בעושה עבירה על עבירת והם לא מיחו ולכן הם אחראים גם על העבירה הזאת והם נענשים עליה אבל במקרה שלא היייתה אפשרות למחות אדם לא נענש על אבון חברו אלא אם כן בן שהולך וממשיך להיכשל בעוונות אבותיו ואז הוא נענש אבל אם לא על זה נאמר איש בחו יומתו לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות אבל המיילים לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות לא צריכים אותם כדי ללמד את עצם הרעיון שאיש בחו יומתו שזה כתוב מפורש לכן כבר אמ אמרנו שדורשים מכאן איסור של קרובים להעיד אחד על השני ויש כאן כמו שאמרנו שש יטורים שישה יטורים יתור אחד כבר דרשנו מזה שכתוב אבות לשון רבים שמרבים אשכחן מצאנו ממה שכתוב אבות לשון רבים שאבות פסולים לבנים שאחי אביו שזה בעצם שני האבות גם אבא שלו וגם אח של אבא שלו הם שניהם אבות אחי אביו גם כן לא יכול להעיד בשביל האחיין וכן בנים פסולים לאבות היינו להעיד על דוד בן אחיו לא יכול להעיד נגדו וכל שכן אחים שאבות שניהם שהם אחים פסולים אחד לשני לדד וכל שכן שבכל שכן מה שכתוב מפורש שאבא לבן והבן לאבא לא יכולים להעיד אבל מנין נלמד בני דודים לבני דודים אחרים מנלן זה נלמד ממה שכתוב בנים לשון רבים אם כן שזה לא בא לרבות לכתוב קרא לא יומתו אבות על בן למה כתוב בנים לשון רבים מה ה בנים בא לרבות אפילו בנים להדדי בני דודים לא יכולים להד אחד על השני אשכחן מצאנו מקור לפסול בני דודים לדד אחד לשני אבל מניי נדע שקרובים שרוצים להעיד יחד למישהו אחר שהוא לא קרוב שלהם מי אמר שלא מצטרפים שניים שהם קרובים בנים לעלמה מנלן זאת אומרת במילים אחרות מנין שקרובים פסולים להצטרף יחד להעיד למישהו אחר אמר רמי ברחמה בהתחלה הוא מביא את זה מסברה הוא כדי תניה כמו שראינו ברייתא שכש באים שני עדים להעיד על בן אדם שהוא חייב איזה עונש נאמר שהם העידו שהסיפור הזה היה בראש חודש ניסן אחר כך באים עדים אחרים ואומרים להם מה אתם מספרים סיפורים ראש חודש ניסן מה אמרתם שהבן אדם הזה עשה איזה דבר שחייב עליו עונש איפה זה היה אמרתם אמרתם שזה היה בטבריה איך אתם מספרים סיפור שהיה בטבריה אתם מיידעים ע דבר שהיה בטבריה בראש חודש ניסן אם אנו הייתם בראש חודש ניסן בצפת אתם לא יכולים להעיד על מה שהיה בטבריה באותו זמן אז מחדשת התורה שמאמינים לעדים האחרונים והראשונים הפכים להיות זוממים מתברר שהם רק זממו להעניש אותו בן אדם והם שקרנים והעונש שהם מקבלים שהם נענשים מה שהם רצו להעניש את ותר אחד שנגדו הם העידו אז על הדבר הזה אומרת הברייתא אין העדין הסין זוממין אם באו וזימון אם באים אלה שמעידים על צפת הידים האחרונים אומרים כן מה מי פה סיפר את הסיפור הזה שהיה בטבריה הנה זה ראובן ושמעון שמעון היה איתנו בצפת אני לא יודע ראובן אנחנו לא יודעים אבל שמעון היה איתנו בצפת הם רוצים להזים רק אחד מהם אז אף אחד מהם לא נקרא זומם נכון שאנחנו כבר לא נקבל את העדות הזאת הראשונה הנקראים מוכחשים אנחנו לא מסתמכים עליהם אבל הם לא יקבלו את העונש המיוחד הזה של עדים זוממים שעושים להם מה שהם זממו לעשות לאותו אחד ש מידו נגדו אז אם כן נמצא שבדרך כלל כששניים נמצאו זוממים אז אחד נענש בגלל השני כי צריכים את הצירוף של שניהם אז אם כן אומר רמי ברח מה יש כאן סברה כיוון שאיין העדים נעשים זומד שיזמו ן ואם כן איסל קד תך בנים קרובים ש מדים יחד לאחרים לעלמה כשרין נמצא כשם ימצאו זוממים כדי שיענישו אותם בעונש של עדים זוממים הם צריכים שניהם להימצא זוממים נמצא שאחד נענש בגלל השני בעדות של השני נמצא את זומם נהרג בעדות אחיו כי אם לא העדות של אחיו לא היו לא היו מענישים אותו דווקא כי הם שניהם הצטרפו לעדות והם שניהם מוזמ לכן הם שניהם נענשים נמצא שאחד נענש בעידוד של השני נמצא שכיוון ששניהם קרובים אז אחד נענש בעידוד קרובו ואנחנו כבר אמרנו שאי אפשר להעניש אחד על פי העדות של קרובו אבל הגמרא דוחה את הסברה הזאת אי אפשר מכאן ללמוד שאי אפשר לצרף שני קרובים לעדות אמר לרבה ולטעמי שזה נחשב בגלל שהם שניהם זוממים נחשב וצריכים להזים את שניהם אז אחד כאן נענש בעדותו של השני אם זה הסברה הרי ה דתנן מה ששנינו במשנה מסכת ב פטרה שמה יש פרק שלישי שנאמר שמה חידוש גדול היום אנחנו יודעים שיש רישומים מסודרים על כל קרקע למי היא שייכת למי הוא שייך ואדם לא יכול לבוא וולטון אחרי 20 שנה זה הקרקע שלי מה זה שלך תביא שטר אין להם דבר כזה כי יש רישומים מסודרים אבל במקום שאין רישומים מסודרים או בזמנים עברו מה בן אדם צריך לשמור את השטר כל ימי חייו ואם זה נאבד לו זה נזק היה איזשהו שיטפון רעידת לא יודע מה זהו הבן אדם איבד את הבעלות על המקום תשובה היא יש חזקת שלוש שנים אם הוא מביא הדים שהוא מוחזק במקום שלוש שנים אי אפשר להוציא ממנו את הקרקע כי הוא נאמן לומר שהקרקע היא שלו באים כאן שלושה אחים על אח ראשון מעיד על שנה ראשונה אח שני מעיד על שנה שנייה אח שלישי מעיד על שנה שלישיית אבל זה לא מספיק צריך שני עדים מצטרף כאן אדם רביעי שהוא לא קרוב לכל השלושה אז מצד אחד אומרת המשנה שהוא מצטרף עעם ההן והרי אלו שלוש עדויות נפרדות ולכן החזקה מתקבלת כי אם לא לא היינו מוכנים לקבל את העדות הזאת כי מתוך הארבעה עדים שלושה הם אחים אבל כיוון שעל כל שנה זה נחשב עידות נפרדת ובכל שנה יש עד שהוא קרוב ועד שהוא לא קרוב הרביעי מצטרף לכל אחד מהם אז לכן הם נפרדים והם נחשבים עידות כשרה זה כאילו שלוש זוגות של עדויות נפרדות שבכל זוג אין קרובים ומצד שני כל הארבעה עדים הן עדות אחת לאזמה שאם עכשיו יבואו שניים אחרים ויאמרו על כל הארבעה איך אתם מעידים שהבן אדם הזה מחזיק מחזיק בקרקע בטבריה שלוש שנים הרי אם אנו הייתם בשלוש שנים האלה בצפת אז בשביל שהעדים יהיו זומ צריך להזים את כלל הארבע וכאן הם כן מצטרפים גם האחים ובכל זאת זה כשר למה אתה לא אומר שנמצא עד זומה משלם ממון בעדות אחיו כי הרי בשביל שיזמו צריך את כל הארבעה ושלושה מתוכם אחים תה צריך להזים את כולם נמצא שאחד ננש בגלל קרובו אלא בהכרח הזמה מעל מכת זה ש הם נענשים שהם זממו להעניש מישהו הם לא נענשים אחד בגלל השני אלא בגלל העדים האחרונים שזיו אותם ההכנה מיגם לעניין שיצטרפו ליידות אחת נמי הזמה מעל מכת ההזמה מגיעה מהעדים האחרונים וזה לא סיבה לפסול אותם שיידו ביחד בגלל שהם בעצם מענישים אחד את השני על פי דות אחד של השני קרוב לקרובו אלא לכן מביאה הגמרא שלומדים את זה מאיתור אחר בפסוק שמה לומדים את זה מהעיתונים שתי פעמים היה מספיק שיה כתוב פעם אחת אם כן שהם כשרים להעיד לאחרים לכתוב קרא פעם אחת בבנים או שיכתוב לשון יחיד לא יומתו אבות על בנים ובן לא יומת על אבות אנמ בכלל לא צריכים לכתוב בבן הם לא יומתו על אבות כבר אמרת בנים מקודם מה למה כתוב פעם שנייה הוא בנים אפילו בנים לעלמה הם לא יכולים להעיד ביחד אפילו למישהו אחר אשכחן מצאנו דרשה שקרובי האב פסולים לעדות כרובי ההם אחי אמו היינו דוד שלו מצד האמא הני דודים שלו מצד האמא מנעלה אנשם פסולים אמ קרא פעמיים אבות לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות טריזי נעים זה שכתוב פעם שנייה אם אינו עניין לקרובי אהב כי כבר כתוב פעם אחת אבות היה אפשר לכתוב ובנים לא ימתו עליהם תנ הו עניין לקרובי ההם שגם הם פסולים כמו קרובי האב אז אם כן יש לנו גם מדרשה מזה שכתוב פם פעמיים אבות כעת דורשים דרשה מה שכתוב פעמיים יומתו אשכחן לחובה מצאנו שהם לא יכולים להעיד בשביל לחייב לא יומתו לזכות מנלן זה שכתוב פעמיים יומתו אמר קרל לא יומתו אבות על בנים וכתוב עוד פעם לא יומתו בנים לא יומתו על אבות למה כתוב טרי זמנ שתי פעמים אם אינו נצרך לעניין עדות לחובה אז יש דרשה אם דבר אינו נצרך דבר אחד לומדים אותו לדבר אחר תנהו עניין לזכות שלא יכולים גם להעיד לזכותו של הקרוב שלהם אשכחן מצאנו שקרובים פסולים בדיני נפשות כי כתוב לא יומתו אבל בדיני ממונות לחייב ממון מנל נשם פסולים אמר קרא כתוב לפני כן כל הסוגי דינים אחר כך כתוב משפט אחד יהיה לכם דורשים משפט אחד השווה לכם אז אם כן כיוון ש העד הזה לא יכול להעיד לדיני נפשות הוא גם לא יכול להעיד לדיני ממונות אמר רב אני רוצה לחדש אחי אבא דוד שלי זה ברור כבר ראינו במשנה שהוא לא יעיד עליי הוא וגם בנו וחתנו שהם בני דודים שלי זה כבר ראינו במשנה שדוד ובן דוד לא יכולים להעיד ואף אני לא העיד לו זה גם כן ראינו שחין לא יכול להעיד בשביל דוד שלו אח של אבא שלו אבל מחדש רב לא רק אני וגם בני וחתני לא יכולים להעיד לדוד שלי וזה לא ראינו דבר כזה והמי מנין רב לומד את זה ש הבן והחתן של האחיין לא יכולים להעיד בשביל הדוד של אותו חתן ונסדר את זה כדי להגדיר ברור את העניין מדברים פה על שלוש דרגות קרבה דרגה ראשונה דרגה שנייה ושלישית שני אחים זה ברור שהם קרובים בדרגת קרבה ראשונה זה נקרא ראשון בראשון נעבור לדור הבא הבנים שלהם הם כבר נקראים בני דודים זה שני בשני דרגה קרבה שנייה והנכדים הם כבר שלישי בשלישי עכשיו כשרב אומר אני ביחס לדוד שלי אז זה שני בראשון אני ביחס לאח של אבא שלי אבא שלי ואח שלו הם ראשון אני שני אז שני בראשון בסדר כשאתה מדבר על הבן והחתן שלך רב אתה בעצם מדבר פה כבר ביחס לדוד שלך על שלישי זה נכדים של אבא שלך ביחס לדוד שלך ביחס לאח של אבא שלך אז אתה אומר שהשלישי בראשון לא יכולים להית והמי אבלי שלישי בראשון ואנחנו ראינו שדרגה שנייה בדרגה שנייה תנן שני במשנה בן דוד לא יכולים להעיד ושני בראשון תנן גם אחיין לדוד שלו שזה שני וראשון כי הדוד הוא בעצם אח של האבא והבן זה הבן שלזה בעצם יוצא שני בראשון אז ראינו שבאמת לא יכולים להעיד אבל לומר שהנכד של אח אחד לא יכול להעיד ל לאותו אחד זאת אומרת נכד של אח שלי לא יכול להעיד עליי שזה נקרא שלישי וראשון לא הרי זה לא תנן במשנה לא ראינו כזה דוגמה אז מנסה הגמרא לומר שכן ראינו במשנה דוגמה כזאת רק שלא הבנו נכון את המשנה אנחנו הבנו בניהם וחתני הם הכוונה בן וחתן הבן שלו החתן שלו של אותו אחד לא זה הכוונה אולי נאמר ממה חתנו דקתני במתניתין הכוונה חתן בנו שכתוב על כל הקרובים שזה כולל את הבנים והחתים זה לא הכוונה בן של הקרוב וחתן של הקרוב לא אלא בן של הקרוב והחתן של הבן של הקרוב וגם הוא פסול אז אתה רואה שהשלישי בראשון פסול שואלת הגמרא אם זה הכוונה למה כתוב בנו וחתנו ליתני בנו ובן בנו אומרת הגמרא זה לא קושיה כל כך גדולה כי בדרך אגב רוצים לחדש עוד משהו שו מילת הגב אורכי כמש מלן בעל כאשתו ולכן חתנו שאתה אומר חתן בנו זה כמו שאתה אומר בן בנו אבל הגמרא מקשה ולד תני רבי חיא רבי חיא שנה ברייתא והגמרא מבינה כעת שבעצם הוא לא חולק על דברי המשנה והוא בעצם סיכם שהקרובים הפסולים הם שמונה אבות שמנויים במשנה שזה אח והבעל של הח דוד אח של האבא ודוד הבעל של אחות של האבא דוד האח של האמא ועוד דוד בעל של האחות של האמא והבעל של האמא וחמי שזה אבא של אשתו אלה הם השמונה אבות ששנינו ולכל אחד מהש שנה יש את בניו וחתניו שהן 24 כי זה שלוש פעמים שמונה ואם זה נכון שהחתים הכוונה של הבנים ויש כאן דור שלישי אז אתה מוסיף עוד שמ ל-24 זה יוצא 32 הני לטין טרטי א יוצא 24 ועוד 8 סך הכל 32 אלא מתרצת הגמרא אומנם בהמשך אנחנו נראה שלא חייב להיות ש הדעה של רבי חיא זה כמו הדעה במשנה אבל הגמרא כעת סבורה שרבי חיא לא חולק על דברי המשנה אז לעולם הכוונה חתנו חתן שלו כמו שהבנו ממש או בנו חתנו זה לא חתן של הבן שלו אמ קר אלי למה רב קורא לאותו חתן חתן בנו למה הוא הבין מחת שכתוב במשנה שגם חתן בנו או בן בנו גם כן פסול והוא גם נקרא קרוב אומר ככה תראה יש הבדל בין קרבה ממש משפחתית קשר דם לבין אלה שהצטרפו למשפחה על ידי הנישואין של ה של הצאצאים זה לא אותה קרבה כ שחתן מצטרף למשפחה זה לא באותו דור זה כאילו דור אחד פחות כבר זה עוד דור ללמטה כיוון ד מעל מקת כיוון שחתן בא מחוץ למשפחה והוא מצטרף הטעם של הפסול שלו לא כזה חזק וזה כמו דור אחר דמי אם חתן פסול אז אם כן בן הבן גם פסול שואלת הגמרא האחי אם אתה רוצה לומר ש קרבה של חתן זה עוד דור ללמטה אבלי אז אם כן מה שכתוב חתן אחי אביו דהיינו בן דוד שלו אבל לא בן דוד שבאמת מקרבה אמיתית אל בן דוד כי הוא התחתן עם הב דודה כתוב שהוא נחשב קרוב למה באמת אבלי שלישי ושני נגיד שהוא נחשב כמו בגלל ש הוא הצטרף למשפחה נחשיב אותו כמו בכלל כמו שהוא בן של הבן דוד כאילו שהוא הבן של הבת דודה הזאת ולא כמו שהוא בעלה שהוא כאילו באותה דרגת קרבה כמוה והרי רב בעצמו הכשיר שלישי ושני כי הרי הוא לא פסל אלא בנו לאחי אביו לדוד אבל לא לבן אחי אביו לא לבן דוד שלו זאת אומרת ה בן שלי לא נחשב קרוב שפסול עית בשביל הבן דוד שלי ה כבר קרבה רחוקה זה כבר שלישי בשיני הבן דוד שלי הוא בן של אח של אבא שלי והבן שלי זה כבר נכד של אבא שלי אזם אנחנו הולכים ביחס לשני אבות לשני אחים שמהם מתחיל ראשון בראשון שני בשני שלישי וכולי אז בעצם יוצא כאן שהבן שלי ביחס לבן דוד שלי אז הבן שלי הוא כבר נכד של אבא שלי זה דור שלישי והבן דוד שלי הוא בסך הכל בן של דוד שלי בן של אח של אבא שלי זה שני זה שלישי בשיני ורב אמר שזה כבר לא נחשב א קרבה אלא אומרת הגמרא באמת חתן זה אותו דור הוא לא יורד לדור אחד למטה ואיין מקור לדברי רב מהמשנה שלנו אלא רב דאמר בדבר אחד הוא מסכים כמו רבי אלעזר ד תניה רבי אלעזר אומר חידוש עוד יותר גדול כשם שהדוד אחי אבא לא יעיד לי לאחיין שלו לא רק הוא הדוד אלא גם הבני דודים ובנו וחתנו בינתיים אין פה חידוש הדוד והבן דוד הם קרובים כך בן אחי אבא הבן דוד שלי לא יעיד לי אבל לא רק הבן דוד לא יכול להעיד לי לא רק הוא אלא ובנו וחתנו בנו וחתנו של הבן דוד זה דור שלישי כבר יש את הדוד יש את הבן דוד יש את בנו וחתנו של הבן דוד שזה דור שלישי ואני ביחס לדוד ההוא אני שני זאת אומרת אני בן של אבא שלי אז אני שני ואומר רבי אלעזר שלישי בשני לא יכול להעיד שהבן של הבן דוד שהוא שלישי הוא נכד של הדוד לא יכול להעיד בשבילי שאני דור שני אני בן של אבא שלי הדוד והאבא הם בעצם הדור הראשון אני והבן של אבא שלי אני נחשב הבן של אבא שלי אז דור שני והנכד של הדוד נחשב כבר שלישי אז זה בעצם שלישי בשני אומר רבי אלעזר זה עדיין קרוב אבל זה לא בדיוק מה שאמר רב זה חידוש יותר גדול כי הק הקטי הבלי הנכד של הדוד ביחס לאחיין ביחס לם אנחנו הולכים פה אנחנו חייבים תמיד להתחיל עם האחים היה פה את האחים אבא שלי והדוד שלי אז ראשון בראשון הנכד של הדוד ואני אז הנכד של הדוד זה כבר דור שלישי זה נכד ואני זה דור שני זה הרי בן של אבא שלי אז זה שלישי ושיני בכל זאת אומר רבי אלעזר שנשב קרבה לפסול עידות ורב כל מה שהוא פסל זה שה אנחנו מדברים על שני אחים שהם ראשון בראשון אני בן של אחד מהאחים של אבא שלי אני מדבר איתך על הבן שלי שהוא כבר נכד של אבא שלי אני אומר לך שהבן שלי שהוא נכד של אבא שלי לא יכול להעיד על דור ראשון על אח של אבא שלי אז זה שלישי וראשון על זה רב פסל אבל הוא הכשיר שלישי בשני והרי רבי אלעזר גם שלישי בשני אמרנו עכשיו שהוא פוסל אומרת הגמרא נכון רב לא לגמרי סובר כמו רבי אלעזר סבר לקת בחד רק לגבי שלישי וראשון פסול אף על פי שתן השל משנה ש הוא לא אמר את זה ופליג עלי הוא חולק עליו בדבר אחד לגבי שלישי בשיני רבי אלעזר סובר שזה עדיין נחשב קרוב אבל רב סובר שזה כבר לא נקרא קרוב לפסול בעדות מה הית מי דרב דן רב לומד על דור נוסף שהוא נחשב קרוב והוא פסול לעדות ואמר קרא הפסוק אומר לא ימתו אבות על בנים ובנים לא ימתו על אבות אז כבר דרשנו חמש דרשות מהפסוק הזה עכשיו אנחנו דורשים את הדרשה מהו שלו בנים לרבות דור אחר לא רק בנים אלא גם בני בנים פסולים לעדות אבות הרי שתי אבות שני אבות הם ראשון בראשון עכשיו אתה יורד באחד מהאבות לבנים זה שני וראשון בני בנים שלישי וראשון בני בנים פסולים לעדות אבות רבי אלעזר שאומר שאפילו שלישי בשני פסול ש ובים לא רק שהדור השלישי לא רק נחשב קרוב ביחס לדוד לאח של האבא שזה שלישי בראשון אלא גם הבן של הדוד דהיינו זה לא זה לא בן דוד שלו כי זה בעצם הוא נכד של אחד ואנחנו מדברים על ה בן של האח שלטון א אז בן של דודו זקינו אז ביחס אליו הרי הוא בכלל דור שלישי כבר אבל הוא מעיד עכשיו בשביל מישהו שהוא דור שני אומר רבי אלעזר שהוא נחשב קרוב מנין הוא לומד את זה כי הוא אומר כמו רב שדורשים מהפסוק בני בנים ביחס לאבות שזה שלישי וראשון והוא מוסיף שלא יומתו אבות על בנים אמר רחמנא והמילה ל זה בא בשביל לדרוש פסולי דאבות הבנים אז בא דרש דרשה נוספת דרשה שביעיית מהפסוק מהמילה אל שאת הפסולים של האבות נשליך על הבנים כל אלה שסוללים על האבות פסולים גם על בניהם וכמו שלישי לא יכול להעיד על האבא הנכד של אחד לא יכול להעיד על בשביל אח שלו שזה בעצם שלישי וראשון אז גם על בנו של הראשון הוא יהיה פסול כמו שאתה לא יכול להעיד בשביל דודך זקנך אתה גם לא יכול להעיד בשביל הבן שלו אמר רב נחמן אחי חמותי לא יעיד לי היינו דוד של אשתי לא יעיד לי וכן בן אחיך מותי שזה בן דוד של אשתי לא יעיד לי וכן בן אחות חמותי שזה גם סוג של בן דוד לא יעיד לי לי נתונה אפשר להביא זה ר מהמשנה שלנו שכתוב בעל אחותו שזה גיס שלו ובעל אחות אביו שזה דוד שלו ובעל אחות אמו זה עוד סוג של דוד שלו הן ובניהן וחתני הן אז אם כן אנחנו מדברים כאן על הקרובים שלו אבל זה באמת גם ביחס לקרובים של אשתו אמר רבשי כשהיינו בבית מדרשו של אולה כי אינן בי אולה יבלן הסתפקנו דוד של אשתו אכי חמיו מה הוא האם הוא כשר לעדות וכן בן דוד של אשתו בן אכי חמיו מה הוא וכן בן אחות חמיו שזה גם כן סוג של בן דוד מה הוא אמר לנו אולה ת ניתו ראינו במשנה אחיו ואחי אביו ואחי אמו אן ובניהן וחתנה אז כמו שביחס אליו הם נחשבים קרובים והם פסולים גם אם הם קרובים של אשתו הם פסולים ביחס אליו מספרת הגמרא רב הזדמן הקלה לשוק לקנות למזמן גבילים קלף ושם שאלו אותו באו מני הרי במשנה אמרנו שאדם נשב קרוב לבן של אשתו הבן בן החורג שלו השאלה אם גם לאשתו של הבן החורג מהוא שיעיד אדם באשת חורגו אמרת הגמרא אשתו גם כן נחשבת קרובה וסורה אמרי הבעל כאשתו ופומבדיתא אמרי אישה כבעלה אז אם כן האישה גם נחשבת קרובה דמר רבונה אמר בשם רב מנין שהאישה כבעלה דכתיב ערבת אחי אביך היינו אשת הדוד שלך לא תגלה אל אשתו לא תקרב דודתך היא ששאלת השאלה הרי היא לא היא לא הדודה שלך היא אשת הדוד שלך אשת דודו היא הדוד שלך זה בעצם הבעל והיא אשתו כי הוא הרי אחי אביך וזו אשתו של אחי אביך זה שהיא נקראת דודתך מכלל דישה כבעלה כיוון שהבעל ודוד גם היא נחשבת דודה במשנה ראינו בין הקרובים פסולים לעדות הוא ב על אמו שאם אמו התחתנה עם איזה מישהו נחשב קרוב ואמרנו שהקרובים האלה זה כולל את בניו וחתניו שט שלה מה החידוש בן של בעל אמו אז הוא בעצם בן של אמא שלו היינו אחיו מהאמא אמר רבי ירמיה לא נצרכו דברי המשנה אלא לאחי האח בן בעל אמו שלא נולד מאמו אלא מאישה אחרת שהוא איננו אחיו ובכל זאת הוא נחשב קרוב אבל רב חיסדא הכשיר באחי האח אמרו לי לא שמעת את דבריו של רבי ירמיה לא שמיע לחד דרבי ירמיה שאחי האח פסול וזה מה ש הכוונה במשנה בן בעל אמו אמר להוא השיב להם רב חסדה לא אני לא מסכים איתו לא שמעתי הינו לא הסכ אני לא מסכים לא השמיע לי כלומר לא סביר לי אז אם ככה מה באמת החידוש בדברי המשנה הי האחי אם אחי האח כשר אז מה החידוש שבין בעל אחי אמו הוא קרוב היינו אחיו הוא בעצם אח שלו מצד האמא תרצת הגמרא באמת תנה אחיו מן האב וקטני אחיו מנהם מביאים את שני המקרים מה לגבי מכונים אמר רב חסדה אבי חתן ואבי קלה מיידין זה על זה והם לא נחשבים קרובים לא דמו לדדי אלא כי החלה לדנה הם כמו מכסה וחבית הם לא נחשבים דבר אחד אלא הם משלימים אחד את השני אמר רבא בר ברחנא מעיד אדם לאשתו ארוסה היא לא נחשבת קרובה עכשיו צריך להבין ארוסה מדובר כאן שהיא כבר אשת איש שלו כי הרי מתחתנים בשני שלבים קידושין ונישואין היום עושים את זה בזה אחר זה באותו זמן אבל בזמן המשנה והתלמוד הה בשני זמנים אחרים היה קודם כל מקדש אותה באיזה טבעת או משהו אחר ואחרי זמן הם היו חיים ביחד היה מביא אותם מה שנקרא אל ביתו חופה ואז הם היו נשואים כאן בעצם מאשתו אומר הב ברחנא שהיא לא נחשבת קרובה כי הם לא נשואים הם רק מאורסים מאורסים היינו ש ממש ישת איש שבשביל לצאת היא צריכה אמר רבנה לא אמרנו שהוא כשר אלא להוציא ממנה כסף דבר שהוא לרעתה לאפוק ימינה אבל לטובתה להיו ללה הוא לא מאימן אפילו שהוא לא קרוב אבל יש לו פה נגיעה בעדות כי הוא רוצה שיהיה לה יותר כסף כדי שכשהם יתחתנו יהיה לו יותר אומרת הגמרא ולאי זה לא נכון הוא כן נחשב קרוב לא שנ לפוקה ולא שנה להולי לא משנה אם הוא בא להוציא ממנה כסף או לתת להוסיף לה כסף הוא לא מאימן מה ידעתיך למה אתה סובר שהוא לא נחשב קרוב כדאמר ר חיה בר עמי משמי דהולה שהוא אמר שאי מתה אשתו ארוסה שהוא עדיין לא נשע נישואין אותה היא עדיין לא הם עדיין לא חיים ביחד אז אין לו דין של עונן שאדם שמתו אחד מהקרובים שלו והוא נחשב אונן באותו בהתחלה אז אסור לו לאכול בשר קודשים אז כאן אם היא רק איתה אשתו הרוסה והיא מתה הוא לא נחשב אונן ואם הוא כהן שהתורה וסרת לו להתאמה למתים אז אי אז כתוב שאם הם קרובים שלו הוא יכול להתאמה להם אז כאן היא לא נחשבת קרובה שלו ולא מתאמ לה וכן כשהוא מת אז ארוסתו לא נוהגת דיני ונן היא לא נאסרת באכילת קודשים והיא לא מחוייבת תאמא ללא וכן אומר אומר אולה אם היא מתה אינו יורשה אף על פי שהבעל יורש את אשתו כאן היא לא נחשבת נשואה לו אפילו שהיא מאורסת ואם מת הוא גובה את כתובתה כי לעניין הכתובה זה דבר שתלוי בהסכמה שביניהם והם הסכימו שנקראת אשתו ולכן היא גובה את כתובתה אבל בכל אופן אנחנו רואים מכאן שכיוון ש הוא לא צריך לנהוג דיני נינות ולהתאמה אפילו שבדרך כלל בא לאשתו כן צריך אתה רואה מכאן שאשתו מנ האירוסין לא נקראת אשתו אז מם זה אתה רוצה גם לומר שהוא כשר לעדות זה לא דומה התם בשרות ל רחמנא לעניין לה וכל זה כתוב ש שערו רק לזה יש עניין להתאמה וכולי ונינט וכל זמן שהם עדיין לא נשואים הקת אליו שערו היא זה לא גדר שערו אבל הכה לעניין עדות זה לא בגלל שרו משום קרוב ודעת ההוא זה קרבה שקרובים לליבם והארוסה עיקר ודעתי לגבה לעניין זה הא כבר כן נקראת אשתו לכן אי אפשר להעיד לא לזכות ולא לחובה זה נקרא כמו כל הקרובים במשנה ראינו שיש תשעה קרובים שפסול להעיד הם בניהם וחתני הם והקרוב העשירי הבן החורג שלו בן של אשתו בנישואים אחרים הוא בעצמו נחשו קרוב אבל בנו וחתנו לא מביאה הגמרא שתי ברייתות שהברית לא כל כך מובנות והגמרא תנסה להבין מה הכוונה תנו רבנן דעה ראשונה אנחנו נראה בהמשך זה דעתו של רבי יהודה ה בן החורג שלו בן של אשתו פסול לבדו אבל בנו וחתנו כשרים זה רבי יהודה רבי יוסי אומר הוא לא מתייחס לבן חורג הוא מדבר על גיסו בעל של אחות אשתו פסול לבדו ו לא בנו וחתנו של גיסו הם לא פסולים הם לא נחשבים קרובים שפסול ותני אידך בבריתה השנייה כתוב דעתו של רבי יוסי כתובה כאן כמו תנא סתם גיסו לבדו ולא בנו וחתנו של גיסו ורבי יהודה אומר כמו התנה הראשון בבריתה הקודמת חורגו פסול אבל בנו וחתנו של חורגו ו מה הי קמה מה בעצם הוויכוח בין שתי הדעות בשתי הברייתות אילימה אם נומר אחיק אמר שהברית הראשונה אנחנו יודעים הרי שהתנה הראשון זה בעצם מה שרבי יהודה אומר בבריתה השנייה אז זאת אומרת הדעה של רבי יהודה שחורג לבדו והוא הדין לגיסו לבדו שחרגו וגיסו רק הם קרובים אבל בניהם וחתני הם לא ומה בא רבי יוסי לומר אותו דבר את רבי יוסי למימר גיסו לבדו והוא אדון חורגו לבדו שזה לא כולל את הבן והחן אז אין שום יוח אלא מניט במשנה שלנו דקט שכתוב שיסו הוא ובנו וחתנו נחשבים קרובים פסולים מני לא רבי יהודה ולא רבי יוסי ששניהם סוברים שגם חורגו וגם גיסו זה לא כולל את בניהם וחתם אז כמו מי זה נאמר דברי המשנה ואלה הכי קמ צריך לומר שרבי יהודה שהוא התנה הראשון בבריתה הראשונה הוא אומר שחגו באמת לבדו זה לא כולל את הבן והחתן שלו אבל גיסו כמו במשנה הוא ובנו וחתנו ת רבי יוסי רבי יוסי בא לחלוק למימר גיסו לבדו לא בנו וחתנו אבל חורגו הוא בבנו וחתנו וזה בדיוק הפוך מהמשנה אם כן קשה ודתן רבי חיא רבי חיא שנה בבריתה קודם שם מניין של הפסולים במשנה זה שמונה אבות שאן בסך הכל כיוון שזה עם בניהם וחתני הם אז זה שמונה ובניהם זה עוד שמונה וחת נהם זה עוד שמונה זה שלוש פעמים שמונה זה 24 כמן כמו מי הוא סובר לא כרבי יוסי ולא כרבי יהודה כי הרי לפי שניהם ישנם תשעה אבות שמחשבים גם את בניהם וחתני וזה צריך להיות 27 אלה חייבים לומר אחיק אמר זה הכוונה של התנה הראשון בבריתה הראשונה היינו רבי יהודה חורגו לבדו בלי בנו וחתנו אבל גיסו הוא ובנו וחתנו וזה בעצם הטענה במשנה והתה רבי יוסי לחלוק למימר שגם גיסו לבדו וכל שכן חורגו לבדו כי הרי בזה חורגו גם רבי יהודה מודה שזה לא כולל את בנו וחתנו ומתניתין לפי זה המשנה זה כמו רבי יהודה שגייסו זה בין התשעה קרובים שזה כולל בניהם וחתני ורק חורגו זה לא כולל את בנו וחתנו והברית של רבי חיא שיש רק שמונה שכוללים את בניהם וחתני שזה 24 זה כמו רבי יוסי ואז אם כן זה מסתדר מצויין אמר רבי יהודה אמר בשם שמואל ההלכה כרבי יוסי מספרת הגמרא האי מתנת דוכתי מעלה טרי גיסי היה שטר מתנה ש אחד החזיק שהעדים החתומים היו שני גיסים היו נשואים לשתי אחיות בר רב יוסף להכשיר את השטר הזה להכשה דמר רבי יהודה אמר בשם שמואל הלכה כרבי יוסי עכשיו יש את רבי יוסי שראיינו במשנה שהוא אומר בשם משנה ראשונה שם שלקבוצה זה הולך לפי זה אם הוא יכול לרשת או לא אם הוא יורש את השני עכשיו קרוב שלו והוא פסול להעיד אז הוא הבין שזה הכוונה הלכה כרבי יוסי ופה כיוון שהם שני גיסים והם לא יכולים לרשת אחד את השני אז הם כשרים אמר לאביה ממה הי מי אמר שזה הכוונה הלכה כרבי יוסי דמתניתין במשנה ד מכשר בגיס שלפי זה יוצא ששני גיסים הם לא נקראים קרובים כי הם לא יורשים אחד את השני דלמה רבי יוסי דברייה או רבי יוסי של הבריתה עכשיו שראיינו ד פסיל בגסו שוא אומר שגייסו לבדו כן נקרא קרוב רק הבנים והחתים ללא של גיסו אז רב יוסף אמר לו לא סרק דעתך לא ייתכן שזה הכוונה שגייס פסולים דמר שמואל שמואל אמר שדוגל יסים פסולים זה כגון אני שמואל ופנחס דונן אחי וגיסי אנחנו גם אחים וגם גיסים שני אחים התחתנו עם שתי אחיות אם אני זוכר טוב יש חרם יש בצבת רבי חסיד שלא לא לעשות דבר כזה שני אחים שהתחתנו עם שתי אחיות אבל בכל אופן רואים כאן בגמרא שהיה דבר כזה שני אחים התחתנו עם שתי אחיות משמע דווקא כי אנחנו גם שני אחים חוץ מזה שהתחתנו עם שתי אחיות לכן אנחנו לא יכולים להיות כשרים להעיד אבל גיסים גיסים דעל מה אולי שפיר דמי אולי הם כשרים דוכה הגמרא זה לא חייב להיות ודיל מה אולי ששמואל התכוון כגון נה ופנחס משום דגס אמר התכון לומר כי אני גיס של פנחס אבל הוא לא התכוון לנקודה הזאת שהם גם אחים גם אם לא היינו אחים זה שאנחנו גיסים הוא התכוון לומר שהם יהיו פסולים אם כן נמצא שהעדים שני הגיסים שהיו חתמים על שטר המתנה הזה פסולים אז רב יוסף באמת קיבל את הראיה הזאת ואמר לי הוא אמר לאותו מוחזק בשטר מתנה זיל קניי בידי מסירה לך תביא עדים שיגידו שנותן המתנה מסר לך את השטר הזה כמו דעתו של רבי אלעזר שהעדים שחותמים על השטר זה רק בשביל מטרה של איזשהו תיקון העולם אבל לא הם אלה שבעצם נותנים את התוקף של השטר אלא העדים שמעידים על מסירת השטר הם העיקריים אבל הבי דכה גם את האפשרות הזאת כי הרי אמר רבי אבא כל זה טוב דווקא כשדים שעל השטר הם טובים זאת אומר הם לא העיקר זה רק בשביל תיקון העולם מסתמכים ידי המסירה אבל מודה רבי אלעזר במזו מתוכו שהעדים שחתמו הם פסולים שהשטר הזה הוא פסול לא יועילו ידי מסירה אמר לרב יוסף זיל תלך מה אני יכול לעשות לא שב כילי דות טבי נלך הבי לא מניח לי שאני אתן לך שהשטר הזה יהיה כשר במשנה ראינו שאדם למשל חתן שהקרבה שלו לחמי תלוייה בזה שהוא הוא חי עם אשתו אבל ברגע שאשתו נמר הלכה לבית עולמה כבר לא נחשב קרוב לחמי אבל אם יש לו בנים ממנה אז לפי חכמים עדיין לא נחשב קרוב אבל רבי יהודה אומר כיוון שיש לו בנים ממנה הוא עדיין נחשב קרוב לחמי אמר רבי תנחום אמר בשם רבי תבלה שאמר בשם רבי ברונה שמר בשם רב הלכה כרבי יהודה שם עדיין נחשבים קרובים רבא אמר בשם רב נחמן אין הלכה כרבי יהודה וכבר הוא לא עשו קרוב וכן אמר רבא ברבר חן אמר בשם רבי יוחנן אין הלכה כרבי יהודה אפילו אם יש לו בנים מאשתו הוא לא נקרא קרוב של חמיו הקדמה נילה להד דרבא ברחנא האה יש כאלה שמביאים את המאמר של רבא ברחנא על דברי הבריתה שאומרת כך את זאת דרש רבי יוסי הגלילי הפסוק אומר ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם יש לך אפשרות אחרת בשבילי וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל שופט שלא היה בימיו איך אתה רוצה שנלך לשופט שהוא לא נמצא בימיי למה צריך להגיד לי ללכת למי שבימי אלא הפסוק הזה בא ללמד אותנו על אחד שהיה קרוב לדיין ואחר כך הוא כבר לא קרוב שלו נתרחק שהדיין כשר לדון כי בימים ההם בזמן שהוא בא לדון לפניו הוא כבר לא קרוב שלו כמו התענה הראשון צנו במשנה אמר על זה רבא ברבר חנה אמר בשם רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי הגלילי מספרת הגמרא בני חמו דמר אוקבה בני חמיו של מר אוקבה בעצם זה אחים של אשתו קרובים ונתרחק אהבו כשאשתו הלכה לבית עולמה אז בעצם נמצא שהם כבר לא ממש קרובים שלו אבל מה היה לו בן מחותם מאשתו עזו לקמי לדינה כשהם באו לפניו לדין אמר לו פסיל נ לכו לדינה אני פסול לדון אותכם אמרו לי אז הם אמרו לו מה ידעתיך למה אתה סובר שאתה פסול מלדון אותנו כי אנחנו קרובים שלך כמו דעתו של רבי יהודה כיוון שיש לך בן מאחות שלנו אז אתה עדיין נשאר קרוב שלנו אנחנו מביאים איגרת מארץ ישראל מתין ניגרת ממערה ששם כתוב דאין הלכה כרבי יהודה אפילו אם השאירה אשתו בן כיוון שהיא כבר הכה לבית עולמה אז הוא כבר לא נקרא קרוב של ה של חמיו וממילא של בני חמיו אמר לוא אמר להם הרו קווה וכי בקו של שהווה נדבקתי בכם כשהתחתנתי עם אחותכם את ובק קירה הד בקנה בחו שאני לא יכול להיפרד ממכם זאת אומרת אמנם נכון אני יכול להיפרד ממכם וגם אני מסכים שברגע שהיא הלכה לבית עולמה אשתי אז כבר אני לא נחשב קרוב אני יכול לדון אתכם מצד זה לוק מינ פסיל לכו לדינה מה שאמרתי שאני פסול לדון אתכם לא אמרתי את זה אלי משום דלו ציטו דינה כי אתם בדרך כלל לא מקבלים פסק דין כש מחייבים אותכם לכן אני לא יכול לדון אנשים שלא מוכנים לציית לפסק הדין כ שמחייבים אותם עוד ראינו במשנה שלפי דעתו של רבי יהודה אדם שאוהב את חברו לא יכול להעיד בשבילו ומה הכוונה אוהב זה שו שבינו חברו שמשתדל בחופתו לשמח אותו ומתעסק בצורכי הסעודה וכולי וכמה זמן הוא נקרא השושבין אז יש בזה שתי דעות דעה הראשונה אמר רבי אבא אמר בשם רבי ירמיה שאמר בשם רב כל שבעת ימי המשתה כל א אותם ימים הוא נחשב אוהב שהוא לא יכול להעיד בשבילו ורבנן בשם רה רהר אפילו מיום ראשון של שבעת ימי השתה ל כבר בטונות הא שונו רק ביום הנישואין עד כאן דף כח
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה